פורום כירורגיית ילדים

3635 הודעות
3477 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיית ילדים

03/02/2002 | 17:25 | מאת: רוני וציפי

דוקטור שלום, לביתי בת השנה יש דלקות ונוזלים באזניים כמעט מהיום שנולדה, ועברה את כל סוגי האנטיביוטיקה בתחום- מוקסיפן, זינט, אוגמנטין ואולי גם נוספים שכבר איננו זוכרים. לאחרונה מנסה הרופא (דר' נבות) חודש של מניעה עם פדיאזול במינון של 3.5 ליום (לאחר שגם ניתן לה לפני המניעה במינון 2.5 שלוש פעמים ביום למשך 10 ימים וללא הצלחה), אולם גם אחר שבועיים (של מניעה) הילדה עדיין לא רגועה ובבדיקה שעשה אין שיפור במראה האזניים. הרופא המליץ על המשך הנסיון המניעתי לשבועיים הנוספים שנותרו ובהעדר שיפור ולמרות גילה הקטן יחסית, ללכת על ניתוח כפתורים, בטענה שהילדה אכן ניראית סובלת וכנראה עם שמיעה מופחתת כתוצאה מהנוזלים. רקע נוסף לגבי הילדה, היא נולדה עם רפלוקס בוושט שעבר כפי הנראה בגיל 8 חודשים, כשהאינדיקציה היא, הפסקתן של הפליטות המרובות שהיו לה עד אז. שאלותנו: 1. האם כדאי להתייעץ עם רופא מומחה אחר לפני ההחלטה לנתח, אולי קיימת אלטרנטיבה אחרת? 2. מהם הסיכונים מול סיכויי ההצלחה, תוך רצון עז שלנו להקל על ייסורי ביתנו? 3. האם ההרדמה היא באמצעות חומר שנושמת או זריקה? 4. מה משך הניתוח, ימי האישפוז, ותקופת ההחלמה? 5. שמענו שיש צורך להגן ממים, האם מנסיונך ניתן לזכות לשיתוף פעולה מביתנו בגיל כזה לאטמים, בעת הרחצה? 6. מה קורה אם אכן יש חדירת מים? 7. האם ניתוח בגיל כה מוקדם מגדיל את הסיכויים לצורך בניתוח חוזר בעתיד? מקווים שלא העמסנו מדי בשאלות ונודה על תשובותיך. רוני וציפי

לקריאה נוספת והעמקה

רוני וציפי יקרים, ככירוג ילדים אינני עוסק בניתוחי כפתורים, זהו תחום של רופא א.א.גרון. אנא, פנו להתייעצות עם מומחה בתחום זה. בברכה,

07/02/2002 | 09:25 | מאת: ענת

ציפי שלום אני אמא לילדה בת שנתיים וחצי שעברה לפני שנה בידיוק את הניתוח. גם אנחנו ניסינו ללא סוף את כל סוגי התרופות למינהם שממש לא עזרו. (במחשבה לאחור זה היה ממש חבל) גם אנחנו מאוד חששנו והיום אנו ממש מאושרים שעשינו את הניתוח סבלנו בדיוק כמוך. הניתוח הוא בהרדמה מלאה שנושמים. הניתוח עזר פלאים הילדה כבר לא סובלת כלל וכלל. הניתוח הוא ממש פשוט ענין של חצי שעה , ולאחר מנוחה של שעתיים פשוט הולכים הביתה היום הילדה שומעת נהדר. (דרך אגב יום לאחר הניתוח הילד כבר יכול לבקר בגן ) דרך אגב הניתוח בוצע באסותא בתל אביב, אצל ד"ר נעם פרט (רופא אוזנים מומחה בתחום שהוא בעצמו מנתח ) ממש קל לשמור ממים פשוט מאוד שמים בכול פעם שמתקלחים צמר גפן עם וזלין.

07/02/2002 | 09:55 | מאת: ציפי

ענת תודה רבה על תשובתך המפורטת, בהחלט עודדת אותנו!!! אנחנו אכן בכיוון של ניתוח וכרגע מחפשים רופא טוב. האם תוכלי לספר לי קצת יותר על המנתח שלכם, כגון כתובתו, טלפונים, האם ידוע לך אם עובד עם קופ"ח "מכבי" והאם הוא מנהל מחלקה? שוב תודה, רוני (בעלה של ציפי) ענת כתבה: > > ציפי שלום > > אני אמא לילדה בת שנתיים וחצי שעברה לפני שנה בידיוק את הניתוח. > גם אנחנו ניסינו ללא סוף את כל סוגי התרופות למינהם שממש לא עזרו. > (במחשבה לאחור זה היה ממש חבל) > גם אנחנו מאוד חששנו והיום אנו ממש מאושרים שעשינו את הניתוח > סבלנו בדיוק כמוך. > הניתוח הוא בהרדמה מלאה שנושמים. > הניתוח עזר פלאים הילדה כבר לא סובלת כלל וכלל. > הניתוח הוא ממש פשוט ענין של חצי שעה , ולאחר מנוחה של שעתיים > פשוט הולכים הביתה > היום הילדה שומעת נהדר. > (דרך אגב יום לאחר הניתוח הילד כבר יכול לבקר בגן ) > דרך אגב הניתוח בוצע באסותא בתל אביב, אצל ד"ר נעם פרט (רופא > אוזנים מומחה בתחום > שהוא בעצמו מנתח ) > > ממש קל לשמור ממים פשוט מאוד שמים בכול פעם שמתקלחים צמר גפן עם > וזלין.

30/01/2002 | 19:07 | מאת: רפי

שלום רב האם ניתן לחשב את גובה הילד בשיא הצמיחה? האם יש נוסחת חישוב לכך? תודה רפי

31/01/2002 | 01:10 | מאת: adi

רפי, תנסה את האנדוקרינולוג: http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=277 עדי

שלום רפי ישנן "עקומות גדילה" - אלו הם כרטיסים שעליהם מצויירות עקומות של אחוזוני הגובה והמשקל בכל גיל. כרטיסים כאלה מצויים במרבית המרפאות וטיפות החלב וע"י הצבת גובהו של הילד, על הגיל המתאים, ניתן לראות אם הוא מעל או מתחת לממוצע ובאיזו מידה. זה נשמע מעט מסובך, אך כשתראה את הכרטיסים תגלה שזה פשוט ומובן. מקווה שעניתי ואתה בהחלט מוזמן לנצל את הצעתה של עדי, ולשאול גם אנדוקרינולוג בברכה,

03/02/2003 | 20:43 | מאת: גד

האם יש תרופה שאפשר להיות נמוכים ממנה?

26/09/2002 | 13:48 | מאת: סיגל

רציתי לדעת לגבי הילדה שלי אם אינה נמוכה מידי ,היכן יש טבלאות עדכניות

25/01/2002 | 20:55 | מאת: משה ציגלר

האים אתה ורופאת הילדים הדס ירדני אח ואחות או גיס וגיסה?

