תינוקת שמטיחה את ראשה ברצפה.

שלום רב, עצתי החמה אלייך היא לעולם לא להתייחס להתנהגויות של ביתך, בוודאי לא בתקופת הינקות והפעוטות, כאל מניפולציה. נכון היא מתנהגת ונכון היא רוצה שתפעלי עבורה- אך זו ממש לא מניפולציה במובן השלילי של המילה. לילדים יש צרכים. לצד הצרכים ישנם קשיים, תסכולים, כאבים, רצונות ונפש מלאה ושלמה המבקשת ללמוד, לשמוח מרגוע, התרגשות ועוד. אני מציעה תמיד לחשוב על מה הילדה שלי מבקשת ממני? לדעתי ביתך מראה לך כמה קשה לה לשאת תסכולים ומבקשת ממך לעזור לה להרגע. ביתך התינוקת לא יכולה להרגיע את עצמה על אף שמאוד מאוד מנסה ללא הצלחה. אני מציעה לך לעשות את כל מה שאפשר במצב הזה כדי לעזור לה להירגע. לחבק, להרים, לשיר, ללטף, לעסות, לדבר אליה, ובעיקר בעיקר להיות אמפטית. זה גם לא אומר בהכרח לתת לה את מה שהיא רוצה..למשל עוד שוקולד אחרי צחצוח שניים, אבל זה כן אומר לדבר אליה להרגיע ולחבק...לתת תוקף לרצון ולכמה היא רוצה...עד יעבור זעם. לגבי השאלה הנוגעת לקשיי וויסות. ייתכן שיש קשיי וויסות, את יכולה להתייעץ בטיפת חלב או לפנות בעצמך למרפאה בעיסוק. זה עדיין לא ימנע ממך את הכורח לעזור לביתך להרגע כשהיא זקוקה לזה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

לי זה נשמע שביתך עדיין זקוקה לנוכחותך המרגיעה לצורך הירדמות. אני מציעה להיות איתה בחדר, ללטף, לחבק, לשיר, ואפשר בהדרגה לפתוח איזה מרחק, כלומר לא רק להרים ולחבק, אולי גם לשבת לידה ולשיר לה..אפשרי אפילו שאביה ירדים אותה באופן הזה ולא רק את. אבל ללא שום ספק, עצתי היא להענות לצרכים שלה בנוכחות מרגיעה שלכם לעת שינה. אמא יקרה, אני יודעת שזה קשה..אבל בשלב הזה בחייה אימהות עדיין משמע צרכים קונקרטיים ופיזיים...זה תפקידך כרגע ואני מבטיחה לך שהוא לא ימשך באופן הזה בדיוק לאורך זמן רב מידי..ילדים גדלים מהר, הצרכים מתחלפים באחרים.