פורום זוגיות, פרידה וילדים

היי, אני בת 26 בזוגיות כמעט שנה עם בחור בן 28. בשלושה חודשים האחרונים אנחנו גרים ביחד. ופרט נוסף- לפני שעברנו לגור ביחד הוא נסע לחודשיים לחול לצורך עבודה וכשחזר מהשליחות עברנו לגור ביחד. עד אז הכל היה כמעט מושלם. כשעברנו לגור ביחד גיליתי שכשהוא היה בחול הוא ניסה להשכיב איזה מישהי. לטענתו הם לא שכבו בסוף. אבל זה לא באמת משנה. החלטתי לסלוח ולהשאיר זאת מאחור. לצערי בפועל אני לא מליחה לעשות זאת. הוא כל הזמן מוחק את היסטוריית האינטרנט שלו ומוחק הודעות שהוא מקבל בפייסבוק. לא ברור למה והוא טוען שהוא לא עושה את זה. בלי קשר אני יודעת שהוא מרבה להסתכל על תמונות של בחורות בפייסבוק. והבעיה המרכזית- אנחנו לא שוכבים הרבה וגם שאנו שוכבים זה לרוב ביוזמתי. הרבה פעמים הוא עייף וכ"ו. לטענתו הוא לא בן אדם כל כך מיני ואף פעם לא היה. אבל לא נראה לי שזה נכון. אני מרגישה שהוא לא מספיק נמשך אליי. הוא כמה פעמים אמר לי שכדאי לי ללכת לחדר כושר וכל מיני כאלה. כבר הסברתי לו שאין לי עניין לשנות את המראה שלי הוא שאל אותי בסוג של זלזול אם אני חושבת שכיום אני נראית הכי טוב שאני יכולה... עניתי לו שאני מאוד מרוצה מהמראה שלי. אובייקטיבית אני בחורה מושכת. מתחילים איתי המון. שאלתי אותו אם הוא נמשך אליי הוא אמר שכן רק שלפעמים אני לובשת דרים שלא מחמיאים לי... בכל מקרה יש הרבה דברים מוזרים, מעולם לא התקלחנו ביחד למשל... ואני מרגישה שהוא נמנע להסתכל עליי שאני ערומה. זה ממש מוזר לי כי בזוגיות הקודמת שלי הבן זוג שלי רצה מין כל יום כל היום. בהתחלה ממש חשדתי שאולי מדחיק נטייה מינית אבל זה לא המקרה. בכל מקרה שדיברתי איתו על העניין הוא אמר שהוא נמשך אליי אבל שיש ביננו פער בעוצמת המיניות. וחוץ מזה שאני יודעת שאין לי גוף של דוגמנית ושהוא נמצא איתי גם בגלל איך שאני נראית וגם מסיבות נוספות ושכן הוא היה עם בחורות בעבר שהוא נמשך אליהן יותר. הוא אומר שיש לי חשק מיני מוגבר יותר מכל בחורה שאי פעם הוא הכיר ולפעמים אני לא קשובה לצרכים שלו ולזה שלו בא לו ואני דורשת ממנו דברים בצורה שהוא מרגיש לא נח ואני מועכת לו את הגבריות שאני עושה את זה. ניסיתי לקחת את הדברים לתשומת ליבי, אבל אני באמת מאמינה שזה דרך שלו להתגונן ולהמנע מתשובות אמיתיות לבעיה. אתמול רציתי לנשק אותו, והא ממש התפרץ שאני רואה שהוא עייף ולא בא לו ושלא אכפת לי מהרצונות והצרכים שלו. זה פשוט לא נכון. אני עושה הכל כל הזמן כדי לרצות אותו. אני באמת חושבת שהוא לא מספיק נמשך אליי והוא פשוט אוהב אותי ולא רוצה להרוס את זה בגלל זה אבל קשה לי לקבל את זה. אני יוצאת מהבית וכל הזמן מתחילים איתי ובבית אני מרגישה שמנה ומכוערת. הגעתי למצב שאני חושבת על ניתוח להקטנת חזה כי אני בחורה רזה עם חזה גדול והוא אוהב דקיקות אז אולי הרזון שלי יבלוט יותר אם לא יהיה לי חזה גדול... למרות הכל אני מאוד אוהבת אותו ואני כבר ממש מתחרפנת. יש לי הרגשה לא טובה ואני פוחדת שבסוף אתחתן איתו וזה רק יחריף כי אם אחרי שנה הוא לא ממש נמשך אליי מה יהיה הלאה. אני גם לא באמת מאמינה לו לגבי מה שהיה שהוא היה בחול אבל מה אני יכולה לעשות... במחשב בבית יש תמונות שלו עם בחורות מהעבר ושהוא מצלם אותם עם בגדי ים וכאלה ואיתי לא נראה שהגוף שלי זה משהו שמעניין אותו בכלל... מה לעשות??? איזה הרגשה נוראית. אני גם לא מרגישה שאני באמת יכולה לדבר איתו על כל זה. הוא בחיים לא יגיד לי דברים יותר חריפים ממה שהוא כבר אמר לגבי המראה שלי. מעצבן אותי שהוא מבקר כך את איך שאני נראית. ומעצבן אותי שאני מרגישה צורך כל הזמן להוות את עצמי לבנות אחרות ופתאום אני מתחילה לחשוב שאולי אני באמת לא משהו. בקיצור- איך אני מתגברת איתו על משבר האמון? האם הוא לא רוצה מין איתי או שהוא באמת לא טיפוס מיני מדי? האם אני צריכה להתפשר על הדברים האלה לעומת הדברים הטובים שבו- תומך אוהב עוזר איכפתי? אשמח לעצתכם

פונה יקרה, הסיפור כפי שאת מציגה אותו בהחלט נשמע לא טוב. לא ברור אם מדובר בגבר עם רמה מינית לא גבוהה , ויש כאלה. או גבר שדווקא אישה שהוא אוהב הוא מאבד את תשוקתו אליה. מומלץ ביותר שלא תגעי ניתוחית בגופך ותשארי כפי שאת ולהערכתי שי צורך בהחלט בבירור נוקב במסגרת טיפול זוגי . מתוך הנשמע עד כה קיים חשש רציני שחיי המין יתייבשו וייעלמו מחייכם וכמו כן קיים חשש שקשר על בסיס יומי ומגורים יעלה את רמת התוקפנות והביקורתיות . כאמור הסיפור לא נשמע טוב וכדאי לך באופן אישי להתייעץ עם איש מקצוע ולפנות לטיפול. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי, אני בת 26 בזוגיות כמעט שנה עם בחור בן 28. בשלושה חודשים האחרונים אנחנו גרים ביחד. ופרט נוסף- לפני שעברנו לגור ביחד הוא נסע לחודשיים לחול לצורך עבודה וכשחזר מהשליחות עברנו לגור ביחד. עד אז הכל היה כמעט מושלם. כשעברנו לגור ביחד גיליתי שכשהוא היה בחול הוא ניסה להשכיב איזה מישהי. לטענתו הם לא שכבו בסוף. אבל זה לא באמת משנה. החלטתי לסלוח ולהשאיר זאת מאחור. לצערי בפועל אני לא מליחה לעשות זאת. הוא כל הזמן מוחק את היסטוריית האינטרנט שלו ומוחק הודעות שהוא מקבל בפייסבוק. לא ברור למה והוא טוען שהוא לא עושה את זה. בלי קשר אני יודעת שהוא מרבה להסתכל על תמונות של בחורות בפייסבוק. והבעיה המרכזית- אנחנו לא שוכבים הרבה וגם שאנו שוכבים זה לרוב ביוזמתי. הרבה פעמים הוא עייף וכ"ו. לטענתו הוא לא בן אדם כל כך מיני ואף פעם לא היה. אבל לא נראה לי שזה נכון. אני מרגישה שהוא לא מספיק נמשך אליי. הוא כמה פעמים אמר לי שכדאי לי ללכת לחדר כושר וכל מיני כאלה. כבר הסברתי לו שאין לי עניין לשנות את המראה שלי הוא שאל אותי בסוג של זלזול אם אני חושבת שכיום אני נראית הכי טוב שאני יכולה... עניתי לו שאני מאוד מרוצה מהמראה שלי. אובייקטיבית אני בחורה מושכת. מתחילים איתי המון. שאלתי אותו אם הוא נמשך אליי הוא אמר שכן רק שלפעמים אני לובשת דרים שלא מחמיאים לי... בכל מקרה יש הרבה דברים מוזרים, מעולם לא התקלחנו ביחד למשל... ואני מרגישה שהוא נמנע להסתכל עליי שאני ערומה. זה ממש מוזר לי כי בזוגיות הקודמת שלי הבן זוג שלי רצה מין כל יום כל היום. בהתחלה ממש חשדתי שאולי מדחיק נטייה מינית אבל זה לא המקרה. בכל מקרה שדיברתי איתו על העניין הוא אמר שהוא נמשך אליי אבל שיש ביננו פער בעוצמת המיניות. וחוץ מזה שאני יודעת שאין לי גוף של דוגמנית ושהוא נמצא איתי גם בגלל איך שאני נראית וגם מסיבות נוספות ושכן הוא היה עם בחורות בעבר שהוא נמשך אליהן יותר. הוא אומר שיש לי חשק מיני מוגבר יותר מכל בחורה שאי פעם הוא הכיר ולפעמים אני לא קשובה לצרכים שלו ולזה שלו בא לו ואני דורשת ממנו דברים בצורה שהוא מרגיש לא נח ואני מועכת לו את הגבריות שאני עושה את זה. ניסיתי לקחת את הדברים לתשומת ליבי, אבל אני באמת מאמינה שזה דרך שלו להתגונן ולהמנע מתשובות אמיתיות לבעיה. אתמול רציתי לנשק אותו, והא ממש התפרץ שאני רואה שהוא עייף ולא בא לו ושלא אכפת לי מהרצונות והצרכים שלו. זה פשוט לא נכון. אני עושה הכל כל הזמן כדי לרצות אותו. אני באמת חושבת שהוא לא מספיק נמשך אליי והוא פשוט אוהב אותי ולא רוצה להרוס את זה בגלל זה אבל קשה לי לקבל את זה. אני יוצאת מהבית וכל הזמן מתחילים איתי ובבית אני מרגישה שמנה ומכוערת. הגעתי למצב שאני חושבת על ניתוח להקטנת חזה כי אני בחורה רזה עם חזה גדול והוא אוהב דקיקות אז אולי הרזון שלי יבלוט יותר אם לא יהיה לי חזה גדול... למרות הכל אני מאוד אוהבת אותו ואני כבר ממש מתחרפנת. יש לי הרגשה לא טובה ואני פוחדת שבסוף אתחתן איתו וזה רק יחריף כי אם אחרי שנה הוא לא ממש נמשך אליי מה יהיה הלאה. אני גם לא באמת מאמינה לו לגבי מה שהיה שהוא היה בחול אבל מה אני יכולה לעשות... במחשב בבית יש תמונות שלו עם בחורות מהעבר ושהוא מצלם אותם עם בגדי ים וכאלה ואיתי לא נראה שהגוף שלי זה משהו שמעניין אותו בכלל... מה לעשות??? איזה הרגשה נוראית. אני גם לא מרגישה שאני באמת יכולה לדבר איתו על כל זה. הוא בחיים לא יגיד לי דברים יותר חריפים ממה שהוא כבר אמר לגבי המראה שלי. מעצבן אותי שהוא מבקר כך את איך שאני נראית. ומעצבן אותי שאני מרגישה צורך כל הזמן להוות את עצמי לבנות אחרות ופתאום אני מתחילה לחשוב שאולי אני באמת לא משהו. בקיצור- איך אני מתגברת איתו על משבר האמון? האם הוא לא רוצה מין איתי או שהוא באמת לא טיפוס מיני מדי? האם אני צריכה להתפשר על הדברים האלה לעומת הדברים הטובים שבו- תומך אוהב עוזר איכפתי? אשמח לעצתכם

פונה יקרה, הסיפור כפי שאת מציגה אותו בהחלט נשמע לא טוב. לא ברור אם מדובר בגבר עם רמה מינית לא גבוהה , ויש כאלה. או גבר שדווקא אישה שהוא אוהב הוא מאבד את תשוקתו אליה. מומלץ ביותר שלא תגעי ניתוחית בגופך ותשארי כפי שאת ולהערכתי שי צורך בהחלט בבירור נוקב במסגרת טיפול זוגי . מתוך הנשמע עד כה קיים חשש רציני שחיי המין יתייבשו וייעלמו מחייכם וכמו כן קיים חשש שקשר על בסיס יומי ומגורים יעלה את רמת התוקפנות והביקורתיות . כאמור הסיפור לא נשמע טוב וכדאי לך באופן אישי להתייעץ עם איש מקצוע ולפנות לטיפול. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

בוקר טוב. אני כבר שבוע עסוקה במחשבות ומוטרדת מהמצב הזה. יש לי חבר, אנחנו יחד שנה וחצי, עוברים לגור יחד עוד כמה ימים. אוהבים מאוד אחד את השניה. חבר שלי מכבד אותי, דואג לי, וגם אני לו. ואז, לפני שבוע, דיברתי איתו על חברה שלי שאסרה על חבר שלה לספק את עצמו... ואז חבר שלי אמר לי איזו חצופה היא! איך היא אוסרת עליו דבר כזה? כמובן שחברה שלי באמת מגזימה, אבל איכשהו הדיון עם חבר שלי הגיע לזה שהוא התוודה בפניי שהוא רואה סרטי פורנו כשאני במחזור/ או בימים שאנחנו לא נפגשים. הייתי בהלם. זאת אומרת, עד עכשיו לא חשבתי על זה יותר מדי, הנחתי שאולי הוא עושה ביד מדי פעם אבל לא חשבתי שזה נעשה מול סרטי פורנו של נשים ערומות!! מאז אני אוכלת סרטים. אני פשוט עצובה. אני בחורה יפה, אני מושכת... הסקס בינינו מעולה... העובדה שהוא מסתכל על בחורות אחרות יפיפיות ובתנוחות שונות ומשונות פשוט מרגיזה אותי. ומענג את עצמו מולן- זה פשוט מעציב אותי. וזה מגיע למצב שכשאנחנו לא נפגשים בערב אני אוטומטית חושבת הוא בטח יראה פורנו הערב... וגם לפעמים אני פוחדת להתקשר מחשש להפריע לו באמצע אקט סוער עם המחשב. אני מבינה שנהייתי אובססיבית לגבי זה. זה פשוט לא מניח לי. ושום הסבר רציונלי כמו זה מה שגברים עושים, זה לא אומר עליך כלום וכו, כל ההסברים לא עוזרים לי. כי רגשית אני מוטרדת, אז הרציונל לא עוזר לי. אמרתי לחבר שלי שזה מציק לי, אבל הוא אמר שאני צריכה להתמודד עם זה ושהוא לא עושה שום דבר פסול (משמע הוא לא מתכוון להפסיק). זה ויכוח אבוד מראש. מה אני אמורה לעשות כדי להפסיק לחשוב על זה? כבר שבוע שלם אני ככה. אני רוצה לפתור את זה ולא יודעת איך.

גילי היקרה, את מיטיבה לדעת את כל התשובות הרציונליות ואת כל התשובות שאת עשוייה לקבל מאנשי מקצוע. נכון הוא שהיום גברים מאוננית מול המחשב. נקודה. ואין לזה קשר למידת יופייך והסקס אפיל שלך. העניין הפך נורמטיבי מאוד ואין טעם להיאבק בו מאחר וקיים קונצנזוס חברתי תרבותי שזוהי צורת אוננות תקינה. מאחר ואת מגיבה באובססיביות ובדכאון לא נותר אלא להפנותך לייעוץ עם פסיכוסקסולוג כדי להבין את עוצמת התגובה הרגשית שלך (קנאה, פחדי נטישה , תחרותיות, נסיון שליטה בניסיון המיני של בן הזוג) את נותנת ערכיות של בגידה למצב האוננות כאשר אין ספק שהיחס של בן זוגך לכך הוא כאל משהו פרקטי, קצר טווח , המיועד להביאו לפורקן ומזה מצידו נגמר כל הסיפור. ההבדל הוא במעבר בין פנטזיות מיניות בראש לבין התבוננות גלויה בפנטזיות המוסרטות כסרט כחול. בשני המקרים אלו פנטזיות בלבד ולא אקט של בגידה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום חוויתי זוגיות אלימה ומתעללת במשך 32 שנה. לא חשוב המורכבות שלה. הייתה אהבה ומיניות מעולה ב-17 השנים האחרונות בעיקר עקב תהליך שעברתי. אני מטופלת אצל פסיכיאטר. בעלי עזב במפתיע את הבית לפ ני 5 חודשים ענין של שליטה אפשר לומר. מאז יש לי בעיה במיניות. לא מוסגלת לגמור באוננות. בעבר בקלות פנטזיות פתיחות הכל שום בעיה. כל החיים. חווה את תהליך הנטישה מהעבר במקביל. לקראת היציאה מהמשבר. עלו תופעות פוסטטראומטיות של האלימות קשורות בהיבט המיני כי הופנה פיתוי ילדותי כלפי המטפל הכל בכתב והיה נדמה לי שהוא כועס עלי ככה פירשתי. מאז נעצרה המיניות. 5 חודשים בהם אני חוויתי משיכה עזה למטפל ללא יכולת לעשות עם זה כלום וסבלתי מאד. כרגע התאזן. דיברנו על כך. יש לי שאלה שעלתה מנושא הפיתוי. אני הכרתי את בעלי צעירה מאד. גרוש עם ילדים מבוגר ממני. היו לי מקומות ילדותיים מתמודדת עם התבגרות מאוחרת היום. 2 שאלות אין לי את מי לשאול. האחת האם זה מקובל שאשה נערה תגרה את בעלה מולו והוא יאונן עליה? לא הרגשתי שמכריחים אותי. דבר שני האם יכול להיות שהמיניות שנעצרה היא תופעה של התמודדות עם האלימות שהייתה וחתחלוף מאליהת תוך כדי ההתמודדדות. אודה בעיקר על השאלה הראשונה שאין לי אף גבר לשאול. אני לא זוכרת שזה אי פעם הפריע לי אבל זה עלה במסגרת הפיתוי כלפי המטפל ובמיניות הבוגרת של היום אני רוצה לדעת אם זה בסדר. תודה דפנה.

פונה יקרה, שאלתך מבולבלת מדי ונדמה לי שהיא ספוגה בתובנות חלקיות מן הטיפול הפסיכאטרי שאת עוברת. לא ברור לי האם הפסיכיאטר נפגש איתך על בסיס שבועי במסגרת פסיכותרפיה רגילה או שמא את מתראה איתו מדי פעם לצורך מעקב תרופתי. בדר"כ מקובל שטיפול פסיכולוגי נעשה ע"י פסיכולוג קליני והפסיכיאטר מתערב יותר בקטע התרופתי. יש כאן עירוב של עבר הווה בצורה לא ברורה תוך כדי שאת מתארת יחסי התאהבות במטפל , תופעה העלולה לקרות. ורצוי מאוד שהמטפל ידע כיצד להתמודד עם כך ולסייע בידך כיצד להגמל מכך. אי היכולת כרגע לאונן ולהגיע לאורגזמה יכולה להיות תוצאה של הפלונטר הרגשי עם המטפל וזכרונות העבר ויכולה גם להיות תוצאה של תרופות נוגדות דכאון וחרדה אם את לוקחת אותך. אחת מתופעות הלוואי הידועות של תרופות נוגדות דכאון וחרדה הוא הירידה בתשוקה המינית ופגיעה עד כדי אובדן של היכולת להגיע לאורגזמה כך שיש לשקול האם יש כאן השפעה תרופתית. במידה אות מקבלת תרופות חזקות יותר אזי הפגיעה במיניות אזי הפגיעה במיניות חזקה יותר. כך או כך יש לדון עם המטפל בתופעה של הפגיעה הנוכחית בתפקוד המיני. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני נשואה כעשרים שנה אמא ל3 ילדים, מאוד נמשכת לבעלי ואוהבת אותו, בשנים הראשונות הסקס היה סוער במיוחד שנינו אוהבים סקס מאוד, ואז נכנסו הבעיות הגדולות של החיים ותקיפות הסקס ירדה , בכל אותה התקופה בעלי היה מחזר אחרי , נצמד אל גופי בלילה ולפעמים בבקרים היה סקס מהיר וטוב. לפני כחודש הוא ביקש שאחדור אליו אנאלית, ( ניסנו בעבר וכאב לו מאוד ) הפעם הוא ממש התעקש ואני זרמתי איתו ( עם זה עושה לו טוב אז למה לא )קניתי אביזרים והיום אחרי חודש הוא נהנה עם אורגזמות ענקיות לטענתו מעולם לא גמר כך ( כל יום ביקש שאחדור אליו בכדי שיפסיק לכאוב ) אותי הוא מספק אוראלית ( לא מסוגל מאז לגמור אצלי לטענתו אני גומרת ואז הוא מחליק ולא מרגיש כלום, משהו שתמיד היה ותמיד הוא גמר ונהנה מאוד ). הוא חודר אלי לפעמים אבל לכמה דקות ואני לא מצליחה להנות ( אני גומרת הכי טוב בחדירה ). הוא מחכה שאענג אותו אוראלית ואנאלית , ( כשהוא יורד לי זה כאילו תגמרי כדי שאוכל להרגיש שגמרת ואז אוכל לגמור אני, זה טוב שהוא חושב עלי אני יודעת , אבל אני צריכה את ההצמדות לו לגוף שלי והחדירה )לוקח לי כשעה ויותר לעשות לו הכל מהכל והוא מגיע לעננים באורגזמה האחרונה אתמול הוא רעד במשך כעשר דקות אחרי הגמירה, אני חוזרת שוב אני נהנת שהוא נהנה. אתמול למשל הוא זרק לי באמצע הסקס שהלוואי והיה גבר אחר שיענג אותך , או תדחפי לעצמך ויברטור ותוכלי כל הזמן לדפוק אותי ( התחושה היא כאילו הוא לא רוצה להתאמץ בשבילי, או שהוא כבר לא נהנה או שהוא לא נמשך אלי יותר ( הוא לא מוכן לחדור אלי אנאלית למרות שיקשתי ). למרות שהוא טוען שהוא נמשך אלי מינית ומחבק אותי ומנשק אני מרגישה שזה לא כמו פעם , משהו ממש חסר לי במשיכה למרות שקניתי תלבושת סקסיות ואני עושה הכל שימשך אלי מאוד. מה עושים , ביקשתי ללכת לטיפול והוא ממש לא רוצה.