משה יקר, ד"ר הדר ירדני, היא אשתי בברכה,

15/03/2002 | 14:54 | מאת: זיקו חדד

יש לי ילדה בת 16 , הבעיה אצלה היא:הזעת ייתר בכפות הידיים ,הרגליים בית השחי וכו. הדבר מאוד מפריע במיוחד בזמן כתיבה ,פשוט היא מרטיבה את הדפים!!! מה הפטרון למפגע זה .. תודה

22/01/2002 | 18:07 | מאת: gad

Hi, I don't have Hebrew on my computer but you can write your answer in Heb. My question: My 5 years old child has one testicle that is very big and the second one is normal. What can be the reason for that and how do we treat it ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גד ראשית, חשוב לקבוע האם אכן מדובר בהגדלה של האשך או בהצטברות נוזלים בשק האשכים שזהו מצב הרבה יותר שכיח. בשני המקרים, קרוב לוודאי שיהיה צורך בהתערבות ניתוחית ולכן אני ממליץ לך לקחת את בינך לבדיקה ע"י כירורג ילדים, בכבוד רב

23/01/2002 | 19:24 | מאת: פרופ' צבי צדיק, אנדוקרינולוג

ישנן מספר אפשרויות להגדלת אשך אחד לעומת השני: 1. נוזל סביב האשך 2. רקמה אחרת סביב האשך- נדיר - רקמה של בלוטת יותרת הכיליה - אינו מהוה בעיה מדאיגה 3. נדיר - גידול של האשך מכל הסיבות האלה יש צורך בבדיקה בהקדם. באפשרויות הניתוחיות - הכירורג מומחה באבחון הבעיות האחרות אנדוקרינולוג ילדים יכול יעץ.

22/01/2002 | 07:18 | מאת: שירי

מאיזה גיל ניתן לבצע ניתוח של הרניה בטבור?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירי בקע טבורי שכיח למדי בילודים ובמרבית המקרים הולך ונסגר באופן עצמוני. תהליך הסגירה יכול להמשך עד גיל חמש שנים ולכן רצוי להמתין עד אז כיוון שאולי לא יהיה צורך בניתוח. גם באותם מקרים שמדובר בבקע גדול וניתן להעריך שלא יסגר עמונית, המלצתי היא לא לנתח מוקדם וודאי לא בגיל הינקות, מאחר וגם שיעורי ההצלחה של הניתוח וגם התוצאות הקוסמטיות, טובים יותר כשהניתוח מבוצע לאחר גיל 3-4 שנים. יוצאים מן הכלל, הם המקרים בהם מופיעים סימני כליאה (כאב, שינויי גודל וצבע, הקאות), במקרים אלה, יש לנתח בדחיפות, אך חשוב לזכור שכליאה של בקע טבורי, היא נדירה ביותר. בכבוד רב

20/01/2002 | 23:14 | מאת: עודד

בני בן שש ואובחן היום כסובל מבקע. האם הבקע קשור לפגם מולד או שיש אפשרות נוספות העלולות לגרום לבקע תודה

עודד יקר, אני מניח שמדובר בבקע מפשעתי שהוא השכיח ביותר. ככלל, נתן לחלק בקעים מפשעתיים למולדים ולנרכשים. בגיל של בינך, בקעים כאלה כמעט תמיד הם מולדים ונובעים מסגירה לא שלמה של התעלה המובילה מחלל הבטן לאורך כלי הדם וצינור הזרע עד לאשך. בקע נרכש נובע מחולשה של שרירי דופן הבטן והוא שכיח יותר במבוגרים וכאמור בילדים צעירים נדיר מאד. בכבוד רב

21/01/2002 | 08:38 | מאת: עודד

תודה רבה על התגובה המהירה. אכן לדברי הרופא מדובר בבקע מפשעתי. שאלתי היא, האם פגם מולד שכזה צץ לו לפתע לאחר שש שנים בהן לא התלונן על כאב באזור ולו פעם אחת הוא סביר? תודה עודד

20/01/2002 | 10:04 | מאת: אורון

לפני כשלוש שבועות נותחתי לכריתת חלק קטן מהמעי הדק כתוצאה ממחלת הקרוהן. לאחר כארבעה ימים הרגשתי כאבים עזים בכל הגוף ולא יכולתי לזוז, לקחו אותי לצילום חזה וראו הרבה אויר בכל הגוף. התברר שכתוצאה מבדיקת קולונוסקופיה שבה צרבו לי פוליפ שהיה לי במעי הגס נוצר חור שגרם לגזים לצאת החוצה לחלל הגוף... מיד באותו הרגע נותחתי פעם שניה בכדי לתפור את החור ולעשות "סטומה"... מהניתוח השני אחרי שתהעוררתי נעלם לי הקול (שנראה לי שהוא חוזר לאט לאט) ויש לי קשיים בנשימה ולחצים באזור הצוואר. לאחרונה החלו גם כאבי גב תחתון (אולי מזה שלא קמתי מהמיטה הרבה זמן.. נורא קשה לי ללכת עם התפרים (תפרי לחץ) ואני חייב לישון מכופף בכדי שזה לא יכאב. האם זה נורמלי כל הסיפור הזה??

לקריאה נוספת והעמקה

אורון יקר, ראשית, צר לי מאד על הסבל והכאבים שעוברים עליך בימים אלה ואני לאחל לך החלמה מלאה ומהירה. לכל נתוח יש רשימה של סיבוכים שיכולים לקרות ואותם לרוב מסבירים למטופל במסגרת הסיכונים הכרוכים בנתוח. מתאורך אני מבין שהמעי הגס התנקב בעיקבות כריתת פוליפ בקולונוסקופיה שקדמה לניתוח - זהו סיבוך נדיר אך מוכר והצורך בהתקנת סטומה תלוי במצבו הכללי של המטופל ובזמן החולף מעת ההתנקבות עד לאיבחון. באשר להעלמות הקול - כיוון שלא נותחת באיזור החזה והצוואר, נראה לי שהוא נובע מההרדמה וזה לרוב מלחץ של צינור ההנשמה. במידה וזו אכן הבעיה אז הקול אמור לחזור בימים הקרובים ולשוב ולהיות כשהיה. הכאבים השונים שאתה מתאר מקורם בחתכי הנתוח ואכן תפרי מתח רק מחמירים את הכאב ואילו הכאבים האחרים, כפי שציינת, נובעים משינויי התנוחה. בעוד שלהרבה דברים אין לרפואה עדיין טיפול מספיק טוב, למניעת כאב ישנם טיפולים טובים מאד ואין כל סיבה שתמשיך לסבול - אנא פנה עוד היום לרופא המטפל בך ובקש טיפול יותר יעיל כדי לא לסבול עוד כאב. באיחולי החלמה מהירה

15/01/2002 | 10:17 | מאת: טלי

בני בן ה-6 סובל מכאבי רגליים בעיקר בבוקר שהוא מתעורר. כשהוא מתלונן על כאבי רגליים הוא מוסיף שכואב לו הגרון האים יש קשר בין שני הדברים? לפני כשנתיים אושפז בבית חולים עקב זחילה כתוצאה מכאבי רגליים עזים. לאחר בירור מקיף ע"י מיפוי עצמות ואולטרא סאונד נמצא שיש לו כמות גדולה של נוזלים. דרכי הטיפול שניתן לו היה שני גבסים ברגליו ומתיחות עם אשכולות למיטה במשך 4 ימים, ללא ירידה מהמיטה. לאחר הטיפול היה לו הטבה ושיחררו אותנו הביתה. מעת לעת כמו שציינתי לעיל מתעורר בבוקר עם כאבים ברגלים והגרון יחד. האים תוכל לייעץ לי מה נכון לעשות?. בתודה מראש, טלי

טלי יקרה, כדאי מאד לפנות לרופא הילדים לבדיקה. יתכן קשר בין זיהום בגרון וכאבי רגליים. יתכנו גם סיבות אחרות לתלונות על כאב משולב שכזה. כמובן, כדאי גם לחזור לאורטופד לבקורת. בברכה,

17/01/2002 | 00:58 | מאת: אילן

ד"ר ירדני ראוי להזכיר גם כאבי גדילה.

