איך מתגברים על משהו שמפריע בגוף
דיון מתוך פורום טיפול מיני בנשים
היי, בת 27 כל חיי צחקו עליי שאין לי חזה וגם על זה שאני רזה מתחת לBMI וזה גרם לי לתסכול ולהרגיש שאני לא מתפתחת נכון מילדה לנערה וזה גם יצר המון בושה והסתגרות. למשל לא הייתי צריכה חזיה וזה ממש תסכל אותי ביחוד שהיה באופנה חזה גדול וכולן הגדילו.אני אפילו התביישתי לדבר על ניתוח עם ההורים והיתה לי אפילו בושה לשים חזיה מרופדת כי הרי אני סתם עובדת על בחורים וגם צריך להתאים אחת שתשב טוב עם החולצה.והייתי רבה המון עם אמא שלי.על זה שאין לי חזה וגם הרזון הפריע מאוד. וכל זה נמשך גם לצבא ואחרי צבא ואנשים לא התבגרו והביקורת ממשיכה וממשיכה. למשל אני יכולה לעלות לאוטובוס והנהג יגיד איזה רזה..כל מקום שאני נכנסת זה מושך תשומת לב. וזה מתסכל כמו להיות שמנה אם לא יותר כי לא מתבישים להעיר ולומר דברים פוגעים כמו שאחת אמרה לי את דוחה אותי.. עור ועצמות וכו'.. עד שבאמת הפנמתי שאני ממש זוועה אבל לא כך הם פני הדברים.אני גם לא עשיתי בכוונה ואני בריאה לחלוטין והמחזו סדיר.. בקיצור זה גרם לי להסתגר ולא להיות שמחה עם מי שאני. עכשיו אני מתקשה לצאת מזה. מפחדת מהערות של בחורים כבני זוג לא יכולה יותר שמדברים איתי על אוכל ומה המידה שלי ועם בחורים זה הכי מעליב שהם דווקא עם הרזון אין בעיה הם חושבים שיש לי גוף יפה הבעיה זה החזה. אגיד שיש כאלו שברחו בגלל זה עד כמה שזה ישמע לך טיפשי. אני לא מצליחה להיות עם ביטחון עצמי לאהוב מה שיש וכמור שכל זה משפיע על מין לא שכבתי
שלום ענת בת כמה את עכשיו? את מתארת התמודדות רגשית לא פשוטה. למרות שאת מודעת לכך שהחברה שלנו לצערי שיפוטית כלפי שמנים, אבל את חווה את השיפוטיות והביקורתיות דווקא כאשה צעירה רזה ובעיקר סביב חזה קטן. זה משהו שאת צריכה לפתור עם עצמך. כל כך חשוב לאהוב ולקבל את עצמך , זה משליך על מצב הרוח שלך ועל הקשר עם גברים. אני מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים , באופן פרטי. או למטפלת מינית מוסמכת עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט״ם