פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
22/06/2006 | 23:00 | מאת: לינור

שלום. אני שותה רמוטיב כבר כחודשיים,ואני חשה שמאז שאני שותה אותו אני בוכה המון המון-ואני חשה דכאון עמוק,ויש לי חרדות נוראיות והזיות ... -האם ניתן לשתות רמוטיב כדור אחד ליום?? תודה רבה.(מרב העצבים שהרמוטיב גורם לי אני חשה ברגישות עמוקה מאוד מאוד מכל דבר אני בוכה-ולכן אני שותה המון כדורי שינה והרגעה). מה לעשות?להפסיק את הרמוטיב? תודה רבה..

23/06/2006 | 16:34 | מאת: מיכל

הרמוטיב, הוא לדכאון קל, כנראה ששלך קצת יותר קשה, וזה גם כדור טבעי, מה שידוע כלא הכי עוזר בענינים האלה......: -) אני לקחתי ועברתי לסימבלטה, כדור מעולה, קצת מעייף, אבל פחות תופעות לווי.....

24/06/2006 | 04:57 | מאת: למיכל

שלום מיכל אני אמור להתחיל סימבלטה ומתלבט / מתקשה .... איך את מסתדרת עם התרופה כמה זמן את לוקחת אשמח לשמוע ממך ? שמעתי שהיא עושה הזעה או ירידה בתאבון זה נכון ?? איזה תופעות לוואי את חווית .. תודה

22/06/2006 | 22:08 | מאת: אדווה

שלום רב! בילדותי בגיל 4 סבלתי מהזיות ראייה (במצב של ערות ולא של שינה) של אנשים שמציקים לי וגם הרגשתי את זה בגוף שהם הציקו לי והיו לי פירכוסים מיזה וטופלתי באוטרקס וזה עבר לאחר חצי שנה. לאחר מכן בגיל 8,9 חזרו לי הזיות שהייתי רואה מלאכים ואפילו את אליהו הנביא שבא אליי ונתן לי יד.וגם שמעתי בת קול מדברת אליי ואומרת לי להדליק נרות שבת.הייתי בטוחה שאני משהו מיוחד שאני ילדה צדיקה שמתגלים אלייה כל מיני אנשים נסתרים, חוץ מיזה ראיתי גם אישה גבוהה מאוד משהו כמו 2 מטר שהצילה אותי מתאונה(שבאמת כמעט ונדרסתי) ועד היום אני לא יודעת אם באמת אלוהים שלח מלאכית שתציל אותי או שזה גם הזייה .דרך אגב אני זוכרת כשהייתי קטנה בגן באו ילדים מהבית ספר הסמוך ודווקא בת היתה שם שהורידה לי את המכנסיים ואינני יודעת כיום אם זה אמת או הזייה . ורק בשנים האחרונות אני מבינה שהרוב היו הזיות ממה שכתבתי פה. דרך אגב בגילאים 8, 9, 10 וכו הייתי חושבת המון על המוות ועל איך נראה העולם הבא וכו. כיום פעם ב... אני רואה פתאום סוס או אדם ושאני מסתכלת פעם שנייה אז אין אף אחד. אבל היום אני יודעת שזה דימיון להבדיל מאז.או שנגיד במהלך נהיגה אני רואה אישה בכביש ואין אף אחד. שאלתי היא מה זה התופעה הזאת?

25/06/2006 | 14:37 | מאת:

לאדווה כפי שכתבת אין ספק שמדובר בהזיות, כלומר ראיה של דברים שאינם קיימים. כמובן שהתופעה מחייבת איבחון מקיף אצל פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 21:45 | מאת: ניר

שלום אני ידוע כחולה ocd ולפעמים יש לי נטיה לזרוק מילה מין דחף כזה כמו קללה האם זה אופיני לocd או שחז וחלילה יכול להיות טורט תודה.לציין שיש ליי טקסים

24/06/2006 | 00:13 | מאת: דור

טוראט זאת בעיה נוירולוגית שמתחילה בילדות (לפני גיל 12) ולא באמצע החיים. קיימת שכיחות יתר של טוראט (או הפרעות טיק אחרות) בקרב חולים ב-OCD. OCD היא כידוע מחלה פסיכיאטרית והטיפול הוא פסיכיאטרי. אם יש חשד לטוראט פנה לבדיקה אצל נוירולוג.

26/06/2006 | 00:35 | מאת:

לניר תודה לדור ואכן האבחנה המבדלת לא תמיד פשוטה, כדאי לחזור לרופא לשם אבחנה מדוייקת. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 20:46 | מאת: חנה

באם מפסיקים לקחת רספירדל לשבועיים האם אפשר להתחיל מחדש לקחת?

25/06/2006 | 14:35 | מאת:

לחנה אין סיבה מדוע לא לחדש טיפול, חבל שאת פועלת ללא פיקוח של רופא, וכדאי לחזור למעקב של הרופא. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 18:38 | מאת: XX

יש לי בעיה של מחשבות שנכנסות אליי (ההסבר הרבה יותר מידי ארוך) ובגלל זה הריספרדל. עכשיו הורדתי את המינון לחצי ושוב יש לי מחשבות, איך אני אדע עם זה חזרה של מה שהיה, או שזה תופעת גמילה? אין לי כוחות לחכות ולגלות מה קורה עם הזמן, אז מה זה לדעתכם?

23/06/2006 | 19:50 | מאת: דור

ההשפעה של ריספרדל על המוח היא ארוכת טווח ונשארת מס' חודשים לאחר ההפסקה. לכן סביר שמדובר בחרדה מוגברת עקב הגמילה. זה יסתדר לך בהמשך.

שלום, לרספרידל אין תופעות "גמילה". כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 15:58 | מאת: יענקלה

שלום נטלתי ציפרלקס במשך שנה אחת. ולאחר שהרגשתי טוב הפסקתי על דעת עצמי עברו 7 חודשים והתסמינים שוב חזרו .... עצבנות יתר, דיכדוך, חרדות ותחילתו של דיכאון לפניי 6 שבועות התחלתי שוב פעם לקחת ציפרלקס במינון של 10 מ"ג. אך הכדור לא משפיע עליי כמו בפעם הראשונה { תופעות לוואי כן היו } הכדור אמנם הוריד מעט את הדיכדוך אך לא אך לא החזיר אותי לחיים כמו בפעם הראשונה יש לציין שבפעם הראשונה הכדור התחיל להשפיע לאחר שבועיים . - האם הגוף התרגל לכדור ? -האם צריך להעלות במינון ? - למה התסמינים שוב פעם חזרו ? - הפסיכיאטר שלי אמר כדור שעזר פעם עוזר תמיד..... האמנם ? אשמח לתגובות {-:

25/06/2006 | 14:33 | מאת:

ליענקלה נכון שפעם חשבנו כך, כדור שעוזר פעם יעזור גם בפעם השניה. כיום יש יותר ויותר דיווחים על כך שאנשים לא מגיבים לתרופה הראשונה כמו בפעם הראשונה. בדרך כלל נוהגים לעלות במינון או להחליף את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 15:50 | מאת: שיר

שלום מספר שאלות על אדרונקס 1. ראשית, מדוע קופת החולים לא ממנת את התרופה, אלא באישור מיוחד ואחרי שהמטופל ניסה תרופות אחרות והן לא עבדו? האם התרופה נחשבת לפחות יעילה או יחסית יקרה לקופה ולכן לא נותים לתת אותה? מה הסיבה שהטיפול מתחיל בתרופות ממשפחת SSRI ורק אח"כ מוסיפים או משנים לאדרונקס? האם זה מקרי או שעומד מאחורי זה שיקול רפואי. 2. הפסיכאטר שלי הציע לי לקחת פרוזק (וכד') ואני העלתי את האפשרות של אדרונקס כיוון שהבנתי שהתרופה עוזרת גם במקרה של קשב וריכוז וללא תופעות לוואי בתחום המיני ולמיטב הבנתי יכולה לתת לי מענה רחב יותר. ועכשיו אני מתלבטת עם עצמי מה עדיף? 3. אשמח לקבל תגובות גם מאנשים שניסו את האדרונקס. תודה, שיר

22/06/2006 | 18:27 | מאת: דור

השיקול של קופות החולים הוא כלכלי בלבד. מבחינה רפואית ניתן להתחיל עם אדרונקס כתרופה ראשונה. ישנה תרופה בשם דפרקסן שהיא דומה לאדרונקס אבל שייכת לדור הישן של התרופות (טריציקלים). גם הדפרקסן טובה במקרים משולבים (קומורבידיים) של דיכאון עם הפרעת קשב ואולי כדאי לך לנסות אותה. אפשרות אחרת זה אפקסור שמשפיע על הנוראדרנלין (בדומה לאדרונקס) וגם על הסרוטונין (בדומה לפרוזק). בחירת התרופה תלויה באבחנות שקיבלת, התאמה אישית ולפעמים גם אילוצים כלכליים ובירוקרטיים של קופות החולים.

לא שמעתי בכללית על דרישה לאישור כזה באיזה קופ"ח אתה? וממי דרשת אדרונקס מפסיכיאטר אורופא רגיל?

אני במכבי, בכללית הכדור מאושר? קיבלתי את הכדור מפסיכאטר פרטי שיר

22/06/2006 | 14:39 | מאת: אתי

שלום, אשמח לקבל המלצה על פסיכאטר ,אשר מומחה לדיכאון וחרדה וכן להפרעות אישיות. היות והיו ניסיונות אובדניים ,והטיפול עד כה לא עזר..אני ממש מיואשת! רצוי פסיכאטר באיזור המרכז תודה ויום טוב

22/06/2006 | 15:46 | מאת: דור

1. ד"ר פנחס דנון- מומחה להפרעות חרדה, דיכאון והתמכרויות- מקבל במרכז יואב בר"ג (טל' 03-5757248 או 03-5757247), בסביבות 700 ש"ח לביקור. 2. פרופ' לאון גרינהאוס- מומחה לדיכאון והפרעות במצב הרוח- מקבל במגדלי בזל בת"א (טל' 03-5462330), בסביבות 1100 ש"ח לביקור.

