פורום פסיכיאטריה

http://www.wddty.co.il/med/Efexor.html

" אור האם לא התלהבת בעבר מהשפעותיו של האפקסור ??? XXX

כלב הוא אכן ידידו הטוב ביותר של האדם, וגם חתולים יכולים להצטרף לקטגוריה זו; כך קובעים מדענים בארה"ב על פי מחקר חדש. אתר הבי.בי.סי מדווח כי החוקרים גילו כי שהייה במחיצת חיות מחמד יעילה יותר לבני האדם בהפחתת לחצים, מאשר שיחה על הבעיות עם חברים או הורים. ממצאי המחקר הם בשורה טובה לאנושות כולה, אך מתברר שבעיקר לגברים. ממחקר אחר, שנערך בפינלנד, גילו החוקרים כי לחץ ומתח נפשי משפיעים יותר על גברים מאשר נשים. חוקרי אוניברסיטת ניו יורק בבאפלו בחנו 240 זוגות הטרוסקסואלים נשואים, שמחציתם מחזיקים בביתם כלב או חתול. החוקרים בדקו כיצד משתתפי המחקר מגיבים לשתי משימות, שידוע כי הן גורמות להעלאת לחץ ומתח נפשי: האחת - פתירת בעיות מתמטיות; השנייה – לשים יד אחת במי קרח למשך שתי דקות. פרסומת המשתתפים ביצעו את המשימות בכמה מצבים: לבד, בנוכחות חיית מחמד/חבר; בנוכחות בני זוגם וחיה/חבר (למשתתפי המחקר שאין חיית מחמד, צירפו חבר). מוניטור חשמלי תיעד את דופק הלב של המשתתפים ואת לחץ הדם שלהם לפני, תוך כדי ואחרי כל משימה. החוקרים מצאו כי למשתתפים בעלי חיית מחמד יש דופק ולחץ דם נמוך יותר בהשוואה למשתתפים שאינם בעלי כלב או חתול. בנוסף, הם מצאו כי בעלי חיות המחמד נלחצו פחות במהלך ביצוע המשימות בהשוואה למשתתפים ללא כלב או חתול, וכי לחץ הדם שלהם וקצב פעימות הלב חזר לרמה הנורמלית (במצב מנוחה) בזמן קצר יותר. עוד נמצא, כי בעלי חיות מחמד ביצעו פחות טעויות בפתרון הבעיות המתמטיות שניתנו להם, ומעטים מהם הגדירו את הבעיות "מאתגרות" או "מאיימות".

????

שלחתי לך

אני עושה גם אוראלי 50 ש"ח לרבע שעה אני מחכה לך

לאחרונה החלטתי לקבל תרופות, אחרי שטיפול פסיכולוגי לא עזר לי, הפסיכאטר רשם לי נגד החרדה שלי - אגרופביה , סרוקסט ואני לוקח את הכדור כבר שבועיים ללא שינוי מישהו טופל בצורה דומה ואחרי כמה זמן הכדור השפיע והאם היו תוצאות חיוביות?

בדרך כלל התרופה משפיעה אחרי חודש עד חודשיים

אפקסור XR אפקסור (EFEXOR ) הוא תכשיר נוגד דיכאון מהדור המתקדם המשווק בארץ מאז שנת 1997, לאחרונה שיווקו עבר לחברת ניאופרם המייצגת את חברת התרופות הבינלאומית WYETH . אפקסור הקיים כיום בארץ ניתן כטיפול של פעמיים ביום. בקרוב יחל שיווקו של אפקסור XR – אפקסור בשחרור מושהה ולכן ניתן רק פעם ביום . הפעילות נוגדת הדיכאון של אפקסור נובעת מפעילותו המעכבת על שני חומרים כימיים במוח (נוירוטרנסמיטורים) - סרטונין ונוראדרנלין. אפקסור אינו פועל באתרים אחרים במוח כגון אתרים כולינירגים, היסטמינרגים או a אדרנרגים דבר המצמצם את תופעות הלוואי הנלוות לטיפול באפקסור. אפקסור המוכר, אשר ניתן פעמיים ביום והאפקסור XR אשר ניתן פעם ביום, מכילים את אותו החומר הפעיל venlafaxine. באפקסור XR החומר הפעיל ארוז בתוך גרנולות אשר מאפשרות את שחרורו האיטי ופעולתו הממושכת . מבחינת יעילות, אפקסור XR , בדומה לאפקסור הרגיל שהוכיחו את יעילותם במספר רב של מחקרים וסוגי חולים שונים. בהשוואה לתכשירים נוגדי דיכאון אחרים מקבוצת ה (1-4)SSRIs- , (פרוזק, סרוקסט ופבוקסיל), אפקסור XR נמצא יעל יותר כאשר מדדו את שיעור המטופלים שמצבם השתפר עד כדי רמיסיה-החלמה, ומטופלים שהגיבו ומצבם השתפר ( עוצמת הדיכאון נמדדה בשאלון HAM-D שהיא סקלה להערכת הדיכאון בחולה ותגובה הוגדרה בשיפור של למעלה מ-50%. החולים שטופלו באפקסור XR , לעומת אלו שטופלו ב-SSRIs נשארו זמן ממושך יותר נטולי סימפטומים. במאמר שסקר מספר רב של מחקרים (5) וחולים הודגמה עליונותו של אפקסור XR על פני קבוצות שונות של תכשירים נוגדי דיכאון. במחקר מבוקר המשווה טיפול באפקסור הרגיל לאפקסור XR , נמצא שאפקסור XR היה יעיל יותר מאפקסור (בפורמולציה הישנה של פעמיים ביום) (6). לאפקסור XR יעילות קצרת וארוכת טווח במגוון מטופלים. מטופלים בקהילה הסובלים מדיכאון עם מרכיב חרדתי בולט, מטופלים מאושפזים ומטופלים מבוגרים עם דיכאון. תופעות הלוואי השכיחות הנלוות לטיפול באפקסור XR הן בחילה, סחרחורת, יובש בפה, נדודי שינה, עצירות והזעה. התופעות קשורות למינון הטיפול, נחשבות לקלות עד בינוניות בחומרתן. הן שכיחות בתחילת הטיפול וחולפות עם המשך הטיפול (בעיקר בחילה ועייפות) עד לשיעור הדומה לזה שבטיפול עם פלצבו. אחוז החולים שנאלצו להפסיק את הטיפול באפקסור XR בהשוואה לאפקסור הרגיל ולתכשירים אחרים היה נמוך יותר (7). בחולים מבוגרים (מעל 65) אשר טופלו באפקסור XR לא היו תופעות לוואי מיוחדות או חמורות . לא נדרשת התאמת מינון בקבוצת גיל זו. לאפקסור XR , בניגוד לתכשירים נוגדי דיכאון אחרים, סיכוי נמוך ביותר לאינטראקציות בין תרופתיות דבר המאפשר טיפול באפקסור XR עם תרופות אחרות ללא חשש . המינון ההתחלתי המומלץ לטיפול באפקסור XR הוא 75 מג' ליום פעם ביום. מאחר שאפקסור XR , בניגוד לתכשירי נוגדי דיכאון אחרים, יעילותו עולה ככל שמעלים מינון, ניתן להמשיך ולהעלות את המינון ל 150 מג' ליום ועד ל 225 מג' ליום. תחילת השפעת פעילות אפקסור XR היא מהירה יחסית (rapid onset). תכונה זו מאפשרת שיפור קליני משמעותי תוך כשבוע מתחילת הטיפול והיא חשובה בעיקר בחולים קשים ואובדניים. כיצד משיגים את התכשיר? אפקסור הרגיל זמין בכל קופות החולים. בקרוב תתאפשר קנייתו של אפקסור XR באופן פרטי. כמו כן, החברה פועלת עם קופות החולים על מנת לאפשר את קנייתו של התכשיר דרך כל הקופות.

כל התרופות האנטי דכאוניות משפיעות לאחר 2-8 שבועות. זה משתנה מחולה לחולה כי זה תלוי בין היתר גם באבחנה שבגללה נתנו לך את התרופה. זה ידוע שבשביל דיכאון קליני משמעותי צריך לחכות עד 8 שבועות בשביל ההשפעה המלאה. בשביל חרדות צריך לחכות הרבה פחות. אפקסור הוא קצת יותר מהיר מסרוקסט אבל פרופיל תופעות הלוואי שלו מאד דומה לסרוקסט. תרופות אנטי דכאוניות כמו סרוקסט או אפקסור יכולות לגרום לתופעות לוואי (לפעמים קשות) של כאבי ראש, סחרחורות, בחילות, הפרעות בתיפקוד המיני (אימפוטנציה ו/או השהיית האורגזמה) והפרעות בשינה (נדודי שינה ו/או יקיצה מוקדמת). רמרון היא התרופה הכי חדשה נגד דיכאון וחרדות . כל תופעות הלוואי שקיימות בסרוקסט או באפקסור לא קיימות ברמרון וכאן גם גדולתו. רמרון היא בינתיים המילה האחרונה בתרופות מסוג זה אך יש לציין שהיא מאד מרדימה וזוהי תופעת הלוואי העיקרית שלה. אצל חלק מהחולים היא גורמת גם לעלייה במשקל.

מעניין מה אתה מקבל בשביל לקדם את "הרמרון" בטח זיון בתחת!!!! לכן אתה מעדיף רמרון -כי הוא מרדים?

סבלתי מחרדה ואגרופוביה בעבר וטופלתי בסרוקסט, כמובן שהוא לא משפי מיידית אך לאורך זמן הוא עזר מאד. במקביל לכדורים כדאי ללמוד איך להתמודד עם החרדה ולא לסמוך רק על הכדור, אבל אין ספק הוא עוזר וחבל לבזבז זמן יקר אצל הפסיכולוג. בהצלחה

אני מטופלת סרוקסט כבר חודשיים עקב חרדות קשות לא יצאתי כמעט מהבית זה חודש אלא רק לדברים חשובים היום החלטתי שאני יוצאת וחטפתי התקף של החיים מה לעשות אנשים עזרו לי אני רוצה להמשיך בחיי אני בחורה צעירה למה ??????????????? וחוץ מזה נראה לי שבן זוגי מתחיל להיבהל ממני ואני פוחדת שייעלם גם הוא בכול זאת הוא צעיר שרוצה לצאת לבלות ולטייל מה יהיה?????????????????????

היי נירה. קודם כל תירגעי, יהיה בסדר. עכשיו ספרי קצת יותר מאיזה חרדות בדיוק את סובלת, ובמה את בדיוק מטופלת, ואני אנסה לעזור לך מנסיוני האישי.

אין לי מושג מאין הגיעו החרדות אבל הן פה אני עים סרוקסט וזה כבר חודשיים ואני כבר מיואשת כי זה ממש קשה לחיות כך אני נהיית אדומה, נחנקת ,.מתרוצצת כחסרת מנוחה,עולים לי גליי חום , שלשולים, תחושות עילפון חזקות,טעם מוזר בפה, עירפול חושים, ותחושת שיגעון נורא קשה לי עזבתי את העבודה ואני כל היום בבית מנקה או במחשב וזה מתסכל מאוד אני לא יודעת מה לעשות?????????????? תודה אייל אשמח לכול עיצה

גשי לרופא ובקשי אפקסור תני לזה חודש חודשיים ואת בחוץ בהצלחה

נירה. אפקסור.

הי נירה גם לי סרוקסט לא עזר נגד חרדות האפקסור הרבה יותר מוצלח ממנו אם דווקא סרוקסט- אפשר לשלב עם קלונקס, אבל טיפשי להתמכר לכי על האפקסור.

היי נירה, מה שלומך? לפי דעתי, אם את אומרת שאת לוקחת סרוקסט כבר חודשיים וזה עדיין לא עוזר לך, את צריכה לדבר עם הפסיכיאטר וכנראה לשקול החלפת הטיפול (כנראה שכדאי לעבור לאפקסור, כפי שכבר המליצו לך כאן). אני סובל כבר כמה חודשים מחרדות, ולפני שבוע התחלתי לקחת אפקסור, כאשר הפסיכיאטר המליץ לי להוסיף לפחות בשלב הראשוני גם כדור נגד חרדות שמשפיע מיידית כמו קלונקס או קסנקס. ביינתיים, אני ממליץ לך לקחת משהו להרגעה אם יש לך בבית, כמו: קסנקס, אסיוול או ואבן (אבל לא להגזים - זה ממכר). והעיקר - לא להתייאש, יהיה בסדר אשמח לענות לך על כל שאלה ביי ביינתיים אייל

את צריכה להתייעץ עם פסיכיאטר. סיפרתי לפסיכיאטר שלי שאנשים בפורום ממליצים לקחת אפקסור במקום סרוקסט והוא אמר לי שלי זה בכלל לא מתאים. זה תלוי בבעיה של כל אדם ולא מומלץ לכל אחד עם חרדות לקחת את זה. אני חושבת שהחרדות שלך גוברות כי את מלחיצה את עצמך עוד יותר מעצם זה שאת חושבת ונלחצת מהחרדות עצמן. תנסי לעשות דברים שמרגיעים אותך, אולי לפתור תשבץ. כי אז המוח עסוק בדברים אחרים. או למצוא לך משהו נחמד לעשות בתחום האומנות. לי זה עזר להירגע מעט , אבל לא להעלים לי את החרדה. אבל זה גם טוב. עד שהטיפול יתחיל להשפיע. לסרטקסט לוקח בין חודש לחודש וחצי להתחיל להשפיע.

והוא הסביר לך גם למה זה לא מתאים לכל אחד? אין כלום בדבריו.

נירה שלום, אני ממש מזדהה עם הרגשתך, עברתי תהליך דומה מאד כשהייתי נשוי טרי עדיין וגם לבת זוגי זה היה קשה מאד והיינו על סף סיום מערכת היחסים. הדבר האחרון שאדם בחרדה "צריך" זה גם לחשוש למערכת הזוגיות שלו. עצתי לך היא לשתף את בן זוגך במה שעובר עלייך (גם לו מאד קשה עם התהליך, כדאי שגם את תקשיבי לו הרי הוא לא מסוגל להבין מה עובר אדם בהתקף חרדה) שתפי אותו בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפולים, אולי כדאי לסחוב אותו איתך לפסיכיאטר (לקחתי את אשתי והוא עזר לה להבין מה המשמעות של החרדה ומה היא יכולה לסייע, ואיך לקבל את זה), ואולי כדאי שגם הוא ישוטט בפורומים ובאינטרנט וינסה להעלות הצעות משלו בנוגע לטיפול בחרדה. לגבי הטיפול בסרוקסט, גם אני טופלתי בכדור זה במקביל לטיפול פסיכוטראפי (אגב עם אותו פסיכיאטר) ואכן לקח זמן לא קצר אבל הטיפול המשולב הוכיח את עצמו. אני לא מבין איזה "מומחים" מגיבים בפורום אבל כדאי שיבינו שאדם חרדתי לא צריך בלבול עם שמות כדורים (זה רק מלחיץ יותר) עדיף שתשוחחי עם הרופא שלך ואם הכדור לא עוזר אולי כדאי שימליץ על אחר או יגיד להמתין לתוצאות עם הנוכחי. לדעתי את חייבת למרות הקושי הרב (גם אני פחדתי לצאת מהבית לעבודה ושהאנשים מסביבי יראו את הסימפטומים של החרדה) להמשיך ולעבוד או לחזור לזה בהדרגה בדרך שבה תרגישי בטוחה, אך בשום אופן לא להכנע למצב. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לתרום מנסיוני. לדעתי למרות הקושי הרב לא כדאי

תודה על שלל העצות אני רוצה להילחם ולצאת חזרה לחיים ולא מצליחה וזה מייאש כי כשאני יוצאת אני מפחדת שזה יתפוס אותי ואז מה אעשה????????????? זה בא לי ממש חזק ואני לא מוצאת את עצמי ואני מתנהגת בפאניקה אז אנ י מעדיפה לוותר מה לעשות ???????????????

