פורום כירורגיית ילדים

שלום גד ראשית, חשוב לקבוע האם אכן מדובר בהגדלה של האשך או בהצטברות נוזלים בשק האשכים שזהו מצב הרבה יותר שכיח. בשני המקרים, קרוב לוודאי שיהיה צורך בהתערבות ניתוחית ולכן אני ממליץ לך לקחת את בינך לבדיקה ע"י כירורג ילדים, בכבוד רב

שלום שירי בקע טבורי שכיח למדי בילודים ובמרבית המקרים הולך ונסגר באופן עצמוני. תהליך הסגירה יכול להמשך עד גיל חמש שנים ולכן רצוי להמתין עד אז כיוון שאולי לא יהיה צורך בניתוח. גם באותם מקרים שמדובר בבקע גדול וניתן להעריך שלא יסגר עמונית, המלצתי היא לא לנתח מוקדם וודאי לא בגיל הינקות, מאחר וגם שיעורי ההצלחה של הניתוח וגם התוצאות הקוסמטיות, טובים יותר כשהניתוח מבוצע לאחר גיל 3-4 שנים. יוצאים מן הכלל, הם המקרים בהם מופיעים סימני כליאה (כאב, שינויי גודל וצבע, הקאות), במקרים אלה, יש לנתח בדחיפות, אך חשוב לזכור שכליאה של בקע טבורי, היא נדירה ביותר. בכבוד רב

עודד יקר, אני מניח שמדובר בבקע מפשעתי שהוא השכיח ביותר. ככלל, נתן לחלק בקעים מפשעתיים למולדים ולנרכשים. בגיל של בינך, בקעים כאלה כמעט תמיד הם מולדים ונובעים מסגירה לא שלמה של התעלה המובילה מחלל הבטן לאורך כלי הדם וצינור הזרע עד לאשך. בקע נרכש נובע מחולשה של שרירי דופן הבטן והוא שכיח יותר במבוגרים וכאמור בילדים צעירים נדיר מאד. בכבוד רב

אורון יקר, ראשית, צר לי מאד על הסבל והכאבים שעוברים עליך בימים אלה ואני לאחל לך החלמה מלאה ומהירה. לכל נתוח יש רשימה של סיבוכים שיכולים לקרות ואותם לרוב מסבירים למטופל במסגרת הסיכונים הכרוכים בנתוח. מתאורך אני מבין שהמעי הגס התנקב בעיקבות כריתת פוליפ בקולונוסקופיה שקדמה לניתוח - זהו סיבוך נדיר אך מוכר והצורך בהתקנת סטומה תלוי במצבו הכללי של המטופל ובזמן החולף מעת ההתנקבות עד לאיבחון. באשר להעלמות הקול - כיוון שלא נותחת באיזור החזה והצוואר, נראה לי שהוא נובע מההרדמה וזה לרוב מלחץ של צינור ההנשמה. במידה וזו אכן הבעיה אז הקול אמור לחזור בימים הקרובים ולשוב ולהיות כשהיה. הכאבים השונים שאתה מתאר מקורם בחתכי הנתוח ואכן תפרי מתח רק מחמירים את הכאב ואילו הכאבים האחרים, כפי שציינת, נובעים משינויי התנוחה. בעוד שלהרבה דברים אין לרפואה עדיין טיפול מספיק טוב, למניעת כאב ישנם טיפולים טובים מאד ואין כל סיבה שתמשיך לסבול - אנא פנה עוד היום לרופא המטפל בך ובקש טיפול יותר יעיל כדי לא לסבול עוד כאב. באיחולי החלמה מהירה

טלי יקרה, כדאי מאד לפנות לרופא הילדים לבדיקה. יתכן קשר בין זיהום בגרון וכאבי רגליים. יתכנו גם סיבות אחרות לתלונות על כאב משולב שכזה. כמובן, כדאי גם לחזור לאורטופד לבקורת. בברכה,