14/01/2002 | 00:02 | מאת: גלי

לד"ר ירדני שלום רב, שמי גלי אם לתינוקת מקסימה בת 11 חודשים מזה 4 חודשים שביתי מתעוררת באופן קבוע מידי לילה בבכי , יש לי 2 ילדים נוספים כך שיש ביכולתי להבחין כי אין זו בעיה התנהגותית אלא כאב של ממש לאחר שהיא מתעוררת קשה לי מאד להרדים אותה שוב וגם לאחר שהיא נרדמת לאחר כחצי שעה לכל היותר היא מתעוררת שוב וחוזר חלילה בזמן שהיא מתעוררת היא מתכווצת וצורחת בדק אותה מספר פעמים רופא ילדים ואף בדקה אותה רופאת טיפת חלב - ללא שוב הבחנה מיוחדת ברצוני לציין שבמהלך היום היא ילדה פעילה ומלאת שמחת חיים בדק אותה גם רופא מטעם המוקד חירום באחד הלילות שהצעקות לא פסקו ונואשתי עד שהחלטתי להזמין רופא בזמן אמת, אך להפתעתי הוא החליט באופן נחרץ כי מדובר בכאבי שיניים ב-100% אגב עד היום טרם בקעה לה אף לא שן אחת אודה לך אם תענה לי על מכתב זה כי אני פשוט מיואשת וחסרת שינה גלי

לקריאה נוספת והעמקה

גלי יקרה, למרות רצוני לעזור לך, יש לי רושם שהגעת לפורום הלא נכון. אני כירורג ילדים ומטפל באותם ילדים הזקוקים לניתוח. נראה לי שזאת אינה בעייתכם. ישנן סיבות רבות להתעוררויות בילדים. המקום לפנות אליו הוא אכן רופא הילדים שלכם. לעיתים יתכנו כאבי שיניים מעט טרם בקיעתם ואני ממליץ לכם למרוח את אחד התכשירים כגון - טיג'ל, גמי גם וכ"ו. בנוסף, יתכן שמדובר בכאבי בטן עקב ארוחה כבדה לפני השינה, או משהו אחר בכלכלה, וכדאי לנסות מספר ימים לתת משהו נגד כאבי בטן כמו למשל קלבטן, או כל תכשיר נגד גזים אחר, או לנסות לתת ארוחה פחות כבדה, או מעט יותר מוקדם בערב. אם כל זה לא יועיל, יש מקום לחזור לרופא הילדים שלכם להערכה מחודשת. בברכה,

01/01/2002 | 11:23 | מאת: מירב

אחיין שלי החל לפרכס לראשונה בגיל שנתיים ולאחר חודש פירכס בשנית שאלתי היא: מדוע ילדים מפרכסים כאשר עולה להם החום? ומדוע זה התחיל לילד רק בגיל שנתיים? מה ניתן לעשות בזמן פירכוס? ועד איזה גיל סובלים ילדים מפירוכוסים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מירב יקרה, פרכוסי חום אינם בתחום כירורגית ילדים אלא בתחום רפואת הילדים אך אשמח לעזור לך. פרכוס חום אינו תופעה נדירה בילדים. מופיע בדרך כלל בגיל 6 חודשים עד 3 שנים. לאחר מכן התופעה פוחתת ובגיל 6-8 נעלמת כליל ברוב הילדים. יש עבודות המראות שכמעט 5% מהילדים מפרכסים מחום. שכיח יותר בבנים ויש עלייה בסיכוי לפרכס באם קיים סיפור משפחתי. הפרכוס מופיע לרוב בזמן עלייה מואצת של החום, ולא דווקא בחום גבוה. ילד מפרכס יכול לפרכס גם ב - 38.5 מעלות חום. הסיבה היא, העלייה המהירה בחום שמערערת את מצב ההכרה. בזמן פרכוס יש לראות שהילד אינו פוגע בעצמו, אינו נחנק. בשום אופן לא לפתוח פה בכח עם כפית או כל מכשיר אחר ולא למשוך לשון עם סיכות וכדומה. פשוט לראות שהילד שוכב בנחת, הפה מוסט לצד ואין חסימה של הנשימה והוא אינו נחנק באם יש הפרשות. הפרכוס חולף בדרך כלל בעצמו תוך מספר דקות. לעיתים מבצעים בדיקה של גלי המח, אבל לא בכל המקרים יומלץ על בצוע הבדיקה. הבירור מומלץ בעיקר במקרים בהם הפרכוסים אינם טיפוסיים. בברכה,

09/01/2002 | 07:11 | מאת: שרון

מירב ילדים צעירים עד גיל 5 בערך עלולים לפרכס בשל בעית ויסוט חום שלעיתים לא מתפתחת בגיל מוקדם. הרפואה טוענת שתופעת הפרכוס אינה מסוכנת אם היא נוצרת כתוצאה מחום. מבוגרים מתארים את התופעה : התפרצות חום כמו לאחר ריצת מרתון ארוכה. רפואה שלמה.

30/12/2001 | 12:01 | מאת: דגן

שלום רב הייתי רוצה לשאול שאלה בקשר לבחורה שבני יוצא איתה בגיל 13 גילו לה 4 גידולים לא סרטניים בבלוטת הלימפה (או התריס)ועקב כך היא היא עברה ניתוח והורידו לה חצי אונה הייתי רוצה לדעת עם יש השלכות לגביי העתיד כיום היא בת 25 היא סיפרה לי שהיא סבלה הרבה אחרי הניתוח ושמנה ועכשיו היא מקבלת כדורים או שקיבלה כדורים והאמת שהיא מאוד רזה הייתי רוצה לדעת עם זה יכול לפגוע לגביי הריונות עתידיים לגבי מהלך החיים האם צפויות בעיות אני רק לא זוכרת עם זה בלוטת הלימפה או בלוטת התריס אני לא יודעת כלכך מה ההבדל בניהם בתודה מראש אם מודאגת