מתי הכל התחיל אצלך ? האם לאחרונה או שזה משהו ממושך ? האם הפסיכיאטר שלך רק נותן לך כדורים ? או שהוא גם מסביר לך מה לעשות ? כאשר אני התחלתי עם החרדה לא הבנתי מה זה. ביקרתי אצל כל הרופאים ועשיתי את כל הבדיקות אשר לא במפתיע אישרו שפיזית אני בריא לחלוטין. ורק כשהחרדה היתה חזקה ובשיאה הופנתי לפסיכולוג וכשזה לא עזר הלכתי לפסיכיאטר. קשה לי לתת עצה כי כל אדם מגיב שונה אך אגיד לך מה לדעתי אפשר לעשות מנסיוני. אחרי שאת מכירה את כל הסימפטומים של החרדה , (ואני מניח שעשית בדיקות רפואיות ונמצאת בריאה לחלוטין) פשוט אל תנסי להלחם בהתקף (אני יודע שזה קשה ובהתחלה כמעט בלתי אפשרי) קחי לך פסק זמן בזמן ההתקף ותני לסימפטומים לעבור, תוך הבנה שלא יאונה לך כל רע (למרות שבזמן ההתקף בטוחים ש"סוף העולם" קרב). ולאט לאט במקביל לכדורים תוכלי לעבור את ההתקפים ביתר נינוחות (אגב תרופות להרגעה ממכרות, לקחתי קלונקס ואח"כ היה לי קשה להיפטר ממנו) עד שיום אחד ה"חרדה" תראה שהיא לא כל כך מצליחה להפחיד אותך ואז היא פשוט תתחיל לחפש לה מישהו אחר . יש אתר שמסביר יפה על החרדה http://www.panicdisorder.up.co.il/ כדאי לעיין בו. והכי חשוב וגם הכי קשה זה לא להמנע ולברוח מפעילויות, יציאה מהבית. חשוב לצאת וגם במחיר של התקף. פשוט תתכונני מראש ותביני שיכול לבוא התקף "בחוץ" וכאשר הוא יבוא ויחלוף ( מה לעשות הם חולפים לאחר פרק זמן מסויים, את גם יכולה לבקש מבן זוגך להתלוות אליך בתחילה - זה מאד מקל כשיש לידך אדם שאתה סומך עליו) ותראי שכלום לא קרה תוכלי יותר ויותר לחזור לחיים נורמאליים. מקווה שלא הארכתי מדי.

האם מישהו מכיר תרופה בשם מודל 200 מ"ג, למה נותנים אותה? ובמה היא עוזרת?

עוזרת לבעיות בעיכול (מעי רגיז) , אבל גם להרגעה בכלל

היא נוגדת פסיכוזה ומשמשת לטיפול בסכיזופרניה. תרופה מדור ישן. הייתה בשימוש בעבר.

היי מיכל, מה שלומך? האי-מייל שלי: [email protected] אשמח לשמוע ממך, ביי ביינתיים, אייל

אני לא ממש בטוחה שהתכוונת אליי, בכל זאת: [email protected]

אם לא ביקשת ממני את האי מייל לפני 3 ימים, אז כנראה שלא התכוונתי אלייך. לא נורא, ביי ביי אייל

וואו!!! כל התיאור שנתת ממש נכון. את יכולה להתחיל לעבוד בזה... :-) בעקבות ההתעללות הנפשית שעברתי בעבודה , התפטרתי משם ונארתי ללא עבודה. איבדתי את כל החברים שהיו לי שם. נשארתי בלי כלום כי הבוסית הזאת הפכה את מקום העבודה לדבר היחידי שהיה לי בחיים. וכהתפטרתי נשארתי בלי כלום. זה קשה "לקום" אחרי שמאבדים את הכל. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. הכרתי כמה אנשים ממש נחמדים באתר הזה ב"פורום תמיכה". אולי זאת ההתחלה! תודה על מה שכתבת לי. כל התקופה הזאת חשבתי שאני היחידה שסובלת מבעיה כזאת. באתר הזה ראיתי שיש עוד אנשים כמוני. שיהיה לך בהצלחה בחיים! אם את רוצה את מוזמנת להכנס לפורום תמיכה. שם ניתן לשוחח עם כל נושא שבעולם!

היי יפעת זה מאוד חשוב כשתומכים אחד בשני ברגעים קשים בחיים - אני בטוחה שכולנו נצא מזה - זה רק עניין של זמן - אני יודעת זאת כי חוויתי את מה שאני עוברת עכשיו גם לפני 12 שנה - כשהייתי בלחץ לפני גיוס ואח"כ - לפני החתונה - שבוע לפני החתונה הזעיקו לי אמבולנס מהעבודה הבייתה בגלל התקף פאניקה - לא יודעת איך הגעתי לחתונה =- שלשולים הקאות ומה לא ... הפעם זה הגיע "קצת הרבה "בצורה אחרת וקצת יותר ממושכת אבל צריך להיות אופטימיים וחזקים ,וכמו שזה הגיע - כך זה יחלוף. זה קורה לאנשים רגישים מאוד - כמונו - ומה שלא הורג אותנו - מחזק אותנו. בטוח שנצא מזה רק מחוזקים - בעזרת השם. אם את רוצה תכתבי לי את המייל שלך ואני אתכתב איתך ונוכל אפילו לתקשר טלפונית באי בינתיים שירן

תכתבי לי למייל.

ד"ר שלום, חברתי בת 18 ועומדת להתגייס. לפני מספר חודשים גילתה לי כי היא בולימית. תמכתי בה ונתתי לה טלפונים, לא הלחצתי אותה ויעצתי לה. הוריה אטומים מאד ואינם יודעים דבר. כמו-כן חברתה הקרובה אינה יודעת עד כמה חמור העניין. בשלב מסויים אמרה לי כי לא צלצלה למוקדי התמיכה ושהיא אכן ממשיכה להקיא. סיכמנו שוב שתדבר עם האנשים המתאימים ועם חברתה, אך במקום זאת היא המשיכה לשקר לי והמשיכה עם ההקאות. לאחר שגילתה לי כי ההקאות נמשכות, גיליתי מסכת שקרים שלמה. היא טוענת שאינה יכולה להפסיק. המצב נמשך מספר חודשים ואיני יודע מה לעשות. ביקשתי שתספר לחברתה, אך אבדתי את כל האמון שהיה לי בה. אני מבועת לשאול האם יש לה נטיות אובדניות. אנא עזור לי!!! בתודה מראש.

תראה, היא לא אובדנית. בולימיה זו הפרעה, לעומת אנורקסיה שהיא מחלה - לשתיהן יש אותה התוצאה - אבל הן לא רק שונות, הן מ נ ו ג ד ו ת. אנורקסיה היא מחלת נפש, שבה יש נטייה אובדנית/הרסנית קשה. זה לא קשור לאוכל - הסבירה לי אנורקסית 28 קילו מאושפזת במחלקה סגורה - שאנורקסיה היא דיכאון שההשלכות שלו מתבטאות באוכל. יש כאלה שזה מתבטא אצלהם בסמים, הימורים וכן הלאה. אנורקסיות הן טיפוסים שויתרו... ממש מחכות למות בולימיה - הפרעה נפשית. עובדה ידועה היא, שלאדם בולימי יש י צ ר ח י ו ת, רוצה לחיות ! ת א ו ו ת נ ו ת - כי הוא עדיין אוכל ! בולס אפילו ! יש לו תאווה ! שמראה גם על תאוות החיים שקיימת בו. מי שיש לו הפרעה - לא יכול להיות גם חולה נפש. אחד מ10,000 איש הינו גם חולה נפש וגם בעל הפרעה נפשית. אני בולימית.....

תודה על התשובה המהירה !!! אני מעריך מאד את הכנות ואת הרצון לעזור ! אנא עזרי לי ואמרי לי מה לעשות... אני אובד עצות. היא לא מוכנה לפנות לעזרה מקצועית ומשקרת לי כל הזמן ולפעמים אף מקיאה כשאני נמצא איתה (לא מולי). היא טוענת שהיא שונאת אוכל ושהיא חייבת להוציא אותו ברגע שהוא נכנס. היא מבועתת מהמחשבה שהיא תעלה במשקל. תודה תודה תודה !

שלום רב, בן 23 סובל כבר חצי שנה מחרדות קשות על רקע בריאותי (פחד ממחלות וכו'). לאחר טיפול בתרופה הומאופתית אני שוקל עכשיו לפנות לטיפול פסיכיטרי-תרופתי. הפרדוקס הוא שנראה לי שעצם נטילת התרופה תגרום לי לחרדות, במיוחד לאור מקרה מפחיד/מוזר שקרה לי לאחר שימוש במריחואנה: לפני כ 5 שנים (אז הייתי מאוזן) לאחר עישון חצי סיגריה של מריחואנה חוויתי במשך חצי יום מעין זרמים "חשמליים" בראש ובגב (נראה לי שזה קשור במע' העצבים). משום מה עכשיו אני חושב שהתרופה הפסיכיאטרית תעשה לי את זה או משהו אחר שוב. מה לעשות?

אולי יהיו לך חרדות, (וסביר שיהיו, אתה ממש מכין את עצמך לכך, מעין נבואה שתגשים את עצמה). אבל ממילא גם ככה יש לך, אז התרופה לפחות תטפל בהן. כאילו, מה יש לך כבר להפסיד?

שלום דני. אני אייל, בן 25 וחצי, ואני כמוך סובל בשנה האחרונה מחרדות קשות בקשר למחלות וכאלה. לפני שבוע וחצי הלכתי לפסיכיאטר וקיבלתי ממנו כדורים נגד חרדות ודיכאון. גם אני חששתי מאוד שהחרדות יתגברו מאוד. למען האמת אני עדיין לא מרגיש שיפור משמעותי במצב, אבל החרדות גם לא התגברו. יש קצת תופעות לוואי: תחושת עייפות ורצון לישון כל הזמן, וקצת בחילות. גש לפסיכיאטר וספר לו על הפחד שלך מהגברת החרדות, והוא ירשום לך בנוסף כדורי הרגעה לפחות בשלב הראשוני של הטיפול, וכך החרדות לא יתגברו, ואף יחלשו (כך היה במקרה שלי). לגבי הנסיון שהיה לך עם המריחואנה - אני בטוח שזה לא רלוונטי ואין שום קשר. בכל מקרה, לפי דעתי אתה חייב לעשות את הצעד הזה, כי מנסיון אני אומר לך שהמצב לא משתפר מעצמו. אם יש לך עוד שאלות אני אשמח מאוד לענות לך. בהצלחה ביינתיים אייל

אני כבר כתבתי את המכתב הזה בפורום אחר ולמעשה אני לא בדיוק יודעת מה הבעיהשלי כי הפסיכיאטרית רק ראתה אותי ול אממש ספרתי לה מה קורה לי ברוב טיפשותי וייקח לפחות עוד שבועיים עד שאני ייראה אותההבעיה אצלי זה שהמחשבות ממש השתלטו לי על כל החיים אני כל הזמן שקועה במחשבות , הם לא מניחות לי כמעט אף לרגע ואני כל הזמן מפחדת ללכת עם חברים כי כשאני הולכת עדיין יש לי מעין דחף כזה לבדוק איך הגוף שלי זזה ובטוח שאפשר לשים לב שאני שקועה בזה , וכשאני צריכה לדבר אני לא מצליחה , אף פעם , חוץ מכשאני עם המשפחה להימנע מלהקשיב היטב ולהתעכב על איך אני מדברת זה התחיל כשהכרתי חבר´ה חדשים ופחדתי שאני אגמגם או משהו מאז מעניין אותי איך אני מדברת באופן מוזר ביותר, עכשיו צץ לי משהו חדש יום אחד שמתי לב ששומעים את הנשימות של אבא שלי למרות שזה בגלל שהיה לו פעם התקף לב וחברה שלי מהעבר הרחוק אמרה לי פעם שהיא דיברה עם ידיד שלה והוא התנשף בטלפון אז היא הייתה בטוחה שהוא גומר כי הוא מדבר איתה , אל תשאל אותי מאיפה זה בא לה היא דווקא די "נורמאלית" ופתאום אני מפחדת שישמעו את הנשימות שלי ואני כל הזמן חושבת עליהם ומתעסקת בהם ומנסה לשכנע את עצמי שזה לא ככה ונושמת בכוונה חזק כדי להוכיח לעצמי שלא שומעים ואז שומעים ואני ממש מתפדחת ככה שלאחרונה אני ממש שכחתי איך נושמים נכון ואני מסתבכת ואין לי אוויר וכואב לי בריאות ואני ממש נחנקת ואני כל הזמן משתעלת , בקיצור-הצילו!!!!!!!! מה שהכי מעצבן שכל הזמן שכבר מזדמן לי לשכוח מהדברים האלו אני מרגישה שאסור לי לשכוח מזה ושכדי לפתור את זה אני צריכה כל הזמן לנסות להוציא לי את זה מהראש וככה זה רק נכנס לראש המסכן שלי ואני מרגישה שאני אמורה לחשוב על זה ושזה בסדר למרות שאני יודעת שזה לא שלא לדבר שאני מנסה לדמיין איך אנשים ייראו כשהם ימותו או שאני מנסה לדמיין גם בנים וגם בנות בלי בגדים רק כי אני לא יודעת אם זה מוזר, ושלא לדבר על זה שכל פעם שאני עם חברות שלי אני מרגישה כ"כ מכוערת ואני מדמיינת שאני נראית מוזר ופתאום אני שוכחת איך מסתכלים על אנשים כאילו אני לא יודעת איך אני אומורה להביט עליהם ואני חושבת שהם רואים עליי את כל זה ושלא לדבר על זה שאני מוצאת עניין בלחזור על מיליםואני בטוח לא ציינתי פה עוד הרבה הפרעות "קטנות" ועם כל זה ההורים שלי שולים אותי לבי"ס ואח"כ לעבודה ומצפים שאני לא אתמוטט והפסיכולוגית המטומטמת שלי מהמשרד לבריאות הנפש קובעת לי פגישות כל שלוש שבועות כי היא אומרת שאני לא רוצה לצאת מזה ושאי אפשר לעזור לבן אדם שלא רוצה לעזור לעצמו ובאמת שאני רוצה לעזור לעצמי כי יש לי כ"כ הרבה שאיפות אין לכם מושג איך הייתי לפני המשבר הקטלני לדוגמא יש לי תעודת הצטיינות מסיום כיתה ט כל הציונים שלי היו מאה הייתי פעם רזה ויפה וכולם אהבו אותי ילדה כזאת שבחיים לא היית מצפה שיקרה לה דבר כזה הבעיה היחידה שהייתה לי זה שאחותי הגדולה הייתה היפוך גמור אליי לא היו לה בכלל חברים והציונים שלה היו גרועים וכולם צחקו עליה ובבית הקדישו לה את כל הזמן ולא נתנו לי להתבטא כי אני הייתי "מושלמת" וכל הזמן אמא שלי ואחותי קנאו בי ולא יכולתי לראות טלוויזיה כי שנאתי את הבית ואבא שלי לא אכפת לו מכלום, וככה הלכתי עם אנשים שבקושי הכירו אותי והתמלאתי פחדים והלכתי איתם רק כדי לברוח מהבית ובגיל 15 כבר באמת הפסקתי להיות בית הייתי כל הזמן עם האנשים המסריחים האלה ובסוף גם החברות הכי טובות שלי כשהתחלתי לבכות להם כל הזמן נטשו אותי ועכשיו אין לי קשר אליהם -אבל למה דווקא אני ? אני כותבת לכם את כל זה כי ממש אין לי עזרה ורק כדורים ההורים שלי יודעים לדחוף לי חוץ מזה ה ם לא רוצים להקשיב לי ולא דואגים לי לפסיכולוג.אני כ"כ בדיכאון אני לא מסוגלת לצאת מהמיטה לא רוצה ללמוד מקווה שתעזרו לי ואם יש עצות אני אשמח לקבל בעיקר מפסיכולוג הפורום דר פלד

לדעתי את סובלת מ-OCD מחקרים מראים שטיפול יעיל בבעיה הנ"ל בעזרת תרופות מסוג SSRI הטיפול הפסיכולוגי מיותר לטיפול בהפרעה שממנה את סובלת בעיות עם ההורים יש לכולם בגיל הזה- נורמלי לחלוטין

אני די מסכים עם ליאור ביחוד לגבי הקטע של הפסיכולג. אך אולי את גם סובלת מחרדות. בידקי זאת. בהצלחה, גיא

לעינת ניסיתי לשלוח לך מייל וזה כל הזמן חוזר אליי

האמת שאין לי מייל פשוט חשבתי שחייבים לכתוב אז חירבשתי אבל תכתוב לי בפורום אני אשמח :)

אני מטופל ב קונקור 2.5מ"ג,קארטייר 100מ"ג, קומדין ,לפידל. מזה כשנה, וכארבעים יום ב-צפרמיל. ועכשיו נוספה לי אפקסור. האם אני יכול לקחת אותה נוסף לתרופות שצינתי. תודה מראש

ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר שבפורום מסע אל העצמי שבאתר חרדה חברתית. כאן לא תזכה לתשובה. ולדעתי, ממש לא. (השילוב הזה).

