פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
12/10/2002 | 00:13 | מאת: דנידינית

שלום הקצב בפורום הזה הוא היסטרי.ולכן התחלנו דיון בעבוד הקודם והוא נדחק אחורה.ההודעה האחרונה בדיון הזה היתה שלי בתאריך 11.10 בשעה 00:17 . תחת הכותרת:"ד"ר הידש אתה על הכיפאק". אפשר להקפיץ את הדיון שם לעמוד הזה ואם לא אז להתייחס לנאמר שם? תודה

12/10/2002 | 00:52 | מאת:

הלכנו וחזרנו ושבנו. תודה על התיזכורת.

11/10/2002 | 21:01 | מאת: מיטל

אולי תוכל לקטלג אותה. ברגע שאני מתעוררת, אני חשה בהלה, סחרחורת, פחד, אובדן זכרון וזהות. בערך כמו להדליק מחשב, שעובר על הזכרון שלו. אני סורקת/טוענת את המידע/הזכרון (די מבהיל אותי), השתייכות למין האנושי, שמי , ההגנות שלי וכו'..והכל די מוזר לי. זה אורך כמה דק', עד שאני חוזרת לעצמי ולתודעה מלאה. (כמ מחשב שמוכן לפעולה) קצת על עצמי: בעלת הפרעת אישיות גבולית בתק' משבר. התחלתי ליטול פאקסט זה כמה ימים. יתכן שמדובר בגלישות? דה-פרסונליזציה? תודה

11/10/2002 | 21:06 | מאת: מישהי

אני מכירה את התופעה. שמת לב אם במקרה לקחת איזה כדור הרגעה באותו יום, או ביום שלפני, למעט הפקסט? כי נדמה לי שיש איזה קשר.

11/10/2002 | 21:17 | מאת: נחשי מי אני ?

תהי בקשר !!

12/10/2002 | 00:54 | מאת:

היי הכל נכון, תוסיפי לתארים המכובדים שנתת לעצמך גם בעלת מודעות עצמית מפותחת. חלומות פז דר' גיורא הידש

12/10/2002 | 05:49 | מאת: אמי

את צריכה זיון טוב-ממש טוב ואת בחוץ!

11/10/2002 | 20:40 | מאת: יוסי

שלום ד'ר גיורא הידש , כבר מזה שנתיים מאז שנתקלתי לראשונה במושג של הפרעת אישיות סכיזואידית (SCHIZOID PERSONALITY DISORDERׁ אני עסוק ב'חקר' התופעה קראתי הרבה חומר בנושא וזאת משום שמצאתי שהסמפטומים של ההפרעה מתאימית לאישיות שלי בצורה מדהימה . אחת השאיפות שלי שעדיין לא הצלחתי להגשימה היא להפגש עם אנשים אחרים שמאובחנים באותה הפרעה . אני גר באזור חיפה ואשמח מאד ליצור קשר עם אנשים שסובלים מאותה תופעה לצורך החלפת מידע, וכמובן לצורך סיוע הדדי . כתובת האימייל שלי ליצירת קשר :[email protected] בתודה , יוסי

12/10/2002 | 01:19 | מאת:

שלום יוסי, יוזמתך מבורכת ואני מקווה שאנשים נוספים יגיבו לך. עם זאת הייתי מבקש שתזהר ולא תאבחן את עצמך. רבים קוראים מאמר או ספר ואומרים - זה בדיוק מה שיש לי. אז בזהירות. אני יכול להמליץ על הספרות והאומנות. לדוד גרוסמן-הסופר יש ספר של ספורים קצרים הנקרא "הרץ", בספר ישנו ספור אחד הנקרה באותו השם, הרץ, וכנראה שם הספר לפי ספור זה. הדמות בסיפור סובלת מהפרעת אישיות סכיזואידית. לדעתי הספור מקסים. אם ראית את הסרט "בירדי", סרט יוצא מהכלל ואמין מהבחינה הפסכיאטרית, שים לב לתיאור האישיות לפני הגיוס ופריצת הסכיזופרניה. זוהי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. דומה אבל לא בדיוק סכיזואידית. גיבור הסרט והסרט עצמו מקסימים. תבלה, דר' גיורא הידש

סבתי בת 72, התאשפזה בביה"ח לפני כשבועיים בעקבות התקף שגעון שעבר עליה באותה לילה. בביה"ח גילו בבדיקת CT סימנים לארוע מוחי (לא בטוחים שהארוע התרחש באותו לילה). מתחילת האשפוז ועד היום (כרגע, היא נמצאת בביתה) ישנה תופעה מוזרה - למשך כל היום (מהבוקר עד השערב המאוחר) היא מתפקדת נורמלי לחלוטין מבלי בעיות בזכרון או בעיות מוטוריות כלשהן. אך בשעות הלילה, היא לא מצליחה להירדם או נרדמת ומתעוררת לתוך "שגעון" - מגרדת בכל הגוף, לא מסוגלת להישאר במקום אחד, מדברת לא לעניין, ומתרחצת ללא הפסקה. הפסיכיאטר דיבר על אפשרות של "ספיגה" ושיפור במצב. בינתיים, אין שום שינוי במצבה, למרות תרופות ההרגעה שהיא מקבלת מידי יום, ואנו חסרי אונים. האם התופעה מוכרת והאם יש איזה טיפול שיכול לעזור למצבה? האם יכול להיות שתרופות ההרגעה רק מחמירות את המצב ולא נותנות לגוף הזדמנות לרפא את עצמו? בתודה רבה מראש.

היי התופעה מוכרת. כאשר המצב הנפשי לא טוב מסיבה אורגנית אז הביטוי של ההפרעה הנפשית הוא אי שקט בלילה ובלבול. בסיבה אורגנית אני מתכוון שידועה הסיבה הגופנית למצב הנפשי. אצל סבתך זה האירוע המוחי כנראה. לעתים אלו רעלים שונים, חבלות בראש וכדומה. אבל תמיד קיימת סיבה גופנית לסימפטומים-תופעות נפשיות. לפעמים די קשה להשתלט על המצב, אם יתנו תרופות חזקות מדי לסבתך היא עלולה לסבול מירידה בלחץ דם או הפרעות אחרות. אם פחות מדי טיפול אתה רואה שאין לכך השפעה. לכן המטרה היא לאזן אותה מדי לילה עד לקביעת המינון המתאים לה. כלומר כדאי שהפסיכיאטר יבדוק ויתאים שוב את המינון של התרופות. הפסיכיאטר שבדק אותה צודק, בדרך כלל אחרי המצב החריף, קיימת הטבה בתפקוד הכללי והתופעות שתיארת נעלמות. דרך אגב המצב שתיארת נקרא בספרות הפסיכיאטרית דליריום. תעדכן, והחלמה מהירה דר' גיורא הידש

אני בן 29 עברתי שני אישפוזים בעבר ואני עדיין נמצא במעקב רפואי. ברור לי שאני סבלתי/סובל מאזושהי בעיה נפשית שעדיין לא ברורה לי. אני לעיתים מרגיש מצוקה ומעדיף להיות לבד- הרצון שלי לעשות דברים לעיתים הו א נמוך אני לעיתים מרגיש כמו במלכודת. בשנת 97 התחלתי בלימודי הנדסת מחשבים בטכניון ונאלצתי להפסיק לאחר שנתיים עקב מצוקה נפשית . אני מרגיש די בודד במאבק והלוואי שהיה מישהו שהייתי יכול לספר לו על כל מצוקותיי. אגב, אני מוצא שהאינטרנט הינו מדיום שדווקא לצורך זה הוא מאד נוח כיוון שהוא שומר על דיסקרטיות ומאפשר בקלות רבה יותר להפתח ולהוציא החוצה דברים שבאמת כואבים (אשמח לשמוע על פורומים נוספים בנושא) . לגופו של עניין - בדומה למה שהחולה מהכתבה ציינה גם אני חש לעיתים הקלה מסויימת ברגע שאני עוסק בקריאה/לימודים או עיסוק אינטלקטואלי אחר, שכביכול מרחיק אותי מעולם הרגש שאיתו מאד לא פשוט לי לעסוק. כיוון שההודעה היא אנונמית , אני אציין שכבר לאורך מ'ס שנים אני מכור לפורנוגרפיה דרך הרשת - הדבר מלווה אצלי במטען רגשי מאד שלילי ואני מרגיש הרבה רגשות אשמה בקשר לכך. אני מרגיש שאני סוטה - ולכן מתוסכל ולא אוהב את עצמי. אני רוצה להיות מאושר ולצאת מהמצוקה .... חשוב לי להגשים את עצמי , וגם לתרום כמיטב יכולתי לחברה. אגב, אציין לסיום כמה פרטים נוספים על עצמי . כיום אני עובד בחיפה בחברת תקשורת מובילה במוקד שירות לקוחות. העבודה הינה קשה מאד עבורי אבל אני מתמיד בה כבר לאורך שנתיים - ויש רגעים שאני מוצא בה למרות הקושי הרבה הנאה. הרצון שלי הוא לשאוף לכוונים חיוביים אבל לפעמים אני מרגיש כלוא ומשותק. אני נוטל טגרטול לאיזון מצב רוח. אשמח לקבל כל תגובה/יעוץ.... דני .

דני שלום, שמחתי לקבל את מכתבך וגם אני מאמין במדיה של האינטרנט לקשיים ולהקלות מהסוג שאתה מציין. אם אני מבין נכון את מצבך אתה מאשר את הידע הכללי שבפסיכיאטרייה מדובר על הפרעות/קשיים של הרגש ולאו דווקא של ההגיון והשכל. ההגיון פועל מצויין הקשיים הם עם חרדות ועם רגשות. לכן אני חושב שהנושא החברתי חשוב מאוד, כדאי מאוד לעשות מאמץ ולהגיע להכרויות וקשרים חברתיים. כמובן שהעבודה שאתה מתמיד בה חשובה מאוד וכל הכבוד. בקשר לפורנוגרפיה, אני חושב שהבעיה היא רגשות אשמה עם אוננות. כדאי לעבוד על זה מעט עם איש מקצוע. אין רע באוננות. אני אגלה לך סוד שלא מדברים עליו אבל הוא נכון - גם אנשים נשואים מאוננים. אין רע באוננות אבל אפשר להוסיף קשרים זוגיים ויחסי מין אם זה מתאים לך כמובן. שמור על קשר ואני מקווה שגם משתתפים אחרים יגיבו לפניתך. ביי דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 15:51 | מאת: ירין

לאח שלי היו היום שתי התקפות שהוא רוצה להתאבד (הוא לא חולה). וההורים שלי לא עשו משהו בעניין. אני מפחד שהוא יעשה לי משהו, מה אני יעשה? אני ישמח אם תענה בהקדם.

11/10/2002 | 18:27 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

ירין שלום, לא ציינת בן כמה אתה, אולם במצב זה חייבים לעשות משהו. הייתי מאוד ממליץ על בדיקת רופא והמקום הקרוב ביותר הוא כל חדר מיון בבית חולים כללי. תנסה לשוחח עם הוריך ולהבין מה קורה ומדוע לא התייחסו לאחיך אשר בודאי סובל. דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 15:50 | מאת: אחת

האם תוכל לכתוב לי בקצרה אודות התרופה רמרון? ובהשוואה לאפקסור ? תודה! אחת

11/10/2002 | 18:34 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

שלום רב, רמרון היא תרופה נוגדת דיכאון העובדת על שני חומרים במוח - נאורוטרנסמיטורים, נוראפינפרין וסרוטונין. לכן גם יעילותה ומיעוט תופעות לוואי. כפי שכתבת התרופה דומה לאפקסור, אין הבדל עקרוני ביניהן. יש לנו ניסיון רב יותר עם האפקסור מפני שהתרופה מעט ותיקה יותר ובנוסף ישנו אפקסור XR בעל משך פעולה ארוך שהוא מעט יותר טוב נגד חרדה מאשר האפקסור הרגיל. תוכל לקרוא פרטים באינדקס התרופות של וואלה בקישור: http://health.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=medicine/drug1&id=307&name=רמרון&page=3 בהצלחה דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 19:07 | מאת: מלי

הייתי בפגישה אחת אצל פסיכיאטר בקופ"ח מכבי אחרי 5 דקות הוא נתן לי מירשם לרמרון. בינתיים זה מאד מרדים אותי אבל קצת משפר את ההרגשה כבר אחרי יומיים שלקחתי. לגבי אפקסור אין לי מושג.