פונה יקרה, הבעיה שאת מעלה היא אחת הקשות והמורכבות היא אחת הקשות והמורכבות שהועלו בפורומים למעשה את מדווחת על שינוי אוריינטציה בהנאה המינית של בעלך. המצב הראשוני שבו נהניתם מאוד היה מצב של גבר אקטיבי הנהנה לחדור לתוך נרתיקך והתוצאה הייתה הנאה של שניכם. המצב הנוכחי הוא שבעלך שינה אוריינטציה ואין הוא מוכן לחדור אלייך, לא נרתיקית ולא אנאלית. האוריינטציה שהוא אימץ עכב ההתנסויות בינכם היא כזו של להיות נחדר בלבדף כלומר אוריינטציה פיסיבת של גבר הנהנה מהיותו נחדר . במקרה זה על ידך ובאמצעות אביזרים ומגיע לאורגזמות שמבחינתו אין להן תחליף. בשל הסיפור העמוק שהוא חש במצב הנוכחי אין לו שום מוטיבציה לחזור חמצב הקודם של גבר אקטיבי בחדירה ואין זה משנה מבחינתו האם החדירה אלייך היא גניטלית או אנאלית. מאחר והמצב הנוכחי מאוד מספק את בעלך אין ספק שלא ירצה בשינוי. המצב נוכחי מתסכל אותך מאוד ולפיכך את רוצה למצב הקודם אך אני חוששת מאוד , האם הדבר בכלל אפשרי. נדמה כאילו כל אחד מכם עלה על פסים אחרים של רצון בסיפוק הצרכים המיניים. עליכם לדון על כך בכובד ראש ולשאול את עצמכם האם יש דרך בה תוכלו להיפגש? בעלך מייעץ גם לך לבצע החדרה באמצעות אביזרים אך את רוצה, והדבר טבעי ונורמלי לחלוטין, שהחדירה תהיה של איבר המין הזכרי ולא של תחליפים. דונות ביניכם במשמעות השינוי המיני שעברהתם והאם תוכלו למצוא סיפוק מיני המתאים לשניכם האחד עם השני. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני אישה חרדית בת 35 נשןאה 13 שנה +4 ילדים אני על סף יאוש... אנחנו רבים המון בלי סוף ואני חושדת שבעלי בוגד בי אנירוצה ללכת ליעוץ זוגי מקצועי אבל שיתאים למיגזר חרדי השאלה שלי אם אפשר ללכת לטיפול זוגי לבד??? כי בלי לא ירצה לבוא...והאם זה יכול לעזור למרות שהוא לא יצטרף אליי...אני מרגישה נפשית פגוע מאוד וזה משפיע על הילדים הבעיה שלנו היא בעיה תיקשורתית לדעתי וגם שאנחנו באים מרקע שונה ועדה שונה אני מרוקאית והוא תמני.....בטח עכשיו הכול ברור..... מה עושים במצב שחושדים שבעל בוגד??????? אשמח לקבל תשובה למייל שלי.... בקדם תודה

מיכלוש היקרה, אינני בקיאה במטפלים פסיכולוגיים בני המגזר החרדי אך יחד עם זאת טיפלתי לא פעם ולא פעמיים באנשים חרדים מתוך היכרות עם המנטליות הדתית ועם המנהגים החרדיים. הבעיה בינך ובין בעלך היא כפולה: 1. קיימות בעיות של אי התאמה , ריבים ותקשורת. 2. את מניחה או יודעת שבעלך לא יבוא לטיפול זוגי. לאור האמור לעיל קיימות בפנייך שתי אפשרויות: 1. פנייה לסמכות רבנית המקובלת עליכם וניהול דיאלוג עם הרב על השכנת שלום בית. 2. פנייה לטיפוול אישי אינדיבדואלי עבורך. על מנת לברר כיצד עלייך להגיב במצבים השונים ומה חלקך ביצירת המצב הנוכחי (כל מצב זוגי נוצר ע"י שני המשתתפים בו). באשר לשאלה האם בעלך בוגד או לא, לא ברור לי אם כדאי ושווה להתעסק בנושא זה משום שיש לכם מספיק צרות ביניכם שנדמה לי ששאלת הבגידה של אחד מבני הזוג היא רלווטית רק אם פונים להליך של גירושים. לא הייתי ממליצה להשקיע זמן ואנרגיה בחיפוש הוכחות אם בעלך בוגד או לא ועדיף להשקיע את האנרגיה בשיפור המערת הזוגית. לעיתים הגידות בתוך המערכת של הפרת אמון, אי עמידה בהתחייבויות, השפלות, העלבות והתפרצויות כעס הן הרבה יותר חמורות ומזיקות מאשר בגידה מינית מחוץ למערכת. עלייך לקבל מקור לתמיכה והכוונה לשם בחירה בהתנהגויות נכונות. נסי לפנות לקבלת טיפול פיסכולוגי אישי. לעיתים בעזרתו ניתן לשפר את המערכת. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום, אני בת 27 בקשר עם בחור רווק בן 32 .. אנחנו בהיכרות של כחצי שנה ... בזמן האחרון עברה עליו תקופה לא קלה של לחצים בעבודה והמצב הבריאותי גם לא היה הכי... לפני יומיים אותו בחור ביקש להתנתק מהכול כולל מאיתנו ניתוק במטרה לנקות את הראש מאותם לחצים כדי לנוח ול?החזרת אנרגיות? .. בתקופה האחרונה הרגשתי שבאמת קשה לו אני רוצה לעזור אבל הוא אומר שהוא צריך לפתור את זה עם עצמו.... השאלה מה אני יכולה לעשות? עד מתי זה יימשך והאם זה מעיד משהו עלינו? האם אני צריכה להתעקש לא להתנתק ולעמוד לצידו או לכבד את החלטתו ?

סיוון היקרה, לא ברור מהו המקור לבעיותיו האישיות של בן זוגך: לא ברור מהן הבעיות הבריאותיות שלו , האם הן מטלות בעיה על תפקודו , האם הן בעיות של גוף נפש? לא ברור האם הוא סבול מלחצים בעבודתו והאם אולי הקשר איתך הוא חלק מהבעיות המעיקות עליו. מתוך פנייתך לא ברור מה פירוש ברצונו להתנתק ולנקות את הראש, האם הכוונה היא לנתק רק את הקשר איתך האם הכוונה היא לעזור את מקום עבודתו או שמא הכוונה לנסוע לחו"ל, לטיול או החלפת אווירה. מכל האמור לעיל נראה שהוא שרוי בלחצים ואולי סוג של דיכאון. לא כתבת שהוא ביקש את עזרתך שתעמדי לצידו, להערכתי מוטב שתבררי איתו. אם הוא מסרב לבירור הרושם שהוא רוצה של ניתוק קשר ממך לפחות בתקופה נוכחית. שלחי לו הודעה כתובה שאת מוכנה להיות בשבילו (אם אכן את מוכנה) אם וכאשר יהיה זקוק ושאת מאפשרת לו את הספייס. בחלק גדול מהמקרים כפי שאני מכירה אלו תהליכים על שלבים של ניתוק לפרידה. בכלל כלל יש גם יוצאים מן הכלל. איני מכירה את בן זוגך לשעבר איני יודעת כיצד התנהלו העניינים בינכם אך אני חושבת שמוטב שתתכונני לאפשרות שמתחולל כאן תהליך של פרידה. הביאי נא בחשבון שתהליכי פרידה עשויים להתחולל לא בהכרח כי משהו בך לא מתאים או פגום אלא כי הזולת חווה משבר נפשי והוא אינו פנוי רגשית להתייחסות לבן אדם אחר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב, אני ובעלי בני 28 נשואים כבר שנתיים. לא מסתדרים בכלל. עברנו לארצות הברית לפני שנתיים ממש אחרי הנישואים וקשה לנו מאוד. אנחנו לא מפסיקים לריב, לא מכבדים אחד את השניה. אני מודה שאני לא מדברת יפה כשאני מתעצבנת אבל זה רק בגלל האדישות שלו שיכולה להרוג אותי. הוא אדיש וקודם כל זה הוא ואחר כך אני. תמיד זה היה ככה בכל דבר וחשבתי שאני יכולה לשנות את זה. ממש קשה לי איתו ואני מתחילה לחשוב שאולי אנחנו צריכים לפרק את החבילה. אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת אותו או לא. איך יודעים? אם זה הרגל או אהבה? אני חושבת שאני אוהבת אותו אבל אני לא יכולה להמשיך ככה יותר. הוא מבחינתו אם אנחנו מתווכחים או רבים לא מדברים על זה, פשוט מעבירים הלאה. וזה לא מתאים לי. זו הסיבה שהמריבות חוזרות על עצמם. בבקשה אין לי למי לפנות, אין לי כאן אף אחד. גם לא משפחה. אנא אם תוכלי לעזור לי. תודה רבה.

ליטל היקרה, נדמה לי שנצטרך לקיים את הייעוץ איתך בשני שלבים: 1. לא ברור מדוע אתם נמצאים בארה"ב, אם זה לצורכי לימודים של אחד מכם או שניכם. האם לצורכי עבודה של אחד מכם או שניכם או שמא בחרתם לעבור לגור בארצות הברית. 2. לא ברור האם אתם מתגוררים בעיר גדולה בה ניתן למצוא ללא ספק פסיכולוגים ויועצי נישואין דוברי עברית (יש הרבה ישראלים בארה"ב) או שמא אתם נמצאים במקום נידח יחסית וקטן בו קשה למצוא מטפ זוגי ישראלי. 3. האם האנגלית שבפיכם מספיק טובה ושוטפת על מנת שתוכלו לקיים טיפול זוגי גם בשפה האנגלית (תמיד עדיף להתבטא בשפת האם , אך השאלה היא באיזו מידה גם שפה אחרת מאפשרת ביטוי מדוייק וספונטני של הבעיות). מתוך פנייתך נראה שיש צורך שתעברו טיפול זוגי או שלפחות את תתחילי טיפול אישי.בדרך כלל קשה לנו מאוד לשנות בני אדם אחרים, בפרט אם אינם חפצים בכך. מספיק קשה לנו לשנות את עצמנו ומתוך הפנייה עולה השאלה מדוע עשית בחירה באדם שמלכתחילה לא היה אדם קל ונוח ומה ההיבטים שמכו אותך אליו חרף אי הנוחות? אין מתחתנים עם בנאדם רק מתוך התקווה לשנותו. מתחתנים בשל הדברים הטובים שמוצאים בזולת ובתוך הזוגיות. דברים אלה נעדרים לחלוטין בפנייתיך, מה קרה להם? האם ייתכן שהמעבר לארה"ב יצר לחץ במערכת הזוגית מכל סוג שהא אשר גרם להחרפה בזוגיות. כאמור יש כאן המון שאלות. תני דעתך עליהם. איני יודעת את התשובות אך נראה לי כי יש כאן צורך אישי עבורך בבירור עצמי מול מטפל, רצוי כאמור דובר עברית שכן את טוענת שהפסקת לאהוב אותו. כדאי לשוחח גם עם בעלך מה דעתו על מצב העניינים והאם ברצונו ששניכם תפנו לטיפול זוגי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 22 ואני ובן זוגי ביחד כשנה, בתחילת הקשר הכל היה נראה מושלם ושאנחנו הולכים להעביר עוד הרבה מאוד זמן ביחד. לפני בערך כשלושה חודשים, המשפט שכתבת " מתפוררים ערפילי הפנטזיות על המדהימות ההדדית ובצידן מתגלות אכזבות" בא לידי ביטוי אצלינו ביחסים. הוא התגלה כבחור אגואיסט, שלא אכפת לו דבר מלבד הרצונות שלו, תמיד חושב שהוא צודק, הוא מאוהב בעצמו ברמה בלתי ניתנת לתיאור אשר גורמת לו לקחת דברים כמובן מאליו. בנוסף, בעוד מספר חודשים הוא אמור לטוס לטיול בדרום אמריקה, דבר שאני מרגישה מאוד לא בטוחה לגביו... ברמת העקרון הוא לא עשה מעולם שום דבר שאמור לערער את האמינות שלי בו, אבל מבחינה לוגית קשה לי להאמין שבטיול של מספר חודשים בכזה מקום גבר לא יתפתה לנשים אחרות. יצא לי לדבר איתו על נושא הטיסה, והוא כל הזמן דובק בעמדה של: "הייתי עם מספיק נשים, נשים זה לא מה שחסר לי, אם הייתי רוצה נשים אחרות הייתי עם נשים אחרות גם בארץ. אני לא רוצה אף אחת אחרת אני רוצה להיות איתך. אם יש משהו מיוחד שווה להתאמץ בשבילו". זה נשמע טוב ויפה, אבל הצד הלוגי לא מפסיק להדהד. עם כל החסרונות הללו, אני אוהבת אותו כל כך, הוא חכם, הוא מרשים, ויש לנו כימיה מעולה (כשהבעיות לא על הפרק)... אני ממש מתוסכלת, כבר ניסיתי לדבר איתו על הנושא מספר פעמים אך כל פעם ללא תוצאות ארוכות טווח. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מרגישה שאני רוצה\יכולה לסיים את הקשר הזה, אבל מצד שני אני אוגרת כל כך הרבה זעם ותסכול שעושה לי רע... סליחה על החפירה, אבל אפשר עצה?

פונה יקרה, הכינוי שבחרת לעצמך, האם אינו מרמז על תחושתך לגבי מצבך הנפשי? על כך שאת חיה בהתלבטות האובדן האינטואיציה והאמת הפנימית והעובדה שאת נמצאת במקום רגשי שאינו בדיוק מתאים לך? לגבי בן זוגך קיימות שתי בעיות שלהערכתי שונות זו מזו 1. הנסיעה לדרום אמריקה. אני מכירה בחורים רבים שעשו את הטיול הגדול ובהחלט שמרו על נאמנות לבת זוגם.גבר יכול בהחלט להגיע לפורקן בעזרת שתי ידיו הבריאות או לפחות אחת מהן ואם הלב מלא אהבה וגעגוע איבר המין מוצא את הפרופורציות הנכונות ולא מחוייב שתחול בגידה. 2. השאלה היא האם ליבו של הבחור אכן במקום הנכון. לא ברור מהי הכוונה שהוא מאוהב בעצמו,אכפת לו רק מעצמו, חושב שהוא תמיד צודק ולוקח דברים כמובן מאליו. לא ברור כיצד הדבר מתבטא באילו התנהגויות, באילו מצבים ובאיזו דחיפות. אם התשובה היא שכל הזמן אז אין זה קשר זוגי. כי אז הוא השמש ואת הירח החג סביבו. אני לא חושבת שהדברים כל כך קיצוניים אך אם זאת תחושתך ואת מלאת תסכול וזעם ייתכן גם שאת מגזימה בייחוס האגוצנטריות. כך או כך, קשה להיות במערכת יחסים כאשר מלאים כל כך הרבה טינה תסכול וכעס. המעניין בסיפור שלמרות העוצמה והכמות של הרגשות השליליים אין הם מתחברים לתחושת האהבה וכביכול אינם פוגמים בה שכן את גם סובלת וגם אוהבת. מכל האמור לעיל המצב הקשה ביותר הוא כאשר כעס תסכול ואכזבה אינם מורידים את רמת האהבה. זהו מצב בו התהליכים הנפשיים מתקיימים במקביל ולא באחדות וזו הבעיה האמיתית שלך ככל הנראה. הייתי בהחלט ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי כדי לעשות סדר ולארגן כהלכה את עולמך הרגשי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

.בן 57בריא כל הבדיקות תקינות .לא מעשן לא שותה.יש לי זיקפות חלשות .האם יש טיפול טבעי

יוסי היקר, אם במילה טבעי אתה מתכוון לכל אותן כמוסות פלא "טבעיות" (צמחיות) המשווקות להגברת האון הזכרי הייתי ממליצה לא להעשיר את היצרנים. אני שמחה שאתה בריא גופנית אבל יש לבדוק תחילה מבחינה גופנית את "האינסטלציה" של התפקוד המיני. לשם כך עלייך לפנות לבירור אורולוגי שיברר האם זרימת הדם לאיבר המין תקינה, האם העצבוב תקין האם יש בעיה בפרוסטטה וכו'... במידה וימצא שכל ההיבטים בגופניים הינם תקינים חוזרת התופעה לתחום הנפשי. לא ברור מהו מצבך הזוגי. האם אתה נמצא בזוגיות יציבה ונמשכת או שמא אתה בגפך. האם אתה יוצא עם בנות זוג חדשות מדי פעם או במידה ויש לך בת זוג קבועה האם אתה נמשך אלייה. שאלת המצב האישי והזוגי הינה קריטית לגבי איכות הזקפה. לאחר בירור גופני מקיף אני מציעה לך לפנות לסקסולוג המתמחה בפתרון בעיות זקפה של גברים. כמובן שיש את ההיבט הפסיכולוגי כפי שצויין לעיל וייתכן שיש כאן חרדת ביצוע במידה ומדובר בבנות זוג חדשות. כך או כך לפני בירור אורולוגי וגופני מקיף אין טעם לעשות ספקולציות פסיכולוגיות וסקסולוגיות. רק לאחר שיהיו נתונים גופניים כוללים ושלמים יש לפנות שנית בשאלה לאתר. אגב, בהחלט אני ממליצה על תרופות האון כגון ויאגרה לוויטה או סיאליס ועוזרות להשיג ולשמור על זיקפה מלאה וטובה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

זאת בת זוג קבועה כבר 4 שנים .רק שאין לה אהבה לסקס .ומעדיפה פעם בחודש.לא אוהבת משחק מקדים .זה בעיה להגיע לזיקפה בלי גירוי

אילנה שלום אני בת 23 יוצאת עם בחור כבר שנתיים אני אוהבת אותו אבל יודעת שיש בו צדדים שמאד מפחידים אותי . הוא מאד פרימיטיבי ודברים חייבים להעשות כרצונו.אני יודעת שאתו יהיו לי חיים קשים ואצטרך לעשות כדבריו אם אני זורמת לפי הראש שלו ולפי מה שהוא רוצה אז אני מלכה .אבל אני לא יכולה להפרד ממנו ואני מקנא לו וכשאני נפרדת ממנו אז אני בדיכאון ...מה עושים ? כולם אומרים לי שכשנשואים כבר לא רוצים מישהו שיחפור ושצריך לעשות כל מה שהוא אומר כדי שלא יהיו מריבות . הוא חזק ממני ותמיד יוצא צודק . (גם אם לא ) אבל איך ניפרדים ממנו ללא צער ודיכאון ????????

פונה יקרה, למעשה מה שאת אומרת שאינך יכולה אלא להיות נשלטת. כאשר את נשלטת את מקבלת חיזוק חיובי של הערכה או אהבה וכאשר את רוצה להיות עצמאית ולבטא רצונות וצרכים משלך את הופכת לבלתי רצויה ואויב שיש להלחם בו להכניעו. נראה לך הגיוני להיות במערכת כזו? הגיון אין כאן אלא תלות רגשית שלך במישהו שישלוט בך ויפעיל אותך, למרות הסבל שבמצב התרחקות ממנו מלווה בדיכאון, חרדת נטישה, כך שאת מעדיפה לחזור ולהיות בתפקיד הנשלטת, המובלת והעושה את הוראות האדון שכן "אם תמרה את פיו , תענש" . לדברייך סבל זה קטן יחסית לעומת סבל הגעגוע של אובדנו. הרושם הוא שאת באה מרקע של נטישה רגשית או פיזית ו/או של התעללות נפשית מסוג זה או אחר שכן את נמשכת ליחסים שללא ספק יש בהם היבט של התעללות נפשית והשתלטות. אלא שאת פשוט אינך מסוגלת להסיר את האזיקים הכובלים אותך. מומלץ ביותר שתמהרי לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי שתביני את מקור הדיכאון והכאב הנפשי איתו את הולכת ועל מנת שתלמדי להיות אדם בעל כוחות לבטא את עצמו כרצונו, להיות אותנטי ולא לבחור בחיים של השפלה וכניעות. למעשה את מדברת על תסמונת של אישה מוכה. בשלב הזה לא פיזית , אך נפשית. מהרי לעזור לעצמך, כל טוב, אילנה.