אני שמח לראות שהפורום מחפש גם פסיכיאטר נוסף לעזרתי אני מתקשה להגיע לענות (מרוב עבודה) בימים האחרונים נדרשתי לכתוב פרק בספר שיצא מכינוס יוקרתי בארופה http://www.psychiatricneuroimaging.org אני נוסע לכינוס ולכן לא אהיה בארץ לענות גם עד שבוע הבא

בהצלחה בקונגרס היוקרתי באירופה! המאמר שלך שם: http://www.psychiatricneuroimaging.org/abstracts/peled.htm

Functional connectivity and EEG Monday 30/09/2002, h11.30 Avi Peled MD Institute for Psychiatric Studies, Sha'ar Menashe Mental Health Center, Mobile Post Hefer 38814, Hadera, Israel Bruce Rappaport Faculty of Medicine, Technion, Israel Institute of Technology, Haifa, Israel email: [email protected] Functional connectivity is the term commonly used to describe neuronal associations; it is the influence that the activity in one neuronal system has on the activity of the other neuronal system. The term "functional" stresses that influences among neuronal systems are not necessarily made by direct physical synapses, but can be indirect via other far distributed neurons. Functional connectivity is the basis for organization of neuronal cell ensembles in the brain, an organization thought to be the basis of cognitive computations and mental functions in general. Neural network models simulate neural systems and can achieve computations that model cognitive functions. Units of these models are neurons and weighted values represent connections. The connectivity patterns in such models are essential for their effective computation. Similarly it is assumed that functional connectivity in the brain is essential for normal mental functions. Thus it is obvious why the study of brain connectivity is essential. fMRI has good spatial resolution and thus seems most suitable for the study of spatially-distributed interconnections. This is typically calculated by hemodynamic-based correlation in the dynamic activity between two brain regions. EEG offers the advantage of the millisecond-range temporal resolution. Correlations between the electrical activity expressed as waveform patterns (amplitude and frequencies) among different electrode scalp locations is one way to estimate presumed connectivity among the relevant cortical brain locations. Correlations could be simple (simple coherence measures) or take into consideration the dynamic propagation of signals by shifting the signals with respect to one another (sliding window). Correlations could be applied to raw data and to averaged signals (evoked responses) when a stimulus onset is relevant. Another method to estimate connectivity refers to estimations of independent sources. This assumes that interconnected systems acting in conjunction with each other would be expressed by a common EEG source generator, thus if EEG analysis reveals multiple independent sources then it is postulated that many disconnected systems characterize the cortical activity being measured. Imbalances in excitability of neural networks resulting in dissociated and disconnected neuronal brain activity is a leading hypothesis for the emergence of serious mental disorders such as schizophrenia. EEG assessment of connectivity in these patients exemplifies the attempts to study brain connectivity using EEG.

אני צריכה את עזרתכם אני נוטלת כדור ביום כבר חודשיים וביומיים האחרונים אני מרגיישה לא כל כך טוב החרדות לא חזרו אך זה מאין עקצוץ חרדתי כזה שאני לא מצליחה להסביר בד"רכ החרדות לפניי הכדור היו מלוות עים קשיי נשימה וחנק בעוצמות חזקות מאוד וביומיים האחרונים זה לא חנק אבל קושי עדין מאוד מאוד אך מדאיג מעט מזה לעזאזל????? עלי לציין שגם עדיין לא חזרתי לתפקד כרגיל והיציאות שלי מהבית ממש קצרות ורק עים הן הכרחיות מאוד אני צריכה לשמוע ממכם אולי מישהו יודע משהו לגביי זה ועוד דבר אים החנק יחזוור וגם הקוצר נשימה מה עליי לעשות ברגעים אלו????? אודה לכול מי שיענה לי אלוהים ישלח לכולנו בריאות אמן

היי רונה אני מה זה מזדהה איתך - קודם כל לנושא הרגשת החנק וחוסר הנשימה - אם אני אומר לך שאתמול הייתיבבית חולים - מיון , ללא הפנית רופא - שילמתי 500 ש"ח שלא בטוח שיחזירו לי מקופת החולים - וכל זה בגלל שהרגשתי דפיקות לב עד השמיים קוצר נשימה שבא לי למות ,גוש תקוע לי בגרון (כאילו השרירים תפוסים ואי אפשר לדבר) וכל זה בגלל המתח הנוראי הזה שמביא לכל התופעות האלו שאנחנו חוות. הרופאים שם עשו לי את כל הבדיקות - א.ק.ג - צילום חזה בדיקות דם - אפילו בדיקות של גזים בדם - לראות שאין בעיה נשימתית - הכל ייצא תקין..... הרופא אמר לי (ואגב זאת לא פעם ראשונה שאני מגיעה להתקפי נשימה שטחית )שצריך להעניש אותי ,,,בצחוק כמובן , איך שהגעתי לבית חולים - איזה פלא - פתאום נרגעתי אומנם הייתי בפחד נוראי אבל כשראיתי את הרופאים נרגעתי . אני חושבת שגם אילו הייתי צריכה לשלם 2000 ש"ח באותו רגע הייתי עושה זאת. אנחנו כל הזמן נמצאים "על סף"התקפים - אני לא לוקחת סרוקסאט למרות שיש לי בביית אבל אני נותנת לעצמי צאנס גם עם טיפול פסיכולוגי. דווקא הרופאים במיון אמרו לי שאם אקח סרוקסט - המתח ייפחת וממילא גם תופעות של חנק וקוצר נשימה. יש לי עצה שגם הרופאים יעצו לי - כשזה קורה- קחי שקית ניילון -נשמי לתוך השקית ככה למעשה את נושמת בחזרה את הפחמן הדו חמצני שפוחת עם ההיפרונטילציה. לי זה עוזר . (תאמיני לי נהיתי דוקטור ....) האם גם את מרגישה תופעות מוזרות כמו - חוסר בטחון בדיבור ? רעידות ,הרגשה שאת נראית מוזר בעיני אנשים ? הרגשה שכולם נורמלים ואת לא ? אשמח באם תכתבי והלואי והצרה הזאת שקוראים לה "PANIC DISORDER תעבור לנו כבר ונהיה בריאים כמו קודם . אני חושבת לארגן קבוצת תמיכה לאנשים עם התקפי חרדה - אפילו פגישות שנוכל לתמוך אחד בשני - האם מישהו חושב שזה רעיון טוב ?

נהניתי לקרוא את מכתבך אני בת 24 יפיפיה אמיתית מוצלחת והכול סוכר אני עובדת באחד המקומות המבוקשים במדינה ומטיילת בעולם עד ש...................... החרא הזה תקף אותי ועים את היית במיון אתמול אני ביקרתי שם כבר 20000 פעם כל פעם עים חוסר אויר . הפסקתי לעבוד לטייל ובכלל לצאת מהבית והתנתקתי מכולם . קשיים בדיבור, פריחות שמטופלות בסטרואידים, אלרגיות בעור,גליי חום, חוסר תקשורת,חוסר מציאות ,חוסר שינה, חוסר שקט ומה לא אחותי אני כבר לא זוכרת מתי ישנתי לאחרונה..... נמאס לי כבר אני בטיפול תרופתי וזה עוזר אבל ביומיים האחרונים ככה ככה ואומרים לי שיום ככה ויום ככה ואין לי ברירה אלא להאמין בזה לא???? אני כבר מתה שזה יעבור את מוכנה לתת מליונים שזה יעבור? אני מוכנה לתת כיליה.... זה חוסר אונים זה גם פוגע במערכת החיסונית ומביא מחלות אני כבר חודש חולה אין לי כבר כוח אחותי מה עושים ??? איבדתי כ"כ הרבה דברים . אין לך מושג איזה אדם מאושר הייתי זה פרץ פתאום ללא כל סיבה נראית לעין יש לי שאלה אלייך גם לך זה פרץ ללא סיבה .? ככה סתם באמצע החיים???? ביי שירן

תראי את מספרת על חרדות שיש להן סיבה את מצליחה להצביע על לחץ אני לא נכון אני אדם עצבני אבל התקפים??? חוץ מזה רציתי לשאול אותך למה את לא שותה סרוקסט ????????? הוא כדור ממש טוב כדאי לך ועוד דבר יש לך פסיכולוג טוב בשבילי??????????. אני מהמרכז תודה שירן מרונה

יתכן שאת זקוקה לשני כדורים ביום

גם אני סבלתי מאותן תופעות ואובחנתי כסובלת מהתקפי פאניקה!! ועברתי את כל המסלול הארוך והדבר היחידי שעזר לי "לגמרי" זו התרופה "אפקסור" ממש נס נולדתי מחדש. תתחילו תנו לה זמן ותוך 3 חודשים אתם בחוץ!!! חבל על כל יום!! מישהי

לכול מי שלא כ"כ הבין זאת היתה שאלה על סרוקסט..........

ד"ר שלום האם כסיסת ציפורניים היא בעיה נפשית ?? האם יש דרך להפטר מכך אצל ילדים בלי התערבות נפשית כלשהי , כלומר ההורים לבדם האם הם יכולים לסייע לילד כדי שיפסיק את הכסיסה באמצעות חיזוקים כלשהם או התנהגות מסויימת ? בתודה דון

המשך השאלה........(מישהו אחר) האם העובדה שבגיל 27 כמעט אני עדיין ממשיך לכסוס, לפעמים אפילו באופן מחריד, אומר משהו ? מדי פעם אני מצליח להפסיק ליום יומיים ואולי אפילו שלושה, אבל מוצא סיבה בכל טריגר, ולו הקטן ביותר, לחור להרגל המגונה הזה ? האם זוהי אובססיה כלשהיא ? תודה ג'

שמעתי שזו בעיה של חוסר בטחון עצמי. גם אני כוסס למרות הכל ואני כבר מתקרב ל - 50.

כתבת אתמול שהכדור עזר לך בנושא חרדות בצורה יעילה ביותר, מאיזה חרדות סבלת והאם שילבת גם טיפול פסיכולוגי ?

היי דנה, סבלתי מהתקפי חרדה קשים מאוד שהתבטאו ברעד וכאבים בפנים, פעימות לב מואצות, רעד בידיים, לחץ דם גבוה, תחושה של מוות מתקרב, או שבץ. מספר פעמים חשתי שאני עומדת להתעלף יחד עם קוצר נשימה וחנק. נורא ואיום... הסרוקסאט הציל אותי, אחרי 3 שבועות בערך של טיפול בכדור הרגשתי אחרת , ההתקפים נעלמו, אחרי מספר חדשים, לא זוכרת בדיוק, גם המחשבות המעיקות על מוות כמעט ונעלמו. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי בנוסף על לקיחת התרופה. את סובלת מחרדות?

כן מאגרופוביה, קשה לי לעלות לרכבת או אוטובוס שלא לדבר על מטוס לחו"ל ולאחרונה התחלתי טיפול בסרוקסט מזה שבועיים ואין שום שיפור עדיין. האם סבלתי מחרדות דומות ?

שלום רב. רציתי לבקש מידע או אתר (בעברית) על דיכאון מאז'ורי ועל ptsd תודה מראש נירה

http://www.sahar.org.il/heb-articles-depression.asp

הייתי מעוניינת לשמוע מאנשים שלוקחים או לקחו את התרופה. מהן תופעות הלוואי, איך הורגש השינוי, האם משמינים וכמה? האם זה חוסם יצירתיות? ועוד שאלות שאני אפילו לא יודעת לשאול. מחייבים אותי לקחת את התרופה (עקב נסיון אובדני) ואני מתחילה מחר- אין לי מושג למה לצפות. לידע כללי אני בי פולאר 3, דיסטמיה ודיכאון מאג'ורי. תודה מראש

לליתיום יש 95% אחוזי הצלחה . אינו גורם להשמנה . אני לוקחת אותו כבר כשלושה שבעות ומרגישה מאוד יציבה ומאוזנת עימו נפשית . צריך להרבות בשתית מים ולהימנע ממלח , בנוסף עלולות להיווצר בצקות , תופעות חריגות : פגיעה בכליות , ובבלותת התאודר . אני סה"כ מרוצה!!!

תודה תודה על התגובה. כל כמה ימים בדקו לך דם?

אימי אובחנה ע"י פסיכיאטר כחולה במניה דיפרסיה ומאז שהיא לוקחת ליתיום השינויים במצב רוחה התייצבו להפליא. לעיניין תופעות לואי היא מעט השמינה ולא נתקלתי בתופעות נוספות. אך רצוי מאוד שאם מתחילים עם התרופה והיא אכן עוזרת, לא להפסיק פתאום כי הכל חוזר.