11/10/2002 | 20:46 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

למלי שלום, אם כבר החלטת להתחיל עם הטיפול התרופתי כדאי להמשיך, בדרך כלל רמרון מעוררת אבל יש לא מעט תגובות כמו שלך. העייפות חולפות אחרי תקופה קצרה של מספר ימים כאשר הגוף מסתגל לתרופה. אם העייפות מפריעה מדי, אפשר להתחיל ממינון נמוך יותר ולעבור את תקופת ההסתגלות ולהגיע למינון המומלץ. אפשרות שניה היא לנסות וליטול את התרופה יותר לכיוון של שעות הערב. תעדכני דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 21:52 | מאת: איש הגשם

נו קיבלת בונוס חמש דקות מקבלים רק מיוחסים ואני שמח על כך אני בדקה בזמנו קיבלתי כמה מרשמים ובכל מרשם 3 תרופות כנראה שהרופא ההוא גם הסריח מוודקה

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/26062000/ART54563.html

11/10/2002 | 18:25 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

לשאול שלום, תודה תודה על הכתבות המעניינות. כתבה זו מעניינת במיוחד כיוון שיש בה חשיפה אישית ותמיד הסיפור האישי מעניין יותר מתורות מדעיות.. אשמח לקבל שאלות ותשובות הקשורות לכתבות ולעורר דיון בנושאים המועלים בכתבה ביי דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 19:32 | מאת: איש

לפני השאלה הערה: כתבתי בפורום הזה רבות בעבר בתקופת האין רופא-יש רופא-אין רופא-אין רופא שלו, הפך הפורום למקום מאוד לא נעים והפסקתי לבקר בו, שמחתי לראות שיש רופא רגיש ומתחשב המנהל את הפורום, תודה וכל הכבוד. ועכשיו השאלה: המרואינת בכתבה מזכירה מספר אישפוזים כפויים, שכנראה עזרו לה, אני מכירים חולים רבים שסבלו מאוד שסבלו מאוד מאישפוז שכזה, אפילו עד למצב שהאישפוז גרר אצלם PTSD, הייתי מאוד מעוניין לדעת מה עמדך, ועמדת שאר הכותבים, בנושא

11/10/2002 | 13:45 | מאת: שאול

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=307 מדוע התרופה יקרה כל כך ? מדוע נדרש אישור הרופא המחוזי של הקופה למתן התרופה

11/10/2002 | 14:02 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

לשאול שלום, התרופות החדשות הן יקרות מאוד מסיבות מסחריות וענייניות. ראשית חברות התרופות משקיעות הון עתק בפיתוח התרופות. המחקר והפיתוח יקרים מאוד והאמת שכיום חברות התרופת מעסיקות את מיטב החוקרים. מאז שחברות התרופות החלו להשקיע במחקר ופיתוח ישנה התקדמות עצומה בטיפולים השונים בפסיכיאטרייה. כלומר המטופלים בהחלט נהנים מכך. כיוון שהפיתוח יקר גם מחיר התרופה יקר. בנוסף, כיוון שחברות התרופות הן מפעלים כלכליים הם מעלים את המחיר למקסימום שהם חושבים שיהיה להם כדאי. מדובר פה על שוק חופשי לחלוטין כמו קביעת מחיר לכל מוצר מסחרי אחר. כלומר לשוק החופשי יש יתרונות וחסרונות. כיוון שחברות התרופות מרוויחות מהתרופות הפסיכיאטריות הן משקיעות הרבה מאוד כסף בפיתוח וחידושים. כיוון שהם רוצים להרוויח אז המחיר גבוה. זו גם התשובה לשאלתך השניה. כיוון שהתרופה יקרה קופות החולים עושים בקרה על השימוש בתרופה היקרה ורק אם ניסו קודם תרופה ישנה יותר וזולה יותר אפשר לעבור לתרופות החדשות והיקרות יותר. תמיד יש קשר בין רפואה וכסף, זה לא פייר אבל זו המציאות. תודה על השאלה. ביי דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 14:09 | מאת: מלי

במכבי אין בעיה לקבל רמרון גם כתרופה ראשונה ובלי אישור של אף אחד מלבד החלטה של הרופא המטפל. אם הרופא המטפל החליט לתת לך רמרון תקבל. בכללית זה כבר עולם אחר.

11/10/2002 | 13:02 | מאת: ברל'ה

אני מעוניינת לקבל מידע על טריכונומיה (נדמה לי שככה קוראים לזה...) - תופעה של תלישת שיער כפייתית. מה זה? ממה זה נובע? מה היקפה של התופעה? באילו צורות היא באה לידי ביטוי? כיצד ניתן לטפל בסימפטום זה?

11/10/2002 | 18:22 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

ברלה שלום, טריכוטילומאניה trichotillomania שם מפחיד לתלישת שערות. הפרעה זו נמצאת בקבוצת האבחנות של הפרעות בשליטה על הרגלים ושל דחפים. בקבוצה זו הפרעות התנהגות המתאפיינות במעשים חוזרים ונשנים ללא מניע הגיוני ברור, שבדרך כלל פוגעים באינטרסים של החולה ושל אנשים אחרים. האדם מדווח שהתנהוגותו קשורה לדחפים שאינם נשלטים לביצע הפעילות. הגורמים למצבים אלה אינם מובנים. טריכוטילומאניה מתאפיינת באובדן שיער בולט, כתוצאה מהכישלון לשלוט בדחף למרוט שערות. לפני מריטת השערות בדרך כל גובר המתח, ואחרי המעשה באה תחושת הקלה או סיפוק. כמובן שצריך לשלול מחלות אחרות כמו דלקת בעור או מחלה פסיכוטית אחרת. בברכה דר' גיורא הידש

06/11/2003 | 18:57 | מאת: מרלין

שלום רב, אני סובלת ממחלה זו (טריכופגיה) למעלה מ-9 שנים. ניסיתי להפסיק בעצמי, לקבל עזרה פסיכיאטרית (טיפול התנהגותי ותרופתי משולב) ורפואה אלטרנטיבית.לצערי הטיפולים לא הניבו תוצאות.עם זאת, לדעתי חלק מכישלון הטיפול נבע מהעובדה שהרופאים שפניתי אליהם מעולם לא טיפלו במחלה זו בעבר ולמעשה הכירו אותה כתאוריה בלבד. האם יש בישראל רופאים/מרפאה (רפואה קונבנציונלית א אלטרנטיבית) אשר מתמחים בטיפול במחלה זו ספציפית ולא ב-OCD באופן כללי ? תודה.

11/10/2002 | 12:39 | מאת: שואלת

שמעתי שיש תסמונת כזו,ולדעתי אני לוקה בה. על איזה טיפול מומלץ? בהתקף החרדה שקיבלתי לפני חודש טופלתי בתרופת הרגעה... ככה זה יהיה תמיד? או שיש משהו שיכול לעזור לי לתמיד?

11/10/2002 | 13:55 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

תשובה לשואלת, מטרת המחשבות הקשורות לחרדה היא לפחיד אותך וגרום לך לחרדה. אחד מפחד מסרטן, השני מאיידס, השלישי פוחד להשתגע אלו התופעות הפופולריות. אין כל כך חשיבות באיזו צורה באות החרדות. לכן הטיפול בחרדה כאשר החרדה מתרכזת בפחד מסרטן הוא אותו הטיפול כמו בכל חרדה אחרת. בהצלחה בטיפול, דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 01:50 | מאת: בני

שלום רב לך ד"ר הידש ! אשתי בשנות ה-50 שלה --בכוונה לא כתבתי גיל בלות - - כי היא ממש פורחת ושמחה ועליזה במרבית שעות היום. בשנתיים האחרונות היא מגלה תופעות של עצבנות וחרדה.אינה מסוגלת לישון ולהרדם לא בלילה ולא בחוזרה מעבודתה אחר"צ. כל לילה היא לוקחת כדור ואבן וגם אז לא תמיד שנתה רצופה וחלקה ולפעמים היא אף מתעוררת מוקדם בבקר. שאלותי הן : 1) על מה מצביא חוסר השקט הנ"ל ? 2) האם יש השלחה של הפסקת המחזור , על תופעות אי שקט וחרדה ? אשתי ממוצא פולני גאה !! - כלפי חוץ מעולס לא תתלונן - אך בפנים היא מלאת פחדים וחרדות. האם אי פעם נעשה איזה מחקר על יוצאי אירופה - פולניה בנושא זה ? האם הגאוה הפולנית הזאת- והחרדות - מאפיינים רק את הפולנים ?? האם יש איזו ספרות כתובה בנדון? האם נכונה הטענה כי הפולנים הינם " חסרי חוליות" - ( מקווה שתבין אותי היטב :-) HELP - אנא עזרתך בנדון רופא יקר !! נ.ב - הפורום שהקמת מעניין ביותר וגם תשובתך - המשך והצלח במעשך המבורכים בהוקרה ובתודה . בני - חיפה

11/10/2002 | 13:53 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

בני שלום, אשתך פולניה גאה וכידוע אין בדיחות על פולניות. הכל אמת. אבל ברצינות, אי אפשר להאשים הכל בפולניות, אני חושב שיותר מתאים לחשוב על הפרעות של דור שני לשואה, וחרדות הקשורות לילדים של הורים אשר חוו חרדות קשות אמיתיות בזמן השואה. להתראות דר גיורא הידש

11/10/2002 | 20:00 | מאת: איש

אני "דור שלישי" לשואה (אני שונא את הביטוי הזה נוא תמיד נשמע לי כמו הנצחה של מסכנות) התאור של הכותב בהודעה הראשונה מאוד מזכיר לי את אמא שלי שהיא פולניה, ועוד יותר מזה את סבתא שלי, אבל השאלה הזאת מתייחסת דווקא אלי ולדור השלישי. לפני כמה שנים אובחנתי כמי שסובל מהפרעת חרדה דיכאונית, יש לי עוד שלוש חברות הדומות לי בהיסטוריה המשפחתית המשפחתית שלהן, ואובחנו אף הן כסובלות מהפרעות חרדתיות/דיכאוניות שנות, האם יש מחקרים המגלים נפוצות של בעיות כאלה בקרב דור שלישי?, האם הנפוצות הזו גבוהה במובהק משאר האוכלוסיה?, ויותר חשוב, אולי, מה עם הדור הרביעי?

10/10/2002 | 21:32 | מאת: קשה-לי

אני פונה אליך ד"ר, כי אני כבר חסרת אונים. כבר קרוב לשנה יש לי בעיה של נדודי שינה . הייתי ב-5 מפגשים עם פסכיאטר שאמור להתמחות בבעיות שינה. בפגישה האחרונה שלנו, הוא החליט שאני בדיכאון והוא נתן לי מרשם לסרוקסט. כשהגעתי לרופא המשפחה, להמיר את המרשם הפרטי למרשם של הקופה, הוא המליץ על תרופה בשם פלוטין . במשך שבוע לקחת פלוטין ועוד 1/2 כדור של בנדורמין עבור השינה, ולאחר מספר ימים התפתחו אצלי צפצופים באוזן השמאלית וירידה בשמיעה. בעקבות כך, הפסקתי לקחת את הפלוטין יש לי בעיה של מחלת אוזנים בשם אוטוסקלירוסיס (הישרדות העצם) שגורמת לצפצופים באוזנים וירידה בשמיעה. (אך המצב של השמיעה היה נסבל לפני לקיחת הכדורים) השאלות שלי הן: א) האם יש קשר בין הירידה בשמיעה והופעת הצפצופים עם לקיחת התרופות הנ"ל. ב) מדוע רופא המשפחה התנגד לתת לי סרוקסט ונתן לי במקומו פלוטין. מה הבדל בין התרופות הנ"ל. ג) האם אתה יכול להפנות אותי למומחה של בעיות שינה, הנושא כבר בלתי נסבל ואני מתחילה להתמכר לכדורים בנודרמין מתוך הרגל (כי זה כבר לא כלכך עוזר לי) . האם חצי כדור בנדורמין ללילה , זה נחשב התמכרות ? לתשובתך אודה

10/10/2002 | 22:06 | מאת: ליאור

רופא משפחה איננו מחוייב למירשם של פסיכיאטר פרטי. האחריות היא על הרופא שחתום על המירשם וייתכן שרופא המשפחה איננו משתמש בסרוקסט עפ"י נסיונו והבנתו. אם זאת היתה הנחיה של פסיכיאטר של הקופה לתת לך באופן קבוע ושוטף מירשמים של הסרוקסט אני חושב שאז זה כן היה מחייב אותו. אין הבדל גדול בין פריזמה לסרוקסט אבל עובדה שרופאים שונים מעדיפים להשתמש בתרופות שונות בשביל אותה בעיה.

10/10/2002 | 23:11 | מאת: אלמונית

בוודאי שיש הבדל גדול וניכר בין פריזמה ( פרוזק) לסרוקסט!!!

שלום, פריזמה=פלוטין=פרוזק. אחרי שהסתיים הפטנט על הפרוזק המקורי שני מפעלי תרופות מייצרים בארץ את הפרוזק. האחד בשם פלוטין והשני בשם פריזמה. מניסיוני, ואין מדובר במחקר מדעי- הפריזמה אפילו יותר טוב משום מה מהפרוזק המקורי. סרוקסט ופרוזק פועלים על אותו המקום במוח ולכן הם מאוד דומים. לסרוקסט מייחסים השפעה מרגיעה יותר והפרוזק יותר מעורר. לדעתי זו הסיבה שהפסיכיאטר רשם סרוקסט ואני לא חושב שכדאי היה להחליף. פרוזק וסרוקסט לעיתים נדירות גורמים לתופעת לוואי של טינטון באוזניים. טנטון זהו רעש קבוע שאינו מרפה מסיבה לא ידועה. התופעה חולפת עם הפסקת הטיפול. לכן יתכן שעם בעיות האוזניים התפתח גם הטינטון. במקרה זה יש להפסיק את הפרוזק=פלוטין. גם בדיכאון יש הפרעות בשינה, ויש הפרעות שינה ראשוניות. בכל מקרה עדיף אולי להשאר עם אבחנה אחת מאשר לרוץ למומחים שונים. בכל מקרה בתל-אביב ובחיפה קיימות מעבדות שינה עם מומחים להפרעות בשינה. אני חושב שלא תהיה לך בעיה לאתר את המכונים הללו. בונדורמין ממכר לא לפי הכמות אלא לפי משך השימוש. בשימוש קבוע של כחודש ימים מתחילה ההתמכרות. זוהי התמכרות חלשה ולא קשה להפסיק אותה. כדי למנוע התמכרות המלצתי היא לא לקחת את התרופה באופן קבוע. כלומר יום כן יום לא או בכל שיטה אחרת. חשוב לעשות הפסקות לפי מצבך וכך מונעים התמכרות. פרוזק וסרוקסט אינם ממכרים. בהצלחה ותעדכני דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 00:09 | מאת: תום

לי פרוזק גרם כמעט לצאת מדעתי וניגרם לי סבל רבה של שנים ועד היום אני לא עצמי עדיין וראיתי בעיתון שגם לאחרים ושפרוזק מסרטן גם לכאורה לפי מחקר שפורסם במעריב לא מזמן. לפי פירסומים ב"הארץ" וב"ידיעות" 50 אלף איש רצחו והתאבדו בגלל הפרוזק ואני לא מבין איך שלא מבדרים כאן על זה ?.

