אודה מאוד מאוד להכוונה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הי ירדן , אני אם לילדים קטנים. בעברי פגיעה מינית כילדה. כיום מטופלת כמה חודשים אצל פסיכולוגית מבוגרים. יש לי קושי רב עם מגע עם הילדים שלי. הבן שלי שהוא בן 5 בא לחבק אותי הרבה פעמים ואני נרתעת ממנו והודפת אותו ממני. דיברתי על כך עם הפסיכולוגית שלי, אך ללא שינוי. זה ממש דחף שכזה להרחיק אותו ממני אפילו שרציונלית אני מביאה שזה הבן שלי ושהתנהגותי פוגעת בו מאוד. ואכן הוא נפגע והרבה פעמים אומר לי "אמא , אני אוהב אותך, למה?" הנושא הזה שובר את ליבי וגורם לי להרבה רגשות אשם ומצפון. בבקשה, האם יש לך עצה עבורי או הנחייה כיצד להסביר לו את העניין? כיצד להתנהל איתו בצורה כזו שתמנע ממני להרחיק אותו באופן כה מעליב ובוטה. אני ממש אודה להכוונה. תודה.
שלום לך אמא, שאלתך חשובה ונוגעת מאוד. ראשית רוצה לומר שצר לי מאוד שנאלצת לעבור חוויות כ"כ קשות בילדותך שהותירו בך צלקות עד היום ואת למעשה מתארת תגובה פוסטראומטית כפי שמרחשת מול בנך. מאחרת ואת בטיפול, לא נותר לי אלא לומר לך להמשיך ולעבד את המקום הכאוב הזה. כמו כן ייתכן שטיפול דיאדי (ביחד עם בנך) יוכל לסייע לקשר בינכם עד מאוד, אבל אין באמת דרך להסביר לו מדוע אמא מרוחקת ומרחיקה.. הכיוון הוא עבודה קשה, סיזיפית ומפרכת על עיבוד הטראומה כדי שזו לא תעבור הלאה בתורשה בין דורית כואבת. שולחת לך עידוד ומאחלת בהצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
