פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
מנהל פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
עברתי הפלה יזומה לפני 4 שנים. (גרידה) לא היו סיבוכים. מאז הדגדגן שלי רדום. אין כמעט גירוי כמו בעבר והאורגזמות מאד מאד מאד חלשות. מתוסכלת מאד. פניתי לרופאים במהלך השנים אף אחד לא ידע במה מדובר מכיר את התופעה? לאן לפנות?
מיכל שלום, קשה לי לחשוב על קשר בין הדברים. זה כמובן לא אומר שאין קשר, אבל לא לכל דבר ניתן לתת הסבר מלומד המבוסס על עובדות מדעיות. מציע לפנות למרפאה העוסקת בתפקוד מיני. בברכה
הי ב us אשכים נמצא טובלורית אקטזיה באפידימיס ימין סובל כרונית מאשך כואב ונפוח שנים רבות מה המשמעות
יאיר שלום, פורום זה נותן מענה לבעיות הקשורות בכירורגיה הגינקולוגית (נשים) בלבד. ממליץ לך לפנות לפורום בתחום האורולוגיה. בברכה
הי אני חודשיים אחרי לידה נרתיקית שבה חתכו אותי ותפרו אותי המון זמן. התפרים התאחו לא טוב ואני אמורה לעבור ניתוח לתיקון.העניין הוא שגם הנרתיק שלי צנח ורואים ומרגישים אותו בפתח הנרתיק- זה מה שגניקולוג אמר לי. האם החתך שבוצע בי הוא הגורם לצניחת הנרתיק? והאם אצטרך להתמודד עם אי הנוחות הזאת לכל החיים? תודה.....
הי, ומזל טוב ללידתך! הגורם לצניחת הנרתיק / אברי האגן הינו הטראומה שנגרמת לרקמות התומכות (רקמת שריר ורקמת חיבור) ברצפת האגן במהלך מעבר הילוד בתעלת הלידה. בד"כ הנזק הנ"ל אינו קשור באפיזיוטומיה (חתך החיץ). אין שום סיבה שתסבלי מצניחת הנרתיק לכל החיים. ניתן לטפל בצניחה ביעילות בין אם באמצעים שאינם ניתוחיים (כגון תומכן / פסרי נרתיקי) או באמצעות ניתוח ייעודי לתיקון הצניחה. יתכן מאד שניתן אף לטפל בצניחה באותה ההזדמנות בה מבצעים תיקון של החתך שלדבריך החלים לא טוב. כדאי להיוועץ ברופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה על מנת להעריך את המצב ולתכנן את הפתרון שיתן מענה לבעיות השונות. בברכה
שנתיים לאחר ניתוח הרמת שלפוחית וחיזוק עי רשת והוצאת רחם מרגישה שוב כובד ולחץ בנרתיק האם יכולה להיות צניחה חוזרת?
שלום חוי, בניתוח לתיקון צניחת אברי האגן קיים לעיתים סיכוי קטן להישנות צניחה. הדבר תלוי באיכות הרקמה המקורית, בתכנון הניתוח (לאלו מדורים הוא נועד לתת מענה) ובטכניקה הניתוחית (רשת, תפרים וכו') כמו גם לסוג הפעילות ומידת האינטנסיביות שהמטופלת מבצעת בשגרה. בשונה מניתוחים שמטרתם לרפא מחלה ע"י הסרת האיבר החולה (כגון כריתת התוספתן, ואז לעולם לא תוכל לקרות שוב דלקת בתוספתן), ב'כירורגיה משקמת' מבוצעות מניפולציות כירורגיות על הרקמה במטרה לשפר את תכונותיה, את חוזקה ואת התמיכה שהיא מקנה לאברים השונים באגן. במרבית המקרים, כאשר הניתוח מתוכנן נכון ומבוצע בטכניקה טובה ובמיומנות, הסיכוי להישנות הינו קטן. אך פה ושם עלולה להתרחש צניחה חוזרת, בד"כ בדרגת חומרה קלה יותר ולא תמיד כזו שגורמת לתסמינים כלשהם. על פי רב ניתן לטפל גם בכך ביעילות במידה שהצניחה מטרידה וגוררת אי נוחות ופגיעה באיכות החיים. אישית, ובהסתמך על עבודות מחקר שבוצעו, במקרים של צניחוה חוזרת אני נוטה להעדיף את הגישה הניתוחית הלפרוסקופית / רובוטית על פני הוגינלית כיוון שבגישה זו ניתן על פי רב להשיג תוצאה טובה לאורך שנים ארוכות. בברכה
כרגע בטיפולי פיזיותרפיה. נאמר לי שאכן הצלקת היא הגורם למכאובי. האם יש דרך לתקן ולהקל עלי
דר' פיינר שלום, האם כריתת הרחם בגישת פתיחת הבטן עם חתך אורכי באשה ללא עודף משקל ותפקוד תקין של איברי אגן הינה ניתוח עם סיכון גבוה לאובדן דם וצורך במתן דם. האם מצב כזה קורה באחוז גבוה של כריתות רחם (אובדן דם , דימום מסיבי ...) אני שואלת כי נודע לי שלפני הניתוח עושים בדיקת דם ע"מ לדעת את סוג הדם של המנותחת. כמו כן מה הסיכון לפגיעה באיברים הסמוכים במהלך הניתוח. (למיטב הבנתי פתיחת הבטן דווקא מאפשרת שדה ראיה טוב יותר של האיברים ובשל כך סיכון שכזה אמור להיות קטן יותר , האם נכון). תודה על תשובתך
שלום לך, כריתת רחם בטנית פתוחה מבוצעת לרוב עקב רחם שרירני גדול במיוחד (שווה בגודלו לרחם הריוני מעל 16 שבועות הריון) או בניתוחים מתחום הגינקולוגיה האונקולוגית לדוגמא עקב סרטן השחלות או סרטן צוואר הרחם. חסרון הגישה הפתוחה הינו תקופת החלמה ממושכת יותר וכאב מורגש יותר בהשוואה לגישה לפרוסקופית. בנוסף הסיכוי לזיהום בצלקת הניתוח גבוה יותר אף הוא. אובדן דם הינו אחד הסיכונים שבניתוח כריתת הרחם בכל גישה ועל כן לפני ניתוח לכריתת הרחם מקובל ליטול דגימת דם לבנק הדם למקרה שיהיה צורך במתן מנות דם. במרבית המקרים צורך זה אינו מתממש. מידת הסיכון לפגיעה באברים סמוכים תלוייה בין היתר בגודל הרחם ובמיקום השרירנים (אם מדובר ברחם שרירני) וכן בניתוחים קודמים שאולי עברת ובנוכחות הידבקויות אגניות. ככלל בניתוח לפרוסקופי/רובוטי הבטן מנופחת בגז והצפייה בשדה הניתוח נעשית דרך מצלמה איכותית כך שהיכולת לראות פרטים טובה לא פחות ואולי יותר בגישה אנדוסקופית בהשוואה לפתיחת הבטן. בהצלחה!
שלום ד"ר פיינר, אני בת 51, בעברי 3 לידות נרתיקיות. מזה כמה שנים בריחת שמן קלה מאד במאמץ - לא פגם באיכות החיים. ביומיים האחרונים דליפת שתן בכל כמה דקות (ביום ובלילה). האם תיתן כזו הדרדרות פתאומית? האם יכול להיות הפיך? ומה הטיפול?
שלום גילי, דליפת שתן בכל מצב אשר החלה בפתאומיות מחשידה לדלקת בדרכי השתן ומומלץ לבצע בדיקת שתן לכללית + תרבית גם אם אינך חשה בתסמינים קלאסיים כגון צריבה במתן השתן. מצבים אחרים העלולים לגרום לתופעה כזו כוללים 'נצור' (פיסטולה) - חיבור שלא אמור להיות בין שלפוחית השתן לנרתיק. מעבר שכזה עלול להיווצר בעקבות ניתוח באגן או לאחר טיפול בקרינה. בנוסף, תסמונת השלפוחית הפעילה ביתר (בעבר 'שלפוחית רגיזה') עלולה לגרום לדליפת שתן ביום ובלילה אם כי התסמינים על פי רב מופיעים בהדרגה. בכל המצבים ניתן לטפל ובמידה רבה לשפר את חומרת התסמינים או להעלימם לחלוטין. יש לפנות להערכה ע"י אורוגינקולוג.ית ולעיתים לבצע בדיקת אורודינמיקה שמטרתה לאפיין את מנגנון האי שליטה. בברכה
שלום רב, ראשית כל תודה על הפורום המדהים ועזרתך ועל תשובותיך שמעשירות את המשתתפים בפורום שאלתי היא האם ידוע לך על הקשר או סיכון מוגבר ל- RCC בנשים שעברו כריתת רחם מסיבות שפירות. ראיתי מאמרים על כך שנעשו מחקרים ונמצא שכריתת רחם היא גורם סיכון ל-RCC ועוד סוגי סרטנים. לא הבנתי בדיוק האם הקשר נובע מסיבה מולדת כלשהי או מכך שבמהלך הניתוח פוגעים באיברים הסמוכים שקשורים למערכת השתן והכליות. כמו כן הבנתי שמומלץ לשקול היטב( כאשר מדובר בסיבות שפירות כגון שרירנים) לפני שמחליטים על כריתת רחם וזאת בגלל הסיכון הנ"ל. אבל מה לעשות באשה בת 53 עם רחם שרירני בגובה 22 שבועות הריון (שמצב כזה הוא נזק לבריאות כי רחם שכזה פוגע ולוחץ על איברים הסמוכים) מצד אחד אומרים שכריתת רחם הינו ניתוח שגרתי ופתרון טוב לרחם שרירני גדול מאוד על מנת למנוע נזק בריאותי נוסף, מצד שני הסיכון הנ"ל ממש מפחיד. תודה רבה
שלום לך, אכן מס' עבודות מחקר הצביעו על שכיחות מוגברת לכאורה של סרטן הכליות בנשים שעברו כריתת רחם מסיבות שפירות. אחד המחקרים פורסם בכתב העת המכובד JAMA ב-2010 והראה עלייה בשכיחות המחלה מ-0.15% באוכלוסיה הכללית ל-0.2% בנשים לאחר כריתת רחם. המנגנון אינו ברור לחלוטין אבל חשוב לשים לב שגם לאחר העליה בסיכון מדובר במחלה ששכיחותה לא גבוהה. יתרה מכך, עיקר העליה בסיכון נצפתה בנשים אשר עברו כריתת רחם בגיל צעיר (עד גיל 44). מנגד רחם שרירני בגודל התואם למעל 20 שבועות הריון (מגיע עד מעל הטבור) עלול לגרום לתסמיני כובד, אי נוחות ולחץ בבטן ובאגן ולפגוע באיכות החיים ולעיתים אף להפריע לתפקוד התקין של מערכת השתן והעיכול לדוגמא בעקבות לחץ מכני על השופכנים. רחם שכזה, על אף הסיכון המדובר, מהווה התווייה רפואית מוצדקת וסבירה לניתוח כריתת הרחם. בברכה
שלום.. עברתי לפני כשנה ניתוח לניקוז אבצס בבלוטת הברטולין בצד ימין.. אני עדיין חשה אי נוחות באיזור וקצת נפיחות פנימית.. ( לא יודעת אם זה בגלל הצטלקות או בגלל שנשאר שם בפנים קצת מהאבצס) האם יש משהו שאפשר לעשות נגד הכאבים והאי נוחות? משחות מסויימות? טיפולים ביתיים? משהו.. תודה
הציעו לי לשים פולידין לטיפול ולמניעה של זיהומים.. האם אפשר? זה יכול לגרום נזק? תודה
שירה שלום, על פניו נשמע יותר כקשור להצטלקות. שארית של תוכן מזוהם היתה ככל הנראה מתבטאת בהמשך תהליך דלקתי עם נפיחות ניכרת, אודם, רגישות וכו'. כדאי להיבדק על מנת להתרשם מה סיבת הכאב ולטפל בהתאם. בברכה
שלום דר.. לפני כמה ימים התחילו כאבים חזקים מאוד .. נבדקתי והופנתי למיון שם אמרו שיש אבצס בבלוטה ועשו לי ניקוז בהרדמה מקומית.. נתנו לי גם אנטיביוטיקה לשבוע.. אני ממש סובלת מכאבים חזקים.. קשה לי לשבת ללכת.. כל נגיעה באזור כואבת מאוד.. ישנם גם כאבים חדים כאלה..כבר לוקחת אנטיביוטיקה 3 ימים ולא מרגישה עדיין כל כך שיפור במצב.. כמה שאלות..: 1. האם זה נורמלי שהאנטיביוטיקה עדיין לא משפיעה? תוך כמה זמן אמורה לעבוד 2.יכול להיות שהכאבים החדים הם מהחתך שעשו? 3.האם זה נורמלי שעדיין יהיו כאבים ונפיחות גם אחרי הניתוח? 4.חימום האזור (אמבטיה/ מים חמים וכו') יכול לעזור בריפוי? תודה!