היי...אני בת 22 ואני בטיפול פסיכולוגי כבר שנה וחצי. מאז הטיפול אני יותר יודעת מה אני רוצה מגברים, יותר יוזמת, ופחות מפחדת מגברים. הבעיה היא שכבר שנה וחצי לא נגעתי בבחור, לא יצא לי שום קשר מכל ההעזות שלי. אני נראית טוב ובטוחה בעצמי. איכשהו יוצא שכל הבחורים שאני מכירה תפוסים! זה מייאש!!! אני גם רשומה ב-2 אתרי הכרויות כבר חודשיים ולא יוצא מזה כלום!!! מה עוד אני יכולה לעשות??????!?! אני כמהה לקשר זוגי, למגע... הטיפול הפסיכולוגי עוזר לי בהרבה תחומים בחיים אבל בתחום הזוגי הוא לא הראה תוצאות. לא היה לי שום קשר זוגי רציני (יותר מסטוץ) ואני בתולה. איך אני יוצאת מהמצב המייאש?..

פונה יקרה, מאחר ואת מרוצה מהטיפול הפסיכולוגי עד כה יש להביא את השאלה הנידונה בפניי המטפלת שלך. ייתכן וקיימת אפשרות לתכנן איתה כיצד ואיך כדאי שתתנהלי על מנת לזמן למרחב האישי שלך בחורים מתאימים. האפשרויות רבות ומגוונות ע"י לימודים חוגים לקיחת חלק בפעילויות שונות הכרות דרך חברים הכרות אקרעית דרך בתי קפה פאבים מסיבות וכמובן כמובן נשאר האינטרנט שהוא דרך בהחלט לגיטימית ופוםולארית להיכרות עם בנים המתאימים לך. איני יודעת מה השיטה שהפסיכולוגית של נוקטת בה. מכל מקום כדאי שתעלי בפנייה את הצורך שלך ליצור הזדמנויות להכירויות עם בנים וכדאי לדון איתה אילו מן האפשרויות מתאימות לך יותר וללכת בדרך שהיא הנוחה והנעימה לך ביותר. אשמח אם תשתפי אותנו בתהליך אותו את עוברת לשם יצירת קשר עם בחורים מתאימים. יש אולי מצב שעלייך לדון עם הפסיכולוגית שלך שאולי העזרה הרבה שהעניקה לך מיצתה את עצמה בשלב הנוכחי ועלייך לדון איתה והאם היא הדמות המתאימה כדי לעזור לך לעבור לשלב הבא. כמו כן הייתי ממליצה לך לקחת חלק בסדנאות של מודעות עצמית שעורכים פסיכולוגיים לפעמים במשך שבוע ימים ולפעמים במשך סופ"ש. בהם מתקבל משוב משאר חברי הקבוצה האחד לשני אודות שדרים ומסרים שהאדם שולח לסביבתו ולא תמיד הוא מודע להם. בהחלט ייתכן שאפשרות זו עשוייה להרחיב את מודעתך העצמית ובאמצעותה להגיע לתובנות חדשות. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 35 ויוצאת עם מישהו בן 48. אנחנו יוצאים קרוב לשנה. אני מאוד מעונינת להתחתן ולהביא ילדים והבחור רומז שהוא רוצה ילדים אבל לא חתונה. אנחנו שוקלים לעבור לגור ביחד כדי לראות איך הולך (יש ברשותי דירה וההצעה היא שהוא יעבור לגור איתי) אך זה מתמהמה ולא יוצא לדרך. חברה אמרה לי שלפי מה שאני מספרת וכותבת כאן זה נראה שהבחור לא רציני וכדאי להפרד ממנו או לפחות להיות אסרטיבית ולהבהיר לו את כוונותי אך אני חוששת שאם אלחץ יותר מידי הוא יקום וילך. נראה לי שיש לו חששות והוא צריך זמן . אבל אני לא רוצה לאחר את הרכבת למשפחה משלי בזכות עצמי. מה דעתך?

שירית היקרה, רצונותייך ברורים לחלוטין וטבעיים. באשר לבן זוגך אין מידע האם הוא רווק, האם הוא גרוש, האם היו לו קשרים ארוכי טווח והאם הוא אב לילדים או לא. כל אלה הם גורמים המשפיעים על החלטותיו של אדם בקשר להבאת ילדים לעולם. 1.השאלה הראשונה הנשאלת היא האם דיברת איתי על נושא הבאת ילדים ? 2. האם קיבלת הסכמה מפורשת שלו לכך? לגופו של עניין במידה וקיימת הסכמה שלמה ומלאה על הבאת ילדים לעולם אין שום צורך חוקי או משפטי שהדבר ייערך במסגרת של נישואים. אני מכירה בני זוג רבים החיים יחדיו ללא נישואים רשמיים ומגדלים במשפחתיות מוחלטת ילדים משותפים. אם מסיבותיו שלו אינו מוכן לילדים אך מוכן לנישואים הייתי לוקחת את זה בשתי ידיים. קיימות שתי שאלות רלוונטיות אשר מוטב תשאלי את עצמך . השאלחה אחת היא: האם הוא מוכן לקבל על עצמו אבהות מלאה, כולל מזונות? והשנייה היא: האם הוא מוכן להסכן ממון לגבי מגורים בדירתך הפרטית ולגבי ניהול עורך חיים משותף? על שאלות אלו את יכולה לקבל תשובה ע"י "משפחה אחרת" ארגון המיועד לסייע בפתרונות משפטיים לזוגות שלא הולכים לחלוטין בדרך הפורמלית והמקובלת. לפי מיטב ידיעתי אם חברך מוכן לקבל אבהות על ילד משותף הריי הוא הורה לכל דבר מבחינת חובות או זכויות ואם אתם גרים יחדיו פרק זמן מסויים הרי אתם נחשבים כידועים בציבור שגם לכך יש ערך כמעט זהה משפטית למצב נישואים. כאמור נושא חתונה בהחלט ניתן לעקפו בתנאי שיהיו הסדריים כלשהם כספיים והוריים המגבים את המצב. את יכולה כאמור לפנות לייעוץ משפטי בוויצ"ו או בנעמת. את מוזמנת לעיין בקישור: http://www.newfamily.org.il/ באשר לעובדה שאינכם עוברים לגור ביחד שווה לבדוק איתו בשיחה את המצב. ייתכן והיה מעדיף הורות משותפת ומגורים נפרדים או סמוכים זה לזה. גם זו אפשרות היכולה להיות מובאת בחשבון ויש זוגות המצליחים בכך יפה מאוד. עלייך לברר את סדרי העדיפויות שלך, כלומר ילד קודם, מגורים משותפים במקום שני או להיפך. כך או כך עליכם לשוחח ברצינות על הצרכים והחששות של כל אחד מכם. אין תחליף לשיחה אמיתית וגלויה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב התחלתי לצאת עם מישהו וכבר בפגישה הראשונה הוא התחיל לגעת בי. שמתי לב שהעניין של נגיעות אצלו זה אובססיבי. יש לציין שאנו בני 30 האם גבר שנוגע כל הזמן ? זה אומר עליו משהו? מה כדאי להגיד לן?

טל היקרה, יצאת פעם אחת בלבד עם בחור ולפי דברייך הוא נגע בך באופן שאיננו יודעים מהו. מתוך התיאור הקצר של הדברים לא ברור מה הכוונה במילה נגיעות. יש אנשים חמי לב האוהבים לחבק לאחוז ביד אולי ללטף את השיער ולהביע באמצעות מגע תחושה של קרבה אהבה או אכפתיות. האם זה מה שקרה בפגישה האחת והיחידה ביניכם? לא ברור לי כיצד מפגישה אחת אפשר להוציא מסקנה שיש כאן אובססיה של מגע. האם יש אפשרות לא היית בשלה רגשית ופיזית לקבלת המגע והוא העיק עלייך? זו בהחלט זכותך שלא יתאים לך מגע אם בשל ראשוניות המפגש, או בשל חוסר פתיחות רגשית או פיזית כלפיי הזולת. במקרה זה טוב כמובן לומר מילולית ומפורשות להימנע ממגע בשלב הנוכחי או להגביל אותו למגע כלשהו כמו ליטוף יד או החזקת ידיים וגם זה לא הכרחי. הייתי מגדירה מגע אובססיבי רק במקרה ומדובר בבנאדם הנוגע מדי דקה או שתיים ללא הרף באיזורי גוף שונים. מצב הנראה לי לא כל כך נורמטיבי ולא כל כך סביר. אם אכן המצב הוא אובססיבי כפי שתואר לעיל שיש בו מעין הגיחוך וחוסר המותאמות אז אין טעם להימצא בחברת אדם אשר מתנהג בצורה בלתי תואמת. אם מדובר בגבר אשר שאף ליצירת מגע תואם כגון חיבוק, או היצמדות באופן תואם הרי שמדובר כאן בשאלת התאמת הצרכים שלו ושלך ואין לדבר על אובססיה אלא על אי התאמה. כמו כן לא ציינת האם המגע היה בעל מוטיב של חיבה וקרבה או בעל מוטיב מיני וגם כאן האם זה מוטיב מיני עדין? או מוטיב מיני בוטה ופולשני? לגופו של עניין קשה לדעת אודותייך , מהו הניסיון האינטימי הגופני והמיני שלך ומה עמדתך ביחס לקבלה ונתינה של מגע, האם את זקוקה לזמן לזה , האם את נהנית מזה, או שהדבר יחסית לוקח לך הרבה אנרגיה. ביחס לבחור גם לא ברור מתוך מה שכתבנו, על איזה סוג מגע מדובר, האם מיני , האם ידידותי , האם חם? האם תחוף או מטריד, או משהו כללי יותר. שורה תחתונה: מתוך תיאור של פגישה אחת ומתוך אי הכרה של הנפשות הפועלות קשה להגיד משהו מלבד העובדה שאני מבינה שהפגישה עם הבחור לא הייתה לך נעימה במיוחד. חשבי האם לאור הפגישה הראשונה את מעוניינת להמשיך ולראותו ואם התשובה היא שאת אכן מעוניינת לראותו חיוני ביותר שתגדירי עבורו בפעם הבאה מה מקובל עלייך מבחינת מגע ומה אינך מוכנה שיתרחש, כלומר לשים גבולות ברורים. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

טל היקרה, יצאת פעם אחת בלבד עם בחור ולפי דברייך הוא נגע בך באופן שאיננו יודעים מהו. מתוך התיאור הקצר של הדברים לא ברור מה הכוונה במילה נגיעות. יש אנשים חמי לב האוהבים לחבק לאחוז ביד אולי ללטף את השיער ולהביע באמצעות מגע תחושה של קרבה אהבה או אכפתיות. האם זה מה שקרה בפגישה האחת והיחידה ביניכם? לא ברור לי כיצד מפגישה אחת אפשר להוציא מסקנה שיש כאן אובססיה של מגע. האם יש אפשרות לא היית בשלה רגשית ופיזית לקבלת המגע והוא העיק עלייך? זו בהחלט זכותך שלא יתאים לך מגע אם בשל ראשוניות המפגש, או בשל חוסר פתיחות רגשית או פיזית כלפיי הזולת. במקרה זה טוב כמובן לומר מילולית ומפורשות להימנע ממגע בשלב הנוכחי או להגביל אותו למגע כלשהו כמו ליטוף יד או החזקת ידיים וגם זה לא הכרחי. הייתי מגדירה מגע אובססיבי רק במקרה ומדובר בבנאדם הנוגע מדי דקה או שתיים ללא הרף באיזורי גוף שונים. מצב הנראה לי לא כל כך נורמטיבי ולא כל כך סביר. אם אכן המצב הוא אובססיבי כפי שתואר לעיל שיש בו מעין הגיחוך וחוסר המותאמות אז אין טעם להימצא בחברת אדם אשר מתנהג בצורה בלתי תואמת. אם מדובר בגבר אשר שאף ליצירת מגע תואם כגון חיבוק, או היצמדות באופן תואם הרי שמדובר כאן בשאלת התאמת הצרכים שלו ושלך ואין לדבר על אובססיה אלא על אי התאמה. כמו כן לא ציינת האם המגע היה בעל מוטיב של חיבה וקרבה או בעל מוטיב מיני וגם כאן האם זה מוטיב מיני עדין? או מוטיב מיני בוטה ופולשני? לגופו של עניין קשה לדעת אודותייך , מהו הניסיון האינטימי הגופני והמיני שלך ומה עמדתך ביחס לקבלה ונתינה של מגע, האם את זקוקה לזמן לזה , האם את נהנית מזה, או שהדבר יחסית לוקח לך הרבה אנרגיה. ביחס לבחור גם לא ברור מתוך מה שכתבנו, על איזה סוג מגע מדובר, האם מיני , האם ידידותי , האם חם? האם תחוף או מטריד, או משהו כללי יותר. שורה תחתונה: מתוך תיאור של פגישה אחת ומתוך אי הכרה של הנפשות הפועלות קשה להגיד משהו מלבד העובדה שאני מבינה שהפגישה עם הבחור לא הייתה לך נעימה במיוחד. חשבי האם לאור הפגישה הראשונה את מעוניינת להמשיך ולראותו ואם התשובה היא שאת אכן מעוניינת לראותו חיוני ביותר שתגדירי עבורו בפעם הבאה מה מקובל עלייך מבחינת מגע ומה אינך מוכנה שיתרחש, כלומר לשים גבולות ברורים. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני בת 22 אני יוצאת עם בחור בגילי כבר שנתיים . וברצוני לשאול אותך שתי שאלות שמעוררות אצלי תחושה של ניסיון שליטה בי הורדת בטחוני וניסיון לזלזל ולהפריד ביני לבין הורי ..והשאלות שלי הם ..אני גרה עם הורי וטוב לי אתם .יום אחד הגעתי הביתה ב5בבוקר לקחת משהו ולהמשיך לצאת עם חברי למרות שלא רציתי לצאת אבל הוא רצה ו הוא חיכה לי למטה ואמרתי טוב ניזרום איתו .. באותו יום אימי הייתה עצבנית וביקשה ממני לא לצאת שוב ב 5 בבוקר ..וצעקה ..החבר שלי שהיה למטה ושמע שאני ''''ניקרעת ''בינו לבין אימי במקום לוותר .שלח לי הודעות צלצל ביקש ממני לרדת והלחיץ אותי (כאילו מה אמא שלך צועקת ? מה את מקשיבה לה ?) ואז הוא אומר לי את תלויה בהורים שלך את מקשיבה להם את ילדה כל הזמן תהי תלותית בהם ..אני מכבדת את הורי וחושבת שהוא צריך לכבדם למעני אם הוא אוהב אותי .נכון ?אם אני ממהרת למשל להחזיר את הרכב להורי שממהרים ומתקשרים אלי בלחץ של זמן והוא רואה את זה ...הוא מסוגל למשוך אותי בדיבור ושאלות ולכעוס עלי שאני ממהרת כשהוא רואה שמתקשרים אלי ואני חייבת ללכת ..ואז הוא גורם לי לשנוא את הורי שכאילו ''מציקים '' לי אבל הוא גם לוחץ ולא משחרר ניפגע שאני לא מעדיפה לעשות כרצונו ולא חשובה לו יותר מאשר הורי חשובים לי .הוא טוען שאני ילדותית ותלויה בהם .ואני טוענת שאני מכבדת אותם והוא צריך לכבד אותם למעני .הם לא עשו לו רע הם מקבלים אותו כמו מלך . אימי טוענת שמשהו בו לא מסתדר לה ..שבחור אחר כשרואה שחברתו לחוצה ללכת הביתה מסיבה כלשהי צריך לומר לה לכי שהורייך לא יכעסו נמשיך הבירור שלי ושלך אחר כך . או כשבחור שומע שיש ריב ואסור לך לצאת אז שיאמר לא נורא מאמי תישארי שירגעו אני מבין אותך לא כועס . אבל חברי כועס עלי כאילו דורש ''שאתמרד '' אנא ממך מה דעתך על הדוגמאות שהבאתי ?ועל ההתנהגות של חברי ? אני גרה בבית הורי וטוב לי לגור איתם

פונה יקרה, אני חושבת שהאינטואיציות שלך נכונות וטובות . התנהגות הורייך סבירה מכל בחינה שהיא ובפרט שטוב לך לגור איתם וקיים ביניכם יחס של אהבה חיבה וכבוד הדדי. את רק בת 22 בהחלט נורמטיבי ותקין להמשיך ולגור עם ההורים ונראה לי שחברך נכנס למאבק לא רלוונטי ומיותר בהורייך. כדאי שתעמידי אותו על מקומו שיכבד את יחסך אליהם , את רצונך להמשיך בקרבתך אליהם ובמגורים משותפים איתם. לא ברור מדוע חברך מרגיש כאילו הוא יוצא נפגע מיחסך להורייך ומדוע הוא חש כאילו את תלותית מדי בהם ואינך מביאה מספיק בחשבון את צרכיו. מן הכתוב קשה לדעת כמובן מהם טענותיו. אני מציעה לשניכם לקבל דברים בפרופורציה ולנהל בינכם שיחות הבהרה על מנת שכל אחד מכן ילמד לכבד את הגבולות של זולתו. נסו לראות את הדברים כל אחד מנקודת מבט אחד של השני ולהגיע להסכמות מהם הגבולות שכל אחד יכבד אצל בן זוגו. מקווה שתגיעו להבנה ושתצליחי להבין את רגישותו וכן להסביר את חשיבות הורייך בחייך. אין זו בושה ואין זו חוסר בשלות לאהוב את ההורים לכבדם ולקבל חלק מדעותיהם. לפעמים גם הורים צודקים קצת. על חברך להבין שאם את מסכימה עם עמדת הורייך משמעותו שהדבר תואם לצרכייך ואז חילוקי הדיעות אינם בינו לבינם אלא בינו לבינך. בכל מקרה אין להסית את המחלוקת למצב של קרע בין חברך לבין הורייך אלא יש לראותו כניגודי השקפות בינך לבינו בלבד. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני צריכה לייעץ עם מישהו שמבין פחות או יותר את מצבי ושייתן לי פיתרון אז אני בת 20 היום אני רווקה מזה 8 חודשים לפני כן היה לי קשר של שנתיים ולפעמים טיפה קשה לי להסתגל להיות לבד..כי הייתי רגילה לחיי זוגיות וגם לחיי מיןעם החבר ועכשיו שאני לבד וביינתים לא מצאתי את פנטנר המושלם לזוגיות וקורה מצבים שאני מחזיקה את עצמי לא לעשות שטויות כמו לעשות סקס עם מישהו ללא מחויבות..כי אני נורא מפחדת כי זה יכול להרוס את השם שלי ואולי זה יכול להרוס את העתיד שלי עם הבן זוג..או שבכלל אפשר להתדרדר כמו הבנות האלה שמחפשות ריגושים .. אז מה מה כדאי לעשות?האם לנסות ?או שפשוט לחכות עד שיבוא הגבר הבא לזוגיות רצינית?

רינה המתוקה, בואי נזכור עובדת ייסוד אחת. את בסה"כ בת 20. מה שאומר שיש לך נעורים ארוכים וטובים לפנייך, שבי בסבלנות, אל תכנסי לחרדות מיותרות, רצו אותך בעבר, ירצו אותך בהווה ובעתיד ויש להניח שלא ירחק היום בו יגיע בן זוגך החדש. מאחר וסה"כ עד לא מזמן היית בזוגיות ומאחר ואת כה צעירה ושאלות כגון אלה אינן אופייניות לגיל כה צעיר, אני מקבלת את הרשם שיש כאן הלך רוח מסויים של חרדה, חוסר בטחון ואולי אפילו דכאונון פצפון. נראה שאת קצת לא מוצאת דרכך ולפיכך הייתי ממליצה לך להרבות לדבר עם חברות אם יש לך ובמידת הצורך לפנות למספר שיחות לא רב עם פסיכולוגית מקופ"ח אליה את שייכת. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

הי! היכן נוכל למצוא אורולוג סקסולוג?

תוכלו לעיין באתר איטם: http://www.itam.org.il/ כל טוב וחג שמח, אילנה.

