פורום זוגיות, פרידה וילדים

לפני כשלושה חודשים כתבתי כאן על מצב שהיה לי עם בן זוג שלי, חוסר חשק מיני שלו בגלל תקופה קשה שעברה עליו. אני רוצה לציין שבלי קשר אלי החיים שלו לא קלים .. אני מנסה לתמוך בו, לא לנדנד, לשחרר ולא לחנוק אבל לפעמים אני מדברת איתו על דברים שחשובים לי כמו שיראה לי רגש ויחס ואז אנחנו רבים כי הוא אומר שהוא לא מבין על מה אני מדברת ואז אני מרגישה מטומטמת שבלכל פתחתי את הנושא. אני מאוד רוצה להיות שם בשבילו .. מאז עברו השלושה חודשים בפעם הקודמת כתבתי כאן הודעה המצב השתפר והיה אפילו מדהים, בזמן האחרון שוב התדרדר. אני יודעת שהחיים הם עליות ומורדות אבל האם עלי להתייחס לזה כאל נורית אזהרה שמשהו בקשר שלנו לא בסדר? אנחנו שנתיים וחצי ביחד, אני החברה הראשונה שלו אני מפחדת שנמאס לו ממני. אני יודעת שהוא אוהב אותי, גם הוא עבר המון דברים בחיים ככה שהוא לא אחד שרק מחפש בנות ומחפש סקס..הוא מאוד בוגר לגילו. אני יודעת שעם הזמן נהיה שגרה, אבל אנחנו כן יוצאים מהשגרה לפעמים וכן כייף לנו. רק בזמן האחרון שוב יש ירידה כי יש לו מלא בלגאנים בחיים.. אני מפחדת שזה משהו שקשור לקשר.. מה עלי לעשות?

רימון היקרה איני יודעת את גילכם ולדבר לעיתים יש חשיבות. אני יוצאת מתוך הנחה שאתם בני 20-30. את מתארת את חברך כאדם הסובל מעליות וירידות באנרגיה ובמצב הרוח. כמו כן, את מתארת ששפת הרגש אינה שפה שהוא בקיא בה. לעתים תשאוליך אודות מצבו הרגשי אינם ברורים לו.ובכן, כנראה הוא חושב בקטגוריות אחרות. קיימות כאן אפוא שתי בעיות מהותיות. האחת, הבדלי שפה רגשיים ביניכם שמעידים על פערים במודעות הפנימית ביניכם ועל פערים במידת החיבור לאני הפנימי. השניה, עליות ומורדות במצב הרוח הכללי של חברך שלא נתת דוגמא כיצד הם מבטאים חילוקי דעות בקשר ולפיכך אני נוטה לחשוב שהדבר יותר משקף מצבי רוח פנימיים של בן זוגך. בואי נאמר, שגם אם יש תקלות בקשר ואינו זורם בצורה אידיאלית עדין יש חשיבות לאופי התגובה לאורך זמן. האם התגובות הן מתונות יחסית או לחילופין תגובות סוערות ומטלטלות של עליות וירידות חדות? יתכן שמשהו אינו בסדר בבחירה של כל אחד מכם ברעהו. ויתכן, שנורית האזהרה מעידה על כך כי קיימת תגובתיות יתר לאירועי קשר שאולי ניתן היה להתמודד אתם בקלות וברכות יותר. בכל מקום שהים סוער עם גלים גבוהים ויש דגל אדום, זוהי נורית אזהרה. גם שחיינים טובים צריכים להזהר מים סוחף וסוער. הסכה נמצאת בים ולא בהם. הייתי מציעה לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי קצר בו תשטחי את התלבטויותיך ואת סיפורך ובו תקבלי מודעות לתהליכים בהם את לוקחת חלק. אין כמובן כל מניעה שבן זוגך יפנה גם הוא לטיפול פסיכולוגי אישי כדי להבין את עצמו ואת מצבי רוחו המשתנים. כל טוב ובהצלחה אילנה

חבר שלי ואני בני 24 נמצאים במערכת יחסים כבר שנתים וחצי. אני לא באה מבית קל וגם הוא לא. שנינו נושאים איתנו כל אחד את השק שלו. ביחד יש לנו קשר מדהים ומכילים אחד את השני למרות הכל. כבר עברנו לפני חצי שנה תקופה של משברון כשהוא עבר הרבה דברים עם עצמו וקצת התרחק.. בזמן האחרון זה שוב קורה.. דיברנו והוא סיפר לי שלאחרונה התגלתה אצל אמא שלו מחלה כלשהי. אחרי זה הכל היה ברור לי. אני מאוד רוצה להיות שם בשבילו ולא להציק ולדעת לשחרר ולא לחנוק.. מצד שני אני מפחדת לפגוע בעקרונות שלי. איך אני מוצאת את האיזון? ואיך אני יכולה להיותשם בשבילו במידה שהוא צריך?

פונה יקרה למען האמת, פנייתך אינה ברורה לי. חברך מודאג בשל מצב בריאותה הרופף של אימו. את מצד אחד רוצה להיות שם בשבילו ולאפשר לו את הזמן והמרחב להיות עם אמו, לדאוג ולטפל בה ואולי להקדיש לך פחות תשומת לב וזמן. זהו מצב נסיבתי מובן מאד. מצד אחד את רוצה לאפשר לו את מה שהוא זקוק לו מצד שני הדבר פוגע בעקרונותיך. אין לי שמץ של מושג אלו עקרונות אמורים להיות מובאים כאן בחשבון מצידך. מאחר וההתנגשות עם עקרונותיך הלא ברורים אינה מובנת, הרי שבלתי אפשרי לענות על פנייתך. אודה לך אם תפני שנית ותסבירי למה את מתכוונת בעקרונות ומה הם קשייך האישיים בלתמוך רגשית בבן זוג הטרוד בבריאות אימו ולאפשר לו את כל הזמן והשקעת הכסף אם צריך, בעניין זה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אנחנו נשואים כ-5 שנים. בשנתיים האחרונות הוא לא עובד. בשנה אחרונה מתוך אלה מנסה למצוא עבודה אך ללא מוטיבציה ואני כעת אפילו צריכה להכריח אותו לשבת ולחפש. הוא גם לא מחפש כמו שצריך. יש לנו 2 בנים, משכנתא. הוא לוקח כסף מההורים. הוא השתנה-פחות אחראי, עצלן, מתנהל לא נכון בבית. הוא כן מבשל ועושה חלק מעבודות הבית. מה עושים? מיואשת! אפילו אמרתי שילך לתקופה לגור עם ההורים והוא מסרב.

פונה יקרה מצב שבעל משפחה, אב לילדים ובעל חובות משכנתא אינו מעוניין למצוא עבודה או לא עושה את המאמצים הרציפים והמתמידים למצוא עבודה כלשהי בין אם במקצועו ובין אם לא במקצועו ובלבד להביא פרנסה מסוימת הביתה, היא בהחלט מראה על מצב נפשי של התרוקנות כוחות ואובדן דרך. הרושם שלי שיש לפנות הן לפסיכולוג והן לפסיכיאטר בקופת החולים אליה אתם שייכים לשיחת ייעוץ זוגית בשני המקומות. הרושם שלי שיש כאן מצב נפשי המחייב טיפול בראש ובראשונה יחד עם צורך להבין את אובדן הכוחות וחוסר המוטיבציה של בעלך. אין אלו דברים סבירים ומובנים מאליהם, אלא זהו מצב חריג. לפיכך הפתרון לדעתי הוא פתרון של ריפוי חוסר הכוחות וחוסר המוטיבציה. גם אם בעלך יעזוב ויגור אצל הוריו תצטרכי לפרנס את ילדיך ואותך וחוב המשכנתא ירבץ עליך, כך שאיני רואה איזה רווח כספי יצא לך מכך. הענשת הבעל על שליחתו לבית הוריו לא בהכרח תפעל לכיוון הרצוי ותמנע ממך את העזרה בבית שהוא נותן בשלב הנוכחי. מהרו ופנו לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהקדם. כל טוב ובהצלחה אילנה

הי, אני נמצאת בזוגיות של 7 חודשים. אני בת 29 ובן זוגי בן 35,מתחילת הזוגיות הבנתי שיש בעיה של תשוקה מינית מצידי. עם זאת השכלתי להתפשר ולנסות לחיות עם המצב כפי שהוא ואף להשלים איתו,בידיעה שאני יודעת שמצאתי בן זוג לחיים,אוהב,תומך,חבר טוב ושיודע להכיל אותי(אני בן אדם שלא קל להכלה).הבנתי שאי אפשר לקבל את כל החבילה,אולי אני טועה? החשק המיני שלי משתנה איתו-יש עליות ויש ירידות בחשק,לפעמים אני מרגישה שאני מכריחה את עצמי ולפעמים אני דווקא יוזמת.סהכ הסקס טוב ומספק,אבל חסרה התשוקה והלהט ואני כן מכירה את עצמי ומגדירה את עצמי כמינית מאוד. כמובן שבן הזוג שלי נפגע מזה ולפעמים מתוסכל והנושא עלה כמה וכמה פעמים-אולי שנינו חשבנו והאמנו שעם הזמן זה ישתנה. מה היא עצתכם? האם עלינו להמשיך בקשר?(יש לנו קשר מאוד טוב עם הרבה הבנה,תקשורת טובה,חברות וכבוד הדדי,אהבה ונתינה) או שכדאי לפרק את החבילה ולמנוע עוול לשנינו?

פונה יקרה קיימת בעיה בהצגת הדברים. מצד אחד את מתארת את עצמך כאשה מאד מינית ומצד שני את מדברת על היעדר תשוקה לבן זוגך, אותו את אוהבת. ההנגדה בין שתי אמירותייך מחיבת בירור פנימי שלך או בעזרת איש מקצוע, מה יש בקשר שלך כלפי בן הזוג אותו את מתארת בצורה מאד חיובית הגורם לך לאובדן התשוקה המינית? כמובן שקשה מאד לקבל החלטה במקומכם. כאשר קשר מיני הוא משובש קיימת אפשרות שכל אחד מן הצדדים יהיה מתוסכל לאורך הזמן וכל אחד יבטא את תסכולו בצורה זו או אחרת. יש בני אדם שתסכולם הופך לעוינות, לכעס ולהתרחקות רגשית. יש שתסכולם המיני מחפש אפיקים מחוץ למסגרת הזוגית. אחרים מוותרים, כבים עם הזמן והמערכת נותרת חיוורת או נטולת מיניות. יש להביא בחשבון את שלוש האופציות המתקיימות בהיעדר יחסי מין שהם מסונכרנים ובהדדיות. כאמור, את הצגת את הבעיה מבחינתך ולפיכך נותר הכדור במגרש שלך. הייתי מציעה לך לפנות ליעוץ פסיכוסקסולוגית כדי להבין מדוע בקשר אותו את מתארת כמיטיב ומכיל, איבדת את מיניותך, שלדבריך היא ברמה גבוהה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אילנה. הבעיה שלי היא בזוגיות. כשהכרנו, שנינו היינו במערכות יחסים במשבר. אני פרודה החיה בנפרד מבעלי ובהליכי גירושין והוא חי עם אישה וילדה כידועים בציבור. הפגישה היתה מקרית. אהבה ממבט ראשון מצידו. לי לקח קצת יותר זמן להקשר אליו. וכשזה קרה, זה היה כרעם ביום בהיר. שוחחנו על קשיי הזוגיות הקודמת שלנו. הוא טען שהאהבה פגה והוא חי את חייו.. עובד עד הלילה ובא הביתה לישון. מדי פעם אף יוצא עם נשים אחרות ומה שמחזיק אותו זה הילדה. לא היה בינינו קשר אינטימי עד שהתגרשתי, חודשים רבים מיום שהכרנו. בינתיים גם הם נפרדו. וכאן מתחילה הבעיה. אהבתו וגעגועיו העזים לבתו ייסרו אותו ומצאתי את עצמי מתמודדת עם גבר כבן 40 שטוען כי הוא מאוהב בי אך לא מוכן להתחייב כרגע וכמעניש את עצמו שנטש את בתו לא מוכן לתת לעצמו רגע של אושר בחייו. וכאן אני אספר על אם בתו: היא מצידה כנראה קיוותה שהם יחזרו לחיות ביחד ושיבשה את דעתו עליו. "ילדים חייבים שני הורים"... "המצב הכלכלי קשה והילדה סובלת"... (היא משתכרת מעל הממוצע ככל הידוע לי). הוא שקל במשך תקופה ארוכה לשוב ולחיות איתה למען הילדה. הוא לא הסתיר זאת. אך המשכנו בקשר למרות הכל. במשך 3 השנים שאנחנו יחד, מעולם לא פגשתי את בתו. הדבר היה תמוה בעיניי והוא מצידו טען שיש זמן לכל עניין וזה לא הזמן. לפני כשנה עברנו להתגורר יחד. עם הזמן אכלתי את עצמי כי ייתכן ונסתר ממני דבר ועשיתי מעשה: נסעתי לפגוש את האישה האחרת. רציתי להבין מה טיב היחסים ומדוע אני בגדר "סוד". היא אמרה שאין ביניהם יחסים משום סוג כבר שנים ותהתה על קיומן של נשים בחייו אך לא חשבה שהוא בקשר רציני. אמרתי שאם יש ביניהם קשר, אני אפנה את הדרך. בכל זאת יש שם ילדה.. אף שאלתי אם יש לה רגשות אליו והיא אמרה שלא - אך לא המשיכה בחייה. אני מניחה שהיא חיכתה לו. הוא לא סיים את הקשר כמו שצריך וכנראה השלה אותה. או לא רצה שתדע. מהר מאד הבנתי איזו תיבת פנדורה פתחתי. ולמה הוא הסתיר זאת ממנה. היא התנתה את מפגשיו עם הילדה "בתנאי שתהיה רק אתה איתה. ללא החברה שלך. אם לא תעשה כדבריי - תראה את הילדה דרך צו בית משפט שעתיים בשבוע בנוכחותי". מטרת המפגש איתה הוא הרצון שלי להתחיל את חיי או לצאת מהקשר במידה ויש שם מה לתקן. אני יכולה לומר בוודאות כי אין לו כוונה לחדש את הקשר איתה. בינתיים היא ממשיכה לשלוח לו מסרונים לנייד שאגב - היו קיימים גם קודם - על יציאותיה לבילויים ואחרים. דבר שלא מקובל עליי כשמסיימים קשר. חייה אינם מעניינו. מלבד מה שקשור לבתם המשותפת כמובן. המסרון האחרון שבר אותי וגרם להתפרצות זעם מצידי שהסתיימה בפרידה. הוא עזב את הבית. לא יכל לשאת יותר את הלחצים שהפעלנו כלפיו - לדבריו - המלחמות שנוצרו ביני לבינה. לאחר כשבוע הוא חידש את הקשר אך אני מקשה. אני רוצה הכל או כלום. אין לי כח לפשרות, לסודות, דרשתי שיבהיר שחייו הם חייו ולא מעניינה ובתו גם שלו והיא אינה יכולה להגבילו. נוצר מצב שהיא מנהלת את חיינו דרך הילדה. שוב עשיתי מעשה. הפעם פחות מחושב: כיליתי את זעמי בה בשיחת טלפון שגרמה לה לאיים ברמות גבוהות יותר בכל הקשור לילדה. לציין, כי הוא מאד חושש שהיא תכיר גבר שייקח את מקומו בחיי הילדה. לסיכום - אנחנו חיים בנפרד אוהבים ומיוסרים. (עוד אציין כי הוא היה נפלא עם ילדיי. הם אוהבים אותו מאד והוא בכלל מדהים עם ילדים) הוא פוחד מאם הילדה אימים. הוא חלש בעניין הזה ובכלל בכל ההחלטות בחייו. אני לא מסוגלת לקבל החלטה על סיום הקשר כי אני אוהבת אותו וקשורה אליו מאד. בסך הכל הוא אדם טוב אך יש לו בעיית החלטיות. הוא חלש אופי. הוא צריך להתייעץ על כל דבר ועניין איתי או עם אימו.. זה לא ייגמר. היא תמשיך להפריע. (אגב, פגשתי את הילדה. המפגש היה מדהים והוא הוקסם מהחיבור בינינו). כשהיא שמעה שפגשתי את הילדה חזרו האיומים. למעשה - אם אני רוצה אותו - הוא שלי. מלבד יום בשבוע מבוקר עד לילה שהוא עם הילדה. איך מתמודדים? איך ממשיכים? או לא? האם הזמן יסדר משהו או שזהו קרב אבוד על אהבת חיי? ו... הוא רוצה ילד משותף. אני כבר בת 40. אין לי יותר מדי זמן לחכות... תודה אילנה. מצפה לתשובתך.

בלה היקרה בן זוגך זקוק להיות מופעל על ידי ריבוי של נשים. את, זוגתו לשעבר, אימו ויתכן שעוד. אכן, אין הוא חזק במיוחד ולמיטב הערכתי גם אינו נוהג בתבונה בענייני הקשר אל הבת. נכון שאין מדובר כאן בהסכם גירושין, מאחר ולא היה נשוי לאם ביתו, אך ראשית חוכמה עליו לפנות לבית משפט לענייני משפחה באמצעות עורך דין המתמצא בדיני משפחה ולהגיש בקשה להסדרי ראיה והסדרי לינה אצלו. הילדה אינה "שייכת" לאימה אלא שייכת לעצמה וזכותה לפחות על פי החוק להתראות זמן שווה עם כל אחד מהוריה. לשם כך פוסק בית המשפט על פי עצת פסיכולוג אם יש צורך, את הסדרי הראיה, כולל הסדרי לינה אצל כל אחד מן ההורים. בהנחה שאין כאן אף פליליות אצל שום צד, אין הורה היכול להתנות את הסדרי הראיה של הצד השני בתנאי זה או אחר. המונע הסדרי ראיה מהצד השני יועמד למשפט פלילי של הפרת צווי בית משפט. מן האמור לעיל לא ברור מדוע בן זוגך מאפשר לעצמו להית נסחט רגשית על ידי אם ביתו כאילו לא קיים בית משפט הפוסק בענייני ראיה ולינה. ראשית חכמה יש להסדיר עניין זה ולא להשאירו פרוץ ונתון לסחטנות ולאיומים. בהיעדר סידור קבוע ויציב תטולטל המערכת שלך ושל בן זוגך ותהיה פרוצה לתקשורת עוינת ומאיימת. נא מהרו לטפל בעניין זה. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי אני גרושה עם 2 ידים לפני 4 חודשים התחלתי לצאת עם רווק , היתה כימיה מדהימה ועברנו לגור ביחד בדירה שכורה עם ילדיי , בזמן האחרון העסקים של שנינו ירדו (שנינו עצמאים) , אין כמעט בכלל מגע בנינו מצידו בעיקר , הוא טרוד כל כך בהרמת העסק מחדש ,יש לציין כי מעולם גם בהתחלה לא ניסה לגרום לי לגמור למרות שציינתי כי איני גומרת בחדירה כלל , אנחנו אוהבים מאוד ומדבריםעל הכל פתוח ולא רוצים להיפרד אבל הוא איבד מרי חשק מיני וגם שהוא מנשק אותי הוא כמעט תמיד מנשק בפה סגור , מאוד מפריע לי כי אני בחורה שנראית טוב ותמיד חוזרתי מגברים ... מה אתה ממליץ לי לעשות ????? תודה מראש

דפנה היקרה מתוך התיאור של ההתמודדות הבו זמנית בשני התחומים, העסקי והמשפחתי המשותף, נראה כי לבן זוגך לא נותרה בזמן הנוכחי אנרגיה פנויה מספיק למיניות. התנשקות בפה סגור מצביעה על מעצור בהתמסרות רגישת ומינית, החשק המיני אף הוא אינו גבוה וכמו כן אין את התשוקה ו/או הסבלנות לסייע לך לגמור בדרך בה את רגילה. מכל האמור לעיל נראה, כי בן זוגך אינו נמצא כעת בתקופה של פריחת מיניותו. איני יודעת מה היה בראשית הכרותכם עת לא גרתם יחדיו ועת המצב העסקי היה טוב יותר. יתכן שכרגע הוא יותר סגור בצעמו ומבעניינו ואולי אף מצב רוחו אינו מרומם במיוחד. אם הדיאלוג בינכים אודות ההתנהגות המינית אינו מביא לשינוי המתאים לשניכם לא יהיה מנוס אלא מלפנות לייעוץ זוגי ומיני. כדאי גם לברר עם בן זוגך מה היה בעבר דפוס יחסיו המיניים עם נשים, שכן יש נשים וגברים שבתחילת הקשר הם מיניים ולאחר מספר חדשים יורד העניין המיני בצורה די חדה, אין הם יודעים בעצמם מדוע והדבר משפיע כמובן על הזוגיות. במקרה זה, זהו סיפור טיפולי שונה לגמרי. כך או כך, מוטב לא להלחץ, לתת לנסיבות להשתפר, לנהל שיחות בנושא אבל לא בצפיפות יתרה, ואם תרגישו שהגיע הזמן להתערבות של גורם חיצוני מומלץ לכם לעשות זאת. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בת 24 והייתי עם בן זוגי שנתיים בערך, עד שנפרד ממני. אני יודעת והוא גם אמר לי בעצמו שהוא אוהב אותי ויודע שהוא לא ימצא בחיים מישהי כמוני ולא מסוגל לחשוב בכלל על מישהי אחרת. הוא נפרד ממני כי הוא מרגיש שהוא לא הוא ומאוד קשה לי התחושה הזו. אני מרגישה שאם הוא היה נפרד ממני כי הוא מרגיש שזה כבר לא זה או שהוא לא אוהבת אותי אז היה לי עדיין קשה אבל היה לי יותר קל להמשיך הלאה. כרגע בהרגשה שלי קשה לי להתנתק ממנו בגלל שאני יודעת בדיוק מה הוא מרגיש אלי ומה הוא חושב עלי וממש כואב לי על כך. איך כדאי להתמודד עם כזו פרידה? ומה הדרך הנכונה ביותר להמשיך הלאה כי בהתאם למצב ולכך שאני יודעת שהוא מתגעגע אלי...ממש ממש קשה לי כרגע. תודה רבה