לאתי תודה לדור, מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 13:34 | מאת: יותם

שלום אני נוטל לפונקס הייתי מעוניין לדעת גם אם לסרוקוואל יש תופעות לוואי מסוכנות וגם לא בהכרך מסוכנות אך לא נעימות אפשר ליטול אותם יחד

22/06/2006 | 16:39 | מאת: דור

לאיזה תופעות לוואי אתה מתכוון? פגיעה בכדוריות הדם הלבנות? לידיעתך,*כל* התרופות האנטיפסיכוטיות עלולות לגרום לכך, כולל הישנות והחדשות כאחד. עם לפונקס זה פשוט יותר שכיח (1% מהנוטלים) ולכן עם לפונקס יש חובה לבדיקות דם. כאמור, כל תרופה אנטיפסיכוטית יכולה לפגוע בתמונת הדם, רק בשכיחות יותר נמוכה. עם סרוקוול אין חובה בבדיקות דם.

25/06/2006 | 14:28 | מאת:

ליותם תודה לדור, בכל אופן הסרוקוול הרבה יותר בטוחה מהלפונקס, למרות שלפנוקס יעילה יותר ובמיוחד כנגד תופעות שליליות של סכיזופרניה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 13:16 | מאת: חן

שלום רב רציתי לדעת האם יש אפשרות לקחת רסיטל על קיבה ריקה בבוקר? מדובר על כדור אחד 20 מ"ג,ואם במקרה שכחתי לקחת ביום האם יש אפשרות לקחת לפני השינה.. אודה לתשובתך.. חן.

22/06/2006 | 16:12 | מאת: דו?רו?ן

קבל קישור עם מידע על אוכל או פיספוס של כדור , רצוי בהתחלת הטיפול לקחת עם אוכל בכדי למנוע בעיות עיקול למנהם . אחרי שמתרגלים לכדור אפשר ללא אוכל.\ http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=293

25/06/2006 | 14:27 | מאת:

לחן תודה לדורון על התשובה ועל הקישור. אין ליטול את המנה שנשכחה בערב, אם מאוד חשוב לך להקפיד אפשר ליטול בערב חצי כדור, אבל עדיף לוותר אם זה לא קורה יותר מדי פעמים בשבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, מזה 8 שנים אני במערכת יחסים קשה וכואבת עם גבר הסובל מ-BPD. הסימפטומים אצלו מתבטאים בעיקר בחוסר יכולת להתחייב לקשר, תנודות קיצוניות במצבי הרוח (יום אחד הוא מאושר, רומנטי ומעניק ובבוקר למחרת הוא מתנהג כאילו הוא לא מכיר אותי), דכאון, חרדה, מחשבות פסימיות וחוסר יכולת לארגן את חייו מכל הבחינות. מאחר ואנו מאוד אוהבים אחד את השני, איננו מצליחים להתנתק וגם לצערי איננו מצליחים לממש את הקשר ולבנות ביחד חיים משותפים. הוא מודע לעובדה שהוא סובל מבעיה נפשית אך אינו מסוגל להביא את עצמו לכדי טיפול (לאחרונה הוא התחיל ליטול רסיטל 20 מ"ג שקיבל מרופא המשפחה). אשמח באם תוכל לייעץ לי ולהדריך אותי כיצד אוכל להביא אותו לפנות לטיפול מקצועי יותר ואיך לעזור לעצמי להתמודד עם כמות האנרגיות שאני מוציאה בכל פעם שהוא מסתגר ונעלם. מה עליי לעשות? אשמח לתשובתך המהירה.

לגלית- הפרעת אישיות בהגדרה מתייחסת למאפייני אישיות המפריעים לתפקוד התקין, קשיחים וקשים לשנוי ומקשים עליו להתאים עצמו למצבים השונים, וקיימים מאז תחילת בגרותו. דווקא הפרעת אישיות גבולית נדירה אצל גברים ונפוצה בעיקר אצל נשים. הפרעות אישיות ניתנות לטפול בפסיכותרפיה דינאמית ארוכת טווח (שנים), אך לעתים קרובות הטפול אינו מביא לשנוי גדול. כוונתי לומר, שנראה שבן זוגך אינו עומד להשתנות בזמן הקרוב, גם אם יפנה לטיפול. אחרי 8 שנים קשות בקשר עם איש זה באמת כדאי להתקדם ולהסיק את המסקנות המתבקשות. אם קשה לך להגיע לתובנות לבד אז ייעוץ פרטני (ואולי גם זוגי) עם איש מקצוע בוודאי יוכל לעזור.

במידה ואת אוהבת את הבן זוג ובמידה ויש לך כוח להמשיך בקשר הזה בלי לצפות לניסים מיוחדים אז המשיכי. אבל במידה ואת מרגישה שאת מותשת ועדיין לא התמסדתם ואת באמת רוצה לבנות בית בישראל אזי המשיכי הלאה, ועדיין תוכלו להיות ידידים טובים גם כשאוהבים לא תמיד הקשר מתאים. הבעיה של אופי האדם היא להאחז במשהו גם שלא טוב לנו ולראות רק את הצד השני כברירה היחידה בחיינו. בקיצור לא לפחד לשבת לחשוב בצורה בוגרת מה את רוצה בחייך.

22/06/2006 | 10:54 | מאת: תמימי

לנוח קצת עם בעלי, בלי הבנות... איזה כיף. אחזור ביום ראשון בערב. תשמרו עליכם ועל הפורום, תמי.

תמימי יקרה ! אני מאחלת לך נסיעה טובה , תחזרי אם כוחות מחודשים לפורום מרי

חופשה נעימה ומהנה - מגיע לך!

תמי תהני אני גם טס ... להולנד ... מתכנן להיות כל הזמן על רכבת הרים של 190 קמ"ש אגב סמים זה חוקי שם:)

22/06/2006 | 10:22 | מאת: TAL

שלום שלום, האם רסיטל עלול ליצור שינוי בראיה? תודה

23/06/2006 | 01:30 | מאת:

לטל לעתים מעט יובש בעין, כך שהראיה אינה נפגעת אבל בכל זאת ישנה הרגשה של שינוי בראיה. מומלץ לא ליטול לאנשים שיש להם גלאוקומה של הזווית הצרה אבל זו אבחנה נדירה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 08:40 | מאת: לוחמת החרדות

אז אחרי המון שנים של פריזמה וקלונקס אנחנו עושים שינוי. הומלץ לי לקחת ליבריום-20 מ"ג ביום יחד עם הקלונקס בהתחלה ואז להוריד את הקלונקס לגמרי. בינתיים הפריזמה נשארת ואותה גם נשנה. מה דעתך? מה אתה אומר על ליבריום?

23/06/2006 | 01:29 | מאת:

היי הליבריום היא תרופה הדומה לקלונקס עם משך פעולה ארוך, כך שבהחלט יש הגיון לבדוק האם הליבריום תהיה יעילה יותר ותמנע את ההתקפים טוב יותר מאשר הקלונקס. בהצלחה הידש

אולי התכוונת לנירבקסל, אך זה איננו ליבריום "טהור", אלא כולל תוספת של תרופה נוספת.

22/06/2006 | 01:04 | מאת: Guli

שלום ד"ר, רציתי לדעת...מה קורה למוח/לגוף כאשר מחליפים תרופה? לקחתי רבע כדור פאקסט 20 מ"ג תקופה מסויימת (הורדתי על פי החלטתי מחצי כדור בגלל תופעת לוואי), והפסיכיאטר החליף לי לכדור בשם אדרונקס 4 מ"ג. האם הגוף מגיב עדיין לתרופה הקודמת או שהוא מסתגל מיד לתרופה החדשה? או שיש תקופת מעבר ואז...? בתודה, ג.

23/06/2006 | 01:28 | מאת:

לגולי אלו שתי תרופות הפועלות במנגנונים שונים. הפקסט פועל על הסרוטונין והאדרונקס על הנוראדרנלין, כך שאין חפיפה בהשפעות שלהן. תחילה הסרוטונין יורד עם הפסקת הפקסט ואחר כך הנוראדרנלין עולה עם השפעת האדרונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

23/06/2006 | 19:18 | מאת: Guli

ד"ר הידש שלום, את מה שנאמר בתשובתך אני כבר יודעת אך לא ברור לי מה קורה בתקופת המעבר, האם התרופה החדשה פועלת מיידית או שצריך להמתין בין 10-14 ימים להשפעתה ומה עם התרופה שהופסקה? האם היא עדיין במחזור הדם למרות שלקחתי רק רבע כדור פאקסט? האם אני "חשופה" כרגע או ששתי התרופות פועלות יחד? האם 4 מ"ג הדרונקס הוא מינון נמוך מאוד? (כי מינון הפאקסט היה 20 מ"ג). ושוב תודה, Guli

25/06/2006 | 13:03 | מאת:

לגולי תצטרכי להמתין כשלושה שבועות להתחלת השפעת האדרונקס. 4 מג' אדרונקס הוא המינון המינימלי המקובל לתרופה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2006 | 22:38 | מאת: אדווה

שלום רב ! אני נוטלת פבוקסיל 250 מ"ג ביום עקב OCD שיש לי. בבוקר כשאני קמה מהשינה תמיד באוםן קבוע יש לי מחשבה שאוליי יש עוד מישהו זר בבית ואני מסתכלת לצדדים לוודא שלא . וזה עובר אחרי 3 דקות בערך וזה קורה לי רק כשאני במטבח. האם אפשר להסביר את התופעה למה זה בעצם?

