הפסקת טיפול בלי פרידה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, הפסקתי טיפול לפני תקופה, על דעת עצמי, הסברתי מדוע אני מפסיקה, וככה נעלמתי אחרי טיפול של שנה בלי פרידה... המטפלת שלי מצידה לא כל כך רצתה לוותר עלי וניסתה להסביר שאולי כדאי לי להמשיך ושזוהי נקודה שצריך לעבד. ואני מצידי חשבתי שהמניע שלה לרצות אותי הוא עבודה ותשלום ולא מהמקום של הערכת מטופל. אחרי תקופה הרגשתי שגרמתי לה להרגשה לא נעימה וככה נשארתי עם רגשות האשמה.. האם מטפלים מעורבים רגשית בטיפול? האם הם לעיתים נאלצים לעבור טיפול או תהליך מסויים בגלל מטופל שעזב בלי תהליך של פרידה? אני חושבת/חשבתי שמטפלים מאד חסינים לכל מקרה מצד מטופל, ומעניין אותי לדעת עד כמה ההתערבות הרגשית של המטפל במטופל, עד כמה הגבולות גורמים לחסינות אשמח לשמוע את דעתך שבת שלום
היי אנונימית שאלת שאלה מעניינת ומעוררת מחשבה (ורגש) אני חושבת שכשמטפל "נלחם" על מטופל זה לא רק מהמקום של תשלום... גם למטפלים יש תחושות רגשיות כלפי המטופלים ולכן לשאלתך כשמטופל עוזב בפתאומיות או בלי פרידה זו תחושה לא נעימה גם למטפל, למרות הגבולות ולמרות שהמטפל יכול להסביר לעצמו את העניין בכלים שכליים ולמרות שלעיתים פרידה כזו היא מה שהמטופל יכול היה באותה עת למרות כל זאת... כן ...לעיתים גם המטפל "נחמץ ליבו" :)דווקא מאותו מקום אנושי ולא שכלתני. בכל מקרה, מהמקום היותר שכלתני אומר לך שרגשות אשמה הם אף פעם לא ממש עוזרים ושכנראה זה מה שאכן יכולת כאשר נפרדת כפי שנפרדת אבל אם את מרגישה שיש מקום לתיקון/דיבור/עיבוד נוסף אז יש אפשרות גם לפנות למטפלת ולבקש פגישה אני בטוחה שהיא תשמח לשמוע ממך. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
