דחיינות או הפרעות קשב וריכוז?

היי אני סטודנטית שנה א' באוניברסיטה, אני עובדת, ואמורה ללמוד בזמן שיש לי, יש לי המון מוטיבציה, אני יושבת עם הלפטופ, ובזה זה נגמר, לא מצליחה לפתוח את המאמרים, וגם כשאני מצליחה, אני קוראת 2 שורות ומפסיקה, במקרה הטוב, יוצא שאני מתמרחת על מאמר יום שלם, במקרה הרע, ביזבזתי יום שלם על שורה, אני ממש מתוסכלת מעצמי. יש לציין, שאני מוסחת מאוד בקלות וכל רעש בבית מוציא אותי מריכוז, כמובן שאני לא יכולה ללמוד לא עם טלויזיה [אפילו לא על MUTE] ולא עם שום הסחת דעת, מאחר ורוב החומר הוא על גבי המחשב, הסחות הדעות- הן רבות, פייסבוק וכדומה. גם בתיכון הייתי דוחה המון ולא מרוכזת אבל אז הרמה הייתה מן הסתם שונה ולא נדרשה ממני השקעה אמיתית, אז איכשהו הסתדרתי.. אני יודעת שיש לי נטיה לדחיינות אבל אני תוהה אם זה יותר מזה... אציין כי ניסיתי לקחת ריטלין פעם אחת, ונראה כי זה קצת עזר אבל אני לא בטוחה. תודה רבה מראש!

קודם כל תודה רבה על התגובה המושקעת!!! דבר שני אציין ואומר כי ניסיתי את זה בתקופה של הפסיכומטרי, למידה בסיפריה ועם אנשים (אפילו אם כל אחד לומד משו אחר העיקר שאני אהיה בסביבה שלומדים בה ולא יהיו גירויים אחרים, או אנשים שיתפתו כמוני להפסיק ולעבור לדברים איחרים :) במקביל שמתי לב שאם אני מתחילה משו, ומפסיקה בשביל מטלה כלשהי, אין סיכוי שאני אחזור למה שעשיתי, זה קשור?.. אז או שאני לא מסוגלת להתחיל או שאני לא יכולה להפסיק..... לגביי הקריאה האקטיבית שמתי לב גם האמת, שאם אני לא מסכמת אני מרגישה שאני לא עושה כלום ואז מאבדת עניין כעבור מספר דקות. זה ממש מלכוד 22, כי אני דוחה ולא מצליחה ללמוד מה שאומר שאני לא מספיקה לסכם- ואז לומדת מסיכומים של אחרים, ואני לא מצליהח ללמוד מהם כי הם כבר מסוכמים!.. ממש בדיחה, העיקר שלוקחים את זה בהומור. יש טעם לעשות איבחון בגיל 24 תיכף??