שרית היקרה פרידה היא פרידה היא פרידה ויש להתמודד איתה כמו כל פרידה כלומר, עם האובדן, הגעגוע , הכאב, ההשלמה, איסוף הכוחות בהגיע הזמן הנכון וההמשך בזרימת החיים. את מציינת שהאקס שלך אוהב אותך וחושב עליך דברים טבים ומוערכים. זה בהחלט מחמיא וחיובי עבורך. יחד עם זה, מתוך סיבות שאין לי מושג אודותן הוא חש בקשר שזהותו העצמית התמוססה או נהייתה לו לא מוגדרת ולא ברורה. אין כאן שאלה מי אחראי ומי אשם ובטח לא את היא הגורם לכך. מכל מקום. כאשר אדם חש בקשר כלשהו שהוא הולך בו לאיבוד הרי הוא במצב נואש קיומית. קודם כל אדם זקוק להיות הוא עצמו. רק לאחר מכן, כשיש לו את "עצמו" הוא פנוי להפתח ליצירת קשר עם הזולת. המקום הרגיש בותר בתוכנו הוא הצורך להיות במרכז של עצמנו ולהיות אותנטים עם עצמנו. זו המשאלה האנושית הראשונה, להיות "הנני מי שהנני" והיא קודמת ובעלת עדיפות על הצורך לאהוב את הזולת. שכן אהבה קיומית עצמית היא הצורך הראשוני. במקרה הנוכחי שלכם, חברך נפרד ממך בגלל הסיבה הפסיכולוגית המורכבת שתיארת. זוהי סיבה מאד חשובה ומאד יסודית ולכן יש להתיחחס לפרידה זו כפרידה לכל ענין ודבר. אני מציעה לך לא להתנדנד קדימה ואחורה בשמירה על קשר איתו שכן אין אדם מוצא את עצמו ביום אחד או בחודש אחד. זהו תהליך ארוך ומתמשך הדורש בניה. לפכיך, עם כל הצער והכאב, כדאי שתראי את עצמך לאחר פרידה מחבר ועם הזמן יכאב אבל פחות עד לתהליך של השלמה ויצירת קשר חדש. כל טוב ובהצלחה אילנה

ברשתכם אני יספר קצת על עצמי אני בן 30 נשוי ביש לי שתי בנות שאני מאוד אוהב. בעל הסק ארבע שנים מפרנס את משפחתי בכבוד בחיי מעל הממוצה . החיים המשותפים אם אשתי הפכו לאות אסון לפניי כמה שנים . אשתי עוזבת את אבית לפחות כול כמה חודשים בלוקחת את הילדים איתה וזה משגעה אותי אני מרגיש שהילדים שלי במצוקה אין לאם ביטחון . לפניי חודשיים הברנו לדירה חדשה מושכרת גדולה 5 חדרים גינה בכול מה שהילדים ואשתי חלמו אלו . את הדירה הפרטית שלנו השכרנו . לפניי שבועיים השתי החליטה שאיה רוצה שאימא שלה תעבור לגור איתנו . אני שלו מסתדר אם חמותי לא אהבתי את הדבר בכלל זה לא שחמותי במצב לא טוב באיה צריחה את העזרה שלנו חמותי הסכירה את הדירה שלה של 4 חדרים ו-3500 ¤ לחודש והייתה צריכה לעבור לגור הים בן זוגה בדירה יותר קטנה לבסוף רעתה שזה לא מסתדר במקום לעבור לבד החליטה לדבר אם אשתי בלנסות לעבור לגור איתנו אני לא בדיוק יודע מי הציע למי מה שאני יודע שעקב המקרה הזה אשתי החליטה אוד פעם שאיה עוזבת ולקחה את הילדים והסכירה דירה של שתיים וחצי חדרים . אני שאלתי את אשתי לאיזה תקופה מדובר אם זה לתקופה מוגבלת של עד שלושה חודשים אני מוכן לשכול את זה . אשתי המרה שזה לתקופה לא מוגבלת אני לא הסכמתי בשום פנים באופן טענתי שהקשר שלנו לא יציב וזה יחמיר את המצב ושאני לא מוכן לעבור לגור בחדר רק בגלל שאני לא מסתדר איתה אני לא אומר שאני הנסיך על הסוס שכול אישה חולמת הלב אבל אני בנדם עובד מפרנס עובד קשה והעסק לוקח אמון זמן מחיי אני מרגיש שאכול על הכתפיים שלי אשתי לא הזרה לי בעסק בכלל שאני אומר בכלל אני אומר שאולי בארבע שנים האחרונות פעמים בודות כרגע אני בדירה של חמישה חדרים לבד שיש לי חוזה לשנה . אני בטוח שאשתי לא תסתדר ותירצה בסופו של דבר לחזור לא שאני רוצה שאיה לא תסתדר אני פשוט מכיר אותה מה שמטריד אותי זה הילדות שעושים מהם משחק מה אני אמור לעשות בקשר לילדים אני פשוט ניקרע מבפנים השמח לקבל כיוון תודה מראש

משה היקר מתוך התיאור שלך לא ברור האם אתה נשוי או נשוי-פרוד. אין זה אופייני לזוגיות סבירה שהאשה תהיה מסוג זה או אחר, פנימי שלה או פנימי זוגי, ותחוש צורך להמלט עם ילדיה לבית אחר (אגב, לא ברור היכן היא מתגוררת בתקופות ההיעדרות מהבית. אצל קרובי משפחה? דירה שכורה לטווח קצר?) כך או כך, אנחנו שומעים על התנהגות חסרת יציבות ומזוגזגת. נדמה לי, שקיים סבל אצל אשתך אחרת לא היתה נמלטת ממקום שטוב לה בו. קיים סבל אצלך, בגלל עניינים שלך עם עצמך, עם העסק וכתגובה לאשתך וקיים סבל של הבנות שעוברות פרידות ונטישות שוב ושוב והיעדר קיומו של בית קבע יציב ותא משפחתי יציב. עליכם לנסות לפנות ובהחלט די מהר ליעוץ זוגי כדי לקבל החלטה על המשך דרככם. האם להיות זוג שמצליח לשפר התנהגויותיו האחד כלפי השני ומסוגל לחיות יחדיו או שמא אין ברירה ועליכם להפרד בהליך מסודר בו יהיו הסדרי ראיה ומשמורת מסודרים כך שהבנות תדענה עם איזה הורה הן נמצאות ומתי ומהו בית הקבע שלהן. אני מאד מקווה שתהליך ייעוץ זוגי יתאפשר במקרה שלכם. במידה והוא לא יתאפשר עקב אי הסכמה של אחד מכם להיות בדיאלוג בנוכחות מטפל, יהיה עליך לפנות באופן אישי לייעוץ פסיכולוגי כדי שיסייע לך למצוא את דרכך ואת תגובותיך ההולמות למצב הנוכחי, שכאמור הוא מצב של חוסר איזון, טלטלה ורצף של פוגענות הדדית. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני ובן זוגי יחד שנה ושלושה חודשים, אנו בני 29, רציניים. האינטרקציה ביננו ביומיום נהדרת, יש ביננו אהבה גדולה. אולם, ישנה בעיה אשר מלווה אותנו כבר מתחילת הקשר - אנו שנינו בעלי חשק מיני אבל בן זוגי טוען כי כאשר הוא בא הביתה חרמן והוא רואה אותי הוא מעדיף לחבק אותי. הוא ציין כי גם במהלך הסקס לעיתים הוא מרגיש מחוץ לחוויה, כצופה מהצד. בנוסף, כל מגע ביננו (גם נשיקות) אינו נחשב לאירוטי מבחינתו. הלכנו במהלך החודשים האחרונים למטפלת (סקסולוגית) על מנת לנסות ולהבין האם בידינו היכולת להתמודד עם הבעיה (בעיה שאנו לא הצלחנו להבין מה השורש לה) הסקסולוגית דיברה עם שיננו יחד לחוד במהלך הרבה פגישות וייעצה לבן זוגי לשלב בין טיפול פסיכולוגי לטיפולים עימה (עד עתה אנו תחת טיפולה בלבד). בן זוגי בא מבית בו לא הפגינו חום ואהבה (לכן עלתה בי המחשבה שהוא הכי זקוק ממני לחום, כי הוא רואה בי כבית עתידי) הסקסולוגית נתנה לנו משימות כגון ליטופים, צפייה בסרטי פורנו עדינים וכן שיתוף פנטזיות - אך כל הדברים הללו מרגישים כמו התעסקות מסביב בלי לגעת או להבין את שורש הבעיה. אנו מאוד אוהבים אחד את השני ויודעים שמבלי לפתור את בעיית האינטימיות ביננו והכימיה המינית לא נוכל להמשיך הלאה. חשוב לציין כי בן זוגי חושב שאני סקסית ונמשך אליי. אנו לא יודעים האם הבעיה מקורה בכימיה ביננו כזוג (אין פנטזיות, אין אירוטיקה) או הבעיה היא עמוקה יותר אצל בן זוגי. שנינו עובדים שעות ארוכות ואין ספק שזה מאוד מתסכל ומשאיר מעט זמן לזוגיות (שאנו עובדים עליה בעיקר בסופי שבוע) אך נראה שזו לא הבעיה... רציתי לשאול האם מנסיונך יש לך המלצה או כיוון עבורנו? אני לא מוכנה להתייאש ולוותר על כזו אהבה... זה פשוט לא נראה לי הגיוני שלא יהיה פתרון... תודה רבה, סיון.

סיוון היקרה ראי תשובתי לשאלתך הזהה בפורום "פסיכולוגיה ומיניות האישה" כל טוב ובהצלחה אילנה

שלוo אני זכר בן 21 ,תמיד חברים קרובים שלי אומרים לי ... איך שאתה נראה טוב, חכם ,משכיל ...אין לך מישהי רצינית ? אני באופן אישי נופל על סטוצים לא היה לי קשר רציני מעל כמה חודשים בודדים... זה מתחיל ככה שבחורה רואה אותי אומרת איזה חתיך איך שהיא מדברת איתי היא אומרת וואיי איזה חמוד ... ואז שחברים לי או ידידות לי מנסות להגיד לי מה היא אומרת עליי :"הוא ילד טוב מידיי לא בשבילי " וזה קורה לרוב , איך זה שהתרבות פה השתנתה ?,וכולה מה עשיתי הייתי דואג מתחשב מקשיב ולבחורות זה לא טוב מבחינתן שאני אהיה ערס במילים אחרות. זה מתסכל ,אני לפחות מתנחם בסטוצים אבל הקטע שמיציתי ... מה לעשות?

דן היקר השאלה שלך בהחלט לא קונבנציונאלית. אני חושבת שהיום ובעבר בני אדם, זכרים ,או בשפתנו היותר עדינה נשים וגברים, בנים ובנות, שאפו תמיד למצוא נוכחות של המין השני, שהיא בעלת רגישות, הבנה, קבלה, הכלה, שלא לדבר על נוכחות פיזית נאה. איני מאמינה שיש אישה המעדיפה גבר הבא אליה עם שוט של אגרסיביות, חוצפה, דחיה, התעללות רגשית וכדומה. אם אתה נתקל שוב ושוב בנשים או בנות המסתייגות מהמשך קשר איתך, אין זה בגלל יתרונותיך. סביר יותר שזה בגלל חסרונותיך שאינך מודע להם. בני אדם נמשכים למי שמתאים להם או מפסיקים את הקשר עם מי שאינו מתאים להם. בשום צורה ואופן לא הייתי תולה זו בתרבות חברתית או תקופתית. אני מניחה שיש בך איזשהי נקודת עיוורון לגבי התנהגותך הגורמת לבנות להסתייג החל משלב מסוים ולתפוס מרחק. מן הראוי שתבין היכן הפגם. יש אפשרות לפנות ליעוץ פסיכולוגי אישי במסגרת קופת החולים אליה אתה שיך ויש אפשרות לפנות לקבוצות מודעות שונות, של מרתון סופ"ש או שבועי בהן תקבל משוב משאר חברי הקבוצה הן בנים והן בנות. תברר לעצמך מה אתה מעדיף כהתחלה. אולי עבורך יתאים יותר כהתחלה קשר אישי עדין שבין יחסי מטפל מטופל. אם כך הדבר כדאי שתפנה לאיש המקצוע המתאים ואני מקווה שתמצא בו עזר. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב, אני בן 26,נמצא כבר שנתיים וקצת בזוגיות חד מינית,אנחנו גרים ביחד, אוהבים,ובסך הכל בהחלט טוב לי. אבל יש משהו מעבר. לאורך השנתיים גיליתי מספר דברים מטרידים מעט על בן הזוג שלי, בין אם זה היסטוריה של גלישה באתרי פורנו, סרטי פורנו שמורים במחשב, וכששהה בחו"ל למשך כמה ימים-אף התברר לי כי היה בקשר טלפוני\אינטרנטי עם בחור. אני יודע ובאמת מאמין שהוא לא בגד בי,אבל זו אובססיה שקשה לי להסביר. לאחר המשבר עם הבחור בחו"ל דרשתי ממנו לגשת לטיפול פסיכולוגי. באבחון ראשוני שנעשה לו אכן הועלה העניין שיש לו צורך בפורקן מיני, כנראה דבר שנובע מהילדות. הוא החל בטיפול לפני יותר מחצי שנה, אבל כנראה שאין שיפור של ממש. לאחרונה גיליתי במקרה קובצי וורד שבהם היו תמונות של בחורים מהפייסבוק (שהם גם חברים שלו) ללא חולצה, אחר כך עוד תיקיית סרטים, ואתמול גם רשימה שכתב של בחורים מהפייסבוק-כולם נאים למראה\בעלי תמונות ללא חולצה. כמובן שכששאלתי הוא השתתק ופשוט לא ידע מה להגיד,חוץ מזה שהוא מבין שיש לו בעיה ומנסה לטפל בה. עוד הוא סיפר שאכן דיבר עם הפסיכולוגית על כך שהוא מרגיש שיש שיפור, ושלמשל הוא מאונן פחות מאז שיצא מהבית לשוק העבודה בשבועות האחרונים. ועדיין,זה פשוט מתסכל אותי ואני לא יודע מה לעשות עם זה. אני מנסה לחשוב על החיים שלנו קדימה וזה מטריד אותי נורא. חשוב לציין שמבחינת יחסי המין שלנו, יש תקופות טובות יותר ויש פחות. אני כן יודע שאם זה היה תלוי בו היינו מקיימים יחסי מין לעתים תכופות יותר. מעבר לכך אני יודע שהוא אוהב אותי ומפחד למדי שנפרד. מה לעשות? האם כדאי לבקש להשתלב בשיחה אחת עם הפסיכולוגית? להציג בפניה את הצד שלי? אשמח לעזרה תודה

אייל היקר אתה נמצא בזוגיות עם בן זוג לגביו אתה מתאר פערים בין הצורך שלך לבין הצורך שלו. פער ראשון במעלה, תתפלא, אינו בהכרח מיני אלא מידת היציבות התעסוקתית. האם בן זוגך הוא אדם בעל מקצוע מוגדר ותעסוקה רציפה והמשכית? אני מעלה את הנושא שדיברת עליו בשולי הדברים ובמידה זעירה משום שהכוחות הנפשיים של אדם נמדדים במידה רבה מיכולתו לתפקד במצאיות בצורה מטרתית, עקבית ויציבה הממלאה אותו סיפוק. כאשר היבט זה אינו זורם בצורה חלקה ומובנת מאליה נוצרים חללים שונים של ריקנות ותסכול. 2. לפי הכתוב, צרכיך המיניים פחותים מעוצמת הצרכים של בן זוגך. ברור שמצב של פער בצרכים המיניים יוצר תסכול אצל כל אחד מן הצדדים. צד אחד רעב תמיד וחסר לו והצד השני לחוץ לספק דרישות שמעבר לקצב הפסיכולוגי ביולוגי טבעי שלו. הפסיכולוגית של בן זוגך היא שלו בלבד: משמעות הדבר 1. היא פועלת אך ורק למען טובתו האישית כפי שהדבר מתבקש מתוקף תפקידה. 2. נאסר עליה לחלוטין לשתף אותך ולו במידע המזערי אודותיו. 3. אין היא השופטת ביניכם. 4. לא בטוח שהיא הכתובת האתית הנכונה לפנות אליה, שכן יתכנו ניגודי אנטרסים בין שניכם. קצורו של דבר, אתה בתהיות אודות המשך הקשר ביניכם. יש לך חרדות, תסכולים ואי בהירות רגשית. הייתי מציעה לך לפנות באופן אישי לאיש מקצוע פסיכולוג או פסיכולוגית קליניים אשר יסייעו לך להבין את צרכיך, להבין באיזו מידה הם מסופקים במערכת הנוכחית ומהי הדרך המיטבית עבורך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום ד"ר אני בת 21 נשואה כבר חודש הכרתי את בעלי לפני 3 שנים וחצי והייתה לנו אהבה נפלאה מאוד נקשרנו אחד לשני אני עצמי מאוד אוהבת אותו אני מוצאת בו את כל מה שרציתי והוא גם אוהב אותי מאוד על אף המשברים שעברנו בזוגיות אף פעם לא וויתרנו זה על זה למרות.שהיה לנו הרבה בעיות חילופי דעות עקשנות ועצבנות .. בתחילת הקשר הייתי בחורה ממש שמרנית והייתי בתולה..כל הזמן הוא ניסה לזרום איתי יותר..זה התחיל עם נשיקות ליטופים עד ליחסי מין מלאים עם אהבה ותשוקה בתקופה הזו הרגשתי שהוא אוהב סקס ברמה גבוהה ותמיד העיר לי שאני מושכת ושהוא אוהב לשכב איתי ..אך בשנה האחרונה אני מרגישה שינוי התדירות של היחסי מין בינינו פחתה הוא לא יוזם כמו פעם בחודשים האחרונים אפילו לפני החתונה גם היה משהו לא בסדר הוא לא יוזם תמיד אני זורמת איתו בעקיפים אני מדליקה אותו בדרכים שונות ועל אף שאני רואה שעומד לו הוא לא מפסיק להתחמק הבחנתי שאם אנו לא עושים סקס שלוש או ארבע ימים רצוף אז הוא יוזם קצת אבל לא בהתלהבות..ביריח דבש שלנו שכבנו מעט פעם עשינו סקס כמה פעמים ביום כרגע זה רק פעם לכמה ימים..או שאני צריכה כל פעם ליזום ולא לתת לו לברוח לי בעקיפים..לאחר שהתחתנו הוא אפילו לא מחבק אןתי כשהוא לידי במיטה ואף שהוא מרגיש לפעמים שאני עצובה הוא לא טורח לשאול ..הוא לא חוזר הביתה עם התלהבות לחבק ולנשק..כשהוא הולך לעבודה הוא גם לא מנשק לשלום וזה חשוב לי אני מרגישה שאני צריכה אותו יותר ממה שהוא צריך אותי וזה מבאס.. כבר פעמים תפסתי אותו מאונן והוא טען שהיה קטע מחרמן בטלוויזיה ואין על מה להתעמת .. אני בשוק..ואם אנו עושים סקס הוא גומר לפעמים מהר מדיי והוא לא מתעניין ברגשות שלי אם גמרתי או אם הוא צריך להאיט קצת..אני כלכך מתוסכלת שאני רוצה להניח לו ולהתחיל להיות אדישה כמותו..אפחלו כשאני מתחילה איתו עם נשיקות וליטופים הוא עוצר את זה לפני שזה זורם יותר..וכמה פעמים הוא העיר שלא בא לו ... מה הבעיה שלו !??? אני לא יודעת.מה לעשות..הוא אוהב אותי אני בטוחה בזה הוא גם עוטף אותי במילות.אהבה אבל לא פיזית..:( יש לציין שהוא בן 23 אשמח לקבל את עצתך תודה..