שלום דגן בלוטת התריס (התירואיד) ממוקמת בחלק הקדמי שלהצוואר ותפקידה לייצר תירוכסין ו T3 האחראים על וויסות הפעילות המטבולית שלנו. בלוטות לימפה מפוזרות בתחנות רבות לאורך הגוף ועיקר פעילותן היא במסגרת המערכת החיסונית שלנו. כיוון שלדבריך, הורידו לה חצי אונה, הרי שמדובר בבלוטת התריס. ככלל, ניתן היום לחיות חיים מלאים ותקינים לחלוטין כולל הריונות גם ללא הבלוטה וזאת בתנאי שמספקים את התירוכסין באמצעות כדורים. מדובר בטיפול פשוט יחסית המלווה במעט מאד תופעות לוואי אך הצלחתו מותנית בשמירה על רמות תקינות של התירוכסין בדם. מהתאור של חברתו של בנך, עולה חשד שאולי הרמות בדם לא תמיד מאוזנות והייתי מאד ממליץ לבדוק אפשרות זו ע"י רופא המשפחה ובמידת הצורך גם רופא אנדוקרינולוג. בברכה

05/01/2002 | 22:05 | מאת: דגן

תודה על המידע ועל ההסבר כעט אני בטוח אדע את ההבדל בין שניהם האמת שנירגעתי קצת כי הבחורה מאוד מוצאת חן בעיניי וגם בעיניי בני (כמובן) תודה לך

30/09/2003 | 09:02 | מאת: לינדה

דני שלום רב לבן שלי בן 4 יש בלוטות לימפה מוגדלות מאחורי האוזניים בעיקר בצד שמאל ובצוואר מה זה יכול להיות? תודה

28/02/2004 | 14:31 | מאת: אינס

מהו מס' בלוטות הלימפה הקיימות בגופנו ואיכן הן ממוקמות?

24/03/2004 | 00:01 | מאת: מירב

שלום, מהי המשמעות של דלקת בבלוטת הלימפה של ילד בן שנתיים ? האם זה מסוכן?

29/12/2001 | 22:55 | מאת: רפי לוי

לילדי בן ה 3 יש יציאת שתן ארוכה ודקה רופאת הילדים טוענת שצריך התערבות כירורגית להגדלת החור האם אין דרך אחרת? והבנתי שסיכויי ההצלחה של פעולה כזו הם בעייתיים, מה הצעתך? תודה

שלום רפי מדבריך אני מבין שילדך סובל מהיצרות של פתח השופכה. זו בעיה קלה, אך חשוב לתקנה כיוון שהיא עלולה לגרום נזק למערכת השתן עקב עליית לחץ השתן. התיקון המקובל הוא חיתוך של החלק המוצר והרחבתו. זו היא פעולה כירורגית פשוטה למדי . סיכויי ההצלחה אינם תלויים בפעולה הכירורגית כי אם בטיפול שצריך לעשות בימים הראשונים לאחר מכן. הטיפול הינו החדרת משחה אנטיביוטית לתוך השופכה פעמיים שלוש ביום. זו פעולה לא נעימה אך מטרתה למנוע סגירה של השופכה והישנות ההיצרות. הקפדה על הטיפול הזה תביא להצלחה של הניתוח. בברכה

30/12/2001 | 20:59 | מאת: רפי לוי

תודה, אצל מי אתה ממליץ לעשות את הניתוח?

04/01/2002 | 05:19 | מאת: רפי לוי

האם כדאי להתיעץ עם אורולוג לפני הניתוח? אולי הבעייה לא חמורה .

רפי יקר, את הניתוח כדאי לבצע אצל כירורג ילדים מומחה במחלקה הסמוכה למקום מגוריך. בברכה,

29/12/2001 | 08:33 | מאת: גל אבישר

שלום , לבת דודתי (בת-14 ) נמצא גידול שפיר בראש (שנת 95 ) לאחר מספר ניתוחים להסרת הגידול נפגעה ראייתה בצורה קשה -איבוד הראייה בעין שמאל ופגיעה קשה בעין ימין. בברכה גל אבישר.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל אין ספק שבת דודתך סובלת מפגיעה קשה ביותר, לא מובן לי במה אוכל לסייע. אודה לך אם תפרט יותר את שאלתך. בברכה,

28/12/2001 | 22:18 | מאת: רינה

הבן שלי בן 3 עבר ניותח שבר + קיבוע אשך לפני יומיים ומהרגע שהגענו הביתה מבית החולים הילד פשוט מתנהג באופן רגיל לחלוטין לרוץ , לשחק לשכב ברצפה ולפסק את רגליו. האם זה בסדר איך כדאי לי להשגיח עליו אני מזכירה לא כל הזמן שיאט את הקצב שלא יפתח הפלסטר אבל לא ממש עוזר מה מומלץ וכדאי לעשות בכדי שהכל יחלים ולא יחזור?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רינה אין כל צורך להגביל את הפעילות של בנך ורק להשתדל שלא יחבל ישירות באיזור הניתוח. כמובן שרצוי לשמור את האיזור נקי ולהיות ערניים להופעת סימני זיהום כמו אודם, נפיחות או כאב מקומי. במקרה כזה רצוי כמובן להבדק ע"י הרופא המנתח בברכה

28/12/2001 | 02:14 | מאת: Udi

i hope u could give me some info about this specializing and maybe a url whre i could find this kind of info. thanks a lot. udi (still a student...)

אודי שלום לא ברור לי משאלתך לאיזה סוג של אינפורמציה אתה זקוק, אנא הסבר לי שוב ואנסה לעזור בברכה

29/12/2001 | 11:56 | מאת: Udi

ד"ר דני ירדני כתב/ה: > > אודי שלום > לא ברור לי משאלתך לאיזה סוג של אינפורמציה אתה זקוק, אנא הסבר לי > שוב ואנסה לעזור > בברכה Sorry. I'm a med student abroad (5th year) and i would like to find out what are the procedures for specializing in pediatric surgery (how many years, which hospitals ecc.). I have tried to look for wed sites with that and related info, but nothing. So i have reached this forum. Thanks again.

27/12/2001 | 22:44 | מאת: נעמה

לד"ר דני ירדני שלום רב, לבתי התגלה רפלוקס בדרכי השתן בדרגה שתיים עקב דלקת כאשר הייתה בת 5. כיום היא בת 17.כל השנים הייתה במעקב רופא מומחה ועברה בדיקות וגם לקחה אנטיביוטיקה מונעת במשך תקופות בילדותה. בבדיקה של ציסטוגרפיה שבוצעה עכשיו התקבלו התוצאות: משמאל נצפה רפלוקס דרגה 1 בזמן מילוי הגודש שמחמיר לדרגה 3 בזמן התרוקנות מסביב לקטטר.בהיתרוקנות ללא הקטטר הרפלוקס התרוקן ולא נצפה מחדש. שאלותי: האם יש הכרח בניתוח. איזה סוג ניתוח מבצעים. האם אפשר לבצע חדירה חירוגית פריסקופית במקום ניתוח רגיל? באיזה מחלקה מבצעים ניתוח כזה? המלצות יתקבלו בברכה. תודה רבה,נעמה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נעמה השאלה שלך היא יותר בתחום של רופא אורולוג מאשר כירורג. האינדיקציה לניתוח תיקון הרפלוקס אצל ביתך אינה חד משמעית וככלל ניתן לבצע היום ניתוחים מסוג זה בעזרת אנדוסקופ ולהקטין משמעותית את גודל החתך. הכתובת המתאימה היא כאמור אורולוג המנתח באחת מהמחלקות האורולוגיות. לאחר שיבדוק את ביתך ויראה את התוצאות של כל הבדיקות, יוכל לתת לך המלצה מבוססת ואני בהחלט ממליץ שתיפנו לבדיקתו בברכה

21/12/2001 | 21:02 | מאת: מיטל

מה עושה בת 16 שכל הזמן חושקת ברפואה -בלילה נוגעת באברי המין שלה מאוננת וממששת רוצה עוד ולא יכולה להפסיק הלכה לבית מרקחת לקחה מזרק ללא מחת ותקעה בתוחס - דוחפת מדחום לפי הטבעת- לוחצת על הבטן וצועקת בלב"עוד עוד זה טוב זה טוב"??????????????? מה עלי לעשות? אני מכורה? קשה לי!!!!!!!!!!!!!!