11/10/2002 | 04:52 | מאת: מישהי

מנסיון, גם יום כן יום לא, מחליש את השפעת הכדור. (כלומר במילים אחרות, מתחיל למכר).

ד"ר הידש שלום רב, ראשית , אני מודה לך על התשובה המפורטת והענינית. (היא קצת הרגיעה אותי מהבלבול) בקשר לצפצוף באוזנים, הוא עדיין ממשיך למרות שהפסקתי את לקחת הפלוטין לפני כעשרה ימים. סה"כ לקחת מהפלוטין במשך שבוע ימים (7 כדורים בלבד). האם התופעה לא תעלם, דהיינו יש כאן פגיעה בלתי הפיכה. האם הכדור גרם להופעת הציפצוף או שזה החמיר את המחלה שלי (כזכור התגלתה אצלי מחלתה האוטוסקלריוסיס). אני כעת תוהה אם לבצע ניתוח באוזן לשיפור השמיעה שאמור גם לסלק את בעיית הרעש. (יש לי אובדן שמיעה של 55%). בקשר להתמכרות לכדור בנדורמין, אני מנסה בכל כוחי לבצע גמילה, אך ללא הואיל. אני מתעוררת באופן תמידי בין השעות 3:00 לבין 4:00 בבוקר. (ואני מתייאשת מלנסות להרדם באופן טבעי, ואז אני לוקחת 1/2 כדור). האם מעבר לכדור אחר כגון זונדום , יכול לשפר את המצב ? אודה על תשובתך אסתי. נ.ב -בקשר למכון שינה, אני מנסה דרך קופת החולים, לקבוע תור במרפאת השינה של ד"ר ירון דגן בבית החולים שיבא (תל-השומר).

10/10/2002 | 20:23 | מאת: מיקי

לאיזה צ'ט של נענע עליי להכנס? לבסיסי? או למתקדם???? תודה.

לבסיסי

לבסיסי.

10/10/2002 | 19:52 | מאת: מישהי

שלום רב אתמול ציינת שתי תרופות, שאין להן תופעת לוואי של הפרעה במישור המיני. האם תוכל להרחיב מעט לגבי כל אחת מהן? בתודה מישהי.

10/10/2002 | 20:49 | מאת: גיא

אנחנו מכירים??

10/10/2002 | 21:13 | מאת: מישהי

לפי מה?

10/10/2002 | 23:31 | מאת:

היי מדובר בתרופות החדשות נוגדות הדיכאון הפועלות על הנוראפינפרין. תכנסי לאתר התרופות של וואלה שהוא בדרך כלל אמין ונכון. אם יש לך שאלות ספציפיות יותר ברצון אוסיף. ביי דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 18:05 | מאת: אחת

האם יש להן אפקט הרגעה מהיר כמו לאפקסור?

ד"ר הידש שלום לפני מספר ימים דיברת על כך שאנשים לא מצפוניים שאין להם קונפליקטים לא מפתחים בדרך כלל תסמינים דיכאוניים. היום צפיתי בתוכנית על הפרעות אכילה ששודרה בערוץ 8 ונאמר שם שאנורקסיה פוגעת במח ובסרוטונין. נאמר גם שזוהי הסיבה שמי שלוקות בהפרעות אכילה מפתחות תסמינים דיכאוניים. אני מסכים שללוקות באנורקסיה יש קונפליקטים אבל הקונפליקטים נובעים מהמראה שלהן ולא מחשש שמא התנהגותן גורמת עוול לזולת. עד כאן ההערה לגבי מצפון ודיכאון שאלתי : האם "בני אנוש" היושבים בכלא ומאובחנים כ בעלי הפרעות אישיות סוציאלית לא מפתחים בכלא מחלות דיכאוניות שאול

10/10/2002 | 23:11 | מאת: דנידינית

שלום למה הכוונה אנשים לא מצפוניים לא מפתחים תסמינים דכאוניים?יש דבר כזה אדם ללא מצפון? אגב,כן שמתי לב לכך שאנשים שפחות רגישים לזולת,מאלה שמסוגלים לדחוף בתור בלי להרגיש אפילו לרגע לא נעים,או לעשות דברים אחרים גרועים יותר מבלי לחשוב כמה מחיר משלם האחר בשביל התועלת של עצמם.,אני מכירה כמה וכמה אנשים כאלה שחיים מאוד טוב,כלומר מאוד שליו.הם דואגים מאוד מאוד לעצמם,לא מתייסרים בשאלות של מוסר ומצפון יותר מדיי,בדר"כ גם הם נהנתנים מאוד ,בוכלל הכל מאוד יציב בחייהם.לכך התכוונת ד"ר הידש?ואם כן,מה המסקנה?אולי כדאי לחנך לא לערכיות?או שמצפון זה משהו שקיים באופי ולא בחינוך? ביי דנידינית

10/10/2002 | 23:20 | מאת: אלמונית

אני מניחה שכן, לכך בדיוק התכוון ד"ר הידש.שאלת אם יש כזה דבר אדם ללא מצפון-אין אדם ללא מצפון בכלל, אבל יש אדם עם מצפון לא מפותח! המצפון מתפתח מרגישות-רגישות מצפונית, רגישות מוסרית. רגישות זה דבר שקיים באופי- יש אנשים שנולדים רגישים יותר ורגישים פחות ואין מה לעשות.אבל רגישות קיימת גם ובהחלט בחינוך.ואני מניחה שאנשים שרגישים לסביבתם ישקעו בדיכאון ביתר קלות מאשר אנשים שרק הבלי העולם ותועלתם האישית מעניינים אותם.

10/10/2002 | 19:49 | מאת: מיטל

שלום, האם ניתן למצוא או להצביע על קשר בין תופעות אלרגיות לבעיות נפשיות? תודה

10/10/2002 | 23:35 | מאת:

מיטל שלום, בהחלט יש קשר בין תופעות אלרגיות ומצב נפשי. עם זאת הקשר אינו פשוט ואינו ישיר ולעתים ההסבר אינו פשוט. לתופעות אלרגיות ישנו בסיס גופני פיזי, וגם תורשתי. עם זאת הזמן שבו התופעה פורצת כאשר הנפש/גוף נחלשים מעידה על הקשר ביניהן. ישנם מחלות גופניות שחלק מהן הוא על בסיס אלרגי וגם הן קשורות למצבים נפשיים. באסטמה, דלקת של המעי הגס=קוליטיס, יש קשר בין גוף ונפש. ישנם אנשים שאצלם המרכיב הנפשי בולט יותר ואחרים שהמרכיב הנפשי בולט פחות. מסובך... דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 18:54 | מאת: רוברטו

ברחבי העולם פועלות 100 מרפאות חוצנים מתוכם 40 במקומות שונים בארץ ( חפש ערך " טיפול בחוצנים " בgoogle או במנוע חיפוש אחר ) . הטיפול ניתן במישור הפיזי והנפשי. עד כה, עברתי 4 טיפולים עם הטבה ניכרת בסמפטומים הפיזיים. השתילו אצלי משדר המהווה מעין "לחצן מצוקה" המאפשר לי ליצור קשר טלפטי עם החוצנים מחוץ לשעות הטיפול בזמן שהיתי בבית. בעקבות התשדורת הטלפטית הם עורכים "ביקור בית" לצורך מתן מענים פלאטיביים זמניים עד לטיפול הבא. אגב , הטיפול הבא יתמקד בהבט הנפשי בכלל ושל הסמפטומים תגובתיים לפתולוגיה הפיזית. אנו מודע לכך שכל העניין שנשמע ביזארי, מטורף או כמתיחה גרועה. במקרה הגרוע חשבו שאני " משוגע" ותתעלמו מההודע הזו. בכל אופן, ראיתי לנכון לעדכן אותכם וזו גם דרכי להודות לחוצנים על תרומתם וגם לעדכן אותכם בקיומו של טיפול יוצא דופן. אגב ,להערכתי לא מדובר באוטוגסטיה או בתופעת פלצבו. האבחון כלל סקירה של בעיות רפואיות קודמות ששכחתי מקיומם . בכל אופן , למרות הצלחת הטיפול , בגלל סקפטיות טבעית אני עומד לעבור בדיקות MRI חוזרות כדי לשכנע את עצמי שאכן הצליחו לטפל בשרש הבעיות הנוירולוגיולת אורטופדיות . הערות: 1. ושוב לא מדובר במתיחה . איני מציין שם של מרפאה ואיני ממליץ עך מטפל מסוים על מנת לא לחטוא בפירסום בפורום. 2 . אין לי רווח כלשהו מפרסום הודעה זו חוץ ממתן אפשרות למעוניינים בכך לזכות בטיפול אלטרנטיבי נוסף גם במישור הנפשי. בברכה רוברטו

10/10/2002 | 23:46 | מאת:

לרוברטו שלום, אולי במקום לפרסם תכתוב מדוע פנית למרפאה זו, ממה אתה סובל, ומדוע בחרת בטיפול זה. אולי תעדכן אותנו גם בעוד מספר חודשים לגבי מצבך? האם השיפור נשמר ויציב. דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 01:29 | מאת: רוברטו

O.k אנסה להתמקד : 1- PTSD שהוביל ל-. 2- התמכרות קשה לקסנקס. התרופה אינה מועילה אבל הפסקתה מעוררת בין היתר התקפי אגורפוביה ( התחלתי בנטילת התרופה לאחר שהובטח לי שאינה ממכרת). כל נסיונות הגמילה עצמיים או בלווי מקצועי כשלו. תתקן אותי באם אני טועה ,עד כמה שידוע לי בארץ אין מרפאות או מוסדות גמילה למכורים לבנזודיאזפינים. 3. פגיעה צווארית WHIPLASH ופריצת דיסקים צואריים , המלווים ב טינטון, סחרחורת ובעיות יציבה. 4. פיברומיאלגיה- לפי מחקריו האחרונים של פרופ ' דן ביסקילה ( ראומטולוג- ב"ח סורוקה) קיים קשר סיבתי בין פגיעות צוואריות להופעת פיברומיאלגיה. 5 . לפני מספר חודשים בעקבות החמרת מצב הצוואר התחלתי לסבול מטשטוש ראיה שלא על רקע בעית עיניים ( נבדקתי על ידי נוירואופטמולוג) אלא בגין פגיעה ( לחץ על) עורקי הצוואר שגרם לאסכמיה בצרבלום ולזרימת בילתי תקינה של דם למרכז הראיה במוח. בחרתי בטיפול הזה לאחר שכל הטיפולים הקונבנציונאליים והאלטרנטיביים האחרים לא גרמו להטבה כלשהי. כשלון המצטבר של הטיפולים העצים את החרדות והכשיר את הקרקע למוכנות שלי לקבל כל טיפול ביזארי שיוצע לי. מה היה לי להפסיד? נכנסתי ל"מרפאה" ולא ידעתי למה לצפות. ה "מטפלת" מסרה לי שהיא עוסקת בעבודת תיווך והעבודה נעשת על ידי החוצנים. מבלי שהכרתי אותה או ידעה על קיומי או על בעיותי פירטה את כל הבעיות הנ"ל ופגמים ובעיות רפואיות מהעבר ששכחתי כגון נקע בקרסול שמאל בגיל 15 פגיעה בברך ימין בצבא. במשך שעה הרגשתי לחצים ומתיחות באזורים שונים בגוף ומבלי שמסרתי לה מידע כלשהו על משעובר עלי היא ציינה בדיוק את מקום המחושים. בינתיים עברתי 4 טיפולים. ראיתי חזרה אלי , נעלמו הטינטון והסחרחורות, אני חש רוגע שלא חוויתי המון זמן . השלב הבא לטפל בהבטים הפסיכוסומטים של הפגימות וההתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים. אני מודע לכך שאת העלמות הסחרחורות ניתן ליחס לאוטוסוגסטיה. בעיות טשטוש ראיה כתופעה " היסטרית" לפי פרויד ( סליחה על האנכרוניזם) , כנ"ל לגבי כאבי הפיברומיאלגיה. כך שיהיה קשה לבדוק מדעית את" רצינות" הטיפול.תחושת הרוגע בוודאי ניתן לראותה כסוביקטיבית. כאמור, כפי שהוצע הולך לעבור בדיקות מעקב: האם רמת כולוסטרול ירדה, האם "נעלמו" האוסטאופיטים בין החוליות וכן האם פריצת הדיסק אכן חזרה למקומה. ברכה רוברטו

10/10/2002 | 18:46 | מאת: נוי

ברצוני לדעת לגבי התרופה אופרימול. האם היא מומלצת, (גם בהשוואה לזמן הנוכחי לעומת התרופות החדשות יותר), לאיזה מקרים מתאימה במיוחד ומהן תופעות הלוואי שלה. בתודה מראש.

