תיסכול כבד מאוד של מתבגר בן 16

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

20/11/2024 | 13:14 | מאת: מאיה

שלום, מדובר בבן שלי - בן 16. תלמיד כיתה י"א במגמה מאוד תובענית ורמת לימוד גבוה מאוד. הוא מתוסכל מהלימודים. שונא ללמוד. לא מצליח כבר תקופה ארוכה לישון בלילה כמו שצריך ומהלך היום אינו מרוכז בלימודים. אתמול כתב שהוא חושב כל כל על להתאבד אבל יודע כמה הוא חשוב לנו אז לא עושה את זה. אומר שכל היום הוא בבית ולא כיף לו בחיים. לא כיף לו לעשות כלום. לא בא לו לעשות כלום. החומר הלימודי לא מעניין אותו. אמרתי לו שאני חושבת שצריך לפנות לגורם מקצועי - פסיכולוג או פסיכיאטר כדי שייעץ ויסייע בנושא, אך הוא לא רוצה ואומר שיתמודד בעצמו עם המצב. מקרה דומה קרה גם לפני שנתיים והדברים נירגעו עם הזמן. זה לרב קורה כשלא הולך לו במבחן מסויים (כפי שקרה אתמול) למרות שהיום יום שלו מתסכל אותו בנוסף ללימודים. הוא כל היום יושב בחדרו עם המחשב (הוא מאוד אוהב את תחום מדעי המחשב). לא ניפגש עם חברים. לא רוצה לצאת לטיולים שנתיים. מצב מאוד מאוד מתסכל ומדאיג ואני לא יודעת איך אני ובעלי אמורים להתמודד עם זה? לכפות עליו ללכת לטיפול פסיכיאטרי? נ.ב. הוא מסרב שאפנה לגורם כלשהו מבית הספר שלו - מחנכת או יועצת.

שלום, שאלה האם היצעתם לו לעבור לכיתה קלה יותר או להשמיט כמה מקצועות מוגברים כדי להקל עליו? ירדן

20/11/2024 | 20:45 | מאת: מאיה

כן. הצעתי לו עוד לפני שהתחיל כיתה י'. אינו מעוניין.

הי שוב, במצבים כאלה אני מציעה לזוג ההורים להיכנס לתהליך של הדרכת הורים טובה, שמטרתה לחשוב ולהבין טוב יותר את צרכי הנער, ללמוד כיצד לייצר עימו מערכת יחסים קרובה יותר, כיצד אפשר ונכון לתמוך בו ובנוסף להרחיב את החשיבה על הסביבה הביתית שיתכן וקשורה אף היא לציפיות העצמיות המוגזמות שלו מעצמו. אני בטוחה שתמיכה מעין זו עבורכם תסייע לכם לסייע לו. בברכה, ירדן

22/11/2024 | 17:46 | מאת: מאיה

מודה על העיצה אך חשוב לי לציין שהקשר שיש לנו עם הילד הוא קשר קרוב, אוהב ואנו מאוד משמעותיים בחייו. גם הוא מרגיש ואונץמר את זה וגם אנחנו מרגישים כל. אנחנו מרעיפים עליו אהבה אינסופית והוא יודע שאין לנו ציפיות שיצטיין בלימודים. אני כל הזמן אומרת לו שמספיק שרק יעבור את המבחן אפילו בנקודה אחת. אנחנו לא לוחצים עליו באף תחום שכן הוא ילד מאוד רגיש.

אני מבינה ובכל זאת, לחשוב עליו ועל משפחתכם מחדש ביחד עם איש מקצוע, בטוח שיהיה מאיר עיניים עם זאת אני חושבת שכדאי ששניכם ( אמא ואבא יחד) תאמרו לו באופן אסרטיבי אך אוהב, שאתם כהוריו לא יכולים להרשות שידרדר כך נפשית וכי אתם אחראים לשמור עליו ולכן תעשו איתו עיסקה, שינסה טיפול בשיחות למשך 5 פגישות ואם לא ירצה להמשיך- לא תכריחו אותו... מה שכן...חפשו פסיכולוג/ית קליני או מטפל מוסמך, מומלץ ומנוסה בטיפול במתבגרים, שיודע להגיע גם לבני הנוער הקשוחים ביותר... בהצלחה

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים