פורום סכיזופרניה

תודה על תשובתך אני לוקח לפונקס וזה גורם לי לאי שפיכה בהמשך לתשובתך אני כן רוצה להקים משפחה והנושא על הפרק מה עושים בכדי שיהיה לי זרע מבלי להפסיק את הלפונקס שהוא הטוב מכל התרופות לגביי תודה

שלום. כפי שעניתי לך בפנייתך הקודמת מדובר בנושא לא פשוט. קודם כל כדאי לעבור בירור אורולוגי לשלילת סיבות אחרות לכך שאין זרע. במידה ואכן מדובר בתופעת לוואי של הלפונקס - צריך להתייעץ עם הרופאים המטפלים (גם פסיכיאטר וגם אורולוג) לצורך החלטה על דרך פעולה תוך שקילת הסיכונים הפוטנציאלים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום וברכה, אני יוצאת עם בחור שאחיו אובחן כחולה בסכיזופרניה פרנואידית. הוא הסביר שאמו נכנסה להיריון בלתי מתוכנן והוצרכה לקחת תרופות, ולכן זה התפרץ אצל אותו אח.. בתור סטודנטית (אמנם שנה א') לפסיכולוגיה למדתי שקיים למחלה בסיס גנטי גבוה. שאלתי היא- האם בעקבות דבריו של החבר שלי שהמחלה קשורה לתרופות,אני יכולה להניח שאין אצלו בגנים את הנטיה למחלה? ובכל מקרה, מהי רמת הסיכון לאחיין של סכיזופרן ללקות בסכיזופרניה? (כלומר, יותר מאשר אדם רגיל). תודה רבה, שירה.

אם בן זוגי הוא בן 26, זה אומר שאפשר להוציא מכלל אפשרות את הסיכון שהוא יחלה בסכיזופרניה? כי לפי מה שהבנתי, המחלה פורצת בסוף שנות העשרה עד שנות העשרים המוקדמות.

שלום. שאלות אלה חוזרות על עצמן לא מעט בפורום. יש אפילו הפניה לסוגיה זו בראש הפורום ("גנטיקה וסכיזופרניה"). בכל מקרה להלן התשובות הכלליות: שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. ולגבי הסוגיות שאת מעלה: 1) אין תרופות שנוטלים במהלך ההריון שידוע שהן גורמות באופן ישיר לסכיזופרניה. יש תרופות שגורמות למומים מולדים שונים (נוירולוגים, קרדיאלים וכד') אולם לגבי סכיזופרניה אין הוכחות חד משמעיות. מכאן שאת לא יכולה להניח שאין מרכיב גנטי. 2) הסיכוי של אחיין של מתמודד עם סכיזופרניה ללקות במחלה (כלומר קרוב משפחה מדרגה שניה) דומה בסה"כ לזה של האוכלויסה הרגילה, דהיינו 1%. צריך להדגיש שמדובר בסטטיסטיקה בלבד. 3) סכיזופרניה יכולה לפרוץ בכל גיל, אפילו בזקנה. אמנם הגיל הנפוץ לגברים הוא בטווח 18-25 אולם יש הרבה מאד מקרים של הסתמנות מאוחרת יותר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

במה מתבטא ההבדל בין אדם שחווה שני התקפים פסיכוטיים ולא הוגדר כסכיזופרן,לבין אדם שעבר שני התקפים פסיכוטיים וכן הוגדר סכיזופרן?

שוב שלום. בעקרון עניתי לך בהרחבה בפנייתך הקודמת כולל הפניה לשרשורים אחרים בהם הנושא כבר נדון. התשובה בקצרה נוגעת לרמת התפקוד והימשכות תסמינים כלשהם בין ההתקפים (כלומר קומבינציה כלשהי של תסמינים פסיכוטים שאריים ו/או תסמינים שליליים ו/או ירידה בתפקוד). אני שוב מפנה אותך לתשובות מורחבות יותר פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8600 ופה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8556 בברכה, ד"ר אהוד ססר

אין תרופות אחרות (לטווח ארוך)לטיפול בהתקפים פסיכוטיים?

שלום. אכן יש כאן לאחרונה שאלות רבות על הקספליון - זה אך טכעי מכיוון שמדובר בתרופה חדשה. בוודאי שיש תרופות אחרות לטיפול טווח ארוך. מהדור הראשון יש בין השאר את הקלופיקסול דפו, הלידול דקנואס, מודיקט, פלואנקסול וסמפ. מהדור השני יש את הריספרדל קונסטה, הקספליון ולאחרונה גם זיפאדהרה (גרסה ארוכת טווח של הזיפרקסה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לכולם אני ישי בן 19 בשלוותה גילו שיש לי סכיזופניה אני לא יודע מה יש לי אני מפחד ללכת ברחוב בגלל שעם יראו אותי יחשבו עלי שאני מכוער ועם אני מדבר עם אנשים אז אני נלחץ אני מפחד לשאול שאלה כי אני מפחד מהתגובה עם הם יפגעו בי מילולית ו גם יחשבו שאני מפגר ואני חושב שההליכה שלי לא טוב , הדיבור בקיצור אני לא יכול לסבול את עצמי יותר , לא יכול להסתכל במראה בכל מקום שאני נמצא בחברה אני מרגיש שמסתכלים עלי על כל דבר בי ואני כל כך חרד כולי מזיע פשוט סיוט חושבים שאני מגעיל ומכוער יש עוד הבל שכחתי. כל מה שכתבתי זה קשור לסכיזופרניה או לדימוי עצמי או לחוסר ביטחון ? ואני חייב הבסר על הסיזופרניה כי אני לא יכול יותר שאני לא יודע בדיוק מה יש לי

ועבר תהליך דומה. אני רק יכולה להסביר לך שמדובר בתהליך פסיכוטי פרנואידי. תחושה שכולם מסתכלים עליך ,בוחנים אותך,מדברים עליך...כולל בטלוויזיה או ברדיו... מכירה את זה היטב. יכולה לנחם אותך שזה חולף עם טיפול תרופתי ולפעמים זה לא יקרה יותר לעולם ולפעמים זה עלול לשוב. בכל מקרה,יש טיפול ויוצאים מזה. בהמשך אפשר לחזור ולתפקד כרגיל, להתחתן,להקים משפחה,ללמוד,לעבוד,לבלות וכו. כשאתה בתוך ההתקף,אתה נורא מבוהל,אבל תזכור כל הזמן שזה מצב זמני ואתה תצא מזה ותחזור לחיים. תקפיד על הוראות הרופאים ואל תפסיק טיפול אלא רק אם הרופא יגיד לך לעשות זאת.

יש לי את ההרגשה שמסתכלים עלי ושופטים אותי תמיד זה לא בא וחולף אז זה קשור לסכיזופרניה ? ניסיתי לקחת כדורים כמו : ריספרדל זיפרקסה פרפנן ושום דבר לא עזר כל הבעיה זה שאיך שאני חושב על עצמי אני פשוט לא יכול להשלים עם איך שאני נראה (רע)

לטיפול בסכיזופרניה. דברו על תרופה שתעשה מהפכה של ממש,שלא היתה מוכרת עד היום.כך אמרו. אני נוטלת קספליון ונורא סובלת מתופעות לוואי קשות.עייפות בכל הגוף וגם לא מצליחה לישון רצוף יותר מכמה שעות בודדות.אני גם שמנתי מאד,ממש התנפחתי והייתי בחורה מאד רזה לפני הטיפול. הייתי רוצה לדעת עוד פרטים על הטיפול החדשני שמדברים עליו.

שלום. ככל הידוע לי לא מגיעה תרופה מהפכנית בעתיד הקרוב. יש תרופות חדשות שיש להן יתרונות מסויימים (בעיקר בפרופיל של תופעות לוואי). מומלץ להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. לגבי הקספליון - יש שרשורים רבים בעמוד זה שנותנים מידע נוסף, כגון פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8542 בברכה, ד"ר אהוד ססר

לאחר שנים רבות של הפוגה מוחלטת,בהכרח מעיד על סכיזופרניה?