10/10/2002 | 21:54 | מאת: .שירה

לבעיות אין אונות אוננות ואובססיה למין אנאלי

10/10/2002 | 23:48 | מאת:

לנוי שלום, מצטער, לא ידוע לי על יחודיות ושימוש מיוחד באופרימול. תעדכן ואשמח לבדוק את הדברים. דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 17:19 | מאת: אבי

האם היא עוזרת לשינה ? מהם תופעות הלוואי ? מישהו יכול לתת לי קצת מידע על תרופה זו תודה

10/10/2002 | 18:33 | מאת:

לאבי שלום, נוזינן היא תרופה ותיקה מקבוצת התרופות נוגדות הפסיכוזה. תופעות הלוואי הן כשל התרופות נוגדות הפסיכוזה הישנות הנקראות כיום תרופות טיפיות. פרט להשפעה נוגדת הפסיכוזה, התרופה מאוד מרגיעה זה היתרון והחסרון שלה. בעבר השתמשו בה להשריית שינה במינונים נמוכים של 2 מג' בשם מינוזינן. (ישנם גם כדורים של 100 מג' ולא לשינה). לנוזינן יתרון גדול בכך שאינה ממכרת. כיום הרופאים הוותיקים עדיין עשויים להשתמש בה להשריית שינה במינונים של 12.5 מג', (יש כדור של 25 מג'). במינונים אלו לא צפויות תופעות לוואי משמעותיות. בברכה דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 18:45 | מאת: אבי

כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. חזק ואמץ - תודה .

10/10/2002 | 19:25 | מאת: עדי

מלבד נוזינן שמעתי שגם טרוקטיל ואטומין הן בעלות השפעה מרגיעה ומרדימה. הייתי רוצה לדעת את ההבדלים בין התרופות הנ"ל. כמו כן האם סרוקוול נכנסה לסל הבריאות והאם היא יכולה לתת במינון נמוך את אותו אפקט מרגיע ומרדים של נוזינן/אטומין/טרוקטיל מבלי להסתכן בדרטיב דיסקינסיה ודברים דומים.

10/10/2002 | 16:55 | מאת: אייל המקורי

חבר'ה, מספיק, מה קורה לכם? התעוררתי עכשיו והופתעתי לגלות מספר לא קטן של הודעות שכנראה כתבתי מתוך שינה (אולי זו עוד תופעת לוואי..........). לפי כמות התגובות, אני מבין שכולכם יודעים על קיומו של הצ'ט, ולכן החלטתי להפסיק לפרסמו בשלב זה. למרות זאת ולמרות ההפצרות, אני כן אמשיך לענות לאנשים שזקוקים לעיצות, כי אני מרגיש שאני רוצה ויכול לתרום ולעזור מנסיוני האישי. לכל הכועסים - אני באמת לא כועס על אף אחד, ואשמח לעזור לכם בכל בעיה, למרות הכל........ ולכל התומכים - אתם יודעים איך אומרים: "הכלבים נובחים והשיירה עוברת..." להתראות בחצות אייל

10/10/2002 | 17:46 | מאת: אני

איילי, איזה יופי של תגובה. איך אתה לא משפיל את עצמך ולא יורד לרמה. מאחלת לך שתצא מכל הבעיות שלך ושיהיה לך רק טוב והכי טוב. מותק אתה!!

10/10/2002 | 16:49 | מאת: טלי

מתוך הכתוב בפורום לגבי כדורים שעובדים על הסטונין - ומטרתם טיפול בדיכאון או בחרדה, עלתה בי שאלה: מדוע לא מייעצים לאנשים שלוקים בבעייה, עוד לפני שהם מתחיליפ עם כדורים לנסות אירובי שמעלה את רמת הסרטונין או פעילות ספורטיבית אחרת. גם אני סובלת מחרדות, והאמת שמטלבטת יחד עם הפסיכולוג שלי אם לקחת כדורים, אבל השאלה היא בעצם - האם פעילות ספורטיבית כדוגמאת שעה ביום לא יכולה לשמור על רמה סבירה של סרטונין. אודה לך על תשובה. טלי

10/10/2002 | 17:13 | מאת:

טלי שלום, אני לא יודע מה השפעת האירובי על הסרוטונין ואני חושב שלאף אחד אין תשובה על כך. עם זאת אירובי בהחלט מוסיף לגוף ונפש והוא יכול לעשות רק דברים טובים. כמובן אם לא מגזימים. אירובי, הרפיה, טיפולים אלטרנטיביים נוספים מוסיפים מאוד. גם פסיכולוגים ופסיכותרפיה. אני משתדל להראות שאין דרך אחת שמתאימה לכולם, כול אחד הוא יחיד ומיוחד וצריך למצוא את המפתח המתאים לכל אדם. איך שכחתי - ישנו מפתח אחד המתאים לכל אחד - א ה ב ה אז בהצלחה דר' גיורא הידש.

10/10/2002 | 13:20 | מאת: אייל

אל תשכחו היום בחצות אני שם מחכה לכם לסייבר

10/10/2002 | 14:42 | מאת: מיקי

איפה הצ'ט מתקיים? מי משתתף בו? האם זה חלק מהצוות תמיכה?

10/10/2002 | 17:48 | מאת: מישהי

מיקי. הצ'ט- בנענע. שם החדר: אני חרד. כל יום בחצות. משתתפים בו חברי הפורום שמעוניינים, שסובלים מחרדות וכאלה. מנסים לתמוך זה בזה. להתראות.

10/10/2002 | 11:43 | מאת: נירה

היי שירן אני קוראת את הודעותייך באדיקות,משום ששנינו סובלות ממש מאותן תופעות, תחושות,וחרדות,מה גם שההתלבטות לשתות כדור סרוקסט או לטפל בדרכים אלטרנטיביות העסיקה גם אותי ולדעתי יותר מדיי זמן. והחלטתי לכתוב לך: תראי חמודה את סובלת לחינם ....... המיון הרופאים הפסיכולוגים ושאר הדברים לא פותרים את הבעיה . אני פחדתי פחד מוות לשתות את הכדור והתגברתי עלייו והיום אחריי שלושה חודשים אני חוזרת לחיים סוף סוף. אני מטופלת אצל פסיכולוגית, שותה ויטמינים,עושה פעילויות גופניות,טיפוליי ספא,היפנוזות,מדיטציות ועוד................... אבל גם עזרתי אומץ ואני שותה סרוקסט והשיפור לא יאמן . וכואב לי לראות שאת כ"כ סובלת מאותה סיבה שגם אני סבלתי . אז קחי אומץ תמשיכי לפעול בדרכים שלך אבל תשתי את הכדור , לא מתים מזה וזה עוזר פלאים , את תוכלי לתפקד כבעבר ויהיה לך טוב ...שאר הטיפולים האלטרנטיבים והספרים והמדטציות וההרפיה הם בונוס,והם ישארו בחייך גם אח"כ אך בכדיי שתחושי שיפור עלייך לשתות את הכדור ולהתגבר בעזרתו ובעזרת כול השאר.. תבחרי בחיים אחותי , תבחרי במלחמת חורמה באימה ,תבחרי בלנצח ולא חשוב באיזה מחיר כי החיים יפים ומלאים טוב .ויש לך שני פיצפונים שצריכים את אמא שלהם חזקה ....... אל תתני לחרדה לנצח קומי עלייה ........... ותחשבי:כדור אחד קטן ולבן משנה חיים שלמים וגדולים אז למה לפחד? שיהיה לך בהצלחה אני מחזיקה לך אצבעות איך שלא תבחרי אבל בבקשה תבחרי בלחיות ובאושר נירה

10/10/2002 | 13:23 | מאת: נירה - תודה

היי נירה אני במקרה ביום חופש היום מהעבודה כך שיצא לי לקרוא את מכתבך כבר עכשיו. אני ממש מודה לך על העידוד ועל מילות התמיכה - מי כמוך יודע כמה סבל וכמה ריצות וכמה זמן וכוחות נפש אנו מוציאים על ה"גזרה" הזאת... למזלי הרב - יש כאן אנשים בפורום ממש נפלאים (ואת אחת מהן)וגם ד"ר גיורא הירש נותן לכולם את הכוח להבין שאנחנו לא לבד וזה קורה להרבה אנשים טובים ובריאים לכאורה כמונו. בדיוק לפני שעה שוחחתי עם הפסיכיאטרית שנתנה לי את הסרוקסט והיא בפרוש אמרה לי - תתחילי לקחת - תגיעי לחצי כדור ותראי שהחיים שלך ייראו אחרת. סיפרתי לה שאנשים בפורום מדווחים על תופעות גמילה מסרוקסט והיא בפרוש אמרה לי שאקרא מאמרים רפואיים שנעשו במשך שנים ,ושאין לכדור הזה שום תופעות גמילה - החרדה מלקחת את הכדור והחששות מאיבוד שליטה - הם הם שגורמים לתופעות החרדה הנוספות בזמן הפסקת השימוש. היא חזרה והדגישה את החשיבות שבהפסקה הדרגתית של השימוש בכדור. היום במקרה אני מרגישה קצת יותר טוב (ואת יודעת שיש ימים כאלה ויש ימים כאלה,,,) אחרי שתפקודי ראות יצאו תקינים לחלוטין ורופא קרדיולוג שבדק אותי גם לא מצא שום ממצא אורגני. אני שוב מודה לך ולכל האנשים בפורום על התמיכה בי, ואני בפרוש שוקלת בחיוב כל מה שנאמר לי. יישר כוח - שירן

10/10/2002 | 19:55 | מאת: מישהי

לשירן אני ממליצה לך שוב על האפקסור, אם אני זוכרת נכון את סובלת מחרדות ואין לי ספק לכן שהוא יעזור לך יותר מן הסרוקסט שכדי שיעזור לך לגבי החרדות תצטרכי להוסיף עליו קלונקס או משהו כזה ולכן עדיף האפקסור בלי ספק אני

10/10/2002 | 15:06 | מאת: מנירה

אחותי תופעות גמילה או לא תופעות גמילה ........מה זה משנה? היום רע לך והיום יש טיפול כשתגיע לגשר הבא את תעברי אותו ואני בטוחה שבהצלחה מכיוון שיותר גרוע מהתקפיי חרדה כבר לא יכול להיות ...........אז מזה גמילה? וחוץ מזה את נעזרת בעוד דברים כמו שיחות ספרים והרפיה כך שאת ממלא מפתחת אורך חיים ללא חרדות עים מודעות עצמית גבוהה ואני בטוחה שהכלים הללו יעזרו לך בעתיד ובחיים בלבד אז כבר החרדה תהיה קטנה עלייך,אך כרגע יש אופציה נוספת של סרוקסט אז למה לא להעזר ולהינצל? חוץ מזה אני הבנתי שהסרוקסט מוגדר כטיפול שורש בחרדות ואחריי הטיפול ל ע ו ל ם אין יותר חרדות תגידי את זה לא מעודד? זה לא שווה את זה? אני לא יודעת מה איתך אך לדעתי זה אדיר אני רוצה להחלים ושזה לא יחזור לעולם בשום שלב בחיים ואני מוכנה לעשות הכול למען זה ...... גם עיים זה אומר לשתות כדורים מה לעשות אין ברירה אז תחשבי על ההיום ולא על המחר . מחר נטפל במחר היום נטפל בהיום ודרך אגב אני שומעת על מליונים שאין להם שום תופעות גמילה , וגם על המון שלא מוכנים בכלל להפסיק את הכדור הזה כי הם טוענים שהחיים שלהם הפכו טובים יותר מלפניי החרדה בכלל אז תסתכלי על הכוס המלאה יהיה טוב תהיי אופטימית וחזקה אים אין את מי לך שירן?

10/10/2002 | 17:08 | מאת:

לכולם הרבה הרבה אהבה דר' גיורא הידש

11/10/2002 | 15:34 | מאת: שירן

רציתי שוב להודות לכולכם - כולל ד"ר הירש - אתם אנשים מקסימים ואני ממש אוהבת אתכם . יפעת יקירתי - יש לי שוב בעיה עם המייל - קראתי את מכתבך האחרון רק שאין לי אפשרות משום מה להגיב - מבטיחה לסדר זאת בימים הקרובים - מקווה שהכל בסדר איתך - חושבת עלייך כל הזמן שירן

10/10/2002 | 20:21 | מאת: יפעת

לא כתבת לי כבר הרבה זמן. שלחתי לך מייל ולא כתבת לי בחזרה. אני מקווה שהכל בסדר. שלחתי לך מקודם את המייל פעם נוספת למקרה שלא קיבלת אותו. תכתבי לי בבקשה, יפעת

10/10/2002 | 07:51 | מאת: בן-יעקב

האם שימוש במשך מספר שנים בפרוזק (40 מ"ג), עלול ליגרום להחלשות הזיכרון , לבילבול, לקשיים בריכוז וכד'? אני בן 60 ומטופל בפרוזק בגלל טורדנות כפייתית. ועוד שאלה:האם השימוש הממושך עלול להביא לאלצהיימר? תודה.

