פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער

לא כתבת ממתי יש עצירות ובטן תפוחה אך מכיוון שתארת שהתופעה ממושכת צריך לפנות תחילה לרופא הילדים אשר יחליט לפי הצורך להפנות אתכם לגסטרואנטרולוג ילדים

בתך מקבלת יותר מדי תרופות.החשוב ביותר הוא ריכוך הצואה כך שתהיה יציאה רכה כל יום ואז לא תהיה יציאה קשה ופוצעת והפצע בפי הטבעת יתרפא. אמבטיות גם עוזרות לריפוי.מישחה ונרות הם טיפול לגדולים ולא לקטנים-ובעיקר לא לשים נרות.גם לא חוקנים.צריך לעלות במינון הפגלקס ל3-4 כפיות ביום בחצי כוס שתיה אפשר בשילוב עם פרפין.וכעבור מספר ימים תהיה יציאה.צריך סבלנות ועיקביות ולהמשיך מספר חודשים לתת פגלקס במינון שגורם ליציאה רכה אם לא כל יום אז כל יומים אבל רכה.יתכן שהגמילה היתה מוקדמת מדי.אם מודיעה או רואים לפי ההתנהגות שיש לה צורך ליציאה להציע טיטול לצורך היציאה למשך מספר חודשים.

עכשיו יותר חשוב שתהיה יציאה רכה כל יום ללא כאב כדי שבמשך הזמן תרגע ותפסיק להתאפק בכל פעם שתחוש לחץ ליציאה .האם היא מודיעה לפני שעושה יציאה? או שפשוט אתם מוצאים יציאה בתחתונים? אם מודיעה אולי אפשר להציע תחתול? בכל אופן בצורה של מישחק ולא במאבק.

את מתארת שורה של תסמינים.צריך לשמוע עוד פרטים ואני חושבת שלא נכון לחפש את המענה בפורום זה.עצתי שתבקשי הפניה לגסטרואנטרולוג ילדים.

זו תופעה מוכרת אם כי לא מאד שכיחה שתינוקות יונקים יכולים בתקופות מסוימות בחודשים ראשונים לחיים לעשות מעט יציאות.אם תינוקת אוכלת ומתנהגת רגיל בטן לא מתנפחת לא מקיאה אין חום אין צורך לדאוג.לא לדחוף נר גליצרין או אצבע לפי הטבעת.אפשר לתת טעימות של ירקות או פירות.אפשר לכל היותר להחזיק אותה בידים עם בירכיים מקופלות לבטן כאשר מתחילה לבכות וזה יקל עליה לעשות יציאה.גם אם יעבור עוד שבוע ללא יציאה לא צריך לעשות דבר פרט לנ"ל וללכת לבדיקה כללית של רופאת הילדים רק כדי לעקוב.אם כאשר סוף סוף תהיה יציאה עצמונית היא תהיה רכה צריך רק סבלנות.אם היציאה תהיה קשה אפשר אז לתת מרכך צואה לתקופה קצרה-תשמרי על קשר ותמשיכי לדווח.

כאשר יש עלית חום צריך לפנות לרופא מטפל

תנסי להחליף מזון למטרנה EXTRA CARE למשך שבועיים יכול להיות שיצאות ישתפרו בשל תוסף של סיבים שיש במטרנה זו.אשמח לשמוע אם יש שיפור ביציאות

תינוק שניזון מהנקה בלבד אפשר שלא תהיה יציאה גם 3-4 שבועות אולם מצב זה אינו שכיח.האם כאשר היו יציאות ספונטאניות הן היו יציאות רכות רגילות של הנקה?לפי התאור שמסרתם היא נינוחה אוכלת טוב עולה במשקל ובטן אינה תפוחה כך שאפשר להמשיך במעקב רופא מטפל עוד כשבוע ימים עם בדיקה כל 2-3 ימים.רוב הסיכויים שתהיה יציאה ואולם אם לא תהיה יציאה אני ממליצה הפניה לגסטרואנטרולוג ילדים.