שלום. לא בהכרח (ובהרבה מקרים לא). זה תלוי במספר גורמים כגון משך ההתקפים עצמם, התסמינים (אם בכלל) בין ההתקפים (מבחינת תסמינים שליליים, הפרעות בתפקוד וכד), מהות הטריגרים של ההתקפים ועוד גורמים נוספים. ראה תשובות מורחבות פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8600 ופה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8556 בברכה, ד"ר אהוד ססר

נורא קשה לנו עם המחלה והפורום הזה נותן הרבה תקווה. הבעיה שהרופא עונה לעיתים מאד רחוקות... בבקשה בבקשה תענה לנו קצת יותר מהר. תודה רבה. אני רוצה מאד לדעת איך מתגברים על תופעות הלוואי של קספליון.בעיקר עם ההשמנה והחולשה.

שלום. יש המון שאלות על קספליון לאחרונה... ראה גם: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8542#message-8542 לגבי שאלתך - הקספליון יכולה לגרום להשמנה (אולם במידה פחותה מתרופות רבות אחרות כגון זיפרקסה, לפונקס או סרוקוול). ניתן להתגבר על הבעיה בעזרת פעילות גופנית והתאמת דיאטה מסודרת אצל דיאטנית. כמו כן ניתן לשקול הפחתת מינון או החלפת תרופה בתיאום עם הרופא המטפל. לגבי עייפות - זו לא תגובה אופיינית לקספליון - אך היא יכולה לקרות והטיפול במקרה זה דומה למה שכבר פירטתי לעיל (כושר גופני, הפחתת מינון או החלפת טיפול). כמו כן יש לברר שהעייפות היא בכלל על רקע הטיפול - לפעמים עייפות היא סימפטום להחרפה נפשית (כגון דכאון) ולאו דווקא תופעת לוואי, ואז יש לטפל בהתאם לבעיה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שמעתי שבקרוב תגיע לארץ תרופה חדשה לטיפול בסכיזופרניה. האם ידוע לך במה מדובר? תודה וחג שמח.

שלום. יש תרופות חדשות כל הזמן. יש תרופות שיש היום בחו"ל שעוד לא הגיעו לארץ (למשל אזנפין). בכל מקרה - נכון להיום אין תרופה שמראה יעילות משמעותית יותר מהאחרות (כולל התרופות החדשות ביותר) פרט ללפונקס הוותיקה, כך שלא מדובר בבשורה מיוחדת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני נוטל כדורים לפונקס וזו הטרופה היחידה הטובה לי לאחר נסיונות אולם ממתי שאני לוקח אותה יש לי טופעה שאין לי זרע אני נהנה ממין אבל אין לי זרע מה עושים תודה

שלום. זו תופעה שקוראת לעתים נדירות שנגרמת בגלל הפעילות האנטיכולנירגית של הלפונקס (אותו מנגנון שגורם לתופעות של עצירות, יובש, חוסר הזעה, דופק גבוה ועוד). מה הפתרון? שאלה קשה. לא הייתי ממהר להחליף את הלפונקס או לשנות מינון מכיוון שלדבריך זו התרופה היחידה הטובה לך לאחר נסיונות רבים. כמו כן יש מקרים רבים שהפסיקו לפונקס - ואז היתה החמרה נפשית שהצריכה אשפוזים חוזרים - ולא תמיד היתה תגובה להחזרה של לפונקס. אז השורה התחתונה - אם אתה נהנה ממין ואין לך תכניות כעת להפוך לאב - לא נראה לי שכדאי לשנות משהו בטיפול. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה על תשובתך הבעייה שאני כן רוצה להתחתן ולהביא ילד יש משהו שאפשר אולי לעשות

אני קורא פה הרבה שאלות מעניינות גם אותי ואף אחד לא מתייחס

שלום. עכשיו עניתי. וסליחה על העכוב. בברכה, ד"ר אהוד ססר.

כמובן לנפגעי נפש

חבל שהרופא לא מבקר כאן לעיתים יותר קרובות

שלום לך דוקטור, ביתי בת 26 חוותה התקף פסיכוטי שנמשך כחודש ימים. בתוך החודש הזה היא קיבלה 2 זריקות קונסטה ללא כל טיפול נוסף.לאחר חודש שבו התסמינים רק גברו(למרות הקונסטה) היא אושפזה למשך שבוע במחלקה סגורה. בעת האישפוז טופלה ברספרידאל 4 מ"ג ליום. לאחר שבוע של אישפוז,היא התאוששה באורח פלא ושבה לאיתנה במאת האחוזים,דהיינו,נסעה לטיול קצר בחו"ל עם חברות,חזרה ללימודים באקדמיה,חזרה למקום העבודה,חזרה לבילויים עם חברות,חזרה לעסוק בספורט ולכל הפעילות הקודמות שהיו לה ,אם כי הוא מתלוננת על חולשה וקשיים להרדם,אך מעבר לזה נראה כאילו לא ארע דבר. כרגע היא מטופלת בזריקת קספליון אחת לחודש. האבחנה הסופית היא סכיזופרניה. לאור הנ"ל אני מבקשת ממך עצה, ביתי משוכנעת שכל הארוע הוא אפיזודה חד פעמית שחלפה,היא מרגישה טוב(פרט לחולשה מהזריקה החודשית),היא חושבת שלאור ההצלחה שלה לשוב למלוא הפעילויות הקודמות,היא גם יכולה להפסיק את הטיפול בזריקה. הפסיכיאטר המטפל בה אומר שזו טעות איומה להפסיק עם הזריקה.הוא גם רמז לה שיתכן ותאלץ לקבל את הזריקה הזו במשך שנים רבות מאד(כנראה רוב החיים).הילדה לא מסכימה איתו.היא טוענת שהזריקה גורמת לחולשה וקשיים בשינה ושכל מה שהיה לה חלף ואיננו. אני מתארת לעצמי שאתה תומך בדעת הרופא המטפל,השאלה שלי היא איך אני משכנעת אותה בנחיצות הזריקה החודשית. היא לא מוכנה לקבל את העובדה שהיא חולת סכיזופרניה ורואה בכל הארוע משהו חד פעמי שלא יחזור על עצמו. היא סטודנטית מבריקה ודעתנית מאד ואי אפשר למרוח אותה בהסברים שטחיים. אנא עזור לי בנימוקים משכנעים. תודה תודה תודה. נורית.

1)כמה זמן חלף מאז שוחררה מבית החולים ועד ששבה לפעילות מלאה? 2)האם ידוע לך שקונסטה משפיע רק החל מהזריקה השלישית!! ולכן,ביתך בעצם היתה ללא טיפול במשך חודש ימים? 3)האם ידוע לך על סמך מה נקבעה האבחנה של סכיזופרניה כל כך סמוך להתקף פסיכוטי ראשון? 4)היש מקרים נוספים של סכיזופרניה במשפחה?

1) יום-יומיים. 2) לא. 3) לא.(האבחנה היתה של בית החולים והצוות המטפל). 4) לא שידוע לי. אגב, היא שוחררה שלא על דעת הצוות הרפואי שרצה להותירה באשפוז עוד כשבוע במחלקה הסגורה ועוד כחודש במחלקה הפתוחה....

לפחות לפי דעתי האישית, כדי לצאת מהתקף פסיכוטי לא מספיק התרופות אלא גם מהצד הפסיכולוגי, במצבים כאלה כדי לצאת מההתקף בן אדם חייב להאמין שמתישהו יהיה בסדר, שיהיה לו את התקווה, התקווה הזאת מן הסתם היא מפתח להחלמה, אבל לראות את החיים בצורה שכזאת זה גם האמת די פאטתי לכן זה טריקי, להאמין שהכול בסדר שבתכלס הכול רחוק שנות אור מלהיות כך, המקום הזה שהכול בסדר לא משנה מה, הוא מקום הרסני אנשים פשוט חושבים שהכול טוב איתם והם "בריאים" ובמקום הזה אנשים פשוט מפסיקים את הכדורים וחוזרים חלילה לעוד התקף פסיכוטי. לכן המחשבה הלגיטימית ביותר על התקווה יכולה ליצור מסוכנות. והם חייבים להאמין בזה כדי לשרוד, תראי אין שיקוי פלא לזה, זה תהליך שהיא צריכה לעבור ואני בטוח שאיפשהו בפנים היא יודעת את האמת רק אין לה מקום להכיל את זה, לכן אני הייתי דואג שיהיה לה את המישהו הזה ובמקרה שלי זה היה משפחה שפשוט היא תדע שבכל רגע נתון של חולשה יש מישהו שיקשיב לה שיתן לה את הביטחון ממש כמו ילדה שיודעת מה טוב בשבילה אבל עושה את ההפך, צריך ליצור בשבילה סביבה שיהיה לה מודעות תמידית למחלה שלה...