בת 72. לפני 5 יום עברתי ניתוח להרמת דפנות הנרתיק ו TVT-O . מאז הניתוח יש לי דליפת שתן כל הזמן. האם זה שכיח? בתודה שולה
שולה שלום, ניתוח TVT-O נועד לטיפול בדליפת שתן 'במאמץ' (כלומר בשיעול, עיטוש, צחוק וכו', מצבים המאופיינים בעליית הלחץ התוך-בטני) ושיעור ההצלחה שלו סביב 85%-90%. הניתוח לא נועד לטפל במנגנונים אחרים של דליפת שתן (כגון דליפה 'מדחיפות' או דליפה כתוצאה ממילוי יתר שך שלפוחית השתן). לעיתים לאחר ניתוח עלולה להיגרם באופן זמני החמרה לכאורה בתסמיני דליפת השתן. במצב זה כדאי לבצע בדיקת שתן כללית + תרבית לשלילת דלקת בדרכי השתן. אם הבדיקה תקינה מומלץ להמתין על תום תקופת ההחלמה (4-6 שבועות לאחר הניתוח) ולשוב להערכה במסגרת בה עברת את הניתוח. בהחלט יתכן כי במהלך התקופה הזו ישתפרו התסמינים והשליטה במתן השתן. בברכה
נותחתי לפני 6 שבועות. מייד לאחר הניתוח החלו כאבי בטן תחתונה וממשיכים כבר חודש וחצי. לדברי המנתח לא קשור לניתוח ונשלחתי לסיטי. מה זה יכול להיות ? האם לא כדאי לפני הקרנה של סי טי לבצע א.ס. וגינלי (אם מותר אחרי חודש וחצי מהניתוח) + א.ס. שלפוחית שתן ? האם סי טי היא הבדיקה הנכונה ?
מילי שלום, נכון שהכאב לא בהכרח קשור ישירות בניתוח, אם כי נהוג לומר ברפואה 'אין גם כינים וגם פשפשים' כלומר אם עברת ניתוח בחלל הבטן/אגן (גם אם בגישה וגינלית) ומיד אח"כ החלו כאבים, אז סביר שיש קשר בין הדברים. יכולות להיות סיבות רבות לכאב שלאחר ניתוח כמו לדוגמא 'קולקציה' (הצטברות של דם) שלעיתים נוטה להזדהם, דלקת בדרכי השתן, מתח הנוצר באזור בו כיפת הנרתיק קובעה אל האגן (תלוי באיזו טכניקה) ועוד. א.ס. וגינלי יכול לזהות קולקציה באגן ביעילות ובהחלט אפשרי בטווח ששה שבועות מהניתוח. CT ייטיב לראות בעיות הקשורות במערכת העיכול. מומלץ לעבור הערכה מלאה הכוללת שאלות בדבר תסמינים נוספים פרט לכאב וכן מיקום הכאב ואופיו, בדיקה גופנית מכוונת לאזור הבטן והאגן, בדיקות מעבדה (דם ושתן) ובדיקת הדמייה US/CT וכו' ומשןם להמשיך. בברכה
תודה רבה על המענה המפורט :)
שלום, בת 44, יש לי צניחת רחם דרגה 3, המליצו לי לעשות כריתת רחם. יש לי כמה שאלות: 1. הרופא אמר שהשחלות נשארות ויהיה ביוץ, לאן תצא הביצית אם אין רחם? 2. מה תהיה השפעה על הגוף אחרי הסרת רחם? השמנה, הזדקנות? 3. האם עדיף ניתוח משמר (הרמת רחם) או כריתה? 4. מה עדיף כריתה וגינאלית או בטנית? בבטנית נשארת צלקת? תודה רבה
שלום אולגה, 1. הביצית תצא לחלל הבטן והאגן ותיספג ברקמות. אין לכך כל משמעות. 2. הרחם הינו איבר שכולו עשוי משריר ותפקידו לאפשר הריון ולידה. אין בו כלל רקמה אנדוקרינית ואינו קשור בהפרשת הורמונים. לכן הסרת הרחם אינה כרוכה בהשמנה או בהאצת תהליכי ההזדקנות. 3. הבחירה בין ניתוח משמר רחם לבין ניתוח הכולל כריתת הרחם תלוייה בגורמים רבים לרבות חומרת הצניחה במדורים השונים (צניחת הרחם, צניחת המדור הקדמי - שלפוחית השתן, וכו'), מצב הרחם וצוואר הרחם (בדיקות פאפ, דימום רחמי מוגבר וכו') ולא פחות מכך העדפתה של האשה עצמה (יותר נשים כיום מעדיפות לשמר את הרחם גם לאחר שסיימו ללדת). אישית, באשה בגיל 44 אני בהחלט מציע גם את האפשרות לשימור הרחם והשבתו למקומו. אין הכרח בכריתת הרחם ואפילו אין עדות מובהקת לכך שיש יתרון בכריתת הרחם מבחינת איכות הטיפול בצניחה. 4. ניתוח בגישה בטנית (כיום מבוצע דרך פתחים זעירים בדופן הבטן כלומר בלפרוסקופיה או ברובוט) משאיר סימנים קטנים (כ-1 ס"מ כל אחד) של הפתחים הלפרוסקופיים אשר בד"כ נרפאים היטב. לגישה הבטנית מס' יתרונות בפרט בנשים צעירות כפי שאת: - 'הציר'/כיוון אליו נתמך הנרתיק הינו נכון יותר מבחינה אנטומית בהשוואה לתיקון המבוצע בגישה וגינלית --בצניחה בדרגה מתקדמת (דרגה 3) הגישה הבטנית מאפשרת שימוש ברשת אשר יש לה יתרון על פני שימוש רק בתפרים מבחינת סיכויי ההצלחה בתיקון צניחה מתקדמת. בגישה הוגינלית לא מומלץ יותר להשתמש ברשת. - כאשר מבוצע קיבוע של כיפת הנרתיק בגישה וגינלית הסיכוי לכאב אגני מתמשך לאחר הניתוח או לכאב מסויים במגע מיני רב יותר מאשר בגישה הבטנית כיוון שכיום ניתוחים אלה המבוצעים בגישה בטנית נעשים בלפרוסקופיה / רובוט ולא בפתיחת בטן בחתך גדול, לדעתי היתרונות של הגישה הבטנית בגיל צעיר עולים על אלו של הגישה הוגינלית. בברכה
המון תודות על התשובה המפורטת! שאלה לגבי סעיף 3, לגבי המשפט האחרון שלך - איך יכול להיות שלכריתת רחם אין יתרון על שימור, הרי לא יהיה רחם לא יהיה מה לצנוח בחזרה? ובניתוח משמר זה יכול לרדת שוב, לא? האם יתרונות של הכריתה: אין וסת, לא צריך אמצעי מניע, ירידת סיכוי לסרטן הרחם - לא עולים על היתרונות של שימור רחם? תודה
שאלת שאלות מצויינות שמעשירות את הדיון בפורום..... כריתת הרחם לכשעצמה אינה מונעת צניחה בעתיד, כי אם ההליכים הניתוחיים שמתקנים את הכשל הרקמתי, בין אם ע"י תפרים או בעזרת רשת, הם אשר מונעים הישנות צניחה. כלומר, גם לאחר כריתת הרחם עלולה להתרחש צניחה של כיפת הנרתיק (היכן שכעת מצוי צוואר הרחם) במידה שלא מבוצע הליך ספיציפי שמטרתו לתמוך את כיפת הנרתיק למקומה. כשמתרחשת צניחה שכזו, התחושה דומה מאד לצניחת הרחם כיוון שמדובר באותו המדור (מה שמכונה בפינו מדור מרכזי או 'אפיקלי' מלשון אפקס). מכאן שגם אם מבוצעת כריתת הרחם וגם אם מדובר בניתוח משמר קיים סיכוי (קטן) להישנות צניחה, ולשם כך חשוב להקפיד בניתוח המקורי להקנות תמיכה טובה לכל המדורים המעורבים בצניחה. לגבי מאזן השיקולים בעד ונגד: - אלווסת - יש נשים שמאד שמחות להיפרד מהווסת בעוד אחרות מרגישות יותר מחוברות להיותן נשים כאשר הווסת מגיע בכל חודש. עניין של העדפה אישית. - צורך באמצעי מניעה - לפי המלצות האיגודים הגינקולוגיים בעולם ובארץ, כאשר מבוצע ניתוח כלשהו בחלל הבטן באשה שסיימה את תכנית הילודה, מומלץ לכרות חצוצרות בעיקר כי הוכח במחקרים איכותיים שהחצוצרות מעורבות באחוז גבוה בהתפתחות סרטן השחלה. מדובר במחלה קשה וקטלנית שאין לנו אמצעים טובים לאבחן אותה בשלב מוקדם ומרבית המקרים של סרטן השחלה מאובחנים בשלב מפושט לצערנו. לחצוצרות אין כל תפקוד הורמונלי וכל תפקידן הוא לאפשר את קיום ההפריה ומעבר הביצית המופרית לרחם. כריתת חצוצרות הינה הליך פשוט מבחינה כירורגית ואינו מגדיל את משך הניתוח או מידת הסיכון בו. ניתן בהחלט ומומלץ לשלב כריתת חצוצרות בלפרוסקופיה כאשר מבצעים הרמת הרחם, כמובן בתנאי שהאשה מעוניינת בכך כך שאין צורך באמצעי מניעה כלשהו בהמשך. - סיכון לסרטן הרחם - להבדיל מסרטן השחלות, סרטן רירית הרחם מאובחן במרבית המקרים בשלב מוקדם של המחלה כיוון שבאופן טיפוסי זו מחלה שגורמת לדימום. כך שהרווח בכריתת הרחם מבחינת מניעת סרטן אינו גדול ובוודאי שזו אינה נחשבת סיבה לכריתת הרחם. ולאחר שכל זה נאמר, האפשרות לבצע כריתת רחם כחלק מתיקון הצניחה בהחלט קיימת ומקובלת אך כאמור אין בה הכרח וכאמור לא הוכח יתרון על פני שימור הרחם. בברכה
אחרי כריתת רחם , צוואר רחם וחצוצרות. הבנתי שיש תפר בנרתיק, האם ביחסי מין מגיעים לאיזור התפר?!האם חשש בגלל זה הוא הגיוני?! דבר נוסף, במצב רגיל בקיום יחסים הזרע ממשיך לכיוון הרחם, מה קורה אחרי הניתוח? (אם הנרתיק חסום בצידו השני בגלל התפר,לאן הולך הזרע)
שלום לך, אכן קצה הנרתיק סגור בתפר ועל כן מומלץ שלא לקיים יחסי מין עם חדירה למשך ששה שבועות לאחר הניתוח. לאחר מכן (ולאחר שנבדקת ע"י המנתח) בד"כ אין חשש. במצב זה, נוזל הזרע בחלקו נשפך בחזרה אל מחוץ לנרתיק ובחלקו נספג ברקמות ונעלם. בברכה
רופא שלך סיפר לך על כיפת הנרתיק? אני לא ידעתי על זה לפני הניתוח הארור הזה
מה בנוגע לכיפת הנרתיק?