23/06/2006 | 01:26 | מאת:

לאדווה ברור שזו תופעה של חרדה, למה החרדה הזו דווקא? על כך אולי את יכולה להשיב. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2006 | 22:21 | מאת: יעל

שלום רב! שאלתי היא האם יכול להיות מצב פסיכותי לילדה בת 4 והאם מצב פסיכותי יכול להימשך משהו כמו 3 דקות בלבד ולחזור מדיי פעם.?למספר דקות?

23/06/2006 | 01:25 | מאת:

ליעל בטח לא לזמן כזה קצר, עדיף להתחיל מבירור גופני אצל רופא הילדים ונאורולוג ילדים. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2006 | 21:56 | מאת: מטילדה

שלום היכן ניתן למצוא ברשת את ה- dsm מה ההבחנה של F 20? תודה מטילד

23/06/2006 | 01:24 | מאת:

למטילדה אני כמעט בטוח שאפשר למצוא ברשת למרות שבעצמי לא חיפשתי, איני רואה טעם לקנות את כל ה DSM למי שאינו במקצוע אבל אם את מאוד מתעניינת אז עדיף את "הסיווג והאיבחון הפסיכיאטרי לפי אירגון הבריאות העולמי" שבארץ הקודים הרשמיים ומשרד הבריאות עובדים לפיו. לספר יתרונות גדולים, ראשית הוא בעברית ושנית יש שם הסבר קצר על האבחנה והסיווג. כך גם F20 הוא לפי אירגון הבריאות העולמית ולא DSM, וזו קבוצת ההפרעות הסכיזופרניות. כל טוב דר' גיורא הידש

23/06/2006 | 13:18 | מאת: דור

ניתן למצוא באנגלית בקישור הבא: http://www.behavenet.com/capsules/disorders/dsm4TRclassification.htm

21/06/2006 | 19:24 | מאת: p

ד"ר שלום אני אדם בריא בעיקרון ואני ישן טוב בלילות. אני הפסקתי לעשן לפני שלושה שבעות ומזה שבוע אני מרגיש בסמפטומים של התקף חרדה/מתח שיש לי לפעמים (מועקה בחזה, צרבת, נפיחות בחלק העליון של הבטן) אני לא לוקח את הכדור (קסנקס - הכדור עוזר מאד) והרגשה זו איתי כל זמן שאני פנוי להרגשות ומחשבות כאשר אני עסוק אני לא מרגיש בזה וכאשר יש לי את הכוח לעבוד עם עצמי זה נעלם . העם זה שהפסקתי לעשן (הפסקה ביום אחד ע"י החלטה עצמית ללא עזרה כלשהי) משפיע ולכן התקף החרדה/מתח מתמשך מעבר למה שהכרתי בעבר (מדי חודשיים התקף)? העם יש כדורים טבעיים לקחת כגון קלמנרבין? תודה p

22/06/2006 | 16:44 | מאת: דור

קסנקס היא תרופה מאד ממכרת ולא מומלצת בשום מקרה. הפסקת עישון מלווה בתסמונת גמילה. יש תרופות שיכולות לעזור לתסמונת גמילה מעישון, הכוונה לתרופות שאינן יוצרות התמכרות.

23/06/2006 | 00:46 | מאת:

שלום, כנראה שהתופעות הן גם גופניות וגם נפשיות, הגופניות מהירידה המהירה מהניקוטין והפסיכולוגיות הן מהפסקת ההרגל המגונה. ישנם אנשים אשר פונים לאכול יותר, וצריך להזהר בכך. מה שאפשר לעשות הוא כמובן פעילות ספורטיבית, יציאה עם חברים וכך הלאה. בנוסף אפשר לנסות מדבקות של ניקוטין באופן זמני אשר יעזרו בגמילה הפיסית ובחוסר של הניקוטין. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2006 | 16:55 | מאת: mania dipressia

האם מישהו יודע אם יש בת"א מרכז קהילתי לבריאות הנפש אני יודעת על אחד בראשון אבל לא מקבלים שם תל אביבים icq 169715072 אודה לכם על עזרה

21/06/2006 | 18:30 | מאת: תמימי

יש ביפו, ברחוב הרבי מבכרך, ליד רחוב אילת. אני יכולה לברר לך את הטלפון אם את רוצה, תכתבי לי למייל. תמי.

שלום, ברמת חן, מרפאה ומרכז של שרותי בריאות כללית. הידש

21/06/2006 | 16:45 | מאת: ADI

שלום בעבר התיעצתי פה הרבה והנה שוב לצערי אני כאן. מתיעצת שוב: אני לוקחת פעמים ביום בוקר וערב כדור פקסט וחצי לוריוון בבוקר וחצי בערב. יכול להיות שהפקסט גורם לתופעות כמו סחרחורות שמרגישות כמו התקף חרדה וסימפטומים של חרדות בכלל (כי חרדות יש לי גם בלי הכדורים),למרות שהמטרה של התרופה לנטרל את התופעות האלו? ( אני סובלת מחרדות כבר יותר משלוש שנים לפעמים חזק לפעמים פחות או בכלל לא. לוקחת שניי פקסט כבר כמה חודשים, כשלפני לקחתי רק כדור אחד). אולי שניי כדורים ביום זה כבר יותר מידיי בשבילי? איך אפשר לדעת? אני מתה מפחד אם במידה ואני אצטרך לרדת! מה לעשות?????????????? תודה מראש

22/06/2006 | 02:02 | מאת:

לעדי איני חושב שהחרדות הן מהפקסט, סביר יותר להניח שהפקסט לא פתר את כל הבעיה, ולכן כדאי לחשוב על החלפתו. כל טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום אני נוטל כבר כמה שנים אלטרול (30 מ"ג)לפני השינה. זה עוזר לי לישון טוב אך לא פותר את בעית הדיכאון. הומלץ לי ע"י פסיכי' לקחת גם אפקסור (37 מ"ג). אני לא מפסיק את האלטרול מכיוון שאני לא מצליח לישון בלעדיו (אולי תלות ?). בעבר ניסיתי גם רסיטל (30 מ"ג) - אשר עזר קצת אך מאוד פגע בחשק המיני. שאלות : האם לנסות להיגמל מהאלטרול ? האם להתחיל עם האפקסור ? תודה איציק

המינון של אלטרול נגד דיכאון 75-150 מ"ג ליום (לפעמים יותר) המינון של אפקסור נגד דיכאון 150-225 מ"ג ליום המינונים שציינת בשאלה שלך אינם מינון טיפולי ואין להם כמעט השפעה. תבחר אחד מהם לטיפול בדיכאון עם עדיפות לאפקסור, כי יש לו פחות תופעות לוואי, אבל הוא עשוי להפריע לשינה. אלטרול תרופה ישנה ומאד חזקה אך הרבה תופעות לוואי. בשביל לישון בלילה יש תכשירים נוגדי דיכאון יותר מרדימים מאלטרול, כמו רמרון 7.5 מ"ג (רבע כדור), או טרזודיל 50 מ"ג, או כדורי שינה (גורמים לתלות בשימוש ממושך). בשורה התחתונה השילוב אפשרי אך לא מומלץ.

לאיציק השילוב אפשרי ולא נגרם נזק בשילוב זה. כפי שדור ציין המינון של האלטרול טוב לשינה אבל לא כנגד דיכאון, והתחלת עם אפקסור במינון נמוך מאוד. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2006 | 14:32 | מאת: אנונימית

לכל מי שיכול לעזור... האם משהו /משהי מקבלת תרופה לדכאון וחרדות? מה השם? מה העלות של זה? אשמח לקבל תשובה אנונימית

המחירים של כל התרופות באתר- drug.co.il או להתקשר לבית מרקחת ולשאול.

21/06/2006 | 16:53 | מאת: תמימי

למה לקנות פרטי? אפשר ללכת עם המרשם הפרטי לרופא משפחה, שיתן מרשם של קופת חולים ואז העלות תהיה כמו של תרופה רגילה. אין מעבר של אינפורמציה מבתי מרקחת למקומות עבודה, כך שאין מה לדאוג- לקיחת תרופות פסיכיאטריות לא יפגעו בפרטיות שלך בחיי היום יום הסטיגמטיים שלנו... חבל לשלם כסף מיותר, אפילו שזה לא מי יודע מה, אולי שלוש מאות שקל לחודש, תלוי באיזה תרופות מדובר, אם הן יקרות או לא. בכל מקרה, אני קניתי דרך הקופה, ולא קרה עם זה שום דבר. תמי.

23/06/2006 | 06:47 | מאת: מומחה בעניין

לגבי בית מרקחת פרטי תלוי בתרופה שאת לוקחת לעזרה נוספת לגבי עלויות ספצפיות כתבי למייל מטה [email protected]

21/06/2006 | 09:27 | מאת: סיגל

ראשית תודה על התשובות המהירות , שנית ברצוני לשאול האם יומיים מהעלאת מינון הכדור זה מספיק זמן כדי לדעת האם התופעות של זרמים בגפיים קשורות למינון של הלוסטרל תודה סיגל

22/06/2006 | 01:59 | מאת:

לסיגל אם מדובר בתופעה של ירידה במינון אז יומיים אחרי העליה התופעות כבר היו צריכות להעלם. אם הן אינן נעלמות אז סביר יותר להניח שמדובר במצב נפשי או גופני אחר, שלא קשור ללוסטרל. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2006 | 06:13 | מאת: מלי100

בהמשך לשאלתי ההתקפים תמיד באו תוך כדי ובזמן שהפסקתי להשתמש בהרואין.לא קרה מ צב שבלי סמים עברתי התקף פסיכוטי.כניראה הסמים העלו את הרגישות לאחת כמוני שבכל מקרה בעלת אישיות גבולית והסמים היו טריגר להתפרצות.

