האמנם?
דיון מתוך פורום רפואה מונעת - סגנון חיים רפואי
שלום וברכה! בדרך כלל אני שומר על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, פעילות גופנית ועוד. לשם כך נדרשים ממני לפעמים ויתורים על מאכלים טעימים ומאמץ והתמדה באימון. אבל האמת היא שאינני מרגיש הבדל בעצמי בין התקופות שבהן אני שומר לבין התקופות שלא. גם האנשים מסביבי, שאוכלים סוכר לבן וצ'יפס בלי חשבון ולא מתאמנים, (ואומרים לי: "עזוב אותך, בשביל מה כל ההקפדה הזו") לא נראים חולים, עצובים או חלשים ממני. הם גם לא תמיד שמנים, אדרבא. ואני שואל, האם כל המאמץ לשווא? והאם "חוטא" יוצא נשכר? תודה
אלי הטבע עושה את שלו, ואין אדם יכול להיות/לחיות בריא לאורך זמן, כי אנחנו "מתחמצנים oxidative stress OX " כל הזמן. אדם חייב לעשות כדי למנוע את הנזק הנגרם על ידי OX וזה דורש הקרבה. החוטאים- (לצערי!) יקבלו את עונשם; והחכמים - יימנעו את הכאבים/ניתוחים/אישפוזים/ושאר הנזקים ואומר לך, שזה כיף להיות בריא. בברכה
מנהל פורום רפואה מונעת - סגנון חיים רפואי