שלום רב, בת 66, פעילה ספורטיבית. אובחנתי כסובלת מצניחה בדרגה מתקדמת עם בלט מאיבר המין.עקב חששותי מניתוח ותקוותי שהמצב לא יתדרדר עוד, התנהלתי תקופה ארוכה עם המצב ואף התרגלתי לכך ולמגבלות הכרוכות בו. לאחרונה היתה התדרדרות גדולה במצבי ועקב חיכוך של הבלט התחילו דימומים קלים ונוצר פצע שאינו מתרפא בראש הבלט. החלטתי לטפל בנושא במיידית ורציתי לשמוע את היתרונות והחסרונות של טיפול בגישה ואגינאלית ובגישה לפרוסקופית וכמו כן, איך ניתן לטפל בפצע החיכוך שנוצר?
דליה שלום, יתרונות הניתוח בגישה וגינלית: ניתוח יותר 'מקומי', משכו עפ"ר קצר יותר, ניתן לבצעו בהרדמה כללית או אזורית (חצי גוף תחתון) חסרונות הניתוח בגישה וגינלית: מצריך הפרדה עמוקה של רקמות אל תוך האגן, לאזורים בהם מצויים מבנים המשמשים לקיבוע ותמיכה באיברים הצנוחים. פעולה זו כרוכה לעיתים באובדן דם רב יותר ובכאב אגני עמוק העלול להימשך מעבר לימים שלאחר הניתוח. יתרונות הניתוח בגישה בטנית (לפרוסקופית/רובוטית): הציר (הכיוון) שמקבל הנרתיק יותר נכון אנטומית, ניתן להשתמש במשתל (רשת) אשר מוסיף לחוזק התמיכה בניגוד לגישה הוגינלית שבה ההמלצה כיום היא להימנע משימוש ברשת. כשהניתוח מבוצע בעזרת הרובוט הכירורגי (דה-וינצ'י) הדבר מוסיף לדיוק ולבטיחות הניתוח לאור המפרקים שבקצה המכשירים הרובוטיים והמערכת האופטית התלת-מימדית. חסרונות הניתוח בגישה בטנית: משך הניתוח ארוך יותר, מחייב הרדמה כללית, מצריך השכבת המטופלת בהטייה חדה עם הראש כלפי מטה במהלך הניתוח על מנת לאפשר עבודה בטוחה באגן. לסיכום - לכל אחת מהגישות יתרונות וחסרונות. תפקידו של הרופא להתאים את השיטה הנכונה ביותר למטופלת הספיציפית ולקחת בחשבון את כל הנתונים הרלוונטים כמו לדוגמה גיל, תחלואת רקע, ניתוחים קודמים, מבנה גוף ולא פחות מכך העדפותיה של המטופלת ובסופו של דבר לבחור ביחד איתה את סוג הניתוח המתאים ביותר למצבה. שבת שלום
אחרי כריתת רחם וחצוצרות בגישה וגינלית, האם יש בעיה עם אוננות?
שלום ריקי, אין בעיה עם עצם המגע, כמובן להקפיד על ידיים נקיות אם מדובר בימים ספורים לאחר הניתוח והפצעים טרם החלימו (תהליך ההחלמה אורך סביב שלושה שבועות). אבל חשוב להימנע מלהחדיר לנרתיק אביזרים (כמו ויברטור) לצורך אוננות כיוון שהקצה הפנימי של הנרתיק סגור באמצעות תפר והחדרה בכח של חפץ לנרתיק עלולה תיאורטית לגרום לפתיחת התפר מה שעלול להוביל לדימום ולסכנה. עם זה הייתי ממליץ להמתין כששה שבועות מהניתוח ולביקורת הרופא שמטרתה לוודא החלמה תקינה של הפצע הניתוחי. בברכה
שלום רב, בת 37 עברתי כריתת רחם וחצוצרות וגינלית. שאלותי: 1. 5 ימים אחרי הניתוח בטעות הרמתי את התינוקת (7.5 ק"ג ),עד כמה זה חמור ואיזה נזק יכול להגרם? 2.האם יש מניעה מלשבת באמבטיית מים?
שלום רייצ'ל, 1. תנוח דעתך, לא קרה שום אסון. ככלל מומלץ להימנע בשבועות הראשונים ממאמצים גדולים ומנשיאת משקלים כבדים כדי לתת לאזור להחלים. אבל זה לא שבהרמה אחת של התינוקת את עלולה לקרוע את התפרים. רק תשתדלי יותר להרים כאשר את בישיבה ופחות בכריעה. אפשר גם להיוועץ בפיזיותרפיסטית מתחום רצפת האגן כדי לקבל הנחיות יותר ספיציפיות של מה וכיצד לנהוג. 2. אין מניעה אם זו אמבטיה אישית שלך שאת שולטת על מידת הניקיון. בברכה
שלום דוקטור האם rectus sheath block עוזר גם להפחית כאב מפתולוגיה תוך בטנית ? האם תגובה לבלוק מרמז שהבעיה היא בדופן הבטן תודה רבה
גלי שלום, המושג 'פתולוגיה תוך בטנית' מקפל בתוכו אבחנה מבדלת ענקית וסיבות אין ספור לכאב. מטבע הדברים אין פתרון אחד שיכול לעזור לכל גורמי הכאב ובוודאי שבשלב ראשון נחוץ ברור מקיף לסיבת הכאבים במטרה לזהות סוגי בעיות שניתן לרפא לפני שמתמקדים בכאב כתסמין. בברכה
שלום דר פיינר, יש לי פודנדל נוראלגיה, פרו׳ אחינועם לב שגיא אמרה שאסור לי לעבור ניתוח תיקון עם רשת. האם אתה מבצע ניתוח רקטוצלה ללא רשת ? מה אחוזי ההצלחה שלו מבחינת צניחה חוזרת ? תודה דפנה
דפנה שלום, בהחלט כן. תיקון צניחה במדור האחורי ('רקטוצלה') מבוצע בד"כ ללא רשת ושיעור ההצלחה טוב מאד (מעל 90% על סמך עבודות מחקר ברמה מתודולוגית גבוהה). יתרה מכך, על פי המלצות ה-FDA ועל פי המידע בספרות המקצועית בתחום זה, מומלץ שלא לעשות שימוש ברשת בניתוחים לתיקון צניחה המבוצעים דרך חתך בנרתיק (בשונה מניתוחים המבוצעים בדך דופן הבטן בלפרוסקופיה או לפרוסקופיה רובוטית). בברכה
אני בת עשרים, נשואה, לא בהריון. מאובחנת עם וסטיבוליטיס וליכן סקלרוזיס בעריה. לפני חודשיים הרגשתי פתאום בחילות קשות וכאבי אגן איומים, הרופא שלח אותי לערוך בדיקת שתן לבדוק האם ישנה דלקת ובתוצאות היה לויקוציטים- 500 בהמשך השבוע- תרבית שלילית, כשהכאבים המשיכו פניתי למוקד נשים בקופה ושם אמרו שהתפוצצה לי ציסטה בשחלה ולכן הכאבים, ולא נתנו לי כלום וגם לא אמרו המשך הנחיות, כשהכאבים לא פסקו ולא הראו סימני ירידה רופא המשפחה הפנה אותי למיון ושם עשו לי בדיקת שתן נוספת, שוחררתי לאחר שלא מצאו כל ממצא מדאיג, לאחר שבוע התקשרו אלי מבה"ח לומר שהיה לי חיידק בשתן ואם אני מרגישה טוב כעת אני לא צריכה לקחת אנטיביוטיקה,(החיידק היה סטרפטוקוק) כבר הרגשתי טוב אז לא לקחתי, לאחר חודש בדיוק פתאום שוב הרגשתי אותו דבר, בחילות, כאבי אגן איומים(בטן וגב) ושוב עשיתי בדיקת שתן מיד ושוב התוצאות לויקוציטים-500 והתרבית שלילית. פנינו למוקד נשים ושם הפעם לא מצאו כלום והפנו אותנו בהמשך למיון שוב. במיון ערכתי שוב בדיקת שתן וכמו בפעם הקודמת שחררו בלא כל ממצא מדאיג ולאחר שבוע התקשרו שיש חיידק בתרבית, אותו חיידק כמו הפעם הקודמת.(סטרפטוקוק) הם הציעו שאקח מוקסיפן חמישה ימים שלוש פעמים ביום על מנת לראות האם זה באמת הגורם לכאבים. סיימתי אנטיביוטיקה לפני שבוע וחצי ופתאום עכשיו, שבוע וחצי אחרי שסימתי אנטיביוטיקה התחלתי להרגיש רע מאד, יותר מהפעמים הקודמות, כאבי אגן, בחילות, כאבי ראש, וקצת סחרחורות, הכאבים קצת מקרינים לי לרגליים ולגב למעלה, לדעתי גם היה לי חום(לא מדדתי אבל הרגשה כללית של חום) הרופא משפחה הפנה אותי לעשות בדיקת שתן נוספת לראות שהכל תקין, ויצא הפעם לויקוציטים 75 וחיידק אי קולי בשתן. אני רוצה להבין מה קורה איתי, מה זה החידקים האלו? הם מסוכנים? איך קורה שבבדיקת שתן בקופה לא רואים חידק ורק בבי"ח(פעמיים!) רואים? ולמה בכלל נהיתה לי דלקת אם לפני שבוע ויומיים סיימתי אנטיביוטיקה? יכול להיות שהסטרפטוקוק באמת הוא הגורם לכאבי האגן? מה ההמלצה הלאה? לא יודעת מה אני אמורה לעשות... עכשיו לקחתי אוגמנטין 7 ימים 3 פעמים ביום. והכאבים לא עברו. תודה מראש, אשמח לתשובה, אני ממש מודאגת.