חבר שלי בן 55 נשוי ומבוסס ובסך הכל חי טוב. לא יודע מהי מהות היחסים שלו עם אשתו למרות שכלפי חוץ הם עושים רושם של זוג שטוב להם ביחד. אני יודע שחברי בוגד באישתו עם בחורה צעירה ושאלתי היא מה יכול לגרום לגבר לבגוד באשתו? למה גבר מחפש בחוץ? מה יכול להיות שחסר לו? תודה

יוגב היקר, לצערי הרב איני יכולה לענות על שאלתך שכן מתן תשובה כוללת ומקיפה לשאלה אותה אתה מעלה מחייבת כתיבת ספר שלם על המניעים והתת מודעים המניעים ומפעילים מערכת רגשית ומינית ועל מכלול הסיבות המביאות בני זוג לבגוד האחד ברעהו עצתי היא שבמידה ואתה מתעניין בנושא פשוט תחפש ספרים בעניין זה שכן יש חשיבות רבה לגיל בו מדובר לדפוסי האישיות השונים וכמובן כל מערכת יחסית היא ייחודית, כל אדם הוא ייחודי, ואין שום תשובה אחת בעולם, אחת ויחידה שיכולה לתת את ההסבר אותו אתה מחפש. אני מציערה שתברר מדוע הנושא מעסיק אותך והאם קיים בך חשש שאולי גם אצלך יתרחש דבר דומה. חג שמח וכל טוב, אילנה.

שלום ברצוני לשאול מס' שאלות: 1- אני מגלחת את איבר מיני כדי שהמקום יהיה אסטטי ונעים ואני מגלחת הכל. שאלתי היא אייך גברים מסתכלים על זה שהמקום מגולח אך לא למישעי. למשל אם אני עיייפה ולא מתחשק לי לגלח אך רוצה לקיים יחסים ולכן המקום מגולח אך עם מעט קוצים- האם עלי לחשוש שבן זוגי יגעל ממני? האם זה יכול לגרום לו דחיה? האם גברים אוהבים שהמקום מגולח לגמרי או שאם יש מעט קוצים זה לא אמור להפריע. 2- האורגזמה שלי אורכת המון זמן. אם אצטרך להעריך אז משהו כמו דקה שלמה בה אני מרגישה גירוי חזק מאוד- מה זה אומר עלי? שיש לי אורגזמה טובה? שקשה לי לגמור מהר? 3-כשבן זוגי יורד לי אני לא מתגרה מזה. ממש לא עושה לי כלום. מה זה אומר? אני לא אמורה להנות פלאים מכך שהוא יורד לי? שמעתי מלא מעט שכשגבר יורד לאישה היא נהנת בצורה מדהימה ולי זה לא עושה כלום כלום כלום. האם יכול להיות שהוא לא יודע לרדת לי? 4- כשבן זוגי חודר אלי אז בהתחלה מאוד כואב לי. האם זה אומר שהחור שלי קטן ואם כן מה לעשות? האם החור יתרחב עם הזמן? תודה

פונה יקרה, נענה על שאלותייך כסדרן: 1. כיום הטרנד הוא שנשים מסירות את מרבית שיער מינן וגם הגברים פיתחו העדפה בעיקבות כך לאיבר מין ללא שיער. סה"כ אנחנו מדברים על אופנות והעדפות אישיות וקשה לקבוע עמדה סטטיסטית מה גברים מעדיפים יותר. עדיף לשאול מה את מעדיפה יותר לגבי עצמך. אם את מעדיפה להסיר את שיער הערווה עדיף שלא יהיה לך קוצים באיזור אז תעשי כבר עבודה מסודרת, תסירי בלייזר ופשוט לא ייצמח שיער ולא יהיו קוצים. קשה לתת תשובה ספציפית אם גבר מסויים יבהל או יחיה בשלום מקצת קוצים שם למטה. הרי סה"כ גם נשים סובלות קוצים בפניהם של הגברים כך או כך מדובר בשיער ולא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדי. 2. הרושם הוא שיש לך אורגזמה ארוכה וטובה ואני מאחלת לך להמשיך וליהנות ממנה. כמה טוב שיש לך דקה שלמה אורגזמה ולא חצי דקה. לאן את ממהרת? למה שלא תהני ממה שאלוהים נתן לך? 3. העובדה שגירוי אוראלי לא מגרה אותך קשורה או לצורת הגירוי שאולי אינה נוחה לך או למשמעות הפסיכולוגית שלה. זכרי שאת אישה ייחודית. לכל אישה צרכים והתאמות שלהן היא זקוקה ואם גירוי אוראלי לא עושה לך את זה לא שווה להילחם בזה אלא פשוט לקבל את זה וליהנות משאר הדברים מהם את נהנית ביחסי המין. 4. העובדה שכואב לך בפתח הנרתיק היא הבעיה האמיתית היחידה. במידה ואינך בתולה כבר ובמידה ואת רגועה ורפוייה בזמן קיום יחסי המין (מתוך השאלות נדמה שאת לא ממש רגועה לחלוטין אלא ממשיכה לבדוק עד כמה את מוצאת חן בעיניי הפרטנר) אזי הנרתיק מתרחב בהתאם לגודל איבר המין הזכרי האמור לחדור אליו. פתח הנרתיק אינו "חור" הגדל עם הזמן, אין כאן פעילות פיזית של הרחבת הפתח, כאילו חוצבים בו והוא מתרחב. כל הפעילות היא פעילות של הרחבת שריר, ברגע שהשריר רפוי הוא מתרחב עד כדי כל גודל שיש בו צורך. אם קיים מתח השריר יהיה תפוס לא יתרחב מספיק הפתח יהיה צר יחסית כתוצאה מכך והדבר יגרום כאב. מומלץ ביותר שתפני לבדיקה גניקולוגית האם את סובלת ממתח יתר בשרירי הנרתיק, תופעה המכונה ווגיניסמוס. כל טוב וחג שמח, אילנה.

שלום לך אני בת 30 ובן זוגי בן 55 קיימנו יחסים פעמיים בלבד ובשני המקרים הוא לא הצליח להחדיר לי את איבר מינו. הוא מרגיש בגירוי מיני ובמשיכה וגם עומד לו לרגע אך כשהוא מחזיק בו ומנסה להכניסו אלי כדי לגמור בתוכי הוא לא מצליח ולכן או שהוא לא גומר ומתייאש או שהוא ממזמז אותי כאשר תוך כדי הוא עושה לעצמו ביד ואז הוא גומר בחוץ. מה הסיבה שיכולה להיות שבגללה הוא לא מצליח לחודר אלי ולגמור?האם זה הגיל או בעיה אחרת? יש לציין שגם כשהוא עושה לעצמו ביד הוא לא גומר ישר אלא לוקח לו זמן עד שמגיעה לו האוארגזמה. ניסיתי לעשות לו ביד וזה לא עזר. תודה

נטע היקרה, קשה לדעת מתוך התיאור האם הרקע לבעיה הוא גופני , נפשי או שילוב של שניהם.ונפרט: גבר בגיל 55 עשוי לצרוך תרופות מסויימות כגון תרופות נגד לחץ דם או לסבול מסימנים מסויימים של סכרת וכו' ועוד שפע של גורמים גופניים שעלולים להשפיע על מנגנון הזיקפה. גורם נפשי בהחלט יכול להיות העובדה שמדובר בפער גילאים גדול ביניכם וכי הדבר יוצר בו חרדת ביצוע כלומר, דווקא הצורך לספק אותך ולהופיע גברי בנוכחותך גורם למוטיבציית יתר העשוייה כשלעצמה לגרום לשיבוש בזיקפה. כמו כן אין כל מידע על ההיסטוריה המינים של אדם זה, מיהו, מהו , מה היסטוריית היחסים המיניים שלו. כך שקשה לדעת משהו לגבי השיבוש בתפקוד המיני שלו. הייתי מציעה ראשית לשוחח איתו על כך בצורה נינוחה על כך, להפנותו לבדיקה של רופא אורולוג סקסולוג שיעשה אבחנה האם מדובר בגורם גופני, נפשי או שילוב. לגופו של דבר כדורי האון הקיימים בשוק כגון וויאגרה , סיאליס, לוויטרה עושים עבודה טוב ואם הרופא ימצא לנכון שראוי להשתמש בהן הן עלולות לפתור את הבעיה. כמו כן הייתי ממליצה לתת לזמן לעשות את שלו ולחות קצת, לראות איך הדבים יתפתחו כי סה"כ היו רק שני מפגשים מיניים. גם לא ברור הרקע למערכת היחסים הזו וכיצד תתפתח. חג שמח וכל טוב, אילנה.

שלום שמי מיטל ואני בת 28.מעולם לא חוויתי מערכת יחסים ארוכה.לפני מספר חודשים הכרתי בחור בן 32.שנינו ציינו כבר מההתחלה שאנחנו מרגישים שזה אכן זה ושקיים החיבור בנינו ושננסה להיות במערכת יחסים.במהלך הזמן הקצר למדתי להכיר אותו והבנתי שהרקע המשפחתי שלו קשה והעבר שלו בתור ילד די מסובך (הוריו גרושים מגיל קטן יש לו מס' רב של אחים משני הצדדים ותמיד היה קרוע בין המשפחות), בנוסף הרגשתי שהוא גם מסתיר ממני הרבה,לאט לאט התחלתי לקבל ממנו יחס קר לדוגמא בכל פעם שהיינו יוצאים הבנתי שהוא מסתודד בטלפון בזמן שהוא הולך לשירותים,והוא גם הפסיק להתעניין בי ואפילו התחיל להתקשר בכל יומיים.אחרי מערכת יחסים של כמה חודשים החלטתי לדבר איתו ואמרתי שאני מקבלת אותו כמו שהוא עם הרקע שלו(במספר שיחות שלנו הוא ציין עד כמה הרקע שלו מסובך וכמה היה רוצה להרגיש יותר טוב לגבי זה) שהייתי שמחה להתקדם ולהכיר את המשפחה שלווהחברים ושהוא יכיר את המשפחה שלי והוא מאוד נלחץ ואמר שהוא לא מוכן מאותה שיחה הסברתי לו מהי התחושה שאני מקבלת ממנו והוא רק הצדיק אותי ולא הוסיף דבר בנושא בסופו של דבר אני זו שחתכתי את הקשר בטענה שאני לא מוכנה ליחס כזה,רק באותו רגע שקמתי והלכתי הוא שאל אותי מדוע אני הולכת ואפילו הקול שלו היה די חנוק.כבר עברו חודשיים ולא שמעתי ממנו כלל,מצד אחד אני מרגישה כי יריתי לעצמי ברגליים ואולי הלחצתי אותו והתחושה הזו אוכלת אותי, מצד שני אני אומרת אם הוא היה רוצה אותי כל כך הוא היה מנסה לפתור את זה ולא נותן לי ללכת.אנחנו עדיין חברים בפייסבוק ואני רואה שהוא מנסה להמשיך הלאה עם בנות אחרות.אומנם אני מבינה שהוא מתוסבך מידי וכנראה עדין נמצא במשבצת של הרווק שחוגג ולא מוכן להתחייב וכנראה לא בשבילי,אני מרגישה כאב כמו שלא הרגשתי מעולם כי באמת הרגשתי שהוא האחד.למרות שאני מנסה להמשיך אני לא יודעת מה לעשות עם התחושות ואפילו די מדוכאת מכל העניין עד כדי כך שזה פוגע בחשק שלי לאכול בעבודה בלימודים ואפילו באנשים שסובבים אותי.אשמח לעצה תודה.

פונה יקרה, נראה לי שחשוב מאוד שתדעי שלא רק שלא ירית לעצמך ברגליים אלא שעשית את הדבר הנכון ,בזמן הנכון והצלת עצמך מהסתבכות די גדולה. לעיתים קרובות המשאלות שלנו למצוא סוף סוף את האחד והיחיד ובפרט שאין היסטוריה עשירה של קשרים קודמים. מביאה את עולם הנפש להלביש על האדם הכי לא מתאים את הדמות לה אנו מייחלים. טוב שההשלייה נגמרה מהר מה גם שבן זוגך לשעבר הגזים ביותר בכל מיני התנהגויות יוצאות דופן והסתרות. להתעסק עם אדם בעל סודות כה מרובים והסתרות כה רבות פירושו לחיות לבד ולא לדעת עם מי יש לך עסק. אני מבינה לליבך על צער האכזבה מן המשאלה וכמו כן ניתן להבין את כאב הלב והדיכאון. עשי טובה גדולה לעצמך, בהחלט מגיע לך ופני לטיפול פסיכולוגי שיעזור לך בשלב הראשון להתגבר על פרידה, של קשר שמעולם לא עמד על קרקע יציבה ויסייע בידייך להבין מדוע אין זרימה טובה ורצופה של היווצרות קשרים בחייך. אין לי ספק שתפיקי מכך רבות. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

לסדרה דוקומנטרית שתשודר בערוץ 2, בבימויו של דוד אופק - מחפשת זוגות אשר נמצאים בתהליך מעבר לבית חדש ובינתיים מתגוררים אצל הוריהם. הסדרה תצולם משך פרק זמן ארוך יחסית, על מנת להגיע לעומקם של דברים ולתעד את חייהם של הזוגות בזמן ההליך. מי שמעוניין/ת -אנא פנו אליי בפרטי, או במייל: [email protected]

פונה יקרה, הארץ מלאה שפע של קבוצות לעזרה לאכלנים כפייתים. החל מקופ"ח המעבירות סדנאות בעניין, דיאטניות קליניות בבתי חולים וכמובן הסתכלי בגוגל ומצאי את הקבוצות של אכלנים כפייתים. כמו כן יש במכוני הכושר השונים ייעוץ דיאטני וקבוצות לשמירה על תזונה בריאה ונכונה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

פונה יקרה, הארץ מלאה שפע של קבוצות לעזרה לאכלנים כפייתים. החל מקופ"ח המעבירות סדנאות בעניין, דיאטניות קליניות בבתי חולים וכמובן הסתכלי בגוגל ומצאי את הקבוצות של אכלנים כפייתים. כמו כן יש במכוני הכושר השונים ייעוץ דיאטני וקבוצות לשמירה על תזונה בריאה ונכונה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון , אבל אני זקוקה לעצה.. אני ובן זוגי כבר מעל שלוש שנים יחד, ומתכננים להתחתן אני בת 28 והוא בן 30. מאז שהכרנו הוא עבר כמה שלבים כגון תואר ראשון וכניסה לעבודה חדשה ומלחיצה, ובין השאר גם העלה בערך 20 קג. אני מגיעה ממשפחה כבדת משקל, ואני שמנה לשעבר, לכן שומרת על עצמי מאוד, עושה כושר שלוש פעמים בשבוע , לא מכורה,ומשתדלת לאכול בבית ולא בחוץ. הבעיה היא שחבר שלי מאוד נהנתן, שותה בירות פעמיים בשבוע,אוכל בחוץ מדי יום, אוכל מטוגן והמון בשר. אני משתדלת מדי פעם להגיד לו שאנחנו צריכים להרזות לפני החתונה, וכל פעם הוא מתחיל לשמור ומפסיק באמצע. אני מצליח להרזות נורא מהר קילו שניים, אבל פתאם מפסיק וחוזר לסורו, כיצד להגיד לו שאני חוששת שהחיים שלנו יראו ככה??

פונה יקרה, ההתמכרות לאוכל עלולה לנבוע ממספר גורמים כגון הפגת מתחים, חסר פנימי בחווית האהבה והערכה, צורך בחיפוש חלופי של סיפוק מיידי ומהיר כאשר מערכת סיפוק אחרת משמעותית יותר אינה מספקת את המצופה ממנו, אורח חיים עמוס ודורשני שאינו מאפשר התפנות נכונה לסדרי ארוחות תקינים וכן צרכים שונים בהכשלה עצמית לא מודעת. את מספרת שבעלך לעתיד מצוי בשלב של מתח רב ויש להניח שהוא מרגיעו בעזרת נשנושים ומוצרי מזון לא ראויים במיוחד. שומן איננו רק עניין של אסתטיקה אלא הרבה יותר מכך עניין של בריאות שכן הוא בין משבשי הבריאות היותר משמעותיים. הייתי מציעה שתפני עם בעלך לקבוצה של אכלנים כפייתים או לקבוצות הרזיה שונות או למכונים המתמחים בגמילה מהתמכרות מאוכל. במידת הצורך כשכל זה לא עוזר יש צורך בטיפול פסיכולוגי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני נשוי לאשתי חצי שנה ,מייד אחרי החתונה היא נכנסה להריון,והיא כבר בשליש השלישי של ההריון, הבעיה היא שיש חוסר חשק מצד אשתי למין מההתחלה ,למרות שמהתחלה אני השקעתי בזה המון כולל המון ליטופים חבוקים ונשיקות ,ואני גם מביא אותה הרבה לאורגזמה באמצעות דגדוג באבר המין, היא בכלל לא נהנית מהחדירה ומחכה רק שאני ייצא החוצה והיא גם תמיד צריכה לשרותים ברגע שאני חודר, חשוב להדגיש שאני מאד אוהב אותה והיחסים ביננו מצויינים .למרות זאת ההרגשה תמיד שהיא עושה לי טובה שהיא נכנסת למיטה ,כשדברנו על זה ושאלתי אותה אם היא רוצה דברים אחרים היא אמרה לי שאין לה דרישות מיוחדות ובכלל למדו אותה שהכל זה בשביל הגבר והאשה אמורה פחות להנות ולכן היא מסכימה תמיד אפילו שלפעמים אין לה כח. איך אפשר לשנות את המצב הזה ?

רונן היקר, לא ברור מן הפנייה האם חוסר התשוקה המינית של אישתך הייתה עוד טרום הנישואים ועוד טרם שהייתה בהריון או שהתפתחה במהלך ההריון. ייתכן ואתם בכלל זוג דתי כך שכל נושא התשוקה המינית בא לידי ביטוי רק לאחר הנישואים. אתה מציין שאישתך קיבלה חינוך שהמין מיועד לטובת הגבר ואינו מיועד להנאת האישה ואין היא רואה במיניותה חלק של עצמה הזקוק לבוא לידי ביטוי באופן של סיפוק, הנאה ושמחה. יש כאן צורך למעשה לעבור תהליך של התבוננות מחודשת מצד אישתך על המיניות , על צרכיה ועל רצונותיה. בשלב הזה יש לסיים את ההריון בשלום בלידה מוצלחת ולאחר תהליך של הסתגלות לתינוק ולאורך חיים יציב לקראת המחצית השנייה של השנה הראשונה בחיי התינוק מומלץ שתפנו שניכם לטיפול מיני זוגי או שאשתך ,אם רצונה בכך תפנה לטיפול פסיכוסקסולוגי בעצמה. נראה שהדרך לא כל כך פשוטה שכן יש כאן צורך בשינוי השקפת עולם ושינוי מעמיק בתפיסת הנשיות והמיניות של אישתך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני וחברתי נמצאים במערכת יחסים כ5 חודשים,אנו מאוהבים ואוהבים,חברתי לא מפסיקה להצהיר על אהבתה כלפי מצד שני היא נוטה להתלבש חשוף למקומות בילוי ,דבר אשר מטריד ו מערר את בטחוני ,בקשר למשיכה הטוטאלית שלה כלפי ,ובאמת רק אני קיים בעולמה ,ולמה לה לנקר את מבטם של גברים אחרים אם אכן אני אהבתה האינסופית כי שמתבטאת מאד מפריע לי הענין,מצד שני לא ארצה לדכא את רצונה החופשי ,מה מעיד הלבוש החושפני שלה ,מה הצורך בכך אם הזוגיות שלה מושלמת כלפי והאם יש קשר בין לבוש חשוף לקבלת חיזוקים,מבטים מגברים אחרים או שזה רק בשביל הרגשתה הטובה [כפי שטוענת]??

יואב היקר, חברתך עיצבה את סגנון לבושה עוד טרם שהכירה אותך ויש להניח שהדבר תואם את העדפותייה האישיות,ואת תפיסת נשיותה. אנשים צעירים נוטים ומתאים להם לחשוף את איבריהם היפים הדבר הינו גם אופנתי גם מקובל וגם תורם לביטחון העצמי. כל עוד חברתך נאמנה לך וקיימת בכם תשוקה הדדית הייתי ממליצה לך שתהנה מהמראה הסקסי שלה ותפרגן למראה זה גם כשהיא יוצאת לבדה. מה שחשוב הוא לא הלבוש החשוף או הסקסי אלא מידת האמון ההדדי האהבה והתשוקה בין בני הזוג. זכור שאפשר לפתח רומנים ופלירטוטים מהצד גם עם לבוש צנוע. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 30 עד היום לא הייתי בקשר רציני עם משהו תמיד שהכרתי לא מצאו חן בעיני ולא הרגשתי איזה פספוס או רצון להמשך קשר. חוץ מפעמים שרציתי קשר אבל הראשון לא רצה ועם השני לא התאפשר לשנינו כי המשפחות התנגדו לקשר. שמתי לב שהבחורים שרציתי היו רומנטיים מדליקים בעלי בטחון עצמי יצריות ומעוף ונתנו לי תחושה של בטחון ורצון להתקדם בחיים. לאחרונה הכרתי בחור שונה לחלוטין, שקט עדין מעדיף להיות לבד או בחברה מצומצמת, איש משפחה רוצה משפחה חמה ורוב הזמן בבית. אני חושבת שהוא הראשון שהרגשתי איך הפחד שלי מאנשים יורד קצת ואיך יש לי בטחון יותר ופחות מחשבה איך הוא יגיב והאם אני מושלמת כל הזמן. אבל החשש שהוא מפגין או שנדמה לי שמפגין מזכיר לי את עצמי וגם גורם לי לחשש ולחשוב יותר על דברים. מה דעתך- האם כדאי קשר כזה או שקשר כזה ישאיר אותי פחדנית כמו שאני היום? אני מתנהגת לפי אחרים-אם הם זורמים אני זורמת איתם ואם חוששים אז גם אני. תמיד חשבתי שאני צריכה משהו כמו 2 הבחורים הראשונים שכתבתי אבל כשפגשתי אותו הוא לא יוצא לי מהראש ולכן שאלתי האם קשר כזה הוא כדאי או שעדיף להפסיק איתו לפני שיגיעו כאבי לב ועוגמת נפש גדולה.