21/06/2006 | 13:07 | מאת: דור

האם הפסיכיאטר שלך חושב שאת צריכה להמשיך לקחת את הפרפנן? לעיתים פסיכיאטרים נותנים פרפנן להפרעת אישיות גבולית ללא קשר לפסיכוזה. ניתן לקחת פרפנן גם לתקופות ממושכות (שנים) עם מעקב של פסיכיאטר. אם יופיעו סימנים של טרדיב דיסקינזיה אז יטפלו בזה בבוא היום. בינתיים זה לא רלבנטי.

22/06/2006 | 01:58 | מאת:

למלי ללא קשר לסיבה, מצב פסיכוטי הוא מצב פסיכוטי גם אם הגורם הוא חיצוני (סמים). כעת חס וחלילה עלול להיות מצב פסיכוטי גם בלי סמים. ושוב, האיזון בין תועלת ונזק של תרופה הוא אינדיווידואלי לכל אחד ומשתנה עם הזמן. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2006 | 01:22 | מאת: לוחמת החרדות

ד"ר הידש שלום, האם הגיוני לסבול מהתקפי חרדה מעל ל 10 שנים למרות שלוקחים כדורים? משהו קצת לא הגיוני לי ואני לא בטוחה אם הבעיה היא בכימיה כי יש ימים שאני בסדר והמון ימים שאני לא. :-( מה לעשות? אני נאבקת בשיניים בקוצר נשימה, בבלבול, בפחד להשתגע, ברעד ובזיעה וכבר עברו 10 שנים!!!!!! מה דעתך? בברכה, הלוחמת

21/06/2006 | 07:18 | מאת: ברק

אם את בטיפול פסיכולוגי , זה לא הגיוני. אמי הפסיכולוגית לא נתקלה במקרה של חרדה שלא עבר אחרי פחות מ10 שנים. אם את מטופלת רק בתרופות , זה הגיוני.

21/06/2006 | 17:39 | מאת: לוחמת החרדות

ברק שלום, ההודעה הייתה עבור המומחה בלבד. אני מטופלת גם וגם. ואין כזה דבר לא הגיוני? לכל אחד יש את הצרות שלו אז מה זה אומר עכשיו שאתה יודע שאני מטופלת גם וגם ועדיין סובלת? ישנם אנשים שחיים עם החרדה כל חייהם.אשמח לשמוע המלצה.

21/06/2006 | 19:53 | מאת: רמי

אני כל כך מבין אותך - לצערי גם אני סובל למעלה מ- 10 שנים מחרדות, מטופל בכדורים שלא עוזרים רק מעלים במשקל . ניסיתי טיפול קוגנטיבי , טיפול קבוצתי, לצערי שום דבר לא עוזר לי . תנסי להחליף רופא /או כדורים , תרגישי טוב

22/06/2006 | 01:56 | מאת:

ללוחמת היקרה אכן, בדרך כלל התופעות של החרדה חולפות די מהר ופעמים רבות אינן חוזרות. אבל כפי שאת יודעת מניסיונך (לצערי הרב), יש גם יוצאים מהכלל.... הידש

21/06/2006 | 00:04 | מאת: זיו

אני בחור בן 43 נשוי פלוס ולוקח בקביעות כדורים ליטיום ודקינט מזה כ 5 שנים לפי הוראת פסיכיאטר בעקבות גלוי סימני מניה דפרסיה בשנה האחרונה התווסף לזה הלטרוקסין לטיפול בבלוטת התריס. יש לציין שבעקבות הטיפול הקבוע הנ"ל הנני מאוזן ותפקד טוב מאוד בחיי היום יום ומשמש בעיסוקי מנהל בכיר בחברה גדולה מאוד, עוסק בספורט ההליכה כשעה ביום ומדי פעם בחדר כושר. בשנה האחרונה בעת התיחדות וקיום יחסי מין עם אישתי מיד עם תחילת הגיפופים צומחת זיקפה מלאה ואם מיד אנו מקיימים יחסים הכל לכאורה בסדר אני יכול לגמור מהר או לאט ואפילו לענג את אישתי תוך כדי. אבל, במידה ואנו ממשיכים בגיפופים או אני מתחיל לענג אותה הזקפה יורדת ומסרבת לשוב למרות שבהרגשתי אני חש רצון עז לקיום יחסים ולחדור אך אין ביכולתי. מצד שני כאשר אנו מקיימים יחסים לאחר האקט והחדירה הזיקפה יורדת ולא שבה גם אם ברצוננו לבצע אקט נוסף. שאלה: א. האם זה פסיכולוגי כיוון שמאז הפעם הראשונה שזה קרה לפני כשנה יש לי אחוז קטן של חשש שזה יקרה שוב כאשר אנו עומדים לפני קיום יחסים? ב. האם לתרופות שציינתי יש השפעה על הנושא? ג. איך פותרים את הבעיה הזו? תודה זיו

21/06/2006 | 18:32 | מאת: תמימי

זיו למיטב ידיעתי ליתיום לא פוגע בתיפקוד המיני. לגבי דקינט אני לא יודעת. תמי.

22/06/2006 | 01:55 | מאת:

לזיו התרופות אינן פוגעות בזיקפה, אבל מדוע אתה נוטל דקינט? דקינט ניתן כתוספת לתרופות אחרות ולא לליטיום? יתכן ומדובר בחרדה (פסיכולוגי), אפשר להעזר בסיאליס או ויאגרה כדי לחזור לביטחון הרגיל. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 22:26 | מאת: מיכל

שלום רב אף פעם לא פחדתי מטיסות. רק בשלוש השנים האחרונות התחלתי לפחד. עוד שבוע יש לי טיסה ואני מתה מפחד במלוא מובן המילה. אין לי זמן בשבוע האחרון ללכת לטיפול. מה ניתן לעשות במהירות? אציין כי שנתיים אני נוטלת סרוקסט ולוריוון-בעת הצורך. לוריוון לא כ"כ עוזר לי בטיסה. מה עושים?

21/06/2006 | 18:21 | מאת: דור

למיכל- מומלץ כבר עכשיו שתכפילי את מינון הסרוקסט שאת לוקחת כדי לצמצם את תחושות החרדה שיש לך. באופן חד פעמי, תקחי כדור הרגעה בשם אסיוול (או לוריוון) וכדור שינה בשם נומבון. כדור הרגעה כשעה לפני עליה למטוס. כדור שינה אחרי שהדיילת מגישה את האוכל. שימי לב שחובה עליך לקבל אישור מרופא משפחה או פסיכיאטר לגבי כל שינוי בתרופות. טיסה נעימה

22/06/2006 | 01:53 | מאת:

למיכל איני רואה טעם בעליה במינון הסרוקסט, במקרים דומים, פעמים רבות תרופה אחרת מקבוצת הלוריוון כמו אסיוול או וואבן או כלונקס עשויים לעזור לטיסה וכדאי ליטול אותן כשעתיים לפני הטיסה. בנוסף, כדאי לנסות פעם פעמיים את התרופה "על יבש", כלומר בארץ עוד לפני הטיסה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 21:14 | מאת: גדי

אני על סרוקסט ופרוקסטין 20 מג כבר 6 שנים לאחרונה מזה 4 חודשים יש לי נשירת שיער התרופה הנל גורמת לנשירה?

לגדי התרופה אינה גורמת לנשירת שיער, לפעמים המצב הנפשי גורם לנשירת שיער. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 20:01 | מאת: מלי100

שלום לכם,אני נוטלת פרפאנן במינון 4 מג פעמים ביום פלוס לוסטראל 50 מג אותו אני נוטלת כחודש לאחר שציפרלאקס לא ממש עזר לי.את הפרפאנן אני נוטלת כהגנה וליצוב בגלל שני התקפים פסיכוטים שעברתי בחיי,אבל שהתרחשו בעקבות שימוש בסמים קשים ככה שאני רואה קשר ישיר בין הסמים להתקפים.אינני מעוניינת לקחת את הפרפאנן זמן רב מהחשש לתופעות לוואי מאוחרות.כמו כן אני נקייה כבר 5 שנים ולא נוגעת בסמים.האם פרפנאן 8 מג ליום הוא מינון שיכול עם הזמן בנטילה רצופה לגרום לתופעות לוואי מאוחרות של בעיות בתנועתיות?האם לא כדאי שבמקום אקח כדור מייצב מצב רוח כתוספת ללוסטראל?אני רוצה לציין שמרגישה נהדר עם הפרפנאן.אבל ניגזר עליי לקחתו לתמיד?תודה,מלי.

20/06/2006 | 22:30 | מאת: דור

למלי, האם לוסטרל עוזר לך? מינון של 50 מ"ג נחשב לנמוך, אבל לפעמים הוא מספיק. פרפנן באמת יכול לעשות בעיות במערכת התנועה בגוף (במיוחד אצל נשים מעל גיל מסויים). אולי תנסי לרדת ל-4 מ"ג ביום ולראות איך ההשפעה במינון זה? מה דעתו של הפסיכיאטר שלך בעניין זה? האם ההתקפים הפסיכוטיים היו בזמן השימוש בסמים או בזמן הגמילה מהם? היום חושבים שסמים לא יגרמו למחלת נפש אצל מי שאין לו נטיה לכך. קוקאין למשל יכול לגרום לתסמינים דמויי סכיזופרניה אך זה רק בשלב של השימוש בסם ולכן אין המלצה לקחת תרופה כל החיים, בכזה מקרה. אופיאטים (כמו הירואין) לעומת זאת יגרמו לפסיכוזה דווקא כאשר הסם איננו בהישג יד, כלומר כאשר ישנה תסמונת גמילה.