מיטל יקרה, קראתי בעיון את שאלתך, אך לצערי לא הפנית אותה לכתובת הנכונה. אנא פני לרופא המשפחה שלך או לפסיכולוג לקבלת עזרה. בברכה,

22/12/2001 | 10:18 | מאת: אבלין

אתה יכול אולי לשאול מישהו על כך כי רשמתי את זה אולי 15 פעם לפחות ואף 1 לא יודע הרי כמה אפשר לכתוב???????????

מיטל שלום ממליץ לך לפנות לפורום רפואת נשים ובריאות הנפש בברכה

21/12/2001 | 19:44 | מאת: דני פרידמן

אני בן 13 ואני לוקה ב"חזה יונה". לפי ידעתי זהו פגם מלידה וניתן לעבור אותו רק ע"י ניתוח, אני לא מעדיף לעשות זאת והייתי רוצה לקבל מידע על פעילויות אשר יוכלו לעזור לי. תודה מראש.

שלום דני, חזה יונה (קרינטום), זה עיוות במבנה בית החזה שיכול להופיע בדרגות חומרה שונות מאד. ככלל העיוות נוטה להחמיר בתקופת ההתבגרות עם צמיחת השלד. ישנן דיעות שונות לגבי הצורך בהתערבות ניתוחית לצורך תיקון העיוות. החל בכאלו המאמינים שהעיוות גורם להפרעה תפקודית של הלב והריאות וממליצים אכן לתקנו בכל דרגת חומרה, ולעומתם כאלו שבשבילם ההוריה לניתוח היא אך ורק קוסמטית. לדעתי רק העיוותים הקשים ביותר גורמים להפרעה תפקודית בעוד שבמרבית המקרים הסיבה לניתוח היא אכן קוסמטית. אינני מכיר דרכים אחרות מלבד ניתוח שבהן ניתן לטפל במום. הייתי ממליץ לך להבדק על ידי כירורג ילדים או כירורג חזה, המבצע ניתוחים מהסוג הנ"ל, לקבל מהם את האינפורמציה לגבי קיום או העדר הפרעה תפקודית במקרה שלך ולאור הממצאים לשקול ולקבל החלטה באם לבצע את הניתוח. בברכה,

20/12/2001 | 09:17 | מאת: נעמי

שלום, אתמול קראתי בעיתון על ילד שנותח ונפטר. רציתי לדעת האם יתכן שיש קשר להרדמה או שמא הילד היה עם איזושהי בעיה לא ידועה (מולדת) שבעטיה קרה מה שקרה. ואם כן אז איך אני אדע לאצל בתי הכל תקין (למשל, מבחינת הלב) לפני שהיא תעבור ניתוח על מנת להסיר ספק לגבי סיבוכים. תודה, נעמי

שלום נעמי לצערי המקרה עליו את כותבת אינו מוכר לי אולם סיבוכים הקשורים לניתוח אכן יכולים לקרות. סיבוכים כאלה היום הם נדירים ביותר וחובה עלינו לעשות כל שניתן על מנת להקטין את הסיכון ככל שניתן. כל ילד שעומד לעבור ניתוח, חייב להבדק ע"י הרופא המנתח והרופא המרדים, בעת הבדיקה נלקחים גם פרטים על מחלות עבר, רגישויות, מחלות משפחתיות ועוד ובהתאם לממצאי הבדיקה ולסוג הניתוח הצפוי, מבוצעות במידת הצורך גםבדיקות עזר נוספות. והיה ובתך תזדקק לניתוח, יהיה עליה לעבור את כל הבדיקות שציינתי על מנת שהסיכון הניתוחי יהיה קטן ככל שניתן. בברכה

14/12/2001 | 20:44 | מאת: רונית

ד"ר שלום תחילה תעשה חיים בחופשה , וזו הזדמנות טובה באמת להודות על קשר רציף שלך איתנו ותשובות מהירות. (כלכך עוזר ברגעי לחץ). לשאלתי- אני מזכירה לך לגבי הג'ולה שמצאתי מתחת לקו השיער בעורף של בני בן ה - 9 חודשים. אמרת שכדאי להתערב כירורגית ולהוציא כי זה מזדהם. איך אדע שזה הזדהם? הרי זה פנימי?וחוץ מזה למה להוציא כהכל טוב כלמר אין כאב במקום , למה להכניס ראש בריא ל.... אודה לך מאד אם תוכל להסביר לי להזכירך הילד פיצפון כך שכואב הלב להתערב כירורגית אם אין צורך ממשי תודות רבות וחג אורים ש...מ...ח.. ((((:

לקריאה נוספת והעמקה

רונית, שלב ראשון, עדיף באמת שתפנו לכירורג ילדים. זה שאתם פונים איתו לכירורג, זה עדיין לא אומר שמנתחים אותו. עדי

רונית יקרה, ראשית תודה על האיחולים. את בהחלט צודקת ואני האחרון שאמליץ להכניס ראש בריא למיטה חולה, או במילים פשוטות, לעשות ניתוח אם אינו נחוץ. למרות זאת המיקום של הגולה כפי שתארת יכול להתאים לציסטה שהמהלך הטבעי שלה יכול להסתבך גם בזיהום, ואז הוצאתה הופכת להיות מסובכת יותר. מסיבה זו אני חושב שרצוי לך להבדק על ידי כירורג ילדים שיוכל לראות באם אכן יש מקום לדאגה זו, או מדובר בממצא שלחלוטין אינו מחייב התערבות כזאת. קרוב לוודאי שבזה אכן מדובר. בברכה,

13/12/2001 | 18:21 | מאת: רונית

תודה ד"ר על תשובתך בהחלט מרגיעה. בכל מקרה רשמתי לך כי הג'ולה שמצאתי אצל בני בן ה 9 חודשים בעורף , נמצאת מתחת לצוואר והיא נמצאת בעורף מתחת לקו ה"שיער" ולא מתת לקו ה"צוואר". האם הדיאגנוזה היא זהה? כלומר גוש שומני נייד וכו.... ? או בלוטת לימפה? ממש תודה אמא...קצת יותר רגועה

לקריאה נוספת והעמקה
13/12/2001 | 22:53 | מאת: פזית

ד"ר ירדני שלום , רציתי לשאול לגבי בתי בת החודשיים: יש לה נקודה אדומה קטנטנה באזור הבטן(מעל לטבור) אחות טיפת חלב ראתה את זה ואמרה שזה "כתם תות שדה" שזה עלול לגדול מאוד במשך הזמן וייתכן שיהיה צורך בניתוח...מאוד נלחצנו ... האם הלחץ מוצדק ?או שזו היסטריה מיותרת? אשמח מאוד לקבל מידע בנושא זה בתודה מראש