שלום ד"ר פלד, אני פונה אלייך בענין כדי לקבל את תגובתך בענין תביעה משפטית על נזק נפשי בין היתר לאחר תאונת דרכים. עו"ד פנה למרפאה בה טופלתי על מנת לקבל את החומר של הטיפול. היום קיבלתי את החומר לידיי. בחומר מצויינת האבחנה ע"י שתי פסיכולוגיות ופסיכיאטרית שאיבחנו אותי כבעלת אישיות גבולית, ובעלת הפרעת חדרה. אחת מהן גם ציינה הפרעה בדימוי הגוף, דיסמורפיה. כמו כן מצוין שם שוב ושוב שאני בעלת אפקט חשדני. אני לא יודעת למה אבל מה שנכתב שם ציער אותי, למעשה אני מאוד מודעת לעצמי וכשהגעתי למטפל תמיד איבחנתי את עצמי בפניו באופן הבא: או. סי. די, אגורפוביה, חרדה ספציפית, חרדות שונות, דיכאון בינוני לעיתים ללא תחושות אובדניות ובעבר דיסמורפיה. כמו כן ציינתי שיש לי מאפיינים של הפרעת אישיות גבולית. כאשר שאלתי על כך את המטפלים ואת המטפלת הנוכחית, הן הכחישו שבזה מדובר כלומר הם שיקרו לי. ואילו היום אני מוצאת את עצמי בדיכאון, אולי בגלל שאני מרגישו ששיקרו לי? אגב נכתבו שם דברים שמעציבים אותי לא בגלל תכנם אלא בגלל הדרך בה הם כתובים..מה שהפסיכולוגית הראתה או אמרה לא שיקף את מה שחשבה. ואילו אני בטחתי בה. אני מרגישה שכל האנשים שאי פעם הכרתי איכזבו אותי.. המשפחה שפגעה בי, המטפלים, החברים.. אני יודעת שאני אמורה לשאול את עצמי האם משהו בי לא בסדר.. אבל אני לא אשאל.. אולי אני מצפה להרבה ויותר מדי מאנשים, אבל אני לא חושבת שהציפיות שלי מטורפות. אני מצפה לכנות..כמו שבילי ג'ואל אומר בשירו "כנות היא מילה כל כך בודדה, כשכולם כל כך לא כנים\דוברי אמת" אתה כפסיכיאטר ודאי תתפוס אותי כמטורפת, ופרנואידית אני לא רואה את עצמי ככה, אבל כנראה שכל עוד אני אמשיך לצפות למשהו מבני אדם אני אחווה תסכול וכאב. אני לא יודעת למה אני כותבת כאן.. זה כאילו שאני כל כך מחפשת הבנה על אף שאני כנראה לא אקבל אותה.. תודה, מופרעת אישיות גבולית

נוגה שלום אני מציע לך לגלוש בפורום של וואללה http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1152&cat_id=306 שרוב המשתתפים שם מאובחנים כבורדרליין ארגונים וולונטריים אנוש בנפשנו http://www.sahar.org.il/mentalhealth.asp

נוגה, נוגה הלב שלי יוצא אלייך, את מבוצרת מאחורי חומות מזויינות בטון פלדה. תראי, נשמה, מראש, הייתי משתדלת לנסות שלא להפריד את עצמך משאר העולם, למרות שבפועל זה מתבצע ככה. לנסות להגיד- או-קיי, יש לי חרדות, למשל. כלומר - אני חווה משהו שחווים כל בני האדם, אבל בצורה עוצמתית פי כמה וכמה. אני סובלת מהתקפי חרדה איומים, ואת הדברים האלה אמר לי פלוץ מעופף לפני כשבוע. כמעט אכלתי אותו חי, אבל אז, לאט לאט, ככל שחשבתי על זה, מצאתי היגיון, בדרך להתקרבות ל'נורמל' החברתי, להיות לא 'מופרעת' חרדה, אלא רק - נוטה לפחדים. השינוי הוא לא פסיכיאטרי/פסיכולוגי - הוא אלוהי. פשוט כך. מהנשמה, מבפנים. ממך. שינוי חזק

נוגה , האם יותר חשוב שם האיבחון או איך לטפל בו ? איבחון הינו דבר כלכך סובקטיבי , כשם שנורמלי הינו דבר סוביקטיבי . פשוט תתמקדי במה שעושה לך טוב ! אולי זו נשמעת קלישאה חסרת כל שחר ותועלת - גם אני מאמינה בכך לעיתים . אך אני בטוחה שכשם שאת יודעת לכתוב בצורה כל כך נוגעת , לדעתי את גם יכולה לגעת בנפשך פנימה ולהיזכר ברגעים שמחים יותר , מאחלת לך בהמון הוקרה תקופות טובות יותר :-)

לא הייתי ממליץ להתרגש מאבחנות וכותרות פסיכיאטריות הפרעה באישיות היא סה"כ רגישות של האדם למצבים בין-אישיים מסויימים

דורית צודקת. היא הכן קיבלה את ההצעה של שאול. למרות שזה לא דבר קריטי(עם היא רושמת עובדת סוציאלית או משתמשת בקיצור). זה דבר קטנוני. אבל התנשאות???? למה זה קשור??? בזה היא עוסקת, זה התחום שלה. איפה את רואה כאן התנשאות???? אולי אני לא רואה טוב???? הסבירי ונמקי??? וכן התפקיד שלנו כאן זה אוזן קשבת וכל ההצעות כאן הן בגדר יעוץ תסתכלי מה כתוב בראש הדף בכניסה לפורם. ואת זה עושים גם הרופאים, הפסיכולוגים וכל מנהלי הפורמים. הרי איך ניתן לתת חוות דעת בלי לראות את הבן אדם???? בלי לבדוק עוד מכלול רב של דברים???? אני מציע לדורית ליהיות חלק מהפורם. למטה יש דרושים ויש כתובת של מנהל הפורם ואני בטוח שהוא ישמח לקבל אנשי מקצוע חדשים במיוחד לפורם הזה. איתן

הי איתן. א. התנשאות- שכן לא מקובל בפורום - לא זה ולא האחרים- לנקוב במקצוע שבו אתה עוסק. לכן זה הופך אותה ליוצאת דופן, זו תחושה שלי, קשה להסבירה, ועובדה שאנשים נוספים מעירים על כך. מנסיוני בפורום אני גם לא חושבת שזה מעניין מישהו מה מקצועו של האדם. בתפקיד בר סמכא יש רק אחד, מנהל הפורום , שאומנם במקרה זה נעדר. הי א כאילו מתיימרת לענות כברת סמכא, כמישהי שהיא מעל לאחרים, שהם כביכול לעומתה חסרי ידע וכו'. ולדעתי ידע שבא מנסיון אישי, מקריאה, מלימודים וכו' וכו', אינו נופל בכהוא זה. וכפי שהיא עצמה כותבת מה שמתבקש כאן זו הזדהות, כך שלמקצועה אין קשר, נהפוך הוא, דווקא את זו יכול להציע מי שנמצא באותה רמה של הסובל, ולא בדרג המקצועי, בד"כ. ב. אני מסכימה לחלוטין בנושא האוזן הקשבת (לא הבנת אותי), רק טוענת, שדווקא הגדרה נכונה זו עוד מחזקת יותר את השאלה בדבר הוספת התואר "עו"ס" , כלומר ציון העיסוק, והופכת אותו למיותר. כי כולנו אוזן קשבת, בלי תלות בעיסוקנו. (אגב טעיתי זו לא הייתה הצעה של שאול) ודבר אחרון: אני ממש לא מבינה בתור מה אתה מציע לצוות אותה לפורום.. זהו הרי פורום פסיכיאטריה, ואמור להיות כאן רופא שיענה על שאלות בנושאי תרופות. אז?? באיזה הקשר?

מצטער מיכל. אבל לא ראיתי שהיא שוללת דברים שאחרים אמרו. והיא באמת זהירה במילים שלה. ואין כאן התנשאות. היא לא אומרת שהיא אחות או מהנדסת טילים:-) היא עו"ס והיא באה מהרקע הטיפולי. מה שאת צודקת שעדיף שהיא תיהיה חלק מאנשי המקצוע של הפורם בצורה ברורה. כי לא חסרים לנו כאן מתחזים. ואנחנו יכולים לדעת על בעלי מקצוע כאן רק כשהם מסומנים בכחול. תפסיקי להגיד מעל לאחרים!!! היא אף פעם לא אמרה את זה והיא לא התנהגה ככה. אולי זאת הרגשה שלך. אבל אין כאן התנשאות בכלל. צריך להודות לה שהיא באה כברת סמכא בתחום שלה ותורמת מהניסיון שלה. ושוב היא לא כתבה למישהו שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. היא ממליצה כמו כל אחד כאן וזה יהיה נכון גם עם השם שלה יהיה מסומן בכחול. כי תקראי את ההודעה למעלה בכניסה לפורם. ששם רשום שכל מה שנאמר בפורם הוא בגדר המלצה והם נועדו לתת אינפורמציה בלבד!!! אפילו שתיקראי מה שאני כותב לך עכשיו תסתכלי מעל הריבוע הזה יש משהו מסומן בקו תיקראי. וכן אנחנו בד"כ אוזן קשבת. לא ניתן לבצע טיפול רפואי ופסיכולוגי דרך האינטרנט(לפחות לא בימינו אלו). דורית טוענת שיש לה ידע בתחום והיא רוצה לעזור. אז היא יכולה ליהיות חלק מאנשי הצוות. היא לא פסיכיאטרית. אבל יש לה ניסיון בתחום מעצם עיסוקה. לכן היא יכולה ליהיות חלק מאנשי הצוות. ואני בטוח שהיא טענה במה שהיא מתמצאת. הרי ד"ר פלד בעצמו לא עונה תשובה יחידה למישהו,הרי עוד אנשים שיש להם ניסיון עונים גם, בלאו הכי. לכן אין שום מניע שהיא לא תיהיה אם היא רוצה. בכל מיקרה מנהל הפורמים בודק את הרקע של אותו בעל מיקצוע. למרות שעם ד"ר פלד הוא לא עשה עבודה משהו:-) אבל אין זה מעיד על הכלל. איתן

אם היית מסתכל בתגובות של אחרים היית רואה שכבר ענו על זה, אז קדימה - קח צעד אחד קדימה !!! ג'

מה זאת אומרת כבר ענו על זה? היה מישהו אחד שכתב את דעתו, איתן מביע דברים אחרים לגמרי, אפילו הפוכים. אז מה הקשר שכבר איזה מישהו כתב משהו על כך? וקדימה לאן? לאן אתה ממהר?

אני מבקשת לקבל אינפורמציה על נושא האגרופוביה, הנני בת 20 ומטופלת ע"י פאקסט, ונעזרת בפסיכולוגית, אני מפחדת לעלות לאוטובוס ציבורי, מפחדת להכנס לכיתה, ואני מרגישה שהחיים שלי נעצרו, ואני מאוד רוצה להמשיך, ללמודים ולחיים בכלל. האם יש עוד אמצעים להתמודד עם הנושאץ תודה

נוגה שלום מצורפים בזה הדברים של יעל דורון אלי לגבי אבחנות ברשת. מקווה שזה יראה בפנייך כיוונים נוספים. דעי לך שמי שנכנס לתהליך של מחלה פסיכיאטרית הוא מספיק קרוע ומבולבל ודברים של מישהו שאינו איש מקצוע יכולים להזיק. בכל מקרה שאת רוצה לעזור למישהו תאמרי לו לפנות למטפל או תפני אותו למאמר http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-880-5749-2095080,00.html

עם כל הכבוד, זה לא אלוהים בשבילי, הציטוט הזה שאתה מביא יש הרבה מטפלים שיכולים ללמוד רבות ממטופליהם, ואילו ידעו יותר אולי היה פחות סבל וכן. מה שאתה אומר זה למעשה שכל הפורומים הם מיותרים .

ואתה גם טוען למעשה שרוב הדברים שאתה כתבת עד היום הם מיותרים.

שאול, אני חושבת שמאמרים וקישורים הם עזרה עצומה לאדם מבולבל, והקישורים שאתה נותן בנושאים מגוונים בד"כ מענינים וטובים. אבל, אני מרגישה שאדם שכותב : 'מיואש', 'מבולבלת' 'זקוקה לעזרה דחוף' וכו' נמצא במצוקה באותו הרגע וצריך לשמוע / לקרוא מילים מאדם שמזדהה ומבין ויכול לתת מניסיונו האישי. זה לא סותר את נושא הקישורים והמאמרים אני חושבת שזה דברים שמשלימים אחד את השני ואינם מושלמים זה ללא זה.

מאדם שמזדהה . אז שוב עולה השאלה: למה נדרש התואר עו"ס?

מה שאתה לא מבין....... זה ששני הדברים ביחד משלימים, מאחר ורק אם בן אדם במצב קשה יראה שהוא לא לבד אלא עם עוד אנשים בעלי בעיה זהה או דומה או אחרת קיבלו טיפול כזה או אחר. תמיד טוב להתייעץ עם אנשים שעברו חוויה שהיא דומה לזה שנמצא בבעיה - זה מקל על הסבל ועוזר לקבל "אומץ" לגשת לאיש המקצוע המתאים. ג'

:-),:-),:-),:-)

אני חושבת שאני בדיכאון. אני מסתגרת בביתולא רוצה לפגוש חברים כי בתוקפה האחרונה מאד שמנתי(אני בולמית) איפה אוכל לבקש עזרה וטיפול אך מבלי שיהיה לי מזה כתם לכל החיים(בלי תרופות)?

שלום ליאור אני עברתי אפיזודה דיכאונית חד פעמית לפני שנתיים וחצי באופן הדרגתי יצאתי ממנה תוך שנה . לפי הניסיון שלי אני יכול לומר לך את הדברים הבאים הטוב ביותר לפנות דרך קופת חולים לפסיכיאטר שיקבע לך מתווה של טיפול. הטיפול יכול להיות 1. תרופתי 2. פסיכותרפיה (שיחות) 3. שילוב בין שיחות לתרופות. ראוי לציין שעלות הפניה לפסיכיאטר היא זעומה בעוד בפניה לפסיכותרפיה בשוק הפרטי את עלולה להישאר עם הבעיה ובלי הכסף נניח שתיפני לפסיכולוג לאיבחון הרי הפגישה תתקיים מתי שהפסיכולוג יהיה זמין זה יכול לקחת זמן. כאשר תגיעי לפסיכולוג הוא עשוי/עלול לאמר לך שאת זקוקה לטיפול תרופתי. במקרה כזה תצטרכי לסבול במשך המתנה הנוספת לתור אצל הפסיכיאטר. ברוב המיקרים טיפול פסיכולוגי אפקטיבי רק חודשים מספר לאחר שהתסמינים הדיכאוניים מתחילים להתפוגג בעזרתהתרופות. בדיכאון קליני לרפואה אלטרנטיבית וצמחי מרפא אין כל השפעה חוץ מזה שאת צריכה להיות במעקב של מי שיודע לאבחן מצוקה ריגשית פסיכולוג או פסיכיאטר תודה שאול

כמו שכבר אמרת - תפסיק לתת עצות או לנסות לאחרים - נמאסת ג'

ליאור אם את מחפשת דרכי טיפול והתמודדות עם דיכאון אז את יכולה ראשית להכנס לפורום מצויין בwalla שנקרא בריאות הנפש. אם את רוצה לפנות לטיפול בצורה דיסקרטית זה יעלה לך הרבה כסף (זה שיקול היות ומדובר על טיפול מתמשך ולא חד-פעמי) את יכולה לפנות לפסיכיאטר פרטי ו/או לפסיכולוג/ית פרטיים כמו כך אם את לא רוצה לשמוע על תרופות אולי כדאי לך למצוא קבוצת תמיכה מתאימה. אולם, במחלת הדיכאון הקטלנית (אנשים מתים מזה) הטיפול התרופתי הוא מהמתקדמים שיש בתחום בריאות הנפש, מדובר בתרופות מדור חדש שהן מאוד ממוקדות ויכולות לשפר את איכות החיים בצורה משמעותית/ בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה

למזלי אני אדם מבוגר מאד ואני יודע להתיחס למה שאתן כותבות בפרופורציות נכונות, כלומר כשטויות במיץ עגבניות. ורק דבר אחד מסקרן אותי:אין לכן טיפה של חוש אחריות? הרי הצעירים שבינינו וגם כאלה שאולי קל לעבוד עליהם, עלולים להתייחס אליכן ברצינות.ואת דורית, קצת כבוד למקצוע שלך:כאשר תיעצי בעניני עו'ם, צייני את מקצועך.אבל בפורום זה רצוי רצוי אפילו להדגיש שלעו'ס ולפסיכיאטריה אין שום קשר.

אשמח לשמוע פירוט, מה בדיוק ממה שכתבתי הוא שטויות בעיניך. וחוץ מזה, ליבי ליבי עליך...