22/06/2006 | 00:48 | מאת:

למלי את נוטלת טיפול למניעה וכל ירידה במינון או הפסקת התרופה היא מסוכנת מהבחינה הזו שהפסיכוזה עלולה לחזור (גם אם את לא נוטלת סמים). לכן גם בהפסקת הטיפול יש סיכון וגם בהמשך של הטיפול יש סיכון של התנועתיות. בכל אופן ככול שעובר הזמן את נמצאת על קרקע בטוחה יותר שהתקף פסיכוטי נוסף לא יחזור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אימי בת 83 החלה לפני כ 8 חודשים לחזור על משפטים כל הזמן בלי הפסק,לפעמים גם בצעקות פסיכוגריאטר נתן לה סרוקוול שהבנתי שזה עבור סיזכרופניה,התחלנו ב 25 מ"ג ועכשיו היא מקבלת 3 כדורים של 25 מ"ג אחד בבוקר שני בצהרים ושלישי בערב אולם היא יושנת רוב הזמן וכשהיא ערה היא עדיין חוזרת על משפטים בקול רם מאוד היא לוקחת את הכדור כבר חודש כל פעם שאני משוחח עם הפסיכוגריאטר הוא ממליץ לעלות את המינון(העלנו מ 25 ל 75 מ"ג) שאלה: האם הכדור הזה מתאים לתסימינים שתארתי ??? היא לוקחת את הכדור כבר חודש תודה מראש

כאשר דמנציה אצל זקנים מלווה בסימנים פסיכוטיים ניתן לתת תרופה אנטיפסיכוטית. סרוקוול היא תרופה אנטיפסיכוטית אטיפית (מהדור החדש). הבעיה שיש אזהרה של ה-FDA שתרופות אנטיפסיכוטיות אטיפיות מגבירות תמותה אצל זקנים דמנטיים. אם התרופה מימלא לא עוזרת לה אז הסיכון בהמשך הטיפול גבוה בהרבה מהתועלת שיש כיום. בד"כ המינון הטיפולי המקובל עם סרוקוול הוא 400 מ"ג ליום. אין זה אומר שזה מומלץ לעלות אצלה במינון, מהסיבה שציינתי.

לרן תודה לדור וישנו מרכיב נוסף - הזמן. חודש ימים אינו זמן מספיק כדי להעריך את השפעת הסרוקוול, מצד שני אם הוא אינו מועיל אז בכל זאת אולי כדאי להחליף אותה? בכל אופן חודש הוא מצב גבולי ושתי ההחלטות יכולות להיות נכונות. כלומר הגיוני להמשיך ולחכות עוד כשבועיים חודש, אבל יש כאלו שימהרו ויחליפו את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 16:12 | מאת: XX

אין לי סכיזופרניה ולא משהו פסיכוטי, אבל נותנים לי 3 מ"ג ריספרדל. זה קצת עוזר ל-OCD (בנוסף לעוד תרופה), אבל האם יש הצדקה לכל-כך הרבה ריספרדל? מה הנזק שיכול להיגרם?

21/06/2006 | 18:27 | מאת: דור

בהפרעה כפייתית ריספרדל משמש לחיזוק תרופות נוגדות כפייתיות. אם יש לך גם הפרעת אישיות גבולית, אז הריספרדל מטפל גם בהפרעה זאת, בעיקר ע"י הפחתת אמפולסיביות, אגרסיביות וייצוב מצב הרוח. אם את לא מרגישה בטוב עם הטיפול, או שיש לך שאלות על הטיפול, מומלץ לשוחח על כך עם הפסיכיאטר המטפל.

21/06/2006 | 19:56 | מאת: תמימי

פסיכיאטריה זה לא מדע מדוייק, והתאמה של תרופות לא תמיד קשורה לאבחנות אלא היא יותר עניין של ניסוי וטעייה. יכול להיות מצב של הפרעת אישיות ושל חרדות. מי יודע מה משפיע על מה? הבעיות הפסיכולוגיות על החרדות, התרופות על הבעיות הפסיכולוגיות? הרי גופנפש זו יחידה אחת שלמה, וכל כך קשה לדעת מה משפיע על מה. אולי המסקנה הכי הגיונית היא באמת ללכת לדבר שוב עם הפסיכיאטר המטפל שמכיר אותך הכי טוב ולשאול אותו את כל השאלות? רק בריאות, תמי.

21/06/2006 | 18:35 | מאת: תמימי

למיטב ידיעתי רספרידל היא תרופה די טובה מבחינת תופעות לוואי. למה נותנים כל כך הרבה זו שאלה אחרת. שאלת את הפסיכיאטר שמטפל בך? הרבה פעמים נותנים רספרידל במינונים לא גבוהים בתוספת תרופה אחרת למחשבות חודרניות. לא יודעת למה אתה מקבל כלכך הרבה. אולי דור או הידש ידעו טוב ממני. תמי.

21/06/2006 | 19:41 | מאת: XX

טוענים שיש גם בורדרליין. לגבי ה-OCD (זה בכלל אפשרי בורדרליין עם OCD??) כדורי SSRI לא עזרו בכלום, גם תוספת של "קצת" ריספרדל לא עזרה. עכשיו זה עוזר, אבל בכל זאת, זה די הרבה ריספרדל, ואולי בכלל ה-OCD (שכלל אני לא בטוחה שזו האבחנה הנכונה) בא בתקופות בלי קשר לתרופות?

20/06/2006 | 15:20 | מאת: ירון

שלום רב ברצוני לדעת האם נער שסובל מהפרעת קשב וריכוז יכול לקבל פרופיל צבאי גבוה ולהתגייס ליחידה קרבית? תודה מראש ירון

20/06/2006 | 22:42 | מאת: דור

לעיתים קרובות הפרעת קשב חולפת בגיל ההתבגרות ולכן אפשר לקבל פרופיל 97 כאשר הנער מגיע לגיל גיוס. ייתכן שיבקשו בדיקה של פסיכיאטר בלשכת גיוס. הפסיכיאטר לא יוריד לו פרופיל על בעיה שחלפה ובתנאי שאין בעיות אחרות. לגבי השיבוץ- זה תלוי במשתנים נוספים של צה"ל (כמו קב"א).

22/06/2006 | 00:38 | מאת:

לירון לצערי הקריטריונים של צה"ל בקביעת פרופיל הקשור להפרעת קשב הם קשוחים מאוד, כך שהפעם זה פועל לטובתך ויתכן גם פרופיל 97 וכמעט בכל מקרה הפרופיל יהיה גבוה. נאורולוג קובע את סעיף הלקוי בהפרעת קשב בלישכת גיוס. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 14:01 | מאת: ענת

שלום רב ברצוני לשאול מהי תופעה הלוסינטורית? בכבוד רב ענת

21/06/2006 | 12:00 | מאת: תמימי

ענת שלום תופעה הלוצינטורית שייכת למצבי תודעה המכונים בפסיכיאטריה פסיכוטיים. מדובר על הלוצינציות ראייה או שמיעה ויש גם הלוצינציות של ריח, ותחושה. בהלוצינציות ראיה האדם רואה דברים שאינם קיימים במציאות. בהלוצינציות שמיעה אדם שומע קולות, שאינם קיימים- למשל שומע קול שאומר לו לעשות דברים. בהלוצינציות ריח לפעמים ניתן להריח משהו שלא קיים, כמו ריח של גוף חרוך (קורה בתופעות פוסט- טראומטיות). לפעמים יש מצבי הלוצינציות כתוצאה משימוש בסמים. תמי.

22/06/2006 | 00:36 | מאת:

תודה לתמי ואני מצטרף דבריה הידש

20/06/2006 | 12:34 | מאת: XX

האם יש תופעות גמילה מריספרדל (אין הכוונה לחזרת סימפטומים), מהם וכבר זמן הם נמשכים?

20/06/2006 | 14:41 | מאת: דור

ככלל- הפסקה של תרופות פסיכיאטריות (מכל הסוגים) תמיד מומלצת שתעשה בהדרגה ולא בבת אחת. כאשר מפסיקים תרופה כלשהי, הסימפטומים של המחלה הבסיסית יכולים לחזור. בהפסקת ריספרדל, או נוגדי פסיכוזה אחרים, ישנם מקרים של טרדיב דיסקינזיה, שמופיעים או מחמירים בזמן הירידה במינון. אם זה קורה אז ההמלצה לא לעלות במינון בחזרה אלא להחליף לתרופה אחרת.

22/06/2006 | 00:35 | מאת:

שלום, אין תופעות של "גמילה" בהפסקת הרספרידל. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 12:18 | מאת: רוני

שלום רב, אני לוקחת לוסטרל 50 מ"ג בוקר ו50 מ"ג ערב. הוספתי עוד חצי כדור (25מ"ג). האם עדיף לקחת אותו בצהרים או ביחד עם 50 המ"ג של הבוקר או הערב. מאחר שעקב הדיכאון+חרדה היו לי בעיות שינה חשוב לי מאד שהאפקט על שיפור בשינה יהיה מירבי. על כן מה העדיף ביותר? 1.בוקר- 75 מ"ג 2.ערב 75 מ"ג 3. בוקר- 50 מ"ג, צהרים 25 מ"ג, ערב 50 מ"ג. תודה תודה על ההתיחסות והתשובה רוני

20/06/2006 | 14:36 | מאת: דור

לא צריך לסרבל את החיים. קחי את כל המינון (125 מ"ג) פעם ביום- בבוקר או בצהרים- התרופה משפיעה ל-24 שעות.

22/06/2006 | 00:34 | מאת:

לרוני ישנם כאלו שהלוסטרל מעורר אותם ויש כאלו שדווקא מרדים, כיוון שהלוסטרל פעילה מעל 24 שעות אפשר ליטול אותה לפי ההשפעה עליך. אני מאמין שההפרעות בשיה יסתדרו כאשר המצב הנפשי ישתפר והשאלה מתי ליטול את התרופה תהיה מיותרת. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 11:51 | מאת: orna

דר שלום האם כל תרופות נוגדות התידכאון מטפלות גם בחרדות? האם התרופה אדרונקס ניתנת גם נגד חרדות? והאם יש לה תופעות לוואי?