13/12/2001 | 23:06 | מאת: פזית

מצטערת כתבתי בטעות אצלך את השאלה

רונית יקרה, בנוסף לאבחנות שדברנו עליהן, בלוטה באיזור קו השיער יכולה להיות גם ציסטה דרמואידית, גם זהו ממצא שפיר לחלוטין אך מומלץ להוציאה בשל נטיתה להזדהם. הייתי ממליץ לך שתקחי את בתך לבדיקה של כירורג ילדים, כדי לשלול אפשרות זו. בברכה,

רונית יקרה, בנוסף לאבחנות שדברנו עליהן, בלוטה באיזור קו השיער יכולה להיות גם ציסטה דרמואידית, גם זהו ממצא שפיר לחלוטין אך מומלץ להוציאה בשל נטיתה להזדהם. הייתי ממליץ לך שתקחי את בתך לבדיקה של כירורג ילדים, כדי לשלול אפשרות זו. בברכה,

12/12/2001 | 21:21 | מאת: רונית

שלום ד"ר אני אם לילד בן 9 חודשים. לאחרונה בעודי מלטפת אותו הבחנתי בג'ולה קטנטנה בעורף שלו, מתחת לקו הצוואר. הג'ולה בערך בגודל של חצי ס"מ על חצי ס"מ ואולי אפילו קטנה יותר. כשאני נוגעת בה היא כאילו " מטיילת " משייטת" מתחת לעור ונעה חצי ס"מ לכאן ולכאן. נגשתי לרופאת ילדים אך היא פתרה אותי ב"אוי זה כלום". אני עדיין לא רגועה והייתי שמחה לדעת מה דעתך.

רונית יקרה, מבלי לבדוק את הילד ובהסתמך על מה שאת מתארת, בלבד, נראה לי כי מדובר בדבר שפיר. ישנן שתי אפשרויות, על פי התיאור שלך, הראשונה שמדובר בבלוטת לימפה, והשניה שמדובר בגוש שומני (קטן, עגול, נייד, לא כואב וללא סימני דלקת). גושים מסוג הנ"ל, קטנים מס"מ, ניידים עגולים, לא כואבים וכ"ו, נחשבים תקינים בילדים. מה עליך לעשות, ראשית ל"שחק" כמה שפחות עם הגוש על מנת לא לגרום לנפיחות, אודם וחששות מיותרים. לעקוב אחריו, כל עוד אינו גדל, אינו משנה צורה, לא נוספים גושים אחרים, הרי לא צריך לעשות דבר. באם מדובר בבלוטת לימפה, הרי כל זיהום קל באיזור הראש והצואר, חבלה, וכדומה, יכולים לגרום להגדלת בלוטת לימפה בילדים, וזה תקין. באם זה גוש שומני, ניתן לעשות ניתוח קוסמטי קל ולהוציאו, השאלה היא האם יש טעם. בברכה,

11/12/2001 | 23:19 | מאת: יעל

ד"ר ירדני היקר קראתי את מה שענית לנעמי בנושא הבקע הטבורי ברצוני לשאול האם יש קשר בין בכי או שכיבה על הבטן להיסגרות הבקע . רופאת הילדים היפנתה אותנו לכירורג ילדים האם יש צורך במעקב שוטף עד גיל 3? האם יש מה לעשות על מנת לזרז את סגירת הבקע או לחלופין למנוע את החמרת המצב?

לקריאה נוספת והעמקה

יעל יקרה, אין קשר בין בכי, שכיבה על הבטן או כל דבר אחר. התהליך הוא עצמוני ואינו תלוי בגורם אחר. בתינוקות בריאים הוא אינו תלוי בכל גורם אחר. רצוי להיות בקשר עם כירורג לדים אולם כאמור לפני גיל 3 לא מומלץ לבצע את התיקון הניתוחי כך שאין הרבה טעם לביקורים תכופים לפני כן. אין דרך לזרז או לעכב סגירה. בברכה,

09/12/2001 | 20:35 | מאת: נעמי

שלום רב, יש לי תינוקת בת חודש וחצי ויש לה שבר טבורי. הטבור גדול ובולט באופן בוטה מאוד אך ניתן להחזירו פנימה ע"י לחיצה. רופאת הילדים שראתה אותה אמרה כי להערכתה יהיה צורך בניתוח (בשל גודלו). אבקש לקבל כל אינפורמציה ועצה בעניין גם מהרופאים המשתתפים בפורום וגם מבעלי ניסיון. אני מאוד חוששת מביצוע ניתוח הכרוך בהרדמה מלאה וכמובן בכאב. בנוסף אני רוצה לדעת מהם הסיבוכים האפשריים מהשארת השבר ולחילופין מניתוח (שמעתי שהיות ומדובר בבת יתכנו סיבוכים בעתיד לכשהיא תהיה בהיריון). אני מודה לכל מי שיעזור בעניין. נעמי

לקריאה נוספת והעמקה

נעמי יקרה, שבר טבורי היא תופעה שכיחה למדי בילדים. בחלק גדול מהמקרים השבר יסגר בשנים הראשונות לחיים. גיל 3-5 שנים לערך. מדובר בחסר סגירה של הטבעת הטבורית, אך תהליך ההסגרות יכול, כאמור, להמשך גם אחרי הלידה ובמשך השנים הראשונות, כפי שציינתי. הסיכון הקיים בבקע טבורי הוא קטן ביותר, ומסיבה זו ועקב היותו להסגר עצמונית, המלצתי לא לפנות לטיפול ניתוחי לפני גיל 3 שנים. באותם מקרים בהם הבקע אינו נסגר עד גיל 3 רצוי לפנות לכירורג ילדים ועל פי גודלו אז יהיה מקום להחליט באם יהיה צורך בניתוח או לא. גם במקרים בהם ניתן להעריך לפי גודלו של הבקע, כבר בגילה של בתך, שרבים הסכויים שיהיה צורך בניתוח, המלצתי לא לבצע את הניתוח לפני גיל 3 כי ניתוחים בגיל מוקדם הם פחות מוצלחים מבחינה קוסמטית ושיעור ההשנות לאחר הניתוח, יחסית גבוה. לעיתים גם בגיל 3 ניתן עוד להמתין אם יש רושם שהוא הולך ונסגר. בקע שלא נסגר באופן עצמוני עד גיל 5 , יש לנתח כי כבר לא יסגר. בקע שלא מתוקן, יכול להפריע לתפקוד היומיומי גם בבנים אך יותר בבנות ביחוד בתקופת ההריון. בברכה,

10/12/2001 | 12:04 | מאת: נעמי

ד"ר ירדני שלום, ראשית תודה על מהירות התגובה. אני מבינה כי הניתוח הינו קוסמטי. האם יתכן מצב בו הניתוח אינו קוסמטי? הבנתי מרופאת הילדים כי במצב בו הילדה מקיאה ולא ניתן להחזיר את הטבור בלחיצה עלי לגשת מיד לחדר מיון. ומה אז? תודה, נעמי

07/12/2001 | 20:31 | מאת: רזיה

בתי בת ה-14 סובלת מכאבים בצידי הבטן התחתונה. בבדיקת שתן התגלה שתן בדם 3+. באולטרסאונד הכל היה תקין פרט לגודש קל בכליות. מה פרוש? ואיך מפסיקים את הכאבים של הילדה?