מירי שלום, ככלל סטרפטוקוק שצומח בתרבית שתן (עפ"ר סטרפטוקוק מקבוצה B) אינו גורם לדלקת קלינית ואין לו חשיבות בקרב אנשים בוגרים אך עלול לסכן את העובר במהלך לידה וגינלית ולכן נהוג לטפל אנטיביוטית תוך כדי הלידה. מעבר לכך נשמע שנחוצה הערכה קלינית טובה ע"י רופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה או האורולוגיה על מנת לברר את הקשר בין הממצאים בבדיקת השתן לבין התסמינים שאת חווה (כאב אגני, בחילות, סחרחורת וכו'). בברכה
תודה רבה:) המשך יום טוב.
דר שלום, כאשר יש לי ווסת אני לוקחת כדורים משככי כאבים שמעלימים את הכאב. הכדורים נלקחים כל 6 שעות במשך יומיים: אופטלגין,4 כדורים כל 6 שעות. אם אני לא לוקחת את הכדורים, הכאבים מעלימים לרוב את הכאב לגמרי. האם יכול להיות חשש לאנדרומ. או שאם כדורים משככי כאבים מעלימים את הכאב ,בהכרח אין לי אנדרומ.? תודה
הדר שלום, לא ניתן לקבוע אם מדובר באנדומטריוזיס או בכאב אחר הקשור לווסת רק על סמך מידת התגובה או העדר תגובה למשככי כאב. נדרשת הערכה קלינית מלאה לשם כך. בברכה, דר' בני פיינר
אם הבנתי אותך נכון-עצם העובדה שמשככי כאבים מעלימים את הכאב לאוו דווקא מצביע שאין לי אנדרו. יש סממנים אחרים לדעת לפני שאלך לרופא שיישלח לבדיקות? תודה
דר שלום אני בת 26 גילו לי מ 2018 ציסטה פראאורטלית בכניסה לשופכה אני במעקב ללא הפרעות מהציסטה אני מתחתנת וכמובן ארצה להיכנס להריון האם זה יכול להפריע ? במידה ואצטרך ניתוח הם ניתוח זה מסובך תודה רבה וגמר חתימה טובה ליאת
ליאת שלום, ראשית מזל טוב לנישואיך! ציסטה פרא-שופכתית אינה אמורה להפריע להשגת הריון או לנשיאתו ובד"כ גם לא ללידה. במידה שנוכחותה אינה מפריעה לך אין הכרח להסיר אותה וניתן להסתפק במעקב. הניתוח להסרת הציסטה בד"כ אינו מסובך אבל קודם לביצועו כדאי לוודא שאין המדובר ב'סעיף שופכתי' (ממצא דמוי ציסטה המחובר לצינורית השופכה ומתמלא דרכה בשתן הנוטה להזדהם). שנה טובה וגמר חתימה טובה
דר . תודה רבה על המענה המהיר .ישר כוח וגמר חתימה טובה
שלום, אני לאחר לידה עם קרע 3. סובלת מבריחות צואה וגזים ללא שליטה. ביצעתי בדיקת מנומטריה ואשמח אם תוכל בבקשה לשפוך אור על הממצאים: דלף צואתי, דיסנרגיה, לחץ בסיסי מוגבר, לא הופקה הרפיה של התעלה בלחיצה, בלון לא נפלט. האם זה יכול להסביר את הבריחות מהן אני סובלת? ומה הטיפול שנהוג? תודה.
שי שלום, דווקא התיאור שאת מצטטת יכול להסביר את ההפך מדליפת צואה כלומר קושי בריקון המעי. דיסנרגיה מבטאת כיווץ יתר בשרירי הסוגר ורצפת האגן בעת ניסיון להטיל צואה, קרי העדר הרפיה של השרירים הללו שהינה חיונית על מנת לעשות קקי (בלשון פשוטה). בריחת צואה מנגד נגרמת ככל הנראה מנזק בתפקוד הסוגר שהינו משני לקרע שחווית בלידה. טיפול במצבים הללו רצוי שיכלול פיזיותרפיה בהנחיית פיזיותרפיסטית לרצפת האגן עם הכשרה יותר ספיציפית בתחום האנו-רקטלי וכן נוירומודולציה (טיפול באמצעות דחפים חשמליים שמטרתם לשפר את הבקרה העצבית על הפעלת שרירי הסוגרים) באמצעות קוצב סוגרים.
תודה רבה על המענה אז איך זה יכול להיות שזה מה שיוצא בבדיקה אני חווה את ההיפך הגמור. יש לי בריחות לא יכולה להתאפק בכלל חייבת להגיע ישר לשירותים ברגע שמרגישה. יש סיכוי שטעו בבדיקה שלי?
שלום דר פיינר, אני נמצאת כרגע בשבוע 14 בהריון שלישי, בהריונות הקודמים בגלל רחם אחורי היה לי קושי להטיל שתן בשעות הלילה והבוקר ולאחר שבןע 14 זה יסתדר, כעת חווה קושי כבר משבוע 9 ובנוסף צניחה של שלפוחית השתן בדרגה 3 לפחות. הריון קודם היה אותו סיפור אך הצניחה ״נעלמה״ גם אחרי שבוע 14. אני מטופלת אצל פיזיו רצפת אגן כבר שלוש שנים והיא התאימה לי פסארי קובייה אבל זה כאב בלתי נסבל אין סיכוי שאצליח ללכת עם זה, אני מיואשת מהמצב וטועה אם נגזר עלי להיות כך כל ההריון? יש לציין שלא היו שום תסמינים של צניחה לפני ההריון והכל היה רגיל. נ.ב מנסה לקבוע למרפאה שלך תור אבל לצערי אין תורים קרובים ממשיכה לנסות.. תודה רבה מראש!!
אורטל שלום, אכן התופעה מוכרת ולעיתים אף מצריכה לימוד של טכניקה הקרוייה 'צנתור עצמי לסרוגין' על מנת שלא להיקלע לאצירת שתן ולמנוע את הצורך לפנות לחדר מיון אם קורה התרחיש הנ"ל וכפי שאת כבר יודעת ככל שההריון גדל, שכיחות הבעייה פוחתת כיוון שהרחם וצוואר הרחם מתיישרים זה ביחס לזה והרחם ההריוני ככל שגדל נושא את עצמו מעל עצמות האגן הגרמי. בנוגע לצניחה, אכן תומכן (פסרי) יכול מאד להקל ולעזור ובמידה ש'קוביה' גורמת לך לאי נוחות או כאב, ניתן במרפאה לבצע התאמת תומכן ולנסות סוגים שונים אחרים כגון טבעת עם תמיכה או 'דונט' שיתכן שיהיו לך נוחים וקלים יותר לתפעול. בברכה, ד"ר בני פיינר
אני שבועיים לאחר סבב ראשון של הקפאת ביציות. באולטרסאונד שעשיתי במעקב זקיקים במהלך הסבב הטכנאית אמרה שרואה 3 אנדומטריומות בשחלה הימנית בגדלים 16-20 מ"מ. היום עשיתי אולטראסאונד ורשמו לי: שחלה ימנית: ממצא היפואקוגני עכור בעל גבולות מוגדרים, לא עגולים, ללא זרימת דם במימדים: 31*22*32 מ"מ. לא ניתן לשלול בממצא שמתאים לאנדומטריומה. שחלה שמאלית: ממצא היפואקוגני לא צלול גבולות סדירים במימדים 17*18 מ"מ. 1. לגבי הממצא בשחלה הימנית, האם הגיוני שאנדומטריומה תגדל בזמן כל כך קצר? במהלך הסבב ראו 3 ממצאים בגדלים 16-20 מ"מ והיום ראו ממצא אחד אבל גדול יותר. בסנוף באולטרסאונד שביצעתי לפני 4 חודשים לא ראו שום ממצא. האם התיאור אכן מתאים לאנדומטריומה? 2. מה יכול להיות הממצא בשחלה השמאלית? 3. שחלה ימנית בגודל 38*50*52 מ"מ. האם תקין או גדול מדי? בתחילת הסבב הזהירו אותי לא לעשות יוגה כי השחלות גדלות ואני תוהה אם זה עדיין גודל שצריך לחשוש. יש לי תור לרופאת נשים רק בעוד חודש ואני מאוד מוטרדת. האם הממצאים מדאיגים? האם צריך לבקש תור דחוף לרופאה? בנוסף לפני כחודשיים התגלה אצלי ממצא בכבד בגודל 1.5 מ"מ שחשוד כהמנגיומה או כבד שומני פוקלי אז אני תוהה אם זה מגביר את החשד למשהו מדאיג. תודה!