שלום. את מתארת נושא שחוזר על עצמו שוב ושוב במשפחות של מתמודדים עם סכיזופרניה וכבר היו מספר התייחסות בנושא כאן בפורום - הנושא של סירוב לקבל טיפול, חוסר התובנה למחלה וכד'. אין תשובות קלות. אז איך משכנעים מתמודד ליטול טיפול תרופתי? זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערי אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שתתואם לה אישית מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהיא תיטול את הטיפול. יכול להיות שיש לה תופעות לוואי מהקספליון - אז ניתן להחליף למשהו אחר. בתך אומרת שהיא חושבת שהיה מדובר בהתקף חד פעמי - זה אכן יכול להיות. אך למסקנה זו ניתן להגיע רק לאחר מעקב של כשנה, ועד שלא יהיה שינוי בכיוון האבחנתי - יש ליטול טיפול. ניתן להסביר לה שהמחיר של הפסקת הטיפול המונע הוא גדול לאין שיעור מהסכנה שבנטילת התרופה - הרי כפי שהסברתי רבות בפורום - כל התקף פסיכוטי נוסף הוא הרסני למרקם החיים, הלימודים, היחסים הבין אישיים ועוד, וגם יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכיים בקוגניציה ותחומים נוספים. אם היא רוצה מספרים - כ-50% מאלה שחוו התקף פסיכוטי יחוו עוד התקף תוך 5 שנים (ובד"כ תוך שנתיים) אם לא יקחו טיפול. נקודה נוספת - לפעמים יש התנגדות לבני המשפחה מעצם השינוים בתפקידים במשפחה על רקע האשפוז. התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה ולצורך הבנת נקודת הראות שלו. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות. יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד שיכולים לתת לכם מידע ותמיכה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

דוקטור ססר שלום אודה אם תוכל להרחיב בפירוט למה הכוונה כאשר כתבתה "יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם)"אנא פרט ותן דוגמאות ותחדד את ההבדל בין מעורבות יתר ליצירת "מעטפת הגנה" ותמיכה ועידוד. תודה מראש

אני חולה בסכיזופרניה וזו המסקנה הסופית שלי מהבלוג שלי שמדבר על המחלה שלי מנקודת מבט פסיכואנליטית, לא זכיתי לפידבק של איש מקצוע ואני מבקש ממך אולי תסכים לקרוא ולהגיב על זה.תודה. המסקנה הסופית מהבלוג: אני בטוח בזה שלסכיזופרניה יש הסבר מדעי כלשהו עכשווי שמסביר את התופעה, אמנם לא הצליחו להבין מהו הגורם בגנים שמפעיל את זה אבל אם תחשבו על זה, לדיכאון אנשים נכנסים בגלל סיבה מסויימת כמו אהבה נכזבת דיכאון אחרי לידה לאבד מישהו קרוב וכו' וכו'.. אז אני אומר שמחלת נפש מתחילה בגלל "הסיבה הפסיכולוגית" שאיכשהו נגעתי בה ברשומה הקודמת וגם קצת לפניה(ובעצם במשך כל הבלוג) כמו שאומרים שדיכאון נובע מתחושת עצבות עמוקה אז אפשר להגיד איזשהו הסבר פסיכולוגי תיאורטי אחד על סכיזופרניה ולהתחיל לחפש פיתרון פיזי שימנע את ההידרדרות הנפשית כמו שבדיכאון מצאו איך "לשמח" את הבן אדם ימצאו גם פיתרון לסכיזופרניה וזה רק מראה שאנחנו כל כך רחוקים מלהבין את המוח האנושי בגלל שאנחנו פשוט לא יכולים להסביר במילים בדיוק את המחלה הזאת כדי למצוא לה הסבר תרופתי.אבל, כמו לכל דבר צריך להתחיל ממשהו... אני מאמין שככל שנצבר יותר תסכול כאשר יותר מאבדים את עצמך ולא נותנים ביטוי לקול הפנימי בגלל העדר הליכה "בשביל הזהב" הדמיוני שבו הולכים כולם חוץ מנפגעי הנפש שנועד להתקדמות של האישיות, ובתמצות - כאשר נוצר תהליך של העדר התקדמות של האישיות...כתוצאה מחוסר ההליכה בשביל הזה נאגרים שדים במערכת שדים שקריים (אני יסביר בהמשך למה שקריים) שמבטאים את כל הרצונות והתשוקות שלנו הלא מומשים, בעקבות התסכול העמוק הזה - שפשוט מתים לצאת החוצה, נוצרת אישיות חדשה וכאשר זה קורה השדים שולטים במערכת ובגלל שלשדים האלה השקריים אין כבר הצדקה כרגע(הייתה להם בעבר) אז מן הסתם החיים עצמם הם שקריים מן בועה. ז"א שכשנוצר מצב של העדר התקדמות של האישיות ובעצם אותו בן אדם לא חווה את הדברים שהוא הייה חייב לחוות על מנת להתקדם בדרך "האלוהית" שבו הוא צריך ללכת ולכן מן הסתם הוא מאבד ידע קריטי להתפתחות שלו וכאשר זה כבר מתפרץ כי הנפש כמו שאמרתי בונה אישיות חדשה וכאשר היא כבר הושלמה התהליך הבא אם יבוא ,יבוא כמימוש אותה אישיות ובעצם המילה הנכונה היא סכיזופרניה או התקף פסיכוטי. בהתקף הפסיכוטי המוח עובר למצב דעיכה של ממש (SHUT DOWN) שבו המערכת כבר מפסיקה לתפקד התפקוד תלוי בגורמים חיצוניים בלבד, באותו רגע הידע כבר מחוק או לא יעיל כך שמחוק. תהליך השיכחון (התהליך המלא) : ז"א כחלק מתהליך של שיכחון של האישיות והדגש על אישיות, כאם אני אשווה את התהליך שבסכיזופרניה לאלצהיימר, באלצהיימר השיכחון הוא במובן של זיכרון ובסכיזופרניה הוא במובן של האישיות,...הבן אדם במהלך חייו לפני התחלת המחלה, כשלב ראשוני, בקצרה הוא לא הולך בשביל האלוהי הדמיוני, שחולי הסכיזופרניה פשוט לא הולכים בהם, כתוצאה מזה הוא לא חווה את הדברים שהוא היה צריך לחוות, ואז מה שקורה כמו שאמרתי הוא יאבד ידע קריטי להתפתחות שלו השלב הבא של השיכחון יהיה השלב הכואב ביותר: ז"א שאני אישית חושב שהמוח לא יכול לגרום לנו להתעסק בגדול בדברים שאין להם משמעות ולכן ההתעסקות הזאת בזמן הפסיכוזה של התעסקות בדברים שאין להם משמעות גורם בעצם ל- "חוסר למידה" של דברים בסיסים ביותר(דברים שקשורים להישרדות) , מה שקורה שהמוח מפסיק ללמנד ואז הבן אדם מתחיל לשכוח, והכוונה לשכוח את אישיותו את "כל מה שבנה" וגם יכול לשכוח אפילו "מהי אהבה". והשלב האחרון יהיה ה - SHUT DOWN של המערכת כאשר למוח אין ידע לגמרי ותלוי בגורמים חיצוניים בלבד על מנת לשרוד...ולבסוף אני כמעט בטוח שמדובר בידע נרכש(כלים). ***אני אישית חושב שבעצם "מחיקת" הידע הוא סוף של תהליך מסויים שברגע הזה של ההתפרצות "איבדת" את כל הידע שהיה לך. זהו בעצם התהליך של קבלה של מחלת נפש במקרה שלנו - סכיזופרניה...והיא כל כך קשה מן הסתם ואני יכול להגיד למה, בגלל הסיבה הפשוטה שברגע שהידע "נמחק" כחלק מתהליך של שיכחון אז הבן אדם תלוי רק בשדים השקריים, שדים במערכת שהצדיקו אירועים מסויימים בעבר הרחוק או לא, ולא קשורים באופן מעשי להווה, טוב זה כבר נושא מאוד עמוק ומורחב לדבר עליו אני ידבר עליו בהכי קצר שאני יכול...הכי טוב להביא דוגמא: נגיד שבתור ילד היית ילד זהב הילד הכי טוב שהורה רוצה, תלמיד מצטיין ספוראי עם הרבה חברים הולך בדרך הישרה וגם היית מופנם בגלל הסיבה שתמיד כעסו אליך שלא בצדק ואתה בפנים אוגר כחלק מפנטזיה בלבד את הדברים שאם היית במצב הזה שוב מה כן היית עושה למשל מתעצבן כל כך ואומר לאבא שלך שבחיים לא ידבר אליך ככה, וכאשר כבר חלית במחלה בגיל ההתבגרות פתאום אתה חי את הפנטזיות האלה והופך מילד זהב שתמיד מקשיב לאבא שלו לערס אחד שאוהב להתגרות באבא שלו ובסוף לטיפוס לא מוסבר ואלים. בעצם כאשר היית בריא היית כמו כולם מופנם כזה ביישן והבנת במאה אחוז שזה אבא שלך אבל בסך הכול יש לו את החסרונות שלו כמו לכל אבא אבל בחלומות הלא קרובים שלך לא חשבת שמתישהו בחיים תהפוך להיות הסיוט הכי גדול של אבא שלך ובסופו של דבר גם שלך עצמך - טיפוס אלים וזה בעצם הקושי העיקרי בסכיזופרניה. אז לגבי תרופה לסכיזופרניה, אני מאמין שכדי שיהיה טיפול תרופתי לריפוי מסכיזופרניה צריך לתת לנפש את הידע הרגשי שנחסך ממנה בדיוק, את אותו אחד שנלקח ממנה(שכתוצאה ממנו נוצר השד העיקרי), כי בצורה הכי פשוטה אם לבן אדם יהיה את אותו ידע רגשי הוא לא יצטרך את השדים השקריים וכך הוא יוכל להתרפאות מסכיזופרניה קליל.הפתרון הוא בתיאוריה(לא מעשי). תודה.