לקריאה נוספת והעמקה

רזיה יקרה, דם בשתן הוא ממצא שבנערה, בגיל הפוריות, מקורו יכול להיות במחזור הווסת, אך יש לשלול שמקורו ממערכת השתן. השילוב של כאבי בטן תחתונים, עם ממצא של דם בשתן וגודש של מערכת השתן מעלה את האפשרות של חסימה חלקית בדרכי השתן (לדוגמא אבן). זיהום בדרכי השתן או זיהום לא כלייתי (כמו דלקת בגרון) הם גורמים נוספים שיכולים להביא לשילוב של התלונות כפי שתארת, כמו גם מחלות כלייתיות ראשוניות ומחלות סיסטמיות בהן הפגיעה הכלייתית היא חלק מהמחלה. כפי שאת רואה, מדובר במגוון רחב של אפשרויות ולכן, בשלב זה, חשוב לדעתי לטפל במשככי כאבים כי אין סיבה שבתך תיסבול ולהמשיך בבירור אצל הרופא המטפל בתקווה שכמו במרבית המקרים מדובר באחת מן הבעיות החולפות מעצמן. בברכה דני

בכתבת עיתון הארץ מהיום, המיליניום השלישי, בארצנו הנאורה והמתתפתחת. ועדת סל הבריאות הפסיקה לתמלל את ישיבותיה מריח לא טוב.

מסכים לכל מילה ולמרות האיחור בתשובה נראה שלא הרבה השתנה...

28/11/2001 | 22:52 | מאת: האלמוני

שלום רב! הייתי מעוניין לברר מה אומר המושג " קשר סולידי" בתשובת אולטרה סאונד. בתודה רבה, האלמוני

אלמוני יקר, לרוב המילה קשר מתארת בלוטת לימפה. סולידי - מוצק. אבל כדי לתת תשובה מוסמכת יותר יש לראות את ההקשר שבהן נאמרו המילים הנ"ל. בברכה,

28/11/2001 | 14:53 | מאת: קרן

שלום וברכות לרגל פתיחת הפורום, בני בן שנה ורופא הילדים שלו אבחן את הבעיה המופיעה בנושא והפנה אותנו לכירורג תוך ציון העובדה כי לא מדובר במקרה דחוף. מה השלכות התופעה ומהן דרכי הטיפול? אודה לתשובתך. קרן

לקריאה נוספת והעמקה

קרן יקרה, הצרות של השופכה היא בעיה קלה יחסית אך יחד עם זה מחייבת טיפול. הטיפול הוא חיתוך קל והרחבה של הפתח, והוא נעשה לרוב תחת הרדמה. הטיפול הוא פשוט ורצוי לבצעו כדי למנוע אפשרות של יצירת לחץ במערכת השתן. ברצוני להדגיש שבימים הראשונים שלאחר הפעולה חשוב מאד להשתמש במשחה (לרוב משתמשים בסינטו- עקב מבנה השפופרת) אותה מחדירים לתוך השופכה לפחות פעם ביום. תפקידה למנוע הדבקות וחזרת ההיצרות. אני בטוח שתקבלו על זה הסבר מהרופא שיבצע את הפעולה. בברכה,

21/11/2001 | 08:22 | מאת: עמית

בתי בת 4 חודשים. אובחנה אצלה אסימטריה של הראש (עם קרניסינוסטזיס??) נמצאת במעקב נוירוכירורג. השבוע נאמר לנו כי בקרוב יהיה עלינו לקבל החלטה האם לנתח אותה. הנוירו ממליץ ואומר שמדובר בפרוצדורה כירורגית פשוטה יחסית (אם אני מבינה נכון צריך "לפתוח" את אחד התפרים בגולגולת) שאיננה כרוכה בסיכון. הוא גם אומר שמדובר בעניין אסתטי בלבד ושאין לתופעה השפעה על ההתפתחות שלה. הייתי רוצה לקבל קצת פרטים על הניתוח - מה בדיוק מתבצע שם? מה הסיבוכים האפשריים? האם מדובר בסבל לתינוקת? מה הסיכון אם נחליט לא לבצע אותו - האם העיוות במבנה הגולגולת עלול להחמיר עם הגדילה? לתינוקת יש גם סטרידור מולד שנובע כנראה מהיצרות של הקנה והיא נמצאת במעקב מומחה ריאות (ללא טיפול מיוחד) האם בגלל מצב זה ההרדמה עלולה להיות מסוכנת לה במיוחד? אודה על קבלת כמה שיותר פרטים - הנושא מלחיץ ומפחיד אותנו. תודה!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עמית יקרה קרניוסינסטוזיס תוארה לראשונה ע"י וירכוב ב 1851, תחת הגדרה זו מצויים הרבה מצבים שהמשותף להם הוא סגירה מוקדמת של הסטורות ( הרווחים הקיימים בין עצמות הגולגולת). רווחים אלה נסגרים הדרגה במהלך השנה הראשונה לחיים, סגירה מוקדמת שלהם , עלולה לגרום לעוות של מבנה הגולגולת אך עיקר הסכנה היא ביצירת לחץ תוך גולגולתי מוגבר. מצב כזה עלול לגרום לפגיעה בהתפתחות רקמת המח. לכן אני חושב שהמלצתו של הרופא הנוירוכירורג היא נכונה ויש לקבלה. באשר לסיכונים, במרבית המקרים מדובר בניתוח לא מסובך ובעל רמת סיכון נמוכה אך כמובן חשוב לקבל חוות דעת מהרופא המנתח ובהתייחס למצב היחודי של ביתך. היצרות של קנה הנשימה היא גורם שחשוב לקחת בחשבון לפני ההרדמה ויש כמובן ליידע את המרדים על כך. היצרות יכולה להיות מכנית (קוטר דרכי הנשימה מוצר או חסום חלקית) או תיפקודית (דרכי הנשימה "רכים מדי" ונסגרים חלקית בעת נשיפה). בכל מקרה, עם הכנה נכונה ניתן לבצע את ההרדמה ברמת סיכון מינימלית.