אגב, אני רואה שלמשל בנושא הקסנקס כתבת בדיוק מה שגם אני. אני פשוט מנסה לראות לאילו שטויות אתה מתכוון.. סקרנית , ממתינה להסברים!

משה, ראשית חבל שאתה כל כך תוקפן כלפי אנשים שמוכנים לתרום מעצמם ולעזור לאחרים. דבר שני בוא ואחדש לך, תחומים שלמים והתמחויות שלמות בעבודה סוציאלית הם בבריאות הנפש, ובכל ביקור בתחנה לבריאות הנפש ו/ או לחילופין בבי"ח פסיכיאטרי תגלה מהר מאוד שחלק נכבד (מעל למחצית) מהצוות הם עובדים סוציאלים. ולמענך כדי שתהיה רגוע, אני עברתי הכשרה של מעל לשנה בבי"ח השרון במחלקה סגורה, בנוסף עברתי הכשרה במשרד הבריאות במחלקה לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר, פרט להשכלתי כעובדת סוציאלית אני גם בעלת תואר שני וקליני בקרימינולוגיה. כך שאתה יכול להיותר רגוע. בכל מקרה אם תשים לב תמיד אני רושמת בתגובותי 'למיטב ידיעתי/ ניסיוני' וכמו כן אני תמיד מייעצת לפנות ישירות לגורם טיפולי מתאים. כל ה"עליהום" שלך וגם בעבר של שאול עלי ועל אנשים אחרים כאן בפורום הוא מיותר לחלוטין ומאבד את המטרה של הנוכחות הן שלי והן שלך כאן. אנשים מחפשים באינטרנט תשובות לשאלות, הם מחפשים נחמה ומחפשים אוזן קשבת. לצערנו, לא אני ושכמותי ולא אתה ושכמותך נפתור את בעיות העולם, אבל כמו שאומרים אני יכולה לנסות ולתרום מהידע והניסיון שלי על מנת לנסות ואני מדגישה לנסות ולעזור. אם נפגעת ממני ו/או מהתשובות שלי, אני מצטערת כוונותיו הן טובות. אני שמחה שיש כאן אנשים שעדיים משמשים כ'כלבי שמירה' של האתיקה אבל בבקשה על תהפוך לכלב ; ) נ.ב. לתשומת ליבך שיניתי את הכינוי שלי מדורית-עו"ס ל: דורית (עו"ס) אני מקווה שזה מנחם אותך באופן כלשהו וחוצמזה

לדעתי שאול צודק בעניין של הוספת התואר עו"ס. אף אחד כאן אינו נוהג להזדהות בעיסוקו, וכל שזה יוצר זו תחושת התנשאות מיותרת. נחמה ואוזן קשבת, את כותבת, וזה יפה, אז אם כך למה דווקא מעו"ס?

משה, ראשית חבל שאתה כל כך תוקפן כלפי אנשים שמוכנים לתרום מעצמם ולעזור לאחרים. דבר שני בוא ואחדש לך, תחומים שלמים והתמחויות שלמות בעבודה סוציאלית הם בבריאות הנפש, ובכל ביקור בתחנה לבריאות הנפש ו/ או לחילופין בבי"ח פסיכיאטרי תגלה מהר מאוד שחלק נכבד (מעל למחצית) מהצוות הם עובדים סוציאלים. ולמענך כדי שתהיה רגוע, אני עברתי הכשרה של מעל לשנה בבי"ח השרון במחלקה סגורה, בנוסף עברתי הכשרה במשרד הבריאות במחלקה לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר, פרט להשכלתי כעובדת סוציאלית אני גם בעלת תואר שני וקליני בקרימינולוגיה. כך שאתה יכול להיותר רגוע. בכל מקרה אם תשים לב תמיד אני רושמת בתגובותי 'למיטב ידיעתי/ ניסיוני' וכמו כן אני תמיד מייעצת לפנות ישירות לגורם טיפולי מתאים. כל ה"עליהום" שלך וגם בעבר של שאול עלי ועל אנשים אחרים כאן בפורום הוא מיותר לחלוטין ומאבד את המטרה של הנוכחות הן שלי והן שלך כאן. אנשים מחפשים באינטרנט תשובות לשאלות, הם מחפשים נחמה ומחפשים אוזן קשבת. לצערנו, לא אני ושכמותי ולא אתה ושכמותך נפתור את בעיות העולם, אבל כמו שאומרים אני יכולה לנסות ולתרום מהידע והניסיון שלי על מנת לנסות ואני מדגישה לנסות ולעזור. אם נפגעת ממני ו/או מהתשובות שלי, אני מצטערת כוונותיו הן טובות. אני שמחה שיש כאן אנשים שעדיים משמשים כ'כלבי שמירה' של האתיקה אבל בבקשה על תהפוך לכלב ; ) נ.ב. לתשומת ליבך שיניתי את הכינוי שלי מדורית-עו"ס ל: דורית (עו"ס) אני מקווה שזה מנחם אותך באופן כלשהו וחוצמזה

לכל מי שבא בטענות, אני שולחת אתכם להודעת המופיעה בראש עמוד זה - בכניסה לפורום, מדובר כאן בעיצות שכל אחד נותן על אחריותו וכו' http://www.doctors.co.il/terms/

כדי להיות הוגן כלפי משה אחר (או אחרים) שכותבים בפורום : אני לא המשה שהתייחס לקסנקס. אני אפילו לא אותו משה שביקש מדורית שתשלח צילום תעודת זהות, או משהו כזה.

כיצד ניתן לברר את הסיכויים לחלות במחלות נפש באם יש נטיה גנטית לכך? במקרה שלי - אחי מאובחן כסכיזופרן ודודתי כחולה במניה-דיפרסיה.

שלום אנונימית השאלה לא ממש ברורה, אבל אני אנסה לענות. נטיה גנטית כשמה כן היא, נטיה. ממחקרים שערכו על חולים במחלות שונות, על בני משפחותיהם ובמיוחד עם הורים ואחים מצאו קשר הדוק בין נוכחות של מחלות אצל בן משפחה אחד, להמצאות מחלות אצל בני משפחה אחרים. מדובר כאן בסטטיסטיקות, למשל סכיזופרניה נהוג לחשוב שלבן/בת של סכיזופרן יש אחוז סיכויים לחלות במחלות נפש שונות, לגבי אחים (לצערי, לצערך) יש מתאם גבוה למדי, כלומר אח אחד חולה יכול לנבא מחלה אצל אחים אחרים כאשר אם מדובר באחים תאומים, הסיכוי עולה בהרבה. כך יש מידע שהוא סטטיסטי לחלוטין על כל מחלה ואיזה מחלות 'הולכות' ביחד, למשל הורה אלכוהוליסט -> ילד נרקומן (כמובן רק בשיעור סטטיסטי מסויים) וכו'. ואליך, על מנת לדעת מה הסיכויים לחלות במחלה זו או אחרת, הדבר היחידי שניתן לעשות הוא 'מיפוי' של המחלות במשפחה - הורים, סבים, דודים, אחים, ובני דודים. המידע הזה יכול לומר משהו על הסיכוי אבל לא בצורה חד משמעית, כי גם כשיש % 50 סיכוי להיות חולה במחלה כלשהי, יש עדיין % 50 סיכוי לא להיות חולים בה. כמו כן ישנם גורמי סיכון למחלות שונות, למשל לסכיזופרניה ; שימוש בסמים יכול להביא לפריצה של המחלה, שייתכן שלא היתה פורצת אילולי השימוש. הדאגה שלך מובנת ולכן אולי כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי שמטפל באחיך כדי להבין מה מצבך, מה הסיכוי והסיכון, מה כדאי לעשות וממה כדאי להמנע. בהצלחה

משך שנה אני לוקחת סקורקסאט לטיפול בחרדות.יעיל מאוד. עכשיו בקופת חולים מאלצים אותי לעבור לפאקסט, מאוד חוששת מהשינוי. אני שייכת לקופת חולים כללית. האם במכבי אין בעיה ומאשרים סרוקסאט? יש כאן אולי מישהו שהתעקש והצליח לקבל המשך טיפול בסרוקסאט?? אני מרגישה שאני נלחמת בטחנות רוח..

שלום אריאלה גם אני חששתי מזה שקופת חולים כללית מאלצת אותי לקחת PaXXet במקום Seroxat . למעשה זאת אותה תרופה רק שה PaXXet תוצרת הארץ. הייתי ממליץ לך לקרוא בעלון של התרופות ותראי שהם מרכבות באותו חומר.

אני משערת שכוונת הקופה לחסוך בהוצאות... ידיד שלי פסיכיאטר אמר שעלי להתעקש על הסרוקסאט ולא לוותר, הוא לא פירש מדוע. הסקתי שבכל זאת יש הבדל בין שתי התרופות.

הייתי במצב דומה, לקחתי פרוזאק - פלוטין/ ניסיתי אפקטין ופריזמה וכלום לא עזר, כשניסיתי סרוקסט היה שינוי מדהים, קופ"ח לא הסכימו לאשר לי את התרופה אשר דורשת אישור של רופא מחוזי. מה שעשיתי זה פשוט מאוד (וגם עצוב מאוד) ש י ק ר ת י !!! אני השתמשתי בסרוקסט לדיכאון, לפסיכיאטר של קופ"ח (אשר שיתף איתי פעולה והדריך אותי מה לומר) אמרתי שאני סובלת מחרדות ומהתנהגויות אובססיביות של טקסים. זה היה ניצול ציני של מחלה אחרת אבל לא היתה לי ברירה ורק כך הצלחתי להתגבר על מכשולי הבירוקרטיה. (מיותר לציין שעמדתי בכל הדרישות לקבלת הכדור מבחינת דיכאון, ושניסיתי את כל האפשרויות האחרות שקו"פח מציעים ללא הועיל) כך הצלחתי לקבל אישור לתרופה שהיא אמנם יקרה מאוד באופן פרטי אבל שווה כל שקל !!! אני ממליצה להתייעץ עם רופא המשפחה (במידה ואפשר לסמוך עליו) ולשקר פשוט לשקר. לא נעים לי להמליץ למישהו לעשות כזה דבר אבל אין ברירה עם מערכת דפוקה ובירוקרטית. המון בהצלחה והרבה בריאות נפשית

לילית, מודה לך על הטיפים. אין ברירה, חייבים לשקר, כאשר המערכת מסורבלת, אטומה וקשה כפי שגם אני נתקלתי בה. אני יודעת שיש אנשים שעדיין מקבלים סרוקסאט, וכנראה אלה שלמדנו לעשות מניפולציות, בלית ברירה. חלק מהנוטלים את התרופה מקבלים את הגזירה כמות שהיא ולוקחים את הפאקסט. אני לא רוצה!!!!!!!! ושוב המון תודה ושיהיו לך ימים טובים, שלווה ורוגע:-)

אני מתעקשת שישיגו לי כל פעם את הסרוקסט. אני לא מוכנה להחליף תרופה ואני מבקשת כל פעם מקופ"ח כללית שיזמינו לי. הרופא רשם לי מכתב שהוא מבקש לספק לי רק את התרופה הזאת ולא את התרופה החדשה שיצאה. בקופ"ח קצת עושים לי בעיות עם זה אבל אני מתעקשת. הרופא אמר לי שזכותי להתעקש על סרוקסט ושהם חייבים לספק לי את זה!!!

רציתי להוסיף עוד משהו - גם אני מאוד מפחדת מהתרופה החדשה כי אמנם יש בה את אותם המרכיבים אבל אולי הם יגרמו לתופעות לוואי שונות. לכן צריך להתעקש!!! בהצלחה.

יפעת, אל תוותרי, זאת זכותך אל תכנעי לבירוקרטיה !!!! לילית

אריאלה כתבת שהכדור יעיל נגד חרדות מאיזה חרדות הוא עזר לך להיפטר ?

שימו לב כל צורכי הסרוקסאט- הלכתי לפסיכיאטרית - נתנה לי מרשם שלה - הלכתי לרופא המשפחה שלי והוא החליף לי את המרשם למרשם של הקופה - כתב על המרשם "מקורי" ואז נתנו לי את הסרוקסאט המקורי . זה היה בראשל"צ - בית מרקחת באחוזת ראשונים . אגב - הכדור אצלי בבית ועדיין לא לקחתי מהפחד - אני סובלת מתופעות מתח מצטבר -חרדה עזה ממחלות (היום הייתי במיון עם התקף קוצר נשימה ודפיקות לב) - לא מצאו כלום. סובלת מגוש חונק בגרון כל הזמן - לחץ בחזה - כאבי שרירים - הרגשה שאני מרחפת ,,,,, האם גם אתם סובלים כמוני ? והאם כדאי לקחת אותה? האם גם אתם כל הזמן נבהלים ללא סיבה נראית לעיין ? אבל כל היום !!!! אנא ענו לי ומקווה שעזרתי לכם

שימו לב כל צורכי הסרוקסאט- הלכתי לפסיכיאטרית - נתנה לי מרשם שלה - הלכתי לרופא המשפחה שלי והוא החליף לי את המרשם למרשם של הקופה - כתב על המרשם "מקורי" ואז נתנו לי את הסרוקסאט המקורי . זה היה בראשל"צ - בית מרקחת באחוזת ראשונים . אגב - הכדור אצלי בבית ועדיין לא לקחתי מהפחד - אני סובלת מתופעות מתח מצטבר -חרדה עזה ממחלות (היום הייתי במיון עם התקף קוצר נשימה ודפיקות לב) - לא מצאו כלום. סובלת מגוש חונק בגרון כל הזמן - לחץ בחזה - כאבי שרירים - הרגשה שאני מרחפת ,,,,, האם גם אתם סובלים כמוני ? והאם כדאי לקחת אותה? האם גם אתם כל הזמן נבהלים ללא סיבה נראית לעיין ? אבל כל היום !!!! אנא ענו לי ומקווה שעזרתי לכם

שירן, גם אני מאוד פחדתי לקחת את התרופה. פחדתי ממה שהיא תגרום לי להרגיש ומתופעות לוואי וכו'. אבל מסתבר שהיא לא גרמה לשום דבר חריג. אם המליצו לך לקחת את התרופה הזאת אז כדאי שתקחי אותה. היא יכולה רק לעזור לך! אין לך ממה לפחד. היא לא עושה שום דבר חריג. זה שאת מפחדת לקחת אותה גם מראה על חרדה אבל אחרי שתתחילי לקחת אותה תראי שאין בכלל ממה לפחד, ולקיחת התרופה תהפוך להיות חלק מסדר היום שלך. תודיעי לי מה קורה ואם לקחת אותה! בהצלחה

שלום אני סובלת מחרדות, הרופא החליט לנסות טיפול יומיומי בקסנקס - 2-3 כדורים ביום. זה לאחר 1.2 שנה של שימוש בסרוקסט. מישהו יכול לתת איזה פידבק לטיפול ? מישהו שמכיר קסנקס בצורה יומיומית ? איך זה משפיע על התפקוד? עד כמה יעיל טיפול כזה ?

תחליפי פסיכיאטר זאת העיצה הכי טובה. לא ברור מדוע הפסיכיאטר לא מנסה לתת לך תרופה אחרת. קסנקס הוא סם- יש בארה"ב מוסדות לגמילה מקסנקס. בכל מקרה שימוש בקסנקס מותר רק בפיקוח רפואי צמוד שכן התרופה מופיעה בפקודת הסמים של משרד הבריאות. התרופה לא כלולה בסל הבריאות ואת יכולה לקנות אותה רק באופן פרטי.