ריטה היקרה הבעיה שאת מעלה כאן בהחלט לא פשוטה ולא טריוויאלית. אתם שני אנשים צעירים. הוא הראשון שלך, לא ציינת אם גם את הראשונה שלו. מכל מקום, שניכם צעירים ולפחות לגבי בעלך אין להניח שהוא עתיר נסיון בקשר מיני וזוגי גם אם היו לו בעבר קשרים מסוג זה. את מתארת מצב של שינוי ניכר בהתנהגות המינית הגלויה ומתוך הכתוב שום דבר אינו ברור. זהו בהחלט גיל של תשוקה מינית גבוהה, רצון עז לקיים יחסי מין ולא ברור מהו הרקע לירידה בתשוקה ולירידה בהתעניינות שלו בתגובותי המיניות. הדבר אירע כבר לפני החתונה. האם יתכן שהתהליך החל ברגע שהחלטתם על חתונה? לפעמים ברגע שאנשים מקבלים על עצמם את ההתחייבות להנשא, עולים על פני השטח תהליכים שלא היו מודעים להם שקיימים בהם הגורמים לריחוק רגשי ומיני מסוים. הבעיה שאת מעלה מחייבת פניה לטיפול פסיכוסקסולוגי רציני. תחילה מפגשים זוגיים כדי להגיע להסכמה על מהות הבעיה. לאחר מכן לברר האם יש משהו ביחסים הזוגיים המביא להתרחקות הרגשית והמינית ורק בהמשך לראות האם אכן חל שינוי פנימי בבעלך מסיבות כלשהן(אולי לחץ עבודה, לימודים, משהו שאירע במשפחתו, אולי עצם הכניסה למערכת נישואין...האפשרויות רבות מאד), האם הוא שם לב לשינוי, האם הוא סובל ממנו והאם הוא רוצה לשנותו. חשוב מאד שלא תכנסי איתו למאבקי כח של לא לרצות או להיות כמות אדישה שכן הדבר לא ישיג שום מטרה חיובית. קיימת בעיה, יש להסתכל לה בעיניים ולפנות איתה למומחה בתחום כדי להבין את המתרחש לעומקו ולהתחיל לשפר אם שני הצדדים מעוניינים בכך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני ובן זוגי יחד שנה ושלושה חודשים, אנו בני 29, רציניים. האינטרקציה ביננו ביומיום נהדרת, יש ביננו אהבה גדולה. אולם, ישנה בעיה אשר מלווה אותנו כבר מתחילת הקשר - אנו שנינו בעלי חשק מיני אבל בן זוגי טוען כי כאשר הוא בא הביתה חרמן והוא רואה אותי הוא מעדיף לחבק אותי. הוא ציין כי גם במהלך הסקס לעיתים הוא מרגיש מחוץ לחוויה, כצופה מהצד. בנוסף, כל מגע ביננו (גם נשיקות) אינו נחשב לאירוטי מבחינתו. הלכנו במהלך החודשים האחרונים למטפלת (סקסולוגית) על מנת לנסות ולהבין האם בידינו היכולת להתמודד עם הבעיה (בעיה שאנו לא הצלחנו להבין מה השורש לה) הסקסולוגית דיברה עם שיננו יחד לחוד במהלך הרבה פגישות וייעצה לבן זוגי לשלב בין טיפול פסיכולוגי לטיפולים עימה (עד עתה אנו תחת טיפולה בלבד). בן זוגי בא מבית בו לא הפגינו חום ואהבה (לכן עלתה בי המחשבה שהוא הכי זקוק ממני לחום, כי הוא רואה בי כבית עתידי) הסקסולוגית נתנה לנו משימות כגון ליטופים, צפייה בסרטי פורנו עדינים וכן שיתוף פנטזיות - אך כל הדברים הללו מרגישים כמו התעסקות מסביב בלי לגעת או להבין את שורש הבעיה. אנו מאוד אוהבים אחד את השני ויודעים שמבלי לפתור את בעיית האינטימיות ביננו והכימיה המינית לא נוכל להמשיך הלאה. חשוב לציין כי בן זוגי חושב שאני סקסית ונמשך אליי. אנו לא יודעים האם הבעיה מקורה בכימיה ביננו כזוג (אין פנטזיות, אין אירוטיקה) או הבעיה היא עמוקה יותר אצל בן זוגי. שנינו עובדים שעות ארוכות ואין ספק שזה מאוד מתסכל ומשאיר מעט זמן לזוגיות (שאנו עובדים עליה בעיקר בסופי שבוע) אך נראה שזו לא הבעיה... רציתי לשאול האם מנסיונך יש לך המלצה או כיוון עבורנו? אני לא מוכנה להתייאש ולוותר על כזו אהבה... זה פשוט לא נראה לי הגיוני שלא יהיה פתרון... תודה רבה, סיון.

סיון היקרה 1. מתוך מכתבך לא ברור לי כיצד מתבטא החשק המיני של שניכם בהתנהגות מעשית מינית במציאות. כמו כן לא ברור לי על כל הספקטרות של התנהגות אינטימית, התנהגות מגע, התנהגות אירוטית, מה כן מתקיים ביניכם ובאיזו תדירות. 2. לא ברור מהי תגובתו של בן זוגך כאשר את יוזמת התנהגות בעלת אופי מיני ומה התדירות שבה היוזמה באה ממנו. 3. אכן, נראה שמיציתם את שלב ההתערבות הסקסולוגית שבמהותה היא התנהגותית ומדריכה לכיוונים שונים של התנסות. במידה וקיימת הסכמה ביניכם כי לבן זוגך מקור רגשי החוסם את התבטאותו המינית או חוסמת ממנו להביע את תשוקתו בתהנתגות בפועל, אין כל ספק שעליו לפנות לטיפול אצל פסיכולוג קליני המעורה בטיפול ברגרסיה ובפסיכולוגית מעמקים ולא רק בשיטות של דיבור מילולי פרונטלי. תשוקה מינית היא תופעה של גוף-נפש ולפיכך בהתמודדות איתה עדיף לעשות שימוש בשיטות טפול המשלבות גוף נפש יחד. במידה ויש פניה לטיפול פסיכוסקסולוגי אין צורך בכפל טיפולים של סקסולוגיה מחד ופסיכולוגיה מצד שני כי הפסיכוסקסולוג הוא מומחה לשני תחומים יחד. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב, אני בת 32 נשואה כשנתיים. יש לנו בן בן שנה וחצי. אני לא מינית בכלל אף פעם לא הייתי. אחרי הלידה אני אפילו "סובלת" מזה ולא אוהבת את הרגע ש"צריך לעשות. בעלי מאוד מיני מצידו אפילו לשכב כל יום. הגענו למצב שאנחנו מקיימים יחסים פעם בשבוע ואני יודעת שזה מאוד מאוד מפריע לו. הוא אמר לי שהוא מאוד מתוסכל שמצא את עצמו אחרי הנישואים מול המחשב מוצא את סיפוקו. אנחנו ככה כבר שנה וקצת. לפני מספר חודשים ראיתי במחשב שהוא הסתכל עם פורנו של שני גברים. שאלתי אותו מה העניין הזה ונגעלתי, הוא הסביר שהוא בכלל לא כזה ואני הפכתי אותו להיות סקרן ולראות מה זה ואיך עושים כי אני לא מינית והוא כל הזמן במחשב. אתמול ראיתי במחשב שהוא הסתכל על פורנו מצוייר!!!! (נשים מצויירות באנימציה ממוחשבת) יש כזה דבר בכלל????? מה הבעיה הזאת?? זה נורא מגעיל אותי. אם לא רציתי סקס עכשיו אני בכלל לא רוצה ואפילו נגעלת ממנו. הוא נראה לי חולה נפש / סקס. מה אני יכולה לעשות? על עניין הפורנו המצוייר לא דיברתי איתו אני רק יודעת שיש בינינו המון מתח ועצבים ואני יודעת שאני לא תרמתי הרבה לעניין היחסים המיניים שלנו ואני נושאת בחלק מהאשמה. אשמח לתשובה בעניין ההתעניינות שלו בכיוון של פורנו כזה. ואיך עלי לנהוג תודה רבה :)

אור היקרה הבה נחלק את התשובה לבעיה שלך ולמה שאת חושבת שהיא בעיה של בעלך. מבחינתך נכנסת לקשר נישואין עם תשוקה מינית חסומה ועצורה, כך שבעצם נכנסת לקשר זוגי שההיבט המיני חשוב מאד בטיפוח היחסים, יצירת האינטימיות ושמירה על הרמוניה זוגית. מאחר וחסר לך, חווייתית והתנסותית, רכיב כה משמעותי של הקשר הזוגי, אז בראש ובראשונה נראה לי שמן הראוי ש"תעבדי" כדי להשתחרר מזה. לא רק שאת עצמך מאבדת חיבור לתהליך חיים והנאה כה משמעותי, אלא שהתוצאה היא ייבוש של הקשר הזוגי. נדמה לי שקיימת בך חוסר הבנה בסיסית לאיך זה להרגיש יצריות והנאה מינית ואת נמצאת בעמדה של השולל מתוך חוסר הבנה ומתוך בורות. איני רואה כל פסול בהתנהגות צפיה של בעלך בסרטים אירוטים במחשב ללא קשר לדמויות המככבות בסרטים אלה וללא קשר לעובדה אם זה מצולם או מצויר. הדבר רק מראה על מחשבתו היצירתית של בעלך ועל המידה הטובה של תשוקה מינית שיש לו, ניתן לומר שהוא מאפשר לעצמו אפילו להשתעשע בה ולהיות מופעלת אפילו על ידי דמויות מצוירות. אגב, מה רע בזה? נדמה לי שאת מחפשת "סיבות טובות" להוריד את ערכו בעיניך, לכעוס עליו או לבוז לו על רקע מיני בשעה שהוא נמצא במצב של תסכול עמוק, חסך עמוק והשתוקקות מינית טבעית. המצב כלל לא פשוט ביניכם ולהערכתי מעמיד בסכנה את המשך המערכת הזוגית. היו גלויים אחד עם השני. שימו כל אחד את האמת שלו על השולחן ותבדקו מהי הדרך שאתם מעדיפים להתמודד עם הבעיה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בן 55,אשתי בת 35.בשנה האחרונה איבדתי חשק מיני ואני לא יכול לקיים עימה יחסים אפילו עם ויאגרה. לפני כשנה נדבקתי בקנדילומה(ממנה)ומאז אני חושש לשכב איתה.בכל פעם שניסיתי לשכב עימה ולא הצלחתי גבר כעסהואפילו דיברנו על גירושין. מעבר לסקס יש בינינו אהבה והערכה רבה.אגב, לעיתים במהלך היום יש לי זקפה חזקה כאשר אני לבד. כאשר אני מגיע לאשתי זה יורד.יש פיתרון כלשהו לבעיתי?

שימי היקר החלק החשוב בפנייתך הוא, שבמשך היום יש לך תשוקה מינית והזקפה תקינה לגמרי, כך שהדבר מצביע על כך שהמנגנון הפיזיולוגי המיני והתשוקה תקינים אצלך לחלוטין. הבעיה ככל הנראה מתמקדת בקשר המיני אל אשתך.נדמה לי, שקיים היבט של כעס מודע או לא מודע מצידך כלפי אשתך, אולי בשל העובדה שהדביקה אותך בקונדילומה ואולי בשל סיבות אחרות. כך או כך, כעס כלפי אדם האמור להיות אובייקט מיני נבחר על ידינו מוריד את התשוקה ובהתאם גם את התפקוד המיני. חשוב לציין, שלקיחת תרופות שומרות זקפה היא יעילה אך ורק אם התשוקה אינה כבויה. אם החסימה קיימת כבר ברמת התשוקה המינית לא יוזרם מבחינה פיזיולוגית דם אל אברי המין כך שתרופת האון לא תבצע את תפקידה ולא תיצור זקפה. תרופות האון הן יעילות כאשר קיימת תשוקה אך קיימת חרדה ביצועית. בהעדר תשוקה דומה הדבר ללקיחת תרופת און כאשר אתה עושה את מאזן התקציב המשפחתי או מתקן ברז. במצב זה אין סיבה לקבלת זקפה שכן התשוקה ממך והלאה. להערכתי יש מקום לפניה אישית שלך לטיפול פסיכוסקסולוגי כדי להבין את מהות יחסך לאשתך בתחום המיני. כל טוב ובהצלחה אילנה

יצאתי אם בחורה לדייט ראשון ומרוב שנדלקתי עלייה הגעתי שיכור כי כמובן זה נותן לי ביטחון יותר פעלתי בטקטיקה לא ממש טובה טקטיקת החוצפן ולא דופק החשבון כמובן שלא קיללתי אבל יתנהגתי ממש מעצבן וחצוף ובעקיצות לבדוק אם גם אחרי הטעות היה קשר איתי ועניין בלהמשיך איתי ולמחורת יתקשרתי לצטער והכול נאמר לי שהכול טוב ואמרתי שאני חייב לפגש פנים מול פנים ונאמר לי שאני מוזמן מתי שבא לי אבל אני מרגיש שהסיכוי שלי להצלחה איתה נגמר שתהיה לה פחד ופצע ממני איך לפעול ? הלאה...

פונה יקר נדמה לי מתוך הפניה שלך שאתה קצת חי בתוך עצמך ופרט בענייני דייטים, שאז אתה נכנס לחרדות, אתה מאבד את הכיוון, את הטעם הטוב, את היכולת להתנהגות בין אישית נעימה וסבירה ופועל ככל הנראה די למען הכשלה עצמית. למרות אמונתך שהבחורה תסרב לראותך שנית, לא קיבלת סירוב מובהק אך מכל מקום מה שחשוב הוא הרגשתך האישית הגרועה. הייתי ממליצה על מספר דרכי התמודדות חלופיות מיטיבות יותר. 1. לא להשתכר לפני דייט. אם אתה חש חרדה וחוסר בטחון בסיטואציה של מפגש כדאי לפנות לרופא המשפחה או לפסיכיאטר של קופת החולים אליה אתה שייך ולברר אודות לקיחת תרופה נוגדת חרדה (התרופות ניטלות על בסיס יומי קבוע) בדרך שתפחית משמעותית את החרדה מדייט ותאפשר לך להתנהג בצורה האופיינית לך כשאינך שיכור. 2. אם החרדה כל כך גבוהה ואם הצורך בגול עצמי קיים בתוכך, מומלץ שתפנה לשיטה טיפולית זו או אחרת הן כדי להבין את עצמך ואת פחדיך והן כדי לפעול לשינוי דרכי התנהגותך באופו שהתנהגותך תמצא חן בעיני עצמך בראש ובראשונה. שוב, מומלץ שתפנה לטיפול של פסיכולוג בקופת החולים אליה אתה שייך. קיימים היום מיני יועצים (קואצ'רים) האמורים להביא מזור לכל אדם בכל תחום תוך מסםר פגישות יעוץ והדרכה. לא ברור מה השכלתם, הכשרת, נסיונם ולאור תיאור עצמך הייתי מאד ממליצה לא לפנות לסוג התערבות או עזרה כזו אלא לטיפול של איש מקצוע מוסמך - פסיכולוג קליני. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לך אילנה,רציתי להתייעץ איתך לגבי פרידה/פרידות שאני עובר כבר תקופה ארוכה עם בחורה שהייתי איתה כמעט 7 שנים,מה שקורה זה דבר כזה , אנחנו נפרדנו כבר המון פעמים בשנתיים האחרונות (בהחלטתה), ואנחנו גם חזרנו המון פעמים,הבחורה הזו היא לא מאמינה בקשר איתי,היא חושבת שאנחנו לא מתאימים מנטלית מעבר לזה היא גם מוצאת בי פגמים בגלל חסכים שהיו לה בעבר ממשפחתה,וזה אומר שכל דבר שאני עושה שיכול לגרום לאסוציאציה המזכירה לה את החסך מהילדות תגרום ביננו לפרידה,מאחר ובאישיות שלה היא עדיין "ילדה של אמא" אני תמיד מוצא את עצמי יושב איתה ומסביר לה על זוגיות,וזה אומר שאנחנו לא חייבים להיות דומים ושאנחנו דיי מסונכרנים במחשבות שלנו ושאנחנו אומנם לא דומים אבל אנחנו מסתדרים מצויין ביחד (זה באמת נכון,אנחנו יכולים לא להיפגש תקופה ארוכה וכשאנו נפגשים אנחנו מתנהגים ומרגישים ממש כמו זוג לכל דבר) ואנחנו מרגישים ממש טוב אחד עם השני ושכל מה שהיא מרגישה נובע בעצם מהחסך שלה,ברגע שהיא רואה אצלי את הנקודה הזו שמשפיעה עליה היא כביכול רואה אותי כלא אטרקטיבי ובעצם בחור עם חסרונות אפשר לקרוא לזה,הבחורה הזו מקבלת טיפול פסיכולוגי והיא יודעת שזה נובע מהחסכים שלה,היא טוענת שהיא מרגישה מתה בקשר ושאין לה חשק לפתור את הדברים ולקדם אותו,הסברתי לה שאם היא באמת רוצה לקדם את הקשר אנחנו צריכים לעבוד על כל נושא התשוקה ביחד ושהיא לא תבוא מעצמה,במיוחד אחרי תקופה כזו ארוכה שאנחנו ביחד ושזה טבעי לגמרי,הסברתי לה שגם לי בתוך הקשר זה קורה המון פעמים ובאמת יש רגעים שפשוט אין לי כח להשקיע יותר וכל מה שאני רוצה זה להמשיך הלאה,אבל אני גם מצליח להבין שקשר זה עליות וירידות ואם באמת אנחנו רוצים לקדם את זה למקום טוב אנחנו חייבים להתמודד כי צרות יש בכל קשר,אחרי שאני לא מצליח להסביר לה היא מחליטה שעדיף לנו להיפרד,השלב הבא זה שאני כועס עליה מאוד על זה שהיא לא מוכנה להתמודד ושלא אמורים להיפרד על כל שטות והיא פשוט זורקת הכל בקלות ואז אנחנו מחליטים שאנחנו נפרדים (כביכול זה בא ממנה כי היא גוררת את זה לשם),כשאנחנו נפרדים אנחנו מתנתקים לגמרי למשך שבועיים/שלוש עד הטלפון הבא שלה בתקופת הנתק אני כמובן עובר את הבאסה של האחרי כל פעם מחדש וכל פעם אני פשוט מתמודד עם זה בסבל רב,עד הטלפון הבא שלה זה אומר שאחרי שבועיים שלוש היא פשוט מתקשרת אליי ,אני מסנן אותה עד שפשוט זה נהיה בלתי נסבל (וגם מציף אותי רגשית באיזשהו אופן)ואני עונה לה,כשאני עונה לה היא פשוט מצטערת ויוזמת מפגש או באה בעצמה כשאני לא מוכן להיפגש איתה , עכשיו הבעיה שלי זה שאני מאמין בה!אני פשוט מאמין בה, אני מאמין שהיא יכולה להתבגר מבחינת זוגיות ואני מאמין שהיא יכולה להשתנות למענינו ,וזה לא אומר לשנות את האופי שלה,אלא לשנות את הגישה לקשר ולהבין שיש שם גם מכשולים,מאחר ואני מאמין בה כל פעם מחדש אני גם נופל בפח כל פעם מחדש,והגלגל פשוט חוזר על עצמו תקופה ארוכה,היא בסך הכל ילדה מאוד טובה צנועה וביישנית,עם כל זה שהיא אוהבת אותי אני מבין שמה שהיא עברה בחיים משפיע עליה מבחינה רגשית ואני מבין שהיא גם משליכה את זה עליי (למרות שזה לא מגיע לי),כרגע היא החליטה שוב להיפרד ושוב כעסתי עליה על חוסר ההתמודדות וחוסר הרצון להשתנות בתוך הקשר ולהבין שבקשר זוגי יש גם קשיים,אבל אני באמת רוצה להפסיק את זה,אני רואה שזה לא מקדם אותי עם כל האהבה שבעולם אליה,אני פשוט תקוע במקום כבר תקופה מאוד ארוכה,אנשים אומרים לי תתקדם הלאה,הם לא מבינים את התסכול שבא יחד עם זה.זה פשוט להגיד תתקדם הלאה אבל עם זה גם גדלנו ביחד ונטענו תכונות זהות אחד בשני ולזרוק הכל זה מאוד קשה,וזהו זה בעצם הבעיה שלי שאני פשוט מאמין בה ואני מאמין שהיא כן יכולה להשתנות ושזה קורה עם החיים ובגלל זה אני מאפשר לעצמי כל פעם מחדש להיכנס לזה וליפול למערבולת הזאת שוב...אז איך להתקדם? מה אני צריך להבין? אני תמיד מרגיש שיש פה נקודה שאני מפספס.זה גם תוקע אותי בהתקדמות שלי וגם תוקע אותי רגשית,אני כאילו במצב של המחכה הנצחי...מחכה שהיא תתבגר (באמונה שלמה שהיא תתבגר). נ.ב חשוב לי להגיד שאני לא הסמרטוט שלה וכשצריך לכעוס כועסים,וכשאני אומר את זה אני בעצם מתכוון להגיד שאנחנו מכבדים אחד את השני לפחות ביחסי אנוש בנינו ואין בנינו מניפולציות ,אגו או מסיכות למינהן. תודה

אלון היקר נקודת התורפה העיקרית היא, שלאורך כל הפניה אתה מנסה להבין להסביר ולנתח פסיכולוגית את בת זוגך, שלדבריך אין לה אמון בקשר ושהיא עמוסה בקשיים רגשיים משל עצמה. הפוקוס הוא עליה ולא על הצרכים שלך. סך הכל אתה מתאר קשר שבו המפסק נתון בידי חברתך לשבט או לחסד ואתה מולך בהתאם לרצונותיה ולמצבי רוחה. נדמה גם שהתשוקה המינית אינה זורמת בקשר בצורה העונה על צרכיך וסך הכל אתה מרבה לחוות תסכול כאב ופרידה עם נסיון של רציונליזציה אודות היותר בוגר, מבין, מכיל ומאמין שבת הזוג תפעל למען קשר משותף בין שניכם. בת זוגך, שאינה מאמינה, כדבריך, בקשר, תפעל באופן טבעי למען טובת עצמה. הן בהווה והן בטווח הארוך. היא לא הביעה המחויבות נצחית לקשר. לאור המצב הנוכחי של פערים ביחס הבסיסי כלפי הקשר (ידידות רבת שנים המעורבת ברגשות של התקרבות והתרחקות), לאור הסבל החוזר ונשנה שלך ולאור חוסר יכולתך להשפיע בכיוון של שינוי בסיסי באופי הקשר, עולה השאלה מדוע אתה בוחר להצמד ולחזור שוב ושוב לקשר שיש בו דריכה במקום ואין בו צמיחה. נקודת העוורון היא שאינך מפנה את השאלות הרלוונטיות כלפי עצמך. נסה להבין את עצמך ואת מניעיך לשוב ולסבול ולא להתקדם להגשמת יעדיך האישיים. במידה ואינך מסוגל לתהליך זה עם עצמך או עם חברים קרובים מומלץ שתפנה ליעוץ פסיכולוגי קצר בו יעלו צרכיך במוקד הדיון ובו הדגש יושם על טובתך האישית. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לך דוקטור לפנייומיים קיימתי יחסי מין לא מוגנים לא השתמשתי ב אמצעי מניעה ..והגבר לא גמר בפנים.. העדפנו בפעם הבא לא לקחת סיכון ולהשתמש באמצעים השאלה שלי שהאם לא ניזהרתי פעם אחד אפשר להדבק מאיזה שהיא מחלה? ובאיזה זמן ומתי אני אמורה לערוך בדיקות הנל?

