כדורים

שמי יסמין. אני בת 32 ורווקה. לפני מספר שנים הלכתי לפסיכיאטר כדי לבקש כדורי הרגעה. הוא לא רצה לתת לי בהתחלה, אבל אני שכנעתי אותו. לא ידעתי לאיזו צרה אני מכניסה את עצמי. מאז התחילו לשפוך לתוכי כל מיני כדורים: מוגדי דכאון, כדורי הרגעה (קלונקדסף אסיוול), נוגדי פסיכוזה במינונים נמוכים, למרות שמעולם לא הייי פסיכוטית. אני לוקחת כדורים כבר כמה שנים. אני מתה להיפטר מהם, אולם הייתי כבר אצל כמה פסיכיאטרים והם מסרבים. הבעיה היא שאני לא יכולה פשוט להפסיק את הכדורים, כיוון שאני מקבלת קצבת ביטוח לאומי ואינני עובדת כרגע ואני חייבת קשר עם פסיכיאטר אם אני אצטרך מכתב לביטוח לאומי, ואז אני חייבת לשמוע להוראותיו עם הכדורים, אחרת הוא לא יקבל אותי. כל הכדורים נגד הדכאון שקבלתי לא עשו לי כלום, למעט תופעות לוואי. הקלונקס גרם לי עצבנות נוראה. הריספרדל הפך אותי לפקעת עצבים. יוצא שאני לוקחת כדורים כדי לא להפסיד את הקצבה של ביטוח לאומי, שכרגע היא חיונית לי. כיום אני מקבלת 100 מ"ג טרזטדיל ו 150 מ"ג סרוקוול. הסרוקוול הוא כאמור אנטיפסיכוטי, אולם אני מעולם לא הייתי פסיכוטית ואני לא מבינה למה אני צריכה לקחת כדורים אנטיפסיכוטים. אני לא יודעת איך להיפטר מהכדורים האלו. אני הולכת גם לשיחות אצל פסיכותרפיסטית נהדרת, אולם היא עם הרופא בענין הכדורים. כמובן שהיא לא יכולה לקחת על זה אחריות בעצמה. אני לא רוצה לקחת כדורים בכלל. איך אפשר להפסיק עם זה? האם יש פסיכיאטרים שלא דוחפסים כדורים? הענין גם מטריד אותי בקשר לקשרים עם בחורים. אני חוששת מאוד שענין הכדורים ירתיע בחורים. איך ניתן להיפטר מהכדורים ולהמשיך לקבל את קצבת הביטוח הלאומי?

אולי תעשי את מה שמכר שלי עושה: הוא משיג את התרופות ופשוט לא לוקח. הוא זורק אותם לפח מבלי שאף אחד יודע. אני יודעת מזה כי היה לנו קשר קרוב.