טל היקרה, את בת 30 ונדמה כי הגיע הזמן להכנס לזוגיות ולא רק לחשוב עליה במובנים של מתאים ולא מתאים. את מציינת הרבה פחדים ועכבות כלפי גברים, מצפה כי לא תהיי ראוייה להם ובו בזמן מצפה לקבל מהם תוספת של אנרגיה והתלהבות חיים. סה"כ את מדברת על נטיות של חרדה ודיכאון , ומעצורים ביצירת קשר. הבחור הנוכחי אודותיו את מדווחת נראה מתאים לך בהיבטים מסויימים של אישיותך וייתכן וזו הסיבה שאת חשה בנוח לידו. הייתי מעודדת אותך לפתח את הקשר הנוכחי ובמקביל לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי להבין יותר את חוסר בטחונך הבן אישי ואת חרדותייך בקשר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום שמי לירון אני בת 18 וחצי וישלי חבר בן 19 אני וחבר שלי היום שנה ו7 חודשים ביחד, עברנו בזמן הזה הרבה דברים (ריבים וויכוחים) בתחילת הקשר הייתי עושה לו את ה"מוות" יוצאת עם ידידים לא עונה לו לטלפונים מדברת לא יפה ועוד.. לפניו לא היה לי אף אחד רציני הוא האהבה הראשונה שלי, ככה שלא ידעתי מזה אהבה חבר זוגיות ולא האמנתי שאני יהיה עם גבר כול כך הרבה זמן הוא כול כך אהב אותי שתמיד היה סולח לי להכול גם שהוא לא היה אשם הוא היה מבקש סליחה הוא לא יכל בלעדיי, היום זה שונה הכול התהפך, כמו שאומרים שהגלגל מסתובב, אבל רק שהוא לא יוצא עם בנות ולא מדבר עליי מסריח אבל החשק שלו ירד בזוגיות שלנו אני לא רוצה להיפרד ממנו כי אני אוהבת אותו והוא גם אוהב אותי, כמו שהוא לא אהב אף פעם בחורה, והיו לו עוד חברות לפניי שהוא אהב אבל כמו שהוא אוהב אותי הוא לא אהב אף אחת, דיברנו על הכול כבר והוא אמר מה לעשות עם הזמן החשק יורד עם כול ריב שלנו החשק יורד, אבל הוא עדיין אוהב אותי! אני בתולה עדיין לא שכבנו, אבל עושים דברים אחרים, אנחנו באותו כיתה ובזמן האחרון אנחנו מתרחקים לאט לאט ואני לא רוצה להיפרד ממנו מה לעשות כדי להחזיר לו את החשק? בבקשה תעזרו לייי:) תודה מראש לירון=]

לירון היקרה, ברור שמריבות מורידות תשוקה מינית ולאורך זמן עלבונות וספיגת כעסית, תחושת התנהגות לא פיירית, מורידה את התשוקה. במצב הנוכחי עליכם לפנות לטיפול זוגי, נסו לעשות זאת דרך פסיכולוג קופ"ח אליה אתם שייכים (העלות היא נמוכה יחסית) או דרך מרפאה לטיפול מיני באחד מבתי החולים בעזרת טופס 17. http://www.itam.org.il/ או פנו לדלת פתוחה: http://www.opendoor.org.il/ כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני מצטער על אורך המכתב. אני בן 37 ואשתי בת 32.יש לנו שלושה ילדים 5.5,3.5,1.4 אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.אשתי ואני נשואים תשע וחצי שנים ויוצאים עוד ארבע וחצי שנים לפני.יש לנו יחסים טובה חוץ מסקס.מעולם לא היה לנו סקס טוב גם בתקופת החברות אבל בשנים האחרונות זה כבר לא קיים.אני מדבר על תדירות של אחת לכמה חודשים במקרה הטוב.הגענו למצב שיותר משנה לא קיימנו יחסים. הפעם האחרונה ששכבנו הייתה לפני יותר משנה וחצי(אני כבר לא זוכר).זה דבר כלכך פוגע ומעליב. כל התקופה הזאת תמיד ניסיתי אבל היא לא שיתפה פעולה,הצעתי טיפול זוגי וזה התפוגג,כל דרך שניסיתי לא צלחה.הגעתי למצב של ייאוש.הייתה לנו שיחה קשה מאוד לפני כחודש וחצי,אני הוצאתי הכול,אמרתי לה שלדעתי כבר אין יותר סיכוי שנוכל לגשר על הבעיה הזאת ושאני לא רואה אותנו שוכבים,אפילו לא בדמיון.אני מרגיש שאנחנו שותפים לדירה ולגידול הילדים,לא יותר מזה.הרי הדבר שמחבר ומבדיל זוג נשוי מסתם שותפים זה נושא הסקס.אני מרגיש שאני מתפרק.אני מבין שהיא לא רוצה סקס ועכשיו אחרי השיחה היא פתאום התחילה להתעורר(דבר שעוד יותר מרגיז אותי).אני לא מסוגל לשכב איתה עכשיו,אני כבר לא נמשך אליה יותר ומרגיש שלשכב איתה זה ממש כמו תחושה של אונס כי אני יודע שזה לא מגיע ממנה. מצד אחד אני לא יכול להמשיך לחיות ככה אבל מצד שני אני מפחד לפרק את הבית. אני כלכך פגוע וכועס ברמה קשה מאוד.כואב לי לפגוע בה אבל מצד שני אני לא יכול יותר לפגוע בעצמי חשוב לציין שהיא ממשיכה את שיגרת היום כרגיל,כאילו כלום לא קורה....נראה כאילו זה לא מזיז לה או שהיא פשוט לא מבינה מה עובר עליי ואני אוכל את עצמי (בחודשים האחרונים ירדתי במשקל...אני בקושי ישן ומעשן יותר מבעבר). בעבר כדי להגיע לסיפוק הייתי מאונן(3-4 פעמים בשבוע) והיום גם לזה אין לי חשק(אולי פעם בשבועיים שלושה). מה עושים.....אני על סף יאוש,צריך עזרה דחופה.

איתי היקר, למרבית פליאתך הבעיה שאתה מציג אינה כה נדירה כפי שאתה חושב. ברור שאם אתה רוצה להמשיך את המערכת כמשפחה עליכם לשקם או בכלל לבנות מן ההתחלה את המערכת ביניכם. הבעיה היא שכרגע רצונותך מבולבלים, את כועס מתוח ומדוכא ומתקשה להחליט בינך לבינך מה הדרך שבה עלייך לנקוט. כרגע הנקודה הראשונה במעלה היא לסייע לך במועקה הנפשית האישית שלך. רק לאחר מכן יש מקום לנסון ולערוך שינוי במידת האפשר המערכת הזוגית. אני ממליצה בפנייך לפנות לטיפול על מנת להשיג הקלה אישית נפשית ועל מנת לצאת מהדיכאון ומהלופ של מחשבות טורדניות אודות מה עלייך לעשות. לאחר מכן יש לדון מה עושים הלאה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב, הכרתי גבר בן 48 לאחר למעלה מ-20 שנות זוגיות שלא עבדו כלל במיוחד בעניין המיני. לדבריו. הוא מדווח שרגיל להתמודד עם עצמו לבד ללא עזרה ו/או שיתוף. אנחנו בקשר של 3 חודשים של מפגשים אינטימיים בעיקר, וזאת תוך כדי שלדבריו נכנס לעצב עמוק בעניינים הקשורים לו בלבד. מתחילת הקשר, כששאלתי מדוע אינו חודר אליי, אמר שהוא לא בשל נפשית. אני כמובן לא לוחצת אך מעניין אותי לדעת האם עניין זה הוא פתיר בדרך כלשהיא ואם כן, מה היא הדרך. אשמח ואודה לתגובתך. MEM

פונה יקרה, בדרך כלל התייחסויותיי לבעיות המועלות לפורום הן רכות ומקבלות ומשאירות פתח לבירור ולראיית התפתחויות עתידיות. לא כך הדבר במקרה הנוכחי. נראה לי שבחרת את האיש הלא מתאים ביותר לנהל איתו "כאילו רומן" כאשר במציאות אין יחסי מין מלאים והוא עסוק ושקוע בעולמו הפנימי. אם אדם לא קיים 20 שנה יחסי מין עם אישתו או עם נשים אחרות יש לו את הסיבות הטובות שלו לכך כגון פחד מחדירה או פחד מנשיות, סיבות נוספות יכולות להיות דיכאון וסגירות נפשית. לפי התיאור הוא לא נראה פרטנר מתאים לניהול רומן איתו, צר לי. כדאי שלא תראי בעצמך את המושיע שלו שכן עליו להושיע את עצמו, אם הוא רוצה בכך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי,אני בת 25 ולפני 4 חודשים הכרתי בחור מקסים ומיד התפתח בינינו קשר אינטנסיבי אך ידידותי בלבד..במשך הזמן גיליתי בחור מדהים ושונה משאר הבחורים שהכרתי ורגשותיי כלפיו הלכו והתחזקו ולפני חודש הפכנו לזוג באופן רשמי. בהתחלה מה שמשך אותי אצלו זה האופי(יש בינינו פערים גדולים במראה,אני דוגמנית והוא,איך לומר בעדינות-לא מלך היופי)הפערים גורמים כל הזמן להרמת גבות בקרב הסובבים אותנו ולמרות שאני יודעת שהחיצוניות לא חשובה בכלל זה איכשהו כן משפיע ובאמת פתאום אני מרגישה מעין "נסיגה" במשיכה המינית אליו..אני לא יודעת ממה זה נובע,אולי לסביבה יש השפעה ואולי זו רק אני אבל משהו השתנה..אני יודעת שהוא מאוהב בי עד מעל לראש ואם אני אגיד לו שאני לא מעוניינת להמשיך זה פשוט ישבור אותו.אני ממש בדילמה אם לחכות שהנסיגה תחלוף כי אולי לכולם יש תקופות שהם פחות נמשכים לבן או לבת הזוג שלהם.בקיצור,אני ממש לא יודעת מה לעשות..אני לא רוצה להיות פזיזה בהחלטות אבל מצד שני אני לפעמים מוצאת את עצמי מנסה לשכנע את עצמי שאני כן נמשכת אליו בזמן שאני לא.מה את מציעה לי לעשות?

פונה יקרה, את מציבה דילמה לא פשוטה של המידה בה מתקיים קונפליקט בין הצרכים הנפשיים שלנו ובין השפעות הסביבה. ברמה הנפשית הפנימית מצאת אדם מיוחד, איכותי, יצרתם קשר משמעותי וכלל הנראה גם קשר מיני איכותי. הפער החיצוני בינכם יוצר בך תחושה שאת עולה עליו במראה וברושם החיצון שאת משאירה סביבך והדבר בהחלט עשוי לתת לך הרגשה שאת "מוכרת בזול" את איכויותייך. זכרי שמדובר בהופעה חיצונית בלבד , לא בנפש לא באופי ולא בתשוקה מינית ולא בהתנהגות אירוטית. אם את מרגישה שהקונפליקט הזה פוגע בחווית האהבה והתשוקה שלך ייתכן ויש מקום להתייעצות קצרה עם איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני נשוי ארבע שנים אני עם אישתי כבר עשר שנים יש לנו שתי ילדים בת שלוש ובן שנה לפני חמש שנים עברנו פירדה קשה למשך חצי שנה לפני הפירדה שמעתי שהיה רוצה איזה גבר מעבודה שלה היה היא תמיד אמרה שלא היה לה כלום לאדם הזה במשך הפירדה היה לי בת זוג וגם לה היה בן זוג מישהו אחר ולא הבחור מהעבודה אחרי שחזרנו להיות בקשר שאלתי אותה עם היה לה משהו עם הבחור מהעבודה והיא אמרה שלא היה כלום אני אמנתי לה היום אחרי ארבע שנים הבחור הזה שלך לה הודעה בפייסבוק והיא יצרה איתו קשר בטלפון בלי שאני ידע למשך שבוע או שבועיים הייתה איתו בקשר ונפגשה איתו לארוחת צהריים אני גליתי דרך פירוט שיחות והיא אמרה לי שהם נפגשו ודברו רק על העבודה שהם עבדו ביחד בזמנו היא עדיין עובדת באתו מקום והוא עזב לפני ארבע שנים אני לחצתי אותה בצורה קשה לדעת עם היה בניהם משהו בעבר והיא גילתה לי שהיה סטוץ פעם אחת והיא הצטערה על זה בזמן שהינו בפרידה אני כבר חודשיים מהסיפור בזה לא יודע מה לעשות היא אומרת שהיא אוהבת ורוצה להיות ביחד ואני מרגיש שזה באמת מה שהיא רוצה אבל אני לא משתחרר מהמחשבות על האדם הזה קשה לי בצורה מאוד קשה אנכנו כל יום רבים אני מקלל אותה ואומר מלים לא יפות כל זה וקשה לי לעזוב אני אוהב אותה מאוד לא יודע מה לעשות?תעזרו לי בבקשה . והיא מצטערת על כול הסיפור ומבטיחה שלא יקרה שוב

פונה יקר, ראשית אם אתה אוהב את אישתך לא ברור איך זה עולה בקנה אחד עם כעסנות כה עמוקה ומילים מעליבות ופוגעות. יש הרגשה שנתת לכעס ולקנאה הלא פרופרצינאלית להשתלט עלייך וראשית חכמה יש מקום להשתלט על ההצפה הרגשית השלילית. נדמה שאתה מגזים ומחפש שלדים בארון. אם היה משהו רומנטי משמעותי בין אשתך ובין אותו אדם ייתכן שבתקופת פרידתכם הייתה הופכת לבת זוגו והעובדה היא שבחרה לא לעשות זאת אלא הפכה לבת זוג של אדם אחר. כלומר הקשר בינהם אינו כה חזק כפי שאתה מדמיין. העובדה שהיא מסתירה ממך אינה אומרת בהכרח שיש כאן עניין רומנטי או מיני אלא שהיא יודעת את רגישותך לעניין וניסתה לחסוך אותו ממך. ייתכן שכאן הייתה טעות בשיקול הדעת אך אין הדבר מצדיק מלחמה אטומית ביניכם. אם אתה אוהב את אשתך כפי שאתה טוען נסה "לא לעשות לה את המוות". מומלץ לפנות בדחיפות לייעוץ זוגי ובמקביל נסה לפנות לעזרה פסיכיאטרית מטעם קופ"ח אליה אתה שייך כדי לצאת ממצב הרוח הדכאוני והמר בו אתה שרוי ועל מנת למתן את התפרצויות הכעס והטחת האשמה מצידך. יש הרגשה ששניכם נמצאים בתוך מעגל של טעויות ההולך ומסתבך ועם כל רצונכם מתקשים למצוא את הדרך לצאת ממנו,מהרו קבלו עזרה מקצועית לשם כך. כל טוב, אילנה.

מאז שהתחתנו בלי לא יוצא לעבוד גיליתי שיש לו חובות לאנשים המשכורת שלי הולכת על כל התשלומים וההתחייביות שלו והפעם אין כסף לי בכלל כדי לעזור אני כל הזמן מדברת איתו שיצא לעבוד אנשים מתקשרים אליי בלי סוף לגבי החובות שלו שנינו בגילאים 35 ובגלל שעשה בעיות עם התשלומים לשכירות אמרו לנו לעזור באפריל אני כואבת בוכה על מר גורלי עכשיו הוא אמר לי שנשאר רק 1500 לשכירות ואנחנו עוזבים את הדירה ולאן נלך הוא אומר לא יודע העיקר הוא התחתן איתי ועכשיו אין לי כסף לכלום והבנתי שיש לו מלא חובות לשלם ואילו הוא יושב בבית ולא מוצא את עצמו ואני כל יום קמה לעבודה כואבת בוכה על מר גורלי למי לפנות מה לעשות הוא זרק לי מעצבים אין מה לעשות יאלללה נתגרש

לולי היקרה, מצב בהחלט קשה ויוצא דופן. 1. קיים חוסר גילוי נאות מצד בעלך טרום הנישואים לגבי היקף חובותיו. בשפה פשוטה קוראים לזה הולכת שולל וחוסר יושר. 2.לא ברור מדוע הפסיק לעבוד ומדוע את מוצאת צורך לכסות את חובותיו. העובדה שחדל לעבוד מיד לאחר הנישואים בהנחה שעד אז עבד באופן רציף ומסודר (או אולי לא ידעת ממש אם הוא עובד או לא). מצביעה על משבר נפשי עמוק. ייתכן שיש כאן בעיה נפשית עמוקה או התמכרות לאחד מן הדברים שלא רצוי להתמכר אליהם. נדמה שלא היטבת להכיר את האדם לו נישאת, אולי בשל גילך והצורך למהר ולהינשא. להערכתי שווה לפנות לייעוץ משפטי בהקדם דרך לשכות הייעוץ של נעמת או של ויצו או של ארגוני הנשים. ייתכן בהחלט שלאור הנסיבות יהיה מקום לשקול פרידה כי מה שברור הוא שעם הנישואים חרב עלייך עולמך וזה בטח לא הדבר אותו חיפשת בנישואים. נא דאגי לעזרה משפטית דחופה ובמקביל מומלץ ביותר לקבל ייעוץ פסיכולוגי מטעם פסיכולוג קופ"ח אליה את שייכת או מאחת הלשכות לייעוץ נישואים שיש במרבית העיריות או לפנות למרפאה לבריאות נפש של משרד הבריאות באיזור מגורייך המספקת ייעוץ פסיכולוגי בעלות נמוכה ביותר או אפילו בחינם. זאת עלייך לברר טלפונית. אין ספק שאת זקוקה לליווי משפטי ופסיכולוגי צמוד בשבלב הזה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

בשנה האחרונה עברה עלי ועל חברה שלי שנה לא קלה בהחלט, ובה בעקבות עבודה היא נאלצה לטוס למשך 5 חודשים (לא רציפים) לחו"ל לאחורנה התגלה לי כי היא בגדה בי בחודש האחרון שלה בחו"ל ונכון אמנם החודש האחרון היה מלא בויכוחים ומריבות גם על הדברים הכי טיפשיים, אבל איך מקבלים את זה שאני הייתי מוכן להוריד את הירח מהשמיים בשבילה ואז אני מגלה דבר כזה. האם להמשיך בקשר לאחר המעשה הזה זה דבר אשר מתקבל על הדעת או שאני רק מדבר מתוך החשש לעתיד ללא זוגיות? ההרגשה שבלב היא כואבת אך אני אדם בעל הגיון. ידוע לי כי לאיתים דברים כאלה הם המקפצה למערכת יחסים אבל ..... כרגע נהפכתי לעובד עצות וכל אצה תתקבל בשמחה.