שלום מיכל, ראשית הפורום הזה נועד לדון בבעיות מתחום רצפת האגן ופחות בממצאים שחלתיים. לשם כך ישנם פורומים אחרים העוסקים בגינקולוגיה כללית. בקצרה, על פניו התיאור שמופיע בדוח הבדיקה שלך לא נשמע מדאיג. גם אם יש אנדומטריומה בקוטר 3 ס"מ בד"כ לא מדובר בממצא מסוכן או כזה שמצריך טיפול או ניתוח. לאור העובדה שקיימים מספר ממצאים ציסטיים קטנים בשחלות נשמע שדרוש מעקב. וגם לא ציינת האם במסגרת הטיפול לשימור פריון קיבלת טיפול הורמונלי במטרה לעודד יתר-ביוץ. בברכה, ד"ר בני פיינר
דר שלום רב, אני סובלץ מדלקות בשתן חוזרות בשנתיים האחרונות עבגתי טיפולי פוריות שלא צלחו וגם ניתוח לפרוסקופיה לפני חצי שנה בו אובחנץי עפ אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס בניתוח עברתי ציסטוסקופיה (לא עי אורולוג) מאז אני סובלת רבות שם מדלקות. ובחודשים האחרונים ישנה הפרשה לבנה מהשופכה קצפתית. בלחיצה על האזור יוצא יותר . מוטרדת וכואבת מתחושת צריבה, בערה ועוד מה זה דר??? מה עליי לעשות?? הצילו
ספיר שלום, ממליץ להיבדק ע"י אורולוג או אורוגינקולוג וכן להשלים תרבית שתן, פנל STD (בדיקה לנוכחות חיידקים שעוברים במגע מיני) והדמייה (אולטרהסאונד) של הכליות ודרכי השתן. בהתאם לממצאים ניתן יהיה להגיע לאבחנה וטיפול. בברכה, ד"ר בני פיינר
היי! אני בהריון בשבוע 11 כעת, הריון שני הייתה תופעה אצלי בשבוע הזה בדיוק של צניחת צואר רחם לשבוע ימים שכללה קושי בהטלת שתן, יש לי רחם אחורי והוסבר לי שבשבועות האלה הוא התהפך קדימה ובגלל זה צנח הצואר ואז לאחא ההתהפכות הסתדר ועלה מעלה.למרות שהרופאים שפניתי אליהם אמרו שזה מצב שילך ויחמיר עם ההריון מה שלא קרה. עכשיו אותו סיפור בדיוק צוואר הרחם ממש מציק ובולט יש אפשרות שבאמת מדןבר באותו הסיפור? מאוד חוששת ממצב שבו זה ישאר, והאם באמת רחם אחורי מתהפך בהריון? תודה!
אורטל שלום, ככל שההריון מתקדם הרחם נוטה להתיישר עד שבהמשך ההריון כיוון הכפיפה המקורי של הרחם מאבד מהרלוונטיות שלו. בנשים עם רחם אחורי שכיח יותר שלקראת סוף השליש הראשון ותחילת השליש השני להריון הדחיקה של צוואר הרחם קדימה מקשה לעיתים על מעבר השתן ויוצרת הפרעה ולעיתים רחוקות אף חסימה של ממש עד לאצירת שתן. ללא קשר לכך כשהרחם צנוח וצוואר הרחם מתבלט מבעד לפתח הנרתיק הדבר גורם לאי נוחות רבה ולעיתים במידה שנמשך לאורך ההריון עלול גם להגביר את הסיכון לירידת מים מוקדמת או ללידה מוקדמת. ממליץ לך לפנות למרפאה לאורוגינקולוגיה על מנת להיבדק ולשקול את הצורך בהתאמה של תומכן נרתיקי (פסרי) לתקופת ההריון. אביזר זה במידה שנחוץ מסייע לשמוע את צוואר הרחם במקומו ולהקל עליך בתחושת הבלט והאי נוחות. בברכה, דר' בני פיינר
שלום, באולטרסאונד (בטני) שעשיתי במעקב זקיקים במהלך סבב של שימור פוריות הטכנאית אמרה שרואה 3 אנדומטריומות באחת מהשחלות בגדלים 16-20 מ"מ. לא אבחנו אצלי עדיין אנדומטריוזיס למרות שאני סובלת מכאבים בבטן התחתונה ובאגן ומתסמונת המעי הרגיז, אבל התכנון היה להתחיל אבחון לאחר סבב שימור פוריות. כמו כן לא עברתי בנתיים בדיקה פנימית (בתולה). רציתי לשאול איך יודעים שההמצאים הנ"ל הן אכן אנדומטריומות ולא גידולים ממאירים למשל? מוטרדת מאוד מהממצאים האלה. תודה!
שלום מיכל, לציסטה מסוג אנדומטריומה מראה אופייני באולטרהסאונד שהינו שונה מהמראה האופייני של גידול שחלתי ממאיר. בנוסף לכך ממצאים בגודל 16-20 מ"מ במרבית המקרים אינם מדאיגים. עם זאת, מומלץ להיות במעקב על מנת לוודא שלא חל שינוי במראה של הממצאים הללו לאורך זמן, אשר עלול להעלות את מידת החשד. בברכה
שלום וברכה אישה מבוגרת בת 70 עברה בדיקת סיטי בגלל אבנים בכליות בפענוח הסיטי ציינו בסוף שיש התקן IUD בנרתיק. רופאת המשפחה אמרה שיש לפנות לגניקולוג להוצאת ההתקן. כנראה שהוא נמצא שם כבר הרבה שנים. 1. האם הימצאות התקן במשך שנים רבות (אולי 15-20, אולי יותר) גורם לנזק כלשהו? 2. האם יותר מסובך להוציא התקן שנמצא במשך שנים רבות או שזה לא משנה? 3. בגלל האבנים בכליות וחסימת השופכן הכניסו לה סטנט מהכליה לשלפוחית השתן (עד לשלב הבא של הטיפול באבנים), האם לטפל בהוצאת ההתקן כעת או שעדיף לחכות להוצאת הסטנט? (יש קשר בין המקומות והמערכות?) 4. כל רופא נשים מבצע את הוצאת ההתקן? 5.האם יש קשר בין התקן והימצאותו במשך זמן רב ללויקוציטים בבדיקת שתן בבדיקות השגרתיות לאורך השנים (רופאת המשחה לא התייחסה לזה מאחר ולא היו תלונות על צריבה במתן שתן או סימפטומים אחרים)? תודה רבה
נעמה שלום, בעקרון מומלץ להוציא את ההתקן ולא להשאירו במשך שנים בחל הרחם. כשמדובר בהתקנים ישנים מנחושת לעיתים טבעות הנחושת הזעירות מתפוררות לאחר שנים בתוך חלל הרחם. עם זאת לא בהכרח שנגרם נזק מעצם נוכחות ההתקן. במידה שחוטי ההתקן נמצאים מחוץ לצוואר הרחם אז לא צפוי קושי בהוצאתו. אם זה לא המצב, יש צורך להשתמש במכשיר על מנת לחלץ את ההתקן מחלל הרחם, או במרפאה או במידה שלא מצליחים, ניתן לעשות זאת תחת הרדמה קצרה בחדר ניתוח. כל רופא נשים יכול להוציא התקן במרפאה במידה שניתן להוציאו. במידה שנדרשת פעולה בהרדמה (הסטרוסקופיה) אז יש צורך לפנות לרופא שמבצע פעולות מסוג זה. אין קשר לסטנט שבשלפוחית השתן, אבל אם ממילא הסטנט אמור להיות מוצא בעתיד הקרוב נשמע הגיוני להמתין עם הוצאת ההתקן (במידה שנחוץ לעשות זאת בהרדמה קצרה) עד לאחר הוצאת הסטנט. התקן תוך רחמי אינו מסביר נוכחות לויקוציטים בבדיקת שתן. בברכה, ד"ר בני פיינר
גילית גוש קטן לבן בתחילת הנרתיק בפנים , 4 חודשים אחרי לידה... התחיל גרד בגלל זה הסתכלתי לא שהרגשתי משהו שונה מה זה יכול להיות? תודה
דניאל שלום ומזל טוב! יתכן שמדובר בציסטה קטנה בנרתיק ולעיתים זו יכולה להיות גם תחילתה של צניחה. בשני המצבים ניתן לטפל. כדאי לגשת לבדיקת רופא.ה אורוגינקולוג.ית. בברכה
עברתי את הבדיקה הנל עקב בעיות התרוקנות ורקטוצלה . לפני שנה וחצי עברתי כריתת רחם עקב צניחה. ( יש שאלות לגבי אופי הניתוח הזה ומדוע לא תוקן הרקטוצל) בבדיקה: אנטרוצל בינוני גורם ללחץ חיצוני על הרקטום. עקב כך מופיעה התפשלות אנורקטאלית. רקטוצל גדול קדמי לא מתרוקן. קטן אחורי כן מתרוקן Posterior perineal decened האורוגניקולג אומר שאני מתאימה לתיקון אחורי רקטוצל משמעותי ספינקסר תקין , אך לא בטוח שזה יחזיק בגלל בעיית ההתרוקנות. אני בת 65, צעירה במראה ואופי, ספורטבית אבל איין לי חיים. כאבי בטן, שימוש באצבעות, תיפקוד קשה בהליכה. האם לנסות בכל זאת ניתוח ? מינימום של איכות חיים ? הרבה שאלות שאלתי כבר לא יודעת על מי לסמוך תודה מראש
סופיה שלום, על פי הדפקוגרפיה שהדגימה רקטוצל קדמי גדול שאינו מתרוקן בהחלט יתכן שתיקון הצניחה תביא לשיפור ביכולת ההתרוקנות. כמובן שהדבר צריך להעשות לאחר בדיקה קלינית ולוודא שקיימת קורלציה בין ממצאי הבדיקה הקלינית לבין ממצאי הדפקוגרפיה. במידה שהמצב גורם לפגיעה באיכות חייך ובהנחה שהוסברו לך במדוייק מהלך הניתוח והסיכונים הרלוונטיים כמו גם דרכי טיפול אפשריות שאינן ניתוחיות, הבחירה בניתוח נשמעת בהחלט סבירה. בברכה, ד"ר בני פיינר
תודה מקרב לב על תשובתך המהירה. בהחלט הוסברו לי הסיכונים. הייתי רוצה לדעת למה הכוונה אפשריות שאינן ניתוחיות ? ומה לגבי ההתפשלות של המעי? כמו כן האם עלי להיזהר בספורט בעמידה וכפיפות בטן? בכל מקרה תשובתך הינה מרגיעה תודה ושוב תודה
פתרונות שאינם ניתוחיים הכוונה לדוגמא לתומכן (פסרי) נרתיקי שיכול להועיל במידה חלקית. ואם כבר ניתוח, הגישה הניתוחית הנבחרת במצב של צניחה שלאחר כריתת הרחם הינה ניתוח המבוצע דרך דופן הבטן (בלפרוסקופיה רגילה או רובוטית). לעיתים יש צורך בביצוע חלק קטן מהניתוח דרך פתח הנרתיק אך עיקרו כאמור מבוצע דרך פתחים זעירים בדופן הבטן. שבת שלום
מודה על תשובתך המהירה והמפורטת. הארת את עיניי. אם הייתי מגיעה אליך מלכתחילה, היו נחסכים ממני שנתיים של סבל. וטעויות עתידיות. שבת שלום מודה מקרב לב
שלום, שאלה אחרונה: בניתוח הקודם הוצאו הרחם והשחלות והנרתיק קובע עם רשת. לפרסקופיה דרך 4 חורים קטנים. הרקטוצלה לא טופלה. האם בניתוח החוזר יש צורך שוב ברשת? אני צריכה לבוא מחיפה. חשוב לי לדעת מה מחכה לי. אני מלאת סבל וחרדות. תודה, זאת שאלה אחרונה בהחלט
קרוב לוודאי שלא. תלוי בתמיכה כיום בכל מדורי הנרתיק. אם אזור כיפת הנרתיק והמדור הקדמי (זה שגובל בשלפוחית השתן) תמוכים היטב אז יתכן שניתן להסתפק בתיקון של הרקטוצלה ולשם כך אין צורך ברשת. אין מנוס מבדיקה מקיפה על מנת להעריך את התמיכה במדורים השונים. בברכה
יש חברה בשם אגן בריא שמציעה למכירה מכשיר ביופי דבק שמתרגל חיזוק של רצפת האגן . השאלה אם אכן המוצר מוכר ועוזר לעצירת דליפת שתן. הם אמרו שהמוצר דומה לכיסא בין פידבק שנמצא במרפאות של אורוגניקולוגיה
שלום ג'יין, קיימים סוגים רבים של מערכות ביופידבק למטרה זו. הטיפול בביופידבק הינו חלק מהטיפול ה'שמרני', וטוב לעשותו בהדרכה של פיזיותרפיסטית העוסקת בשיקום רצפת האגן. לעיתים יש צורך בטיפול שהינו התערבותי יותר כגון לייזר וגינלי ייעודי, הזרקה של חומר המעבה את אזור הסוגר או ניתוח קטן וזעיר פולשני (ניתוח 'סרט') לצורך טיפול יעיל בדליפת השתן. ככלל מומלץ לפנות לייעוץ ע"י רופא.ה מומחה.ית באורוגינקולוגיה על מנת להעריך את המצב באופן מדוייק ולדון באפשרויות הטיפול הרלוונטיות. בברכה, ד"ר בני פיינר
אני בת 37 ומתכננת עדיין ללדת. האם אתה בעצם אומר שאני לא צריכה לרכוש את המכשיר? אני פניתי למרפאת פיזיוטרפיה ונאמר לי שזו פגישה חד פעמית עם הנחיות לתרגול בבית . וחשבתי שהמכשיר יכול להיות יעיל יותר, כי לא קיבלתי מענה במרפאה
זו לא תהיה טעות לרכוש את המכשיר, אבל הייתי מביא אותו איתי לפגישה עם הפיזיותרפיסטית על מנת לקבל הנחיות כיצד להשתמש בו וכיצד לשלב זאת עם תרגילים קונבנציונאליים לחיזוק שרירי רצפת האגן. אגב בד"כ הטיפול בפיזיותרפיה לרצפת האגן אינו מסתכם בפגישה חד-פעמית.
