שאלה על שחמת והיפרנתרמיה יחסית

יש הבדלים בין מצב השחמת וחומרת הלחץ הפורטלי. ככל החולים סובלים מתת נפח תוך כלי, היפראלדוסטרוניזם, אגירת נוזלים ותת פרפוזיה לכליות ושאר רקמות. בשלבים של דקומפנסציה נוצרת מיימת. למרות עודף נתרן כלל גופי בשלבים מתקדמים נוצרת היפונתרמיה. אפשר לתקן ההיפונתרמיה אצל חולה יציב ע"י הגבלת שתייה או שימוש באנטעוניסטים של רצפטור ל ADH V2. אם החולה מאושפז עם תת מפח תוך כלי ואי ספיקת כליות מטפלים בNORMAL SALINE או קולואידים-אלבומין למרות המיימת והבצקת על מנת להשיג פרפוזיה לרקמות. אצל חולים באנצפלופתיה או אי ספיקת כבד חריפה עם חשד לבצקת מח נמנעים ככל האפשר מתמיסות היפוטוניות מכיון שעלולות להחמיר בצקת מח. לא מכיר שום מצב שבו הטיפול בחולה היפונתרמי יהיה דקסטרוז 5% בלבד. חולה שחמת מאוזן היטב ללא דקומפנסציה ועם אלקטרוליטים תקינים לחלוטין יכול לסבול גם דקסטרוז %5 אבל צריכה להיות סיבה טובה לבחור בתמיסה זאת- אולי כדי לכסות על INSENSIBLE LOSS אצל חולה בצום ממושך