אלי היקר, לא קיימת "תשובת בית ספר" למקרה שהצגת, כלומר אין כאן תשובה שהיא הנכונה אלא יש לשקול את המכלול הבא: 1. מה היו הגורמים לכך שבחודש האחרון בהיותה בחו"ל הרבתם לריב. זאת כאשר אתם נמצאים בריחוק פיסי זה מזה. מה היה הרקע לריב ומדוע הוא התפתח דווקא בהיותה בחו"ל. 2.מה הייתה מערכת היחסים הכוללת בינכם לפני הנסיעה לחו"ל? 3.באיזו מידה הריב התפרש ע"י בת הזוג כפרידה אפשרית והיווה קטליזוטר למה שאתה מכנה בגידה. 4.לא ברור כיצד התחוור לך אודות מה שאירע בחו"ל, מה מידת אמינות המידע והאם אכן חברתך לקחה אחריות שאכן אירעה בגידה? האם ייתכן שיש כאן אוסף של נסיבות וקטעי מידע היוצרים רושם מוגזם של בגידה כביכול? 5 האם ביררתם עם חזרתה מה היחס של כל אחד מכם לקשר והאם הבנתם את הרקע למריבות? קיצורו של דבר, יש הרבה נושאים הטעונים בירור והתעמקות והיות ונוצר כעס, בך לפחות כנראה גם בשניכם. ונוצרה חוויה של אי אמון מן הראוי לברר אותם ביחס לעמדה הכללית שלכם אל הקשר. אם ביסודו הקשר נראה לכם טוב ומתאים מומלץ להשקיע בשלב הנוכחי בטיפול זוגי על מנת להבהיר את הסוגיות הלא ברורות. אגב, העובדה שיש בך גישה רומנטית והיית מוכן "להוריד בשבילה את הירח" אינה מעידה בהכרח על התנהגותך היום-יומית ובאיזו מידה קיימת הרמוניה או חוסר הרמוניה ביחסים בינכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אילנה וקוראים! אני בן 31 ובת זוגי בת 27, אנחנו בקשר כבר כמעט שנה. הכרנו בעבודה וכאשר סיימתי את עבודתי במקום התחזק הקשר בינינו. שנינו היינו במע' יחסים ארוכות ולא מספקות של 5 שנים+. התחברנו מהר והכל היה ממש מושלם. שנינו לא הרגשנו כך בעבר. היא עזבה את בן זוגה ואני את שלי, בחודשים הראשונים היא היתה בקורסים מהעבודה והיתה חוזרת רק בסופי שבוע ולפעמים יותר. כל הזמן היינו ביחד והכל היה נפלא. היה חום ואכפתיות. סקס מדהים ומלא תשוקה. לאחר שסיימה את הקורסים כבר נכנסתי לגור בדירתה ביוזמת שנינו,בהתחלה היה נהדר אך בדיעבד אמרה שהמעבר המהיר גרם לטענתה ללחץ. הרגישה כאילו אני נמצא יותר מידי סביבה. טענה שעברנו מהר לגור יחד ושהרגישה שרק בן זוגה לשעבר יצא מהדירה ואני נכנסתי. לא הפריע לי כלל אם יצאה עם ידידים וידידות שלה שהכרתי והתחברתי מאוד גם אליהם ולהיפך. היה רק בחור אחד שלא אהבתי שהיתה איתו בקשר. אחד שהכירה בקורס. לא היתה לי בעיה עם אף אחד אחר אלא איתו, אני אמרתי לה שהוא לא מוצא חן בעיני והיא התעקשה מתוך עקרון שלה לא לנתק קשר או לצנן קשר עם ידיד (כלשהו). בחודש האחרון היחסים התחילו להתערער כי אני לא הרגשתי שהיא נותנת חום או משקיעה מספיק בזוגיות. אני דרשתי תשומת לב גם בדיבורים וגם בהתנהגות שלי מתוך מצוקה. ואילו היא לפעמים נתנה יחס וחום ולפעמים היתה קרה. הסקס בינינו לא נפגע והמשיך להיות מעולה. לפני כחודש היתה לנו שיחה ובה היא החליטה שניסינו לעבוד על הקשר (למרות שאני לא ראיתי כ"כ שניסתה ואולי גם אני המשכתי בדרישה לתשומת לב) ושכדאי שאני יעבור לגור בניפרד ונפגש קצת פחות ולא כל יום. היא טענה שכאשר היתה בקורס היה לנו טוב ומאז שחזרה דברים השתנו. אני טענתי שלא ניסינו ושרק אחרי שדיברנו ונפתחנו זה הזמן לנסות כאשר כל צד אמר את שלו. כמעט 3 שבועות שאנחנו גרים בנפרד ונפגשים 3-4 ימים בשבוע כאשר אני ישן אצלה. בסופ"ש האחרון עלתה בי הרגשה לא טובה שגם גרמה לי לחלום חלום לא נעים וקמתי עם דפיקות לב חזקות. היא נפגשה עם חברים מהקורס במוצ"ש האחרון ולי היתה הרגשה שמשהו לא בסדר. החלטתי לבדוק את הנושא ולראות מה יקרה בערב כאשר היא תחזור. בשעה מאוחרת היא התקשרה אליי פעמיים רצוף לאחר שלא עניתי בהתחלה וכשחזרתי אליה היא שאלה אותי אם יצאתי גם עם חברים ואיפה אני. אמרתי שאני לא באיזור. לאחר חצי שעה שזהו זמן הנסיעה ממקום הפגישה אל ביתה ראיתי אותה חוזרת לביתה ואותו בחור שלא אהבתי היה איתה. שניהם עלו אל דירתה. אני שראיתי את כל זה לנגד עיני התקשרתי אליה תוך 3 דק' ואמרתי לה שאולי אני בה לישון אצלה כי יש בעיה בביתי. היא מצידה אמרה לי שהיא כבר בבית ועוד מעט הולכת לישון. אחרי עוד 3 דק' התקשרתי ואמרתי לה שאני עוד כמה דקות אצלה. חצי דקה אחרי ראיתי אותו יוצא וממש בורח מהמקום בלחץ ושוכח את הקסדה של האופנוע שלו. כאשר אני נכנסתי לביתה היא אמרה לי שהיא יוצאת להביא לו את הקסדה ושהוא חזר עם חברים ברכב והשאיר את אופנועו בפאב משום ששתה. שאלתי אותה אם הוא היה אצלה והיא אמרה שלא. שאלתי מה עושה אצלה הקסדה ולא ידעה לענות. אמרה שלקחה אותה בלי לחשוב... אחרי שסיפרתי לה שראיתי אותם עולים בפרטי פרטים היא הבינה שנתפסה ואמרה שהיא שתתה אז הוא ליווה אותה ולא סיפרה לי כי ידעה שאכעס. כאשר שאלתי למה הוא עלה אליה בשעה מאוחרת אם הוא רק ליווה אותה והיא אמרה " לא יודעת..." כאשר שאלתי למה שיקרה ואמרה שהיא הולכת לישון כאשר היא נמצאת עם מישהו אחר בדירה היא אמרה שלא יודעת למה שיקרה. היא טוענת שלעולם לא בגדה בי והוא "בחור טוב", היא מאוד הצטערה על ששיקרה אבל רק על זה. אני טענתי שאני מרגיש נבגד. עוברים עליי ימים קשים מאז. קשים מאוד. היא טוענתי שאוהבת ורוצה אותי בתור בין זוג אך אומרת שגם יודעת שיש לה בעיות עם זוגיות בכלל היא אומרת שיה סוציומטית ועקשנית שלא מתפשרת והולכת רק בדרכה (בכל תחום). אמרה שראתה שאני סובל ממנה אבל לרוב שותק ומבליג. אני אמרתי לה מס' פעמים שאני רוצה להיפרד (כאשר בתוכי אני לא שלם עם עצמי משום שהדברים לא ברורים לי) ניסינו לחזור אתמול בערב ולעבוד על יחסינו אך פתאום צלצל הטל' שלה במספר שלא שמור בתור שם בזיכרון. אני הכרתי את המספר שלו. היא לא ענתה ואמרה שלא תענה למספר לא מוכר- לא אופייני לה. אחרי מס' דקות אמרתי לה שהיא משקרת ושזהוא שמתקשר. היא אמרה שמחקה את המספר שלו (למרות שיש לה אותו ב'דף קשר') בשביל שלא יהיה לי אפילו ספק בה. בשעה מאוחר יותר שוב חזרתי לנושא וכעסתי נורא. יצאתי מביתה בשעה מאוחרת וחזרתי רק לאחר שהתקשרה המון פעמים. חזרתי ונרדמו כאשר היא מבקשת שאחבק אותה ואני עושה זואת בתחושות מעורבות. היום בבוקר היא קמה מצוברחת לאחר שישנו מעט ואמרה שלה אין כוח יותר ואינה רוצה יחסים שכאלו וביומיים האחרונים כמעט לא ישנו בגלל זה, אמרתי שגם אני לא רוצה יחסים כאלו ואף אדם לא היה רוצה... היא אמרה שהיא מיואשת לא רוצה כלום ורוצה להיפרד. אני בתחושה שהיא מנסה להפיל את האשמה במצב רק בי שהיא טוענת שרק שיקרה והיא מצטערת על זה מאוד אבל טוענת שלא בגדה. היא כמעט ולא מתייחסת למה שקרה במוצ"ש ואני מוצא עצמי כל פעם מדבר איתה על מה שקרה במקום שהיא תבוא ותראה נכונות ורצון לשנות כמו שטענה שרוצה ושאוהבת אותי. אני לא מוכן לסבול התנהגות כזו מבת- זוגי. אני מבין שבזוגיות צריך שיתוף והדדיות. שצריך להתפשר ואליו היא אף פעם לא התפשר עם בני זוגה בעברה. ושהיא נלחצת מנושא של ילדים וחתונה. כן דיברנו על מגורים משותפים בעבר והיא הראתה נכונות ורצון. היא גם טענה שהרגישה כאילו אני לוחץ עליה, עוטף אותה מידי ושהיא מרגישה מוגבלת. אני אובד עצות ולא יודע מה לעשות. אני מרגיש נורא אני בדיכאון קשה.

פונה יקר, נראה כי כל מה שאתה צריך הוא להקשיב למה שאמרת מפורשות במכתבך: 1. חברתך הצהירה מספר פעמים שאינה בנויה למערכת יחסים אינטימית מדי ושאינה מעוניינת בשלב זה בחיים בנישואים וילדים. 2.חברתך העידה על עצמה לפי דברייך שיש לה קשיים בהתקרבות רגשית ושהיא זקוקה לספייס שלה ולחופש. 3. אתה מעיד על עצמך כזקוק להרבה חום, אהבה, ותשומת לב ולהרבה ביחדנס. כפועל יוצא של הפער בצרכים הרגשיים התרחשה התחברות ייחודית מסוג זה או אחר בינה לבין גבר נוסף. אין הכוונה כאן לרמוז שהייתה בהכרח בגידה מינית אך נראה שקיימת נטיית לב והתעניינות וזמינות פנימית לקשר נוסף מסוג זה או אחר. כל אחד מכם בנפרד או שניכם ביחד לא מוכנים להמשיך במצב הקיים וסובלים מאיכות הקשר הנוכחי. נדמה כי המסקנה מכל מה שכתבת היא שאכן יש לשקול פרידה עם כל העצב והכאב ששניכם חווים.לפחות בשלב הנוכחי. מטבעה של פרידה שהיא מעוררות תגובתיות יתר ותשומת לב רבה לכל מעשה והתנהגות של כל צד עם נסיון להענקת פרשנויות ובדיקת התכווננויות אך בסופו של דבר אכן קיים פער בין הצרכים הרגשיים. קיים כיום כעס של כל אחד מכם על הזולת כאשר חברתך מרגישה שאתה לחצת מדי ואתה מרגיש שלא קיבלת מספיק. מה שמדגיש את הפער בינכם. מאחר ואתה לא מוכן לסבול את המצב הנוכחי כפי שציינת לא נותר איפוא אלא להגיד יפה שלום ולהפרד מתוך הבנה שהצרכים הרגשיים שלכם הינם שונים. ואינם תואמים זה לזה בשלב הנוכחי. בפירוש אין הכוונה שצד אחד "טוב יותר או צודק יותר" אחד מן השני. אלא מפה שונה של צרכים נפשיים. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני ובת זוגתי חודש וחצי ויש בינינו הרבה ריבים קטנים , שגורמים לי ולה להרגיש מעורערים ביחסים . נפרדנו לכמה ימים .. והיא ממשיכה להתקשר אלי ולבסוף נפגשנו רבנו עוד פעם והיום חזרנו לדבר . יש לי רגש אליה וגם לה אליי.,אני לא מאוהב בה עד הגג, אני בונה על התאהבות עם הזמן . שאלתי היא מה אתם חושבים האם זה אמור להיות תקין ? האם אנו צריכים להיפרד? אני לא יודע מה לעשות.. אנא סייעו לי .

סאני היקר, מאחר ואתה וחברתך מרבים לריב על מה שאתה מכנה "דברים קטנים" עולה השאלה על כל אחד מכם בנפרד או שניכם ביחד מה הטעם להגיע למצב של ריב אם הנושא הנידון מוגדר כקטן ולא חשוב. בנושאים קטנים ולא מהותיים, מה הבעיה לסגת, לוותר ולהתפשר. אם בכל זאת הדברים מוגדרים כקטנים בו בזמן וגם מביאים לידי ריב פירוש הדבר שלכל אחת מכם בנפרד יש מידה ניכרת של רגזנות.או שהחיבור ביניכם יוצר הרבה אי הבנות או גורר את שניכם למצבי כעס ותיסכול. ברר לעצמך אם בדרך כלל אתה טיפוס הנוטה להתרגשות יתר, תגובת יתר, עצבנות או כעסנות או צורך להוכיח את צדקתך אם כך הוא הדבר הרי מוטב ותחפש דרך לשנות היבטים אלו בעצמך. אם אינך כזה ואתה רואה עצמך מגיב באופן מידתי לאורך חייך מן הראוי לברר מדוע יש בקשר שלכם גרזנות ורגשנות במידה שתיארת. האם יש נושא תת קרקעי שבעצם מזין את הרגזנות ואולי קיימים בינכם מאבקי כוח שאינכם מודעים לכך באופן שכל עניין קטן הופך לריב לא מידתי. שבו וחשבו ביחד האם זו תכונת אופי של כל אחד בנפרד ועל מה בעצם את מתגוששים כשהתכנים משתנים אך נושא המאבק נשאר. ברר לעצמך אם אולי ריב מעורר בך תחושות חזקות שבמצב אחר אינך מרגיש כי נראה שאתם כנראה "אוהבים לריב" אם זה מתרחש הרבה בתקופה כה קצרה. אם הדבר מביא סבל לשניכם ואינכם מסוגלים להבין את הרובד הסמוי או להתפשר יש גם מקום לשקול את המשך הקשר. איך אהבה הולכת יחד עם כעסנות מתמדת? כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי לאחרונה אני וחברתי נתקלים בבעיה. אנו עומדים בפני חתונה (בעוד כחודשיים). היא מעוניינת שנשנה את שמנו לשם משפחה אחר כי היא לא אוהבת את שם המשפחה שלי ואת שם המשפחה שלה. אני אוהב את שם המשפחה שלי, מבחינתי זו הזהות שלי, וגם אני בן יחיד כך שהמורשת לא תימשך אם אשנה את שמי. הצעתי לקחת את שם המשפחה שלה בנוסף לשלי ושנקרא לילדים בשני השמות, אבל היא מתנגדת. היא מוכנה שאשמור את שמי אבל שהילדים ייקראו על שמה. אנו במבוי סתום. מה עושים? אנחנו לא מצליחים לפתור את הבעיה ויש כבר מלמולים על פרידה

משה היקר, קשה להבין את ההתעקשות המאוד נוקבת של חברתך בעניין השם כמו גם זו שלך ואולי הדבר המומלץ הוא לפנות לייעוץ זוגי קצר כדי להבין מדוע אינכם גמישה מספיק כדי לקבל פתרונות ביניים כגון שם כפול שלך ושלה או לחילופין שם עברי חדש יפה משותף לשניכם ובסוגריים או לא בסוגריים יישאר שם משפחתך מאחר וחשוב לך לשמור על השושלת המשפחתית. יחד עם זאת, שאלת ההאיחזות בשם כשומרת על שושלת משפחתית או כמייצגת אותו אף היא אינה נושא קדוש וגם אליה ניתן להייחס באופן רציונאלי ומפוקח. הרבה אנשים בארץ עיברתו את שמם או מצאו שם עיברי יפה חלופי לשם משפחתם המקורי ואין בכך משום הפסקת השושלת. שכן השושלת היא הקשר והזיקה בין הנפשות הפועלות וביו הדורות ולא בהכרח בהאיחזות בשם מסויים. מומלץ ששניכם תיגשו לברר את היאחזותכם הסימבולית בנושא של שם כי ייתכן והיאחזות בסמליות והתעקשות על כך עשוייה להתבטא במגוון חיים נוספים ומוטב להבין מראש נקודה זו. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום, אני עם אשתי כבר 6 שנים, לאחרונה אישתי פנתה אליי והעלתה סוגיה שלעולם היא לא נמשכה אליי מינית, ועד היום היא חשבה שזה משהו שישתנה ולא קרה כך. כעט היא בטיפול פסיכולוגי בנושא לברר אם זה משהו שאנחנו יכולים להמשיך ?לחיות איתו? אנחנו מאוהבים ואוהבים מאוד!! היחסים בנינו מצויינים. קיימת אהבת אמת .אנחנו באמת מאוהבים. יחסי המין ביננו הם גם ללא בעיות שנינו מגיעים לאורגזמה היא נהנת, ומגיעה לאורגזמה תמיד. יחסי המין היו מאוד פרקטים בלי הרבה רומנטיקה,הייתי מאוד קשוב אליה בתחילת הקשר וידעתי בדיוק מה היא רוצה וצריכה כדי להגיע לאורגזמה כך שעם הזמן הסקס הפך להיות משהו מאוד בנלי על מנת להגיע לאורגזמה, הבעיה שוב שהיא טוענת שגם בתחילת הקשר היא לא הרגישה משיכה מינית אבל מאז ועד היום הסקס היה סדר ונורמלי 2-4 פעמים בשבוע. היא מודאגת מזה כי זה משהו שפעם בתקופה ?עולה? לה רגשית. אני באמת לא יודע מה לעשות ופוחד שבסופו של דבר זה יוביל אותנו לפרידה .. אני גבר יחסית מושך זאת לא הבעיה.. וגם מבחינתה זה לא שהיא נגעלת ממני או משהו והיא גם נהנת מהמגע שלי והחיבוקים שלי, הדרייב אצלה לסקס , אוננות קיים רק לא איתי כנראה, אשמח לתגובה והמלצות תודה רבה . ואם אפשר לא לפרסם זאת תודה! 

דן היקר, משהו בפאזל כפי שהוא מוצג על ידך לא נראה מסתדר טוב, וייתכן שהדברים שאתה יודע חושב ומרגיש מהזווית שלך אינם עולים בקנה אחד עם החוויות האישיות של אשתך. אתה מתאר אתכם כמאוהבים, מקיימים מין בין 2-4 פעמים בשבוע כאשר אשתך מגיעה לסיפוק מיני כל פעם. אצל מרבית האנשים התאהבות מלווה בתשוקה מינית. אורגזמה יכולה להגיע ממגע מיני הולם גם אם אין תשוקה מאוד חזקה לבן הזוג, אך מכל מקום זה שם את יחסי המין במקום לא רע בכלל שכן הם מסתיימים בסיפוק מיני. לא ברור מאיזה כיוון מגיע הבלבול אך הוא קיים בתיאור המקרה. הייתי מציעה לשניכם לפנות לטיפול זוגי פסיכוסקסולוגי כדי להבהיר בדיק מה כל צד מרגיש ומדוע התאהבות ויחסי מין מלווי אורגזמה אינם מתבטאים באופן טבעי גם בחוויה של השתוקקות. כל טוב ובהצלחה, אילנה. נ.ב אין ביכולתנו להשיב לפנייה מבלי לפרסמה. אם תפנה בבקשה להרודת המכתב והתשובה אכן נמלא כבקשתך.

שלום אני יוצאת עם בחור כמה חודשים ושמתי לב שבד"כ הוא רוצה לקיים יחסים רק בבוקר ואני לא מבינה למה?יכול להיות שבגלל שבבוקר יש גם ככה זיקפה אז הוא כבר "מנצל את ההזדמנות" או שאולי זאת בעיה של חוסר משיכה אז בגלל שבבוקר גם ככה יש זיקפה אז אין לו ברירה והוא לא צריך להתאמץ?או בעיה במיניות?אשמח אם תעני לי תודה!

פונה יקרה, בהחלט יש מצב שכל הסיבות שהעלית הן נכונות ותקפות. לגופו של עניין עלייך לשוחח איתו בכנות ובפתיחות מדוע אין לו תשוקה או רצון לקיים יחסי מין בשעות הערב, או לדוגמא בסופ"ש בשעות אחה"צ או הערב לאחר מנוחה הולמת. ייתכן וקיימת כאן בעיה סמויה של ליקוי בתשוקה וברמת העוררות המינית כפי שאת מעלה בהשערותייך אך קשה לומר זאת בוודאות בלי לדבר עם הבחור גלויות וישירות. כל טוב, אילנה.