גלי יקרה, למרות רצוני לעזור לך, יש לי רושם שהגעת לפורום הלא נכון. אני כירורג ילדים ומטפל באותם ילדים הזקוקים לניתוח. נראה לי שזאת אינה בעייתכם. ישנן סיבות רבות להתעוררויות בילדים. המקום לפנות אליו הוא אכן רופא הילדים שלכם. לעיתים יתכנו כאבי שיניים מעט טרם בקיעתם ואני ממליץ לכם למרוח את אחד התכשירים כגון - טיג'ל, גמי גם וכ"ו. בנוסף, יתכן שמדובר בכאבי בטן עקב ארוחה כבדה לפני השינה, או משהו אחר בכלכלה, וכדאי לנסות מספר ימים לתת משהו נגד כאבי בטן כמו למשל קלבטן, או כל תכשיר נגד גזים אחר, או לנסות לתת ארוחה פחות כבדה, או מעט יותר מוקדם בערב. אם כל זה לא יועיל, יש מקום לחזור לרופא הילדים שלכם להערכה מחודשת. בברכה,

מירב יקרה, פרכוסי חום אינם בתחום כירורגית ילדים אלא בתחום רפואת הילדים אך אשמח לעזור לך. פרכוס חום אינו תופעה נדירה בילדים. מופיע בדרך כלל בגיל 6 חודשים עד 3 שנים. לאחר מכן התופעה פוחתת ובגיל 6-8 נעלמת כליל ברוב הילדים. יש עבודות המראות שכמעט 5% מהילדים מפרכסים מחום. שכיח יותר בבנים ויש עלייה בסיכוי לפרכס באם קיים סיפור משפחתי. הפרכוס מופיע לרוב בזמן עלייה מואצת של החום, ולא דווקא בחום גבוה. ילד מפרכס יכול לפרכס גם ב - 38.5 מעלות חום. הסיבה היא, העלייה המהירה בחום שמערערת את מצב ההכרה. בזמן פרכוס יש לראות שהילד אינו פוגע בעצמו, אינו נחנק. בשום אופן לא לפתוח פה בכח עם כפית או כל מכשיר אחר ולא למשוך לשון עם סיכות וכדומה. פשוט לראות שהילד שוכב בנחת, הפה מוסט לצד ואין חסימה של הנשימה והוא אינו נחנק באם יש הפרשות. הפרכוס חולף בדרך כלל בעצמו תוך מספר דקות. לעיתים מבצעים בדיקה של גלי המח, אבל לא בכל המקרים יומלץ על בצוע הבדיקה. הבירור מומלץ בעיקר במקרים בהם הפרכוסים אינם טיפוסיים. בברכה,

שלום דגן בלוטת התריס (התירואיד) ממוקמת בחלק הקדמי שלהצוואר ותפקידה לייצר תירוכסין ו T3 האחראים על וויסות הפעילות המטבולית שלנו. בלוטות לימפה מפוזרות בתחנות רבות לאורך הגוף ועיקר פעילותן היא במסגרת המערכת החיסונית שלנו. כיוון שלדבריך, הורידו לה חצי אונה, הרי שמדובר בבלוטת התריס. ככלל, ניתן היום לחיות חיים מלאים ותקינים לחלוטין כולל הריונות גם ללא הבלוטה וזאת בתנאי שמספקים את התירוכסין באמצעות כדורים. מדובר בטיפול פשוט יחסית המלווה במעט מאד תופעות לוואי אך הצלחתו מותנית בשמירה על רמות תקינות של התירוכסין בדם. מהתאור של חברתו של בנך, עולה חשד שאולי הרמות בדם לא תמיד מאוזנות והייתי מאד ממליץ לבדוק אפשרות זו ע"י רופא המשפחה ובמידת הצורך גם רופא אנדוקרינולוג. בברכה

שלום רפי מדבריך אני מבין שילדך סובל מהיצרות של פתח השופכה. זו בעיה קלה, אך חשוב לתקנה כיוון שהיא עלולה לגרום נזק למערכת השתן עקב עליית לחץ השתן. התיקון המקובל הוא חיתוך של החלק המוצר והרחבתו. זו היא פעולה כירורגית פשוטה למדי . סיכויי ההצלחה אינם תלויים בפעולה הכירורגית כי אם בטיפול שצריך לעשות בימים הראשונים לאחר מכן. הטיפול הינו החדרת משחה אנטיביוטית לתוך השופכה פעמיים שלוש ביום. זו פעולה לא נעימה אך מטרתה למנוע סגירה של השופכה והישנות ההיצרות. הקפדה על הטיפול הזה תביא להצלחה של הניתוח. בברכה

רפי יקר, את הניתוח כדאי לבצע אצל כירורג ילדים מומחה במחלקה הסמוכה למקום מגוריך. בברכה,

