לא מרגישה שהפסיכולוגית אוהבת אותי

אממ, איך רושמים את זה? אני נמצאת כבר תקופה אצל פסיכולוגית, שאני לא מרגישה שהיא אוהבת אותי. כביכול, הכל בסדר. אני באה, הולכת, משלמת. אני מדברת והיא מקשיבה מצוין, אבל משהו בלב לא יושב לי עד הסוף. הייתי פעם אצל פסיכולוגית שאהבה אותי מאוד. הרגשתי את זה. לא היה לי ספק שהיא מעריכה ואוהבת אותי כאדם, וזה נתן לי גב מאוד חזק בטיפול, ככה שאני יודעת איך זה יכול להרגיש. אני יודעת שהפתרון הרווח הוא לתקשר לה את זה, ואכן בדרך כלל משתדלת לפתוח בחדר הטיפול כל בעיה, אבל בנושא הזה אני ממש נאבדת. אי אפשר להכריח מישהו לאהוב אותי, ומרגישה בושה עמוקה אפילו בצורך הזה שלי, (ואולי בכלל מטפל לא אמור לאהוב את המטופל שלו?!) (נ.ב. כאשר אני משתפת אותה בחוויה קשה, היא ממש יכולה לדמוע ולכאוב בשבילי. אולי זאת דרך אחרת לבטא חום ואכפתיות.) מבולבלת מאוד. אשמח לעזרה.