שלום, פרוזק נמצאת בשימוש בארה"ב משנת 1989, ולארץ התרופה הגיעה בשנת 90 ולמעשה נמצאת בשימוש רב משנת 91. בערך כחמישים מליון אמריקאים כבר נטלו את הפרוזק והמספר כנראה גדול יותר בכל העולם. התרופה היא בטוחה ולא נמצא כי היא גורמת לנזק בשימוש לטווח ארוך. כלומר, התשובה לשאלותיך היא שלילית, התרופה בטוחה ואינה גורמת לנזק בשימוש לטווח ארוך. אני כמובן אסייג את עצמי במידה קטנה מאוד בכך שהניסיון עם פרוזק הוא בערך כעשר שנים. בברכה דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 07:05 | מאת: דנידינית

שלום לד"ר הידש יש לי שאלה תאורטית,שמסקרנת אותי. בעיקרון נותנים כדורים מסוג הסרוקסט ציפראמיל וכ...לאנשים שכנראה בתקופה מסויימת הפרשת הסרוטונין שלהם אינה רבה במח,או שאינה שוהה מספיק זמן באיזור ההוא שאחראי על מצב רוח יציב וטוב,נכון?! עכשיו,מה קורה,אם אדם רגיל,שבטעות אובחנה אצלו חרדה או דיכאון(ואולי זה רק משבר קטן וזה חולף...),וההרכבים הכימיים במח שלו נמצאים ברמות טובות בלי כדורים.אבל נותנים לו ציראמיל.מה זה גורם לו?האם זה משפר בכל מקרה את המצב?או שמאחר והרמה ההתחלתית היא מאוזנת,אז הכדור מיותר?או שאולי השפעת הכדור מהירה יותר(מהימים הראשונים),שלא כמו אצל אדם שבאמת בדיכאון,כאשר ההשפעה היא כעבור שבועות? ואם כבר,האם יש אתר,קישור לאפיק מידע שייתן הסבר פיזיולוגי רציני אבל לא באנגלית על איך בדיוק עובדות התרופות האלה,ועל המחקרים לגביהן?זה מסקרן אותי... ושאלה אחרונה חביבה,האם אין איזשהי בדיקת דם ברורה לודא מה מצב הסרוטונין בגוף לפני שמפנים לנטילת תרופה?ואם יש ,למה לא מבצעים אותה? תודה על תשובה דנידינית

10/10/2002 | 17:06 | מאת: טילטלית

קראתי את שאלתה של דינדנית והייתי רוצה לשאול שאלה נוספת: מהי הבדיקה שעושה פסיכיאטר לפני מתן הכדור, איך נעשית האבחנה? האם הוא מסתמך אך ורק על מה שאומר לו המטופל או שישנה בדיקה פיזית? אני לדוגמא מטופלת מזה כשנה וחצי ע"י פסיכולוג, לאחרונה דנו באפשרות שאקבל עזרה נוספת באמצעות כדורים (אני העליתי את האפשרות), נראה לי כי בהגדרה אני סובלת מחרדה חברתית, אבל איך אני יכולה לדעת אם זה לא דיכאון קל? הרי יש הבדל בין כדור לכדור. מסובך להסביר. כמו דינדנית, הייתי רוצה לדעת איפה ניתן לקרוא חומר בנושא הזה. תודה

10/10/2002 | 17:29 | מאת:

לדנידינית, טילטלית ולכולם! שאלות מצויינות והייתי רוצה לפתוח את הנושא הזה לכל הפורום, מה עושות התרופות נוגדות הדיכאון לאדם בריא? ראשית, בואו נשים את הסרוטונין בצד ואחר כך ניסתכל על האדם. נכון שרוב התרופות נוגדות הדיכאון מעלות את רמת הסרוטונין במוח. אולם הסרוטונין נמצא בסינפסה, בין תאי המוח ולא רמה כללית בגוף. לכן אין בדיקות מעבדה ולא ניתן להכנס למוח ולבדוק רמת סרוטונין. כל התרופות הללו מתחילות להשפיע כשלושה שבועות אחרי ההתחלה. אם היה מדובר רק על רמת סרוטונין הרי השפעת התרופות הייתה צריכה להיות מידית. בחידה זו עוסקים הרופאים והחוקרים כבר 40 שנים ועדיין אין תשובה. מה שברור שהנושא הרבה יותר מורכב מאשר רמת הסרוטונין בלבד. לכן תשובתי היא שהדברים מאוד מורכבים, עדיין החוקרים לא מכירים את כל מנגנון הפעולה של התרופה על המוח וכמובן אין בדיקות אובייקטיביות - צר לי אבל זה הידע כיום. כמובן שאשמח להרחיב ולהסביר כיצד התרופות פועלות ומה ידוע כיום. שאלה מעניינת מאוד היא מה עושות התרופות לאדם בריא? מדוע שלא כולנו ניקח פרוזק? הספר בעברית שאני מכיר העוסק בשאלה זו ברצינות הוא "פרוזק התרופה של שנות התשעים", ספר מעט ישן אבל עדיין ניתן להזמין אותו וכל מה שכתוב בו נכון בעיקרון. יש שם גם הסבר מפורט וארוך על דרך הפעולה של הפרוזק. אין ספק שלפרוזק (וכל התרופות מקבוצה זו) יש השפעה על אנשים בריאים. הפרוזק מחזק את הביטחון העצמי, גורם לאנשים להיות יותר פתוחים, פחות חרדות ותפקוד יותר טוב! ובכל זאת אנחנו לא נותנים פרוזק לכל אחד!! מה דעתכם? דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 20:25 | מאת: דנידינית

היי שאלת מה דעתינו על כך שבכל זאת לא נותנים כדור לכל אדם בריא למרות שזה יכול להשפיע לטובה... המממ,אולי כי לא צריך לרוץ לפיתרונות מלאכותיים במידה והמצב הכללי שלך טוב,ובעצם כשחושבים על כך,הרי ציינת שלא ממש ידועה פעולת הכדור,ועל כן אחת כמה וכמה לדעת צריך להגביל צריכתה רק למצבים בהם התועלת היא הכרחית ולא כתוספת למצב שהוא טוב גם ככה. רק מה שהדאיג אותי באינפורמציה היא העובדה,שלא ברור מה גורם לתרופה להיות משפיעה רק אחרי 3 שבועות.אין שום קצה של חוט בעניין זה? ומי קבע שרק אחרי 3 שבועות?הרי תחושה טובה זה משהו סובייקטיבי.אני נוטלת כדור מזה ארבעה ימים(ועוד חצי כדור)ואני מרגישה טוב יותר,למרות שזה יכול להיות גם פסיכולוגי,אין איזשהו כלי מדיד לרמת הסרוטונין או למעקב של מה שקורה בגוף מרגע נטילת התרופה? אגב,אני יודעת שרופא הנשים שלי ערך לי בדיקת הורמון סרוטונין (במסגרת בדיקה כללית) ויצאו תשובות מאוד נמוכות.האם זה אותו הורמון מדובר? ואם כבר בשאלות עסקינן.כמה זמן קיימים התרופות הללו ממשפחת הפרוזק?והאם ידוע לך על פסיכיאטרים שנוטלים אותם? הרבה שאלות,אבל לפחות משהו אחד בריא אצלי-הסקרנות... :-) תודה דנידינית

10/10/2002 | 20:38 | מאת: שאול

ד"ר הידש שלום הייתי נהג זהיר גם שסבלתי רק מבעיות נוירוטיות כאשר קיבלתי את המירשם הראשון לסרוקסט שאלתי את הרופא על בעיות בנהיגה בדיעבד התברר שהסרוקסט גרם לי להיות רגוע הרבה יותר בזמן נהיגה והפחית את המתח. אני בטוח שלחלק מהנהגים הפרועים סרוקסט יועיל יותר מקורסים לנהיגה מונעת שאול

10/10/2002 | 21:59 | מאת: .שירה

כי אתם קמצנים

10/10/2002 | 03:20 | מאת: שירי

בשבוע הבא אני "מתחילה" (שוב) טיפול פסיכיאטרי לאחר כשנתיים של הפסקה. כנראה שאני גם אמשיך את הטיפול התרופתי שהיה לי בפרוזאק (או פלוטין) ורציתי לשאול כמה דברים: 1. מהם ה"קריטריונים" לקבלת "קסנקס" ... למי הם מיועדים. 2. האם "סרוקסט" זה "דור ההמשך" לפרוזאק. 3. מה נחשב לכדורים הטובים ביותר. 4. שמעתי שפרוזאק פוגע בפקוד מיני - כלומר מנטרל אורגזמות - האם זה נכון וגם רציתי להוסיף שאני בד"כ בנאדם שגם ככה מאוד קשה לו לגמור עם בן זוג וזה דבר שמכניס אותי לדכאון ומצב רוח לא טוב, האם אין כדורים שלא מנטרלים את "ההנאות" הקטנות האלה?

10/10/2002 | 17:05 | מאת:

לשירי שלום, סרוקסט זוהי מלקולה שונה מפרוזק אשר פועלת בדיוק באותו המקום שהפרוזק עובד עליו. כלומר אין מדובר בדור המשך או בדבר יותר טוב, אלא מולקולה שונה העבודת באותו המקום. כך גם לגבי ציפרמיל, לוסטרל ופבוקסיל שכולן עובדות על אותו החומר במוח-סרוטונין אבל כולן מולקולות השונות זו מזו. הדבר החשוב הוא לבחור את התרופה המתאימה לך מבין החמש. בדרך כלל אם תרופה מסויימת מתאימה לאדם מסויים היא ממשיכה גם בעתיד להתאים לו. כלומר אני מניח שהפרוזק מתאים לך שוב. קסנקס היא תרופה טובה, אני ממעיט להשתמש בה כיוון שהיא ממכרת, הפרוזק והתרופות שהזכרתי אינן ממכרות ואת כבר יודעת זאת מנסיונך. לכן אני מעדיף לשהתמש בהן ולא בקסנקס. לכל התרופות ממשפחת הפרוזק, תופעות לוואי דומות והשפעה חיובית דומה, אין עדיפות מראש לתרופה מסויימת, יותר חשוב להתאים כל תרופה לאדם מסויים. כך כולן משפיעות באופן דומה על הרצון והתפקוד המיני. לגבי התייחסותי לתפקוד המיני את יכולה לעיין בשאלה בתחתית עמוד זה. עניתי על שאלה זו למשתתפת בשם "משהי". אם עדיין יש לך שאלות אשמח להוסיף ביי דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 00:35 | מאת: גדי

הטיפול שהומלץ לי ובו אני נמצא הוא טיפול ממושך בשיחות, וציינתי שכבר היו לי 15 פגישות, ואולם לא היתה הטבה פיסית של ממש. הרופאים אומרים לי "אתה נראה טוב ונשמע מאוזן ומתפקד, אז אין סיבה של ממש שתתחיל בטיפול תרופתי" , אבל האם לא יהיה זה טוב אם אחל בטיפול תרופתי ולו במינון נמוך בנוסף לשיחות? האם פיתרון כזה לא יוכל לזרז עניינים?

10/10/2002 | 00:44 | מאת:

גדי שלום, אני מסכים אתך, הרגשתך הסובייקיבית חשובה לא פחות מהתיפקוד האובייקטיבי. גם אם אתה מתפקד כרגיל המחיר יכול להיות השקעה של כוחות נפש רבים רק כדי לשמור על החיצוניות התקינה, חיצוניות תקינה אינה אומרת שאתה לא סובל. כדאי לפנות לפסיכיאטר אחר אולי יותר פתוח בטיפול התרופתי. בהצלחה ותעדכן דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 23:56 | מאת: שאול

ד"ר הידש שלום כאשר נפגשתי לראשונה עם הרופא הוא אמר שיש "סימנים של דיכאון" לא צריכים להסביר לי מה זה דיכאון למרות שלוקח שנה ויותר להבין מה זה. הבעיה היא שבהתאמת התרופות הסרוקסט לבדו הקפיץ אותי ל היי גבוה ואיזון עם טגרטול היה ההתאמה הנכונה. בגלל שבעלון לחולה כתוב שטגרטול מטפל במאניה וידעתי שאין לי אפילפסיה ולא ידעתי מה זה עצב משולש חשבתי שיש לי היפומניה. הרופא הרגיע אותי ואמר שאין לי היפומניה אלא חוסר יציבות במצבי רוח שלפי ה ICD-10 הדבר הקרוב ביותר הוא ציקלוטימיה. מאחר שאני נמצא בהפוגה מעל שנתיים והדיכאון בחריפותו נמשך חודשיים שלושה אי אפשר לאבחן ציקלוטימיה. השאלה : האם אני צריך לקבל הסבר על תסמינים שקיימים בפועל אבל לא עונים לדרישות של ICD-10 או DMS

שאול שלום, אני די מבין מה עבר עליך אבל קשה לי יותר להתמקד ולהבין את השאלה. בכל אופן האבחנה חשובה אבל הטיפול חשוב יותר. האבחנה חשובה כדי להתאים טיפול מתאים. האבחנה היא מעין סיכום וממוצעים של כל החולים הדומים. כל אדם הוא מיוחד עם אישיות משלו ולכן גם מחלתו שונה משל אחר. אפילו ניתוח אפנדציט שונה אצל כל אדם ואדם ובטח אבחנות פסיכיאטריות. כך גם עקמת בעמוד שידרה, שני אנשים עם צלומי רנטגן דומים של עמוד שדרה ובכל זאת מצבם ותלונותיהם לגמרי שונים והם גם יטופלו באופן שונה. כלומר האבחנה היא מדריך ומכוון אבל את הטיפול צריכים להתאים לכל אדם מסויים באופן אינדיווידואלי. כפי שאני "שומע" את הדברים וקורא בין השורות, הרופא ניסה לרכך את דבריו ולמסור את אבחנתו בצורה קלה יותר ולכן כנראה גם אי ההבנות. מקווה שעניתי לשאלתך דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 23:54 | מאת: ג'וני

אני רוצה להגיד לכם משהו : האהבה היא קללה - רק כאב היא נותנת בלב של בן אדם. הכי טוב להיות אפאתי, ככה לא תיפגעו מכלום !!! לילה.........

