שלום פרופסר סמולינסקי

לגאולה השלום, המטרה בניתוח המעקפים הוא לספק דם לכול האזורים שאינם מקבלים מספיק דם.אם עושים עבודה חלקית, דהיינו אם יש למשל ארבעה אזורים כאלה ושמים מעקפים רק לשלושה, אזי יש עדיין אזור בלב הממשיך לסבול. השקת(חיבור) מעקפים לכול האזורים הסובלים היא המטרה בניתוח, פחות מזה זה טיפול חלקי.אין ספור סקירות רפואיות(מאמרים בעיתונות מקצועית) הוכיחו כי לאחר ניתוח שאינו מספק את כול האזורים המאויימים באוטם בלב,יש יותר התערבויות חוזרות(ניתוחי מעקפים חוזרים, צינטורים ותומכנים) וחשש ליותר התקפי לב במשך הזמן. כול חולה הוא עולם ומלואו, והמנתח צריך להתאים לו את מספר המעקפים לפי ממצאי הצינטור.כך שאם החולה זקוק לשני מעקפים, אין צורך לבצע יותר. אם הוא זקוק לחמישה מעקפים, שלושה זה טיפול לא שלם.רק לאחרונה פורסמו תוצאותיו של מחקר ענקי, הכולל מספר גדול של חולים, ומתייחס בדייקנות לנושא אספקת הדם המלאה לאחר צינטור ותומכנים, ולאחר ניתוחי מעקפים, מחקר Syntax . התוצאה הייתה שרק ב- 55% מהחולים שטופלו בצינטור הושג שחזור של אספקת הדם המלאה ללב, לעומת 65% בחולים שטופלו הניתוח. התוצאה מפתיעה לרעה במיוחד בניתוחי המעקפים, בהם היתרון היחסי לצינטור הוא שטכנית, אפשר להגיע בניתוח למספר המעקפים הדרושים לחידוש אספקת דם מלאה! ממוצע המעקפים לחולה במחקר זה היה שלושה. אפשר להניח לכן שגם אצלנו בארץ, ממוצע של שלושה מעקפים לחולה לא יספק למעלה מ- 65% תוצאה מלאה!(שלושה מעקפים לחולה, עם פלוס מינוס קטן, זה גם השכיח אצל רוב המנתחים בארץ, ממש כמו באמריקה).ישנם מנתחים מועטים בארץ העומדים על ממוצע מעקפים גדול יותר בצורה משמעותית.אצלי הממוצע הוא 4.3 ,כך שאני קרוב יותר לחידוש אספקת דם מלאה. לגבי חולה מסויים, כמו אביך, את יכולה להצליב מידע בין הקרדיולוג המצנטר והמנתח המיועד, לודא שיש ביניהם הסכמה ותיאום לגבי מספר המעקפים.לגבי חולה נתון, קשה לדעת אם ממוצע המעקפים שהמנתח הזה עושה במשך שנה,משקף את איכות ההחלטה שלו במקרה בודד, וכן מן הסתם לא תדעי נתון זה.