19/11/2001 | 15:50 | מאת: רחלי

שלום רב ! ילדי בן השנתיים סובל המון מהאוזניים - הוא רק מסיים טיפול באנטיביוטיקה וכעבור שבוע -שבועיים שוב פעם חוזרת דלקת האזניים. לפני חודש הרופא נתן לו טיפול מונע של אנטיביוטיקה כל יום 5 CC . והנה היום הוא שוב חולה בדלקת אזניים + דלקת ריאות. ברצוני לציין שאני מנסה כמה שיותר לשמור עליו (מקלחת עם אטמים, משתדלת לא להוציא אותו החוצה כשקר וכו.) אשמח אם תעזרו לי בנושא אני ממש מיואשת ומרחמת עליו. תודה מראש רחל

רחל יקרה, אנא הפני את השאלה לפורום של רופאי הילדים. בטעות שלחת אותה אלי, בברכה,

18/11/2001 | 23:54 | מאת: יצחק

לנכד אובחנה תסמונת רובינשטין טאבי באיזה גיל או מצב גופני מתאים יש לבצע נתוח ליישור אגודלים ובהונות ? מה קובע את הזמן המתאים לנתוח חדר לב פגום? יצחק

לקריאה נוספת והעמקה

סבא יצחק, מה שאתה מתאר זה נכד עם תסמונת מאד מורכבת. היא יכולה להיות קלה או קשה יותר. התסמונת מועברת בצורה גנטית, למרות שבדרך כלל יחלה אחד בכל משפחה. היא יכולה לכלול הרבה דברים. החל ממבנה פנים אופייני, האטה בגדילה, עכוב בהתפתחות, בעיות באגודלים ובהונות, בבנים- אשכים טמירים, בעיות לבביות שונות, בעיות בכליות, בעיות ראיה, שמיעה וכ"ו. כאמור, התסמונת יכולה להיות גם קלה, עם מעט אפיונים וגם קשה יותר. אינני יודע מה המצב של נכדך, ואין בכוונתי להבהיל את המשפחה, אך אלו דברים שקשורים בתסמונת ועשויים להופיע. בקשר לשאלתך, צר לי אך אני אינני הכתובת לתשובה. בקשר לאגודלים יש להתייעץ עם אורטופד הילדים שמטפל בו. בקשר לבעייה הלבבית, ישנם מומים רבים, ואינני יודע מאיזה סובל הנכד. האדם להתייעץ איתו הוא הקרדיולוג שמטפל ועוקב אחרי בנך. שני הניתוחים הללו, אינם ניתוחים שמבצע כירורג ילדים. באם ישנם אשכים טמירים, זה התחום שבו אוכל ליעץ לכם מה לעשות. התסמונת נפוצה וישנם הרבה אתרים בהם תוכל לקבל עליה אינפורמציה. כל שעליך לעשות, זה במקום שבו ניתן לרשום שם של אתר באינטרנט לרשום : rubinstein taybi syndrome ותוכל ללמוד הרבה על התסמונת. בברכה,

17/11/2001 | 20:17 | מאת: נועם

בנינו נועם בן שנה וחצי במעקב על אשך אחד מאוד מוגדל, הרופא כירורג ילדים המליץ על ניתוח. שאלתנו היא האם לבצע את הניתוח כעת? או כדאי להמתין? שהתופעה אולי תחלוף מעצמה, כפי שקראנו באפיון הבעיה באתר.

לקריאה נוספת והעמקה

להורים של נועם שלום, עד כמה שאני מבין מדובר בהצטברות נוזל בשק האשכים ולא בהגדלה של האשך עצמו, תקנו אותי אם אני טועה ! נוזלים שלא נספגו לאחר גיל שנה, ביחוד אם ניתן לראות שכמותם משתנה לאורך היממה, לרוב לא יספגו מעצמם. הסיבה לכך, היא שבמקרים אלו קיים קשר בין הנוזלים שבשק האשכים לחלל הבטן. במקרים אלו הטיפול הוא ניתוחי ומטרתו ניתוק הקשר הנ"ל. בברכה,

15/11/2001 | 11:14 | מאת: מנשה

שלום ד"ר ירדני. בהצלחה עם הפורום החדש! רציתי לדעת. האם מתבצעים היום ניתוחים תוך רחמיים לתיקון מומים מולדים? אם כן, איזה מומים ניתנים לתיקון כזה ומי מבצע את הניתוח - כירורג ילדים, גניקולוג, או רופא מומחה אחר? תודה על ההתיחסות. מנשה.

לקריאה נוספת והעמקה

מנשה יקר, בשנים האחרונות ההתעניינות בניתוחים תוך רחמיים הולכת וגדלה. מומים מולדים כמו חסימות של דרכי השתן, בקע סרעפתי, ציסטות ראתיות, הצטברות נוזלים במוח וכן מספר מומים לבביים ואף גידולים הם בן המומים שנעשה בהם נסיון טיפולי בעזרת ניתוח תוך רחמי. בחלק מאותם מומים על ידי התערבות בשלב מוקדם של התהוותם ניתן למנוע נזקים קשים הנובעים מחסר התפתחות של האיברים הנגועים. למרות שאלו הם ניתוחים שעתידם נראה מובטח, הנסיון היום הוא עדיין אינו מספיק על מנת שניתן יהיה להמליץ עליהם כעל טיפול שבשגרה. הקבוצה של הריסון באמריקה, היא אחת מהקבוצות שצברה הכי הרבה נסיון כבר מאמצע שנות השמונים. בברכה,

14/11/2001 | 01:08 | מאת: adi

שלום, ברכות להקמת הפורום החדש!!!! עדי

תודה רבה

13/11/2001 | 23:43 | מאת: נלי

שלום וברכות על הפורום החדש. שאלתי נוגעת לאחיניתי שהיא בת שנתיים וחצי. נאמר לנו שהיא סובלת מבקע מפשעתי דו צדדי ושיש לנתח. שאלותי הם: ראשית - האם באמת חייבים לנתח, ומה הסכנות בניתוח כזה. לאחר הניתוח, האם הילדה יכולה לחזור לפעילות מלאה כגון, ברכה ריצה ומשחק עם ילדים אחרים או שיש חשש שפעילות כזו תחזיר את הבקע? ולסיום - גם שני אחי (אבא של הילדה ואחי השני) עברו ניתוחי הרניה בגיל צעיר. האם ידוע על תורשתיות של התופעה. האם אני צריכה לדאוג? שוב פעם, ברכות על הפורום החדש. נלי.

לקריאה נוספת והעמקה

נלי יקרה, בקע מפשעתי בילדים הינו שכיח למדי. כמעט בכל המקרים מדובר בבקע מולד. הופעת נפיחות מפשעתית היא הסימן השכיח ביותר. ברוב המקרים הבקע אינו גורם להפרעה תפקודית, אולם לעיתים רחוקות עלולה להווצר כליאה של תוכן בטני בתוך הבקע כמו לולאת מעי, או שחלה בבנות. בשל הסכנה הזו, מומלץ לנתח בקע מפשעתי לאחר שהתגלה. יש אכן שכיחות יתר של בקע במקרים בהם קיים סיפור משפחתי. בגילה של אחייניתך, ובאם אינה סובלת ממחלות נוספות, ניתן לבצע את הניתוח במסגרת אשפוז יום. מכאן שמדובר בניתוח שהסכנות הכרוכות בו הן קטנות למדי וגם השיבה לפעילות מלאה היא לרוב קלה ומהירה. הישנות (חזרה) של בקע מפשעתי בילדים היא נדירה למדי (כ- 1%) ואינה קשורה לפעילות לאחר הניתוח. למרות שאכן יש שכיחות גבוהה יותר במשפחה, אין סיבה להלחץ. הילדים שלך צריכים לעבור בדיקה כמו כל ילד אחר, ואם אכן קיים בקע, הרי כפי שכתבתי, התופעה שכיחה והטיפול בה יחסית קל ופשוט. בברכה,

1 ... < 68 69 70 71 72 73