הסכיזופרניה נובעת מפגם פיסיולוגי.זה הוכח מדעית. יש מחלות נוספות הפוגעות במוח וגורמות להתקפים המתבטאים בסממנים חיצוניים כמו אפילפסיה,ALS,ניוון שרירים,פרקינסון וכדומה. גם למחלות אלה אין תרופה שפותרת את הבעיה במאת האחוזים. דווקא לסכיזופרניה יש טיפול שהוא לרוב יעיל מאד ומאפשר חיים תקינים ועל כך יש לברך. תזכור גם שסכיזופרניה היא אחת המחלות הנחקרות ביותר ולכן גם נראה שצפויים פתרונות טובים עוד יותר בעתיד. תתעודד חביבי, אם אהיה חייבת לבחור מחלת מוח אחת מכל מחלות המוח הקיימות,הייתי מעדיפה את הסכיזופרניה על פני האחרות,כי לה יש פיתרונות וטיפול טובים יותר.

נעמה את התייחסת להודעה שלי אולי להודעה אחרת? קודם כל תודה על הפידבק החיובי זה תמיד טוב את יודעת, אני חשבתי בדיוק את ההפך בקשר למחקר על סכיזופרניה... אבל אני התייחסתי אל המחלה סכיזופרניה מנקודת מבט כנראה פסיכואנליטית..חח..אני מנחש שחשבתי על זה בגלל שאני בעצמי עברתי את זה וזה פשוט בא כמובן אחרי בהייה ממושכת מאוד בקירות, אבל בכל מקרה תודה, אני יחכה לתשובה של איש שמבין בחקר מחלות נפש כמו הפסיכיאטר פה בפורום.

שלום. כמו תמיד, אתה כותב דברים מרתקים ומקוריים הבאים מנקודת ראות ייחודית שרק אחד שחווה את הדברים בעצמו יכול לראות, וזאת בניגוד לרב התאוריות הפסיכואנליטיוצת שבאות מאנשים שמעולם לא חוו מצב פסיכוטי. אגב יש הקבלה מסויימת לבין מה שאתה אומר (במיוחד על אישיות לא ממומשת) לבין התאוריות של תיאורטיקנים של יחסי אובייקט כגון וויניקוט שדיבר על ה"עצמי הכוזב" (false self) שנוצרת שלא נותנים לאדם להתפתח לפי האמת הפנימית שלו, מה שיכול להוביל בהמשך להפרעות נפשיות שונות. לגבי טיפול - אני מסכים אתך לגמרי שטיפול פסיכולוגי בכיוון מימוש העצמי (מה שאתה קורה "מתן ידע רגשי") הוא חיוני במבקיל לטיפול התרופתי. בכל מקרה תודה על ששיתפת אותנו בתובנות שלך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מסקרן אותי אם יש פה חידושים, למשל על תהליך השיכחון שדומה לאלצהיימר רק במובן של האישיות?

שלום רב, אני פונה לגבי אח שלי בן 34 שאובחן כסכיזופרן לפני כ 5 שנים ומאז מקבל ולא מקבל טיפול תרופתי, עם כדורים בכלל לא מתמיד. ועם זריקות קיבל בעבר רספרדל ולא רק שהתרופה לא עזרה אלא אף החמירה את מצבו. כיום הולך לפסיכיאטר שגובה ממנו 800 ש"ח לפגישה במשך שנתיים כבר ובמהלך השנתיים הללו הוא לא מתמיד על שום טיפול. פנינו לפסיכיאטר כדי לבקשו להפסיק לגבות ממנו מחיר כה יקר שאין לו וגם כך אינו מטופל באופן סדיר וקבוע, אך זה ענה כי לא יתן לנו דין וחשבון לגבי סוג הזריקה אותה קיבל, על אף כל הפצרותינו בו לשתף אותנו במצבו הוא מסרב בכל תוקף בטענה כי רק אם המטופל יתן את אישרו לעניין ישתף.המטופל חי במצבי רוח משתנים תדיר ולא ניתן לסמוך על המידע שהוא מוסר לנו (משפחתו) שאלתי היא האם ניתן לאלץ פסיכיאטר לדווח ולשתף את המשפחה בטיפול שמקבל בן משפחה. יש לציין שאביו הוא האפוטרופוס שלו אך הפסי' אמר שגם לאפוטר' אינו מתכוון לתת מידע. אנא עזרתך הדחופה בעניין, מצבו של אחי אינו משתפר ואנו חסרי אונים לגבי כל העניין. תודה מראש.

שלום. מבחינת חוק זכויות החולה - אסור לרופא למסור מידע על מטופל, גם לבני משפחתו, אם המטופל לא נתן את הסכמתו המפורשת בכתב (על טופס ויתור סודיות). לגבי אפוטרופוס - זהו נושא יותר מורכב ויש גישות משפטיות לכאן או לכאן, אך הגישה הרווחת היום מצדדת במטופל - כלומר אם הוא לא מסכים למסור אינפורמציה, אז יש לכבד זאת. מתי בכל זאת יש להפר את חובת הסודיות כלפי המטופל? רק במקרים שיש חשש למסוכנות כלפי עצמו או סובביו - רק אז מותר לפסיכיאטר להפר את הסודיות הרפואית ולפנות לגורמים חיצוניים (כגון פסיכיאטר מחוזי) תוך שיתוף בני המשפחה. בכל מקרה, אם מצבו של אחיו מחמיר - הייתי ממליץ לפנות לחוות דעת שניה (אפשר גם במרפאה ציבורית ללא תשלום). כמו כן, הייתי ממליץ לדבר עם אחיך ואולי לשכנעו ללכת ביחד לפסיכיאטר כדי לשתף אותו בחוויות של המשפחה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, לפני מס' שנים זוהתה אצלי מחלת הסכיזופרניה. ניתנו לי טיפולים וכדורים,10 מ"ג זיפרקסה ו-0.5 מ"ג קלונקס,כדור אחד מכל תרופה ביום שנקנים באופן פרטי. התרופות בליווי טיפול פסיכאטרי עזרו לי מאוד.כעת אני נשוי +3 ויש לי משפחה מצויינת ואהובה. הם כלכך עזרו(הכדורים)עד כדי כך שהתחלתי לעבוד בעבודות המוגדרות כמצויינות והתקדמתי בהן. בעבודה הנוכחית שלי נחלתי מפלה,הן מבחינת הארגון והן מהבחינה המקצועית,חשבתי שלכאורה התקדמתי אבל חזרתי אחורה מכל הבחינות,יש הרבה בטלה בארגון. כעת כבר שנה אני מחפש עבודה כי נראה לי במיוחד התחושה שנחלתי מפלה וגם תחושת הבטלה ובמיוחד היא יכולה לגרום למצבי להדרדר שוב. מה עליי לעשות?אני יודע שלך אין תשובות חד משמעיות בנושא אבל אשמח לשמוע את עצתך.

