לא יודעת מה לעשות

אני נשואה+. לפני שנה היה לי רומן וירטואלי עם מישהו שאני בקשרים מקצועיים איתו, שהתגלגל. לא תכננתי את הרומן, לא רציתי אותו. כמה שנים לפני כן בעלי לא עבד, ורמת התסכול והעצבים בבית הייתה גבוהה מאוד. הציפייה שאני הרגשתי ממנו הייתה להיות אם עובדת ולפרנס אבל להגיע מוקדם הביתה כדי להיות עם הילדים כי הוא לא מסוגל. וגם הוא כל ביקר אותי ונתן אווירה לא טובה בבית, ותחושת ניכור וזרות קשה מאוד. אותו איש חשב שבגלל חביבות יתר שלי בתכתובת המיילים המקצועית- התנהלות סטנדרטית שנועדה לגייס שיתוף פעולה לצורך קידום לקוחות- הוא סבר כי אני חביבה אליו באופן מיוחד בגלל מי שהוא. ולא כך. לכן פתח את הקלפים אחרי חודשיים במכתב אמוציונלי במיוחד שכתב לי. זה הפתיע וטלטל אותי מהחיים המדוכאים בהם הייתי ושימש לי קרן שמש רעננה של להיות אישה, ולא אמא, סוערת ולא מדוכאת. בעלי גילה את הרומן אחרי חודשיים של מיילים וסמסים שנשאו אופי רומנטי ומיני, אבל למרות הגילוי לא יכולתי להתנתק ממנו חודש וחצי אחכ, כולל לא לאורך ההריון שנכנסתי אליו ונפל. רק כשהציב אולטימטום נאלצתי להתנתק. מאז, יצרתי איתו קשר רק עוד פעם אחת חודשיים אחר כך, אבל הוא לא יצא לי מהראש. בעלי גילה את השיחה הזו, הוא גם גילה שחיפשתי עליו באינטרנט, גם בלי ליצור קשר, כמה חודשים אחר כך. חשבתי לקנות לו מתנה אנונימית ליומולדת, כיבאמת כמה חודשים לא דיברנו, אבל בסוף הגעתי למסקנה שאהיה פתטית אם אעשה את זה. דווקא כשבמסגרת עבודה הגעתי למקום עבודתו לצורך מקצועי, חודשיים אחר כך, לא דיברתי איתו. נופפתי לשלום והלכתי. לא רציתי להיות פתטית שאחרי כל כך הרבה זמן עוד זוכרת אותו. ואז, לפני כמה ימים יצרתי איתו קשר שוב, במסגרת עבודה. רציתי תשובה קצרה, קונקרטית ומקצועית, אבל הוא המשיך לשיחה שסחפה אותנו ממש למחוזות של אז. הוא אמר שהוא חושב שאני מדהימה, ומפרספקטיבה של שנה הוא לא שוכח אותי. אבל הבנתי שהוא לא יעשה שום צעד קדימה מעבר לכך, עד שאני אהיה פנויה לגמרי. למחרת בעלי "הריח" אותו עלי, והתחיל לחשוד שאני בקשר איתו. הכחשתי הכל בכל מכל אבל מאז אנחנו קרים אחד לשני. קונקרטיים. אני רוצה עוד 2 ילדים ממנו ומרגישה שהחיים שלי תקועים כבר שנה, ועוד מעט כבר לא אוכל להביא ילדים. הוא לא מאמין לי ולכן לא עושה עוד ילדים. היינו בטיפול זוגי כמה חודשים, שהחזיר אותי קצת לזרועות בעלי אבל הוא עצר את הטיפול לכחצי שנה ורק עכשיו התחלנו שוב. מקווה שעם מטפלת טובה יותר.בקיצור, אנחנו עכשיו מדברים קורקטית כמה ימים, ואני עם אבן ענקית בלב כי יצרתי איתו קשר ומצד שני הוא נראה לי פתרון. אבל לא יודעת מה לעשות- הדרך שלי לעשות עוד ילדים בזמן שנותר לי להיות פוריה הוא רק עם בעלי. זה הסיכוי המהיר ביותר. מצד שני, לא כיף לי כאן. לא טוב לי ורוב הזמן אני פה בגלל שאני לא רוצה לגרום לבנות שלי משבר. בעלי אמר לי שהוא רוצה לתבוע אותו , אבל אני יודעת שאין עילה ושאם תהיה תביעה בעלי יגלה כמה שאני יזמתי את הקשרים כל הזמן, וגם יגלה על הפעמיים האחרונות ויתגרש כי הוא אמר לי שאם יתפוס אותי עוד פעם אחת הוא יתגרש ממני. לא יודעת מה אני רוצה. באמת לא יודעת. שומרת מכל משמר אבל לא יודעת. ממשיכה בטיפול הזוגי. מקווה שיותר טוב קצת תובנות כדי להוציא את האבן הזו מהלב.