האם יש שיפור משמעותי ברפלוקס עם מתן אנפמיל AR? מה היו התופעות של רפלוקס?האם רק פליטות מרובות שמלכלכות את הסביבה או תופעות אחרות?אם יש רק פליטות לכל עבר לא צריך שום טיפול ואפשר לחזור לסימילק.אם היו תופעות אחרות כיתבי לי. אני חושבת שהאינטואיציה שלך נכונה.ואם כן מחליטים להפחית קצת את הפליטות יש אפשרות לנסות לחזור לסימילק עם תוספת של קורנפלור 2 כפיות רגילות שטוחות ל100 מל .יתכן שגם עם קורנפלור תמשיך עצירות.תנסי ותספרי בהמשך מה קרה.

כאשר יש פיסורה צפוי שתהיה עצירות או יציאות קשות.הפיסורה והאודם סביב פי הטבעת גורמים לכאב הגורם להתאפקות ואז הצואה נעשית קשה וכואבת ושוב פוצעת וחוזר חלילה.הטיפול צריך לכלול מספר מרכיבים:1.לקחת מישטח מאזור העור האדום סביב פי הטבעת לפעמים צומח שם סטרפטוקוק A ואז צריך טיפול אנטיביוטי.2.צריך לרכך את הצואה על ידי מתן נורמלקס או אבילק יום יום למשך תקופה ארוכה של 3 חודשים לפחות 3.אם הפיסורה וודאית לטפל בפיסורה במשחה מתאימה.מומלץ שהטיפול ינתן וילווה על ידי גסטרואנטרולוג ילדים.

כאשר יש פיסורה צפוי שתהיה עצירות או יציאות קשות.הפיסורה והאודם סביב פי הטבעת גורמים לכאב הגורם להתאפקות ואז הצואה נעשית קשה וכואבת ושוב פוצעת וחוזר חלילה.הטיפול צריך לכלול מספר מרכיבים:1.לקחת מישטח מאזור העור האדום סביב פי הטבעת לפעמים צומח שם סטרפטוקוק A ואז צריך טיפול אנטיביוטי.2.צריך לרכך את הצואה על ידי מתן נורמלקס או אבילק יום יום למשך תקופה ארוכה של 3 חודשים לפחות 3.אם הפיסורה וודאית לטפל בפיסורה במשחה מתאימה.מומלץ שהטיפול ינתן וילווה על ידי גסטרואנטרולוג ילדים.

לא לתת שמן פרפין.אם התינוקת רגועה אוכלת כרגיל בטן לא תפוחה אין הקאה וכאשר יש יציאה היציאה רכה רגילה של הנקה אין צורך לעשות דבר .להתאזר בסבלנות ובמשך הזמן עם הגיוון באוכל היציאות יתרבו.

לפי הפרטים שמסרת נורמלקס מתאים כאן-לתת יום יום 2 כפיות בתוך 100 מל של מיץ או סימילק בערב.כעבור שבועיים לפחות תוכלי להווכח אם היציאות הקשות פעם בשבוע אכן פסקו.החוויה של יציאה קשה כואבת והזדקקות לעזרה פעם בשבוע גורמת להרגל התאפקות ולכן חשוב להפסיק את התופעה בהקדם.אם היציאה הופכת רכה מדי ניתן להפחית מינון לכפית וחצי.בכל מקרה יש להמשיך טיפול 3 חודשים שבהם תהיה יציאה כל יום ללא ארועי עצירות ורק אז להתחיל לרדת במינון מאד לאט בניסיון גמילה.

אבילק לתת כל יום .אם עד כה קבלה כל יום כף ויש יציאה רק פעם ביומים צריך לעלות מינון לכף וחצי למשך שבוע ימים ובהמשך גם 2 כפות אם צריך במטרה שתהיה יציאה כל יום רכה.הטיפול צריך להמשך מספר חודשים עד השגת גמילה מלאה.יתכן שהגמילה התרחשה מוקדם מידי ואני ממליצה לשלב המעבר למשך מספר חודשים להציע לה טיטול לצורך היציאה:להסביר לה שכאשר צריכה קקי לבקש טיטול רק ליציאה .בהמשך בעוד מספר שבועות או יותר של יציאה רכה כל יום והפסקת התאפקות לנסות להציע שוב אסלה.

