פחד מלהסתכל לאנשים בעיניים

אני בת 17 וחצי (כמעט 18) ואני לא זוכרת ממתי, כנראה מילדות, אני לא מסוגלת להסתכל לאנשים בעיניים, לאף אחד- לא לחברות, לידידים, למשפחה (!!!) ואפילו לדמויות של אנשים בטלוויזיה ובמחשב!! קשה לי להאמין שהדבר נובע מביישנות וחוסר ביטחון עצמי כי אני אמנם יכולה לאשר שבעבר היו לי בעיות של קצת חוסר ביטחון עצמי אבל עכשיו הביטחון העצמי שלי גבוה אולי אפילו יותר מידי! כמו כן קראתי מאמרים על חרדה חברתית ותסמינים אך מלבד הפחד להסתכל לאנשים בעיניים אף אחד מהם לא נוגע אליי. אני לא יודעת את הסיבה אבל אני פשוט לא מצליחה. עד לא מזמן הבעיה לא הפריעה לי כיוון שאף אחד לא שם לב, ולחברות שכן שמו לב לא באמת היה אכפת, אבל לא מזמן הכרתי מישהו חדש וישר בכמה דקות הראשונות של השיחה הוא שם לב שאני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. הוא כל הזמן מנסה לגרום לי להסתכל לו בעיניים וניסינו לעשות תחרויות מבטים (הוא ניסה לגרום לי להסתכל לו בעיניים כמה שיותר זמן) אך הדבר גרם לי לתחושת אי נוחות גדולה וכל מה שיכולתי לחשוב עליו בזמן הזה היה רק "מתי לעזזל אני יכולה להפסיק להסתכל לו בעיניים?" (כמו כן מוטב לציין שמידי פעם גם העברתי מבט לחלקים אחרים בפנים שלו כך שייראה כאילו אני מסתכלת לו בעיניים אפילו שאני לא). אני כל הזמן מנסה לעבוד על הנושא ולהסתכל לאנשים בעיניים אבל אני לא מסוגלת להסתכל יותר מכמה שניות- אפילו למשפחה (רק לפני כשנתיים גיליתי שצבע העיניים של בת דודה שלי בגילי הנה בעלת עיניים ירוקות-דבש, ורק אתמול גיליתי שצבע העיניים של חברה טובה שלי הנו ירוק וגם זה רק לאחר שחברות שלי אמרו לי). כמו כן, כשהייתי בגן היה ילד אחד שעד היום אני זוכרת את העיניים שלו- היו לו עיניים ירוקות חזקות שנראות כאילו הוא מנסה להפנט אותך וזה גרם לי לפחד מעיניים ירוקות. אשמח אם תוכלי לעזור לי ולהעלות השערה לגביי מה גורם לי לפחד הזה וכיצד אפשר להתמודד איתו. תודה רבה מראש (:

היי, נראה לי שאת נתת את התשובה גם אם חלקית, הילד בגן הפחיד אותך...בטיפול ניתן לעבוד על כך, בהצלחה.