10/10/2002 | 13:18 | מאת: אייל

אני מחפש בנים לסייבר מחכה לך בצ'ט היום בחצות אל תשכח

10/10/2002 | 13:48 | מאת: אחד

10/10/2002 | 14:19 | מאת: ג'וני

זה נושא לכל מי שרוצה ולא רק לצ'ט בנות - איפה אתן ?

11/10/2002 | 12:41 | מאת: יפעת

אם זה מה שאתה חושב על אהבה למה אתה מחפש אותה??!

11/10/2002 | 13:21 | מאת: ג'וני

כי ההרגשה הטובה הזאת שווה לפעמים את הסבל אחרת אין לי מה לחפש פה בעולם, ותודה רבה לכולם. אולי בעולם הבא (אם בכלל) יהיה טוב יותר אני לפחות מנסה................ יש כאלה (את יודעת) שלא !

09/10/2002 | 20:58 | מאת: טלי

רציתי להודות לך בעד הנסיון לברר אודות התרופה modafinil ששאלתי עליה, ועם זאת לציין שאין צורך לברר. חשבתי שתרופה זו בשימוש למטרה שציינתי ושאלתי מתוך הנחה שהצטבר נסיון איתה. לא התכוונתי לגרום לך לחפש מידע תאורטי אודות תרופה זו והיא כנראה אינה בשימוש בארץ לטיפול בהפרעות קשב. לכן אבקש לא להתייחס יותר לעניין זה . בתודה ובהתנצלות, טלי.

09/10/2002 | 23:55 | מאת:

היי טלי, בכל זאת תודה על השאלה ומצאתי חומר. מודפילין היא תרופה מעוררת של מערכת העצבים המרכזית בדומה לריטלין ולכן יש הגיון להשתמש בה בהפרעות קשב. עם זאת הרתופה רשומה בארה"ב לטיפול להפרעות בשינה. הפרעות בשינה מסוג נרקולפסיה, כלומר אנשים אשר הולכים בשנתם ובמשך היום עייפים ונרדמים לעתים קרובות. היכן ראית שמשתמשיםבתרופה להפרעות קשב? ביי דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 14:01 | מאת: טלי

תודה בעד התגובה. צרפתי כאן לינק אחד בנושא: www.pslgroup.com/dg/1d27be.htm

10/10/2002 | 18:42 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

טלי תודה, מדובר בעבודת מחקר שהוצגה בכנס של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאים. בעבודה התרופה ניתנה ל 22 מטופלים והייתה לה השפעה טובה על הפרעות קשב. המודפיניל מעניינת כיוון שהיא מיועדת לטפל בהפרעות קשב במבוגרים. הם מציינים שכיום נעשה מחקר בשבעה מרכזים בעולם בנושא זה. אולם יש לחכות לתוצאות. התרופה עדיין רשומה כטיפול בעייפות אצל אנשים המתקשים לישון ולא כטיפול בהפרעת קשב. אין ברירה נצטרך לחכות ולראות. תודה דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 20:25 | מאת: מישהי

הי. לדעתי , לא מספיק מודגש לגבי ההשפעה המפריעה של כל הכדורים המדוברים כאן לגבי התיפקוד המיני., ועובדת היותם מנטרלים כל הנאה ממין זה. למעשה כל הכדורים לוקים בעניין. קראתי בזמנו כתבה (בעיתון הארץ) על הסרוקסט, שבסיומה היה כתוב שבציפראמיל פתרו את הבעייה הזאת. והנה לפי מה שאני קוראת פה בפורומים, "לא מינייה ולא מקצתייה". האם באמת אין כל תרופה שנפתרה בה הבעייה? בתודה מישהי

09/10/2002 | 23:56 | מאת: ג'וני

רק שתעי שכן נהנים רק שאין אורגזמה. בכל מקרה, המין הוא לא העיקר כרגע בשבילי, אלא האושר, אחרי שזה יגיע נראה מה בהמשך. הכדורים עוזרים בזה, וזה כרגע החשוב ג'

10/10/2002 | 00:07 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

ג'וני שלום, בהחלט בעיה חשובה וקשה. לא רק שאנחנו לא מתייחסים לבעיה הזו מספיק, גם בקליניקה הרגילה הרופאים שואלים מעט מדי ומדברים על זה מעט מדי עם המטופלים והמטופלים ברור שמעט מתביישים להעלות את הנושא. צריך לשאול שאלות מכוונות ובעדינות. לעצם העניין, הפרעות בתפקוד המיני הן תופעות לוואי של הטיפול התרופתי בתרופות מקבוצת ה- SSRI - פרוזק, סרוקסט, ציפרמיל, לוסטרל ופבוקסיל. כיוון שמדובר בתופעת לוואי היא אינה קיימת אצל כל מי שנוטל את התרופה אבל זוהי תופעת לוואי שכיחה. לדעתי רוב המחקרים אינם מצביעים על השכיחות הנכונה של תופעת לוואי זו כיוון שלא תמיד שואלים ואנשים מתביישים לספר. כלומר תופעת הלוואי יותר שכיחה מאשר מפרסמים וכנראה כך קרה גם עם הציפרמיל=רסיטל. גם התרופות אשר פועלות על שני החומרים סרוטונין ונוראדרלין כמו אפקסור, ורמרון. למרות שכנראה השכיחות של הפרעה זו נמוכה יותר. כך גם מניסיוני. אז עם מה נשארנו, עם אדרונקס שעובד רק על הנוראפינפרין ולא על הסרוטונין. כך גם המובמיד פועל רק על הנוראפינפרין. או לחזור לתרופות הישנות יותר כמו מלודיל. קצת מסובך אבל כנראה יש פתרון. ביי דר' גיורא הידש

10/10/2002 | 13:46 | מאת: גיא

מנטרלים,אז מה?? חוץ מזה הם רק גורמים להשהיית האורגזמה ,אבל עם יהיה לך סקס מרגש ,עם אדם קרוב ואמיתי והיה הרבה רגש ומשחק מקדים רב אז הכל יהיה בסדר! הבעיה שהיום כולם רוצים מהר וסתם רק בשביל לגמור..... איפה הסקס של פעם!! שהיה בו יותר מזבנג וגמרנו (שזה כמו של בהמות!) אה?

09/10/2002 | 20:14 | מאת: אייל

תזכורת- בחצות צ'ט בנענע. בחדר אני חרד.

09/10/2002 | 20:21 | מאת: XXX

רק היום בצהרים פירסמת על הצ'ט ועכשיו שוב. אני רוצה להזכיר לך שהפורום נועד לשאלות בפסיכיאטריה ולא לפירסום צ'טים.

09/10/2002 | 22:34 | מאת: אייל

XXX אני לא זוכר שפניתי אליך........... עדיף שתתרכז בעניינים שלך........... ביי ביי

10/10/2002 | 01:12 | מאת: גיא

תתבישו חונקי יוזמות !!! הבן אדם רוצה לעזור ולתמוך ואתם מוצאים עליו את כל התיסכולים והאגרסיות במקום להגיד יפה תודה רבה או ניפגש בצ'ט . אייל, אני והשאר כאן מאחורייך.(וזה המון) גיא

10/10/2002 | 04:19 | מאת: מיה

10/10/2002 | 04:21 | מאת: מישהי

הפורום נועד להקל על סבל, גם בדרך תמיכה הדדית. הצ'ט במובן זה בא להשלימו.

10/10/2002 | 13:42 | מאת: נירה

לא מספיק הצ'ט המגעיל הזה גם הפירסומות לצ'ט יצאו לי מהאוזניים

10/10/2002 | 09:56 | מאת: ג'וני

בנו, כל לילה, צ'ט, אני חרד אולי פשוט נבקש שיפתחו פורום לחרדות ודכאון באתר הזה ? הכי טוב להישאר פה, אנשים מכירים את הפורמט, את הכינויים, שם יכלים אנשים אחירם שלא מכירים את האתר הזה, להיכנס ולעשות רק נזק (אם בכוונה ואן לא). למה צריך לעבור ממקום למקום ?

10/10/2002 | 13:30 | מאת: שירלי

צודק כל הכבוד

10/10/2002 | 13:41 | מאת: סיגל

יש פורום תמיכה הדדית ועדיף שנתכתב שם

10/10/2002 | 16:19 | מאת: אחת

אתה ממשיך לא להבין ג'וני כי הרבה זמן אתה חוזר על הטיעון הלא הגיוני והלא רלבנטי הזה! אין שום סתירה בין הפורום לצ'ט כאן שואלים שאלה שם מדברים אחד עם השני מה הקשר בכלל?? אפשר להיות בשני המקומות ואין שום קשה למה אתה לא מצליח להבין את זה??

10/10/2002 | 11:48 | מאת: נירה

איילוש אל תתיחס אליו הוא תוקף כול הזמן הצאט היה רעיון גאוני במיוחד לאנשים שלא נרדמים בלילה ובמקום לשבת ולהסתבך במחשבות הם יושבים אים או עים אנשים כמותם ונהנים מהלילה אז פשוט תתעלם וניפגש בצאט ביי נ.ב כפי ששמת לב קמתי מוקדם כול הכבוד לי ביי

10/10/2002 | 13:33 | מאת: יפית

תגידי הכדורים לא מרדימים אותך? אייל מתחזה ל-12 שמות של בנות בשעה אחת הנוכל אני הייתי בצ'ט ולא היה שם אף אחד/אחת הוא סתם מזיין בשכל

10/10/2002 | 13:41 | מאת: גיא

אני איתך ב 100% !!!

10/10/2002 | 15:14 | מאת: נירה האמיתית מהצאט

שלום כולם ובמיוחד אייל מישהו או מישהי חולנית ביותר משתמשת בשמי ומגנה את הצאט הודעה זו היא הבהרה שאני היא נירה האמיתית ושאני חולה על הצאט ונהנית מהשיחות בו כמעט כול לילה וכול ההודעות כאן בשמי הן פרי דמיונו או דמיונה של מישהו אחר אני מקווה שהבהרתי את עצמי היטב אני מאוד אוהבת את הצאט ומעניין למי זה כואב כל כך ????????????????????????????????????????????????? ביי וכמובן ניפגש בחצות.......

09/10/2002 | 17:47 | מאת: מיטל

שלום, האם תוכל להמליץ לי על פסיכיאטרים באיזור ירושלים? תודה!

09/10/2002 | 19:40 | מאת:

למיטל שלום, אני לא מרגיש נוח עם המלצה על מטפלים. הפורום פתוח לכולם לכן בודאי שיהיו רבים שיגיבו. בהצלחה דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 16:57 | מאת: נ

מה זאת אומרת בעיוורות פסיכולוגי, שאמרת שהאדם עדיין מסתדר?, זאת אומרת שחלק מהדברים הוא כן רואה ופשוט בחור להתעלם מדברים אחרים? הם זה כמו מצב, שבנאדם לדטגמה יושב לו מול הטלויזיה וסתם בוהה במסך ושקוע במחשבות, והוא רואה מה יש במסך, אבל הוא שקוע במחשבות ומתעלם ממה שבמסך?

09/10/2002 | 19:39 | מאת:

נ. שלום, עוורון פסיכולוגי זה עוורון אמיתי לאדם למרות שהעיניים בסדר. האדם באמת לא רואה. אבל מצד שני הוא לא נתקע בקירות ולא נופל. הוא דורש שיעזרו לו ללכת ויובילו אותו, אבל כאשר הוא לבד, הוא מחפש את הדברים שלו ומגשש כמו עוור. החולה לא יכול לצפות בטלוויזיה, לקרוא עיתון או להשתתף בפורום זה. תופעה מוזרה, גם נדירה בימינו וגם קיימת. בנוסף לעוורון יתכנו גם תופעות אחרות ובעיקר שיתוקים של אברים שונים. לפני מאה שנים התופעות הללו היו שכיחות הרבה יותר. מוזר אבל קיים. ביי דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 20:15 | מאת: נ

העניין שלי יש את החשש שמצב כזה יקרה לי, בלי סיבה מיוחדת, פשוט החשש מהעיוורון, והחשש גבר ששמעתי על התופעה הזאת, שמלחץ נפשי מצב כזה יכו לקרות. האם באמת אני נמצא בסכנה ממצב כזה? נ.ב: אולי זה לא קשור, אבל אני בן 18 ומנהל חיים רגילים למדי, אך נושא זה מציק לי מאוד

09/10/2002 | 16:28 | מאת: לימור

שלום לך :) ברוכים הבאים לאתר :) מה שלומך ? תראה...יש לי שני פצעים בפה בפתאום , יכול להיות שזה מהאפקסור? וגם אני מרגישה דופק מהיר אני מקווה שזה לא מהכדור , המלצת כבר כאן באתר על תרופה זו?

09/10/2002 | 18:51 | מאת: לימור

גם בימים האחרונים אני מרגישה שהחרדה מוגברת , אי שקט ומתח האם אלה תופעות לוואי של תחילת התרופה ? תודה , אגב תודה על האיי מייל :)

09/10/2002 | 19:34 | מאת:

לימור שלום, טוב לפגוש אותך פה. היתרון הגדול של אפקסור הוא שזו תרופה מעוררת כמו שאר התרופות נוגדות הדיכאון. אוי ואבוי אם היינו מרדימים את כל המטופלים עם התרופות. אז כל הרווח של הטיפול היה יוצא בהפסד. למרות שבאופן עקרוני התופעות שאת מתארת יכולות להיות מההשפעה המעוררת של האפקסור, הרי כפי שאני מכיר אותך מדובר בתופעות של חרדה ולא תופעות של אפקסור. בהצלחה בהמשך הדרך דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 15:47 | מאת: משה

o.c.d. - שאלה לד"ר הידש אני מטופל כ-8 שנים (בהצלחה), בפרוזק. נניח שאפסיק ליטול את התרופה, בצורה מסודרת כמובן, בהנחית הפסיכיאטור שלי. נניח הנחה נוספת שאחרי הפסקת הטיפול, ה-או- סי -די יחזור . מה הסכוי שטיפול מחודש בפרוזק (אחרי הפסקת נטילת התרופה וחזרת ה או סי די ) יהיה יעיל? אני כמובן לא אעשה דבר ללא הפסיכיאטור שלי. תודה מראש.

