אפשר למצוא שוב אהבה?

אני בת 26 ולאחרונה נפרדתי מבן זוגי אחרי 5 וחצי שנות זוגיות. היו לנו הרבה מריבות ובתקופה האחרונה של הקשר הרגשתי שהמצב רע מאוד, וגם הוא הרגיש כך. איימתי מספר פעמים בפרידה אבל לא היה לי אומץ לעשטת את הצעד הזה. בסוף זה הוא שסיים את הסיפור. אני שבוע וחצי לאחר הפרידה ועדיין קשה לי לעכל שלא נהיה ביחד יותר... כבר חשבתי שנתחתן ושנחיה ביחד כל החיים. עדיין יש ביננו אהבה גדולה ולפעמים אני חושבת שאולי יש סיכוי שעם הרבה עבודה זה יכול להצליח, אבל אני לא חושבת שיש בו את הנכונות לעשות את העבודה הזאת. אני פוחדת שלא אמצע אהבה כמו זו שהייתה לי, הוא היה הראשון והיחיד שלי... קראתי באינטרנט על אנשים שמעולם לא התגברו על האקס המיתולוגי שלהם ואני פוחדת שזה יקרה לי. במיוחד שאני לא מצליחה לשכוח אותו וכמו טיפשה ממשיכה לחלום על לחזור אליו.... מה לעשות?

פונה יקרה, אין שום סיבה שבעולם שאחרי שבוע וחצי תפסיקי לחשוב על החבר הראשון והיחיד שהיה לך במשך חמש וחצי שנים. יש פרידות מוצדקות, איך אין פרידות שמחות בדרך כלל. פרידה מולידה רגשות געגוע, היזכרות בטוב ושיכחת הרע, וכמובן פחד מפני העתיד הנראה בודד וריק. ההתגברות על הפרידה, טבעי שהיא תיקח את הזמן שלה. אין מתכון לזמן ההתאוששות, אך אם את אדם המחובר ביסודו לחיים, יש להניח שכל שבוע זה יכאב אבל פחות, ושתוך מספר חודשים לכל היותר, תתאוששי ותחזרי להיות משוחררת במידה רבה מן האבל ומן הגעגוע. אני מניחה שהפקת הרבה לקחים ולמדת רבות מן הקשר. את בחורה צעירה, ובהחלט לא נראה לי שתישארי בודדה עוד זמן ממושך. הבעיה איננה, לדעתי, מציאת בן זוג חדש (אם כי לפעמים זה עשוי לקחת שנה או יותר), אלא הבעיה היא כיצד ומדוע את נכנסת לחיכוכים קשים ולמריבות. כמובן שחיכוכים וקונפליקטים הם חלק מכל קשר - השאלה היא של מינון, תדירות ועוצמה. נסי להבין בתוך עצמך על אילו דברים ויתרת מדי בתוך עצמך, שבהמשך הרגיזו אותך, ונסי לאתר על אילו דברים התעקשת מדי שבסופו של דבר ניתן היה לשחרר ולזרום. אם תביני את שתי הפנים של ויתור יתר או התעקשות יתר, תוכלי לאתר חלק ניכר מהגורמים למריבות מצידך. השתדלי לצמוח מכך. כל טוב ובהצלחה, אילנה