יתכן שלא תהיה יציאה מספר ימים אפילו שבוע ימים כאשר עיקר ההזנה היא הנקה.חשוב לא לעשות שום גירויים חיצוניים כדי לגרום ליציאה!להמתין בסבלנות בתנאי שהתינוקת אוכלת ומתנהגת רגיל.אינה מקיאה או מסרבת לאכול.אם מופיעים סימפטומים הנ"ל לפנות לרופא.לאחר 4-5 ימים ללא יציאה לפנות לרופא לבדיקה .

כנס חשוב ומועיל

זו תופעה מוכרת .היא זמנית ותמשך מספר חודשים .התגובה שלכם להחזיר טיטול ליציאות היא תגובה נכונה.אולם מרגע שהחלה התאפקות נוצר מעגל שמזין את עצמו:התאפקות גורמת לצואה קשה ויציאה כואבת ,הכאב ביציאה מרתיע עוד יותר וגורם להמשך ההתאפקות גם לקראת היציאה הבאה כדי להמנע ככל האפשר מהכאב,וחוזר חלילה.את המעגל אפשר לנתק על ידי טיפול במרכך צואה נורמלקס-אבקה שממיסים במיץ או משקה חלב נטולת טעם וריח .ריכוך היציאה באופן קבוע לתקופה של מספר חודשים יום יום עד לאחר הגמילה המלאה ואחר כך ירידה הדרגתית במינון עד הפסקה.בשבוע הראשון המינון המתאים הוא כוס מדידה של 17 גרם ב240 מל שתיה אפשר לתת במנה אחת בערב או לחלק לשתי מנות, ולאחר שתהיה יציאה גדולה ורכה מספר פעמים לרדת לחצי מהמנה יום יום קבוע .המנה הנכונה היא זו שגורמת ליציאה רכה כל יום 1-2 ביום.בהדרגה היא תרגע ובעיקבות הפסקת הכאב ביציאה גם תפסיק להתאפק .אפשר לפנות למרפאת גסטרו ילדים בוולפסון לטיפול.

אם מתן נורמלקס 17 גרם בתוך כוס מיץ גורם ליציאה סדירה כל יום לא רכה מדי לא שלשול, ומינון נמוך יותר אינו מספיק ליציאה כל יום אז 17 גרם זה המינון שמתאים לו.זה אינו מינון מוגזם.

למה את מתכוונת עצירות?יציאות קשות?או ימים ללא יציאה? תינוק בן חודשיים עם עצירות צריך להבדק על ידי רופא ילדים . מיץ עגבניה או בשר עגבניה מרוסק בבלנדר מהווה אמצעי רווח ברפואה העממית אך לא ברפואה המקצועית.גיל חודשיים צעיר מדי מכדי לתת פירות או ירקות אך מתן עגבניה לא גורם נזק.

אילנה כותבת נכון שחשוב מאד לגלות סבלנות אמפטיה והבנה כלפי הילד לשמור על אוירה טובה לא לכעוס גם כאשר התופעה של התאפקות נמשכת תקופה ארוכה ובהמשך יכולה להיות גם תופעה של בריחת צואה לתחתונים.חשוב שהתפריט יהיה מאוזן ויכלול פירות וירקות.ילדים שאוכלים בעיקר מוצרי חלב ופחמימות נוטים יותר לעצירות. אולם:נרות גליצרין או חוקנים צריכים להנתן לעיתים רחוקות ורק בשעת משבר.הילד רואה בזה פעולה אגרסיבית ומגבירה חרדה. עדיף להשתמש במרככי צואה דרך הפה.אם ינתנו במינון המתאים הם יגרמו ליציאה.