09/10/2002 | 16:19 | מאת: גלית

שלום למשה כותבת אלייך בחורה בשם גלית (שם בדוי) והייתי מעוניינת בבקשה בשם הפסיכיאטר שלך אם אפשר מפני שגם לי יש o.c.d רק שאני עדיין לא יצאתי מזה אני כבר 10 שנים בזה ופשוט נשבר לי מזה אז אם אפשר בבקשה לקבל את מספר הטלפון אני מאוד יודה לך תודה.

09/10/2002 | 18:52 | מאת: גלית

09/10/2002 | 18:53 | מאת: גלית

שלום למשה גם אני סובלת מo.c.d והייתי מעוניינת בבקשה בשם הפסיכיאטר שלך אם לא איכפת לך, תודה, ורד

09/10/2002 | 19:31 | מאת:

למשה שלום, OCD היא הפרעה עקשנית כפי שידוע לך וכפי שאתה רואה את התגובות. בדרך כלל הטיפול השלם הוא בתרופות ובשיחות. כך שאם היית בשיחות אז הסיכון של חזרת התופעות נמוך יותר. בדרך כלל אם תרופה מתאימה לאדם מסויים אז השידוך הזה הוא לכל החיים. כפי שאני מבין הפרוזק מתאים לך, לכן גם אם תצטרך אותה בעתיד היא תתאים לך ואתה יכול להיות שקט מהבחינה הזו. טוב מאוד שאתה מתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל בהצלחה עם כל החלטה דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 11:31 | מאת: רונית

שלום לכל האנשים הטובים כאן בפורום. אני בת 28 ומבקשת מכל אחד ואחת שחושבים כי יש להם פסיכיאטר טוב ומוצלח שיפנה אותי אליו. תודה רבה, רונית.

09/10/2002 | 18:56 | מאת: גלית

שלום לרונית אני יכולה להמליץ לך אני פסיכיאטר פרטי שהאמת לא ניסיתי אותו הרבה אבל כבר יש לי תביעת עין האמיני לי, קוראים לו גרונקלינגר והוא נראה לי סופר רציני, וסופר מנוסה בלי הרבה רעש וצלצולים פשוט עושה את העבודה שלו ברצינות. מספר הטלפון שלי 6414841 - 03 וגם יש את ד"ר לוי דניאל שהוא שייך למרפאת החוץ של בית החולים אברבנאל 5552620 תבקשי את ד"ר לוי אם את כמובן מתקשרת. מקווה מאוד שעזרתי ושיהיה לך בהצלחה מכל הלב.

09/10/2002 | 23:12 | מאת: רונית

תודה רבה לך ! אנסה ליצור קשר איתם בהקדם. ביי

09/10/2002 | 01:06 | מאת: לי*

הייתי אצל פסיכיאטר בעקבות מצבי -אני בולמית ...והוא טען שיש לי הפרעת אישיות. מה זה בכלל הפרעת אישיות ?תוכל להסביר לי למה התכוון? הייתכן שאולי הוא לא הבין אותי נכון?

09/10/2002 | 01:08 | מאת: שאול

אולי הרופא יענה לך רק מחר האם הרופא אמר לך שאת זקוקה לטיפול בשיחות מעבר לטיפול התרופתי ?

09/10/2002 | 01:25 | מאת: ליאור

מי אמר לה שהיא זקוקה לטיפול תרופתי? שאול הדמיון אצלך מתחיל לעבוד שעות נוספות?

09/10/2002 | 01:31 | מאת: שאול

האם הרופא המליץ לך על טיפול בשיחות

09/10/2002 | 01:37 | מאת: ליאור

לא כ"כ חשובות הכותרות. יותר חשוב שתספרי לנו ותפרטי ממה את בדיוק סובלת, למה פנית לטיפול ואיזה בעיות הכי מטרידות אותך. עזבי אותך מאיבחונים תתחילי לכתוב מהם הדברים שמציקים לך וננסה לעזור. ככל שתספרי יותר כך גם הרופא יוכל לענות לך ביתר פירוט.

09/10/2002 | 19:27 | מאת:

לי שלום, לכל אדם ישנם קווי אישיות מסויימים. לדוגמא יש אנשים יותר מוחצנים וישנם יותר מופנמים ויש עוד קווי אופי רבים. כאשר קווי האופי מודגשים מדי או האדם תמיד מגיב באותו דפוס מתחילים לדבר על הפרעת אישיות. כך למשל כולנו תלותיים במידה מסויימת באנשים הקרובים לנו. כאשר אדם לא יכול להתרחק מאמו או מביתו באופן משמעותי אנחנו מדברים על הפרעת אישיות תלותית. ההבדל הוא בעוצמה של ההפרעה. כאשר האדם תלותי מעט יש לו קווי אישיות תלותיים כאשר התלותיות קיצונית ומפריעה לתפקוד מדובר על הפרעת אישיות תלותית. כל מחלה קיימת אצל אדם מסויים, כך סכרת או לחץ דם קיימת אצל אנשים עם אישיות מסויימת. כך גם בולמיה יכולה להיות אצל אדם עם אישיות מסוג אחד או אצל אדם עם אישיות מסוג שני. מה שאת כותבת הוא שהרופא אבחן בנוסף לבולמיה גם הפרעת אישיות. כלומר המצב יותר מסובך. איזה סוג של הפרעת אישיות עד כמה היא חשובה וכדומה. את צריכה להרחיב ולספר על עצמך. ניסיתי לתמצת ולהסביר נושא מורכב זה, אם לא הייתי ברור מספיק אשמח להוסיף ולהבהיר. ביי דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 22:35 | מאת: ליאור

הוא לא פירט לי כלום על ההפרעה הזאת.הוא פסיכיאטר דרך קופ"ח שרופאת המשפחה שלחה אותי אליו לשיחה עקב הבולמיה. הוא שאל אותי אז, לפני שנה (כשעוד לא הייתי בעודף משקל והייתי בסה"כ במשקל תקין)אם אני חושבת שאני שמנה? ואמרתי לו שאני לא שמנה אבל צריכה להוריד מהמשקל כי רק אם אהיה רזה אהיה מאושרת ואתחיל לחיות כמו שצריך ולהצליח...ללמוד לעבוד,לצאת מהבית בלי בושה ופחדים. אצלי עד היום הגוף מעסיק אותי ואני נגעלת ממנו לא רק בגלל השומן שהצטבר (הפסקתי להקיא 2-3 חודשים ועליתי המון) אלא גם מכל סימני המתיחה הדרסטיים הצלוליטיס והכי חשוב החזה שנפל. אני פשוט רוצה להיות רזה! ולא נראה לי שזה משהו לא תקין,כולן חולמות להיות רזות ומצליחות, לא? חוץ מזה בתקופה האחרונה אני בדיכאון וכשהפסקתי את הטיפול בתל השומר הפסקתי עם התרופות -קיבלתי שם רסיטל וטקריטול.רציתי לדעת האם לדעתך אני כן צריכה טיפול? והאם אפשר לנסות להתרפא לבד מכל התיסבוכים שיש לי בלי תרופות?,כי יש לי המון.

09/10/2002 | 01:00 | מאת: גדי

אודה להתייחסותך. כבן 24, סובל מזה חודשים לא מעטים מתופעות חרדה כגון הזעה מוגברת, הרגשת דופק, זרמי חום, די תכופות. פניתי לפסיכוטראפיסטית ולאחר 15 מפגשים אין הטבה של ממש. בנוסף פניתי ל-2 פסיכיאטרים ושניהם שיכנעו אותי לא לקחת כדורים - אני דווקא די רציתי אבל הם עמדו על כך שלא אקח, ואכן הם לא נתנו לי דבר. למרות שאני מתפקד כרגיל ועובד, לא יודע כמה עוד למשוך את זה. מה לעשות? (מקור התופעות הוא רק בחרדה ולא בבעיה בריאותית אחרת)

09/10/2002 | 19:20 | מאת:

לגדי שלום, מודה לך על שאלתך והיא שאלה חשובה, מה הרופא צריך ויכול להסביר כאשר פונה אליו אדם עם קשיים לא חמורים מאוד ומבקש תרופות נגד דיכאון? האם בכל מקרה להסכים, או שישנן סיבות טובות לסרב. לכן מעניין אותי מאלו סיבות הפסיכיאטרים סירבו ולא המליצו על טיפול תרופתי, מה הסבירו לך? בקשר לטיפול הפסיכולוגי הוא חשוב ביותר. ישנם מספר סוגים של טיפולים פסיכולוגיים. בארץ הטיפול השכיח ביותר הוא טיפול דינאמי, כלומר כיצד העבר משפיע על ההווה והעתיד שלנו. אם נבין את העבר אפשר יהיה לשנות את ההרגשה וההתנהגות בעתיד. עם זאת הטיפול המומלץ להפרעות חרדה הוא קוגניטיבי - התנהגותי. איזה טיפול אתה עובר? מכאן נתקדם דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 00:11 | מאת: z

אני סובל כבר 10 שנים מנוירוסטניה אני מטופל בעיקר בתרופות אנטי דכאוניות ותרופות הרגעה רציתי לקבל קצתפרטים על המחלה הזאת האם אפשר להבריא ממנה בינתיים המצב שלי רק מדרדר בעיקר מבחינה תפקודית בכל התחומים והאם אפשר למות בגלל נוירוסטניה תודה מראש

09/10/2002 | 19:16 | מאת:

שלום רב, נוירואסטניה היא מחלה שלא כל כך ברור למה מתכוונים. מדובר בחולשה כללית, לעתים קוראים לה מחלת היאפים ולעתים עייפות כללית. הגורמים למחלה לא ידועים, יש הטוענים וירוס, יש האומרים מחלה של מערכת החיסון ויש המדברים על הפרעה נפשית של עייפות כרונית וחולשה. יש חומר רב על כך ברשת. אתה אומר שאתה סובל ממנה עשר שנים אז בודאי שעברת טיפולים רבים וגם למדת על כך הרבה. לכן הייתי מעדיף שתספר על הטיפולים שעברת ולבדוק האם מכל הטיפולים הללו היה טיפול מסויים שעזר לך והוא מתאים לך יותר מהאחרים. לשאלתך החשובה, האם מתים ממחלה זו, התשובה היא שלילית. זוהי מחלה שמוגבלת בזמן וגם אם נמשכת תקופה ארוכה היא חולפת. ביי דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 21:57 | מאת: עידית

08/10/2002 | 22:21 | מאת: עידית

שלום ד"ר הידס, אני שוקלת לנסות טיפול בזיפרקסה במינון נמוך . למרות הטענה שתרופה זו גורמת פחות לתופעות לוואי נוירולוגיות, שמעתי מאנשים שנטלו אותה שכל עוד לוקחים את הזיפרקסה היא מכסה על תופעות הלוואי ולאחר הפסקת התרופה מופיעות תנועות לא רצוניות. האם זה באמת כך ועד כמה התרופות החדשות לסכיזופרניה באמת בטוחות יותר מהישנות? אמרו לי גם שלריספרדל יש תופעות לוואי קשות. בתודה, עידית

08/10/2002 | 23:20 | מאת:

עידית שלום, לא כתבת מדוע לנסות זיפרקסה והאם את נוטלת טיפול תרופתי נוגד פסיכוזה מהדור הישן. התרופות מהדור החדש - האטיפיות - זיפרקסה, רספרידל, לפונקס, וגאודון, לכולם פחות תופעות לוואי באופן משמעותי מאשר לתרופות מהדור הישן. אין מה להשוות. במיוחד התופעה המסוכנת של טרדיב דיסקינזיה - תופעת לוואי חמורה אשר נשארת קבועה ואין לה טיפול. לכן המלצתי היא שפרט למקרים חריגים - לעבור לתרופות החדשות האטיפיות בהצלחה, תעדכני אותנו דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 21:45 | מאת: טלי

האם יש נסיון בארץ עם שימוש בתרופה modafinil להפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים? האם תרופה זו עלולה לגרום להתקפים פסיכוטיים אצל הנוטים לכך ולעצבנות יתר בדומה לריטאלין ? תודה מראש.

