ילדה בת 6 פוכעת רגשית

שלום רב, ביתי בת ה6, לומדת בכיתה א'. אינטלגנטית ומודעת מאוד לעצמה ולסביבה שלה. יש לה נטייה לאחרונה לומר דברים לא נעימים לאנשים בכל הזדמנות אפשרית ובכוונה (כל האמת בפנים גם בידיעה שזה מאוד פוגע) לדוגמא' "הלב שלי חושב דברים רעים כל הזמן" בכל הזדמנות היא תגיד לי שיש לי ריח רע ושאני מכוערת. לסבתא שהכי אוהבת אותה והכי מפנקת אותה היא אומרת דבר ראשטן שהיא נכנסת לביתה שהיא לא רוצה להיות אותה. היא תגיד למורה שיש לה ריח רע. היא דואגת לספר לכולם איך היא העליבה ודואגת שידעו על כך. בהתחלה ניסיתי לא לתת לזה במה ולא התייחסתי אבל לאחרונה המצב נהפך לבלתי אפשרי. גם כשאני מנסה לא להתייחס ולחייך היא תגיד אלך פעם את המשפט המעליב כדי שאשאמע. אני לא יודעת מאיפה זה נובע. ניסינו לדבר ניסינו לא להתייחס ניסיתי לצעוק. היא הבינה שכל מי שהיא מעליבה יתרחק ממנה אבל היא ממשיכה (כל הזמן בטענה שהלב שלה אומר לה לומר זאת. איך אני ממשיכה מפה הלאה. מרגישה שזה בעיקר כלפי. ארחיב ואומר שהיא נמצאת בכיתה א' נהגה לעשות דברים שהם לא יפים (למשל להגיד משהו לא יפה לאחד הילדים) ורצה לספר ישר למחנכת את מה שעשתה. יכולה לעשות זאת עשרות פעמים ביום, לעדכן בכל דבר שעשתה. היא ילדה שלא מפריעה ולא מקללת ולא בעייתית אבל כן יש לה את הבעתיות הזאת.