שלום. אתה מתאר משבר נפשי על רקע מפלה בעבודה. במקרים כאלה (למעשה תגובה הסתגלותית צפויה) מומלץ לפנות לטיפול בשיחות (אפשר גם קצר מועד) אצל מטפל מוסמך (כגון פסיכולוג). אגב זה נכון לכל אחד - ללא קשר להתמודדות (הטובה מאד) שלך עם סכיזופרניה. במקביל יש להתייעץ עם הפסיכיאר לגבי הטיפול התרופתי - לעיתים משבר יכול להביא גם להחרפה נפשית ולפעמים יש מקום להעלאת מינונים זמנית או הוספת תכשיר נוגד דכאון, שוב בהתאם למצב לאחר בדיקה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני אחרי התקף שני. הראשון היה לפני כעשר שנים. אז הרופאים קבעו שמדובר בארוע חד פעמי ולא במחלת סכיזופרניה. מאז ועד היום לא קבלתי שום טיפול. היום יצאתי מאישפוז(של שבוע ימים) עם זריקת קספליון. הרופאים,גם הפעם,קבעו שלא מדובר במחלת סכיזופרניה אלא בהתקף פסיכוטי חד פעמי. יש להם את התיק שלי עם פרטים לגבי ההתקף הראשון שבו אושפזתי באותו בית חולים.גם אז האבחנה היתה התקף פסיכוטי. אני לא יודעת אם הם צודקים,האם לצפות להתקף נוסף? האם אני באמת לא חולת סכיזופרניה למרות שזה התקף פסיכוטי שני שלי? אני רק רוצה לציין שבשני האישפוזים הייתי במצב די קשה במחלקה סגורה. כרגע אני בהתאוששות בבית ואני צריכה להגיע פעם בחודש למרפאת החוץ בבית החולים ולקבל קספליון,כנראה למשך שנה לפחות.אני די חלשה פיסית ולא יודעת מתי אוכל לשוב לעבודה.בגלל העדר אבחנה של סכיזופרניה אני צריכה לרכוש את הקספליון מכספי למרות שכרגע אינני משתכרת.

שלום. אי אפשר לתת תשובות ספציפיות דרך פורום אינטרנט וללא בדיקה מעמיקה. באופן כללי - 2 התקפים פסיכוטים בהפרש של 10 שנים יכולים להיות שני ארועים חד פעמיים או מגוון אבחנות אחרות (ביניהן סכיזופרניה) וצריך להישאר במעקב לאורך זמן כדי לבדוק זאת. בעקרון - אם בין שני ההתקפים התפקוד היה רגיל לחלוטין ללא תסמינים נפשיים כלשהם - זה מפחית את הסבירות שמדובר בסכיזופרניה (אך זאת עדיין אפשרות). לגבי הקספליון - זו החלטה טיפולית תמוהה מכיוון שבשלב זה את לא מאובחנת כסובלת מסכיזופרניה ולכן העלות היא אלפי שקלים בחודש. יש חלופות זולות בהרבה (ויעילות לא פחות), גם בצורות של כדורים וגם כזריקות ארוכות טווח. תפני לפסיכיאטר שלך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני אפנה למרפאה לגבי אופציה לטיפול חלופי זול יותר. כרגע מה שמפחיד אותי זה האופציה להתקף נוסף...

איך הרופא יודע שהתקף פסיכוטי ראשון נובע מסכיזופרניה ולא משהו חד פעמי? למה הרופא אמר לי שיוכל לתת לי אבחנה סופית רק אחרי שנה מההתקף? איזה סימפטומים (שבאים לאחר היציאה מההתקף)יכולים להעיד שההתקף היה חלק ממחלה כרונית?

שלום. ראי את התשובה שלי כאן: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8556#message-8556 בברכה, ד"ר אהוד ססר

סכיזופרניה מתבטאת ב-5 התקפים פסיכוטיים לאורך החיים. האם לקיחת תרופות לאורך כל החיים יפחית או ימנע את ההתקפים הללו? כי אם אם לא,אז למה לקחת תרופות בתקופות ההפוגה שבין ההתקפים?

אני כרגע 7 שנים מהסוף ההתקף היחיד שהיה לי וגם כל המטפלים אז, וכיום הפסיכיאטרית שאני נפגש איתה אומרים לי שכל עוד אני ימשיך עם אותו כדור אני לא יכנס להתקף או לאשפוז במשך כל חיי.

למרות נטילת רספרידל באופן קבוע,זה קרה 8 שנים לאחר ההתקף הראשון. ההתקף השני היה קשה יותר מהראשון וגם דרש אישפוז. אני לא מבין לשם מה נועד "הטיפול המונע" אם הוא לא באמת מונע? לפי הספר "העין הפנימית" מהלך המחלה הוא כ-5 התקפים בממוצע שיקרו עם טיפול קבוע או בלעדיו. כמו כן,כתוב שם שיש רמיסיה בגיל מבוגר,אז ההתקפים פוסקים.

שלום רב... אני בן 29 מיתמודד 8 שנים יש ימים קשים מאוד ויש ימים למשל חרדות, מצבי רוח, מיגרנות, פחדים, רעידות, לחצים נפשיים, עצבנות. קו מחשבה ישתנה מאז תחילת המחלה. לוקח תרופות מאוזן חלקית התרופות לא פותרות הכול. רציתי לשאול אותכם בבקשה יש לי תנודות עם החמלה פעם כך פעם כך יש חודשים טובים יש רגעים לא טובים אצלי זה קצת קיצוני אני לא היתי מאושפז הרבה אולי 2 איבחון ואחרי כמה ימים בגלל שלא לקחתי טיפול זה היה בשנה הראשונה, אני עובד ניקיון וכרגע קל אצל ההורים אין הרבה דאגות אבל אוטטו אני יוצא לגור לבד בעתיד הקרוב. המשכורת של 2000 שקל לא יספיק וקציצה לא תספיק ואני לא רוצה שותף, מה שרציתי להגיד עם נניח אני ילך ללמוד מקצוע שאני אוהב אני יכול לברוח ממנו באמצע כי אני לא רואה טלויזיה ואין לי ריכוז מי יודע מה זה סיכון יותר גדול מאדם בריא, חשבתי אולי להתפרנס יותר , אני מרגיש שלוחצים אותי לימודים וזה יהיה כפייה. מה ההמלצה בבקשה? גם בנוגע קשר מחלה ולימודים כי שמעתי שמלא מיתמודדים לא הצליחו ונשרו.

שלום. אני ממליץ לך להתייעץ עם הגורמים המטפלים (פסיכיאטר, עובד סוציאלי, פסיכולוג וכד') ולבנות תכנית שיקומית בהתאם לרצונותיך, שאיפותיך והאפשרויות הקיימות בשטח. לאחר מכן ניתן לפנות לועדת סל שיקום עם בקשה לתכנית בהתאם למה שהחלטת - דיור (לבד או עם שותפים), לימודים, אבחון תעסוקתי, עבודה (מוגנת, נתמכת או בשוק החופשי), פעילות חברתית (כגון מועדון חברתי), ליווי מקצועי (כגון חונך או סומך), ועוד ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

התחלתי עם כדורי רספרדל,אחרי זה עברתי לזריקות קונסטה ועכשיו שוב מעבירים אותי לזריקה אחת לחודש בשם קספליון. אני רוצה לשאול אותך דוקטור,האם זה בסדר שכל הזמן מעבירים אותי טיפול? עכשיו יש לי גם בעיה חדשה עם הזריקה הזאת,אני מאד עייפה ומאד חלשה.עם זריקת קונסטה זה לא היה בכלל. מה יודעים על תופעות לוואי של קספליון? כמה זמן כבר משתמשים בה בעולם? איזה ניסיון יש עם הזריקה הזאת? האם העייפות והחולשה זה מהקספליון? אני מתעוררת בלילה המון פעמים ולא מצליחה להרדם חזרה ובמשך היום אני מותשת אפילו אם לא התאמצתי.למה זה קורה לי? חוץ מזה שתפוסה לי הלסת וקשה לי לחייך ולפעמים נתפסת לי גם הלשון וקשה לי לדבר.האם זה גם מהקספליון?