נא להפנות שאלתך לפורומים השונים של גיניקלוגיות כאן באתר.

שלום, בת 40, אנחנו לפני פגישת מחזור בתיכון, יצרתי קשר עם האקס המיתולוגי שלמד איתי והתרגשנו מאד לקראת המפגש..העלנו זיכרונות..והיו התכתבויות במשך שבועיים כחמש שעות כל ערב של הבעת רגשות והרצון העז להפגש.הוא אמר דברים כמו:אני מת עלייך!! כל מה שאני רוצה הוא לעצור את הכל לרגע ולהביט בך, לגעת.זה אף פעם לא קרה לי.. ועוד הרבה.. הוא נשוי+ ובאחד הימים אישתו עלתה על ההתכתבויות, שאני מבינה שאף אישה לא הייתה אוהבת לראות אותם..הוא הודיע לי שהוא בצרות ומנתק את הקשר ואף לא יגיע לפגישת המחזור. אני דואגת לו ומקווה שלא הרסתי..מה גם שהייתי מאד רוצה שהעניינים ירגעו ובכל זאת הוא יצליח להגיע למפגש.יש משהו שהיית ממליצה לעשות? מה דעתך על העניין?

יעל היקרה לא רשמת מהו מצבך המשפחתי כך שמן הכתוב אני נוטה להסיק כמובן לא בודאות שבשלב הנוכחי אינך בזוגיות ובעלת פתיחות ליצירת קשר רגשי חדש ועמוק. אם השערה זו נכונה, הרי שאתם נמצאים במצב בלתי סימטרי. את הינך פנויה לקשר והוא בעל מחויבות לאשתו וכמובן גם למשפחתו, במידה ויש לו ילדים. הבחור נסחף ברומנטיקה עתיקת יומין והתחבר לשאיפות ומשאלת אידיאליות שבדמיון. ממרחק של עשרים וכמה שנים, כשאינו יודע מי את ומה את כיום, מבחינה נפשית וחיצונית, הרי הוא מיחס לך את כל הטוב, הנפלא והאידיאלי הקיים. שניכם שיחקתם משחק חיזור ופיתוי באינטרנט. תגובתה של אשתו מובנת לחלוטין, וסביר שאכן היא מנעה מלהפגש אתך. אני מניחה שזה הועמד כתנאי להמשך יחסי הנישואין. אם את ללא קשר זוגי כרגע, מומלץ שתנסי למצוא בעולם המציאות קשר כזה או לברר לעצמך את קשייך במציאת קשר זוגי הולם. אם את מצויה בקשר זוגי כלשהו, יש כמובן חשיבות רבה לשאלה מהם ההיבטים הלא מספקים בקשר שלך אשר דחפו אותך להקדיש זמן, אנרגיה, מחשבה ורגש כה עמוקים בהתחברות לדמות עבר מיתולוגית. כך או כך, הנסיבות אומרות לכם שכל איש ידבוק למציאות חייו בה הוא חי ולא יהרוס את נסיבות חייו הנוכחיות. כל טוב ובהצלחה אילנה

אילנה שלום, נהנתי לקרוא את כל מה שכתבת...וגם מסכימה איתך. אכן אני רווקה, סיימתי קשר לפני 4 חודשים ופנויה לקשר חדש. כל טוב ותודה על תשובתך.

כמו רבים גם לי היו מספר קשרים טובים בחיי, אך בתקופה הזו אני בסוג של קשר שמזכיר לי דפוס דומה לכמה קשרים קצת שונים שהיו לי בעבר. ישנה בחורה שהכרתי והיא מוצאת חן בעיני מאוד , אבל משהו בי כל הזמן זורק לי סוג של נורות אזהרה מקשרים קודמים שהיו לי פעם, שהתחילו טוב , אבל אף פעם לא המריאו שלב אחד הלאה. בכמה קשרים האלה הייתה קרבה, גם שהיינו בקבוצה של חברים, בטיול או ביציאה לאנשהו, נמשכנו אחד לשני, ותמיד מצאנו את עצמנו מדברים , צוחקים, מרביצים מכות בצחוק כמו ילדים , ואפילו ברגעים מסויימים מעבר לזה - היו נרדמות על הכתף שלי בנוחות מבלי היסוס , תוך כדי שאני מחזיק להן את היד , מלטף אותם בכתף, או נושק להן על הראש בעדינות מדי פעם. לי אישית כל הסימנים האלה אומרים שזה הכיוון , אך תמיד כשניסיתי לזרום צעד אחד הלאה נתקלתי בתגובה לא נעימה ורתיעה, וכשפתחתי את הנושא בהזמנות שנראתה לי מתאימה , הן הדיגישו שאנחנו רק ידידים. האם זה מה שנהוג אצל ידידים טובים? אני רק רוצה לציין שלפעמים הכרנו רק לא יותר מחודש, ובכל זאת הייתה התחברות... דבר שני , האם יש מצב שאותן בנות נפגעו כל כך הרבה מקשרים שהיו להם פעם שהן מעדיפות לא לקחת צעד אחד קדימה אף פעם? האם זה פחד מיחסי מין?? אמנם למילים יש משקל רב מאוד, אך האם אין כל משקל לכל מיני רמזים או לפחות דברים המתפרשים ככאלה ... האמת אני קצת מבולבל - מצד אחד מרגישות איתי בנוח , אך מצד שני כל פעם מזכירות לי שאנחנו ידידים ( האם עלי פשוט לקבל שבכל פעם שחוזר דפוס כזה אז להשלים עם המצב האבסורדי הזה?? ) אשמח לשמוע את הפרשנות שלכם בנושא :-)

תומר היקר נדמה לי, שכדאי יותר שתבין לא את דפוס התגובה החוזר על עצמו מצד בנות/נשים כלפיך אלא מוטב שתבין את דפוס ההתנהגות שלך ואת סוג ההתכוונות התת מודעת והמודעת הגורמת לך לקבל באופן חוזר ונשנה סוג תגובה מסוים. כללית נדמה לי שאתה נוטה לפתח דפוסים שניתן לפרשם כידידות או חברות לא מינית והדבר מתקבע בקשר. יש לברר מדוע אינך מעז להתיחס לנשים שסביבך כאל נשים שאתה מעוניין בהן בצורה ייחודית, בלעדית ומינית. גברים ונשים אומרים זה לזה מפורשות וישירות האם הם אחד בענין של השני והדבר לא לוקח הרבה זמן כדי לומר זאת גלויות ומפורשות. כאשר ההתכוונות היא לזוגיות ומיניות קיימים דפוסים ברורים המאותתים על כך ואין מסמוס של הדבר להתנהגויות כאילו ילדותיות או שטותניקיות או כאילו ידידותיות לא מחייבות. עליך להיות מודע בתוך עצמך לאותם היבטים של חרדה או חוסר בטחון עצמי המונעים ממך לשדר גלויות שאתה בענין של קשר זוגי ומיני. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב! אבקש את המלצתך למטפל זוגי מעולה באזור בש והסביבה. תודה!

המדור אינו משמש כמפרסם מטפלים לסוגיהם השונים. אפשר לפנות לשירותי הרווחה בעיריית באר שבע, שאני מניחה שמספקים שמספקים שירותי יעוץ זוגי או לברר מתוך רשימת הפסיכולוגים הקליניים באגודה לפסיכולוגיה קליניתאת שמות הפסיכולוגים באזור באר שבע. בשיחת טלפון עם כל מטפל ניתן לשאול האם הוא מומחה בטיפול זוגי ולפעול בהתאם. כל טוב ובהצלחה אילנה

לאילנה שלום, בעלי ואני נשואים מזה כ- 5 שנים. יש לנו שני ילדים משותפים וחיי משפחה בלי עיין הרע :) הבעיה היא שאני לא מצליחה למצוא את עצמי מעוניינת בסקס, מצידי לדלג על חלק זה במערכת היחסים, או לצמצמה לכמה שפחות, אני לוקחת כדורי ויפקס (שבעלון מצויין כי יש תופעת לוואי של חוסר חשק). האמת שמאז שאני נשואה עניין יחסי המין לא בראש מעייני אבל אצל בעלי זה ממש להיפך, מבחינתו זה אחד המרכיבים החשובים לזוגיות ואין לי טענות כלפיו. השאלה היא... איך אני מעלה לעצמי את החשק ואיך אני לומדת גם להנות ולרצות את זה (אם לא כמוהו אז לפחות להתקרב לכך). אודה לך על ייעוץ

פונה יקרה לגבי שאלת התשוקה המינית, עולה השאלה מתי התחלת לקחת את הויפקס (שאכן פוגע בתשוקה המינית, אם כי לא במידה הדרמטית בה את מתארת זאת) ומה היו הסיבות ללקיחת הויפקס. קיימת תופעה של נשים המאבדות את התשוקה המינית לאחר הנישואין או לאחר הלידה והרקע לכך הוא נפשי עמוק. לא ברור מה היתה התשוקה המינית שלך לפני הנישואין ולא ברור מתי היא הלכה לאיבוד, האם לאחר הנישואין או לידת הילדים או בעקבות נטילת הויפקס. הויפרס היא תרופה נוגדת דכאון וחרדה. חשוב מאד להבין מדוע היה לך צורך בה ומהו הרקע גורם הדכאון ו/או החרדה. כך או כך, המצב של היעדר תשוקה אצלך ואצל כל הנשים בין אם הן לוקחות כדורים או לא, מחייב טיפול פסיכוסקסולוגי עמוק. באשר לויפקס, אם הוא ניתן על רקע דכאון, יש מקום לבדוק עם הפסיכיאטר מעבר לתרופה נוגדת דכאון שאינה פוגעת בתשוקה, כמו וולבוטרין לדוגמא או התרופה מירו, שהיא מאותה משפחת תרופות SNRI כמו הויפקס, נוגדת דכאון וחרדה אך גם היא אינה פוגעת בתשוקה המינית. מאד ידועה התופעה של פגיעה בתשוקה עקב נטילת כדורי מצב רוח למיניהם. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום. אישתי לצערי דבוקה כרונית לתשבצים וזה פוגע בזוגיות שלנו ולמה אני מתכוון : היא לוקחת איתה תשבצים לחופשות שלנו בארץ ובחו"ל , אני מרגיש שאני חיי לבדי מנותק ממנה כי היא במקום להיות איתי היא עם התשבצים . רואים סרט יחד בבית היא יושבת לידי רואה וממלא תשבצים , איך אני צריך להרגיש אז ? נכנסים למיטה אז עד שהיא לא מסיימת את התשבצים שלה, עוד אחד ועוד אחד וזה קורה לפעמים עד לחצות לפני שאני ממש נרדם רק אז היא מניחה את התשבצים להתפנות לקיים יחסי מין כאשר השעה חצות ואני מותש, אני מרגיש חוסר אונים ופגוע . ששוחחתי איתה על כך שתוריד במינון ותפסיק עם זה כי זה נהפך לכרוני חולני בעיני . היא הורידה במעט לאחר שבעבר שוחחתי איתה שיחה קשה ורצינית אבל זה חוזר וחזר בגדול . אין לי כל כוונה לשוחח על כך איתה פעם נוספת אני חושב לעשות איזה צעד דרסטי ומדי פעם לצאת בערבים ואף לבגוד בה ולחזור מאוחר בערב על מנת לעורר אותה על מנת שהיא תתחנן וזה יבוא ממנה להפסיק או לא להכניס את התשבצים לחדר השינה או לזוגיות שלנו . האם יש לך רעיונות מה לעשות על מנת לשנות את המצב ? תודה

גל היקר בעצם אתה מדבר על מצב של התמכרות של אשתך. אפשר להתמכר לאוכל, לפייסבוק, לניקיון, לסקס, אלכוהול, למשחקי מחשב ובעצם לכל דבר שהוא בעולם. המתמכר רואה באובייקט ההתמכרות את הדבר המספק ביותר עבורו וכל שאר ענייני החיים פחות מספקים עבורו אין לי שמץ של ידיעה מה גרם לאשתך להתמכר לתשבצים. לגופו של עניין, אם זו התמכרות לתשבץ או לכל דבר אחר, כמו צפיה בטלויזיה, היית סובל באותה מידה. זה לא התשבץ, זו ההתמכרות. ואם היתה מכורה כל הזמן למשחקים באייפון? אתה נשאר אם אותה צרה. קשה לחיות בחברת אדם מתמכר ובפרט אם ההתמכרות היא קשה. נקודת המוצא אינה השאלה להביא אותה לברכיים כדי שתתחנן, אלא לקבל החלטה האם ברצונך לפרק את הקשר או האם ברצון אשתך להגמל מהתמכרויותיה בצורה משמעותית. אם אינה מוכנה לפנות לטיפול אישי לגמילה מהתמכרות, אני לא בטוחה שטיפול זוגי ישיג את המטרה. מקור ההתמכרות הוא חסך רגשי מאד עמוק, הרבה פעמים גם לא מודע לחלוטין, כך שהדבר מצריך טיפול אישי עמוק למתמכר. אם ברצונך לצאת לבלות ולבגוד, זה עניינך ובחירתך. אני לא סבורה שבמצב הנוכחי זה ישפיע על אשתך. יתכן שבטווח המיידי היא תכנס לחרדה על העדרותך אך כל מצב בו תחזרו לחיי זוגיות נורמטיביים יחזיר שוב את ההתמכרות אם לא תטופל כראוי. כל טוב ובהצלחה אילנה

לאילנה בוקר טוב תודה על תשובתך לגבי הקשר שיש לי.את כתבת שהקשר שיש לי הוא עם בן אדם לא יציב שברגע שראה שאני פנויה נבהל.רציתי לציין שעוד כמה זמן לפני הגירושין הוא אמר לי שאני בחורה מדהימה אבל הקשר הזה לא יצליח ובכל זאת אני לחצתי והמשכתי את הקשר אבל הוא לא התנגד הוא המשיך איתי הוא אמר שאני בחורה טובה ומגיע לי הטוב ביותר אני חושבת שבהתחלה אולי באמת הוא חשב שהקשר יצליח אבל כמו שאמר שבהמשך ראה שלא יוכל לתת לי ולילדים את מה שהוא היה רוצה בגלל הבעיות הכלכליות.אבל מצד שני יתכן באמת שהוא נבהל שראה שאני יותר מדי מתייחסת אליו ורוצה את קירבתו בעצם אני חושבת שאני מובנת מאליה ולכן הוא לא מתאמץ בהתחלה שדחיתי אותו אז הוא ניסה באינטנסיביות ושראה שאני בכל פעם שקורא לי או מתקשר אליי ומבקש ממני לבוא אני באה אז למה להתאמץ? הבעיה היא שלמרות הכל יש לי רגשות אליו ובכל זאת הוא כן יוצר קשר לא כמו שהייתי רוצה אבל כן יוצר.השאלה שלי האם כדאי לדבר איתו על הרגשות שלי אליו?כי כעיקרון לפי מה שהבנתי נעים לו הקשר אבל זה קשר כמו שאמר לא מחייב שאם אמצא מישהו שמתאים לי הוא ישמח בשבילי.כי קשה לי לנתק איתו אני במבוי סתום חושבת עליו כל הזמן איך אפשר באמת להוריד את המינון כי מצד שני הרבה פעמים הוא גם עוזר לי ומאוד אוהב את הילדים.איך באמת מורידים את הרגש ופחות חושבים עליו כי גם שאני נמצאת עם חברה או בפעילות מסויימת המחשבות שלי נודדות. אודה לך על תשובתך.גלית

גלית היקרה ראשית עליך להגיע למודעות פנימית נחושה אם אכן גבר זה אינו עבורך מבחינת קשר רציני בעל מחויבות ולטווח ארוך. העובדה שאת מחוננת בהופעה נאה ואישיות נחמדה ונעימה מעודדת כמובן את רצונו להיות במחיצתך, מידי פעם. אך האמיני לגבר כשהוא אומר שאינו יכול לספק את צרכיך. הוא ורק הוא יודע מהן היכולות הנפשיות שלו, הוא ורק הוא מכיר את מגבלותיו האמיתיות ואם הוא אומר שאינו מתאים, קבלי זאת כאמת שלו ואמצי אותה. כדי לשכוח, יש שלוש מערכות של דרכים: 1. רחוק מהעין רחוק מהלב. נתקי כל קשר של התקשרות ואם אתם שכנים, שני את מקום מגוריך. (זה טרטור, אך הדבר מאד חשוב ליציבותך הנפשית ושל ילדיך). 2. לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע רבות בהבנת עצמך, חיזוקך ועבודה משותפת איתך ליצירת דרך חדשה. 3. מאחר והחשיבה על אותו בחור הפכה להיות אובססיבית ניתן בתקופת המעבר להסתייע בתרופות הנוגדות מחשבות אובססיביות. לשם כך את יכולה לפנות לפסיכיאטר בקופת החולים אליה את שייכת, גם אם לא תלכי לטיפול פסיכולוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי לכווולם וחג שמח! אני (31) גרושה + 1 , גרושה כבר 7 שנים , לפני שנה הכרתי את בן זוגי (34)הנוכחי, מערכת היחסים שלנו בריאה יחסית, יש הומור, פירגון, אהבה וכו' וכו' שורה תחתונה כייף לנו! עד ש...לפני חודשיים וחצי בערך התחלתי להרגיש שמשו לא כשורה והחלטתי "להציץ" לו בפייסבוק )כן אני יודעת שזה מחריד ומזעזע אבל באתי מרקע עם עבר חרא אז אני פחדנית!) האינטואיציה שלי לא שיקרה לי וחשכו עייני שראיתי התכתבויות עם שלושה בחורות על זיונים (סורי על השפה) וכדומה... כמובן שבאותו רגע קמתי הלכתי ובלאגןןן, לא היינו בקשר חודש ימים ואז נוצר איכשהו קשר (אני לא מרחיבה כי זה לא לשם אני מכוונת) חזרנו דיברנו הבנו מה קרה והתחלנו לתקן ולנסות לשקם כי תכלס יש לנו משו ממש טוב ביחד. אבל...פתאום אני מרגישה קצת "חולה" , מקנאה לו בטרוף חושדת מכל דבר שזז הרצון להציץ לו בפלאפון ובפייסבוק אדיר (משתלטת עליו כמובן) ועוד מלאאא תסכולים שמשפיעים עלי פיזית ונפשית, השאלה - איך לעזאזללל יוצאים מזה אני רוצה באמת ובתמים לתת לזה עוד סיכוי להמשיך הלאה אבל התסכולים עוטפים אותי כמו גולם, מה ?איך?למה?אוףףף HELP

נושנוש היקרה בעידן הסלולרי החכם והפייסבוק, מערכות התקשורת הבין מיניות הוא מאד משוכלל ואין טעם בחיטוט ולו רק בשל העובדה שניתן לעשות זאת מכל מכשיר, גם אותם מכשירים שאינם נמצאים בבית. למשל, אינטרנט בעבודה. הבעיה אינה איפה, מעקב שלא בהכרח הוא יעיל, אינו מכסה את כל שדה האפשרויות, אלא הבנת המניעים והדחפים של בן זוגך. מאחר וכרגע את במצוקה וקיים פער אמון שלך כלפיו, הייתי מציעה לשניכם לפנות ליעוץ זוגי בו תעלו את הבעיות ובו ייעשה ניסיון להבנת מניעיו של בן זוגך ובירור השאלה האם ניתן להחזיר אמון הדדי למערכת. ללא אמון בסיסי האחד בשני תסבול המערכת מדרמות חוזרות של רגשות סוערים והאשמות הדדיות. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, בעייתי מתחילה כשנה לאחר הכרות עם אישתי.משנה לאחר הכרות עם אישתי תדירות קיום יחסי המין שלנו הידרדרו עד מאוד. זה התחיל משנה לאחר ההכרות בה הצעתי לאישתי נישואין ועד היום שאנחנו נשואים 10 שנים ובכלל 12 שנה של הכרות.בהתחלה חשבתי שזה משהו זמני וזה ישתנה עם הזמן, אך לצערי היא מסרבת לחיזורי פעם אחר פעם בטוענות שונות כגון:לא מרגישה טוב, הבטן כואבת, עייפות,מצב בטחוני,כלכלי,חלק מסירובה לקיים יחסי מין איתי הינה המשקל שלה, אישתי בעודף משקל של 20 קילו לפחות והיא מאוד מתבאסת מזה ולפי דעתי דיי מתביישת מזה. הצעתי לה מכון כושר,דיאטות עשתה ללא הפסקה אך ללא הצלחה.....יש לנו שני ילדים מקסימים ואני כבר מיואש, לא יודע מה לעשות.שהיה לנו ילד ראשון וראיתי את המצב ברור לי שלא רציתי עוד ילד אך איכשהוא היה פיספוס ונולדה לנו ילדה מקסימה.בכל פעם שאני מנסה לדבר איתה על זה לא יוצא מזה כלום וזה מתפספס פעם לאחר פעם.לאחרונה היא מעוניינת בילד נוסף, אך אני עומד על סירובי איתן היות ואני חושב שיחסי מין לא נועדו אך ורק להבאת ילדים בעולם אלא גם להנאה זוגית ובניית יחסי אימון והרגשה אישית טובה בין בני בזוג. אני לא חולה מין מבחינתי תדירות יחסי המין יכולה לעמוד על הנורמה או פחות, העיקר שיהיה אך כרגע לצערי אין לי.תדירות יחסי המן שלנו עומד על פעם ב כמה חודשים.שלשום קיימו יחסי מין לאחר חצי שנה לפחות של אי קיום יחסי מין בכלל, הרגשנו כלכך טוב שאפילו עשינו סיבוב שני.את תקופות היובש אני מעביר בצפייה בפורנו, ולמרות הצפייה אני משתדל מאוד לחזר אחרי אישתי ומנסה בכל מיני דרכים לקיים איתה יחסי מין אך ללא הצלחה. אני אישית מרגיש שאישתי עשתה V לאחר ההכרות שלנו,כאילו מצאתי את הגבר שלי ואין צורך להיתאמץ יותר.מכבר לכך, היא יודעת ומודעת לכך שהיא אינה מקצצת שיער למטה וזה חורה ומפריע לי מאוד אך למרות קושי זה איני נרתע מקיום יחסי מין איתה אבל זה דוחה, כי זה לא מעט אלא יער עבות.אני צריך עזרה דחופה כי אני על סף פיצוץ לא יכול לסבול יותר.אשמח לעזרתך.

