ההבדל בין אדיסון לתת פעילות אדרנל

תת פעילות של האדרנל =אי ספיקה של האדרנל= מחלת אדיסון היא מחלה בה הגוף אינו מיצר מספיק את הורמון הקורטיזול וגם במקרים רבים אינו מיצר מספיק את הורמון האלדוסטרון. הקורטיזול הוא הורמון החשוב לשמירה על לחץ הדם האלדוסטרון חשוב על שמירת המלח (נתרן) בגוף. בדרך כלל המחלה מתפתחת בהדרגה. סימני המחלה הם: עייפות בולטת, אבוד תיאבון ואבוד משקל, לחץ דם נמוך עד התעלפות, גלוקוז (סוכר) נמוך בדם, רעב למלח, סמנים בדרכי העיכול כגון: כאבי בטן, שלשול, הקאות. כאבי שרירים ופרקיםאבוד שער הגוף, שינויי התנהגות, דכאון. צבע העור נעשה כהה. אם המחלה מתפתחת בפתאומיות יכולה להתבטא במצב מסכן חיים, ירידה פתאומית בלחץ הדםושוק:סמנים קשים בדרכי העיכול : כאבי בטן,הקאות ושלשולים הגורמים להתיבשות. מצב בלבולי, אבוד הכרה, לחץ דם נמוך. בבדיקת דם מוצאים אשלגן גבוה ונתרן נמוך. אם הסימנים שתוארו , מופיעים יש לפנות לרופא בהקדם הסיבות לאי ספיקה של האדרנל הם: 1) פגיעה ישירה ביותרת הכיליה (האדרנל) יכולה להיות עקב מחלה אוטואימינית, כלומר הגוף מיצר נוגדנים נגד האדרנל והיא ניזוקה ואינה יכולה לייצר מספיק הורמונים חיוניים (קורטיזול, אלדוסטרון). 2) או מחלה הפוגעת ישירות באדרנל כגון זיהום של האדרנל (יתכן שחפת), גידול השולח גרורות לאדרנל, דימום לאדרנל. 3) יצור ההורמונים באדרנל נמצא תחת פיקוח הורמון ה ACTH המופרש מיותרת המוח (היפופיזה). הסימנים דומים למה שתואר בתחילת ההסבר אבל אין התכהות של העור, הסיכוי לירידת לחץ דם והתיבשות קטן יותר בל יש סיכוי לסוכר נמוך בדם. 4) אנשים שקבלו כטיפול בסטרואידים כגון קורטיזול פרדניזון במינון גבוה וממושך, הטיפול מדגכא את יותרת הכילה והפסקה פתאומית של טיפול זה יכולה לגרום לאי ספיקה של האדרנל. במקרים שיש סיכון כזה, מפסיקים את הטיפול בסטרואידים בהדרגה. מי שסובל ממחלת אדיסון צריך לקבל סטרואידים והורמון שישמור על המלח באופן קבוע. כאשר יש סטרס פציעה, מחלה קשהיש לתת את מינון הסטרואידים פי 3 מהרגיל כדי לעבור את מצב הסטרס. למי שאין מחלת אדיסון כאשר יש סטרס הוא מעלה את יצור הקורטיזול בתגובה למצב. במחלת אדיסון הוא לא מסוגל להעלות את יצור הקורטיזול, לכן נותנים לו פי 3 מהתרופה הניתנת כרגיל