20/06/2006 | 19:38 | מאת: ברק

נוגדי דיכאון פועלים על 2 מעבירים עצביים: סרוטונין בד"כ מרגיע חרדה. נור אדרנלין מעורר , ולכן לא נוגד חרדה. פרוזק זו תרופה מעוררת שפועלת על סרוטונין , ולכן לא מתאימה לחרדה. אדרונקס פועלת על נור אדרנלין , ולכן מעוררת ולא מתאימה לחרדה. לחרדה מומלץ רסיטל או פווקסיל. אם יש כסף (192 ש"ח לחודש) אז כמובן שעדיף ציפראלקס.

21/06/2006 | 14:37 | מאת: אנונימית

אולי אתה תוכל לעזור לי.. מה מחיר התרופה רסיטל או פוקסייל נוגד חרדות? דרך בית מרקחת פרטי או קופ"ח? אשמח לקבל תשובה אנונימית

20/06/2006 | 10:25 | מאת: ציפור

האם אפשר לקחת חודש אחד פריזמה וחודש לאחר מכן פלוטין. (בחודש הראשון קיבלתי על מרשם פריזמה, חודש לאחר מכן למרשם זהה פלוטין). האם אין שום בעיה בשינוי? האם בפעמים הבאות כדאי להתעקש על אותה תרופה מאותה חברה. (אני מבינה שהחומר הפעיל בשתיהן זהה).

21/06/2006 | 12:03 | מאת: תמימי

ציפור יקרה, מנסיוני ולמיטב ידיעתי אין בעיה להשתמש באותה תרופה המיוצרת על ידי חברות שונות כי זה אותם חומרים ורק חברה שונה שמייצרת. אני אישית השתמשתי גם בטגרטול וגם בטריל לסירוגין, לפי מה שהיה בבית מרקחת, למרות שהעדפתי טגרטול. לא הרגשתי הבדל, ולדעתי גם אם יש הבדל, הוא לא מהותי. תמי.

22/06/2006 | 00:30 | מאת:

לציפור אין הבדל בין התרופות ואין בעיה להחליף כל חודש ביניהן. האם את מרגישה הבדל? כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2006 | 01:26 | מאת: ציפורה

שלום רב, אני נוטלת לוסטרל מזה כעשרה חדשים. היתכן שהוא גורם לי לעייפות במקום עוררות (כך היה מלכתחילה)? בעבר לקחתי זיבן לנסיון הפסקת עישון והוא גרם לעייפות קיצונית מאד. האם שני הדברים קשורים זה לזה? האם כל התרופות המעוררות צפויות לגרום לאותה תגובת עייפות? תודה, ציפורה

22/06/2006 | 00:29 | מאת:

לציפורה לוסטרל עלול לגרום לעייפות ולא לעוררות, במקרים כאלו אנו ממליצים ליטול את התרופה בערב במקום בבוקר. בכל אופן אין קשר בתגובתך בין הזיבן ללוסטרל ואין להסיק מכך לגבי תרופות אחרות. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 21:30 | מאת: עצבות ללא סוף

שלום, אני קוראת עכשיו את יומני לאה גולדברג, ומרגישה כאילו נפשה התגלגלה בנפשי... משפטים שהיא כותבת כמו יצאו מפי...בהבדל אחד, שהיא לפחות מיצתה עצמה בכתיבתה ובעבודתה כמרצה וכמתרגמת. כמוה, גם אני לא ידעתי מעולם אהבה אמיתית והדדית כמוה, גם אני ויתרתי על כמיהות לב ונפש כמוה, גם אני חשה זרות וניכור אל עצמי, אל העולם כמוה, גם אני חווה דחייה גדולה הן בגלל מראי והן בגלל פגיעותי כמוה, מייחלת לשקט ולשלווה, שלעולם אינם מגיעים כמוה, מבינה שלעולם לא יגיעו ימים אחרים, טובים יותר כל שהיה, הוא שיהיה בגיל 40 העולם אינו צופן בחובו הבטחות לעתיד טוב יותר זהו בעיקר גיל ההשלמה עם מה שיש ומה שאין, גם אם מה שאין כבד מנשוא וגם אם אינך משלים בהכנעה, אלא בסערה רוגשת, לפחות כלפי חוץ מוטב שתעמיד פנים כאילו השלמת, כאילו אתה מסתגל, כדי שלא תאבד אחיזות נוספות בעולם שלא כמו לאה גולדברג, מתקשה להתנחם בספרות שלא כמוה, מתקשה לסלוח, להשלים ולהתפייס לא יודעת אם היא ניסתה טיפול פסיכולוגי. אם כן, וודאי שלא עזר לה. גם לי לא. טיפול אינו מעלים תחושות דחייה עמוקות, תסכולים וכאבי קיום. במקרה שלי, טיפול רק הגדיל את תחושת הניכור הקיימת ממילא, שכן לא נמצאו מטפל או מטפלת שיכלו להכיל את הזעם האדיר שלי. סליחה באמת, שלא עשיתי חיים קלים למטפל ולא התאמתי עצמי לנורמות הטיפול...שלא הקטנתי את מימדי הייאוש כדי שיוכל להשלות אותי ואת עצמו בכך שהטיפול מועיל... לתומי חשבתי שאדם מביא את מכלול אישיותו לטיפול ולא מצנזר אותה כדי שהמטפל יוכל להתמודד עימה ביתר נינוחות... ובתרגום חופשי למילים של פרידה קאלו, סמוך למותה: "הבנתי את הפרינציפ של הקיום, לא מעוניינת לחזור לכאן לעולם".

20/06/2006 | 01:41 | מאת: תמימי

מדוכאת יקרה קראתי את הגיגיך, המזכירים לי תקופה ארוכה של עצבות ללא סוף בעצמי. ואני מזדהה גם עם הכעס שלך כלפי מטפלים שלא השכילו להכיל אותך בכאבך, ניסו לדחוף אותך החוצה ממנו, וגרמו לך בכך רק נזק. חברה שלי כתבה לי פעם שזו זכות לכאוב, וצריך לתת לכואב את כל הזמן שבעולם לכאוב את כאבו. וללוות אותו, כמה שידרש, כמה שהכאב הזה ירצה להיות, עד שיוקל, בלי לנסות לדחוק אותו ממנו טרם זמנו. נראה לי שזה מה שחווית עם המטפלים שלך, ומכאן גם הייאוש והכעס. מהחוויות הדכאוניות שלי עצמי אני יכולה להגיד לך שלמדתי מהן כל כך הרבה. שהדיכאון הוא מורה דרך עצום עבורי להבנת הקיום האנושי. מחדד ברמות גבוהות שאלות על טעם החיים ומשמעותם. והנה, את מחפשת תשובות אצל לאה גולדברג. גם אני חיפשתי תשובות אצל אנשים שונים שחוו ייאוש גדול בחייהם. חלק מהתשובות מצאתי, וחלק אני עדיין מחפשת. אני אשמח לשמוע מה את חווה. אני אשמח לדבר איתך על זה אם את רוצה, גם במייל. אני חושבת שמי שחווה דיכאון לא ינסה לשכנע את המדוכא ש"יהיה טוב"... זה כל כך מעצבן... חמותי היתה מביאה לי פרוספקטים של חשיבה חיובית... מה חשיבה חיובית? על מה היא מדברת בכלל... אני רוצה למות והיא מדברת איתי על חשיבה חיובית. הניתוק הזה מהחוויה של המדוכא יוצרת סבל מיותר. למטפלים רבים אכן קשה להתמודד עם העומק והייאוש של הדיכאון והם מנסים במנגנונים מאניים משל עצמם "לעודד" אותך להרגיש טוב, ובכל מגבירים את חווית הניכור. תודה ששיתפת אותנו ברגשותיך. אם תרצי להמשיך ולדבר, אני אשמח. תמי.

20/06/2006 | 16:49 | מאת: עצובה

שלום תמימי, תודה על התייחסותך. כנראה שבאמת רק מי שסבל מדכאון יכול להבין ללב מדוכא אחר. רציתי רק להבהיר שני דברים: הבעיה עם המטפלים שהיו (והיו 4, וברוך שפטרנו) שגם אם ניסו להקרין אופטימיות או איזון אני לא מצאתי בדבריהם הקלה לייאוש שמקנן עמוק, לחוסר האהבה העצמית ולקנאה במי שמקבלים אהבה מהסביבה. מה שיותר חמור לדעתי, הטיפול האחרון, אצל פסיכיאטר, הסתיים באקורד צורם מאוד מצידי, כיון שבתגובה לציניות, לסרקזם ולשליליות הרבה שבי, אשר הופניתה גם אליו, בזמן דכאון קשה, הוא הקרין לי דחייה וחוסר קבלה מוחלטים, כשאני נותרת עם תחושת אשמה על היותי כזו, שכן, לטענתו, הוא לא חייב לסבול התנהגות כזו מצד המטופל. כלומר, עלי לאלף את עצמי לפני שאני מגיעה לטיפול, כדי שהוד רוממותו המטפל יאות לטפל בי, כי חס וחלילה ש"יותקף" מילולית עבור 250 ש"ח טבין ותקילין. זכורה לי גם פעם כשהתקשרתי במהלך אחת משיחות הטלפון הרבות שלי אליו כשאני מיואשת, והוא אמר לי "שוב צריך לשחק במשחק המוטיבציה?" (הכוונה למוטיבציה להמשיך למרות הייאוש הגדול.) נראה לי שזו התרשלות במילוי התפקיד או שבאמת כדאי שילכו לטיפול רק מי שמרגישים טוב! דבר נוסף, אני לא כל כך מוטרדת מטעם החיים, כי אני מוצאת לי את הדברים שמשמחים אותי ויש בי סקרנות אינטלקטואלית גדולה ואהבה לאמנות וליופי, אני מטפחת את ביתי ומשתדלת לנסוע לטייל בעולם, הבעיה היא שכל חיי אני ל ב ד, מעולם לא היה לי קשר אינטימי קרוב עם גבר שהצליח לחדור אל נפשי (היו נסיונות ספורים, שלא נחשבים), ואיבדתי כל אמון (שמעולם לא היה לי, אגב) בכך שאמצא אהבה קרובה ומספקת בגילי המופלג. אני לא נראית טוב (אני שמנה) וכל חיי חווה דחיות, שלא לומר השפלות בגלל מראי. אני מאוד רגישה ועסוקה בלהסוות את מצב רוחי האמיתי. אני מתקשה ליצור קשרים קרובים באמת, שכן יש לי מודעות יתר לצביעות, לאינטרסים ולשאר התכונות הטובות שמאפיינות את רוב בני האדם, ואני גם טורחת לעמת אותם עם דעתי עליהם או שבמקרים אחרים, פשוט מוותרת בהכנעה על הקשר שאינו מספק אותי. אני מגוננת על עצמי מאוד, שכן איני מסוגלת לשאת פגיעה של הזולת. ברור לך, שלאורך שנים מתפתחים אצלי סלידה מבני אדם, בדידות גדולה וחוסר תקווה. מכאן גם ההזדהות הרבה שלי עם לאה גולדברג. לפעמים באמת נדמה שאין מקום בעולם הזה ליצורים רגישים כל כך. אני יודעת שאת נשואה ואם לילדים, זה לא פותר בעיות, ברור לי, אבל לפחות את חשה אהובה ויש לך את חלקת האלוהים הקטנה שלך. אני כמהה לחלקה כזו ולא מצליחה להגיע אליה, ותחושת התסכול גדולה מאוד. יש בי המון כמיהה לאהוב ולהיות נאהבת אבל האהבה נועדה לאחרים. זהו, סליחה על ההשתפכות, אבל אני בטוחה שתביני אותי. מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך הטיפולית עצובה

