סיבוכי מחלת קרוהן וניתוח

בן 65 עם מחלת קרוהן יותר מ-30 ש' .כבר לפני 15-20 שנה היו הצרויות באליאום הסופי (מרקם פריך )וגם היצרות שבקושי אפשר לעבור באנדוסקופ . בשנים האחרונות אחת לחודש בערך חסימות חלקיות במעי הגס , עצירויות ושילשולים לסירוגין . מטופל כבר שנים באנטביו. crp 0.5 . המוגלובין 12.5 .קלפרטקטין 400 . באופן כללי אני מרגיש טוב יחסית פרט לאירועים של עצירויות קשות שלפעמים אני מגיע למיון ואישפוז עם עירוי נוזלים וזונדה . הכירורגים ממליצים על ניתוח. עד היום נמנעתי ממנו מפני שיש הרבה סיבוכים לניתוחי מעי גס ואני בכלל לא בטוח שאיכות החיים שלי תשתפר ( הרבה יציאות ליום ובעיקר נוזליות(היום רק 1 ליום) , סיכון להידבקויות , סיכון לסטומה , כאבים , בעיות בהשקה , נכות קשה , חזרה של הדלקת ועוד..). מצד שני אני מודע שאחרי כמעט 40 שנה של מחלה שמערבת את האילאום הסופי והסגמואיד יש סיכון גבוהה לסרטן . בדיקות דם תקינות וגם bmi תקין . אם ההשקות כל כך בעיתיות ייתכן ועדיף לעשות כמה שפחות השקות . אבל אם רוצים להשאיר לי משהו מהמעי הגס יצטרכו לעשות 2 השקות או לכרות את כל המעי הגס(פרט לרקטום) ולעשות השקה מהמעי הדק (אחרי כריתה של 20 ס"מ מהמעידק סופי) לקצה התחתון של הסיגמואיד . מה השיקולים להחלטה על השקה אחת או שניים ? האם מעדיפים 2 השקות ולהשאיר חלק מהמעי הגס או השקה אחת וכריתת כל המעי הגס למעט הרקטום? מה דעתך?