תני לילדך מרכך צואה נורמלקס.התכשיר בצורת אבקה שממיסים בשתיה-במיץ או חלב.ללא טעם או ריח נמס בקלות.כוס מדידה ממיסים בכוס שתיה של 240 מל.בשבוע ראשון הוא צריך לשתות כוס וחצי ביום ב2-3 פעמים במשך שבוע ראשון וזה יגרום ליציאה רכה .לאחר שיתרוקן מהצואה שאגר במעי יש להפחית את המינון לחצי כוס ביום או יותר-צריך לחפש את המינון המתאים כך שתיהיה לו יציאה רכה כל יום.לאחר מספר יציאות גדולות בטיטול צריך לשדל את הילד לשבת על האסלה ליציאה בבוקר ואחרי כל ארוחה.לוקחים אותו לשירותים ויושבים אתו 10 דקות.מינון מתאים של נורמלקס יאפשר לו יציאות בקלות ולאחר מספר שבועות יש סיכוי שיתחיל להרגע.צריך לתת לו נורמלקס במינון המתאים תקופה ארוכה כ-6 חודשים ויותר יום יום.כאשר יש איחור בהתפתחות או מרכיב ריגשי או נוירולוגי התהליך יותר איטי ויתר קשה

זה קורה שמשהו בתהליך הגמילה גורם לחרדה ובעקבותיה התאפקות והתנהגות כפי שאת מיטיבה לתאר.לעיתים די בהתאפקות של יום אחד כדי לגרום ליציאה יותר קשה שמכאיבה ואז מתחיל מעגל חוזר :יציאה כואבת-התאפקות-יציאה מתקשה במעי -כעבור מספר ימים יציאה קשה וכואבת יוצאת כי המעי הגס מתכווץ חזק יותר מכוח ההתאפקות וחוזר חלילה.לעיתים משהו בעצם האסלה ועשית צרכים ש"ניפרדים" מהגוף מפחידה אך כנראה שאצלכם לא זו הבעיה כי למתן שתן יושבת על האסלה.אני ממליצה בשלב זה נסיגה בתהליך הגמילה של היציאה.לרכך יציאה על ידי מתן נורמלקס יום יום 2 כפיות בתוך 100 מל של מיץ או חלב.המינון הנכון הוא זה שגורם ליציאה רכה כל יום.יתכן שצריך יהיה לעלות מעט או לרדת במינון. ולהחזיר טיטול ליציאה:להסביר לילדה ולהגיד שבכל פעם שצריכה קקי לבוא לקבל טיטול ליציאה.להמשיך כך מספר חודשים עם הנורמלקס ועם הטיטול ליציאה עד שתרגישו לפי התנהגות הילדה שמתאים להציע שוב ניסיון להוריד טיטול ולנסות יציאה בשירותים.

תינוק שיונק ויש לו יציאה אופינית של הנקה אפשר שלא תהיה יציאה 7-10 ימים וגם יותר .אם התינוק נינוח אוכל בתאבון אינו מקיא ולאחר מספר ימים יש יציאה רכה של הנקה אז זו תופעה פיזיולוגית.אין סיבה לדאגה ואין צורך להתערב.זה זמני וזה ישתנה בהמשך.

ראשית אני רוצה להרגיע אותך :הרפואה בארצות הברית אינה שונה בהרבה מזו שבארץ .מירלקס בשימוש גם בארץ ושמה כאן נורמלקס.זהו התכשיר הנפוץ ביותר היום לשימוש לריכוך צואה. אני מבינה שההנחיות שקבלתם כוללות:1.טיפול במירלקס 2.ברור לשלול בעיה רפואית.ואני מסכימה עם התוכנית.חשוב לתת מירלקס לרכך יציאות יום יום תקופה ארוכה לפחות חצי שנה וגם יותר משנה וכך להקל עליה ולמנוע את הכאב ואת החרדה הכרוכים ביציאות.בהדרגה היא צפויה להרגע.בשל הגיל הצעיר בו התחילה עצירות אם לא יהיה שיפור למרות הטיפול אני חושבת שיהיה נכון לעשות בדיקה של מדידת לחצים בפי הטבעת-מנומטריה כדי לשלול בעיה עיצבית .את מוזמנת לשמור על קשר בהמשך.בהצלחה.