19/06/2006 | 21:12 | מאת: נועה שרביט

אני אישה בת 40 מזה 4 שנים אני מטופלת בסרוקסט דווקא מהגנקולוג בשל כאבי תופת שדרשו אשפוז וזריקות לפני מחזור וביוץ עכשיו אני ישנה יותר מדי אבל לא סובלת מכאבים כלל ולוקחת מינון של 1 כדור שלם - 20 ניסיתי להפסיק פעם אחת לאורך חצי שנה התופעות חזרו גם שאני מורידה לפעמים מינון לחצי כדור כמה ימים אני סובלת פתאום מכאבי ראש עזים זה קשור? ולשאלה העיקרית- אני לא שותה- אבל לאחרונה התחלתי קצת חצי כוס באירועים או קצת קוקטליים ויש לי הרגשה שאני בימים האלה ממש זועמת- אני בן אדם מאד שלוו בדרך כלל בלי קשר לכדורים האם זה קשור לשילוב עם האלכוהול או לא? תודה מראש נועה

22/06/2006 | 00:16 | מאת:

לנועה יתכן שכאבי הראש הם מהירידה במינון כאשר ישנה ירידה מהירה מדי של סרוטונין במוח. בקשר לאלכוהול, ישנן שאלות שעדיף לא לשאול. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 20:15 | מאת: אני

שלום רב אני בת 26 , נשואה שנתיים. עוד לפני החתונה סבלתי מחרדות מאוד קיצוניות אובססיביות (OCD) והוחלט יחד עם פסיכולוג ופסיכיאטר על טיפול תרופתי שממש עוזר (פלוטין 40מ"ג ביום). וכעת ישנן מחשבות על ילד ראשון. אני מאוד אוהבת ילדים ותינוקות, מסתדרת איתם הייטב ומצפה כבר להיות אמא בעצמי. היחסים שלי עם בעלי מצויינים ובנויים על אהבה , כבוד הדדי וויתורים הדדיים. אינני מבינה מדוע בכל פעם שאני שוקלת בכובד ראש את המחשבה להיכנס להריון , יש לי מיני התקף חרדה, אני הריי כל כך רוצה את זה , מדוע הפחד הזה? , כיצד להפחיתו?יכול להיות שזה פחד ממחוייבות???או שזו צורת ביטוי שונה ל OCD ? אני יודעת בביטחון מוחלט שאהיה אמא נהדרת , האם זה טבעי ?מה עושים תודה

21/06/2006 | 07:30 | מאת: תמימי

אני יקרה גם אני משוכנעת שתהיי אמא מצויינת. והחרדה, היא רק חרדה, אין היא אומרת שום דבר על היכולות שלך להיות אמא. צריך לטפל בחרדה כמו שמטפלים בחרדה. לא חשוב מה מעורר אותה, היא הרי לא הגיונית, לא לינארית, זה לא פחד ממשהו ספציפי, זו חרדה, נכון? אז צריך לטפל בה ולאזן אותה, גם אולי בשיטות קוגניטיביות- התנהגותיות, או בטכניקות של הרפייה ודמיון מודרך, מה שעוזר לך ומרגיע אותך, פעילות פיזית נמרצת, יוגה, לא יודעת מה. ולגבי האימהות- חוויה מדהימה, שווה כל רגע של חרדה מקדימה... אין כמו לגדל ילדים. רוב בריאות, תמי.

שלום באופן כללי תמיד יש חרדות מפני השינוי הגדול ביותר בחיים. השינוי הגדול ביותר בחיים הוא לא הנישואין (שגם הוא שינוי גדול), אלא המעבר מלהיות אנשים עצמאיים לגמרי להורות. הורות היא חתונה שאין בה גירושין, וכמובן גם אחריות לבן אדם אחר, בן אדם שבתחילה תלוי בהורה (באם ) בכל הצרכים. לכן השינוי הזה הוא כל כך גדול ובכל מקרה (גם אם יש ביטחון שתהיי אמא נהדרת) הוא עלול לגרום לחרדות, כך שלי הדברים נשמעים "נורמליים לגמרי". כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 18:34 | מאת: יסמין

שלום רב אם אני מקבלת מרשם מפסיכאטר פרטי ומבקשת מרופא המשפחה לשנותו למרשם דרך הקופה , האם אני שומרת בכך על סודיות רפואית? או שעצם השימוש במרשם של תרופה נוגדת דיכאון דרך הקופה מטביע את חותמו בתיק הרפואי או במשרד הבריאות.. אני ממש מבולבלת וחסרת אונים כי אני זקוקה לתרופה ואין לי כסף ועם זאת מפחדת להכתים את תיקי הרפואי מחשש שצעד זה יסגור לי דלתות בעתיד, שכן אני מתכננת ללמוד מקצוע טיפולי.. אנא ייעצו לי כי אני מרגישה שהתבלבלתי לגמרי.. אגב, אני לא מתביישת בלקיחת הכדורים אני פשוט מודעת לבעיתיות העניין. תודה, יסמין

20/06/2006 | 13:14 | מאת: צבי

אם את רוצה שקלונך לא ייחשף ברבים, הפתרון היחידי הוא לפנות לרופא פרטי וגם לקנות את התרופות באופן פרטי. במקביל צריך לקוות שתמורת התשלום הרופא והרוקח ישמרו את התיוג הפסיכיאטרי שתקבלי בסודי סודות וכך קלונך לא יחשף לעיני כל. לידיעתך, כאשר רופא משפחה מקליד במחשב שאת לוקחת תרופה כלשהי (ובמיוחד פסיכיאטרית), כל רופא מקצועי אחר יכול לראות זאת וזה עשוי לפגוע בטיפול הרפואי שתקבלי מהם בעתיד.

20/06/2006 | 20:35 | מאת: אילנה

היי יסמין גם באם נרשם בתיק הרפואי ,אין לאף אחד גישה לתיק ללא רשות ממך, כך שאף אחד לא יודע. במידה ויבקשו אישור שאת כשרה לעבודה. הרופא המטפל יתן לך מכתב כזה מבלי לציין את העובדה שאת נוטלת כדורים. את הנ"ל קיבלתי כאשר דיברתי עם הרופא המטפל שלי. ואל תסתכלי על זה כהכתמה- זה יכול לקרות לכל אחד גם אני נלחצתי מזה בהתחלה- אבל הכי חשוב זה לקבל טיפול מתאים כדי שתוכלי לעבוד ולתפקד רגיל. בהצלחה ותעשי מה שליבך אומר לך

21/06/2006 | 21:29 | מאת:

ליסמין לצערי זה המצב. אפשר לשתף את הרופא הפרטי בהתלבטות והוא יכול לחשוב על תרופות זולות יותר. ישנן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שמחירן בבית מרקחת באופן פרטי בסביבות 70-80 שקלים לטיפול חודשי, אין זה סכום גבוה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 15:51 | מאת: ?????

1.זאת אומרת שאי קיום הבטחה שהובטחה ונדחתה המון פעמים והוא נורא ציפה לה, ודיבורים בלי מחשבה מוקדמת על הבנה למצבו הדחוק לדבריו והבנת הפחדים שלו ,לאחר שרציתי בכלל להגיד לו דברים אחרים ולשמח אותו ובמקום זה החלטתי להיות אמפטית עד כדי רוע כמו שפעם דיבר איתי מישהו אחד,לא יכולה לעשות כלום? 2. איך זה יכול להיות שמאשפזים מישהו על סמך הפניה של קרוב שלו שהוא דייר in out במוסד פסיכיאטרי? 3. אם אני הבטחתי שאני אבוא אליו אם הוא ישתחרר ולא באתי כי מישהי עם כח שכנוע אדיר למה לבוא אליה ולשלם לה (בלי שהיא תדע שנכנסתי למצוקה כספית) ולדחות ביקורים אצל חברים, ולא סיפרתי מה הבעיה כי אמרו לי לא לספר או שכן סיפרתי ונתקלתי בתגובות מבטלות ולא באתי למרות שחרדתי לגורלו והוא נשמע אומלל ונראה אומלל, ובפעמים המעטות שבאתי מיהרתי ללכת עם החלטה לחזור שלא התממשה, אז זה גם בסדר? 4. למה אפשר לכפות אשפוז אם נמצאים הרבה אנשים זרים ומוזרים בחדר אחד וההפסקה היחידה היא בתוך חצר ואפשר להתחרפן רק מלהיות שם? 5.איך יכול להיות שכל כך קל לאשפז ולשחרר אחר כך עם כדורים לטיפול עצמי?