1. מצטרף לדעתו של משה. 2. מנסיוני לשבוע שבועיים קסנקס תרופה נהדרת . במשך הזמן יעילותה פוחתת ויש צורך בהעלאת המינון על מנת לקבל את אותו אפקט טיפולי . הבעיה היא שהיא ממכרת במיוחד ו -לווח רחוק - נזקיה משתווים לנזקי התמכרות לאלכהל: כגון פגיעה קוגניטיבית( זכרון וריכוז) ירידה בדחף המיני . הפסקת נטילת התרופה באופן פתאומי יכולה לגרום להתקף אפילפסיה , פסיכוזה ואף למוות ( נדיר).לאחר הפסקת נטילת התרופה לקוח למוח להשתקם פרק זמן של 18 חודש. תהליך הגמילה מלווה בהתקפי פאניקה. ( כל האינפורמציה הזאת מצויה ברשת תחת ערך (benzodiacepines-alprazolam 3. הפסיכיאטרים מודעים לכל האמור כך שלא ברור לי מדוע הוצע לך ליטול קדנקס כתרופה קבועה (אם הבנתי נכון). 4 . בקשי חוות דעת נוספת מאיש מקצוע אמין. בארץ אין מוסדות גמילה לקסנקס כך שאם תתמכרי לתרופה זו חתונה קטולית וחבל. מצטער באם הפחדתי אותך אבל חבל לי שתיכנסי למלכודת הזו. לילה טוב רוברטו

עכשיו - מה עושים ? וואוו. נבהלתי, האמת. הפסיכיאטר שלי הוא מנהל מחלקה בשלוותא וידוע כמומחה לתרופות. דיברתי איתו על כך שהתרופה ממכרת, והוא אמר לי שלא במינונים האלה. אני לוקחת שני כדורים ליום. טופלטי בסרוקסט, אבל יש לי נטייה טיבעית אנרגטית - אז הייתי עלולה להגיע למאנייה עם סרוקסט/ציפראמיל ותרופות מהמשפחה הזאת. הרופא המליץ לי לקחת עד 4 כדורים ליום, למרות שאני לוקחת שניים. רוברטו !! - אני סומכת על דעתך, מה אתה חושב ?

ליסה אני שם לך לינק על התרופה שנקראת קסנקס ותחליתי לבד עם היא טובה או לא. www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=28

אני אסתכל, המון המון תודה

ליסה שלום. אני לקחתי קסנקס תקופה לא מבוטלת. ואומרת לך: תיזהרי מזה! אל תיכנסי לזה! צודקים כל אלה שכתבו לך כאן. את מכניסה את עצמך לצרה צרורה. ואת תקללי את הרגע. זה די גיהינום. וזיכרי את דבריי! לצערי יש לי נסיון רב בכל הנושא התרופתי. נכון, הוא מנהל מחלקה, ואף אני ראיתי מנהלי מחלקות, שהיו כה גרועים. זה שהוא מנהל מחלקה אינו אומר דבר וחצי דבר! יש פסיכיאטרים מעולים שאינם מנהלי מחלקות, ולעומתם מנהלי מחלקות שהם כה גרועים. אני מציעה לך לבדוק איתו אפשרות של אפקסור. יש בה אלמנט חזק של הרגעה, מה שאין בסרוקסט, וזה יוכל לאזן את מה שאת מתארת כנטייה אנרגטית. זו התרופה הטוובה ביותר שיש היום. ולכל היותר הוא יכול היה לאזן אותך עם הקלונקס, (עם הסרוקסט). אז למה להכניס אותך לכל זה? התרחקי מהקסנקס, גם אם זה מנהל מחלקה. זיכרי את דבריי.

נוגה, ספרי הכול כמה זמן ? למה לקחת ? וכמובן - איך יצתאת מזה ואם יש לך נזקים כיום. מקווה שזה לא דפק אותך, כי השתמשת במילה 'גהנום', שהיא רצינית ומובנת מספיק בעולם החרדות והנפש. תודה, מעל הכל תודה

שלום לכולם! פסיכיאטר רשם לי אפקסור כטיפול בדיכאון וחרדה. (אני בן 25). הוא הוסיף לי גם קלונקס כדי להפחית את תופעות הלוואי. האם מישהו מכיר את התרופות האלה ואת תופעות הלוואי שלהן? אני ממש מתלבט האם להתחיל לקחת, ומצד שני אני כבר בכלל לא מתפקד. בתודה מראש אייל

הי אייל, אפקסור תרופה מצויינת, הכי טובה שיש, אבל הקלונקס נראה לי אולי מיותר. תופעות הלוואי של האפקסור הן ממש מזעריות וכמעט לא מורגשות , (קשיי הירדמות בימים הראשונים וטיפה יובש בפה). בכל אופן חשוב לא לקחת אותו לאורך זמן כי הוא ממכר. תופעת לוואי אפשרית שלו זה שהוא עשוי לגרום לרצון לישון, אז אולי מהבחינה הזאת זו הכוונה שיעזור לך בימים הראשונים. ככלל עדיף להמעיט בו מהסיבה הנ"ל. (שממכר). לדעתי אם אתה מאוד סובל ולא מתפקד אין לך מה לחשוב, זו ה תרופה. (אפקסור).

תופעת הלוואי היחידה שאני הרגשתי עם אפקסור היו בחילות בימים הראשונים, ושוב בחילה אם לקחתי כדור אחרי ששכחתי יום אחד, למשל. אבל זה זניח לחלוטין.

שלום....... חודשיים לקחתי פקסט 20, אח"כ עקב תאונת דרכים הפסקתי ולא חל שום שינוי (לטובה או לרעה). האם יתכן שהכדורים לא השפיעו כלל ? האם יתכן שהשפעות התאונה חזקות מאלו של חוסר שימוש בכדורים ? ג'

שאלה למה מראש לקחת פקסט. לי זה עזר מאוד, ייתכן שאתה צריך לעלות לכדור וחצי-שניים, זה קורה, שמעתי על זה שזה מפסיק להשפיע.

ג'וני, גם אני מאד מסכים עם ליסה, גיא

שלום רב. רציתי לדעת פרטים על הפרעת אישיות גבולית ואם יש אתר שבו אוכל לקרוא על ההפרעה וגם רציתי לשאול האם ניתן לחיות עם ההפרעה ללא טיפול ? האם ההפרעה יכולה להרפא מעצמה? בתודה מראש. טל

טל ערב טוב ראשית אפנה אותך שרוב הגולשים בו מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית ותוכלי דרך פתיחת חשבון ב WALLA לקבל מידע ממקור ראשון http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1152&cat_id=306 יותר מאוחר אביא לך קישור

http://www.voices.co.il/articles/art2.asp

רובנו... אני מתכוון לאוכלוסיה לנוטלת תרופות הרגעה מודעים שלעתים השפעתן לעתים אינה מספיק יעילה וגוררת תופעות לוואי. להלן מספר עצות מנסיוני האישי העשיר לצערי (אני לא מטפל): 1. ניתן למצמצם את עוצמת החרדה באמצעות טיפול אלטרנטיבי כגון דיקור במחטים והילינג. ליתר ביטחון רצוי לפנות למטפלים מוסמכים כגון: רופאים שהתמחו ברפואה אלטרנטיבית או בוגרי בית ספרלרפואה אלטרנטיבי ( ארבע שנתי ) 2טיפול אלטרנטיבי או משלים אינו עומד בהכרח בסתירה לקבלת טיפול קונבנציונאלי תרופתי ו\או שיחתי. 3מישסובל מחרדה טוב יעשה באם ימנע משתית קפה (עד כמה שניתן) וקולה.( קופאין במצטבר מעורר חרדה ) וכן להמנע מכל מוצר המכיל קופאין 4 לשתית תה פאסיפלורה ו\או קמומיל. השפעם מרגיעה.. 5 RESCUE ( מוכרים בבתי מרקחת ללא מרשם) אינו ממכר ואינו מלווה בתופעות לוואי. יש ליטול 4 טיפות לשעה עד שההתקף יורד בעוצמתו.( שייך למשפחת פרחי באך) 6. טיפול התנהגותי מוערך כיעיל לטיפול בחרדות ופוביות שונות. עד כמה שידוע לי מספר המטפלים הטובים שהתמחו בשיטה זו (שאינה פופולרית במיוחד בארץ משום מה) הינו מצומצם .בכל אופן ,במרכזים לבריאות נפש שונים פועלות "מרפאות חרדה " .כדאי לברר כיצד ניתן להתקבל או לפנות למטפלים אלה באופן פרטני או דרך הדשרות הציבורי. 7.אימוץ הובי:.עזר לי אישית להתרחק מהחרדות. כנ"ל לגבי הפקדה על טיולי שבת ושמירה על חיים חברתיים... 8. להמנע מהתמקדות בנושאים מלחיצים מדכאים ( עד כמה שניתן) כגון קריאת כתבות בעיתון על ה"מצב" הבטחוני חשיפה ממושכת לחדשות ( קשות באופיין). 9.אצל חלק מאיתנו... החרדות הן "בילד אין" באישיות שלנו. פסיכיאטר הסביר לי שהן תוצר של תורשה וסביבה ולא ניתן להתפטר מהן באופן מוחלט אך ישנה אפשרות לצמצם את עוצמתן. לפי הסברו אצל אנשים בעלי אישיות חרדתית : ישנו קילקול במנגנון המווסת תגובות מול מצבים מאיימים...( אנלוגי להזעקה שהתקלקלה) כך שגירויי מעט מחליץ או אפילו גירויי בילתי רלוונטי עשוי לעורר תגובת חרדה. לכם מתקשים לעכל את האופי במשונה של החרדות מאידך, אצל אחרים :התקפי חרדה הם תגובתיים למצבי משרב \ואו לחץ מצטבר , או לשלבי התפחות בחיים. לכן הם זמניים באופיים ויעלמו עם קבלת טפיןל מתאים לכן חשוב להגיע למטפל מוסמך ומקצועי שידע לאבחן את מקור החרדה ולקבוע טיפול הולם בהתאם לרקעה. זהו ... כאמור ,אני לא איש מקצוע , שיתפתי אוכתם בניסיוני. כל טוב רוברטו

תודה רבה על צרור העצות המעניינות עינת

פשוט תענוג לקרוא את דבריך המקסימים כן ירבו

עדי שלום ליתר ביטחון את יכולה לשאול גם את הרופא בביקור הבא אני חושב שהבאתי לך קישור טוב. דברים כמו שאבי כותב הם לא במקום אבל אותי משעשעים תודה שאול

ערב טוב, מה נישמע?? יש לי שאלה קצת אישית ואתה לא חייב לענות. איזה מזל אתה?? ואחר כך גם אגלה לך למה אני שואלת עדי

עדי המזל הוא בתולה 17/09/1954 שאול

אני לא מבינה למה אתה מנסה לייאש אותי בעניין של רישיון הנהיגה - גם ככה אני מיואשת. הבעיה שלי, ראשית, היא לא כמו הבעיה שלך, אני לא הסתבכתי עם החוק ולקחו לי את הרישיון נהיגה באופן לא חוקי וגם אשפזו אותי בכפייה באופן לא חוקי (סיפור ארוך). קודם כל אין לך מה להשוות בין הבעיות שלי ושלך ולהסיק מסקנה לגביי שלא יחזירו לי את רישיון הנהיגה. שנית, הבעיה שלי בטיפול של עורכי דין מהאגודה לזכויות האזרח והם פועלים עכשיו להשיב לי את הרישיון בחזרה, חוץ מזה ששמורה לי הזכות לערער ולפנות עוד 7 חודשים מחדש לוועדה של המכון הרפואי (מועד תום השלילה). אני לא מבינה מה הבעיה שלך, אבל בבקשה אל תייאש אותי עוד יותר גם ככה אני מתוסכלת אני לא מבינה מה אתה רוצה מחיי? אתה עורך דין? רופא? מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים? על סמך מה אתה קובע שלא יחזירו לי את רישיון הנהיגה? - לכל אחד זה אינדוידואלי - לך אולי שללו את הרישיון נהיגה לכל החיים לי לא. אני ממש מתוסכלת, בבקשה תרד ממני

הי ענת, לא כל כך הבנתי ממה את לחוצה,אני קוראת את מכתבך ואני יכולה להרגיש את הלחץ הנורא שאת נימצאת בו. אז נכון שהוא כתב את מה שכתב-אז מה?? עדיף שתבררי עם איש מקצוע. מאחלת לך ערב טוב ורגוע. עדי

ענת על תקחי אותי ברצינות אני פשוט מלא כעס על מערכות המדינה ביחוד משרד הרישוי. ופשוט הנושא שלך שהוא קרוב לבעיה שלי (דומה אך לא זהה) הוציא ממני את השדים ותיסכולים בנושא רישיון הנהיגה.

זה בסדר, גם אני מתוסכלת... רק תירגע, אני מספיק עצבנית בשבילי אבל עכשיו מצאתי מישהו שיילחם בשבילי וכנראה שהרישיון יוחזר (רוב הסיכויים) שום דבר לא טוב במדינה הזו, אני יודעת אני חווה את זה על בשרי, אני מרגישה שזכויותיי הבסיסיות כמו הזכות לנהוג, נרמסות לא יודעת מה לעשות דיברתי היום עם מנהל הפורום בטלפון, ואפילו לו לא היו עצות טובות בשבילי רק תרד ממני, הנושא הזה מעלה אצלי את הסעיף יותר טוב שהייתי מתה כבר אני מותשת ממלחמות - בעיקר מלחמות מול הממסד כל כך קשה לנצח אותו

שלום רב, 1. ידוע לי שמומלץ להפסיק נטילת סרוקסט באופן מבוקר ואיטי. איך אמורים לרדת במינון ולאורך איזו תקופה? (חצי כדור במקום שלם כל יום? למשך כמה זמן?). 2. תופעת הלוואי היחידה שאני חווה עקב נטילת סרוקסט היא תפקוד מיני לקוי (בעיקר עיכוב או אי כיולת להגיע לאורגזמה). רציתי לדעת מתי המצב שב להיות תקין לאחר הפסקת נטילת התרופה? מייד? שבוע לאחר מכן? חודש? רוב תודות!

מאחר שהעלייה היא ברבעים (רבע כדור כל שבוע) אני מניחה שזהו גם קצב הירידה.

עליה??? אני התחלתי מייד בכדור אחד ליום (לפי הוראות הפסיכיאטר!). אגב, דפדפתי אחורה, ואני לא רואה את ד"ר פלד פעיל. האם הוא עדיין כאן? האם יש רופא אחר במקומו?

http://cw.walla.co.il/community/2002/9/21/7191195/adhd.pcx

שאול, מה זה???????? עדי

1. אני לא רשמתי את ההודעה בפורום הזה 2. האבחנה היא ADHD זה הפרעות קשב וריכוז מה שקרוי היפראקטיביות

הנה הקישור

http://www.hadassah.org.il/hebrew/PUB/obses/1.htm

הי, תודה על הכתבה-מאיפה כל הידע והחומר הזה?? לצערי קראתי את הכתבה ויש שם משהו 1 מתוך כל הסימנים שיש שם (משהו כמו 20)שמעידים על ההפרעה שמאוד מוכר לי. כל פעם לפני שאני יוצאת מהבית אני בודקת את הגז לפעמים פעמיים ושלושה. אין לי מושג אם זה אומר שאני סובלת מ- OCD אבל זה מאוד מפריע לי. תודה על הכל. עדי

כתבתי הודעה שכבר עברה לעמוד הקודם בנושא: "שלילת רישיון נהיגה ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים", היות שהרופא לא עונה, מישהו יכול לענות לי בבקשה. מצפה כל כך לתגובה בתודה מראש - ענת המיואשת

הקישור להודעה שלי הוא: http://doctors.co.il/forums/list.php?f=385&t=14539&a=2

אם את מחפשת התייחסות שלו לעניין אולי כדאי לך לפנות אליו ישירות בטלפון שהוא השאיר בפורום במקום לחכות אין קץ. הטלפון שמופיע בכרטיס הביקור שלו הוא: 052-844050 כמו כן בעמוד הקודם יש תגובות של מס' אנשים לבעייתך שאולי יכולים להועיל לך.

