איך מתגברים על אבדן?

לפני יומיים, הכלב שלי נפטר בפתאומיות מסרטן של התגלה קודם. הוא היה כמעט בן 11 ומאז אני לא מצליחה לתפקד. כל הבית בוכה כל הזמן, אנ לא מצליחה לאכול. אני מתגעגעת כל כך. מרגישה שלא הספקתי להפרד. קמתי בבוקר, הלכתי לעבודה שעתיים אחותי התקשרה בהסטריה שמשהו לא בסדר איתו ושעתיים אחרי הוא נפטר. כשבאתי להפרד הוא כבר היה מטושטש וסובל וראו שהוא כבר רוצה שיניחו לו למות בשקט. קשה לי שלא הספקתי להפרד כמו שצריך לחבק את הגודל הזה(גולדן רטריבר) לתפוס את הראש הענק בשתי הידיים ולנשק. יש לי כל הזמן תמונות חולפות בראשי של העניים שלו, הפרצוף שלו, ההליכה שלו.. הבית כל כך ריק. כל המשפחה שבורה, בחיים לא חשבתי שהבית יכול להיות כל כך ריק בלעדיו. אני בעוד כמה חודשים עוברת לבית אחר כך שזה לא כל כך רלוונטי עבורי אם המשפחה תקח כלב חדש או לו, למרות שאימי לא רוצה להקשר לעוד בעל חיים. הכל אופן זה כבר לא יהיה אותו דבר. הוא היה הכלב הראשון שלי והכאב הוא עצום... איך מתגברים על זה... אני בוכה כל הזמן ולא אוכלת... אני מבינה כבר שהוא לא יחזור אבל הגעגועים שוברים אותי