08/10/2002 | 23:24 | מאת:

לטלי שלום, מודה לך על השאלה, אני תמיד שמח ללמוד דברים שאני לא מכיר. חיפשתי במדיק שהוא ספר רשימת התרופות בארץ ולא מצאתי את התרופה שם. אולי יש למודפיניל שם נוסף? מה השם של החומר הפעיל ולא השם המסחרי? אני אנסה למצוא חומר ברשת ובספרות המקצועית אבל כנראה זה יקח קצת זמן כי את רואה שהפורום מוצף ואני עסוק מספר שעות בעבודתי זו שהיא בנוסף לעבודתי הרגילה. אבל זה לא תרוץ ואני אנסה. אם את יכולה לעזור לי במקורות נוספים אודה לך ביי, תודה דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 21:26 | מאת: שירן

שלום ד"ר זאת אני - שירן - ביקשת שאעדכן אותך , אם כן - בנוגע לקוצר נשימה שלי וכל שאר התופעות המוזרות שקורות לי בזמן האחרון - היום עשיתי תפקודי ראות כדי לראות שאין לי בעייה ראתית בגלל היפרוונטילציה - בדק אותי פרופסור !!! לא פחות ולא יותר - אמר שאין לי שום דבר - הכל תקין - הכל בראש !! מה שכן - נתנו לי בבדיקה מרחיבי סיפונות ואני לא יודעת אם זאת הסיבה אבל פעם ראשונה אחרי חצי שנה שפשוט הרגשתי אוויר סוף סוף בגופי כמו כן גם מצב רוחי עלה באופן מפתיע - אולי יש לך הסבר מדעי מדוע זה קרה ? אולי אפשר לחשוב על התרופה הזו כדבר שלפחות מקל על סימפטומים ? גם אם הסיבה היא לחצים ובעיות נפשיות ,,,, נמאס לי מהחיים - פשוט כך- אין לי כוחות יותר - כל היום אני מרגישה לא טוב כמו שפעת בכל הגוף - אין לי אוויר , יש לי עצבים ומתח בכל הגוף - התחלתי אתמול התעמלות גופנית , כמו שאמרתי - התחלתי גם פסיכולוג,, אני מאוד רוצה לעזור לעצמי. יש לי סרוקסט בבית ואני פשוט מתה מפחד להתחיל על מנת שאוכל להרגיש שליטה על מעשיי (אסור לי להרגיש מרחפת). האם הסרוקסט יעזור לי ? האם ארגיש טוב כמו כל האנשים ? האם תופעות חוסר האוויר תעלמנה ? האם העצבים והפחדים יעלמו סוף סוף ? אנא תעזרו לי - אני מיואשת תודה - שירן

08/10/2002 | 21:47 | מאת: אורלי

ומה אמר אותו פרופסור לגבי השאלה הזאת? על מרחיבי הסימפונות? אני מניחה ששאלת אותו.

08/10/2002 | 22:08 | מאת: גיא

שירן יקרה, חבל על כל דקה ,אני הייתי במקומך בדיוק!!! תתחילי עם הסרוקסט ולא תרחפי 20 מ"ג הוא מינון נמוך ובסדר גמור. בהצלחה, גיא

08/10/2002 | 23:39 | מאת: סיגל

ואני דווקא ממליצה לך על האפקסור.

09/10/2002 | 00:48 | מאת:

שירן שלום, אני שמח שכל הבדיקות הגופניות תקינות, בבקשה אל תתפסי לאפשרויות גופניות נוספות, כאשר רופא המשפחה אישר זאת, אז תהיי בטוח שבגוף הכל בסדר. חבל ללכת מסביב כאשר אפשר לטפל בדבר עצמו. כפי שאת יודעת, התקפי החרדה אינם מסוכנים, לא מתים מזה, אבל הם כואבים, מרגיזים, מפריעים, מייאשים ובעיקר מפחידים. כל הפטנט של החרדה הוא להפחיד אותך וכנראה שההתקפים מצליחים להפחיד אותך. בכל התקף עם כל הפחד כדאי לזכור במקום כלשהו שההתקף יעבור ואין כל סכנה לקיום שלך, את בטוחה. טוב שהתחלת בטיפול פסיכולוגי והפסיכולוג יעודד אותך וגם נשתדל פה בפורום. טוב שתתחילי עם טיפול תרופתי. מה שחשוב שהטיפול יתאים לך, סרוקסט פופולרית בארץ, גם אפקסור אבל תתחילי. גם אם תתחילי בהדרגה זה כבר טוב. אם תאמיני אז גם תצליחי. התרופה לא תטשטש אותך, להיפך תגרום לך להיות יותר עירנית וצלולה. בהצלחה, תעדכני ותתעודדי דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 21:25 | מאת: נ

האם קיים עיוורון פסיכולוגי?, כתוצאה ממה הוא קורה?, והאם העיוורון הוא מציאותי או שהבנאדם רק חושב שהוא אינו רואה, לדוגמה מצב של עיוור אבל שאינו נתקע בקירות. האם מצב כזה הוא שכיח?

08/10/2002 | 23:41 | מאת:

נ, שלום כן קיימת הפרעה של עוורון פסיכולוגי. העין תקינה ואפילו מסתדרים ובכל זאת לא רואים. ההפרעה נקראה בעבר עוורון היסטרי וכיום הפרעה קונברסיבית או הפרעה גופנית על רקע מצב נפשי. מצבים של עוורון, שיתוק ותופעות היסטריות דומות מתרחשות כאשר ישנו קונפליקט נפשי בין שני עקרונות. לדוגמא-בחורה מוסלמית שרוצים להשיא אותה לגבר מבוגר או גבר שאינה רוצה. מצד אחד היא כועסת על אביה וחושבת להכות אותו, מצד שני המסורת והכבוד לאב כובלים אותה. הפתרון לעתים הוא פתרון הסטרי של שיתוק היד שרוצה להכות. למעשה אתה מזכיר לי שהמטופל הראשון שלי בפסיכיאטרייה היה אדם שסבל מהפרעה זו. היה זה גבר מוסלמי עם השכלה מעטה אשר הלך למסגד ונחרד כאשר הוא ראה את החברה הצעירים משתוללים שם. הוא פחד להגיב ולכעוס כי פחד מתגובתם ומצד שני הזדעזע ופחד מאלוהים. הפתרון היה לא לראות את הנעשה. אחרי טיפול לא ארוך הוא הבריא. הדבר החשוב ביותר הייתה האבחנה הנכונה ולא לפספס בעיה גופנית. בברכה דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 21:01 | מאת: אילת

1.כמה זמן צריך להמתין בין הפסקת לקיחת סרוקסט לבין הריון? 2.האם מישהו חווה תופעות לוואי קשות עקב הירידה ההדרגתית מסרוקסט?

09/10/2002 | 00:03 | מאת:

לאיילת שלום, זמן מחצית החיים של סרוקסט הוא כשלושים שעות, כלומר אחרי כשבוע למעשה אין סרוקסט בדם. לדעתי כל השאלה היא תיאורטית ואפשר להפסיק את הסרוקסט ולהכנס להריון מבלי להקדיש לכך תשומת לב מיותרת. עם זאת במידה ואת מתכננת את הדברים עדיף לחכות כשבוע ימים כפי שציינתי. בהפסקה הדרגתית של סרוקסט נדיר שיש תופעות של הפסקת התרופה. הסכנה הגדולה יותר היא חזרה של התקפי חרדה במידה והסרוקסט הופסק מוקדם מידי. בהצלחה בכל אשר תעשי דר' גיורא הידש

09/10/2002 | 16:59 | מאת: אילת

מה זה הפסקה מוקדמת מידי? האם שבעה חודשים זה מספיק? (20 מ"ג פעם ביום)

08/10/2002 | 19:47 | מאת: רמי

שלום רב, בן 23, עם בעיות חרדה קשות. האם הגיוני לחשוש משתיה של בקבוק שרגע לפני שתה ממנו אדם שיכול להיות נשא/חולה באיידס? תודה רבה!!!

08/10/2002 | 23:52 | מאת:

תרגע, הכל בסדר, כדי להדבק באיידס צריך להתאמץ יותר בדרכים המקובלות. עד לפעם הבאה, ביי הומור בדרך כלל עוזר, זו תרופה טובה ללא תופעות לוואי דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 19:10 | מאת: טליה

היי אני התחלתי טיפול בסרוקאסט לפני מספר שבועות.הטיפול הופסק בגלל תופעות לוואי קשות שהיו ל.אמרתי לפסיכיאטר שאני אנסה שוב להתחיל בטיפול במועד אחר,ובהדרגה.מאז עברו מספר שבועות ,ולפני כשבוע התחלתי שוב את הטיפול.הבעיה שנשארו לי מעט כדורים מהפעם ההיא והמירשפ שהוא צייד אותי לחפיסה נוספת-כבר לא תקף.איך אני יכולה לבקש מירשם נוסף מבלי הצורך ללכת לפגישה(שעולה 500 ש"ח!)הרי אין לי צורך בפגישה טיפולית,לא עבר מספיק זמן...אשמח אם מישהו יאמר לי מה מקובל לעשות במקרה שיש צורך בחידוש מרשם כאשר הקודם כבר פג תוקפו. תודה טליה

08/10/2002 | 19:22 | מאת: אייל

היי טליה. פשוט מאוד תתקשרי לפסיכיאטר שלך, תסבירי לו את המצב, ותבקשי ממנו שיכין לך מרשם חדש. אין צורך בפגישה, פשוט תקפצי אליו ותקחי את המרשם. אין שום סיבה שהוא יעשה לך בעיות עם זה, ואם כן - את צריכה להחליף אותו........... (את הפסיכיאטר, כמובן). מקוה שעזרתי אייל

08/10/2002 | 20:20 | מאת: איש

גשי לרופא המישפחה והוא יתן לך מירשם

08/10/2002 | 21:03 | מאת: אילת

את יכולה לפנות לרופא המשפחה שלך שיתן לך מרשם דרך קופ"ח

08/10/2002 | 21:50 | מאת: מיה

מה שאייל אמר, או- למה לא ללכת עם זה לקופ"ח ושהרופא משפחה ירשום על סמך המרשם הזה מרשם חדש. (ואפשר להוסיף על דרך דברי אייל- ואם לא, אז תחליפי רופא...).

08/10/2002 | 22:57 | מאת: אייל

חבר'ה, ההצעה של רופא המשפחה טובה מאוד, אבל מה אם היא מטופלת באופן פרטי, ולא רוצה שזה יירשם לה בקופ"ח? לא חשבתם על זה, אה?

08/10/2002 | 23:44 | מאת:

היי כל התשובות נכונות. אבל כיוון שהיו תופעות לוואי קשות לסרוקסט כדאי לנסות להחליף לתרופה אחרת מקבוצה זו שיותר תתאים לך? אני מזכיר כי את הסרוקסט עדיף ליטול בבוקר אחרי האוכל, אפשר גם להתחיל במינונים נמוכים באופן הדרגתי. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 18:17 | מאת: מיכאל

קודם כל תודה על התשובה הקודמת. אחרי שהפסקתי עם הלוסטראל (לקחתי כאמור 100 מ"ג) נפסקו גם הסחרחורות. כאשר ניסיתי לחזור ל-50 מ"ג הסחרחורות הקשות חזרו. כאשר ניסיתי 25 מ"ג לוסטראל המצב היה נסבל רק בתוספת כדורים נגד סחרחורות. קלונקס עוזר לי מאד אבל אני משתדל מאד לא להעלות במינון למרות שהניסיון הארוך שלי עם התרופה הזאת ועם אסיוול (מס' שנים לא מבוטל) מראה שיש לי את היכולת לרדת גם מהתרופות האלה במהירות יחסית. השאלה האם קיימת תרופה אנטי דכאונית אחרת שיכולה להשתלב עם הקלונקס ושאני אהיה בטוח או כמעט בטוח שהיא לא תגרום לסחרחורות? יש לי אפשרות לקבל רמרון אבל אני חושש שההשפעה המרדימה של הרמרון יחד עם הקלונקס תעייף אותי מעל ומעבר וגם אינני יודע אם הרמרון יכול לגרום לסחרחורות. אשמח לקבל ממך תגובה נוספת כולל הצעות לתרופות שלדעתך יכולות להתאים.

08/10/2002 | 23:57 | מאת:

למיכאל שלום, מכל הנאמר נראה שלוסטרל פשוט אינה מתאימה לך. צריך למצוא את התרופה המתאימה לך ולא מספיק לדון בתרופות באופן תיאורטי. סחרחורת היא תופעת לוואי והיא מופיע בשכיחות נמוכה אבל קיימת. והשאלה היא האם תרופה אחרת תגרום לסחרחורת אצל מיכאל או לא, ואין מדובר בשאלה תיאורטית. אפשר לנסות תרופה אחרת מקבוצת SSRI התרופות הפועלות על סרוטונין-פרוזק, פבוקסיל, סרוקסט, ציפרמיל. דרך אגב, הלוסטרל מאוד מאוד פופולרית בארצות הברית, הרבה יותר מאשר בארץ. אפשר לנסות מקבוצה שניה של תרופות הפועלות על הסרוטונין ונוראפינפרין, כמו אפקסור ורמרון. לי יש ניסיון מצויין עם אפקסור. במיוחד עם האפקסור החדש בעל משך הפעולה הארוך. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/10/2002 | 18:16 | מאת: ben

מישהו ניסה תרופה בשם קלופיקסול ויכול להגיד לי מהם תופעות הלווי ומה הרגיש איתה תודה בני

08/10/2002 | 23:50 | מאת:

שלום לבני, קלופיקסול היא תרופה נגד פסיכוזה ולכן בשימוש נרחב בסכיזופרניה. היא מופיעה בשתי צורות, כדורים וזריקות. יש שני מינונים של כדורים ושני סוגים של זריקות. הקלופיקסול היא תרופה טובה עם פחות תופעות לוואי ויש לה השפעה טובה נוגדת פסיכוזה. עם זאת היא שייכת לדור הקודם של התרופות נוגדות הפסיכוזה - התרופות הטיפיות. לכל התרופות מקבוצה זו ישנן תופעות לוואי רבות אקסטרא פירמידליות. רעד, תופעות הדומות לפרקינסון ובעיקר טרדיב דיסקינזיה שהיא תופעה של רעד אשר אין לה כיום טיפול. למרות שהקלופיקסול היא תרופה טובה, בגלל תופעות הלוואי השימוש בה פחת מאוד בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר משתמשים בתרופות החדשות - תרופות נוגדות פסיכוזה א-טיפיות. מקווה שעניתי על שאלתך ביי הידש