נורמלקס הוא חומר כימי פוליאתילן גליקול (PEG).הוא אינו מופק מצמח .הוא חומר ותיק ומוכר שנים רבות ומשמש ביצור תרופות קוסמטיקה ותעשיה.הוא חסר טעם וריח נמס בקלות אינו ניספג במעי הוא מתערבב בצואה ותכונתו -סופח מים וכך היציאה מתרככת וקל יותר לעשות יציאה.החומר אינו משפיע ישירות על התכווצות המעים אינו גורם להתמכרות או הרגל ואינו פוגע בספיגה של ויטמינים או חומרים אחרים מהמזון. הוא משמש לטיפול בעצירות בארצות הברית ובאירופה כבר למעלה מעשור.יעילות ובטיחות בטיפול נבדקו גם בתינוקות. בשנים אחרונות זהו החומר השימושי ביותר בטיפול בעצירות בכל העולם המערבי.הוא נמצא יעיל יותר ממרככי צואה אחרים ועם פחות תופעות לואי של גזים וכאב בטן.יתרונו על פני תכשירים אחרים הוא גם בכך שאין לו טעם וריח ולכן הילדים שותים אותו בקלות. יש בארץ תכשיר דומה פגלקס שמכיל גם כן פוליאתילן גליקול (PEG)אולם הוא מכיל גם חומרי טעם וריח ויטמין C . קיים גם נטורל ללא טעם.אולם לא ברור מה ריכוז החומר הפעיל PEG .לאחרונה נוסף גם פגלקס עם סיבים ובו ריכוז הPEG עוד יותר נמוך והתכשיר פחות יעיל.מי שמקבל טיפול בפגלקס ומרוצה מהתוצאות אינו צריך לחליף טיפול.מי שמתחיל עכשיו רצוי שיתחיל עם נורמלקס שהוא כולו חומר פעיל וכל המחקרים בוצעו עם שימוש בחומר זה הן לגבי מינון והן לגבי תופעות לואי. אם להורה נוח יותר לתת לילד כף של סירופ אבילק והילד שותה ברצון וגם משתפר -גם זו לטובה.

בשל גילה הצעיר את חייבת לפנות לרופא מטפל.היא צריכה בדיקה גופנית . באופן כללי לתינוקות שאוכלים יניקה בלבד זה קורה שאין יציאה גם במשך 7-10 ימים.אם התינוק נינוח אוכל טוב לא מקיא זה יכול להיות פיזיולוגי ויעבור.

אני ממליצה לנסות תחליף חלב אם על בסיס סויה למשך שבועיים .לפעמים זה גורם ליציאות יותר רכות.לא נכון להוסיף עגבניה או ירקות או פירות אחרים בגיל צעיר כל כך. ספק אם סימילק ללא לאקטוז ישפר את המצב.

ראשית אני רוצה להרגיע אותך שאין תופעות לואי בשימוש ממושך בנורמלקס ואפשר להמשיך בטיפול גם מספר שנים.חשוב שתקבל את מינון מתאים ושתהיה יציאה רכה כל יום. הבעיה שאת מציגה אכן מורכבת רגשית והנהגותית .להצלחת טיפול דרוש שילוב של טיפול רפואי טיפול התנהגותי יחס חיובי וחם למרות הכעסים והמישקעים שהצטברו והרבה סבלנות. את מוזמנת לבוא למרפאת גסטרואנטרולוגיה ילדים בוולפסון.