שלום רב. מזה כמה שנים אני משתמש בכדור סרקוסט עקב חוויה טראומטית שהכניסה אותי לחרדות, דכאון ופחדים. עד לפני זמן לא רב השתמשתי בכדור אחד של 20 מ"ג ביום ולאחר התייעצות עם הרופא שלי החלטנו להוריד את המינון לחצי כדור ביום עקב שיפור בתסמינים. אך לצערי לאחר הורדת המינון הרגשתי מאוד רע והתסמינים חזרו במלוא עוצמתם וחזרתי למינון של כדור אחד אך למרבה הפלא המצב לא השתפר. שוב פניתי ליעוץ של הרופא שלי והוא אמר לי לעלות את המינון לכדור וחצי ביום וחל שיפור מועט אך עדיין לא כפי שהרגשתי בתחילה. שאלתי היא מדוע במינון של כדור וחצי, מינון שהוא גבוה יותר מהמינון ההתחלתי בו הרגשתי מצוין התופעות הלא רצויות של חרדה ודיכאון עדיין קיימות??? האם אתה ממליץ להעלות את המינון לשני כדורים ביום??? (בהתייעצות נוספת עם הרופא הוא המליץ לי לפעול בנוגע להעלת המינון לשני כדורים לפי הרגשתי). ובמידה ואחליט לקחת שני כדורים ביום האם תופעות הלוואי של הכדורים ייגברו והאם אי פעם אוכל להוריד את המינון שוב (וזאת בעקבות הנסיון המר האחרון שלי). תודה מראש

יניב, כפי שכבר בטח הבנת ,הכל מתחיל אצלינו בראש . אני חושבת שהכדורים אומנם עוזרים אבל אין להסתמך רק עליהם שהם יעשו את העבודה. אתה צריך לקבל החלטה ולומר לעצמך שתצליח . הרבה עבודה עצמית-יקירי-בהחלט יכולה לתרום. תנסה... מאחלת הצלחה מכל הלב. עדי

יניב שלום, קיימת תופעה המוכרת על ידי החולים ולא על ידי הרופאים (הם מכחישים אותה) של התמכרות לסרוקסט. בתור מישהי שעברה 'גמילה מסרוקסט' לפני כחודש וחצי אני יכולה לספר לך שבהתחלה כמו שתארת זה היה נורא וכל הסימפטומים חזרו, אבל היות וידעתי שזה תוצאה של השינוי במינון והיות והייתי מוכנה לכך נפשית הצלחתי להתגבר על כשבועיים קשים מאוד. לאחר שבועיים הסימפטומים החלו להעלם בהדרגה וירדתי מהכדור לחלוטין. המינונים היו : 40 > 30 > 20 > 10 > 10 > ועד לכלום !!!! היום אני מרגישה נ פ ל א !!! ללא טיפול בכלל. הייתי צריכה הרבה כוח אבל יש לי, ואני בטוחה שאם הרופא שלך המליץ לך שאתה יכול להתחיל לרדת מהכדור אז כנראה שגם לך יש כוחות ושאתה יכול להתמודד גם בלי הטיפול. המון בהצלחה לילית

שמנסיוני בלבד עלי לא השפיע הכדור מספיק אז הרופא העלהלי תוך 5 חודשים מ 20 ל 30 ואח"כ ל40 וכעת שאני על 40 גם חסר לי קצת אבל כנראה שזה רק פינוק כי אין מושלם למרות שהרופא אומר כי לעיתים קרובות יש 100% הצלחה אבל לא נהיה מפונקים וחמדנים נכון ? לגבי הרצון לרדת מהכדור וההתמכרות אני חושב שאין פסול בלקחת כדור פעם ביום ולהיות תלויים בו כביכול,תמיד בחיים האלה אנחנו תלויים במשהו אז עכשיו זה כדור של 30 מ"ג שעוזר לנו להחזיק על הכתפיים את החיים האלה, לא נורא כל כך! המון בהצלחה, גיא

שלום רב. לפני כשבוע קבלתי את תשובתך לשאלתי בנושא o.c,d, ואני מודה לך מאד. לצערי לא ניסחתי טוב את השאלה , ואני מנסה שנית: נניח שאני מפסיק טיפול מוצלח מאד של 6-7 שנים בפרוזק, וכתוצאה מהפסקת הטיפול ה-ocd חוזר, האם אפשר להתחיל עוד פעם בטיפול בתרופה הנ"ל ושגם הפעם ה-ocd יעלם.(כאילו שלא עשיתי את ההפסקה). כמובן שלא אעשה דבר בלי הפסיכיאטר שלי. תודה.

משה, האם ניסית טיפול קוגניטיבי התנהגותי ? במידה של הפסקת טיפול תרופתי, הסימפטומים עלולים לחזור. לטיפול ב OCD יעיל מאוד לשלב טיפול התנהגותי קוגניטיבי עם הטיפול התרופתי, ולאחר סיום הטיפול הקוגניטיבי ניתן לנסות להפסיק את הטיפול התרופתי. בכל מקרה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית היא הפרעה כרונית :-( ולכן דורשת אחד משניים : או טיפול קוגניטיבי- התנהגותי שיעלים את הסימפטומים או טיפול תרופתי. בהצלחה

טיפול פסיכודינאמי מוצלח יעלים את הבעייה מן השורש.

האם הרופא יוכל להסביר על תופעת תלישת שיער מהראש ? (בעקבות לחץ או חרדה) , נדמה לי שהמונח המקצועי הוא טריקוטלמניה או משהו כזה ...... אודה על כל חומר או הסבר בנושא .

שלום, לפי הסיווג הפסיכיאטרי ICD-10 הפרעה זאת שייכת להפרעות של הרגלים ודחפים, מאופיינת במעשים חוזרים ונשנים ללא מניע הגיוני ברור, שבדרך כלל פוגעים באינטרסים של החולה ושל אנשים אחרים. ההפרעה מתאפיינת באובדן שיער בולט, כתוצאה מהכשלות לשלוט בדחף למרוט שערות. לפני מריטת השערות בדרך כלל גובר המתח, ואחרי המעשה באה תחושת הקלה או סיפוק. זוהי סוג של הפרעה באישיות.

תודה על המענה . אולי תוכלי לייעץ לי במציאת חומר בנושא ? והכי חשוב : האם ניתן לפתור את העניין תרופתית או ע"י טיפול פסיכולוגי ? בסה"כ מדובר באדם אינטלגנט , שמתפקד מצויין בחיי היומיום . תודה על עזרתך הנדיבה .

הי, הייתי רוצה לשתף אתכם בבעייה שלי. מאז היותי בת 7 ועד היום קרובה לארבעים אני נוהגת לספור אותיות במילים שאני שומעת ,קוראת או אומרת?? האם מישהו מכיר את התופעה?? זה מאוד מפריע ואיני יודעת איך להפסיק. אודה על עזרתכם. עדי

עדע שלום אני סופר מרצפות ופשוט למדתי לחיות עם זה שאול

שייך לתופעות של OCD טיפול פסיכולוגי טוב יכול להסיר את זה וגם תרופות.

שלום לכולם - אני מבקשת לדעת האם מישהו שמתנסה כרגע בחרדות - לא משנה מה מקורן - אצלי אלו היו התקפי חרדה והפכו להיות חרדה כללית - לחצים ,רעידות, כאבי ראש ,הרגשת ריחוף וחוסר מציאות. האם מישהו חווה גם קשיים בהגיית מילים ? - כמו למשל חוסר בטחון טוטאלי בדיבור , שכחה של מילים ,הרגשה כאילו הדיבור נשמע מרחוק,כאילו רוצים לומר משהו והמילים לא יוצאות ,או שיוצאות חלש מאוד ? בקיצור - נמאס לי מכל התופעות האלו שאני חווה - אני בת 31 ואני כבר חצי שנה רק סובלת - פעם מפחד מהתקף לב (עשיתי כבר 10 א,ק,ג אם לא יותר ולא מצאו כלום), פעם מהתקפי קוצר נשימה חזקים - כל הבדיקות של צילום חזה וראות תקינים . עכשיו יש לי כאב ראש בחצי צד של הראש (כבר שבוע)- ואני פשוט משתגעת מדאגה שיש לי גידול בראש. אני כל הזמן בחרדה ,כל הזמן בפחד ,האם הבעיות בדיבור הן כתוצאה מהחרדה? האם מישהו עובר את מה שאני עוברת לעזאזל ? האם אתם מרגישים גם כמוני שכולם נורמליים ואנחנו לא ? האם אתם מוצאים את עצמכם בוהים באויר לעיתים קרובות ? מה זה הדבר הזה ? עדיף להיות בלי יד ולא לחוות את הדבר הזה כל הבטחון העצמי שהיה לי נעלם לי - אני חלשה ורועדת כל היום - פשוט לא מתפקדת כל הזמן בפחדים . אנא ,אם מישהו מרגיש כמוני - כתבו לי תודה לכם ושבת שלום

אדוה יקירתי, אם אומר לך שכל מה שאת מרגישה מוכר לי-האם תאמיני לי? זה נורא ןאיום ואני לא הבנתי מה קורה לי.לאחר שלושה חודשים של סבל נוראי פניתי לייעוץ פסיכיאטרי והתחלתי טיפול תרופתי שמאוד עוזר לי-זה ניקרא סרוקסאט. אני ממליצה לך בחום ללכת לייעוץ ואני יודעת שהמחשבה להתחיל טיפול תרופתי מאוד קשה אבל כל כך סבלתי שלא יכולתי יותר. היום לאחר חודשיים וחתי טני מרגישה בן אדם אחר לגמרי-הכדור הציל אותי. בהתחלה גם לוקחים כדור להרגעה,אני לוקחת חצי כדור של קלונקס רק במצב של חרדה מוגזם כי הכדור הזה בניגוד לאחר ממכר. חבל לי שאת סובלת כל כך ואני ממליצה בחום ללכת לטיפול . בהתחלה שילבתי את זה עם טיפול פסיכולוגי אבל לאחר כמה פגישות עזבתי כי ניראה לי שהיא (הפסיכולוגית)הזדקקה לי יותר מאשר אני לה. חיזרי אליי אם יש לך שאלות ואשמח לעזור לך. זיכרי-הכל עובר והכל עניין של זמן ותאמיני לי את לא הולכת להשתגע גם אם את מרגישה כך. כל טוב עדי

באיזה שעה את לוקחת את הסרקסט והאם הא לא גורם להפרעות שינה? האם יש בחילות? תודה על תשובתך המהירה.

כן, זה קיים, את לא לבד בזה, מוכר מאוד אם כי מה שלא ברור ממה שכתבת זה שזה כאילו התחיל לך ככה פתאום. אם תלכי על טיפול תרופתי אני ממליצה לך הרבה יותר על אפקסור (במקום לשלב סרוקסט עם קלונקס, שממכר, ואין בזה שום הגיון)

נראה לי זה הפורום המתאים לשאול: אני בת 21 ושהייתי קטנה בערך בגיל יסודי (מה שזכור לי) נהגתי למלות את השעמום עם דימיון והמצאתי חברים ודימינתי אנשים שימלאו את השיעמום עכשיו כל זהממשיך רק שגם לטא משעמם לי וגם שצריך לעשות דברים אחרים וזה דיי מפריע לחיי היום יום שלי . יש דברים שאני מרשה להם להיות מופרעים על ידי הדימיון שלי ואני לא יפסיק את האנשים והדברים שהמצאתי בדימיוני אבל מתי שכבר ממש זה מפריע אם אני אחליט אני אוחלט להפסיק אותם ולעשות מה שצריך בחיים האמייתים. אבל הם ממלאים הרבה בחיים שלי הדימיונות לרוב אני הולכת לישון שאני חושבת על משהוא שהמצאתי פשוט עד שאני ארדם לפעמיים שצריך לקום אני אדמיין דמות שהמצאתי ואת סיפורה לפעמים אני מסוגלת לגרום לעצמי להרגיש את אותם רגשות שנתתי לדמות שהמצאתי כמו כעס ועצב לפעמים הדמות מיצגת דברים שאין לי אומץ לעשות בחיי דברים שהבטחון העצמי שלי לא מרשהץ ולפעמים רק להפיג שעמום לפעמים הדמות חייה איתי ימים שלמים ולילות לפעמים גם באינטרנט היא חלק ממני וחלק מי דברים שאני רוצה להיות או רוצה לעזור לאנשים שהם באמת כאלה ופשוט בגלל שאני חושבת שאני לא אצליח אני לא עושה אותם מה זה לעזאזל? פיצול אישיות? הצילו!!!! תודה רבה לכל מי שיגיב ביי מבולבלת

שלום מבולבלת. השאלה החשובה ביותר היא האם הדמיונות הללו מפריעים לך בתפקוד, האם בגללם את לא יוצאת עם חברים, לא הולכת לעבודה/ לימודים/ צבא וכו' לפי מה שכתבת נשמע שאת פשוט בורחת לעולם של דמיון על מנת להתמודד עם שעמום ואולי גם עם דברים אחרים, כל עוד זה לא פוגע לך בתפקוד וזה בגדר דמיון - כלומר את יודעת מתי מדובר במציאות ומתי לא, אז זה נשמע כסוג של תחביב. אולם אם זה מפריע לך ופוגע בך, ואולי לפעמים את לא יודעת בדיוק היכן הגבול בין מציאות ודמיון עוזר, אז ייתכן שיש משהו. וזה יכול להיות מגוון של דברים - אבל בטח לא פיצול אישיות (פשוט כי אין מחלה כזאת). על מנת לבדוק האם ישנה איזה הפרעה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע רצוי פסיכיאטר. בהצלחה

תודה על תשובתך איך אפשר להתחיל לקבל עזרה מקצועית בזה?