מאוכזב יקר אכן יחסי מין של פעם במספר חודשים, בהחלט זהו מצב לא רצוי, הן מבחינה מינית הן, רגשית והן ליחסי הנישואין. אכן יש יובש מיני בנישואיכם. יתכן ואשתך שרויה בדכאון בשל עודף משקלה ויתכן שהיא בעלת תשוקה מינית נמוכה. יש נשים שאינן מוכנות ליחסי מין מהיותן בעלות תשוקה מינית נמוכה מאד. זהו מצב פסיכולוגי, לעיתים גם הורמונלי, אך בעיקרו הוא נפשי. אתה מדווח שכבר בתקופת החיזור ככל הנראה טרם שעלתה במשקל כבר אז אשתך לא היתה להוטה אחרי יחסי מין. עם הנישואין והולדת הילדים כולל העליה במשקל, פג ככל הנראה החשק שלה לחלוטין. קיימות כאן שתי שאלות. 1. במידה ולא יחול שינוי, האם תשאר במערכת הנישואין הזו? עליך לשקול שאלה זאת לעומק, בעזרת איש מקצוע או בלעדיו. 2.האם אשתך מעוניינת להשתנות? שינוי מצב של חוסר תשוקה מינית מחייב טיפול פסיכולוגי עמוק למסתרי התת מודע (למעשה, טיפול פסיכוסקסולוגי בבעית תשוקה). זהו טיפול העשוי להימשך שנה שנתיים בתדירות של פעם בשבוע ויש לכך מחיר נפשי וכלכלי. טיפול כזה יראה על מוטיבציה של אשתך ורצונה לשינוי המצב עבור עצמה. אם הסיבה לפנייתה תהיה אך ורק חשש מפרידה ביניכם, לא בטוח לחלוטין מה מידת המוטיבציה האמיתית שלה לכך. עליך לדבר עם אשתך על כך שאינך יכול להמשיך במצב הנוכחי ולדון איתה באחת משתי האופציות שהוזכרו. באשר לשאלת שיער הערווה, יש כאן ביטוי להתנגדות למיניות שכן בימינו נפוץ הטרנד של הורדת שיער ערווה בלייזר, הענין אינו יקר ואפשרי למימוש תוך תקופה די קצרה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני מאוד מעריך את תשובתך, הכנה והמעמיקה אפעל בעניין ואיידע אותך בעניין.

לאיזה איש מקצוע עלי לפנות? אודה לך אם תוכלי להכווין אותי.

אילנה שלום רב, אני לא יודעת מהיכן להתחיל.. אני בחורב בת 26 מלומדת בעל מקצוע מכובד עצמאית חברותית בעברי כאשר הייתי בת 17 הכרתי בחור יצאנו מספר חודשים וזה נגמר אותו בחור התגלה כאהבת חיי לאחר הפרדה החלטתי על אף הקושי להמשיך הלאה בחיי לא הרבה זמן אחר כך הכרתי בחור וניהלתי איתו מערכת יחסים של שנה הייתי מאוהבת באותו בחור בתמיד שלו ונמשכתי אליו מאוד אבל לא אהבתי אותו באמת ולא הצלחתי לשחזר מה שחשתי לקודמו אחרי שנה נפרדנו ואני האקס חזרנו{מיוזמתו} לקשר של 5 שנים. כמו בכל זוגיות היו גם כן מורדות אבל ברובו וביסודו הקשר היה קשר בריא היינו לחברים הכי טובים אהבנו בעוצמות חשקנו אחד בשני נהנו אחד בחברת השני חלקנו הכל התעצבנו, התבגרנו יחדיו זה היה ברור לנו ולסביבה שצעד הבא הוא חתונה,ידעתי דהוא דיבר על להציע לי נישואים ואף דיבר עך כך עמי באומרו כי רק אותי הוא אהב בחייו שאני היא האישה של חייו ורק אותי הוא רואה כאם לילדיו היה ביננו חברות אמיתי אהבה איתנה וקשר חזק ויציב.החודשים חלפו וראיתי שהדיבורים סביב מיסוד הקשר לא מובילים לשום מקום עד שהצבתי בפניו אולטימטום השנה חתונה או שלום והוא בכה וביקש זמן אמר שיודע שאני אהיה אישתו אבל הוא עוד לא בשל עוד שנה עוד שנתיים זה יקרה הוא הבטיח מאוכזבת מתושבתו ומלאה בתחושת "ניצול" החלטתי שזהו זה נגמר "אם אחרי 5 שנות חברות 7 שנות הכרות אתה לא מסוגל לעשות את הצעד כנראה שאתה לא אוהב מספיק. נפרדנו ובאותו טקטיקה מוכרת ניסתי לשוח אותו באמצעות קשר חדש חודש אחרי כמובן שזה לא הצליח ולא הייתי מסוגלת לשכוח אותו אך התעוררתי מאוחר מידי אחרי 5 חודשים והוא בדיוק הכיר מישהי ניסיתי לחזור אך הוא סרב בטענה שאם בחרתי להמשיך הלאה חודש אחרי זה מוכיח הכל ואין על מה לדבר השנים עברו שנתיים וחצי בדיוק ואני עדיין חיכיתי אוהבת מלאת תחושת החמצה וגעגוע אחרי נסיון של מספר קשרים לשכוח אותו אף אחד לא הצליח לתפוס את מקומו אחרי שנתיים וחצי עם אותה בחורה הוא הציע לה נישואים מיואשת ושבורה פגשתי בחור מקסים ששבה אותי בקסמו העניינים ביננו התפתחו מהר מאוד{ואולי זה השילוב של הפחד להישאר לבד הנסיון לשכוח ולהמשיך הלאה הרצון להיות מאושרת ונאהבת} הרגשות אליו התחזקו ותוך שנה מצאתי עצמי נשואה לו.היום אנחנו גרושים מסיבות שלא קשורות באקס אלה כי הוא התגלה ההפך הגמור ממה שראיתי הכרתי אהבתי הוא התגלה כאדם אלים קר ואכזר עם עבר פלילי שלא ידעתי עליו ועל כן 3 חודשים לאחר הנישואים התגרשנו.היום כאשר הוא נשוי ואני גרושה אני עדיין חושבת עליוואוהבת אותו. אני חייבת לציין שהקשר ביננו היה כל כך עמוק ורציני תמיד ידענו שנועדו וכך גם הסביבה וכשזה נגמר אנשים ואנחנו התקשנו לעכל זאת עד היום הזה משפחתו בקשר איתי הם כל זמן אומרים לי עד כמה אישתו היא לאני שהם אוהבים איתי ושהיא לא תתפוס את מקומי מבחינתם שעד היום הם לא מבינים מדוע זה נגמר ביננו ושהם לא מתחברים אליה על אף שהיא בחורה טובה.אנחנו מוזמנים לשמחות אחד של השני ואף לא פעם ולא פעמיים אמרו באוזני הלוואי והייתם יחד כיום גם הוא או כך לפחות אני מרגישה שמר לי פינה מסויימת בלבו אני מרגישה זאת במבטים שהוא נועץ בי ואשתו מתרגזת באמרות שלום כשהיא איננה אומם כשהיא ישנה הוא לא אומר שלום החיים מקרבים ביינו כל הזמן דרך משפחה חברים משותפים עבר.. איך אני שוכחת אותו?! רע לי עם העובדה שאני מתגעגעת אליו בעודו נשוי כואבת לי המחשבה שהוא מגשים את החלום שאמור היה להיות שלנו עם אחת אחרת רעה לי כי אני מרגישה תחושת החמצה אדירה ועד היום לא בדיוק ברור איך פםתאום זה נגמר הכל קרה כל מהר כל כך אימפולסיבי ולא ברור. אני יודעת שהייתי לאהבה הגדולה שלו והוא היה אומר זאת כל הזמן וגם לשלי איך קרה שזה נגמר איך מפנימים שהוא המשיך הלאה וגודעים את התקוות שווא הזו שעוד יום יבוא וכפי שבן משפחתו ייחל הוא התגרש ונחזור..אני מרגישה כואבת מכל כך הרבה סיבות הפרדה ממנו הנישואים שלו שלי הגילוי על האלימות הגירושים לא כך דימיינתי את עתידי אני כך כך מבולבלת עייפםה מיואשת וכואבת עזרי לי בבקשה..

פונה יקרה ראשית, יש לציין שחרף גילך הצעיר (אולי את מרגישה כבת מאה) עברת הרבה מאד חוויות רגשיות וסוגי יחסים באיכויות שונות, מה שמצביע על כך שיש לך נפש בעלת רגשות אינטנסיביים הנמצאים בתנועתיות חזקה. אפשר להבין געגועים וערגה לאקס מתולוגי, אך יחד עם זאת יש לזכור שחמש שנות החברות איתו, כלומר מימוש חוזר של הקשר עם האקס המיתולוגי היו בעלי עליות וירידות ומטעמיו שלו הוא בחר לא להנשא לך. איני חושבת שטעמים אלו שלו, מודעים או לא מודעים, ישתנו נכון להיום. כך שהתקווה שיתגרש (ואיש אינו יכול לתת ערבות על כך) אינה מבטיחה בהכרח בחירה חוזרת ונשנית בך. העובדה שהוריו מעודדים את הקשר ומדגישים את יחסו החיובי אליך כמו גם החברים פועלת כיום לרעתך כי היא מחזקת את המשאלה הדמיונית שלך שלצערי אינה ברת מימוש בהווה או בעתיד הנראה לעין. קשה לקיים חיים המבוססים אך ורק על משאלות בדמיון. המשמעות הפרקטית היא שעליך להתנתק בכל הדרכים האפשריות מקשר לכל הקרוב או הסובב את האקס המיתלולגי ולהתחיל לנתק את קשר המשאלה אליו. כמו כן, יש להתיחס לבחירתך המשונה בבעלך לטווח קצר: משונה מאחר והיה פער אדיר בין התפיסה שלך אותו לבין מי שהוא התגלה להיות. עובדה זו מחזקת בי את הרושם שאת מאד שקועה בתוך עולמך הפנימי, המשאלות וההשלכות וייתכן שאינך מצליחה לעשות עיבוד מחשבתי של עובדות ונתונים בשטח. כך בודאות לגבי הבעל ממנו התגרשת מידית ואולי גם לגבי האקס המיתולוגי. יתכן שיש בך משהו שאינו פוקח את עיניך בזמן לרמזים המעידים על מהות אחרת מזו שאת רוצה לראות. בנוסף להמלצה על נתק מוחלט הייתי ממליצה בהחלט לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע לך לעבד את מהלך רגשותיך וקשריך הזוגיים לאורך השנים וימצא את המקור לטעויות שאת עושה בבחירה ובשיפוט. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אנחנו נשואים 22 שנה עם שני ילדים במהלך השנים שנינו למדנו באוניברסיטה והתפתחנו, בשנים האחרונות הייתי צריכה והסכמתי לוותר על בניית קרירה למען זו של בעלי. בשנים אלו חלה גם הדרדרות ביחסים בינינו, כל הזמן ריבים בלי תקשורת נכונה ובונה, בעלי לא מוכן להקשיב , כל מה שאני אומרת נתפס בעיניו כביקורת עליו, הוא נמצא שעות בעבודה וגם בבית על המחשב כדי להמנע מלדבר איתי. מדי פעם רוצה לצאת לבלות אבל תמיד בילויים שלא מאפשרים דיבורים... אני צריכה לציין שאני שמרתי על עצמי כל השנים האלו וגם בבית אני תמיד מסודרת. ארשה לעצמי לומר שאני נראית מצויין ופחות מגילי לפי הפידבקים מהסביבה. ניסיתי לרענן את היחסים בינינו בדרכים יצירתיות אך גם זה לא צלח... לפני כחודש גיליתי במקרה התכתבות של בעלי עם מישהי/מישהו (באנגלית) ששמו לא היה רשום אלא קוד, ניסיתי לבדוק מי מאחורי זה ולאחר שלא הצלחתי התעמתתי איתי והוא טען שזה צחוקים עם חבר והוא כעס עלי שאני בודקת וחוקרת אותו. אמרתי לו שבליבי אני רוצה להאמין לו אבל השכל הישר אומר לי שהתכתבות מהסוג הזה לאורך תקופה לא נראת לי צחוקים!! הוא אמר שהוא אוהב אותי ואני חשובה לו ושהוא רוצה שנשאר ביחד. אמרתי לו שרק בדיקת פוליגרף תעזור להחזיר את האמון שלי בו אבל הוא מסרב בתוקף - טענתו שהוא לא פושע והוא לא מוכן שיעמידו אותו בחקירה, אמרתי לו שאני לא יכולה להמשיך לחיות איתו עם הספק הזה והתסריטים שרצים לי בראש ואם הוא באמת אוהב אותי אז שיעבור את הבדיקה ונמשיך הלאה. הוא מעדיף להתגרש ממני מאשר לעשות את הבדיקה. אמרתי לו שמכאן אני מסיקה שיש לו מה להסתיר ולכן אני לא רוצה לחיות איתו יותר. אני חושבת שהוא לא מאמין לי שאעזוב כי בהרבה ריבים איימתי ולא עשיתי... הלב שלי נשבר ואני במצוקה קשה, אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון למרות הכל. האם יכול להיות הסבר הגיוני לזה שהוא מסרב לעשות פוליגרף ואין לו מה להסתיר? מה העיצה עבורי בסיטואציה הקשה הזו (לא מפסיקה לחשוב מה זה יעשה לילדים) לתשובה מהירה אודה.

סיגל היקרה בואי נוריד את שאלת הפוליגרף ושאלת ההתכתבות האינטרנטית של בעלך ונבדוק את מהלך 22 שנות הנישואין המשותפות. עליך לבדוק את שנותיכן המשותפות ומה מידת שביעות רצונך מהן. מה המידה בה חשת אהובה ונחשקת במהלך שנים אלו, באיזו מידה חווית את בעלך כעומד לצידך ונותן לך גב, מדוע הפסקת להתפתח מבחינה מקצועית וקרייריסטית (יש נשים שלמרות שהן אמהות ובעליהן משקיעים בקריירה הן בהחלט מתפנות להשקיע בקריירה משל עצמן). הקיצור, יש להעריך את כל מהלך שנות הנישואין והיקפי הנתינה והקבלה של כל אחד מכם. אני בהחלט חושבת שנישואין לא עומדים על בדיקת פוליגרף. אתם עושים כאן מאבק סימבולי על המידה בה את תופסת את בעלך כראוי להיות בן זוג והוא מתנגד מתוך מחשבה שלא יתכן שפוליגרף הוא שיקבע את עתיד הנישואין בהשוואה ל22 שנה של חיים משותפים. בין אם היתה לבעלך מערכת יחסים וירטואלית ובין אם לאו, האם זה מה שמשנה לגבי איכות היחסים ביניכם לאורך תקופה כה ארוכה? עליך לשקול אם ברצונך להשאר איתו, לא בשל העובדה שלא היה לו רומן במציאות עם מישהי, אלא לאור האמון שאת נותנת ביכולתו להעניק לך חיים טובים כרעיה, כאשה וכאם, או חוסר אמוך בו כשותף, תומך, אוהב וחושק. אין זה נכון להעביר את הדיון לנושא סימבולי כמו שאלת הקשר הוירטואלי כן או לא, שכן לעומתו אין ספור עדויות ומקרים והתרחשויות במשך 22 שנה ואליהם יש להתיחס כגוף העדות המכריע. להערכתי יש מקום שתפנו לטיפול זוגי כדי לדון בכל עניינים אלה בהרחבה. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 20, עם חבר כבר שנה והוא הראשון שלי במיטה, אין לי מילים אחרות להגיד את זה.. הסקס פשוט גרוע, אני מפחדת שהמצב אבוד ואני מרגישה שהרמתי ידיים ושאני יודעת שאני לא יגמור.. חצי שנה אנחנן עושים את זה ואני מתוסכלת וגם הוא מתוסכל ! הוא מנסה כמעט כל דרך אפשרית אבל אני לא מצליחה ואפילו החדירה כואבת לי.. אני לא חושבת שזה וגיניזמוס כי הבנתי שבוגיניזמוס אפילו קשה בחדירה. ולא תמיד כואב לי לפעמים זה הולך בקלות. איזה עצות יש לך לתת לי ? אני רק בת 20 ולא רוצה להתחיל עכשיו טיפול פסיכוסקסולוגי... מחפשת פתרון פשוט שאולי יביא להרבה דברים טובים... תודה מראש 

שני היקרה אני מתפתה לומר שפתרון פשוט ללא התערבות של אנשי מקצוע הוא החלפת בן זוג. אינני יודעת מתוך הנאמר מהו חלקך בחוסר ההנאה המינית ומהו חלקו של בן זוגך. בהחלט יתכן שכיום יש לך קושי להגיע לאורגזמה ופיתחת כאבים בחדירה לעתים (אכן זה לא וגיניסמוס אבל זו תקלה כלשהי עם שם אחר, לא נכביר מילים בשלב הנוכחי) בשל חוסר ההנאה וחוסר הסיפוק מן המערכת המינית. לא ברור לי מה מידת המגע הכלל גופני (התעלסות מקדמית) שאתם מעניקים אחד לשני ובאיזו מידה את נהנית מכך. לא ברור לי האם גודל איבר מינו של בן זוגך מתאים לך מבחינה פסיכולוגית. האם ריחו נעים לך, האם צורת המגע שלו בך נעימה לך, לא ברור לי מהו זמן החדירה והאם את נהנית מכך. יחסי מין הם טנגו בשניים ומאחר וזהו בן זוגך הראשון אין את יודעת להבדיל מהם החלקים הקשורים אליך ומהם החלקים הקשורים לתפקודו של בן זוגך. טיפול מיני (שאינך רוצה בו) היה בהחלט עושה הבחנה מה חלקו של כל אחד מכם בחוסר השביעות המינית שלך (ואולי גם של בן זוגך). מאחר ואת שוללת על הסף טיפול מסוג זה, וזכותך המלאה היא לכך, לא נותר לנו אלא להסתמך על האימרה "אין חכם כבעל ניסיון". מאחר ונסיונך המיני בשלב הנוכחי הינו של בן זוג אחד ויחיד יתכן שעליך פשוט לצבור ניסיון, הווה אומר, לשנות בן זוג או מספר בני זוג, על מנת לדעת מה מתאים לך ומה פחות. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

היי לימור שמי דני ואני בן 25. אני נמצא בקשר זוגי בערך שנה עם חברה שלי, 23. שנינו דתיים ושומרים נגיעה. אנחנו נמשכים אחד לשניה אך לא מרגישים מתח מיני באוויר במהלך המפגשים שלנו. הבחורה לא מרגישה שאני נמשך אליה למרות שאני כן. אני מעוניין לשאול האם מגע עתידי בנינו שכמובן חשוב לשנינו ע"מ להתקרב יוכל ליצור את אותו מתח מיני? האם נכון לסמוך על המגע כדבר שיסייע לנו לפתח את היצריות? (חברה שלי בעלת ניסיון מקשרים קודמים שלה וממה שהבנתי ממנה היא חוותה את אותו מתח שחסר לה איתי. לעומתה, אני נמצא איתה בקשר הראשון שלי ולא חוויתי מעולם מתח מיני עם בנות.) תודה רבה!