שלום. ראי תשובה ב: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8542#message-8542 בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, שעות השינה שלי בלילה התמעטו עד מאוד, אני ישנה ארבע שעות וגם כדור שינה לא עוזר. קיבלתי את הזריקה ואני יודעת שזה ממנה מה ניתן לעשות זה לחודש ימים.

שלום. ראי גם תשובה שלי פה: http://www.doctors.co.il/forum-4040/message-8542#message-8542 בכל אופן להלן התמצית - הקספליון יכול במקרים מסויימים לגרום לאי שקט (שיכול להיות ביטוי של תופעה בשם "אקטיזיה"). אי השקט הנ"ל יכול לגרום גם לבעיות שינה. בד"כ התופעה היא זמנית ובכל מקרה ניתן לתת תוספת של תרופות כגון דרלין או אסיבל שיכולות לעזור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לפני כחודש יצאתי מהתקף פסיכוטי. בתקופת ההתקף הייתי מבולבל מאד ובעיקר מבוהל ופרנואיד. לא הייתי אלים ולא תוקפני,אך היו לי המון מחשבות בלתי סדירות ובלתי הגיוניות.לא קדמו להתקף ארועים טראומטיים,סמים או אלכהול,כך שלא נמצאה סיבה ישירה להתקף פרט אולי למתח ולחץ כתוצאה מעבודה מאומצת יחד עם לימודים. בכל מקרה,קבלתי טיפול והיום אני כמו חדש. מאז הארוע כבר הספקתי לטייל בחו"ל,החלפתי אוטו וגם מקום עבודה ואני מתכוון לחזור ללימודים במלוא הקיטור(כלכלה ומנהל עסקים שנה ג'). אני מרגיש כאילו הכל מאחורי ולא נותר זכר לארוע הפסיכוטי. הרופא שטיפל בי אמר שלמרות ההתאוששות המהירה והמלאה,עליי להמשיך בטיפול התרופתי עוד שנתיים לפחות, ורק בעוד כחצי שנה הוא יוכל להחליט האם מדובר בארוע חד פעמי או שמא אני סכיזופרן. אני מבקש לדעת, 1) מה אמור לקרות בחצי שנה הזו שלפי זה הרופא יוכל לקבוע אבחנה סופית? 2) מדוע אינו יכול לתת אבחנה כבר היום? 3) מהם הסממנים שילמדו את הרופא שאני סכיזופרן? 4) מה מלמדת העובדה שחזרתי לחיי הקודמים במלוא המרץ והיכולת? 5) האם המשך טיפול למשך שנתיים נוספות אכן חיוני? תודה מראש על התייחסותך.

שלום. תשובות: 1) מה אמור לקרות בחצי שנה הזו שלפי זה הרופא יוכל לקבוע אבחנה סופית? ע"פ אמות המידה האבחנתיות המקובלות (כלומר ה-DSM) כדי לתת אבחנה של סכיזופרניה צריך לראות הימשכות של תסמינים כלשהם (כלומר קומבינציה כלשהי של תסמינים פסיכוטים "חיוביים" (הזיות, מחשבות שווא וכד') ו/או תסמינים שליליים כלשהם (כגון ירידה במוטיבציה וצמצום אפקט) ו/או ירידה בתפקוד (חברתי, תעסוקתי, משפחתי או אקדמי). במידה ומשהו מאלה נמשכים מעל חצי שנה - אז ניתן לאבחן סכיזופרניה. מבחינה סטטיסטית - לאחר התקף פסיכוטי יחיד שנמשך פחות מחודש שלאחריו יש חזרה מלאה לתפקוד - יש כ-50% סיכוי שמדובר באמת במקרה יחיד ולא הפרעה נפשית כרונית (כגון סכיזופרניה). בכל מקרה מומלת להישאר במעקב. 2) מדוע אינו יכול לתת אבחנה כבר היום? ראה תשובה לעיל. הערה אחת - ע"פ הקריטריונים של ה-ICD10 (האירופאים) ולא ה-DSM (האמריקאים) לא צריך לחכות חצי שנה, מספיק חודש אחד של התסמינים שתוארו לעיל. 3) מהם הסממנים שילמדו את הרופא שאני סכיזופרן? שוב, ראה לעיל. 4) מה מלמדת העובדה שחזרתי לחיי הקודמים במלוא המרץ והיכולת? שהסיכוי שמדובר בסכיזופרניה פוחת (אך עדיין קיים). 5) האם המשך טיפול למשך שנתיים נוספות אכן חיוני? יש דעות חלוקות. בעקרון לאחר התקף פסיכוטי יחיד ההמלצה למשך הטיפול בנוגדי פסיכוזה נעה בין מספר חודשים לשנתיים, בהתאם לרושם האבחנתי. צריך לחזור ולהדגיש שיש הגיון מסויים במתן טיפול מונע, לפחות עד שהתמונה תתבהר, הרי כל התקף פסיכוטי יכול לגרום לנזקים, לעתים בלתי הפיכים במרקם החיים החברתי, באיכות החיים, בתעסוקה, ובמשפחה ועוד. יש גם מחקרים שמראים שכל התקף פסיכוטי יכול לגרום להצטברות של לנזקים מוחיים מסויימים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

כחולת סכיזופרניה אני קוראת המון חומר על המחלה. לפי מה שאני מבינה מדובר בתופעה פיסיולוגית המתרחשת במוח בדומה למחלות אחרות כמו אפילפסיה,פרקינסון או MS(ניוון שרירים)שהביטוי שלהם הוא בשיבושים פיסיולוגיים במוח. אם כך,מדוע סכיזופרניה נחשבת מחלת נפש ואילו אפילפסיה,ניוון שרירים או פרקינסון,אינם נחשבים כאלה?

שלום. זאת שאלה מצויינת שרבים וטובים מתחבטים בה מזה מאז תחילת המאה ה-20. נוסיף ונאמר שבמחלות שציינת (כגון אפילפסיה, פרקינסון או טרשת נפוצה) יש בד"כ גם הסתמנויות נפשיות שמצריכות התייחסות. לפעמים ההסתמנות הראשונה שלהן היא רק בתחום הנפשי. זה גם נכון שכיום אני יודעים שבסכיזופרניה יש היבטים פיזיולוגים מוצקים (כגון ירידה בפעילות פרה-פרונטלית, ירידה (קטנה) בכמות החומר האפור, בעיות בקישוריות בין חלקים שונים במוח ועוד). אז למה סכיזופרניה היא בתחום של פסיכיאטרים והאחרים בתחום של הנוירולוגים? למה אין התמחות משותפת לשני התחומים המטפלים בבעיות הנובעות מממערכת העצבים? למה לאלה אין סטיגמה ולסכיזופרניה יש? אין לי תשובה לכאן או לכאן. אולי זה ישתנה בעתיד. רק ניתן לומר שמה שחשוב בסופו של דבר - זה שיהיה מי שיידע לטפל בהתסמנות הנפשיות השונות באופן יעיל תוך הכרת המכלול של התופעה (כולל ההיבטים הנפשיים והפיזיולוגים). בברכה, ד"ר אהוד ססר.

שלום . השבוע לראשונה נתנו לי זריקת קספליון . רציתי לדעת מה המרכיבים והמטרה של זריקה זו? (אני חולה סכיזופרניה )

גם אני קיבלתי זריקה זו, בלילה אני מתעוררת ב4 לפנות בוקר ולא נרדמת יותר ובשעות היום לא יכולה להרדם כמו כן חולשה כללית בגוף. קיבלתי מינון 100 מ,ג.