שלום, בהתאם לכתוב ב- ICD-10, שזה הסיווג הפסיכאיטרי המקובל בארצנו; הפרעת אישיות (באופן כללי) : הפרעות חמורות במבנה האופי ובנטיות ההתנהגוטיות של הפרט, שלרוב מערבות שטחי אישיות אחדים, וכמעט תמיד קשורות בפגיעה ניכרת בתפקוד האישי והחברתי. הפרעת אישיות נוטה להופיע בילדות המאוחרת או בתקופת ההתבדגרות וממשיכה להתקיים בתקופת הבגרות. לכן, אין זה סביר לקבוע אבחנה של הפרעת אישות לפני גיל 16 או 17. זה באופן כללי על הפרעת אישיות. ישנם סוגים שונים אולם המדריך אינו מציין הפרעה סכיזוטיפלית, אלא הפרעה סכיזואידית שמאופיינת : מעט מאוד פעולות אם בכלל גורמות הנאה, קור רגשי, ניתוך ורגשיות שטוחה, יכולת מוגבלת לבטא חמימות ורגשות רוך או כעס כלפי אחרים, אדישות גלויה לעין הן לגבי שבחים והן לגבי ביקורת, עינין מועט בחויות מיניות עם אחרים, העדפה קבועה בד"כ של פעילויות הנעשות ביחידות, עיסוק מופרז בדמיונות ובהסתכלות פנימית, העדר חברים קרובים או יחסי אמון והעדר רצון בקשרים כאלה, חוסר רגישות כלפי נורמות חברתיות שכיחות ומקובלות. כמו כן ישנה הפרעה, שאינה 'הפרעת אישיות' אלה תסמונת Disorder אשר נקראת הפרעה סכיזוטיפלית. אני מקווה שנתתי לך מעט מידע בהצלחה

שלום רב, אני רוצה לדעת מה הסיכויים לקבל בחזרה את הרישיון נהיגה אחרי שנה של פסילה ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בגלל אישפוז, ושלא בצדק. יש לי עורכי דין, אני במעקב רפואי ומצבי טוב מאוד, אני לא על תרופות, יש לי חוות דעת טובות גם מהרופא המטפל בי כבר חצי שנה (רופא פרטי, לא קופ"ח חס וחלילה)וגם מרופא מומחה חיצוני. יש לי עורכי דין שיעצו לי לא לערער כי הסיכויים שאזכה בערעור קלושים למרות כל המצב שלי עכשיו והחוות דעת הטובות שלי. יש לציין שאני כבר חצי שנה משוחררת והדיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים נעשה בגלל שאשפזו אותי בכפייה בגלל תאונה שלא היתה באשמתי, והבאתי למכון את כל ההוכחות לכך, ושום דבר לא עזר. השתחררתי מהאשפוז הכפוי לאחר כמה ימים לאחר שהגשתי ערעור וועדת ערר שחררה אותי מאחר שלא מצאה כל עילה לאשפוז שלי. כל החוות דעת שלי הטובות שהבאתי להם וההוכחות שהתאונה לא היתה באשמתי לא עזרו והם פסלו לי את הרישיון לשנה. עברו מאז 4.5 חודשים ורק עכשיו הפקדתי את הרשיון במשרד הרישוי. יש גם לציין שכשהגעתי למכון לפני 7.5 חודשים לא דיבר איתי רופא, ולא עברתי מבחנים, רק החתימו אותי על טופס ויתור סודיות רפואית והם קיבלו את כל החומר מ"שלוותה", אני משערת, האבחנה שלהם היא סכיזופרניה למרות ששני רופאים מומחים שאני הולכת אליהם (כולל הרופא המטפל) לא חושבים שהאבחנה נכונה. האם כשאגיע לוועדה עוד 7.5 חודשים אצטרך לעבור מבחנים של 5 שעות ואלף שאלות או רק שיחה עם פסיכולוג?? ומה הסיכויים לקבלאת הרישיון בחזרה? סליחה על האורך... יש לי עורכי דין והרופאים שצריכים לתת לי חוות דעת לוועדה קיבלו את הפרוטוקול של הוועדה שפסלה אותי מהמכון הרפואי, כך שאם יפסלו אותי שוב לעוד שנה (מה שאני מקווה ומאמינה שלא יקרה לפי העורכת דין שלי) אני אגיש ערעור ואבקש שוב את הפרוטוקול של הוועדה (ע"י רופא כמובן, לי הם לא מוכנים לשלוח אותו). בקיצור מה הסיכויים ומה אני צריכה לעשות כדי לקבל את הרישיון בחזרה. תודה וסליחה על האורך

ענת הצגתי את השאלה שלך גם בפורום רפואה ומשפט http://doctors.co.il/forums/list.php?f=5

תודה.

קארתי את הבעיה שלך ולי יש בעיה דומה לשלך. אומנם אני לא אושפזתי אף פעם, הסטבחתי עם החוק לפמי כ 10 שנים. ועד היום מוסדות המדינה לא מאפשרים לי להוציא רשיון נהיגה. מוסדות המדינה שלנו לא מאפשרים לאזרחים שלה לנשום ולחיות. בכול כאן כרוך בקשיים ואני לא יכול להתפרנס בגלל שאין לי רשיון נהיגה. אני ממש עובד עצות בנושא ואנני יודע מה לעשות. אני רק יודע שלפני כ 5 שנים משיהו אמר לנסות לקנות רשיון נהיגה והיה לו את הקשרים הנכונים רק מה אני רציתי רשיון נהיגה חוקי.(היום אני מצטער) כול הזמן אומרים שישראל זו דמוקרטיה ומשקרים לנו בפנים. זהי דיקטורה של הבירוקרטיה שאוהבת לתאמר באזרחיה.

ענת בן דוד היקרה ליבי איתך במאבקך הקשה להשבת רישיון הנהיגה שנילקח ממך . לפני כ שנתיים סימתי מאבק מישפטי שנימשך יותר מ 3 שנים מול רשות הרישויבאותו הנושא. זאת תדעי : את מתמודדת מול מערכת מושחתת מסואבת ופושעת המופעלת ע"י קלגסים אשר החלטותיהם אינם מושתתות על עקרונות צדק או אמת אלה להיפך ... מערכת זו מנצלת את כוחה ומעמדה פוגעת באזרחי מדינת ישראל תוך כדי שהיא רומסת ברגל גסה ומתעלמת מזכויות האדם האזרח באיצטלה של "מגינת הציבור" מפני "המסוכנים" . בעוד שלמעשה היא - המערכת הפסיכיאטרית שליד משרד התחבורה ובכלל היא המסוכנת לציבור בפועל ... צרי איתי קשר דרך האי מייל או דרך הפרטי בפורום תפוז : די לכפיה הפסיכיאטרית ואנסה לעזור לך כמיטב יכולתי

אני חושבת שאני בהריון ולקחתי במשך יומיים כל יום חצי כדור אלפרוקס ז"א במשך יומיים כדור אלפרוקס וזהו האם זה מסוכן לעובר אם אני בהריון יכול לקרות לו משהו?

את יכולה להיות רגועה, רוב הסיכויים שאין שום בעיה ולא סיכנת את העובר שלך, אני לא מכירה את המחקר בתרופה הספציפית שאת מציינת אולם הרוב התרופות מהדור החדש הוא בטוחות לחלוטין לשימוש גם במהלך הריון. ולמרות זאת, מומלץ להמעיט ככל האפשר בהכנסת חומרים לגוף במהלך הריון. ניתן להתייעץ (גם בטלפון) עם המכון לחקר רעלים (או אולי מיפוי (אני לא זוכרת בדיוק) מה שנקרא בלעז 'טרוטולוגיה'. מחלקה כזאת נמצאת בבי"ח בלינסון (יש גם בירושלים) טלפני לבית החולים ומהמרכזיה יעבירו אותך. במחלקה תקבלי יעוץ בטלפון. בהצלחה.

שלום , אני אם אומנת לילד שאימו חולה במחלה . מאז אני מתעניינת במחלה ובכושר ההתמודדות עימה הייתי רוצה לדעת קצת יותר על המחלה ואיך זה יכל להשפיע על הילד כמו כן אם אפשר לדעת היכן אפשר למצוא חומר מקצועי בנושא אודה לכם על עזרתכם . מירי

מירי כתב/ה: > > שלום , > > אני אם אומנת לילד שאימו חולה במחלה . > מאז אני מתעניינת במחלה ובכושר ההתמודדות עימה > הייתי רוצה לדעת קצת יותר על המחלה ואיך זה יכל להשפיע על הילד > כמו כן אם אפשר לדעת היכן אפשר למצוא חומר מקצועי בנושא > > אודה לכם על עזרתכם . > מירי

לכל תרופה מצורף עלון - מומלץ לקרוא אותו לפני השימוש. וגם אתר בעברית על תרופות: http://www.infomed.co.il

שלום רב לפני 8 חודשים היתגרשתי(אישתי בגדה בי ) ועברתי משבר קשה מאוד - יש לי 3 ילדים שנישארו אצל גרושתי וגם את הבית הישארתי לה עד שהילד האמצעי יהיה בן 18 ניתלשתי מביתי ומילדיי לאחר 9 שנות נישואין - לאחר בית שבניתי במו ידי - בית פרטי. ועברתי לגור אצל אימי - ללא פרטיות בבית משותף בעיר סואנת שבחיים לא חשבתי שאגור שם . בתחילה טופלתי בכדורים מסוג טרזודיל 100 מיליגרם כ- 8 חדשים. בחודש האחרון הדיכאון החריף והכדור הפסיק להשפיע. והרופא הביא לי כדור בשם רמרון- REMERON כבר 20 יום אני לוקח את הכדור שאינו בסל התרופות (ועולה לי הון תועפות ) ואמנם יש שיפור במצבי אך אני בסף רגישות נמוך מאוד וכל טלטלה מכניסה אותי להתקף דיכאון ועצבים אני לוקח רמרון במינון של 30 מיליגרם אולי אני צריך להגדיל את המינון אולי 20 יום זה לא מספיק בשביל השפעת הכדור ? אצלנו בקופת חולים להזמין תור לפסכיאטר זה חודשיים מראש. וכרגע אני במצוקה... קראתי שאפשר להגדיל את המינון ל - 40 מיליגרם ומהיום נטלתי כדור וחצי . אגב במקביל אני נוטל לשינה 2 כדורים של קלונקס במינון של 2 מיליגרם בלילה. בקיצור המצב שלי אינו על קו הבריאות ולמרות זאת אני עובד בעבודה מסודרת מרוויח 6000 שקל לחודש. ומתוך זה אני משלם לגרושתי 3200 שקל למזונות וגם זה קשה לי מאוד - אינני יכול לחיות בזכות עצמי למרות ש - 9 שנים הייתי מנהל בית לבד בזכות עצמי . אוקיי לאחר סיפור קורות חיי ומאחר שתור לפסכיאטר הוא לעוד חודשיים. השאלה שלי היא : האם עשיתי נכון כאשר הגדלתי את המינון מ-30 ל - 40 מיליגרם . והאם 20 או 24 יום שאני נוטל את התרופה זה מספיק זמן שהתרופה הייתה צריכה לעזור לי ? בתודה מראש מצפה ומייחל לתשובתכם ! אבי

לאבי שלום! ד"ר פלד יענה לך בוודאי על שאלתך בעניין המינון של התרופה האנטידכאונית. לגבי הקלונקס תבדוק עם רופא המטפל שלך אפשרות להחליף אותו בכדור פחות ממכר , אני מדבר מתוך נסיון (הץמכרתי לתרופה דומה). כל טוב דניאל

אבי שלום, אני לא יודע מאיפה להתחיל אז..... נלך לפי הסדר! אכן המצב שאתה מתאר אינו קל בכלל בלשון המעטה,וטבעי שמה שאתה מרגיש אכן עלול לקרות לכל אדם שעבר את שעברת! לפי דעתי אל תעלה עדיין את המינון,כי לתרופות מסוג זה לוקח כחודש עד שהן מתחילות להשפיע ולכן חכה עוד שבועיים. חוץ מזה יש לך בקישור המצורך מידע נוסף על התרופה : http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=307 לגבי הרופא וההמתנה- גם אני מטופל דרך קופ"ח אבל אין רק רופא אחד אלה מספר רופאים בכל אזור גם לי הייתה בהתחלה האפשרות ללכת לרופא שיקבל אותי בהתראה של חודשיים אך מצאתי רופא אחר ואכן הוא מספק לי את משאלותי במידה ניכרת,לכן חפש רופא אחר מתוך הרשימה ואולי אף כדאי לך להרחיק לאזור שמרוחק יותר ע"מ למצוא רופא שכזה. בקשר לקלונס-הרעיון לכשעצמו נשמע או במקרה הזה נראה לי רע מאד !!!מ קלונקס לשינה????יש תרופות טובות יותר וממכרות פחות בדוק את ואפילו שאל את רופא המשפחה שלך כי נראה לי שהפסיכאטר שלך קצת מיושן בעניין התרופות החדישות יותר שקימות בשוק,טפל בזה כי שינה לא איכותית או שאינה תקינה (ותעיד השעה שאני רושם הודעה זו...) היא דבר שרק יחמיר את מצבך וירע את הרגשתך באופן משמעותי!!! טפל בזה!! תרגיש טוב , גיא

תודה רבה

רמרון כלול בסל הבריאות (תראה ברשימה באתר של משרד הבריאות) הקופה תריכה לממן לך את התרופה - תלוי באיזה קופה אתה רשום (מכבי ומאוחדת לא עושים בעיות ובקופת חולים כללית אפשר לקבל בתנאים מסויימים).

מאוד היתאכזבתי. עדיין מחכה ומאמין ביי

אל תתיאש הוא עוד יופיע. דניאל

מינון של רמרון הוא בטווח של 15-45 מ"ג ליום. עליה במינון צריכה להיות הדרגתית ולא בבת אחת. לתרופות אנטי דכאוניות לוקח חודש ולפעמים חודשיים עד שמגיעה השפעה המלאה. הקלונקס שאתה לוקח יכול להגביר את ההשפעה של הרמרון כך שלמעשה אתה מקבל בסה"כ מינון שהוא יחסית מאד גבוה. הייתי ממליץ לך לרדת עם הרמרון ל-15 מ"ג ליום ולהישאר עם המינון הנוכחי של הקלונקס עד להחלטה של פסיכיאטר מומחה שיחליט לגבי המשך הטיפול התרופתי. הרמרון כלול בסל הבריאות ולכן אתה אמור לשלם 10-15 אחוז ממחירו הפרטי (תלוי באיזה קופה). פסיכיאטר של הקופה רשאי להחליט על טיפול תרופתי אחר מזה שאתה לוקח עכשיו.

מה אלול לקרות לאדם שמקבל SEROXAT והוא מידי פעם צורך חומרים פסיכואקטיבים כגון גראס וקוקאין? האם אלול להיוצר מצב פסיכותי או שיגעון אחר? האדם לא לוקח אותם באופן קבוע אלה מדי פעם שהוא מקבל אטרף בראש. תודה.

השילוב בין השלושה גרוע מאוד ובטח לא עוזר בתהליך הריייפוי

זאת שאלה תיאורטית? מי שלוקח קוקאין לא לוקח סרוקסט סרוקסט היא תרופה פסיכואקטיבית מסוג שונה לחלוטין מהסמים שציינת אתה משחק באש- אם אתה רציני בכוונותיך תמצא את עצמך מהר מאד באישפוז כפוי או בכלא או בבית קברות.

שלום ברצוני לשאול מספר שאלות על הכדור האים הכדור אמור לגרום למצב רוח טוב במיוחד? חוץ מהטיפול בחרדות ? הטיפול בכדור הוגדר כטיייפול שורש למניעת חרדות בעתיד ל אל תר האים זה נכון? האים בסוף הטיפול לא יהיו חרדות יותר ??? כמו שטוען הפסיכיאטר מה לגביי לוריוון האים כדיי לשתות את הכדור? האים בכול עליה של רבע כדור או חצי כדור במינון ישנם תופעות כלשהן או שהעליה אינה מורגשת כלל ???????????? תודה

אני לוקח סרוקסט כשנה. מצב רוח טוב במיוחד ? לא, אבל הרגשה חופשית ונעימה יותר - בטוח שכן ! לפי התאוריה, הכדור פותר את הבעיה מהשורש, עדיין מוקדם לי לענות מהנסיון, אך מה שכן - הוא משפר את ההרגשה מאד ומשחרר מההרגשה הרעה והלא נוחה הנובעת מהחרדות. לאחר תחילת הטיפול, המשולב בד"כ עם לוריוון, עד תחילת ההשפעה - אין צורך בלוריוון. אני קיבלתי לוריון 1 ביום למשך השבועיים הראשונים, אח"כ 1/2 כדור ביום למשך שבוע ואח"כ 1/4 כדור ביום למשך שבוע ו ז ה ו !!! הלוריוון היא תרופה מועילה רגעית, אבל למשך זמן ארוך - משפיעה פחות ופחות וממכרת יותר ויותר, לכן רצוי לקחת אותה רק במקרה חירום. בשנה האחרונה מאז הטיפול - לקחתי בסה"כ 2 חצאי לוריוון !!! לגבי העליה במינון - לי היתה לא מורגשת כמעט. לסיכום - תרגישי טוב, ותהי אופטימית ! יש סיבה טובה ! א.