דני היקר אין תשובה חד משמעית לשאלתך ולצערי אין ביכולתי לתת כאן תעודת ביטוח כלפי העתיד או כתב ערבות כלשהו. יש גברים ונשים החשים משיכה גופנית עזה לבני המין השני גם ללא מגע מקדמי. יחד עם זאת, קיימת כאן שאלת הביצה והתרנגולת. אדם אשר חווה מגע וחוה הנאה מינית הודות לקיום מענג של יחסי מין יודע יותר למה הוא נמשך, שכן בחוויתו חקוקה המהות של הנאה מינית. אדם שטרם קיים יחסי מין ואף לא מגע קל שבקלים עוד לא פיתח בתוכו את ההשתוקקות לדבר שלא חווה את מהותו. כך שמבחינתך שטרם חווית כלל מגע, יתכן ואינך חש משיכה אירוטית לבת זוגך, פשוט מפני שאינך יודע במה מדובר. קשה להשתוקק לשוקולד אם מעולם לא טעמת שוקולד אם אינך יודע מה טעמו, עד כמה נהנה ממנו ומה השפעתו עליך. באשר לבת זוגך, היא מדווחת על משיכה לבני זוג קודמים, כך שבשלב הנוכחי יש משהו באופן בו היא חווה אותך (אולי חוסר בטחון מיני) העוצר בעד משיכתה. מהיותכם דתיים ושומרי נגיעה, אין לכם את החירות להתנסות ביחסי מין ולהכיר את מיניותכם האישית, את הצרכים המיניים שלכם טרם שאתם מתחייבים בנישואין. ללא ספק זוהי מגבלה המשאירה את ההתמודדות עם מצב כה משמעותי בחיי הזוג ללא מידע מקדמי כאשר כל עול ההתמודדות מונח לפתחו של העתיד לאחר הנישואין. שוב אני חוזרת ואומרת: מגע מיטיב ויחסי מין בהם לומדים שני בני זוג להיות מתואמים עם השני עקב התנסות ולמידה משותפים, בהחלט עשויים להגביר את המשיכה המינית של האחד לשני. אך שוב, מאחר ומדובר בבני אדם, שום דבר אינו ודאי לחלוטין. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בן 19, ויש לי חברה מדהימה ויפה שאיתה אני מקיים יחסי מין כבר יותר מחודש. היחסי מין שלנו היו יותר מבריאים, ובאופן כללי אני בחור קצת חריג כי הייתי גומר כל פעם 7-8 פעמים ברציפות ומקבל זיקפות חזקות רק מלהתחבק איתה ולנשק אותה עם בגדים. לפני כמה ימים, קיימנו יחסי מין והיא דיממה תוך כדי, שבוע לפני המחזור. האמת שלא נלחצתי מזה כל כך, אבל הרגשתי שזה שינה לי כי האיבר שלי התכווץ כשזה קרה כמו שלא ראיתי אותו בחיים. יום אחרי כשניסינו לקיים יחסי מין שוב, לא הצלחנו להעמיד אותו לגמרי. זה גרם לריב בינינו ויום אחרי ואחריו גם היום ניסינו שוב, ובסוף הצלחנו אבל זה היה ממש שונה מפעמים קודמות, הזיקפה לא הייתה מלאה כמו בפעמים הקודמות והתקשיתי לשמור עליה, וגמרתי ממש מהר בלי זקפה מלאה (דבר שלא קרה לי מעולם, אני רגיל לשמור על זיקפה מלאה כמו טיל 8 פעמים רצוף) בעוד שבכל הפעמים שלפני הדימום במהלך הסקס הייתה לי זיקפה מלאה עוד לפני שהורדתי את המכנסיים - עכשיו הייתי זקוק למשחק מקדים מאוד ארוך ולהתערבות עצמית. אני די בטוח שקיים פה גם פחד ביצוע בשבל הפעמים הקודמות שלא הצלחנו, משום שכשאנחנו לבושים אני כן דומה למה שהייתי קודם לכן, ויש לי זיקפה מטורפת עוד בשלב של הנשיקות עם הבגדים, אבל איך שמתפשטים ושזה הולך לכיוון של סקס אני מאבד את הזקפה, וזה מוכיח לי שאני לחוץ או משהו כזה. אני לא בטוח מה לעשות, האמת היא שאני לא כל כך מודאג בגלל הגיל שלי ובגלל שבסופו של דבר אימפוטנט אני לא. אבל יחסי המין כרגע הם לא טובים מבחינתנו. אז החלטנו שנפסיק לשבוע, אני ארגע וגם אני בן 19 אז החרמנות תחזור מעצמה ותעשה כבר את שלה. האם זה הדבר הנכון לעשות ואולי יש עוד משהו שכדאי לקחת בחשבון ? חשוב לציין שדיברתי על זה עם חברה שלי ואני משתף אותה במחשבות האלה.. בנוסף לייעוץ מה לעשות, רציתי לשאול אם אכן נראה לכם שהאבחנה שלי נכונה והטראומה מהפעם ההיא שהיא דיממה תוך כדי האקט + לחץ ביצוע כי לא תיפקדתי בפעם שאחרי הם הגורמים לשינוי בתפקוד שלי ? תודה

פונה יקר כל מה שאתה כותב הוא משובח, כלומר התשוקה המינית שלך גבוהה, התפקוד המיני מעולה, אכן אתה צעיר בן 19 כך ששורה תחתונה היא שאין לך מה לדאוג. ועכשיו ניגש לגופו של ענין. לא ברור לי מדוע דימום של חברתך מן הנרתיק בזמן יחסי מין הכניס אותך למה שאתה מכנה טראומה. יש נשים המדממות גם באמצע החודש במידה זו או אחרת ויתכן שחברתך דיממה מספר ימים לפני שהתחיל המחזור. ברור לי שלא היית מודע לאפשרות הזו ,אך אם חברתך לא התרגשה מן הדימום, ואינך מציין שהיא התרגשה, ככל הנראה היא מכירה זאת. מכל מקום, מוטב שחברתך תיגש לגיניקולג ותתייעץ איתו אודות הגלולות למניעת הריון שהיא לוקחת. שוב אני חוזרת ומדגישה: 1.נשים צעירות בהחלט עשויות לדמם במהלך החודש בצורה זו או אחרת גם כאשר הן על גלולות למניעת הריון. זו תופעה הורמונלית ואין מה לחשוש ממנה. 2.איבר מין של גבר צעיר ובריא "שעומד לו כמו טיל" והוא מסוגל להרבה סבבים של יחסי מין באותו לילה אינו בנוי לפצוע את נרתיק האישה בשום צורה ואופן. לאיבר המין אין ציפורנים ואין קשקשים והוא נברא באופן שאינו פוצע את נרתיק האישה. כך שאל לך לחשוש משום צורה שהיא שאתה הוא הגורם לדימום שאירע. אני מקווה שהסברים אלו יסירו ממך את הטראומה שהיתה מוגזמת וחסרת פרופורציה והדבר נובע ככל הנראה ממיעוט נסיון עם הרבה נשים. ואין בכך שום פסול בגילך. בשלב הנוכחי הייתי מאד שמחה אם ההסבר אכן ירגיע את דעתך ותגובתך לענין תרד, יתכן ששווה לקחת כמה פעמים תרופת און כגון סיאליס מאחר ותרופות אלה חותכות את האנזים שתגובת החרדה יוצרת ובכך מונעות את השפעת החרדה על הזקפה. אין שום סיבה שבגילך תתמכר פסיכולוגית לתרופות האון, אבל יתכן שכמה פעמים של יחסי מין מוצלחים ישיבו לך את בטחונך. אם כל זה לא יעזור יתכן ויש מקום לפניה לטיפול סקסולוגי קצר עם חברתך. מקווה שתצא במהירות מהטראומה ותחזור לתפקוד מיני מלא מוצלח ומביא סיפוק ונחת לך ולבת זוגך. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

אילנה שלום, הקדמה: אני רווק כבן 40, לפני כשנה הכרתי במקום עבודתי משהי יפיפיה, גרושה עם ילד בן 4, לאחר תקופה קצרה התאהבנו ומערכת היחסים החלה לפרוח.. התהליך לא היה פשוט בתחילה אולם עם הזמן ובהשקעה רבה הצלחתי להתקרב לליבו של הילד (שהיה ברור לי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת הקשר) מכשול משמעותי שהתגלה עם הזמן היו חובות כבדים לרשויות ולגורמים נוספים להם היתה חייבת בת זוגתי, וגם כאן נרתמתי לעזרה ותוך תכנון כלכלי ממושך והוצאה כספית כבדה מיצידי, הסרנו את כל החובות הדחופים ונשארו רק הלוואות ארוכות טווח שאיתן אנחנו מתמודדים בשוטף. זה כבר זמן ממושך שאנחנו מדברים על חתונה וכך גם על מעבר למגורים משותפים, ולשם כך שכרנו דירה ואנחנו נמצאים בעיצומו של המעבר. הבעיות: 1. מאז ומתמיד לא היתה הערכה של בת זוגתי לשום הוצאה או השקעה כזאת או אחרת מיצידי, גם כאשר היינו ממש בתחילתו של הקשר (כששום דבר אינו מובן מאיליו - ולא שאני מצדיק מצב של מובן מאיליו בשלב כל שהו בקשר) אפילו לא תודה, וזאת בטענה שעצם העובדה שאני עושה, או משלם, או קונה, לא אמורה להפוך אותה ל"שפוטה שלי", והיא לא אמורה "להתחנף", וכהנה וכהנה 2. הבחורה קרה מאוד, וזה מתבטא בכך שלעיתים מספר שבועות היא לא נוגעת בי או מלטפת מיוזמתה ואפילו לא אומרת מילת אהבה, הנשיקות הן בפה סגור והדחייה היא דבר שבשגרה: היא לא מסכימה שאני אגע בה במקומות ציבוריים, והדחייה כאשר אני מעוניין לקיים יחסי מין היא עניין שבשגרה כאשר הסיבות העיקריות הן "אין לי חשק" או "אני עייפה" מה שגורם לי לתיסכול רב. לרוב אני הוא יוזם המגע וגם כאן אין פידבק - היא יכולה לשבת חסרת מעש כשאני נוגע, מלטף וכך הלאה. כשאני מתלונן שהיא קרה, היא לועגת לי שאני כמו תינוק. אני מבולבל מאוד לאחרונה, וזאת כיוון שמנגד לכל מה שכתבתי מעלה, הרושם שלי עלייה הוא שמדובר בבן אדם אנטיליגנט מאוד, טוב לב, ונאמן מאוד (אישה של בית) הבלבול גורם לי לחוסר ביטחון בקשר נכון לעכשיו אני שוקל להקפיא את המעבר (למרות שכבר החוזה נחתם ואנחנו כבר משלמים על הדירה) מה גם שעם המעבר אנחנו מתכננים לאחד ציוד שנרכש עם השנים והיא מוותרת על ציוד ישן שברשותה ואני מביא ציוד יקר מאוד ... אשמח לעצתך.

פונה יקרה נדמה לי שאתה נתקל בתלונותיך ככל הנראה בחלק מן הסיבות אשר הביאו לכשלון נישואיה של בת זוגך ולגירושיה. אינני מבינה במדויק את המושג "אשה של בית". האם זו אשה האוהבת להיות בבית ולא לפגוש בני אדם? האם זו אשה האוהבת לבשל ולנקות את ביתה? ומה הקסם באשה של בית אם היא מאד קרה, הן מינית והן רגשית, אינה חמה רגישת ומינית ואינה יודעת להכיר תודה? העובדה שהיא יפה ואינטיליגנטית אינה הופכת אותה אוטומטית לבעלת איכויות רגשיות שקל ונעים לחיות איתן. מתוך הכתוב נראה שיש כאן מרירות מסוימת שלך על ההשקעות הכלכליות שהשקעת בה ועל ההשקעות העתידיות המצפות בפתח, אך עדיף לוותר על כסף מאשר להסתבך בחיים ללא נחת, ללא חמימות וללא תקווה מציאותית לשינוי המצב. נדמה שהיסוסיך או התלבטותך הקפיא את המעבר למגורים משותפי הינה בהחלט במקום. נדמה לי שאין זה הוגן ולא ראוי לחרוץ גורלו של אדם בפורום באינטרנט. לפיכך, מאחר ואלו שאלות הרות גורל לגביך ולגבי בת זוגך, הייתי מייעצת לך לפנות לייעוץ לאיש מקצוע על מנת לבחון כהלכה את מצב הדברים. ארבעים שנה אתה רווק, אין סיבה שדווקא בגיל זה של שיקול דעת ותבונה תעשה בחירה שאינה מתאימה לך ואינה טובה. ושוב אני חוזרת - עדיף להתייעץ פנים אל פנים עם איש מקצוע ולא לקבל המלצה בעניין כה חשוב אך ורק מתוך תשובת אינטרנט. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

הכרנו לפני חצי שנה.הייתי חונך שלה לתקופה בקורס בצבא,דמות מקצועית ומרשימה. באותה תקופה היה לה חבר. לפני כ-5 חודשים הם נפרדנו ואז התחלנו לדבר.זה זרם יפה,דיברנו כל יום בטלפון ולפני 4 חודשים התחלנו בקשר,קשר ראשון שלי. היה לנו קשר שבמשך כ3 חודשים מאוד נהנינו אבל ההתקדמות המינית הייתה איטית בגלל שלא היינו נפגשים הרבה בגלל אילוצי צבא ולקח לי זמן עד שהסכמתי לבוא אליה הביתה. אני בשבילה הייתי קשר שלישי רצוף בהפרשי חודש כשהאחרים היו שנה, ו-7 חודשים. אחרי כחודשיים ביחד היא עברה לבסיס שלי ונכנסה לתקופה שמסתיימת בימים אלה ש-3 חודשים היא לא סגרה שבת ולא שמרה. בתקופות שהיא הייתה סוגרת שבת היא הייתה נשברת וזקוקה לי. בקרוב היא תתחיל לעשות יציאה של 11-3 בתקופה לחוצה של חפיפות ושבוע הבא היא נכנסת לשבוע שמירות של 66 שעות בבסיס על יום כיפור, שבת וסוכות א' אחרי 3 חודשים שהתרגלה לחיים טובים,לחברות, למסיבות שמתחילים איתה כי היא נראית טוב, ולמשפחה שהיא קשורה אליה מאוד. חייב לציין שהיא מאוד בודדה, ולא מסתדרת עם הבנות מהקורס שלה. אחרי כ3 חודשים יצאנו לחופשת רגילה ביחד ובתקופה שלפני רבנו הרבה, בעיקר לחצתי עליה מאוד שנקיים יחסי מין, וגם מריבות אחרות על ידידים שהיא נפגשת עמם, על סיגריות שהיא התחילה לעשן וכו'. באותה תקופה אושפזתי ליומיים בגלל לחץ דם מהצבא, הייתי חודש בבית, ניסיתי לעזוב את הבסיס ובעצם שברתי את התדמית שבניתי כשהכרנו. היא התחילה להיות קרה אליי, וברגילה הסכמנו על הפסקה כאשר לאחר יומיים היא התקשרה שהיא מתגעגעת אליי. המשכנו ברגילה והיא המשיכה להיות קרה ורבנו שוב ולכן נפרדתי ממנה. לאחר שבוע התקשרתי, רציתי שנחזור ובאותו היום בערב נפגשנו וחזרנו כאשר היא אמרה שהיא אוהבת אותי פחות ממה שאני אוהב אותה. אותה חזרה הייתה ל-4 ימים בהם היא הייתה חסרת טאקט לחלוטין, לא הפסיקה לדבר על בנים ועל האקסים שלה, ועל יחסי המין עם האקס הקודם (היחיד שלה) ועל הגודל שלו כשלאחריהם היא נפרדה ממני ואמרה שאינה אוהבת, שזה לא הולך. התנתקתי ממנה והקשבתי לעצות שהיא ילדה קטנה ולכן צריך להתנהג בהתאם ולכן הסתובבתי עם בנות בבסיס מולה, בפייסבוק, והיא התחילה לומר לבנות בחדר שהיא מתגעגעת אליי. ישבנו בבסיס והיא אמרה זאת גם לי, למחרת שוב ישבנו ואפילו התנשקנו כנ"ל ביום שאחרי. היא אמרה שמפריע לה שאני יוצא עם אחרות, אבל באותו היום היא יצאה עם מישהו אחר לדייט כושל. החלטתי לא לוותר ולהפסיק לשחק משחקים,התחלתי להתקשר להגיד לה שנחזור והיא לא סיננה. נפגשנו ב4 חודשים חפרתי לה שנחזור ובסוף הדייט שכבנו בפעם הראשונה, כאשר אני הייתי הכי מקסים בעולם ואמרתי לה שאם היא לא בטוחה אז אני לא רוצה. המשכתי לחפור לה שנחזור, כאשר אתמול היא אמרה שהיא לא רוצה לתת צ'אנס, שהיא מדברת עם מישהו ודלוקה עליו ואמרתי לה שהפסידה אותי. כששכבנו סיפרה גם על טראומה של הטרדמה מינית שלא סיפרה לי מעולם ונפתחה בפניי מאוד. אציין כי אני השני שלה והיא מאוד שמורה. דעתכם? להיות אופטימי? להלחם?

פונה יקר, המערכת שאתה מתאר שופעת מאבקי כוח, אי הבנות, קנאה, תחרות, אי התלהבות של הבחורה ממך במרבית הזמן, חוסר יציבות רגשית של הבחורה כלפיך ובקצרה, זה לא הרושם שזו הבחורה שרוצה אותך ושהקשר איתה זורם ונעים. בפועל מיעטתם מאד להיות ביחד וכל הזמן אתה עסוק בלספר על מועדי שהייתה בצבא לעומת היציאות. בקיצור, יש הרבה יותר אין מאשר יש. אני שמחה שסוףסוף זכית, אם אכן זה כך, לנסיון מיני מוצלח איתה, אך לדעתי בזאת תם תפקידה לגביך. אין על מה להלחם, אין בשביל מה ומה הטעם בקשר המבוסס על מלחמה? גם כך הרבתה לצאת לאורך הדרך עם בנים אחרים ואינה מאוהבת בך. לדעתי עליך להירגע, להוציא את הבחורה היפה מראשך ולמצוא אחרת במקומה שגם תמצא חן בעיניך ויזואלית, גם תתאים לאישיותך וגם תרצה אותך ולא יהיה צורך במשחקים, העמדות פנים וטריקים. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

בוקר טוב ושבת שלום סליחה על האורך של מה אני אכתוב כי אני לא יודעת לנסח זאת בקצרה. אני בת 40+ עם ילדים גרושה כחודש בערך.לפני כשלושה חודשים התחיל לי קשר עם מישהו שגר בקירבה אליי שהתחיל להתקשר אליי כל הזמן כל יום במשך כמה פעמים בגלל שהייתי עדיין נשואה למרות שלא היה לי קשר עם הבעל והיינו פרודים כמה שנים קצת דחיתי אותו בהמשיך זה מצא חן בעיניי שאחרי כמה שנים מישהו מחזר אחריי והתחלתי להיענות לחיזוריו.נפגשנו הרבה הוא היה לוקח אותי לכל מיני מקומות וגם את ילדיי.עד שיום אחד לא התקשר אליי בכלל התקשרתי אליו בערב והוא אמר שאני מלחיצה אותו שעדיין אני נשואה ואי אפשר לפתח את הקשר.בכל זאת המשכנו להיפגש אבל הטלפונים שלו פסקו רוב הפעמים זה היה ביוזמתי יום לפני גירושיי היתה לנו שיחה ואמרנו שנראה מה יהיה אחרי הגירושים.למחרת התגרשתי התקשרתי אליו ורציתי שנצא לאן שהוא.הוא אמר שהוא לא יכול ומאוד מאוד התאכזבתי.למחרת דיברתי איתו ואמרתי לו שזה הוא איכזב אותי אז הוא אמר שגירושים זה לא משהו משמח.והמשכנו להתראות אני הזמנתי אותו הרבה פעמים לארוחות ערב ולפעמים הלכתי אליו.בערב החג התקשרתי כי יום לפני הוא לא הרגיש טוב ושאלתי אותו למה הוא לא ביקש שאעזור לו אז הוא אמר שהוא לא רוצה שארגיש קורבן כי יש לי ילדים שזקוקים לי ואני לא צריכה לטפל בעוד מישהו וגם אמר שהוא בן אדם חולה ועם בעיות כלכליות ואני צריכה מישהו יותר טוב .קיבלתי זאת מאוד קשה כי שהתחיל הוא את הקשר עדיין הילדים היו והבעיות הכלכליות והבריאותיות לא השתנו ושאלתי אותו למה הוא יצר קשר עם ידע על כל מה שיש מסביב אמר שחשב שוב וראה שזה לא מתאים.מאז התראינו פעמיים.אתמול הזמנתי אותו לארוחת ערב הוא התקשר להגיד שלא יגיע שכעסתי הוא אמר שהוא לא במסגרת וגם כל דבר שאני רוצה לעזור הוא דוחה אותי.רק לציין שיש לי רגשות כלפיו. שאלתי היא אם הוא לא רוצה בקשר אז למה הוא מדי פעם קורה לי אליו?האם לפי מה שכתבתי אני תלותית מדי?האם כדאי להניח לו ולהפסיק לנסות לקרב אותו אליי?(למשל בלהזמין לארוחת ערב או לבקש לעזור לו שלא מרגיש טוב).חברתי אמרה לי שאם אניח לו אולי הוא יראה שאני פחות "מתקרצצת" ואז הוא ירצה אותי וגם רציתי לציין שאני בחורה מאוד טובה אוהבת לעזור אוהבת לתת גם עם קשה לי ומאוד קשה לי להבין התנהגות כזו נראה שהוא לא עריך אותי. אודה על תשובתך כי באמת אני לא יודעת איך להתמודד עם העניין. תודה ושבת שלום

גלית היקרה הרושם הוא של בחור לא יציב במיוחד ולא הגון במיוחד, שראה שבקרבתו מתגוררת אשה נאה ללא גבר והחליט לקפוץ על המציאה ולהנות כל עוד הדבר אפשרי. משהתברר שהינך כבר פנויה לקשר רציני הוא נעלם, משום שהדבר אינו מתאים לו ולצרכיו. השאלה אודות זוגיות אינה רלוונטית. אין הוא גבר הנראה כאחראי, רציני, יציב במיוחד בנפשו, כזה שכדאי לבנות איתו זוגיות שניה ובפרט כשאת אם לילדים. הרושם הוא שהיה כאן גבר שניצל פירצה בחייך, בדיוק אדם המתאים לפרצות בחי אחרים ושאינו מתאים לבנות עם הזולת מערכת יחסים רצינית וממוסדת. נסי לחפש בפורום בחודשיים האחרונים שאלה מאד דומה לזו שלך ואם ברצונך, את מוזמנת את תשובתי אליה. קיצורו של ענין, הרושם הוא שעליך לנתק מגע עם אותו בחור (שהתרחק וניתק מדע ממילא) להוציאו מליבך וממחשבתך ולחפש גבר הגון וישר המעוניין לפתוח פרק ב' בחייו.