שלום גל אין ספק שבת דודתך סובלת מפגיעה קשה ביותר, לא מובן לי במה אוכל לסייע. אודה לך אם תפרט יותר את שאלתך. בברכה,

שלום רינה אין כל צורך להגביל את הפעילות של בנך ורק להשתדל שלא יחבל ישירות באיזור הניתוח. כמובן שרצוי לשמור את האיזור נקי ולהיות ערניים להופעת סימני זיהום כמו אודם, נפיחות או כאב מקומי. במקרה כזה רצוי כמובן להבדק ע"י הרופא המנתח בברכה

אודי שלום לא ברור לי משאלתך לאיזה סוג של אינפורמציה אתה זקוק, אנא הסבר לי שוב ואנסה לעזור בברכה

שלום נעמה השאלה שלך היא יותר בתחום של רופא אורולוג מאשר כירורג. האינדיקציה לניתוח תיקון הרפלוקס אצל ביתך אינה חד משמעית וככלל ניתן לבצע היום ניתוחים מסוג זה בעזרת אנדוסקופ ולהקטין משמעותית את גודל החתך. הכתובת המתאימה היא כאמור אורולוג המנתח באחת מהמחלקות האורולוגיות. לאחר שיבדוק את ביתך ויראה את התוצאות של כל הבדיקות, יוכל לתת לך המלצה מבוססת ואני בהחלט ממליץ שתיפנו לבדיקתו בברכה

מיטל יקרה, קראתי בעיון את שאלתך, אך לצערי לא הפנית אותה לכתובת הנכונה. אנא פני לרופא המשפחה שלך או לפסיכולוג לקבלת עזרה. בברכה,

מיטל שלום ממליץ לך לפנות לפורום רפואת נשים ובריאות הנפש בברכה

שלום דני, חזה יונה (קרינטום), זה עיוות במבנה בית החזה שיכול להופיע בדרגות חומרה שונות מאד. ככלל העיוות נוטה להחמיר בתקופת ההתבגרות עם צמיחת השלד. ישנן דיעות שונות לגבי הצורך בהתערבות ניתוחית לצורך תיקון העיוות. החל בכאלו המאמינים שהעיוות גורם להפרעה תפקודית של הלב והריאות וממליצים אכן לתקנו בכל דרגת חומרה, ולעומתם כאלו שבשבילם ההוריה לניתוח היא אך ורק קוסמטית. לדעתי רק העיוותים הקשים ביותר גורמים להפרעה תפקודית בעוד שבמרבית המקרים הסיבה לניתוח היא אכן קוסמטית. אינני מכיר דרכים אחרות מלבד ניתוח שבהן ניתן לטפל במום. הייתי ממליץ לך להבדק על ידי כירורג ילדים או כירורג חזה, המבצע ניתוחים מהסוג הנ"ל, לקבל מהם את האינפורמציה לגבי קיום או העדר הפרעה תפקודית במקרה שלך ולאור הממצאים לשקול ולקבל החלטה באם לבצע את הניתוח. בברכה,

שלום נעמי לצערי המקרה עליו את כותבת אינו מוכר לי אולם סיבוכים הקשורים לניתוח אכן יכולים לקרות. סיבוכים כאלה היום הם נדירים ביותר וחובה עלינו לעשות כל שניתן על מנת להקטין את הסיכון ככל שניתן. כל ילד שעומד לעבור ניתוח, חייב להבדק ע"י הרופא המנתח והרופא המרדים, בעת הבדיקה נלקחים גם פרטים על מחלות עבר, רגישויות, מחלות משפחתיות ועוד ובהתאם לממצאי הבדיקה ולסוג הניתוח הצפוי, מבוצעות במידת הצורך גםבדיקות עזר נוספות. והיה ובתך תזדקק לניתוח, יהיה עליה לעבור את כל הבדיקות שציינתי על מנת שהסיכון הניתוחי יהיה קטן ככל שניתן. בברכה

רונית יקרה, ראשית תודה על האיחולים. את בהחלט צודקת ואני האחרון שאמליץ להכניס ראש בריא למיטה חולה, או במילים פשוטות, לעשות ניתוח אם אינו נחוץ. למרות זאת המיקום של הגולה כפי שתארת יכול להתאים לציסטה שהמהלך הטבעי שלה יכול להסתבך גם בזיהום, ואז הוצאתה הופכת להיות מסובכת יותר. מסיבה זו אני חושב שרצוי לך להבדק על ידי כירורג ילדים שיוכל לראות באם אכן יש מקום לדאגה זו, או מדובר בממצא שלחלוטין אינו מחייב התערבות כזאת. קרוב לוודאי שבזה אכן מדובר. בברכה,