שלום, אמא שלי עברה ניתוח כריתת רחם. לפי מידע שנמסר לה על תופעות צפויות לאחר ניתוח הבנתי שמעיים אמורים לחזור לפעילות לאחר 48 שעות. למרות זאת זה כבר יום שלישי לאחר ניתוח והיא עדיין לא מצליחה ללכת לשירותים ומרגישה לחץ בפי הטבעת. היא לקחה כף של סירופ לבולק ולאחר כמה שעות הופיעו לה לחץ דם גבוה ודופק גבוה. מותקן לה קוצב לב. אשמח לקבל מידע
שלום בוריס, בימים הראשונים לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן קורה לעיתים שיש קושי ביציאות על רקע כאב מקומי, נוכחות תפרים קרובים וכו'. לעיתים אין מנוס מלהעזר בנרות ובמקרים חריגים אף חוקן באופן חד פעמי. לאחר מכן בע"פ התפקוד שב למצב תקין בברכה, ד"ר בני פיינר
בת 32 לאחר קרע 3a לפני כמעט שנתיים. כרגע שבוע 24, עדין לא החלטתי מה לגבי הלך הלידה שתהיה. ההתלבטות שלי היא קשה בגלל שאובייקטיבית לפי הבדיקות ישנו חסר, דפקט. אך סובייקטיבית אני לא מרגישה שינוי כלשהו בחיי ,כלומר לא סבלתי מבריחות של גזים או חס וחלילה צואה כן ההחלמה היתה ארוכה עד שהרגשתי טוב. לצורך העניין גם כאבים בקיום יחסי מין לא חשתי. עכשיו בהריון הדבר היחיד ששמתי לב אליו הוא שאני קמה משכיבה או ישיבה ממושכת היא הרגשת או נוכחות של קירות הנרתיק אולי היכן הצלקות זה לכמה שניות בלבד ועובר. מעניין אותי עד כמה ההחלטה על קיסרי היא באמת "כסתח" ,ברור לי שעכשיו הסכוי לקרע חוזר הוא מעל 7 אחוזים ועדין ליבי אינו רוצה בקיסרי. האם נכחת או הכרת בנות שהקרע שלהן חזר בלידה חוזרת? או שהצוות מנסה לעשות את המיטב כשיש יולדת כזאת כדי שלא יקרה שוב? תודה מראש
עדי שלום, חס וחלילה לא מדובר בכסתח. כיוון שהסיכון לקרע מערב סוגרים גבוה יותר לאחר קרע שכזה בעבר, ושקרע נוסף עלול להוביל לתסמינים קשים של אי נקיטת צואה עם השלכות דרמתיות על איכות החיים, נעשה כל מאמץ להימנע מכך ומבחינה זו ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון. לא כל שכן אם כבר כעת מודגם חסר בשלמות הסוגר. החשש הוא פחות מבעיות בשליטה כעת אלא בעוד 10, 20 ו-30 שנה כשאנו מתבגרים ומסת השריר ממילא פוחתת ואיתה גם התפקוד. בברכה, ד"ר בני פיינר
אחרי לידה שלישית ואגינלית שהיתה מהירה מאוד יש לי צניחה של השלפוחית לעניות דעתי דרגה 2 אבל אני רק שלושה שבועות לאחר לידה. לדעתי זה לא היה המצב לפני הלידה הנוכחית אם כי כן סבלתי מבריחת שתן בעת קפיצות על חבל וכו. אני אעשה כמובן פיזיו של רצפת האגן, אך האם נידונתי לא לעשות קרוספיט יותר בשל הרמות המשקלים? קראתי שיש טבעת שיכולה להרים פיזית את האיברים . היה ושמים אותה בזמן הפעילות הגופנית-האם זה יאפשר כן להרים משקלים? או שעלי לחשוב על ספורט אחר )מה שמדכא אותי מאוד) תודה מראש! עדי
עדי שלום ומזל טוב! נכון שמי שסבלה או סובלת מבעיות הקשורות בהחלשות רצפת האגן, לא הכי מומלץ לה ענפי ספורט שכרוכים בהעלאה קיצונית של הלחץ התוך-בטני כדוגמת קרוספיט. תומכן נרתיקי ('פסרי') יכול להועיל בהפחתת תסמיני הצניחה בעת פעילות ספורטיבית ובכלל. כמובן שאם זה מה שנותן לך את שמחת החיים אז אל תוותרי ויתכן שיום בהיר אחד יהיה צורך לטפל בצניחה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
תודה רבה! כרגע אין לי תסמינים(מצד שני גם לא עושה שום פעילות..) האם המצב יכול להתדרדר למרות השימוש בפסרי בזמן האימון בגחל סוג האימון?..
עקרונית המצב נוטה להחמיר עם השנים כיוון שכח הכובד פועל וגם פעולות שגרתיות רבות שאנו מבצעים כרוכות בהפעלת שרירי הבטן ועלייה בלחץ הבטני. הפסרי עשוי להגן במידה מסויימת אבל לא בטוח שלמנוע את ההחמרה באופן מוחלט. ובכלל קשה להתנבא מי תחווה החמרה ובאיזה קצב.
האם מותר להשתמש במגבונים לחים רגילים ( עם/בלי בישום) כשיש בעיה של פיסורה טחורים חיצוניים ופנימיים? תודה
מיכל שלום, אין מניעה משימוש במגבונים. עדיף ללא בישום (מחשש לצריבה בנוכחות פיסורה). בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה
שלום, בהמשך לשאלתי ..... כאשר באישה בשנות החמישים המוקדמות עם שרירנים בגודל שבוע 20-22 יש שתי אופציות - לנסות לבצע ניתוח משמר רחם מול מייד לבצע ניתוח כריתת רחם- ושתי האופציות כמובן בגישת פתיחת הבטן - איזה ניתוח עדיף לבצע מבחינת ההשלכות לטווח ארוך כגון צניחת איברי האגן/ החלמה אחרי הניתוח / סיכונים לטווח קצר / ארוך. האם יש הבדל בהחלמה בין שני הניתוחים? אציין כי בגיל זה הסיכוי שהמיומות תחזורנה הוא קטן מאוד אך אינני יודעת מהן הסכנות בניתוח משמר רחם. צלקות פנימיות? מצד שני כריתת רחם היא אחד הגורמים לצניחת איברים בשנים לאחר מכן עלולה להצריך ניתוחים נוספים בעתיד. אני פשוט לא יודעת מה צריך לקחת בחשבון כאשר מחליטים על הניתוח. האם "שווה" לעבור ניתוח קצת יותר ארוך (משמר רחם) ע"מ למנוע הסיכונים לניתוחים הפוטנציאלים בעתיד. מצד שני אינני יודעת אם הרחם המצולק (כך אני מתארת לעצמי שנותר לאחר ניתוח משמר רחם עם שרירנים בגודל כזה) , הוא יותר בעייתי מאשר להיוותר ללא רחם. אודה לך מאוד אם תוכל לעשות לי קצת סדר בדברים.......