הדבר הנכון לעשות עכשיו הוא לרכך את היציאה על ידי מתן נורמלקס יום יום בבמשך תקופה ארוכה של מספר חודשים.מטרת הטיפול היא יציאה רכה כל יום וכך בהדרגה יפסיק להתאפק.הסיבה להתאפקות היא חרדה שנוצרה בעיקבות יציאות כואבות וחוקנים .יש להפסיק מתן חוקנים ולהתאים את מינון הנורמלקס .להתחיל עם 3 כפיות מומס בתוך 150 מל מיץ או חלב.כעבור מספר ימים יורגש השיפור.אם עדיין ימשיך להתאפק עולים במינון עוד כפית ואם היציאה שלשולית יורדים בכפית.בכל מקרה אני ממליצה להמשיך בטיפול עד לאחר הגמילה כי עצירות נוטה לחזור בזמן הגמילה.

נראה שבנך מקבל פירות וירקות ומיצים בכמות טובה בהחלט.בשלב זה מה שיכול לעזור זה מתן מרכך צואה נורמלקס 2 כפיות בתוך 100 מל יץ או פורמולה להשיג יציאה כל יום.במקרה שיופיע שלשול לאחר שבוע ימים של מינון זה ניתן לרדת לכפית אחת ביום למשך מספר שבועות.לעיתים עצירות בתינוקות יכולה להיות קשורה לחלב ומתאים לנסות מעבר לפורמולה צימחית לתקופה של חודש ולבדוק אם יש שיפור ביציאות.

יציאה קשה בצורת גללים יכולה להיות תוצאה של שינוי בתפריט או מחלה וירלית או שינוי סביבתי אחר.אפשר להקל על ידי מתן יותר פירות וירקות מיץ תפוחים וגם עי מתן מרכך צואה נורמלקס כפית עד 2 כפיות ב100 מל שתיה לאפקט מהיר יותר.ריכוך היציאות בשלב הגללים ימנע הווצרות של עצירות יותר קשה.

יציאות יכולות להיות רכות מאד 2-4 פעמים ביום במשך מספר שבועות לאחר שלשול חריף.אם הילד אוכל ושותה ושמח אפשר רק מעקב .קלבטן חצי כפית 4 פעמים ביום יכול להקל.אפשר באופן זמני להפחית את ארוחות הפורמולה ולתת עוד ארוחת ירקות עם אורז.אם יש עלית חום או אכילה ושתיה בכמות קטנה יש לפנות לרופא להערכה לפני הנסיעה שלכם לחופשה.

הטיפול ביציאות הקשות וכואבות של ביתך צריך להיות קודם כל ריכוך היציאה על ידי תכשיר תרופתי .אני ממליצה לתת לה במקום פגלקס 2 כפיות נורמלקס בתוך 100 מל משקה או מטרנה פעם ביום.זה ירכך את היציאה יפסיק את הכאב והסבל.במקביל אך לא במקום נורמלקס אפשר לתת פעם ביום מיץ תפוחים או מיץ שזיפים בתנאי שהיא אוהבת ושותה ברצון.את הנורמלקס לתת מספר שבועות וחשוב לא להפסיק מוקדם מדי כי העצירות תחזור.אם היציאות הופכות רכות מדי אפשר לרדת לכפית אחת ביום. אני מבינה שיש גם בעית אכילה וסרוב לאכול.בכל מקרה לא להכריח לאכול את מנת הפירות ואפשר לפנות למרפאה להפרעות אכילה כדי לקבל הדרכה.

פרילקס הוא תכשיר שמיוצר בארץ אמנם מכיל צמחים מוכרים אך יעילותו ותופעות לואי אפשריות לא נבדקו בילדים, כך שאיני ממליצה לתת אותו לילדים.

אם היציאות קשות אפשר לתת כפית של נורמלקס אבקה מומסת ב-50 מ"ל של מיץ או פורמולה פעם או פעמיים ביום להשגת יציאה כל יום.הטיפול ינתן במשך שבועיים לפחות ולהפסיק בהדרגה בתקווה שהעצירות לא תחזור.