רונית יקרה, בנוסף לאבחנות שדברנו עליהן, בלוטה באיזור קו השיער יכולה להיות גם ציסטה דרמואידית, גם זהו ממצא שפיר לחלוטין אך מומלץ להוציאה בשל נטיתה להזדהם. הייתי ממליץ לך שתקחי את בתך לבדיקה של כירורג ילדים, כדי לשלול אפשרות זו. בברכה,

רונית יקרה, בנוסף לאבחנות שדברנו עליהן, בלוטה באיזור קו השיער יכולה להיות גם ציסטה דרמואידית, גם זהו ממצא שפיר לחלוטין אך מומלץ להוציאה בשל נטיתה להזדהם. הייתי ממליץ לך שתקחי את בתך לבדיקה של כירורג ילדים, כדי לשלול אפשרות זו. בברכה,

רונית יקרה, מבלי לבדוק את הילד ובהסתמך על מה שאת מתארת, בלבד, נראה לי כי מדובר בדבר שפיר. ישנן שתי אפשרויות, על פי התיאור שלך, הראשונה שמדובר בבלוטת לימפה, והשניה שמדובר בגוש שומני (קטן, עגול, נייד, לא כואב וללא סימני דלקת). גושים מסוג הנ"ל, קטנים מס"מ, ניידים עגולים, לא כואבים וכ"ו, נחשבים תקינים בילדים. מה עליך לעשות, ראשית ל"שחק" כמה שפחות עם הגוש על מנת לא לגרום לנפיחות, אודם וחששות מיותרים. לעקוב אחריו, כל עוד אינו גדל, אינו משנה צורה, לא נוספים גושים אחרים, הרי לא צריך לעשות דבר. באם מדובר בבלוטת לימפה, הרי כל זיהום קל באיזור הראש והצואר, חבלה, וכדומה, יכולים לגרום להגדלת בלוטת לימפה בילדים, וזה תקין. באם זה גוש שומני, ניתן לעשות ניתוח קוסמטי קל ולהוציאו, השאלה היא האם יש טעם. בברכה,

יעל יקרה, אין קשר בין בכי, שכיבה על הבטן או כל דבר אחר. התהליך הוא עצמוני ואינו תלוי בגורם אחר. בתינוקות בריאים הוא אינו תלוי בכל גורם אחר. רצוי להיות בקשר עם כירורג לדים אולם כאמור לפני גיל 3 לא מומלץ לבצע את התיקון הניתוחי כך שאין הרבה טעם לביקורים תכופים לפני כן. אין דרך לזרז או לעכב סגירה. בברכה,

נעמי יקרה, שבר טבורי היא תופעה שכיחה למדי בילדים. בחלק גדול מהמקרים השבר יסגר בשנים הראשונות לחיים. גיל 3-5 שנים לערך. מדובר בחסר סגירה של הטבעת הטבורית, אך תהליך ההסגרות יכול, כאמור, להמשך גם אחרי הלידה ובמשך השנים הראשונות, כפי שציינתי. הסיכון הקיים בבקע טבורי הוא קטן ביותר, ומסיבה זו ועקב היותו להסגר עצמונית, המלצתי לא לפנות לטיפול ניתוחי לפני גיל 3 שנים. באותם מקרים בהם הבקע אינו נסגר עד גיל 3 רצוי לפנות לכירורג ילדים ועל פי גודלו אז יהיה מקום להחליט באם יהיה צורך בניתוח או לא. גם במקרים בהם ניתן להעריך לפי גודלו של הבקע, כבר בגילה של בתך, שרבים הסכויים שיהיה צורך בניתוח, המלצתי לא לבצע את הניתוח לפני גיל 3 כי ניתוחים בגיל מוקדם הם פחות מוצלחים מבחינה קוסמטית ושיעור ההשנות לאחר הניתוח, יחסית גבוה. לעיתים גם בגיל 3 ניתן עוד להמתין אם יש רושם שהוא הולך ונסגר. בקע שלא נסגר באופן עצמוני עד גיל 5 , יש לנתח כי כבר לא יסגר. בקע שלא מתוקן, יכול להפריע לתפקוד היומיומי גם בבנים אך יותר בבנות ביחוד בתקופת ההריון. בברכה,