לי שלום, האפשרות המקובלת יותר באשה בשנות החמישים עם שרירנים ורחם מוגדל היא כריתת הרחם. נכון שטכנית ניתן לבצע גם ניתוח משמר רחם ולהסיר את השרירנים אבל ניתוח שכזה כרוך ב'חפירה' אל תוך שריר הרחם במטרה להסיר את השרירנים מתוכו ללא מישורי הפרדה כירורגיים, מה שעלול להסתיים באובדן דם ניכר ובסיבוכים נוספים. ניתוח לכריתת הרחם לעומת זאת הוא ניתוח יותר 'סטנדרטי' שצעדיו ידועים מראש וכוללים ניתוק של הרחם מהרצועות שאוחזות בו ומאספקת הדם, הפרדה של שלפוחית השתן והוצאת הרחם. כמובן שגם הניתוח הזה כרוך בסיכונים אבל הדברים יותר ניתנים לצפייה במרבית המקרים. גם אם כריתת רחם מהווה גורם סיכון לצניחת אברי האגן, מרבית הנשים שעוברות ניתוח לכריתת הרחם שלא על רקע צניחה אינן חוות צניחת אברים בהמשך ובמידה שכן, ניתן לטפל בכך בדרכים שונות. את הניתוח משמר הרחם נהוג להציע בגיל צעיר יותר כאשר מטרת הניתוח היא בראש ובראשונה לשמר את יכולת הפיריון ובסיטואציה זו גם סיכון לאובדן דם מוגבר נחשב מחיר שנשים מוכנות לשלם כחלק מהמאמץ שמטרתו לאפשר הריון ולידה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום.. לפני כ 3 חודשים עברתי ניתוח לניקוז אבטס בבלוטת הברטולין.. מאז עדיין בכאבים מדי פעם, כמו כן יש תחושה של נפיחות.. בפגישה עם רופא נשים נאמר לי שיש לי הצטלקות ברקמת החיבור.. למה הכוונה? האם זה יכול לעבור לבד או שצריכים לחזור ולנתח המקום.. אם כן מה בדיוק עושים במקרה כזה, ואיך? תודה רבה.
שלום לך, הכוונה היא שהצלקת שנוצרה באזור החתך רגישה וגורמת לכאב. טיפולים שעשויים לעזור: 1. פיזיותרפיה לרצפת האגן (עיסוי מקומי, תרגול שיטות הרפיה) 2. עיסוי האזור עם ג'ל מיוחד שרוקחים במעבדות הסופר-פארם ומפחית את הכאב הנובע מהצלקת. 3. הזרקה מקומית של סטרואיד במינון נמוך יחד עם חומר מאלחש Trigger point injection 4. הסרת הצלקת הרגישה (כירורגית) ותפירה מחדש. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
1. האם הכאב והנפיחות מהצלקת יכולים לעבור לבד בלי טיפול? 2. איך קוראים לג'ל המיוחד? (סעיף 2) האם כדי לקבלו צריך הפניה מרופא נשים/ משפחה? תודה
שלום, אני סובלת מאצירת שתן ובריחת צואה - לכלוך. בוצע EMG NCV סוגרים the needal emg study was abnormal in all 2 tested muscles abnormal interen ce psttern was found in l sphincter ani r sphincter ani resting tone of the sphincter ani muscle with normal motor units no motor units were recruited with volitional activity findings are consistent with central weakness for clinical correlation להבנתי יש בעיה. אפשר הסבר של הבעיה?
שני שלום, הבדיקה מצביעה על חולשה בסוגרי פי הטבעת אשר יכולה להסביר את בריחת הצואה. על מנת לדייק את מהות הבעייה מומלץ להשלים גם בדיקת אולטרהסאונד של סוגרי פי הטבעת (TRUS) ומנומטריה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
כמה זמן יש דימום אחרי ניתוח וגינלי של הרמת שלפוחית השתן?
אינה שלום, דימום קל יכול להימשך בין ימים ספורים לשבוע - שבועיים בד"כ בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום, בת 52 עדיין לא במנופאוזה אך מחזור כבר לא סדיר, מגיע אחת למספר חודשים לפעמים אף חצי שנה או יותר. ללא תסמיני גיל המעבר. ברחם מספר שרירנים , רחם גדול (בערך 20-22 שבועות). אמורה לעבור כריתת רחם. שאלות: האם כריתת הרחם בגודל זה גורמת להיווצרות חלל חופשי בבטן או חוסר תמיכה באיברים סמוכים ובכל עלולות להיווצר בעיות? (מה קורה עם החלל שנוצר לאחר הוצאת רחם בגודל כזה) האם ניתוח לכריתת רחם מהווה סיכון לצניחת איברי האגן , מה הסיכון לכך? האם הניתוח גורם להיחלשות הרקמות התומכות באיבר כזה או אחר? מה הבדל בין הסיכונים / סיבוכים לאחר הניתוח ותהליך החלמה בין ניתוח כריתת רחם לעומת ניתוח כריתת שרירנ/ים? (אני יודעת כי בגילי מעדיפים לבצע כריתת רחם אבל ברצוני לדעת האם מדובר רק בשיקולים פרקטיים או שיש בכך הגיון רפואי/ קליני/ בטיחותי ) בתודה מראש
לי שלום, אין משמעות לחלל שנוצר. את החלל ממלאות חיש מהר לולאות המעי אשר כך או כך נמצאות כל העת בתנועה בחלל הבטן והאגן. כריתת הרחם מעלה במידה קלה את הסיכון לצניחת אברי האגן (כ-1% תוספת כעבור 3 שנים מהניתוח וכ-5% לאחר 15 שנים). הניתוח לכשעצמו אינו גורם להחלשות הרקמות התומכות אבל ניתוק הרצועות האוחזות ברחם (Uterosacral ligaments) יתכן כי מעלה את הסבירות לצניחה בכיפת הנרתיק. ניתוח לכריתת הרחם הינו יותר 'סטנדרטי' וצפוי בהשוואה לניתוח משמר רחם לכריתת שרירנים. במהלכו מנתקים את הרחם מאספקת הדם ומהרצועות המעגנות אותו לאגן. ניתוח להסרת שרירן לעומת זאת מצריך 'לחפור' לתוך שריר הרחם ולחלץ מתוכו את השרירן. פעולה זו אינה מבוצעת דרך מישור הפרדה כירורגי ועקב כך לעיתים כרוכה בדימום משמעותי משריר הרחם מה שמגדיל את סיכוניות הניתוח. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום ד"ר פיינר, שוב אני עם שאלה לגבי התפרים. עברתי ניתוח להוצאת ציסטה מהנרתיק לפני חודש בדיוק, הרופא שניתח אותי מאוד לא עיקבי עם התשובות שהוא נותן ואני לא רגועה לגביו.. הוא טוען שיש המון תפרים וחלקם גם עמוקים מאוד ושאסור לי ים, בריכה ויחסים 3 חודשים מהניתוח, אחכ אמר שאולי אפשר רק ים וכל פעם משנה את דעתו.. המקום נראה לי החלים לחלוטין, לא רואים שום תפרים ואין לי כאבים או משהו, אפשר להניח שגם התפרים היותר עמוקים נמסו.. האם באמת יש סיכון כזה גדול אם אכנס לבריכה כ5 שבועות אחרי הניתוח? הוא הפחיד אותי על זיהום בתפרים..מה הworse case? כל ההתנהלות שלו נשמעת לי לא הגיונית ו3 חודשים בלי ים בריכה או יחסים נראה לי מופרך בכל קנה מידה.. האם אפשר לדעתך ללכת לרופא נשים כללי שיוכל פשוט להסתכל ולהגיד את דעתו למרות שהוא לא מנתח? אני לא שקטה עם הרופא הזה בכלל.. מה דעתך? תודה!!
לימור שלום, נראה לי שהדבר הנכון לעשות אם את לא מקבלת תשובות ברורות מהרופא המנתח הוא לפנות לרופא נשים לבדיקה יחד עם דו"ח הניתוח בו אמור להיות פירוט מדוייק של מה נעשה בניתוח. כך ניתן יהיה להבין יותר את הסיבה להמלצות שקיבלת ולייעץ לך בהתאם. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
עברתי ניתוח tvt לפני שלושה ימים. יום אחרי בהגיעי הביתה גיליתי שיש לי גוש בפתח הנרתיק. בתחושה שלי זאת השלפוחית שגלשה לה למטה. האם ייתכן מצב כזה כל כך מהר אחרי ניתוח. יום אחרי. זה ממש מפריע לי. התחושה היא כאילו תקוע לי בפתח הנרתיק טמפון שהוכנס לא נכון. פניתי למרפאה ונאמר לי שזה לא דחןף אך כדאי שאגיע לביקורת בהקדם. זה ממש מפריע, מציק ומדאיג. בנוסף, הניתוח נערך ביום ראשון, היום יום רביעי ואני עדיין מדממת. האם זה הגיוני. תודה ד"ר.
שלום לך, ניתוח TVT שתכליתו לטפל בדליפת שתן במאמץ, אינו מוכר כדורם סיכון להתפתחות של צניחת אברי האגן, בוודאי שלא תוך ימים ספורים מביצועו. אני מעריך כי מידה מסויימת של צניחה (שככל הנראה לא היתה די מתקדמת על מנת לגרום לתסמינים קליניים) היתה קיימת עוד בטרם הניתוח וכעת מסיבה כלשהי הצניחה באה לידי ביטוי ביתר שאת ומורגשת יותר על ידך. אכן כדאי להיבדק לצורך הערכת מצב עדכנית. במידה שאמנם מאובחנת כעת בנוסף צניחת שלפוחית השתן (מכונה גם ציסטוצל), יהיה צורך לשקול האם בשלב זה להסתפק בטיפול שמרני כגון חיזוק שרירי רצפת האגן או שימוש בתומכן (פסרי) נרתיקי או לתכנן התערבות ניתוחית נוספת על מנת לתת מענה גם לבעיית הצניחה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום, אובחנתי עם צניחת רחם שמצריכה התערבות כירורגית, הרמת הרחם ברצועות רשת בגישה ביטנית וכו. ברור שעדיף לסיים ילודה ולתקן אבל במידה ואעבור לידה קיסרית אחרי הניתוח האם אצטרך תיקון נוסף? מה הסיכויים/ האחוזים שההריון לא יקלקל את התיקון?
מיכל שלום, עיקר הנזק לרקמות התומכות באברי האגן מתרחש כתוצאה מהלידה הוגינלית ופחות כתוצאה מההריון עצמו (על אף שסביר להניח כי עצם נשיאת ההריון גם היא משפיעה במידה מסויימת). ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית את הסיכון לפגיעה בתמיכה באברי האגן ופורסמו בספרות המקצועית מספר סדרות מקרים (בשונה מעבודות מחקר איכותיות) על נשים שעברו ניתוח לתיקון צניחה ולאחר מכן ילדו בניתוח קיסרי אלקטיבי עם תוצאות סה"כ טובות. את צודקת בכך שההמלצה היא בראש ובראשונה להימנע מתיקון ניתוחי לפני סיום הילודה, ובתקופת הביניים ניתן להשתמש בתומכן (פסרי) נרתיקי על מנת שלא לסבול מתסמינים הנובעים מצניחת הרחם. אבל במידה שלא הסתדרת עם תומכן ניתן לתכנן תיקון ניתוחי הכולל הרמת הרחם בלפרוסקופיה בידיעה שהסיכוי להישנות הצניחה לאחר לידה נוספת קטן אך קיים בכ"ז. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום דוקטור אני בת 69 ולפני חודשיים עברתי ניתוח לחיזוק רצפת האגן (קולפורפיה קדמית ואחורית וכריתת הרחם והשחלות בצורה וגינלית).היתה לי צניחת רחם ונרתיק דרגה 3.לאחר ניתוח היתה י עצירת שתן שהסתדר תוך כשבועיים.עדיין יש לי כאבים בבתן וביקר בנרתיק.גם אני מתילת השתו הרבה פעמים (כ12-14 ביממה).ניבדקתי אצל המנתח ואצל הרופה נשים שלי ושניהם אמרו שהכל תקין.העם צריך לבצע בדיקות נוספות?