אמרו לי שאין לה תופעות לוואי אבל האמת היא שיש לי קישיון בסנטר,קשה לי לישון ברציפות וחשה עייפות איומה וחולשה כל הזמן. אני מנסה לחזור לספורט(הייתי ספורטאית ומדריכה לספורט אתגרי),חשבתי שאולי זה יקל על הסימפטומים,כרגע יש רק שיפור קל ולא מוחלט. אני לא מעוניינת להכניס לגופי תרופות נוספות שאמורות לטפל בתופעות הלוואי, איזה עוד פתרונות יכולים להיות למצב?

שלום. יש פה מצבור של שאלות על הקספליון אז להלן מעט אינפורמציה. קספליון (xeplion) היא זריקה חדשה, ארוכת טווח של תרופה בשם אינווגה (בשמה הגנרי פליפרידון paliperidone). היא ניתנת פעם בחודש, בד"כ במינון 75מג. היתרונות של הזריקה כוללים מתן רק פעם בחודש, מתן בכתף (ולא בישבן) ומיעוט יחסי של תופעות לוואי. האינווגה היא למעשה מטבוליט פעיל של הריספרדל ולמעשה היא די דומה לה במדדים של יעילות ובפרופיל תופעות לוואי. תופעות לוואי שלפעמים רואים - אי שקט (שיכול להיות ביטוי של תופעה בשם "אקטיזיה"), עליה בהורמון בשם פרולקטין שמצדו יכול להוביל להפרעות במחזור ו/או הפרעות בתפקוד מיני), ובמינונים גבוהים יותר תופעות של קשיון שרירים, איטיות ורעד. אי השקט האמור לעיל יכול לגרום גם לבעיות שינה. לגבי אי השקט - בד"כ התופעה היא זמנית ובכל מקרה ניתן לתת תוספת של תרופות כגון דרלין או אסיבל שיכולות לעזור. כמה מילים בכלל על תופעות לוואי - אין סיבה לסבול מהן. תמיד יש מה לעשות - לפהחית מינון, להוסיף תכישירים נגד תופעות לוואי או להחליף לטיפול אחר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

עדיף שאף אחד מכם המטופלים לא היו לוקחים זאת בכלל. התרופות הפסיכיאטריות נוצרו אך ורק כדי שלפסיכיאטרים תהייה שליטה על האדם וכל מטרתם היא לדכא ולהרוס את חיי האדם. התרופות האלו לא עוזרות והמחלות עצמן הן שקר גמור ומומצא. אסור להאמין לפסיכיאטרים ויש לאסור לחלוטין את מתן התרופות האלו! שומר נפשו ירחק מן הפסיכיאטריה!

האם הגוף במשך הזמן שאני מקבלת זריקה כ100 מ"ג בחודש יסתגל לתרופה והנוקשות תעלם תחלש ? ?

האם עלולה להיוצר בעיה לכניסה להריון ולשמירתו,כשמטופלים אחת לחודש בזריקה?? בתודה עופרה

אקספליון

שלום, דוד שלי בן 56, חולה בסכיזופרניה. נוטל תרופות פסיכאטריות ובינהן לפונקס. בראש השנה התארחנו איתנו בירושלים והיו לו כדורים רק ליום הראשון. כך שיומים לא נטל כדורים- האם הדבר עלול לפגוע בו גופנית- במהלך השבת החל לסבול משלשולים חריפים והגיע לבי"ח שם הדרדר מאוד מצבו וכרגע הוא במצב קריטי בטיפול נמרץ. הרופאים לא מצליחים לאתר את הבעיה שגרמה לכך- האם יכול להיות קשר בין אי נטילת הכדורים עד להדרדרות מצבו הגופני?

שלום. את אומרת שהוא נוטל מספר תרופות, ביניהן לפונקס. לגבי לפונקס - הפסקה פתאומית בד"כ לא תגרום לשלשולים ווודאי שלו למצב גופני קריטי. הפסקה של לפונקס דווקא כן יכולה לגרום להחרפה נפשית. לגבי שאר התרופות - אני לא יודע מה הוא נטל ולכן לא יכול לתת תשובה. יש תרופות שאסור להפסיק באופן פתאומי מפני חשש לתסמונות גמילה שיכולות להיות קשות ואף מסוכנות - מדובר בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כגון אסיבל, קלונקס, לוריוון וכד'. במקרה כזה תופעות הגמילה מתחילות בד"כ לאחר 24-72 שעות ולא מיידית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד"ר ססר אני גדלתי עם אימא חולה בסכיזופרניה ומאוד מוכרים לי תסמינים של המחלה ,ותמיד חששתי לבריאותי הנפשי,שמה שקרה לאימי לא יקרה לי היום אני בת 39 ורוצה להיכנס להריון,אישה בריאה בלי בעיות אבל יש לי חשש לגבי בנית המשפחה מה האחוז שילד שלי יהיה חולה באותה מחלה?

השאלה הזו נשאלה כאן מדי פעם ואם תצליחי לחפש בתשובות קודמות אפילו חודש לאחור תמצאי תשובה של הד''ר. מה שאני יכול לומר שגם אם הסיכוי שלך ללדת ילד חולה גבוהה מאשר שאר האוכלוסיה הבריאה, עדיין מדובר בסיכוי סטטיסטי שלא בהכרח מתממש. השיקול אם להביא ילד הוא רק שלך.

שלום. שאלות אלה חוזרות על עצמן לא מעט בפורום (כפי שכבר ענו לך). יש אפילו הפניה לסוגיה זו בראש הפורום ("גנטיקה וסכיזופרניה"). בכל מקרה להלן התשובות: שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. כך שבמקרה שלך, אם לך אין סכיזופרניה וגם לבעלך אין - אז הסיכוי שזה יעבור לילדים הוא בגדול כמו באוכלוסיה הרגילה - 1% בלבד. ובכל מקרה האחוזים הם סטטיסטיקה בלבד וכך יש להתייחס אליהם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בס"ד שלום רב ותודה מראש על המענה! ראשית, ברצוני לציין כי אני נמצא במסגרת טיפולית ושאלתי כאן הינה בגדר חוות דעת שניה. מזה שנים, אני סובל מדיכאון קליני בופולרי קשה, סכיזו-אפקטיב ו-OCD. כאשר ברקע הפרעות נוספות, ביניהן: הפרעות אישיות, חרדה, דאגנות יתר ופאניקה. לאחרונה תדירות התקפי הדיכאון אצלי גברה והחריפה. לשם הרגעת התקפים אלה, הוצע לי להשתמש בכדור סרוקואל 25 מ"ג בעת הופעת ההתקף. זאת על מנת להרגיע את עוצמת ההתקף. אני יודע, או שמא נכון יותר לאמר כמדומני, כי נהוג להשתמש בתרופה זו באופן קבוע. שאילתי היא: האם נהוג בפסיכיאטריה להתמש בתרופה זו במקרים נקודתיים בזמן הופעת ההתקף על מנת להרגיעו? בתודה מראש, ש.

שלום. לא ניתן לתת חוות דעת ספציפית דרך פורום אינטרנט וללא בדיקה מעמיקה. אתה שואל אם באופן תיאוריתי ניתן לתת טיפול בסרוקוול כתוספת חד פעמית במקרים של החרפות במצב הנפשי. אז התשובה היא כן. מובן שזה קשור לאופי "ההתקפים" האמורים אך את זה כבר יבדוק הפסיכיאטר המטפל לאחר בדיקה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

1. אני מתלבטת אם לצאת עם מישהו בריא ואח"כ איך לספר לו על המחלה ואחרי כמה זמן לספר לו? כי אני יודעת שיש סטיגמה (אחרי שסיפרתי לידיד טוב שלי, הוא ביקר אותי פעמיים כשהייתי בבית חולים ואז ניתק כל קשר איתי ואפילו לא ברך אותי ביום הולדת) או לצאת עם מישהו חולה כמוני ואז יכול להיות שהילדים יהיו חולים ואם כן לצאת עם מישהו חולה אז איך להכיר אותו? 2. האם כשאני אפנה לפקיד שיקום ויתנו לי חונכת וסיוע בשכר לימודים יוודע לאוניברסיטה שבה אני לומדת אודות מחלתי? 3. מהי התרופה קלופיקסול דפו-האם תוכל לתת לי מידע מפורט עליה ועל תופעות הלוואי שלה? האם היא פוגעת בזיכרון? יכול להיות שתחושת נימול בידיים וברגליים היא כתוצאה מהתרופה? 4. אני ממש מתביישת במחלה. מה ניתן לעשות? 5. האם קיים ייעוץ לימודי לחולים במחלה הזו ואם כן למי לפנות? תודה רבה לכם מקרב לב!!!