רזיה יקרה, דם בשתן הוא ממצא שבנערה, בגיל הפוריות, מקורו יכול להיות במחזור הווסת, אך יש לשלול שמקורו ממערכת השתן. השילוב של כאבי בטן תחתונים, עם ממצא של דם בשתן וגודש של מערכת השתן מעלה את האפשרות של חסימה חלקית בדרכי השתן (לדוגמא אבן). זיהום בדרכי השתן או זיהום לא כלייתי (כמו דלקת בגרון) הם גורמים נוספים שיכולים להביא לשילוב של התלונות כפי שתארת, כמו גם מחלות כלייתיות ראשוניות ומחלות סיסטמיות בהן הפגיעה הכלייתית היא חלק מהמחלה. כפי שאת רואה, מדובר במגוון רחב של אפשרויות ולכן, בשלב זה, חשוב לדעתי לטפל במשככי כאבים כי אין סיבה שבתך תיסבול ולהמשיך בבירור אצל הרופא המטפל בתקווה שכמו במרבית המקרים מדובר באחת מן הבעיות החולפות מעצמן. בברכה דני

מסכים לכל מילה ולמרות האיחור בתשובה נראה שלא הרבה השתנה...

אלמוני יקר, לרוב המילה קשר מתארת בלוטת לימפה. סולידי - מוצק. אבל כדי לתת תשובה מוסמכת יותר יש לראות את ההקשר שבהן נאמרו המילים הנ"ל. בברכה,

קרן יקרה, הצרות של השופכה היא בעיה קלה יחסית אך יחד עם זה מחייבת טיפול. הטיפול הוא חיתוך קל והרחבה של הפתח, והוא נעשה לרוב תחת הרדמה. הטיפול הוא פשוט ורצוי לבצעו כדי למנוע אפשרות של יצירת לחץ במערכת השתן. ברצוני להדגיש שבימים הראשונים שלאחר הפעולה חשוב מאד להשתמש במשחה (לרוב משתמשים בסינטו- עקב מבנה השפופרת) אותה מחדירים לתוך השופכה לפחות פעם ביום. תפקידה למנוע הדבקות וחזרת ההיצרות. אני בטוח שתקבלו על זה הסבר מהרופא שיבצע את הפעולה. בברכה,

שלום עמית יקרה קרניוסינסטוזיס תוארה לראשונה ע"י וירכוב ב 1851, תחת הגדרה זו מצויים הרבה מצבים שהמשותף להם הוא סגירה מוקדמת של הסטורות ( הרווחים הקיימים בין עצמות הגולגולת). רווחים אלה נסגרים הדרגה במהלך השנה הראשונה לחיים, סגירה מוקדמת שלהם , עלולה לגרום לעוות של מבנה הגולגולת אך עיקר הסכנה היא ביצירת לחץ תוך גולגולתי מוגבר. מצב כזה עלול לגרום לפגיעה בהתפתחות רקמת המח. לכן אני חושב שהמלצתו של הרופא הנוירוכירורג היא נכונה ויש לקבלה. באשר לסיכונים, במרבית המקרים מדובר בניתוח לא מסובך ובעל רמת סיכון נמוכה אך כמובן חשוב לקבל חוות דעת מהרופא המנתח ובהתייחס למצב היחודי של ביתך. היצרות של קנה הנשימה היא גורם שחשוב לקחת בחשבון לפני ההרדמה ויש כמובן ליידע את המרדים על כך. היצרות יכולה להיות מכנית (קוטר דרכי הנשימה מוצר או חסום חלקית) או תיפקודית (דרכי הנשימה "רכים מדי" ונסגרים חלקית בעת נשיפה). בכל מקרה, עם הכנה נכונה ניתן לבצע את ההרדמה ברמת סיכון מינימלית.