שלום, לאחר ניתוח לטיפול בצניחת אברי האגן (בייחוד אם בוצע בגישה ניתוחית וגינלית) צפוי כאב שבד"כ הולך ודועך בהדרגה. במרבית המקרים, חודשיים לאחר הניתוח אנו מצפים שכבר לא ממש תחושי כאב. הדבר תלוי כמובן בפקטורים שונים כגון מה בדיוק כלל הניתוח, האם נעשה שימוש ברשת (שתל) ועוד. בד"כ ניתן להסתפק בהערכה קלינית אבל במקרה שמדובר בכאב מתמשך ניתן להרחיב את הברור ולכלול גם בדיקת הדמייה (אולטרהסאונד מיוחד לרצפת האגן או MRI). בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום ד"ר פיינר, עברתי השבוע ניתוח להסרת ממצא מהנרתיק, במכתב שיחרור נכתב להמנע מים, בריכה ויחסי מין למשך 3 חודשים! אני מנסה לחשוב אם זה לא יותר מדי זמן? מדובר בניתוח שאומנם כלל הרבה תפרים אבל לא עירב את השופכה וכולו גניקולוגי.. אם אחרי לידה ותפרים יכולים לחזור לפעילות אחרי בערך 6 שבועות.. 3 חודשים (תפרים נמסים) זה לא הרבה?! אתה יכול לחשוב על משהו שיכול להצדיק את זה?
לימור שלום, אכן מפתיע גם בעיני. מרבית התפרים בהם נעשה שימוש בניתוחים בגישה וגינלית נספגים בתוך כששה שבועות. קשה לי לראות מה הסיבה להגבלה המחמירה הזו אבל למען הביטחון הייתי מתייעץ עם הרופא המנתח או עם הצוות במסגרת בה עברת את הניתוח על מנת להבין את כוונת המשורר.... בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
עברתי את הניתוח ב 30.9.2020. Tvtלאחר הניתוח סבלתי מכאבים גדולים בצד ימין ולקחתי זמן להצליח לקום. עד עכשיו יש לי כאבים קבועים בצד ימין מהרגל ועד גב תחתון. הרופא מנתח שלי אמר לי שזה שרירי. ניסיתי פיזיותרפיה אבל עדיין סובל מכאבים. מה לעשות?
אגנס שלום, כאב אגני בצד אחד או כאב בירך מוכר בעקבות סוג מסויים של ניתוח סרט תת-שופכתי המכונה TVT-O ושכיחותו אינה גבוהה. הכאב נובע ככל הנראה ממעבר הסרט בקרבת סיבי עצב ומגרוי עצבי עקב כך. טיפול שמרני בעזרת פיזיותרפיה בהחלט עשוי להועיל. לעיתים נהוג גם לבצע הזרקה של שילוב תכשיר סטרואידי יחד עם משכך כאב לאזור ממנו נובע הכאב, פעולה המכונה Trigger point injection. במקרים קיצוניים של כאב מתמשך הגורם למגבלה תפקודית ניתן לשקול הסרת הסרט אך גם זו פעולה שאינה נטולת סיכון ואף לא ניתן להבטיח כי לאחר הסרת הסרט הכאב יחלוף לחלוטין. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום ד"ר פיינר, עברתי אתמול ניתוח להסרת ממצא מהנרתיק שנחשד בהתחלה להיות סעיף שופכתי, בסופו של דבר המנתח אמר שזה לא היה סעיף ולא היה חיבור לשופכה אבל גם שאין לו מושג מה זה ושהוא לא נתקל בדבר כזה מעולם.. הוא אמר שיצא בניתוח מורכב ממצא במראה ציסטי בגודל של 7 ס"מ. אצלי זה הורגש כמו כדור שגדל וקטן במהלך החודש וממש יכולתי לזהות כשיש ביוץ שהוא יותר גדול ואחרי מחזור שהוא נהיה קטן.. הוא מאוד הלחיץ אותי ואמר שזה נשלח לפתולוגיה לוודא שזה לא סרטני והוא כרגע לא יודע להגיד לי כלום אבל העלה גם סברה שבגלל שזה ככ מושפע משינויים הורמונליים זה יכול להיות אנדומטריוזיס.. לפני הניתוח התייעצתי עם המון רופאים שונים והסברתי שאין לזה שום תסמינים וזה רק נוטה להשתנות במהלך החודש וכולם אמרו (כולל המנתח) שזה לא מסוכן ולכן לא מיהרתי לעשות את הניתוח ובסופו של דבר עשיתי אותו רק בגלל שיקולים אסתטיים. אני כרגע מאושפזת עם המון חרדה ולחץ ואשמח לשמוע חווד נוספת על סמך התיאורים שלי.. אולי יש לך השערה? מה הסיכוי שגוש/גידול כזה יכול בסופו של דבר כן להיות חס וחלילה מסוכן? והאם השינויים ההורמונליים יכולים אולי טיפה לשפוך אופטימיות על התמונה? והאם באמת זה להמתין עכשיו 3 שבועות במתח נוראי? (אני בת 38) תודה!!
ועוד שאלה, היה עכשיו סיור רופאים והם אמרו שהממצא נשלח לפתולוגיה דחופה ואז שוב ציינתי שזה ממצא שמושפע הורמונלית אז הרופא שאל את הרופא באיזה צבע זה היה? אז היא ענתה לו "לא חום" והם המשיכו ללכת.. מה זה אומר שהוא לא היה חום? כ"כ מרגיז שמדברים מעל הראש בקודים ואין לי מושג מה לחשוב..
שלום רב, לפני כחודש הופיעה לי גולה בשפתי הנרתיק. הלכתי לרופא נשים שאמר שזה אמור לעבור מעצמו, מדובר בזיהום כלשהו ונתן לי משחה דרמקובין למרוח בוקר וערב. עבר כבר חודש שאני משתמשת במשחה, אין שיפור, לעיתים זה מדמם. כמובן שזה מונע ממני לקיים יחסי מין כיוון שזה כואב. לפי האינטרנט נראה שזה ברתולין. האם תקין שמדמם? האם יש טיפול נוסף שאני יכולה לעשות כדי שיעבור מהר? או לפחות לא ימנע ממני לקיים יחסי מין עם בעלי?
ליטל שלום, מורסה בבלוטת הברתולין עפ"ר אינה מדממת ולעיתים קרובות מתבטאת בכאב שלא ניתן לסבול ומצריך ניקוז כירורגי דחוף. מנגד, ציסטה שאינה מזוהמת בד"כ אינה גורמת לכאב. בקיצור ממליץ שתיבדקי פעם נוספת ע"י רופא/ה על מנת להתקדם באבחנה ובטיפול. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום ד"ר, קיבלתי המלצה לעבור ניתוח להסיר ציסטה די גדולה שיש לי בנרתיק, והרופא לא נידב יותר מדי פרטים. אשמח לדעת האם מדובר לדעתך בניתוח מסובך? מה משך הניתוח וההחלמה? האם לצפות לכאבים חזקים לאחר מכן או כמו תפרים של אחרי לידה? ומה לגבי אישפוז? מה נהוג אם הכול עובר כשורה? כמו כן הבנתי שאצטרך לקחת כמויות גדולות של אנטיביוטיקה לאחר מכן, האם ידוע לך איזה סוג ולכמה זמן? אני מניקה אז רוצה לשאוב כמות שתספיק לי לכל התקופה.. תודה רבה וסליחה על ההצפה עם השאלות, טיפה לחוצה.
ליטל שלום, קשה לדעת מבלי לבדוק אותך ולהבין בדיוק במה המדובר, מה גודל הציסטה, היכן ממוקמת, האם נבדק קשר אפשרי לאיברים סמוכים (מערכת השתן / מעי) וכו'. במידה שמדובר בממצא ציסטי פשוט בדופן הנרתיק אז על פי רוב הניתוח אינו מסובך (למעט סיכונים הקיימים בכל התערבות ניתוחית) והתחושה שלאחר הניתוח אכן יכולה להזכיר תפרים שלאחר לידה. בנוגע לאשפוז - תלוי בפרוטוקול הנהוג בביה"ח, לעיתים ניתן לשחרר ביום הניתוח ולעיתים מומלץ על אשפוז לילה לצורך השגחה. בד"כ לא נחוץ טיפול אנטיביוטי לתקופה ארוכה. כאמור תשובות אלה תקפות במידה שמדובר בממצא ציסטי פשוט בדופן הנרתיק אשר אינו מערב מערכות נוספות. וללא קשר מתפקידו של הרופא לענות לכל שאלותיך במלואן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
היי אני באותו מצב שלך, מניקה תינוקת בת שנה. אשמח לשמוע האם עברת את הניתוח והאם הצלחת להניק ? התרופות איפרו זאת?
שלום דר עקב אי נקיטת צואה חלקית הומלץ על ידי פרוקטולוג בקופת חולים להשתיל קוצב סקראלי וחיפשתי ואני לא מוצא היכן עושים זאת (הבנתי שצריך המלצה ממישהו שעושה זאת על מנת לקבל אישור מימון מקופת חולים ) למי עליי לפנות
אבי שלום, הפעולה מבוצעת בבתי החולים למיטב ידיעתי זמינה בביה"ח שיבא מציע לברר דרך מוקד קופת החולים בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
בעבר עברתי ניתוח לדליפת שתן והמצב חזר.הרןפאה המליצה על טיפולי לייזר.האם זה מקובל?יש תוצאות לכך?
חנה שלום, במקרה של הישנות דליפת שתן לאחר ניתוח הייתי מתחיל בהערכה קלינית מלאה כולל בדיקת רופא אורוגינקולוג ובדיקת אורודינמיקה עדכנית. חשוב להבין מה בדיוק מנגנון הדליפה כרגע (האם דליפת שתן במאמץ או עקב פעילות יתר של השלפוחית או דליפה במנגנון מעורב או שבכלל נובעת מילוי יתר של שלפוחית השתן בעקבות חסימה). עם ממצאי האורודינמיקה ניתן לבצע דיון ולהציע טיפול מותאם בין אם ע"י טיפול תרופתי / פיזיותרפיה / טיפול בלייזר ייעודי / הזרקת חומר מעבה לסוגר השופכה ולעיתים אף התערבות ניתוחית חוזרת, תלוי במצב ובממצאי הבדיקה. בברכה, ד"ר בני פיינר,מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