באופן כללי אם מתן כפית אחת של פגלקס מונעת עצירות קרוב לודאי שאין מחלת רקע שגורמת לעצירות.אולם בשל הגיל הצעיר חשוב לקבל פרטים על היציאות בחודשים ראשונים לחיים,הגיל והאופן שהעצירות החלה.אם עד גיל שנה היציאות היו תקינות יום יום,הגדילה שלה תקינה,אין הקאה,ועם פגלקס היציאה רכה כל יום ויוצאת בקלות וללא בכי נראה שזו עצירות תפקודית.עצירות תיפקודית מתחילה יום אחד עם יציאה קשה וכואבת הגוררת בעיקבותיה התאפקות בכל פעם שיש לחץ ליציאה.בדרך כלל חזרה של עצירות עם הפסקת פגלקס קורית כאשר הפגלקס מופסק מוקדם מידי לפני שנשכך הכאב והרגל ההתאפקות טרם עבר.לא מומלץ לגמול מפגלקס לפני לפחות חצי שנה של טיפול וגם אז בהדרגה.אין כל חשש מפני טיפול ממושך בפגלקס.בגיל הזה אין צורך בהתערבות תזונתית נוספת.בכל אופן בשל גילה הצעיר של ביתך אני ממליצה להפנותה פעם אחת לגסטרואנטרולוג ילדים.

יש להבדיל בין כאב בטן ובין עצירות.כאב בטן יכול להיות מסיבות שונות ולכן יש לפנות עם תלונה זו לרופא הילדים. גם עצירות יכולה גרום לכאב בטן .יציאה פעם בשבוע היא בהחלט עצירות וגם אם זה ארוע חד פעמי אפשר לעזור על ידי מתן מרכך צואה .נורמלקס הוא התכשיר הרווח והמומלץ ביותר היום לריכוך צואה.החומר הפעיל הוא פוליאתילן גליקול, חומר ותיק ומוכר, ניתן בצורת אבקה המומסת בשתיה,אינו ניספג מהמעי אינו גורם לתלות ואינו משבש את תהליך היציאה הטיבעי.יעילותו ובטיחותו נבדקו במחקרים רבים בילדים וגם בתינוקות מגיל חצי שנה.הוא פועל על ידי ריכוך הצואה במעי ומונע הווצות גושי צואה קשים.כאשר הצואה רכה היא יוצאת ללא מאמץ וללא כאב.המינון מותאם לילד לפי משקל הגוף. כאב בטן שנגרם מעצירות יחלוף עם טיפול נכון בעצירות.

כאשר יש אבחנה של הירשפרונג הטיפול הוא ניתוחי.במחלת הירשפרונג יש קטע של מעי גס המתחיל בפי הטבעת אך יכול להיות באורך מישתנה אשר חסרים בו תאי גנגליון(עצבים).בניתוח כורתים את החלק החולה ומחברים קטע מעי בריא לפי הטבעת.אם עצירות נמשכת גם לאחר הניתוח יכולות להיות לכך מספר סיבות:לחץ גבוה בסוגר של פי הטבעת,חוסר תאי גנגליון בקטע המעי שחובר לפי הטבעת,הצרות במקום הניתוח וגם התאפקות של הילד שחווה כאב וקשיים בפעולת מעיים.ראשית צריך לערוך ברור ולאבחן את הסיבה לעצירות ולאחר מכן הטיפול ינתן בהתאם לתוצאות הברור.

בילדים בריאים,כאשר עצירות היא סימפטום יחיד, הסיבה השכיחה ביותר היא עצירות תיפקודית או כתוצאה מהתאפקות.רק בכ-5%מהמיקרים העצירות נגרמת על ידי מחלה במערכת עצב-שריר כגון הירשפרונג, או מחלות אחרות כגון תת פעילות של בלוטת התריס או צליאק.חשד למחלה מתעורר כאשר העצירות מתחילה בחודשים ראשונים לחיים, כאשר יש סימפטומים נוספים כגון חוסר עליה במשק או הקאה או כאשר אין תגובה לטיפול מקובל בעצירות.