אני ובת זוגי נמצאים בזוגיות שניה כשלוש שנים. היום אנחנו מרגישים אהבה הדדית גדולה, איכפתיות, רגישות, תמיכה, חברות אנחנו אוהבים לעשות דברים ביחד התקשורת שלנו מדהימה ואנו משתפים זה את זו בכל דבר שקורה בחיינו. אולם בחודשים הראשונים להכרותינו היתה בנינו משיכה מינית חזקה ותשוקה הדדית גדולה מה שייצר סקס מדהים ובתדירות מאד גבוהה. עם הזמן הלכה התשוקה מצד בת זוגי ופחתה, במקביל התחילו להתעורר אצלה כל מיני "בעיות" רפואיות ואחרות שהיו תירוץ טוב לא לקיים יחסי מין - כאבי גב, בטן, צוואר, עייפות, ועוד. בתיחה היינו נוהגים לסמס אחד לשנייה הודעות מיניות אך באחד הימים היא ביקשה ממני להפסיק עם זה כמו גם להפסיק לאונן לידה - דבר שבתחילה מאד גירה אותה. היום איננו מקיימים יחסים כמעט בכלל, לבת זוגי אין תשוקה או חשק. אני לעומת זאת מרגיש בשיא אוני, יש לי חשק מיני גדול ותשוקה שאינה מוצאת פורקן פיזי איתה אלא באוננות עם עצמי. אנחנו מדברים רבות על העניין ובת זוגי הסכימה לנסות ולקבל ייעוץ מיני זוגי. אותי המצב הזה מתסכל ולעיתים אף מייצר כעסים עליה שאינם מוצדקים. איך היית ממליצה להתמודד עם המצב?

יורם היקר, למעשה התשובה ניתנה בגוף פנייתך. חברתך סובלת מירידה בתשוקה המינית בצורה ברורה ומובהקת וכמו כן ייתכן שעלו בתוכה נושאים מטרידים נוספים המתבטאים באי נוחות פיזית מסוג זה או אחר. להערכתי יש מקום לטיפול זוגי קצר כדי לדון בתגובות התיסכול והכעס שלך בשלב הנוכחי שאמנם הן מובנות אך אינן תורמות למצב, אך בעיקר עליה לפנות לטיפול אישי פסיכוסקסולוגי על מנת לדון בשינוי העמוק שחל אצלה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אילנה, אני (בן 29) ובת זוגתי (31),מזה החודשיים וחצי, מקימיים יחסי מין בתדירות גבוהה, אך הבעיה היא שכמעט בכל הפעמים, הקולות הווקאליים המתגברים שהיא משמיעה לקראת בואה של האוגרזמה שלה ביחד עם התנועות המוגברות שלה והאינטנסיביות, מגרים אותי מאוד וגורמים לאורגזמה שלי למהר ולהגיע ממש מייד עוד לפני שהיא מגיעה לשלה.זה יכול לקרות 20 דקות לאחר החדירה וגם 3 דקות תלוי בקצב שלה, כל עוד היא לא גונחת אז אין בעיה. אני מנסה להלחם בזה בכל גופי ונשמתי אך לא מצליח ומכיוון שאני לא רוצה אז אני עוצר ואומר לה לעצור עד שאני נרגע שוב ושוב אך גם אחרי שממשיכים עדיין מגיע מהר בהתאם לגניחות שלה. ואני עושה פרצופים של סבל והיא רואה שאני מנסה להלחם בזה והגענו למצב שהיא נמצאת בפחד מהרגע שבו אני יעצור אותה וזה עוד יותר מעקב לה את האוגרזמה שלה. בנוסף העצירות לא עוזרות, כל פעם שהיא גונחת אני לא מצליח לשלוט בזה והיא לא מגיעה לשלה. ולמרות שהיא לא רודפת אחרי האורגזמה היא מתוסכלת ואני עוד יותר. אני מנסה לפצות בעזרת מין אורלי אבל זה בדרך כלל לא עוזר. היא מאוד סבלנית איתי אך הסיפוק שלה חשוב לי מאוד ואני מתוסכל מהבעיה וגם היא. זאת בעיה שהייתה לי גם עם בנות זוג קודמות. האם זה בעיה של "שפיכה מוקדמת"? האם אני יתרגל לקולות עם הזמן? מה היית ממליצה ? רב תודות. רון

רון היקר, אתה מציג סיפור שבמהותו הוא סיפור טוב ונחמד שמשום מה קיבל תפנית קצת לא רצויה. הצד הטוב הוא שחברתך נהנית בכל גופה ונפשה מיחסי המין והיא חופשיה ומשחוררת לבטא זאת. כמו כן הצד הטוב הוא שתגובותייה מגרות אותך. "הבעיה" עבורך היא שגניחותיה ממהרות להגיע יחסית מקודם מדי עבורך. עולות בדעתי 3 אפשרויות: 1. שתתרגלו על "יבש" זה מול זה גניחות ארוטיות כשאר חברתך "משחקת" ומשמיעה קולות גניחה, אתה יכול להשמיע קולות בהתאם ותראה אם אתה מקבל כתוצאה מכך "חיסון" מסויים נגד הגניחות. 2. בקש מנה שתנסה להשהות מעט את הביטוי הקולי שלה. 3. על מנת לא להקפיא את תגובותיה המיניות ולאפשר לה את החופש והספונטניות התגובתית שהם כה חיוניים יש אפשרות לפנות לטיפול מיני התנהגותי, בכל מרפאה לטיפול מיני אשר ילמד אותך לשלוט ברפלקס השפיכה. ייתכן ובמרפאות אלו ימליצו לך על לקיחת התרופה סרוקסט או בשמה הגנרי פקסט, שהיא תרופה הנלקחת באופן קבוע מדי יום ( במקורה היא נגד חרדה ודיכאון) ואשר משהה בצורה משמעותית את רפלקס השפיכה. מומלץ שלא תיקח את התרופה על דעת עצמך אלא תפנו לייעוץ סקסולוגי קצר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני בן 24 ויש לי חברה 5 שנים.. אני טסתי עם חברים לארה"ב לחודשיים ועשינו הפסקה אני והחברה , כשחזרתיהיא סיפרה לי שהיא שכבה עם מישהו באופן חד פעמי . בהתחלה לא לקחתי את זה קשה כי בתכלס היינו בפרידה , אבל מאז אני לא מפסיק לחשוב על זה ועל איך שהיא הייתה עם מישהו אחר! כל יום עוברות לי בראש המחשבות על זה שמישהו אחר נגע בה למרות שהיא תמיד אומרת שהיא רוצה להיות רק איתי ואוהבת רק אותי. השאלה מה כדי לעשות.. להיפרד כי אני לא מצליח לשכוח את זה או להמשיך הלאה כי זה נורמלי כי היינו בהפסקה וכל אחד עשה מה שהוא רוצה .

יעקב היקר, אני מניחה שהחלטת על פרידה או הפסקה בדיוק בשל הסיבה שהייתה מיודעת לשחרר כל אחד מכם לנהוג מינית ללא התחייבות לבן הזוג. מן הכתוב עולה הרושם שנהנית מן החופש שלקחת לעצמך ושחברתך לקחה לעצמה אף היא את הזכות לנהוג בחופשיות. אם אכן היה זה ההסכם הפסיכלוגי בינכם הרי שכל אחד מכם נהג ביושר ובהתאם לתנאי ההסכם. אם חברתך חשובה לך והקשר איתה הוא אכותי עבורך הרי שעלייך ללמוד לקבל את מה שאירע לה, כמו גם לך, ולנסות להתגבר על הקנאה. האם גם חברתך עסוקה בשאלה באיזו בחורה נגעת וכיצד? במידה ואתה מחליט להמשיך בקשר ואתה מרגיש שאינך מסגל להתמודד עם הקנאה, למרות שאופציה זו הובאה מראש בחשבון. מומלץ שתפנה לייעוץ פסיכלוגי קצר. הבעיה כאן אינה חוסר האמינות של חברתך אלא עם הקושי שלך לקבל את תוצאות החלטתותייך. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אילנה . אני פונה אלייך מכיוון שאני נמצא עם אשתי כבר 11 שנים ואנחנו נשואים שנתיים אנחנו בני 28 ויש פער עצום בחשק המיני שלנו שזה אומר שאם אני לא יוזם לא יהיה סקס וגם על אף מאמצים חוזרים זה קורה בתדירות מאוד נמוכה של פעם בשבועיים בערך ושזה סוף סוף קורה הסקס משעמם קצת נשיקות חדירה וזהו מה לדעתך אפשר לשנות והאם כדאי לפנות לטיפול זוגי . את כל זה אני מספר לך עוד לפני שיש ילדים אז מה יהיה שיהיה ילדים בכלל לא יהיה סקס? בנוסף חשוב לי להדגיש שאני מאוד אוהב את אשתי אבל אנחנו כמו ידידים טובים שחולקים חיים יחד ולא כמו זוג נשוי שבנוסף לחברות הטובה יש אינטימיות וסקס טוב . אשמח אם תוכלי לעזור תודה ושבוע נפלא

אבירן היקר, לא ברור אם התשוקה המינית הנמוכה של אישתך וכתוצאה מכך, התדירות הנמוכה והאיכות הלא מספקת עבורך של יחסי המין הייתה קיימת לאורך כל הדרך או שמא היא הופיעה רק בשנים האחרונות. אם כל השנים אשתך הייתה בעלת תשוקה נמוכה ועכבה מינית כוללת הרי שזהו איפיון משמעותי שלה והשאלה היא האם היא רוצה ומסוגלת לשנותו. גם אם בעבר המצב היה ברמת תשוקה ואיכות טובים יותר עולה השאלה, מה קרה שחלה ירידה כה עמוקה בתשוקה, בעוררות ובהתעניינות המינית הכוללת. קיימות כאן שתי שאלות: 1. האם לאורך השנים תצליח לאהוב את אשתך ולהסתדר עם המצב כפי שהוא? 2. האם אשתך רוצה ומעוניינת לשנות את מידת הסיפוק שלה מחיי המין ואת מידת הגיוון בהם. עליכם לערוך שיחה משמעותית בנושא שכן ברמת חיי היום יום קיים איזון ביניכם וכלל הנראה נישאת לאישה אשר ידעת מראש את עכבתה המינית. כרגע בקשתך לשינוי , או משאלתך לשינוי, היא בעצם בקשה לשינוי חוזה יחסים פסיכולוגי ביניכם. לא ברור אם כל צד מעוניין בכך ולא ברור מה תהיה המשמעות של השארת המצב הנוכחי על קנו. במידה ועמדתך כלפי המצב הנוכחי היא של קבלה מסוייגת סביר שהמצב ימשיך כפי שהוא. האם אתה חש בתוך עצמך בצורה ברורה שאינך מסוגל להמשיך כך הלאה? האם אתה חש בתוכך שעם כל התסכול אתה בהחלט לא מוכן לוותר על הקשר הזה? עמדתך בנושא המצב הקיים עשוייה להיות בעלת השפעה על המוטיבציה של אישתך לכאן או לכאן. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

תראי אני מאוד אוהב את אשתי ואני לא רוצה לחשוב אפילו לוותר על הקשר לרגע אבל אף פעם לא היה לה דחף מיני חזק אבל אחרי החתונה זה נהיה יותר גרוע.ןלגבי האם אשתך רוצה ומעוניינת לשנות את מידת הסיפוק שלה מחיי המין ואת מידת הגיוון בהם. קשה לי לדעת כי נורא קשה לדבר איתה על זה היא כל הזמן מיתגוננת ומאשימה את הלימודים והעבודה ואני יודע שזה רק תירוץ כי גם אני הייתי סטודנט ואני יודע שבכל הלחץ של הלימודים סקס תמיד היה משחרר אותי האם זה שונה בין גברים לנשים. לסיכום אשמח אם תתני לי איזה טיפ איך אני יכול לגשת אליה בלי שהיא תתגונן כי אני מלא תשוקה ואני פקעת עצבים ממש כל דבר שהיא מבקשת ממני בכל הקשר אני מתעצבן עלייה והכל נובע מזה שחיי המין שלנו לא תקינים אני מתוסכל

אילנה שלום רב. ברצוני לשמוע את דעתך על מערכת יחסים מורכבת מאד. אני בת 18 הכרתי את בן זוגי במקום עבודתי במשך הזמן התקרבנו ונוצרה התפתחות בנינו הוא בן 39 האהבה בנינו היא עצומה בלתי ניתן להגדירה אין גבול.הוא מכיר את צשפחתי. האם זה קשר בריא למרות הכל?האם כדי לחכות ועדיןן לא לספר למשפחה? הם אינם יודעים שאנחנו בקשר רציני אלא קשר ידידותי בלבד!

אורטל היקרה, פונה יקרה קשה לדעת אודות בריאות הקשר מאחר ולא תוארו צורות ההתנהגות בינכם ואיך מתנהלים בינכם הדברים. מתוך פנייתך ברור שאת נלהבת מאוד ונמשכת מאוד. לא ברור מצבו האישי של בן זוגך, כלומר האם הוא רווק או שמא הוא גרוש עם ילדים, ואם כן בני כמה הם. פער הגילים מעמיד שאלות שיש לברר אותן אודות התנסויות קודמות של כל אחד מכם, אודות ציפיות מהחיים, העשויות להיות שונות בגילאים השונים ואודות ראיית העולם באופן כללי. בהיעדר מידע אודות כל זה אין לדעת אם זה קשר מתאים לטווח הארוך או לא. לא ברור כמה זמן את נמצאת איתו בקשר כיצד הקשר עובד ולאן הוא זורם. יש לברר האם הוא מעוניין להציגך בפני משפחתו ומה בדיוק כוונותיו בשלב הנוכחי כלפייך. מאחר ויש להניח שפער בגילים עשוי ליצור הסתייגות אצל הורייך הייתי מציעה לך להתבסס קצת יותר בתוך הקשר, להבין לאן הוא זורם והאם שניכם רואים את המטרה בצורה דומה ורק אז לשקול האם לספר אודות קשר זה להורייך. לגורם הזמן יש כאן חשיבות שכן אם הקשר הזה עתיד להמשך עוד מספר חודשים משמעותי, הרי שבהחלט כדי שתחושי ישרה עם עצמך ועם משפחתך מן הראוי לספר על אודותיו אז ולעמוד מול השאלות שתעלנה לגביו ככל הנראה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום, לפני כשלושה חודשים נפרדתי מחברה שלי אחרי כמעט שנתיים ביחד, אני מתלבט מה לעשות היום ולא לגמרי מצליח להבין מה אני מרגיש ורוצה. אני בן 24 והיא בת 22, עדיין צעירים מאוד אבל הקשר היה מיוחד ולכן חשוב לי לראות שאני לא עושה טעות. עבדנו יחד בכל זמן הקשר, מה שידוע שבהרבה מקרים עושה רע באמת גרם לקשר שלנו להיות מאוד אינטנסיבי ובנוסף לכך אנחנו היא גרה רחוק מאזור המרכז בו אנחנו עובדים מה שגרם לכך שבמהלך השבוע היינו ביחד לפחות 3 ימים במשך כל היום וגם ברוב מסופי השבוע. אני חייג להסתייג קצת ממה שאמרתי, כי למרות שבמשך כל התקופה הזאת היינו המון אחד בתוך התחת של השניה, מעולם לא הרגשתי שהקשר הזה חונק אותי - היה לנו מאוד טוב למרות כל זה! (יכול להיות שהאינטנסיביות של הקשר פגעה בדברים למרות שככה הרגשתי?) חשוב לי לציין שלמרות שהקשר היה מצויין תמיד הרגשתי שאני לא מספיק אוהב אותה, לא כמו שהיא אוהבת אותי ולא כמו שאהבתי בקשר שהיה לי לפניה (יכול להיות שזה בגלל שבקשר הקודם עשו לי חיים קשים יותר? שהכל היה יותר קשה?) לפני כשלושה חודשים החלטתי שאני רוצה שנפרד, חשבתי שאם אהיה בלעדיה אוכל להבין מה בדיוק אני מרגיש ואם הקשר איתה זה הדבר הנכון או לא, היינו מאושרים ביחד ויכלתי להמשיך בקשר איתה עוד המון זמן, אבל עדיין עם ההרגשה הזאת בלב שמשהו שם לא מספיק ולכן העדפתי לחתוך את זה עכשיו כדי להבין מה בדיוק אני מרגיש ורוצה וגם אז ההרגשה שלי הייתה שאין דבר שאני רוצה יותר מלגרום לקשר הזה להצליח, אבל בשביל שהוא יצליח אני צריך להרגיש יותר וזה לא משהו שאפשר לגרום לו לקרות (או שאני טועה?). היום לא טוב לי, אני חושב על הקשר שלנו כל הזמן ומרגיש שהייתי רוצה להיות איתה אבל אני לא מרגיש שאני מתגעגע אליה בטירוף אלא יותר לקשר שלנו יחד. בנוסף בגלל שהקשר שלנו היה כל כך טוב אני מרגיש שיהיה קשה למצוא קשר שיגרום לי ולבת זוג שלי להיות כל כך מאושרים ולכן אני מפחד שאני זורק פה משהו מאוד טוב לפח. כמה שבועות לאחר שנפרדנו היא הציעה שננסה לחזור ולעבוד על הדברים שאולי מעט הפריעו, אבל אני הרגשתי שזה עדיין לא הזמן הנכון. היום אני מתלבט האם כדאי לנסות שוב, אבל מפחד מאוד שלאחר שנחזור אגלה שוב שאני לא אוהב אותה מספיק ואפגע בה שוב אם נפרד. האם יש טעם לנסות? יכול להיות שאם ננסה שוב ואולי ננסה להוריד את האינטנסיביות של הקשר זה יעבוד? האם זה יכול לגרום לי להרגיש דברים שלא הצלחתי להרגיש אליה מעולם? האם יש דברים אחרים שאנחנו יכולים לנסות כדי לגרום לקשר הזה להצליח? אשמח אם יהיו לך שאלות נוספות לגבי הקשר שלנו כדי להכווין אותי למעשה הנכון, תודה רבה!

יובל היקר, מתוך פנייתך ניכר בילבול רב בתוך עצמך. אתה מתקשה לעשות הבחנות בין קשר עם אישה ובין היחס אליה, הרי בסופו של דבר זה אותו הדבר. וכן אתה מרבה לומר דברים שהם מנוגדים במהותם, כמו להיות מאושר בקשר אך לא לאהוב מספיק. איכויות שלא ברור כיצד הן הולכות ביחד. מצד אחד אתה טוען שהקשר היה טוב עם תחושת מרחב ואושר , זרם היטב, ויחד עם זאת יש תחושת חוסר סיפוק אצלך וחיפוש אחרי משהו אחר. נדמה לי שאין טעם שתחזור בשלב הנוכחי מאחר וניכר הבלבול שבתוכך וכדאי שתמצא את עצמך, תהיה מודע למורכבות רגשותייך ותבין טוב יותר מהם צרכייך הרגשיים. הייתי ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעשות עבודה פנימית והבהרה פנימית של משאלות וציפיות, כמו גם של קושי לקבל סיפוק נפשי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב לפני כ 4 וחצי שנים הכרתי בחור דרך מקום העבודה. הוא נשוי +1 אני מכירה את החוקית וסולדת ממנה. בתקופה ההיא , היתה ביננו פעם שיחה ,שהתפתחה לכיוון "מסוכן", הנושא נסגר. אני התקדמתי לעבודה אחרת, מאז היו לי עוד 2 אהבות קצרות ולא משמעותיות. לפני כ 10 חודשים הוא יצר עימי קשר שוב, טען,שהוא נמצא במאבק גירושין מכוער, כבר שנה וחצי , וכי הוא פרוד. חששתי מאוד , על אף ,שנמשכתי אליו , וחיפשתי אותו בבחורים אחרים. נפגשנו לקפה , גיליתי איש שיחה נעים, תחומי עניין משותפים, והרבה "דרייב" ,שקיים בשנינו, הוא הציט בי את הרגש הישן. אני בסוף שנות ה20, והבחור היה הראשון שלי, הקשר התאפיין בניתוקים רבים, שנבעו ממנו, הרבה כאב, הבנה עמוקה, זה לא נכון לי , חברות "דחפו" לי בחורים להכיר , יצאתי עם 1 מהם, והקשר נחל כשלון (ידוע מראש) לאחרונה , שוחחנו שוב , הוא הסביר מדוע התנתק, ואמר ,שכעת הליך הגירושין נעצר, ואינו יודע מתי יעשה צעדים בשנית. הוא בורח לעבודה התובענית שלו (מעל 20 שעות ביום), למשחקי מחשב, התנתקויות , למרות זאת הוא ציין בפני ,שהוא חושב עלי רבות ונמשך . אני יודעת את התשובה. הוא לא יעזוב, נח לו כרגע המצב הזה, והוא לא מתכוון לפתח עימי את הקשר, או "להסתכן" . אני גם לא מעוניינת ,שיסתכן, אני לא רוצה את הקשר בחשאי,ואני רוצה קשר אמיתי והדדי. אבל הוא לא יוצא לי מהראש, גם כשאני ממש מתאמצת. נזכרת בעבר, ספקולציות, עצובה ומבינה ,שצריך להרפות ולשחרר. אבל זה קשה. כי אני עדיין אוהבת. אגב , כששאלתי אותו , אם הוא אוהב אותי , אמר :"לא יודע", וכששאלתי , אם ירצה לגלות זאת , אמר : כן אבל מילים לחוד ומעשים לחוד. ואני לבד. דרך אגב, פניתי לייעוץ פסיכולוגי , ואני בתהליך 4 חודשים בלבד.. אנחנו הרבה מדברים עליו, ומסתבר ,שזה מעלה אצלי הרבה כאבים מהילדות "השקופה", שחוויתי. אולי צידוק לכך, שהייתי מוכנה להיות "שקופה" גם בשבילו. היחיד, שמוכן להקשיב לי ולתמוך בי זה רק הפסיכולוג שלי, כל יתר החברים והמשפחה מתנערים מהסיפור וכועסים עלי, שאני בכלל ממשיכה לחשוב עליו. אני מרגישה "לא בסדר" , כאילו, שאני צריכה לשלוט על הרגשות שלי ולהסתיר , כמו שכל הקשר הזה היה הסתרה. עבדתי רבות על הדימוי העצמי שלי , אני מלומדת ומוצלחת , עצמאית וחזקה עצות , המלצות, מילה טובה, תתקבל בברכה. ותודה

מלי היקרה, מאחר ויש לך פסיכולוג המבין ותומך בך הרי את כל השאלות יש להפנות למטפל התומך בך ואשר את נותנת בו אמון. פנייה לפסיכולוג נוסף במקרה זה פסיכולוגית מהווה סוג של "אי אמון" בפסיכולוג הנוכחי שהוא יודע היטב כיצב לטפל במצבך. הדבר היחיד שהייתי מוסיפה הוא שבמידה והסבל של המחשבות הטורדניות אודות הבחור הנשוי/ מתגרש/ נשוי הוא חזק מדי ייתכן מבתייעצות עם המטפל שלך כדאי לבקש תרופות נוגדות דיכאון וחרדה אשר תסייענה לך להוציאו מהראש. ניתן אגב לפנות גם באופן עצמאי לפסיכיאטר של הקופה. על המטפל שלך לערוך את האינטגרציה בין התכנים המדוברים בינכם לבין השאלה של לקיחת התרופה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

תודה על התגובה. אני סומכת מאוד על המטפל שלי, והיה מעניין לשמוע חוות דעת נשית , ותו לא. אני אוכל להתסדר בלי תרופות.