21/06/2006 | 21:23 | מאת:

שלום, שאלות רבות אבל איני יכול לענות עליהם כי התמונה לא מספיק ברורה. בכל אופן קשה מאוד לאשפז אדם נגד רצונו ובטח שלא עושים זאת על סמך דברי המשפחה בלבד. ישנם חוקים שמחמירים בנושא זה. כמובן שלהבטיח דברים ולא לקיים עלולים להחמיר את המצב הנפשי של כל אדם וגם לגרום לו למצוקה, במיוחד אם אדם נמצא במצב נפשי לא טוב ונמצא בבית חולים. חשוב לבקר אדם שחולה ובטח חשוב לקיים הבטחות. כל טוב דר' גיורא הידש

22/06/2006 | 13:53 | מאת: ????????????

מה אם אני לא ידעתי שהבן אדם חולה? מה אם אף אחד לא הדריך אותי בתור ידידה חברה שביקורת וויכוחים עלולים לפגוע בדימוי העצמי ולגרום להתגברות התופעות של המחלה? מה אם אני רציתי לקיים והייתי חייבת ללכת למורה פרטית שקבעה לי שיעורים ואמרה לי שאם אני לא מבטלת אותם בזמן אני צריכרה לשלם עליהם ואני הייתי כבר במשיכת יתר ובלי כסף והתייעצתי עם קרובים ואמרו לי שעדיף ללכת לשיעור ולדחות את הבן אדם. איך זה יכול להיות שאשפזו מישהו על סמך טלפון של אחיו חולה הנפש בחופשה? מה עם זה שיש לי לחצים מהבית ואני מרגישה בדיעבד עכשיו שאני משתגעת ואני יודעת שאם אני אתאשפז: א. לא ישארו לי חברים ב. לא ישארו לי זכויות ג. אני אשתגע עוד יותר? עדיין לא קיבלתי תשובה איך יכול להיות שקל כל כרך לאשפז ולאבחן וגם לשחרר עם כדורים לטיפול עצמי.

19/06/2006 | 14:15 | מאת: שלום

שלום באם ארגיש בתופעות גמילה מהקלונקס מתי אני אמור להרגיש אותם? אילו סימפטומים יכולים להיות בדרך כלל והאם הם יכולים להיות חמורים? אני לוקח חודש. בהתחלה הייתי לוקח עד 1.5 מג וירדתי לכדור אחד כבר שבוע. אשמח לתשובות

21/06/2006 | 21:15 | מאת:

שלום, התופעות הן בעיקר שלחרדה ואי שקט פנימי, במקרים כאלו מומלץ לחזור שוב למינון הגבוה יותר של קלונקס ואחר כך לנסות לרדת שוב. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 14:08 | מאת: ימית

רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי תקופה מאוד ארוכה . אני בת 24 לחיי, למה תמיד יוצא לי לרצות אנשים שלא רוצים אותי?הכוונה אני נמשכת לאנשים שלא רוצים בי.יצאתי עם מישהוא תקופה לא יסתדר מבחינתו הוא רצה לסיים את הקשר איתי. מאותו תקופה הייתי יותר מנסה להתקרב אליו בכל צורה שהיא הרגשתי שאני כמו סמרטות רק כדאי שזה לא יהיה ככה וזה ישתנה להתחלה. ולאט לאט זה נהפך להרגשה של אהבה כלפיו ואני מוצאת את עצמי חושבת עליו המון. זה הגיע למצב שיצא מכלל שליטה, עזבתי את מקום עבודתי עקב כך שלא הייתי יכולה להיות מרוכזת. *חשוב לי לציין שזה כבר הבחור השני שאני מרגישה אליו אותו דבר,ושגם לא רצה אותי פתאום רציתי אותו והתעקשתי והושפלתי. למישהוא יש תשובה לזה ?למה זה זה אמור להיות ההפך ברגע שהוא לא רוצה אותי ואומר לי אני אמורה לא להמשיך לרצות אותו? יש לי בעייה נפשית אולי ? תודה ימית

21/06/2006 | 21:14 | מאת:

לימית כמובן שישנן אפשרויות רבות וכל אדם שונה, אבל יתכן שמדובר בקושי לסבול ולספוג דחיה, אדם שאינו מסוגל לעמוד בדחיה יעשה הכל, וכנראה שבמקרה שלך זה הכל, כדי לנסות ולשנות את רוע הגזירה. כיוון שאת אומרת שזו הפעם השניה ויתכן שמדובר כאן בדפוס, אז כדאי מאוד לפנות לשיחות-פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 14:05 | מאת: שלום

שלום אני נוטל כבר כמעט חודש קלונקס 0.5 מג לפני השינה ותרופת SSRI לטיפול בחרדות. החרדות נרגעו מעט אבל מופיעה מידי יום תחושת מועקה שקשה להסביר אותה(בהתחלה היה יותר חרדות). מעין דיכאון ללא סיבה שמופיע מהרגע שאני קם. אני מפסיק עם הקלונקס כדי לא להתמכר, אך האם יכול להיות שהוא היה הגורם למועקות שלא היו בתחילת הטיפול)?

לשלום, באופן עקרוני התשובה היא חיובית, אבל בדרך כלל הקלונקס בשמוש קצר (גם חודש) אינו גורם לדיכאון. בדרך כלל כאשר החרדות חולפות הן עלולות להפוך לדיכאון או שהדיכאון שהיה חבוי מתחת לחרדות בא לידי ביטוי. מה שנותר לעשות הוא לחכות להשפעה המלאה של התרופה ואז גם הדיכאון יחלוף. בכל אופן לרדת במינון של הקלונקס ולהשתמש רק בשעת הצורך הוא רעיון טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 13:34 | מאת: מאיה

האם לוסטרל יכול לגרום למניה?

21/06/2006 | 20:58 | מאת:

למאיה לפי הספרים לוסטרל היא התרופה היחידה נוגדת דיכאון שאינה גורמת למאניה, לפי הניסיון שלי היא בהחלט גרמה למאניה אצל אנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 13:20 | מאת: מירי

אני מאובחנת כסכיזופרנית כבר 3 שנים ומאז אני לוקחת זיפרקסה.התחלתיעם מינון של 20 מ"ג וירדתי בהדרגה ל 5 מ"ג.המצב שלי יציב אבל עליתי במשקל כ-25 קילו.העלייה במשקל מאוד מפריעה לי.אני בקושי יוצאת מהבית בגלל זה וההערכה העצמית שלי מאוד נמוכה.דיברתי עם הרופא שלי על לנסות להחליף לכדור אחר אך הוא לא מסכים בגלל שהמצב שלי יציב והוא לא רוצה להסתכן. מה כדאי לעשות במצב כזה?אני עושה ספורט כל יום(קרוב לשעתיים)ובכל זאת לא מצליחה לרדת במשקל ולכן אני כבר מיואשת.כדאי לי לנסות להחליף רופא שאולי כן יחליף לי את הזיפרקסה בכדור אחר? מירי

20/06/2006 | 12:29 | מאת: דור

ניתן להוסיף טופאמאקס (TOPAMAX) לזיפרקסה. מדובר בתרופה שפסיכיאטרים לפעמים רושמים כדי לדכא תאבון ולהביא לירידה במשקל אצל חולים שמנים שהשמינו עקב שימוש בתרופות פסיכיאטריות. אפשרות אחרת- אולי יותר טובה- זה להחליף פסיכיאטר ואז התרופות המומלצות הן גאודון או סרוקוול במקום הזיפרקסה. הכי חשוב שתמשיכי לעשות ספורט שעתיים כל יום בשילוב דיאטה מאוזנת. אמנם התוצאות לא מיידיות אך זאת הדרך הנכונה לרדת במשקל.

21/06/2006 | 20:57 | מאת:

למירי ההתלבטות קשה כי בכל החלפת תרופה יש סיכון, אם דיאטה וספורט ודברים מקובלים לא עוזרים צריך לשקול שוב להחליף את התרופה לתרופות שדור ציין. בכל אופן ההחלטה הסופית היא תמיד של המטופל ולא של הרופא, אם את בחורה שמודעת לעצמה ומצבה, את בהחלט יכולה לשקול מה טוב ומה נכון עבורך ואלו סיכונים את מוכנה לקחת על עצמך. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2006 | 13:19 | מאת: יפית

ביתי בת ה19 סיימה תלמידה מצטיינת אך מזה שנה סובלת מדיכאון קל-שינויים במצבי רוח,מחשבות של חרדה סביב הצלחה כשלון תלוש לחלוטין מהמציאות.היתה במספר שיחות אך נראה לי שהיא זקוקה לעזרה תרופתית. מה מתאים ואיפה אוכל לקרא על סוגי התרופות ותופעות הלוואי שלהן -תודה על הענות מהירה

21/06/2006 | 20:54 | מאת:

ליפית כמובן שתוכלי לקרוא בפורום, יש חומר רב מאוד, כמו כן יש הרבה מאוד חומר ברשת על תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצת ה SSRI תרופות הפועלות על הסרוטונין. ספר מצויין הוא "פרוזק-התרופה של שנות התשעים". כבר לא חדש אבל עדיין אקטואלי ונכון לדעתי. כל טוב דר' גיורא הידש