היי אילנה, רציתי לשאול את דעתך, הבן זוג שלי בשנה האחרונה סובל מחרדות (שהתחילו לו מספר חודשים לפני שהתחלנו לצאת), החרדות משפיעות על כל המערכת יחסים, אם בעבר הצלחתי לספוג ולהכיל - עכשיו זה כבר עלי וקשה לי לשתוק ולהבליג. אני בת 25, רוצה להיות בזוגיות יציבה, ואני מפחדת שזה לא יקרה איתו בשנים הקרובות. מאידך - יתכן ועם עוד קצת סבלנות, הוא יבריא והזוגיות שלנו תפרח. מה דעתך?

פונה יקרה אם את רוצה זוגיות טובה ויציבה, מן הראוי לבחור בן זוג שהוא יציב בנפשו, מאוזן, מרוצה מהחיים, בעל יכולת התמודדות טובה, מסוגל לפתור בעיות ביעילות ואינו סובל מחרדות או מהתקפי זעם. כדי להשיג מטרה מסוימת יש לבחור את האמצעים הנכונים אשר יוליכו למטרה זו. איני יודעת אם חברך סובל ממחלה נפשית, שזה מצב ספציפי מאד, או שהוא לוקה מתסמונות חרדה וכעס שאינן מוגדרות אולי כמחלה נפשית אך שקשה למדי לחיות איתן. יכולת השינוי של מצב זה היא כמובן בעזרת תרופות ובעזרת טיפול פסיכולוגי לאורך די הרבה שנים. את בחורה צעירה שכל חייה לפניה ולא ברור מדוע עליך לעמוד כבר בראשית דרכך בפני בחירה בבן זוג שאינו עונה על הקריטריונים שלך על הביטחון, רוגע והרמוניה הדדית. אם את רוצה מערכת יחסים יציבה ובעלת איכות של שמחה, לא בטוח שאת נמצאת במקום הנכון. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב, בעלי בן 66 אני בת 64. מגיל 55 בעלי החל לחפש גיוון ליחסי מין.אני גיליתי והתנגדתי.הוא הפסיק אך התחיל בסייברסקס עם נשים צעירות מאד ברחבי העולם.בשיחות עימו הצהיר "שהוא לא נמשך לנשים מבוגרות,נשים...יעני... עם תחושת ערך עצמי ירוד ביותר, התחלתי לפגוש גברים.נהנתי מאד מהמחמאות אך לא מהסקס.עקב התנהגותי אמרתי לבעלי שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.ואכן הוא בחר להיות SUGER DADDY למספר נשים בגילאי ה-20.לאחר שיחה עימו והצהרה ברורה שאני סובלת ממעשיו ורמזים שאני מוכנה אפילו להפרד הוא נבהל ואמר שהוא מפסיק לחלוטין...התחלנו לדבר על חיזוק הקשר היומיומי ביננו. ואז שאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן שאנחה אותו בזמן קיום סקס ביננו.הוא התפרץ בכעס רב וטען ששנים אני לא מרוצה,שאני מסרסת אותו, שאם אני מציגה את עצמי כנהנת בסקס (פעם בחודש....כשאני היוזמת!!) אז התנהגותי היא גרועה מאד.יש לציין שהוא מגיע לפורקן ולעולם לא מתענין בי...אני שותקת ומעדיפה לאונן... נראה לי שבלי טיפול זוגי מיני...כל אחד מאתנו יפגש בנפרד עם בני/בנות זוג אחרים, אך נמשיך לגור ביחד.ההחלטה בידי כיוון שהוא מטיל עלי את כל האשמה ולא לוקח אחריות על הזוגיות בסקס. אני לא יודעת במה לבחור כיוון שאני מותשת לגמרי מהמערכת ביננו,לי יש אפשרות להפגש עם גבר גרוש, אך לא מעונינת בגירושין.מבקשת רק שתאירי את דרכי... המון תודות מראש.

חני היקרה נראה כי הקרע ביניכם הוא בהחלט עמוק ושותפים בו אנשים לא מעטים, גברים ונשים חיצוניים. בהחלט יתכן שאחרי הרבה שנים ביחד ובפרט לאור התנסויותיכם מחוץ לנישואין, יתכן ויהיה קשה לחזור ולגשר על הפער. בתיאורך, אינך מדווחת על הנאה מינית גבוהה עם הפרטנרטים שמצאת ועליך לברר עם עצמך האם אכן יש לך התעוררות או התלהבות מינית מעוכבים במידה מסוימת. אין ספק שטיפול מיני בין שני בני זוג הוא טיפול שבו כל צד מלמד את רעהו מה ואיך עליו לעשות וזאת בהנחית מטפל סקסולוג מוסמך. במובן זה, הטיפול המיני הזוגי הוא כלי טוב מאד להגיד האחד לשני בעדינות, בנינוחות ובצורה הדרגתית את סוג המשאלות למגע בכל סנטימטר של הגוף. הדרך היחידה לסייע בינכם להגיע לאיזשהי הבנה מינית היא באמצעות טיפול מיני מכוון ומודרך. השאלה העקרונית המונחת כאן לפתחנו היא האמנם הבעיה היא רק מינית? לא ברור המכלול הכולל של יחסיכם הבינאישיים, איכות החברות ביניכם, איכות המשפחתיות, המצב הכלכלי, היחס לילדים וכו'. אם את מותשת מהמערכת הכללית ביניכם, אזי אין טעם להדרש דווקא לטיפול מיני, שכן השאלה אז היא מערכת יחסי הנישואין בכללותה. אם את מותשת ממנה ואם גם לבעלך אין את הרצון לכך, יתכן אולי שכבר מאוחר מידי לכך, אינני יודעת. ראוי להדגיש את הזהירות שעליך לנהוג בה כלפי הגבר הגרוש שהוא כרגע פוטנציאל לקשר. אותו גבר בו את רואה כרגע פרטנר חלופי עלול להמצא כמתאים במקרה הטוב לשמחתך אך עלול גם שלא. כך ישש לשקול בזהירות את הרווח וההפסד מפרוק מערכת הנישואין. שלא בהקשר לגבר הנראה כמועמד פוטנציאלי. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בת 30. חבר שלי בן 30. הציע לי נושאין לפני שנה (!) לאחר שאני הבהרתי לו שזה או נישואין או לסיים היחסים. אז שהוא עשה, זה להציע לי, ולסרב לשתף פעולה עם קביעת התאריך. דחה שוב ושוב בתירוצים שונים ומשונים...אני עדיין איתו, חלפה שנה, ואני לא רואה התקדמות. לעיתים אני מאשימה את עצמי על שלחצי ואולי זו הסיבה שאני לא עוזבת. וגם הפחד להתחיל מחדש בגיל 30. כל הסביבה שלי קוראת לו "נוכל" על מה שעשה, הציע ללא כוונה. אינני יודעת האם נכון להישאר יחד? האם ישנו סיכוי לשינוי מצידו? אני לא מצליחה לפענח את ההתנהלות שלו.

דינה היקרה ככל הנראה, ובהחלט גם לא רצוי, לאלץ אדם להכנס למסגרת נישואין בניגוד לרצונו. מאחר ושמת אולטימטום חברך הציע לך נישואין, אך במציאות מסרב לממש אותם. שכן אין נישואין ללא מועד למימושם. מהתנהגותו עולה, כי אינו רוצה, אינו בשל או אינו מוכן בשלב זה לנישואין, איתך או עם כל אישה אחרת. זכרי, לא מוטלת עליו חובה מוסרית להנשא לך. בררו נקודה זו ביושר ובפתיחות ללא האשמה מצידך וללא טענות. אם אכן יתברר שאינו שלם עם ההצעה ואינו מוכן לממשה, עליך לקבל החלטה אודות מה תעשי בהמשך. בפועל, אתם כבר שנה לאחר הצעת הנישואין מבלי ששמש הנישואין נראית באופק. עשי עבודה עם עצמך והחליטי לאן פניך מועדות. לא כדאי לראות את גיל שלושים כסוף חיי הנעורים. גיל שלושים הוא אחלה גיל ובהחלט אפשר לעשות בו התחלות חדשות. לא שווה להשאר עם מישהו רק מפני פחד מהעתיד ומפני "גילך המבוגר". זכרי, כל החיים לפניך ואל תראי אותם בשום צורה ואופן כסגורים ונעולים. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

מה יש בטיפול פסיכודינמי, שאין בטיפולים אחרים (פסיכותרפיה/קוגנטיבי/התנהגותי וכיוצא בזה, ומה המטפל הפסיכודינמי עושה עם המטופל שבטיפולים אחרים המטפל לא עושה איתו, שגורם למטופל לאהוב את המטפל ?

פונה יקרה לא כל מטופלת מתאהבת במטפל שלה, אך הדבר בהחלט קיים ואפשרי. טבעי שאם אדם מקשיב לך, מתיחס אליך, אכפת לו ממך, מסייע לך ואת מעריכה את הבנתו את תבונתו ואת יחסו הכללי אליך, טבעי כאמור שתראי בו דמות בעלת ערך, חשובה ומשמעותית ומכאן לעתים קצרה הדרך להתאהבות. השאלה הרלוונטית לגביך כרגע היא, לא מה עושה מטפל (בהנחה שהוא עושה רק את הדברים הנכונים ושאין כל הצעות לקשר כלשהו מחוץ לחדר הטיפול, שיכול להשתמע מהן משהו מיני) אלא כיצד עליך להתנהג במצב הנוכחי שהוא מצב של אהבה נכזבת. בתוקף היותך בטיפול, שהוא תהליך של דיאלוג אינטימי, מן הראוי שתשתפי את המטפל בתהליך התאהבותך בו, שהוא תהליך בעל משמעות המכונה בשפה המקצועית "העברה" (טרנספרנס). מטפל טוב הגון וראוי אמור לסייע לך להבין איזה יחס את משליכה כלפיו (היחס כלפי האם או האב או דמות משמעותית כלשהי מעברך) ובדרך זו לסייע לך להשתחרר מקשר העברת אהבה זה ולהחזירו את הדמות המקורית. במידה ואין המטפל נוקט בשיטה זו (ולצערי כבר היו מקרים כאלה בעבר) ומשתמש בהתאהבותך למימושה בדרך כל שהיא, מן הראוי לעזבו מיידית. בשלב הנוכחי, לטובתך וצמיחתך הנפשית, מומלץ שתשתפי אותו ותסתייעי על ידו כדי לצאת מן הפלונטר. זכרי שאסור באופן חמור למטפל להשתמש באופן כלשהו לצרכיו האישיים באהבה זו שלך כלפיו, דבר שעלול בשלב הראשון לאכזב את הצורך שלך בקבלת אהבה או מין בחזרה ממנו. מטרת הטיפול אינה סיפוק צרכיך האישיים באהבה ומין אלא בהגברת מודעותך לעצמך ולרגשותיך כלפי הדמויות המשמעותיות בחייך. מקווה שתעברי שלב זה בהצלחה להתפתחותך וצמיחתך האישית. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בן 23, יש לי חברה מקסימה כבר 8 חודשים והיא פשוט מדהימה ואוהבת אותי ללא גבולות. הבעיה היא שלפני שהיינו ביחד היה לה עבר מיני עשיר (25 בחורים כולל חבר טוב שלי) היא אומרת שזה העבר שלה ושהיא לא מתחרטת על זה. בהתחלה שהכרנו זה לא הפריע לי (הכרנו בטיול בחול) אבל לאט לאט התחלתי לחשוב על זה ועם הזמן זה הפריע והפריע עד שזה הפך אצלי כבר לסוג של אובססיה שאני רק חושב על הפרטנרים הקודמים שהיו לה, ושאני חושב עליהם אז אני נהיה עצבני, לחוץ ולפעמים אפילו מרגיש כאב פיזי בחזה. אני יודע שמבחינה הגיונית זה לא באמת חשוב כמה פרטנרים היו לי או לה בעבר אבל זה מאוד מפריע לי וככה אני מרגיש. דיברתי איתה על הנושא וזה רק יצר עוד בעיות כי סתם גרמתי לה להרגיש רע ומן הסתם היא לא יכולה לעשות כלום עם זה, אי אפשר לשנות מה שהיה, הבעיה היא אצלי. הלוואי שהיה אפשר פשוט למחוק את התחושה הזאת. אני פשוט לא יודע מה לעשות, מצד אחד אני אוהב אותך והיא אותי והיא פשוט מושלמת מכל בחינה, ומצד שני קשה לי להיות איתה בגלל איך שאני מרגיש...

אורי היקר אתה מעלה דילמה אותנטית, נכונה ומתקבלת על הדעת. מחד, קשה לשנות את העבר, מאידך קשה לאדם לראות את עצמו עם אשה רבת מאהבים. הקנאה הרטרואקטיבית ברורה, כמו גם החשש בשל המינון הגבוה יחסית, המראה על סוג של הגזמה, או כפי שאתה מתבטא לגבי אהבתכם, משהו של חוסר גבולות. בהחלט לא הייתי מקלה ראש בלבטיך ובמועקה שלך ולפיכך הייתי מציעה לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי קצר על מנת לקבל החלטה האם אתה ממשיך את הקשר הנוכחי שיש בו גם דבש וגם עוקץ. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

בבקשה אל תשפטי אותי... אני בחורה רווקה, יוצאת עם גבר נשוי כבר 3 שנים. יש לי נקיפות מצפון שמייסרות אותי על זה שאני עושה משהו לא הוגן. ניסתי להפרד ממנו כמה פעמים ושוב חזרתי אליו! לא מצליחה להפרד ממנו!! כל הזמן יש לי מחשבות על אישתו, שאני גורמת לסכסוך ביניהם... מה לעשות???

קרן היקרה איני שופטת אותך בשום צורה ואופן ובאשר לרגשותיה של אשתו, הרי שתפקידו של מאהבך הוא לדאוג להם. הבעיה שאת מציגה כאן היא, שאת מפתחת הזדהות עם אשה אחרת במקום להתעסק בזהותך האישית ובמידה בה את מקדמת כן או לא את חייך. השאלה היא לאן יוליך אותך הקשר עם הגבר הנשוי. אם לא נראה שהוא עומד להפרד מאשתו וממשפחתו, הרי שאת תקועה עם קשר ללא מוצא. במידה ואכן זהו המקרה, הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין את הצורך שלך להסתבך בקשר הגוזל כבר שלוש שנים מחייך ומונע ממך לפתח קשר זוגי רגשי ומיני עם אדם פנוי וזמין, שעקרונית יהיה מוכן לסימטריה של יחסים. הבעיה כאן אינה פגיעותה של אשת מאהבך, אלא הבעיה האמיתי כאן היא מקום הפגיעות אליו את נכנסת בעצמך. אנא עזרי לעצמך, הוציאי עצמך מהמערבולת וחזרי לחיים. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

תודה רבה שהתייחסת לשאלתי. אני אכן מאוד רוצה להכיר בחור פנוי ולהתחתן. רוצה יותר מכל דבר בעולם! אני בטיפול פסיכולוגי במשך השנים האלה אך איני מצליחה להפרד ממנו כי הקשר שלנו מאוד עמוק! תודה בכל זאת על ההתייחסות.

הכרתי מישהו שאמר לי שהוא לא מעוניין בקשר רציני כבר בפגישה ה-1, אך אני מעוניינת בו שלא רציתי להבין וכדי ליהיות איתו שיקרתי לו ואמרתי לו שגם אני מעוניינת בקשר לא רציני. היה לנו כמה פגישות ,מבלי טלפונים או הודעות טקסט של התעניינות. "נפרדנו" לפני שבוע אך אני עדיין נמשכת אליו מאוד לא מבחינת אופי אלא גופנית הוא אצלי בפייסבוק אך הוא כל הזמן מתנתק כשהוא רואה מתחברת. האם כדאי לי לרשום לו משהו?להתקשר אליו אחריי שהחברה לי צעקה עליו?

שירן היקרה אני חושבת שכדאי להכנס לחדר דרך דלת פתוחה ולא דרך הקיר. אם בחור אומר לך מפורשות וגלויות שהוא מעוניין בסטוצים בלבד, לא תצליחי לשנות את צרכיו, שכן זה מה שמתאים לו בשלב זה של חייו. את יכולה להמשיך ולקיים איתו קשר מיני מזדמן, ואת יכולה, וזה נראה לי רצוי יותר, פשוט למצוא לך מישהו המעוניין בך באופן רגשי ואישיותי ולא רק מיני. אם הצרכים שלך הם לקשר רציני עם מחויבות ולא להיות אחת מעוד הרבה נשים שהאיש שאת שוכבת איתו שוכב גם איתן, אז ההצעה הטובה ביותר היא לנתק ממנו כל מגע ולמחוק אותו לחלוטין מן הפייסבוק. אמרי לו שלום ולא להתראות. יש הרבה גברים נאים ומושכים פיזית המעוניינים גם בקשר רגשי רציני. הוא לא היפיוף היחיד בסביבה. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

אכן קיבלתי את תשובתך.מה את ממליצה? מה האפשרויות של ששנינו כידי שנחווה הנאה. בתודה מימי

מימי היקרה אני מניחה שחדירה וגינליתה היא אופציה פחות מספקת עבור כל אחד מכם, בשל פערי הגודל הנחוצים לכל אחד. לפיכך, כדאי לחפש את ההנאה המינית בתחום יחסי מין ידניים, אוראליים או אנאליים. כמו כן, יתכן שעבורך יהיה מומלץ ויברטור החדרה בהיקף ובאורך המתאימים לך ובו תעשו שימוש בעת ההתעלסות. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

חמתי חולה כרונית כבר 20 שנה במחלות קשות מאוד כמו שחמת הכבד, ארועים מוחיים, החיידק הטורף, סרטן ברחם וסרטן בחלל הבטן, שלשום שברה יד. איננה מוכנה לשום גורם מטפל צמוד של 24 שעות. בעלי ואחותו נאלצים להימצא במקום פיזית ונפשית 24 שעות, חיים תחת הרגשה של רגשות אשם 24 שעות שעות בזמן שאינם נוכחים פיזית ליידה. אני כאישתו מה עלי לייעץ לבעלי ? אחותו רווקה בת 50.

