החלפת מסתם
דיון מתוך פורום ניתוחי לב פתוח
אימי בת 82 בדר"כ בריאה התעלפה לפני כשנה ולכן עברה בדיקות אקו במאמץ. בבדיקה נתגלה מסתם אאורטלי מסויד ומוגבל בפתיחתו. החלטת הרופאים הייתה להשאר במעקב. בבדיקת אקו חוזרת אשר בוצעה בחודש דצמבר 2011 נתגלתה הרעה במצב המסתם האאורטלי (מפל סיסטולי 61(38) שטח מחושב 0.9 מסתם מיטרלי P: הסתיידות ניכרת של טבעת המסתם מפל 11(4) בשבוע שעבר עברה ארוע של קצב לב גבוהה ביותר ולא יציב, (170) לאחר אישפוז בבי"ח, יוצב קצב הלב ובוצע צינתור. בצינתור לא התגלו כל ממצאים נוספים מלבד sever aortic stenosis הוחלט שנדרש ניתוח החלפת המסתם באופן מיידי. שאלתי היא מה רמת הדחיפות הנדרשת לבצוע ההחלפה.\? ומה המלצתכם לאופן ההחלפה , קרי ע"י צינתור או ניתוח לב פתוח בהתחשב בגילה.
לרן השלומות, ההתוויה לניתוח החלפת המסתם האאורטלי הינה חד משמעית אצל אימך, בהתאם למהלך העניינים שתיארתה. גיל 82 הוא גיל מתקדם, אך אינו מהווה סיבה להמנע מניתוח:לפי נתוני מדד ה- EuroScore , טבלאות לחישוב סיכון ניתוחי המבוססות על מאגר נתונים ייצוגי מאירופה, הסיכון בניתוח הוא 8.9% בגילה, ולנסיוננו המצופה הוא כמחצית מזה:4-5% . אלו אמנם רמות סיכון נכבדות, אך עדיין מדובר בלמעלה מף 90% הצלחה, בשיטה מקובלת שהוכיחה עצמה לאורך זמן. המסתם התותב המשתל הוא מסתם מוכר, שהוכיח עצמו היטב במעקבים לשנים רבות. השיטה בצינטור תופשת היום תאוצה.היא מודרנית ואלגנטית, אך עם נסיון מגבל ומעקב חסר לטווח ארוך (שנים). היא בשימוש בעיקר בחולים שהסיכון הניתוחי בהם כה גבוה, עד שבעצם לא מומלץ כבר להעמידם בו. יש בה לא מעט הצלחות, וגם לא מעט כשלונות, אלא שיש להתחשב גם באופייה של קבוצת החולים שעברה את ההחלפה בשיטה הצינטורית.כמו כן יש חסרון גדול בזה שאין מדובר בהכנסת מסתם חדש מסוג שכבר עבר את מבחן הזמן, והוכיח את עצמו, אלא במסתם מסוג נסיוני, שאיננו יודעים כמה זמן יחזיק. בחולה כמו אימך הסיכון הניתוחי נחשב סביר, והתוצר הוא החלפה במסתם מוכר, שיש עמו נסיון של שנים רבות. בנתונים של היום, הניתוח הרגיל הוא ה: Golden Standard , בהתחשב בכול זאת אני ממליץ על השיטה הניתוחית. יש גם אופציה לבצעה בפתיחת חזה קטנה (Minimal Invasive Cardiac Surgery ), אם כי היא אינה שגורה בידי רוב מנתחי הלב. אצלי באסותא היא הסטנדרט. לגבי הדחיפות: הגברת כבר סימפטומטית, כך שיש המלצה לנתחה בהקדם (בימים/שבועות הקרובים). בהצלחה, פרופסור סמולינסקי