פונה יקרה, בואי נעשה הפרדה ברורה בין הטעם שביחסיך עם בעלך, בין רצונך בילדים נוספים ובין רצונך בקשר רומנטי ואירוטי עם גבר מסוים - ראוי או לא ראוי - אין לי לכך תשובה. א. הקשר עם בעלך - לא ברור לי מהי תרומתו לך, לילדים ולתא המשפחתי. לא ברור לי האם הוא עובד, מביא פרנסה מסוימת. לא ברור אם יש לו כוח ויכולת לטפל בילדים באופן זה או אחר ובאופן כללי לא ברור מה תרומתו למערכת המשפחתית. יש חשיבות רבה לשאלה מהי התרומה הרגשית, התפקודית, החינוכית, הכלכלית והערכית של כל אחד מבני הזוג למערכת. ככל שהתרומה נמוכה יותר, מסתבר שבן הזוג פחות חיוני ואפשר להסתדר בלעדיו. ב. מטעמים כלשהם (אינני יודעת בת כמה את) את רואה עצמך מביאה עוד שני ילדים אך ורק מזרעו של בעלך. זכותך כמובן לרצות להביא ילדים ככל שיתאפשר לך הדבר מבחינה בריאותית ושאר התנאים הנדרשים, אך במידה ואת עצמאית כלכלית, ובמידה ואינך נשואה, הרי שאת יכולה להביא ילדים לעולם בצורה חוקית לחלוטין ולגיטימית וזאת באמצעות תרומת זרע. הדבר הוא חוקי בחינת כל חוקי המדינה והדת והשאלה היחידה היא האם את יכולה להרשות זאת לעצמך מבחינה כלכלית ותפקודית. לא בטוח שלהישאר עם בן זוג לא רצוי ולא מספק אך ורק על מנת להרות ממנו זוהי החלטה נכונה. ג. לא ברור לאן זורמת מערכת היחסים הרומנטית-אירוטית עם הגבר הנוסף. לא ברור האם הוא חש עניין ורצון להעמיק את הקשר איתך במידה ולא תהיי נשואה, ומה מידת האמינות של דבריו. נראה כי עומדות בפניך התלבטויות גדולות ומשמעותיות בתחומי חיים גורליים ולפיכך הייתי ממליצה לך לא לראות עצמך נעולה בנישה מסוימת של החלטה אלא לפנות לייעוץ פסיכולוגי מקצועי על מנת להבהיר לעצמך את כל אחת מן השאלות הנדונות מן הזוית שלך. במצב הנוכחי לא בטוח שטיפול זוגי משרת דווקא את טובתך העליונה, ויתכן בהחלט שטיפול אישי שבו תעלי צרכים רומנטיים ואירוטיים או צרכים אחרים שאינם מתאפשרים במערכת הנישואין הקיימת, יהיה בהרבה יותר מתאים לך, שכן נקודת ההתבוננות תהיה טובתך האישית העליונה. שנה טובה, כל טוב ובהצלחה, אילנה