שולה היקרה אכן חמותך חולה מאד וזקוקה לטיפול סביב השעון. יש לפנות לשירותי הביטוח הלאומי או לשירותי הרווחה העירוניים על מנת לקבל עבורה תקציב לדמות סיעודית. במקרה הזה, לא יתכן שחיי המשפחה שלך ייפגעו עמוקות בשל נוכחותו המרובה של בעלך אצל אימו. ברור לי שהאם אינה מסכימה לדמות זרה, אך במקרה הזה יש למצוא דרך או לשכנע אותה או לאלץ אותה לכך. כדאי גם לשקול אפשרות של העברתה למוסד סיעודי טיפולי. עליך להסביר לבעלך, שאמנם הרושם הוא שאימו לא תחייה עוד הרבה שנים, אך יחד עם זאת אין לאפשר טרור שלה כקורבן. הוא בחלט יכול לבקר את אימו מידי יום, לעודד את רוחה, אך לא לשבת שם שעות, לטפל בה ולסעוד אותה. כך או כך, לאור תיאור המחלות הקשות והמצב הקשה של האם, נראה לי שתהליך הנוכחות בחברתה לא ייארך הרבה זמן. כך שאם בעלך סובל בשלב הנוכחי מרגשות אשמה עזים, גשו ביחד לרופא המטפל ובקשו ממנו צפי לתוחלת חייה הפוטנציאלית. בהתאם לתשובתו, העריכו האם שווה שהוא יבלה את הזמן האחרון איתה ברצף ואם הזמן ארוך יותר כדאי בהחלט להכניס דמות סיעודית. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

לפני כ 4 חודשים עזבתי את החבר הקודם שיחסי המין שלנו היו מושלמים. הייתי גומרת המון בתנוחות מסויימות ובתדירות מאוד גבוהה. לפני 3 חודשים הכרתי חבר חדש ומזה כחודשיים של קיום יחסי מין מלאים ובכל מיני תנוחות אינני מצליחה לגמור בחדירה. דבר שעם החבר הקודם היה ענין של מה בכך. אינני מרגישה בהבדל כלשהוא בין שניהם (אינני עושה השוואות או משהו בסגנון). מלבד העובדה שלחבר הקודם היה איבר מין גדול יותר ורחב יותר. האם זו הסיבה או לא? כמו כן לפעמים כשאני מאוד מגורה ומלאה בנוזל הוא טוען שהוא לא מרגיש אותי וכאילו הוא מזיין בחלל ריק. מה דעתך והאם יש פתרון למצוקתי. אני מאוד מתוסכלת שאינני מצליחה לגמור. תודה

מימי היקרה במקרה שלך, ככל הנראה הגודל כן קובע. את מינית, בזמן העוררות המינית הנרתיק מתרחב, מתמלא בנוזלי סיכה ואם בן זוגך הנוכחי הולך שם לאיבוד בתוך החלל והמרחב, הצד השני הוא שאת פשוט לא מרגישה אותו. כך שכל אחד מכם לא מקבל את הגירוי והחיכוך לו הוא זקוק. אם הקשר יקר לשניכם, נסו למצוא דרכים אחרות להגעה לאורגזמה, לאו דווקא באמצעות חדירה. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אילנה, אני בת 22 ולפני 3 חודשים אני ובן זוגי סיימנו קשר ארוך שנמשך מגיל 15 והיה בעייתי עם המון פרידות. במהלך השנים האלה נפרדנו 3-4 פעמים ותמיד חזרנו וגם כשהיינו פרודים איכשהו תמיד דיברנו ולפעמים גם נפגשנו [בסמן שהוא היה בסטוצים עם אחרות]. הבעיה שתמיד הפרידות באו מיוזמתו וגם החזרה אליי הייתה מיוזמתו,הוא גם היה פוגע בי הרבה ואני חייבת לציין שאני תמיד גם חיכיתי שיחזור ואיכשהו ידעתי שזה יקרה. אין לי הרבה חברות ואני בן אדם די סגור כך שהוא הפך להיות מרכז חיי, רק איתו הייתי יוצאת, מספרת לו הכל, בוכה לו והייתי די תלותית בו. למען האמת אף פעם לא הסתדרנו ולא התאמנו אחד לשנייה אבל תמיד חזרנו איכשהו בגלל הרגל ואהבה ואצלי זה גם היה הפחד מלהיות לבד בלי הדמות המרכזית בחיי. הפעם האחרונה שנפרדנו הייתה בערך לפני שנה, שגם במהלך פרידה זו היינו בקשר והפעם החלטתי שאני לא חוזרת יותר. טסתי לחו"ל ובזמןש הייתי בחו"ל הוא לא הפסיק לרדוף אחריי והבטיח שהפעם הוא ישתנה ואם נחזור הכל יהיה אחרת. כשהייתי בחו"ל מאוד פחדתי מהזחרה לארץ כי ידעתי שברגע שאחזור אחזור לבדידות כי אין לי מעגל חברות מפותח וגם מעט החברות שהיו לי לא היו בארץ באותה תקופה. החלטתי לחזור אליו כי אמרתי אולי הפעם זה באמת יהיה שונה וגם העדפתי להיות איתו בזמן שאחרי החזרה לארץ כדי לא להיות לבד לגמרי כי זה ממש הםחיד אותי. בהתחלה הוא באמת השקיע ובאמת היה נראה שהשתנה אבל אחרי כמה שבועות משקעיי העבר חזרו, חזרנו לריב והוא חזר להתנהג כמו פעם- לא מכבד, לא משקיע, מעדיף לצאת עם חברים מאשר איתי, משקר וכו'. הוא גם די "גרר" אותי לקראת הסוף ולא רצה אפילו להיפגש כדי לסיים את זה פנים מול פנים כמו שצריך, רק התחמק ואמר שהוא לא רוצה לסיים את זה למרות שההתנהגות שלו אמרה אחרת. בסוף סיימנו את זה בריב ויצאתי מביתו בוכה ופגועה. הייתי בטוחה שגם הפעם הוא יחזור להתקשר אליי אחרי כמה שבועות אבל כלום לא קרה ולבסוף דיברתי איתו לפני חודש והבנתי שיש לו מישהי וזה התחיל ממש אחרי שנפרדנו. כ"כ כעסתי כי הרגשתי ממש טיפשה שחזרתי אליו ובסוף הוא המשיך הלאה מהר ואני נשארתי תקועה ופגועה ממש שעשה לי. לא רציתי שנחזור הפעם וגם לא התגעגעתי אליו באופן מיוחד אבל הפגיעה הזאת שיש לו מישהי כ"כ מהר כאילו כלום לא קרה ממש כואבת לי, במיוחד אחרי שהתייחס אליי מגעיל לקראת הסוף ועוד אחרי שהוא רצה לחזור. יש בי הרבה כעס אליו וקנאה מטורפת. איך משחררים את זה?

סיוון היקרה מתוך מכתבך נראה, שחרף הפגמים, התסכולים ואי ההתאמות שבקשר, את המשכת בו משך יותר מידי זמן כברירת מחדל. את מתארת את עצמך כאדם סגור, בחורה שאין לה חברים או חברות כדי להשיח את הלב, אין לך בני אדם לתת בהם אמון ובקצרה בדידותך הרגשית הביאה אותך להיאחז באדם שלא בטוח שמתאים לך. את חוסר ההתאמה חווית הרבה מידי פעמים ומתוך ליקוי במיומנות החברתית שלך ואולי סוג של דכאון פנימי המשכת להיאחז באותו אדם מתוך היעדר כוח לחתוך את מה שלא מתאים ולפנות לדרך חדשה. השאלה איך הסתיים הפעם הקשר נראית לי לא השאלה המרכזית, למרות שאני יכולה להבין את ההתעסקות הכפייתית באיך זה קרה ובפרט לאור התחלופה המהירה של בת הזוג החדשה שלו. להתעסק בזה, זה לחפור בדרמה שהיא לא העיקר. כעסך כלפיו ואכזבתך ממנו היו מספיק עמוקים וממושכים לאורך השנים גם ללא קטע הדרמה האחרון. כך שאין סיבה להאחז דווקא בו. הגיע הזמן שתקבלי טיפול פסיכולוגי הגון וטוב, שבו תפתחי לעצמך ולעולם, תתקשרי ביתר קלות וביתר הנאה עם חברים וחברות ותעשי בחירה בבן זוג לא כברירת מחדל אלא כבחירה של רוח חופשית ומתוך עוצמה נפשית. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני וחברה שלי בני 21 אנחנו ביחד כבר שנה וחודשיים, עכשיו חברה שלי בתולה, בקטע כזה שלפני שהיא הכירה אותי היא התנשקה רק פעמיים בחייה שלא לדבר על לבוא במגע מיני עם גבר כלשהוא, כלום... עכשיו, במערכת היחסים שלנו השיא של הסקס כביכול הוא סקס יבש ללא חדירות(להיות יותר מדויק, עדיין לא הורדתי לה את החזייה ותפסתי לה את השד) , סקס יבש שכולל התחכחויות ואותי משחק לה בדגדגן למספר שניות עד שהיא עוצרת אותי ובזה מסתכם המגע המיני בינינו וכל זה לאחר שנה וחודשיים, ואני מפחד שיימאס לי , אני מפחד לקום בוקר אחד ופשוט להחליט להיפרד ממנה למרות שהיא האהבה הראשונה שלי ושאני אוהב אותה ברמות מטורפות ושהיא האחת, לא יודע אם זה כי אני גבר או שנולדתי עם עודף של יצר מיני , אני פשוט רוצה כבר לשכב איתה ולממש איתה את אהבתי אלייה 

מארוין היקר נראה לי מתאים לחלוטין, הגון לחלוטין, חיובי לחלוטין ואוהב לחלוטין לרצות לקיים יחסי מין עם בת זוג לאחר שנה וחודשיים. זה לא שאתה גבר חרמן, אלא שאתה גבר נורמלי שגילה כוח איפוק, הימנעות והתחשבות יוצאות דופן משך שנה וחודשיים. לחברתך יש עכבות מאד חזקות בתחום המיני ועליה לפנות לפסיכוסקסולוגית, אם ברצונה להשתחרר מהן. גיל 21 הוא גיל בהחלט מכובד לקיום יחסי מין מלאים בהתאם לכל הנורמות החברתיות הנהוגות בתרבותנו. יש בנות החדורות בושה עמוקה, חרדה ממין ורתיעה עמוקה בשל סיבות מודעות ולא מודעות. עליה לפנות לטיפול אך ורק אם רצונה הוא להשתנות. כל עוד המוטיבציה היא להשתנות עבור בן הזוג ואינה מוטיבציה פנימית של הבנה שמשהו בתגובתיה המיניות אינו תקין, סביר שהטיפול לא יעלה יפה. שוחחו ביניכם על כך ובהתאם קבלו את ההחלטה על המשך דרככם המשותפת. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

אם היא בת 21 ואתם שנה ביחד והיא לא רוצה לקיים יחסי מין - הבעיה היא אצלה! אתה אל תרגיש אשם שבא לך. ותדבר איתה על המצב בעדינות, אתה גם יכול ליצור אווירה רומנטית, תשים נרות ומוזיקה ויין ותאמין לי 99% מהמקרים זה יקרה....

שלום אני ובן זוגי ביחד כשנה ושלושה חודשים וגרים ביחד כבר 8 חודשים ,בתחילת הקשר מצאתי אותו מפלרטט עם בחורה בצ'אט כשדנו בנושא הוא הבטיח שזה לא יקרה שנית. לפני כשבוע גיליתי שהוא מתכתב עם בחורות שונות התכתבויות מיניות בצ'אט מיד נפרדתי ממנו ועזבתי את הדירה מאז הוא בוכה לי ומבקש סליחה ומסביר עצמו שלעולם לא בגד בי פיזית והתכתבויות אלו הם בריחה ממקרה שקרה לו לפני 4 שנים בו נעקץ ע"י חבר ב200000 שח ומאז זאת הבריחה שלו כדי להרגיש שווה/גבר מישהו אחר.ועד לשיחה הזו שלנו (בה אמרתי לו שאני יודעת על ההתכתבויות ושאני עוזבת)לא היה לו אומץ לספר לי על החוב שמא אעזוב אותו.חשוב לי לציין שאין לי ספק באהבתו החזקה אלי ושסה"כ היתה לנו זוגיות טובה ואוהבת.ושאלתי היא האם ניתן להאמין לסיבה זו כבגידה באימון? האם יכול להיות שזה באמת סוג של בריחה ? והאם לאחר הזדמנות אחת שכבר ניתנה לו לשנות התנהגות זו הזדמנות נוספת היא מה שתשנה התנהגות זו?? תודה מראש.

אנונימית יקרה שאלתך נבונה וניתן לתת לה שתי תשובות: 1. מה הקשר בין כסילותו בענייני כספים לבין קבלת ערך מנשים? לצורך שלו לקבל חיזוק לבטחונו העצמי בתחום האמון בחבר או אמון בשיקול דעתו הכספי, אין שום קשר לצורך שלו באמון עצמי בתחומים אלה ולשיחות אירוטיות עם נשים. זה כמו לשים פלסטר על הרגל בשעה שיש כינים בראש. כך שההסבר לא נראה ממש רלוונטי. אם הוא נמצא בבעיה עם עצמו אודות העוקץ ומה מביא אותו להסתבך בעניינים מסוג זה, מוטב שיפנה לטיפול פסיכולוגי על מניעיו להכשלה עצמית. 2.אינני יודעת כמה הזדמנויות צריך לתת לבן אדם עד שמתייאשים מכך. התורה מדברת על שלוש פעמים: שור שנגח שלוש פעמים הופך להיות שור מועד, כלומר ידוע שזה הרגלו ואין מצפים עוד לשינוי, שכן זה טבעו. מסתבר משתי תשובותי שאני לא כל כך נוטה לקבל את ההסבר לפלירטוט המגיע ממקום של בטחון מיני או צורך בהכנת פוטנציאל לפלירטוטים במציאות או לורך לגירוי מיני וירטואלי. כך או כך, לבן זוגך יש צרור קטן מלא שגיאות והתנהגויות לא תואמות במספר תחומים ועליך להעריך האם ראוי להמשיך עם אדם שאלה סוגי טעויותיו. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אילנה, לפני מספר חודשים אני וחברתי נפרדנו , לאחר קשר של כמעט חצי שנה. היתה בינינו התאמה טובה, והרבה נושאים משותפים, סקס טוב וכו'. מתחילת הקשר אני השקעתי תמיד הרבה יותר, הן מבחינה רגשית והן כלכלית. היא מצידה המשיכה לטעון שהיא לא שם ב 100% כמוני כי היא לא מספיק אוהבת אותי עדיין. המשכתי להשקיע למרות זאת כי ראיתי שהיא מתקרבת אלי רגשית אמנם לאט אבל בכל זאת. הכיוון היה לקשר רציני וחתונה, ולכן לא התקטננתי איתה על כל דבר אצלה שלא נראה לי. חוסר ההתאמה נבע מכך שהיא טענה כי הגבר אינו צריך להסתמך על משכורתה של האישה בעתיד ואם היא תעבוד זה רק בשביל הכייף והנפש שלה, שהגבר צריך למצוא פתרונות לפרנסת וכלכלת הבית ולשבור את הראש ברכישת הדירה, ושברור נראה לה מאליו שגם בתקופת החברות , אם יצא ששילמתי על סידור פרטי שלה היא לא צריכה להחזיר לי על כך כי אם אבקש זאת בחזרה אני הוא הקטנוני ומתחשבן על קטנות. בנוסף לא אהבה שאני עובד בעסק המשפחתי (מזון) כי הוא לא מספיק מכובד למרות שהבהרתי לה שכל מה שיש לי בחיים זה בזכות העסק הזה ואנחנו במצב כלכלי טוב מאד. כנראה שממש אהבתי אותה אם גם אחרי כל זה, ואחרי שאנשים אומרים לי את דעתם על הקשר (שהייתי צריך לבעוט בה ולחתוך בשלב מוקדם הרבה יותר). גם היום אחרי מספר חודשים מהפרידה אני לא שקט נפשית, לא ישן טוב ועם מצב רוח די ירוד.בשאר הבחינות בחיים, הכל בסדר, תעסוקה ועבודה מסודרת וטובה, פעילות גופנית , חברים ומשפחה. אך עדיין נפשית קשה לי להתמודד.רציתי להתייעץ איתך לגבי מה את חושבת על מה שנכתב. האם אני לוקח את זה קשה מדי, והאם אני צריך טיפול? תודה רבה.

אלון היקר לגבי עצם הפרידה, נראה לי שזהו מעשה נבון, נכון ומתבקש. מתוקף מערכת היחסים שהיתה ביניכם ומתוקף פערי הדעות והשקפת החיים. לצערך, אתה מתקשה לקבל את הפרידה למרות שכל מי שסביבך תומך בעניין, שככל הנראה היה בולט בחוסר ההתאמה שבו. מאחר וכרגע אתה סובל ומתגעגע, בהחלט הייתי ממליצה על פנייה לטיפול קצר על מנת לעבד את רגשות הכאב והגעגוע ובפרט על מנת לשפר בעתיד את הקריטריונים שלך לבחירת בת זוג. כל טוב ובהצלחה אילנה

הי, אולי השאלה קצת תמימה אני חייבת דיעה מקצועית הרקע: אני יוצאת עם הבחור (מקסים בטירוף!) כבר 9 חודשים. כל התקופה הזו הוא הראה לי אהבה מדהימה ושאני כל עולמו. הוא נראה בחור מאוד טוב ומוסרי (ולא רק לי, גם למשפחתי ולחברותי ולכל מי שמכיר אותו) העניין עצמו: לפני כחודש יצאתי עם ידיד שלי להצגה והחבר נעלב ובתגובה "ברח" לשיחת פלרטוט עם אחת האקסיות שלו בצ'אט. הוא טען: שזה רק בגלל שנעלב וחיפש דרך להפיג את המועקה שלא הייתה לכך משמעות שהוא אפילו לא הבין שהניסוח שכתב נשמע כפלרטוט. (אציין שמה שהפריע לי זה השקר ולא השיחה עצמה. כי שאלתי אותו עוד לפני אם הוא בקשר עם מישהי והוא אמר שעם אף אחת- רק אז גיליתי את השיחה. כלומר הוא שיקר בנוגע ליצירת הקשר איתה, שזה כבר מחשיד!) אח"כ שאלתי אותו עם מי עוד הוא היה בקשר והוא אמר שרק עם איזו יזיזה שפנתה אליו במרץ (התגלית הייתה באוגוסט) שעל זה הוא כבר סיפר לי מזמן (אם כי תוך סילוף של תאריכים ופרטים, בטענה בדיעבד -אחרי שנתפס- שהזיכרון שלו לא טוב). במהלך ניסיונות להשלים ביקשתי לראות את השיחות מול העיניים אבל לא התעמקתי בהן. סלחתי וניסינו לשקם. כעבור כשבועיים הסתכלתי שוב על השיחה עם היזיזה וראיתי שהוא החמיא לה על המיניות שלה!! באותה שיחה שהוא מספר לה כמה טוב לו איתי. בנוסף גיליתי שהוא מסתכל מדי פעם על תמונות של האקסית המיתולוגית שלו (ועל כל המשפחה שלה!! ממה זה נובע???) בפייסבוק. באחד מהימים שהיה לנו ריב רציני (לפני משבר האמון) הוא הסתכל על תמונה של היזיזה / יצר איתה קשר- לא ניתן להוכיח מה משתי האפשרויות. השאלות שלי: 1. הוא שיקר לי כבר פעמיים- פעם ראשונה כששאלתי עם מי הוא בקשר ואמר שאף אחת והתגלה שהוא זה שיזם שיחה עם אקסית. ופעם שנייה כששאלתי אם הסתכל בתמונות ואמר שלא למרות שכן (מה שמפחיד אותי בפעם השנייה זה שהוא תירץ את השקר בכך שהוא החליט שאני לא צריכה לדעת את זה. כאילו ידע שהוא עושה משהו לא בסדר/מוזר והחליט להסתיר כדי לא להטות את השיקולים שלי אם להמשיך לאהוב אותו. שזה מבחינתי נטילת החירות שלי להחליט לפי התמונה המלאה - זה אקט שמזעזע אותי מבחינה מוסרית והוא מבחינתו לא מבין למה וטוען שאני צריכה לשמור על פרופורציות כי זה "שקר קטן" . מבחינתי שקר זה שקר! והוא אפילו לא הביע חרטה כנה אלא רק כשנעלבתי התנצל עם המון הסתייגויות. לגבי שקרים הוא מודה רק אחרי שהוא כבר בטוח שאני יודעת את האמת. האם אני צודקת או מגזימה? אם הוא שיקר כבר פעמיים (בידיעה שהוא נוטל ממני מידע שחשוב להחלטה שלי אם להיות איתו)- איך אוכל לסמוך עליו בעתיד?? אני כבר כל הזמן חושדת בו. אם נגיד הוא אומר שהוא לא יהיה זמין שעתיים כי הוא במקום ללא קליטה- ישר אני נחרדת שהוא הולך להיפגש עם היזיזה שלו. זה משגע אותי ואני יודעת שלא ניתן לכונן ככה זוגיות. 2.האם משבר אמון כזה הוא משהו שניתן לעבור או שזה מעיד שהאופי שלו רקוב? 3.מבחינה פסיכולוגית- מה יכולות להיות הסיבות לשקרים כאלו? וליצירת קשר מפלרטט עם אקסית מהעבר (בנסיבות שציינתי- כלומא בעיתויים שרבנו) ולהסתכלות בתמונות (שזה היה גם בתקופות שלא רבנו והיה לנו מושלם ביחד סליחה שהארכתי בדברים. אני ממש אשמח לתשובה מעמיקה ככל באפשר לשאלותיי. תודה!!!

עדי היקרה אכן הארכת בדבריך ופירטת מאד מאד. בואי נסכם כמה אמירות כלליות, אם הן מקובלות עליך: 1. עדיף לחיות עם אדם שהאמת היא נר לרגליו, שהוא מסתייג משקרים גדולים, קטנים ולבנים, ושבכל מצב יש לו האומץ לומר את האמת גם אם אינה נעימה במיוחד. למעשה, זהו תנאי הכרחי למערכת של אמון. 2. לא רצוי ולא כדאי להפוך להיות גששית בלשית בתוך מערכת היחסים. אין צורך בתחקור מתמיד היכן ומה עשה בן הזוג בכל שעה ושעה. ואם זהו מצבך כיום, הדבר מצביע על היעדר אמון, על כל המשתמע מכך. 3. בן זוגך הפך מ"מקסים" בהתחלה ל"רקוב" בהמשך. מצד אחד זוהי טרנספורמציה דרמטית. ואולי כדאי שתבדקי את האופן בו את מעריכה בני אדם וכיצד הם נופלים מאגרא רמה לבירא עמיקתא. כיצד בהתחלה יש אידיאליזציה ולאחר מכן פיחות ערך מוחלט. יחד עם זאת, כדאי להוסיף הערה קטנה, שלעיתים אנשים שאינם מצטיינים במיוחד באמינות הם אנשים בעלי קסם אישי רב. לגופו של עניין, לא נשמע שבן זוגך בגד בך בפועל אלא רק בדיבורי אינטרנט, פנטזיות וכו', כך שמן הראוי לברר - אם לא בגד בך בפועל, מה הצורך שלו לכל מסך הסיפורים והדרמות הקטנות עם כל מיני אקסיות או חצי אקסיות מן העבר. אם אין בזה ממש, מדוע יש צורך ליצור בלגן רגשי. היות והשאלות הן קשות ונוקבות, הייתי מייעצת לכם לפנות לבירור של יעוץ זוגי. נדמה לי, בלי להתחייב, שיש כאן הרבה רוח בלי גשם. את הסיבה לכך אינני יודעת. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני נשוי שנה בערך, ואנחנו עושים כל הזמן כמעט משחק מקדים,אך שזה מגיעה לחדירה,אני גומר דיי מהר ואשתי מתבאסת,מה אני יכול לעשות כדי להאריך את משך החדירה. תודה

אבי היקר קיימות שתי אפשרויות להתמודד עם שפיכה מוקדמת: 1. לפנות למטפל מיני או למרפאה לטיפול מיני אשר ינחה אותכם בטיפול התנהגותי זוגי כיצד תוכל ללמוד בעזרת אשתך לשלוט בשפיכה ולעכבה.זוהי השיטה המועדפת. 2. לפנות לרופא המשפחה ולבקש כדור שבמקורו הוא נוגד דכאון וחרדה ואשר אחת מתופעות הלוואי שלו היא עיכוב רפלקס השפיכה בצורה משמעותית. שם הכדור הוא סרוקסט בשמו המקורי. חשוב לציין, כי כדור זה יש לקחת על בסיס יומי באופן קבוע ורציף ולא לפני קיום היחסים בלבד. כל טוב ובהצלחה אילנה