שלום, אני ובן זוגי נמצאים יחד בקשר תומך ואוהב. אנו מסופקים מינית בכל מיני דרכים אך לצערי איננו מצליחים לבצע חדירה מלאה. בן זוגי מגיע לזקפה, אך ברגע שאנו מנסים לבצע חדירה, הוא מאבד את הזקפה. מה ניתן לעשות ? האם זו תופעה של לחץ שיכולה לעבור כאשר יהיה רגוע או שמדובר במשהו שמצריך טיפול ? אשמח לעזרה כי אני מיואשת :(

מיכל היקרה, נדמה כי שאלתך חוזרת על עצמה ובין אם לא, שאלה דומה מאוד קיבלה מענה תחת הכותרת: ניסיון לסקס בתאריך ה18/1/2012. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב . החיים שלי ארוכים מאוד וסיפוריי חיי לא קלים וארוכים וזאת למרות שאני עוד חודשיים רק בת 28, הספקתי לחוות חיים קשים ועצובים עם הרבה מכשולים -והמון בדידות והישרדות עצמית ועזרה מידי פעם... בכל אופן הנקודה היא שבאמת אצלי כיום הבן זוג הוא הכל בשבילי!כל עולמי, המאהב,המקשיב הכתף התומכת המשענת שלי,והאדם הכי קרוב והיחיד שקרוב שיש לי ושאני נעזרת בו בחיי היום יום. אז ככה לגביי הבן זוג שלי- אשתדל לעשות זאת בקיצור- היום אני נמצאת במערכת זוגית מזה שנתיים (מלאו לנו שנתיים בדצמבר האחרון) . הוא בסה"כ הבן זוג השני שלי בחיים החבר השני או איך שרוצים לקרוא לזה- אני בחורה רצינית מאוד לא משחקת משחקים ואף פעם לא שיחקתי .בחיים לא היו לי סטוצים או מערכות יחסים ידידותיות עם גברים הייתה רק מערכת יחסים ק ודמת של שנה וחצי לפניו וטוב שנגמרה. אני בחורה נאמנה כמו קיר גדלתי בבית דתי מאוד עם ערכים ומוסר- עכשיו העניין הוא שאנחנו עברנו לגור יחד בספטמבר האחרון ז"א 4 חודשים יחד בדירה כמאט הכל הולך בסדר – העניין זה שחבל שאנו מרגישים שכמאט -כי אני מרגישה שכבר צריך לתכנן את העתיד ואני מאוד לחוצה מזה שעדיין לא הסתדרתי מה שנקרא בחיים וטרם התחתנתי ומתי זה יקרא גם לי וטוב לי איתו –צריך עוד להקים משפחה וכו.. כמובן שהכי חשוב לי שזה לא ייעשה בפזיזות ובלחץ לבת של הורים גרושים אני יודעת שאני רוצה זוגיות נצחית ללא גירושים למרות שאין הבטחה כזו –אבל יודעת ובוודאות שאהיה אמא חמה והורה שונה ואחרת לגמרי לילדיי בעז"ה -ממה שאני קיבלתי-קשה לי לתאר בדיוק את הבעיה אבל ככה-אני אתחיל בזה שאני קודם כל אוהבת אותו מאוד מאוד אוהבת את היופי ואת האופי את היחס שלו אליי ברוב הפעמים - העניין שמתחילת היחסים לפני שנתיים כל חודש כמאט לפחות אנחנו רבים וזה תמיד היה בא ממנו וזה תמיד נראה כאילו שאני זו שלא טובה מספיק או שזה בגללי או ששוב עשיתי משהו לא כשורה ותמיד כל פעם הוא כאילו מאווה איום עליי ככה זה משתמע מהריב שהנה אנחנו הולכים להיפרד... ושאני לא בסדר כל הזמן...וכל פעם מחדש מרגישה מאויימת לגביי הזוגיות שלנו- הוא בחור מאוד טוב אך גם מאוד חם מזג ועצבני הרבה פעמים.אני חושבת שבכל מערכת יחסים יש מריבות וויכוחים וחילוקיי דעות העניין שזה- קודם כל הרבה מידי כל חודש כמאט לריב ריב רציני-והעניין זה שבכל ריב אני מרגישה ממנו שזה צורת איום להיפרד ז"א אי אפשר לריב איתו מבלי שארגיש ממנו שזהו זה עוד שנייה וזה נגמר..בריב עצמו הוא יכול לומר דברים ממש פוגעים ולהרים את הקול חזק ולומר שטויות שהוא יודע שזה שקרים ובכל זאת לומר לי ולפגוע בי הוא מדבר בריב ממש מגעיל-בקיצור המריבות בנינו הן לא קלות- ומה שמוזר ומצחיק שכל ריב אחרי פצצה ובוודאות אחרי שמרגישים שזהו זה בנינו- הוא בא חזרה אליי ומה שנקרא מתחנף מלטף מבקש נשיקה ולא נותן לי להתאושש אפילו מהריב מהבכי שלי ממה שהוא אומר לי והאמת שכבר לשנינו אין כוחות למריבות לי אף פעם לא היה במיוחד לאור כל החיים שעברתי אני מרגישה שגם ככה לא היה לי טוב וכיף ונחת ושמחה אמיתית בחיים עד שהוא הגיע ואז באמת הייתי מאושרת אך שהוא מתחיל לדון ולדבר אני יודעת שזה ייהפך לריב רע ויגרום לי רע ומלכתחילה אין לי כוחות לדבר איתו עלינו הוא מתאר אותי באופן לא נכון ותמיד כהלא בסדר כמה שאני משתדלת ובחורה שקטה וטובה ורוצה בדיוק להיות מאושרת איתו כמו שהוא רוצה להיות מאושר-וכל פעם אחרי מריבה לפחות עד היום הוא די מהר חוזר חזרה כאילו הכל רגיל –ואפילו אולי דביק מידי-ואמר שהוא אוהב אותי ולא באמת התכוון או רוצה להיפרד באמת..לא יודעת כבר.יש לציין וחייבת לומר שהוא מאוד רגיש אולי יותר ממני לפעמים ואני בחורה מאוד מאודרגישה ועדינה-מה שאני ממש לא מבינה למה הוא תמיד מוצא בעיות וסיבות לדבר עליהן ולדון ולהתווכח כי אני אף פעם לא מצאתי סיבות לריב עליהן אם אני רוצה לומר משהו אני אומרת דוגרי ומעירה וכנה די מיידית לא אוגרת בבטן ויום אחד יושבת ומדברת ושולפת לו את כל מה שרע לי בו...והוא ההיפך בא מידי כמהב שבועות עם פרצופים וכו ואז אני מרגישה והוא גם אומר שהוא רוצה לדבר ואז אני יודעת שהנה שוב התחלנו ואני צריכה שוב לשבת ודסקס איתו ולשמוע ממנו כמה שאני לא בסדר שעד לאותו ישיבה הוא לא אומר כלום - אני יכולה לומר שאני אוליי קצת פולנייה אבל אני הכל עושה מאהבה גם אם אני מתלוננת או רבה זה מדאגה לבריאותו מדאגה אליו לקשר שלנו ורוב הזמן אני לא מבינה למה הוא כ"כ מתלונן עליי ומה כ"כ קשה לו בי עדיין שאחרי שנתיים או לא יודע אם הוא רואה עתיד או לא איתי- אם כל מה שעברתי בחיים- אני בחורה יפה ,וחכמה ויש לי שאיפות תקוות והישגים ואני בסה"כ אני מי שאני בגלל החיים שעברתי ובגלל החינוך שחינכתי את עצמי לערכים מוסר ואני באמת יותר מידי וותרנית וטובת לב שזה הורג אותי- גם אם פגעתי במישהו או בו זה מאוד בתום לב ומטוב לב ואם פגעתי או אמרתי מה שאני חושבת מיד זה כי אני דוגרית ולא כי אני רוצה לפגוע אני באמת שלא יודעת מה כ"כ הוא לא יודע בי????אחרי שהוא רוב הזמן טוען שאני מושלמת והוא אוהב אותי מאוד אז זה מאוד מבלבל כי בתכלס הוא עדיין לא בטוח לגביי ולא רואה עתיד בוודאות איתי- ומצד שני כל הזמן אומר שאני מושלמת ???????אני לעומת זאת אני אוהבת אותו עם כל החסרונות והיתרונות ויש לו גם הרבה חסרונות אני מקבלת ובולעת את הכל כי אני אוהבת אותו- - אני מנסה להתגבר על הכל כי אני אוהבת אותו אבל נראה שהוא לא יכול להתגבר על הכל ולקבל אותי עם היתרונות והחסרונות שלי פשוט לקבל אותי איך שאני- אני בחורה שעובדת קשה מגיל 18 יום יום ולומדת עכשיו לתואר ראשון אחרי תואר הנדסאי אני שאפתנית מנקה מבשלת שואפת לשלמות יותר מידי פרפקציוניסטית זה גם חסרון וגם בנוסף עברו עליי שנים אחרונות של בריאות לא משהו בכלל ותקופות קשות ודברים קשים שעברתי ובכל זאת אני שורדת נלחמת חיה בסה"כ רוצה בן זוג אהוב לנצח שיאהב אותי איך שאני- הוא יש לו בעיית בריאות מאוד קשה שכיום היא לא משפיעה עליו אבל לעתיד היא כן משפיעה בקטע של להביא ילדים לעולם משפחה(אם הבנת....)הוא נוחר חזק גם שקשה לי לישון בלילות וזה עוד בעיה...ועוד כמה דברים וגם במשפחה שלו אין מי כי גם הוריו חולים כבר ומבוגרים -הוא גם רגיש מאוד ואוהב לשבת ולדבר לדסקס ואז מתחילות כל המריבות עבר הווה והעתיד-- ואני עייפתי ממריבות- בקיצור אוהבת אותו מאוד וכן מוכנה להקים חיים איתו ואפשר לפתור את כל הבעיות אם אוהבים ורוצים להיות יחד ככה אני חושבת לפחות -אבל הוא לא יודע עדיין לגביי ויש לי הרגשה שהוא לא ממש רוצה אותי לעתיד וכנראה שגם אני לא אשתנה והוא יאמר לי מה מפריע לו בי לעתיד בעוד כמה ימים אני מקווה כיארוז את הכוחות אז נשב ונדבר ואני מקווה שזה גם לא ייגמר מפיצוץ כי נמאס לשנינו מפיצוצים-וכ"כ השקענו במעבר יחד עכשיו לדירה וקנינו דברים ורהיטים והמון המון כוחות שזה מתיש אותי כבר גם כל המעבריים הנפשיים והפייזים הללו כבר מגיל 18 הספקתי לעבור 5-6 פעמים דירות -ואני ממש מפחדת לשמוע-שאכן אם זה משהו שאינני יכולה לשנות בי אז דרכינו כנראה ייפרדו כי אם כל אהבתו הרבה והעצומה שלו אליי הוא- לא מקבל אותי איך שאני ולמה אני כן צריכה לקבל אותו לא יודעת מה יהיה איתנו ואני כבר מרגישה לחץ של חתונה כזה מה קורה איתי מתי אני אתחתן?ויהיה לי אושר למה לי מכל הנשים זה מגיע???שאני הכי זקוקה לבן זוג חם ואוהב לנצח כי לי אין אף אחד בעולם ואולי אני קצת תלותית בגלל זה מקבלת הכל ואותו איך שהוא אם כל היתרונות והחסרונות...וחוץ מזה אין הרי אף אדם מושלם- ואני באמת ובתמים מאוד מאוד אוהבת אותו ועברנו המון דברים לא קלים וגם יפים יחד בשנתיים האחרונות...מה אתה חושב רציתי לשמוע את דעתך ד"ר אני מרגישה סבוכה בדילמה ומוקפת סימני שאלה ואי וודאות שעושים לי ממש רע..מה אתה חושב וממליץ לי לעשות ואיך נשמע לך בכלל כל בסיפור הארוך הזה...אשמח לתשובה ממך בהקדם בבקשה ואם תוכל לפרט לי בהסבר רב מה דעתך... תודה רבה רבה הנסיכה.

פונה יקרה, הרושם הוא שאת עמוסה מאוד בהיסטוריה האישית שלך , בחוויותיך ורגשותייך ואין בתוכך מספיק מקום , אולי , לראות, להבין וללכת לקראת בן זוגך. נדמה שאינך מבינה אותו ממש למרות שאחת לחודש הוא טוען את טענותיו אך את רואה בזה הצקה, איום , או שקר ומתקשה להתייחס למצוקה שהוא מנסה להביע בדרך זו. מאוד חשוב לך לראות את הצדדים החיוביים שבך, ואני בטוחה שיש כאלו למכביר. אך יחד עם זאת נדמה שאת מתקשה לפגוש ולהיות מודעת לחסרונותייך ומתקשה אולי גם לשנות התנהגויות. מכל הנאמר מאחר ויש לך הרבה דילמות וכלל הנאה גם לבן זוגך להערכתי יש מקום לפנות לטיפול זוגי, כדי להבהיר דברים בצורה ברורה ושקופה, כדי ללמוד לחיות עם רגשות מנוגדים ועל מנת לדעת איך לפעמים צריך לבלום כוונות טובות אם הן מביעות לתוצאות של כעס וחוסר שביעות רצון אצל הצד השני. במידה ואין לכם כסף לנות לייעות זוגי במסרת קפ"ח אליה את שייכת ניתן לפנות לתחנות לייעוץ נישואים הקיימות בחלק ניכר מהיישובים בארץ במסגרת שירותי העירייה והמועצה המקומית והן ניתנות באמצעות שירותי הרווחה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

באמת יש דבר כזה - כאב ביצים?. איך הוא נוצר?. איך מקלים עליו?. או שזה שקר של גברים שרוצים סקס?.

דורית שלום, אצל גברים הנמצאים ברמת תשוקה גבוהה ומגורים מאוד מינית חל אצלם זרימת דם מוגברת והתנפחות של האשכים. זוהי הפיזיולוגיה של עוררות מינית בגבר. היעדר פורקן מיני עשוי בהחלט ליצור כאב באשכים בשל היעבוי הדמי. הפורקן המיני לא חייב להיות באמצעות קיום יחסי מין והוא בהחלט יכול להגיע באמצעות אוננות עצמית של הגבר אשר יביא עצמו לפורקן. כאב האשכים מראה על צורך פורקני אך אינו מצביע על טכניקה באמצעותה יווצר פורקן זה. כל טוב והצלחה, אילנה.

יש לי חבר שאני אוהבת מאוד...ולדעתי זה גם הדדי ..אנחנו יוצאים כבר חצי שנה ובאמת אנחנו נהנים מהקשר הזה וטוב לנו ביחד ..אפילו חושבים להתחתן...אך יש 2 בעיות שקצת מפריעות לי..הראשונה זה הסקס הגמירה שלו מהירה ( עניין של דקות מעטות) וזה גורם לי לחוסר סיפוק..הוא טוב במיטה ואני נהנת אבל הוא גומר מהר ופשוט קם..ניסינו הרבה תחליפים כדיי שאני יהנה אך הכי כיף זה החדירה...ומבאס שאני לא יכולה להנות ממה...אז מה לעשות??? השאלה השניה שלי בכלל לא קשור לנושא.. אנחנו יוצאים כבר חצי שנה וזה ממש רציני אבל הוא לא מוכן להכיר את ההורים שלי עדיין ואין לו תשובה ברורה אף פעם למה לא לבוא.. הוא בחור בן 26 מספיק בוגר כדיי לבוא ...אבל הוא לא בא ..איך אני יכולה לגרום לו להכיר את ההורים שלי?

מימי היקרה, בקשר לשפיכה המהירה ניתן לעשות שימוש בתרופה סרוקסט (יש לה שמות גנריים שונים ומגוונים) הניתנת ע"י רופא המשפחה. ביסודה זוהי תרופה נוגדת דיכאון וחרדה אך אחת מתוצאות הלוואי הבולטות שלה הינו עיכוב ממשי בשפיכה. מומלץ לקחת כדור מדי יום וההשפעות תבואנה לידי ביטוי תוך זמן קצר. יש לקחת את הכדור מדי יום בשעה קבועה, רצוי בדרך כלל בבוקר ולא באופן חד פעמי לקראת קיום יחסי מין כי אז היא חסרת השפעה לחלוטין. כלומר זוהי תרופה שיש לקחתה באופן רציף, כל הזמן על מנת לעכב את השפיכה. הפסקת נטילת התרופה עשוייה להחזיר את המצב לקדמותו. במידה ובן זוגך רוצה ללמוד לשלוט בשפיכה ע"י תרגול יש לפנות לטיפול מיני זוגי אשר ידריך אתכם בטכניקה סקסולוגית התנהגותית. באשר לשאלתך השנייה, על חוסר רצונו של הבחור לפגוש את הורייך שווה לדעת את נימוקיו וכדאי לשוחח עימו על כך. איני רואה כל כך טעם בלחץ בנושא בלי להבין את סיבותיו להימנעות. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום רב. לפני כמה חודשים אקסית של חבר טוב שלי סיפרה לי כמה הגודל שלו שהיא מדדה לו. מאז אני לא מספיק לקנא עד כדי כך שזה מפריע לי בסקס עם חברה שלי. לי יש 14 ס"מ ולו יש 21 ס"מ... האם זה באמת הבדל משמעותי?

פונה יקר, גודל איבר המין נקבע בהתאם להיקף- כלומר העובי ובהתאם לאורך. העובי- ההיקף הממוצע של איברי המין נע פחות או יותר בין 10 ס"מ ל12 ס"מ יש כמובן פחות ויש כמובן יותר אך זהו הטווח השכיח ביותר. מרבית הנשים מתייחסות בהנאתם המינית לעובי ולאוו דווקא לאורך. יש להביא בחשבון שאורך נרתיק של אישה נע בין 10 ס"מ- 18 ס"מ והדבר אינו בר שינוי. אם עבור אישה מסויימת החדירה היא עמוקה מדי הדבר עלול ליצור אצלה כאבים בצוואר הרחם. כמו כן אם העובי של הבחור גדול מדי עבורה הדבר עלול ליצור כאב או אי נוחות בזמן החדירה. מכאן כי אורך של איבר המין הוא בהחלט לא הקריטריון היחיד הקובע. והשילוב המנצח הוא ההתאמה ההתנהגותית והגופנית בין אישה מסויימת לבין בן זוג המסויים. לא מה שמתאים לאחת מתאים לאחרת. גברים משום מה עסוקים בתחרות אולימפית באורך איבר המין שלהם ואינם מבינים כי אורך גדול מדי הינו מעמסה ועונש לעיתים קרובות על הבחורה. יש כאן התייחסות לאגו הגברי בלי קשר לצרכייה של האישה. באשר לשאלתך אורך של 14 ס"מ הוא בהחלט מכובד וראוי אך שוב, אין כאן התייחסות לא להיקף שהוא חשוב עבור הרבה נשים, ובעיקר לא לביצוע ולטכניקת ההתעלסות. באשר לאורך הפין שלך אתה יכול לישון רגוע לחלוטין. במקרה הזה ארוך מדי עשוי להיות צרה גדולה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.