רחל יקרה, אנא הפני את השאלה לפורום של רופאי הילדים. בטעות שלחת אותה אלי, בברכה,

סבא יצחק, מה שאתה מתאר זה נכד עם תסמונת מאד מורכבת. היא יכולה להיות קלה או קשה יותר. התסמונת מועברת בצורה גנטית, למרות שבדרך כלל יחלה אחד בכל משפחה. היא יכולה לכלול הרבה דברים. החל ממבנה פנים אופייני, האטה בגדילה, עכוב בהתפתחות, בעיות באגודלים ובהונות, בבנים- אשכים טמירים, בעיות לבביות שונות, בעיות בכליות, בעיות ראיה, שמיעה וכ"ו. כאמור, התסמונת יכולה להיות גם קלה, עם מעט אפיונים וגם קשה יותר. אינני יודע מה המצב של נכדך, ואין בכוונתי להבהיל את המשפחה, אך אלו דברים שקשורים בתסמונת ועשויים להופיע. בקשר לשאלתך, צר לי אך אני אינני הכתובת לתשובה. בקשר לאגודלים יש להתייעץ עם אורטופד הילדים שמטפל בו. בקשר לבעייה הלבבית, ישנם מומים רבים, ואינני יודע מאיזה סובל הנכד. האדם להתייעץ איתו הוא הקרדיולוג שמטפל ועוקב אחרי בנך. שני הניתוחים הללו, אינם ניתוחים שמבצע כירורג ילדים. באם ישנם אשכים טמירים, זה התחום שבו אוכל ליעץ לכם מה לעשות. התסמונת נפוצה וישנם הרבה אתרים בהם תוכל לקבל עליה אינפורמציה. כל שעליך לעשות, זה במקום שבו ניתן לרשום שם של אתר באינטרנט לרשום : rubinstein taybi syndrome ותוכל ללמוד הרבה על התסמונת. בברכה,

להורים של נועם שלום, עד כמה שאני מבין מדובר בהצטברות נוזל בשק האשכים ולא בהגדלה של האשך עצמו, תקנו אותי אם אני טועה ! נוזלים שלא נספגו לאחר גיל שנה, ביחוד אם ניתן לראות שכמותם משתנה לאורך היממה, לרוב לא יספגו מעצמם. הסיבה לכך, היא שבמקרים אלו קיים קשר בין הנוזלים שבשק האשכים לחלל הבטן. במקרים אלו הטיפול הוא ניתוחי ומטרתו ניתוק הקשר הנ"ל. בברכה,

מנשה יקר, בשנים האחרונות ההתעניינות בניתוחים תוך רחמיים הולכת וגדלה. מומים מולדים כמו חסימות של דרכי השתן, בקע סרעפתי, ציסטות ראתיות, הצטברות נוזלים במוח וכן מספר מומים לבביים ואף גידולים הם בן המומים שנעשה בהם נסיון טיפולי בעזרת ניתוח תוך רחמי. בחלק מאותם מומים על ידי התערבות בשלב מוקדם של התהוותם ניתן למנוע נזקים קשים הנובעים מחסר התפתחות של האיברים הנגועים. למרות שאלו הם ניתוחים שעתידם נראה מובטח, הנסיון היום הוא עדיין אינו מספיק על מנת שניתן יהיה להמליץ עליהם כעל טיפול שבשגרה. הקבוצה של הריסון באמריקה, היא אחת מהקבוצות שצברה הכי הרבה נסיון כבר מאמצע שנות השמונים. בברכה,

תודה רבה

נלי יקרה, בקע מפשעתי בילדים הינו שכיח למדי. כמעט בכל המקרים מדובר בבקע מולד. הופעת נפיחות מפשעתית היא הסימן השכיח ביותר. ברוב המקרים הבקע אינו גורם להפרעה תפקודית, אולם לעיתים רחוקות עלולה להווצר כליאה של תוכן בטני בתוך הבקע כמו לולאת מעי, או שחלה בבנות. בשל הסכנה הזו, מומלץ לנתח בקע מפשעתי לאחר שהתגלה. יש אכן שכיחות יתר של בקע במקרים בהם קיים סיפור משפחתי. בגילה של אחייניתך, ובאם אינה סובלת ממחלות נוספות, ניתן לבצע את הניתוח במסגרת אשפוז יום. מכאן שמדובר בניתוח שהסכנות הכרוכות בו הן קטנות למדי וגם השיבה לפעילות מלאה היא לרוב קלה ומהירה. הישנות (חזרה) של בקע מפשעתי בילדים היא נדירה למדי (כ- 1%) ואינה קשורה לפעילות לאחר הניתוח. למרות שאכן יש שכיחות גבוהה יותר במשפחה, אין סיבה להלחץ. הילדים שלך צריכים לעבור בדיקה כמו כל ילד אחר, ואם אכן קיים בקע, הרי כפי שכתבתי, התופעה שכיחה והטיפול בה יחסית קל ופשוט. בברכה,