היי רונית, בתור מתמודדת אני הייתי רוצה להגיד לך ש: 1. את לא צריכה להתבייש במחלה. מי שצריך להתבייש זה מי שיוצר את הסטיגמה ומי שניזון ממנה! אני לא יודעת מאיפה אבל בקרב הרבה אנשים מחלת נפש נקשרת "קשר הדוק" עם אלימות. הרבה פעמים יוצא לי לשמוע: "חולה נפש תקף, אנס, רצח". רציתי שתדעי שנערך מחקר בארצות הברית שעקב אחרי 20,000 מתמודדים (ככה אני מכנה אותנו) במשך שנה וחצי מתום האישפוז, הראה שרק 30 מהם חזרו לבתי סוהר בגלל אלימות. וגם זה אז היו להם הרשעות קודמות. 2. האם יש לך קצבת נכות? האם יש לך אחוזי נכות רפואיים? 3. אם יש לך אחוזי נכות רפואיים של 40% נפשי, את זכאית לבקש השכלה נתמכת בסל שיקום. 4. לדעתי לא צריך לעניין את האוניברסיטה מה בדיוק עברת וכו'. אבל יכול להיות שבמקצועות טיפוליים יכולה להיות בעיה. 5. יש תוכנית שנקראת מעברים (לימודי מקצוע) בבית לוינשטיין. גם באוניברסיטאות יש ייעוצים כאלה ומחלקות מיוחדות לאנשים עם צרכים מיוחדים. מקווה שעניתי (על התרופות אני לא בדיוק יודעת. מי שהתנסה שיענה)

טוב מאוד שאת מודעת לזה שאת מתביישת במחלה זה מראה שאת מתפקדת ויודעת על מה לשים את האצבע...הפיתרון בלהתגבר על הבושה זה לדבר על זה עם איש מקצוע אני הייתי מעדיף פסיכולוג אבל כל אחד ומה שמתאים לו, וברור שסטודנט לעבודה סוציאלית לא יעשה את העבודה- כל מה שמציעים לך במסגרות השיקומיות השונות, מינימום פסיכותראפיסט. דבר שני למה שלא תצאי עם מישהו בריא?!? הרי אם אתם אוהבים אחד את השני הגיוני שתהיו ביחד, אני אישית לא דוגל להתחתן עם מישהי שהיא חולה אלא אם כן אני לא רוצה ילדים שזה אפשרי אבל אני מאוד רוצה ילדים תמיד הייתי כזה, את יודעת שמבחינת סטטיסטיקה ההבדלים הם עצומים. דבר שלישי ואחרון במקרה שאת רוצה עזרה בלימודים אם כספית ואם בייעוץ את יכולה לפנות לביטוח לאומי, שם הם אחרי קורס של 3-4 חודשים במקרה שאת נמצאת מתאימה הם נותנים לך מלגה לכל סוג של לימודים שתרצי אם מקצועי ואם באקדמיה הם מעדיפים שתתחילי עם קורס מקצועי מסיבות שונות אל תקשיבי להם אם מה שאת רוצה זה תואר, השלב הכי התחלתי הוא מציאת מקום עבודה מבלי מלגה שזה בעצם הרמה הכי נמוכה והם נותנים לרוב האנשים לפחות קורס מקצועי. הקורס של ביטוח לאומי ושל משרד הבריאות נמצא או בראשון(אפיק) או בחיפה(פל"א)- ככה הם נקראים, שם הם נותנים ייעוץ והכוונה וגם מלגות אז אם את לא נגד בלקבל עזרה כזאת אז זה אופציה מבחינתך.

שלום. קיבלת תשובות מצויינות ממשתתפי הפורום. הזוית שלי: 1) לא צריכה להיות בעיה בלצאת עם מישהו שאינו מתמודד. כן צריכים להיות פתוחים וכנים בכל מערכת יחסים, וזה כולל מערכות יחסים בין מי שמוגדר "מתמודד" ובין מי שהוא לא. בכל מקרה צריך לזכור שכל מתמודד הוא בראש ובראשונה אדם ככל האדם עם רצונות, תקוות, אכזבות ואהבות והוא לא "אבחנה". אם נמצאים במעקב מסודר אפשר בד"כ לתפקד, לעבוד, להקים משפחה ועוד. עכשיו מתי להגיד, איך להגיד - זה כבר תלוי בך במסגרת הדינאמיקה הזוגית שנוצרת ביניכם. 2) על המצב הבריאותי (בין אם נפשי ובין אם גופני) יש חסיון רפואי בתוקף חוק זכויות החולה. מכאן שלמוסד הלימודים אין זכות לבקש מידע ואין הם יכולים לקבל מידע. (המקרים היחידים בהם יש מסירת מידע לגורמים חיצוניים - למשרד התחבורה באם יש לרופא חשש שמא יש סבכנה בנהיגה ולמשרד הפנים בעניין של אחזקת נשק). 3) קלופיקסול דיפו היא תרופה נוגדת פסיכוזה מדור ראשון שניתנת כזריקה בד"כ פעם בשבועיים. לגבי תופעות לוואי זה משתנה באדם לאדם, לעיתים אין תופעות לוואי בכלל. באופן כללי תופעות הלוואי האפשרויות כוללת בין השאר קשיון שרירים, איטיות, רעד, השמנה, הפרעות במחזור ועוד. במקרה שיש תופעות לוואי יש לפנות לרופא אז ניתן לשקול שינוי מינון, הוספת תכשיר נגד תופעות לוואי או החלפה לתכשיר אחר (בד"כ מדור שני). 4) אין מה להתבייש. גם לא צריך לקרוא לזה "מחלה". זו התמודדות עם תסמינים נפשיים מסויימים שיש להם מענה טיפולי ושיקומי. למי לפנות - לרופא המטפל, לעו"ס, לפסיכולוג (דרך המרפאה הציבורית או באופן פרטי). כמו כן יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד שגם יכולים לתת תמיכה בנושא. 5) כן יש. תפני לעובד/ת סוציאלי/ת לקבל פרטים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איך השילוב הזה במקרה של מאניה דפרסיה סכיזואפקטיבית?

שלום. גם ליתיום וגם סוליאן הם אופציות טיפוליות טובות להפרעה סכיזואפקטיבית. סוליאן היא תכשיר נוגד פסיכוזה מדור שני שיש לה גם תכונות של ייצוב מצב רוח. ליתיום היא התרופה הוותיקה ביותר (וגם הטובה דרך אגב) לייצוב מצב רוח. לפעמים יש צורך בשילוב תרופות כדי להשיג רמיסיה (הפוגה) טובה מההתקפים. לגבי השילוב הספציפי הזה - סוליאן וליתיום - מדובר בשילוב שהוא בד"כ יעיל למדי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איך ניתן לדעת מראש אם תרופה פסיכיאטרית תתאים לחולה, לפני שמתחיל ליטול אותה?

שלום. שלום. אתה שואל איך אפשר לדעת מראש איך טיפול ישפיע. ברור שאין אפשרות לדעת _בוודאות_ איך תרופה תשפיע לפני שנוטלים אותה. כל אדם הוא שונה עם מבנה גנטי שונה ומטבוליזם שונה של תרופות. זה נכון לגבי כל תחום ברופאה - זה נכון גם בתרופות ללחץ דם, לסכרת, וזה גם נכון לגבי טיפולים אלטרנטיבים ומשלימים. בכל התחומים מגיעים לכיוון אבחנתי לאחר בדיקה וממליצים על הטיפול שיש לו את הסיכוי _הגדול ביותר_ לעזור. אם זה לא מצליח - (וזה קורה לפעמים) - מנסים לחושב שוב על כיוונים אבחנתיים אחרים, עושים עוד בדיקות, מנסים טיפולים אחרים וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

חג שמח לכם! אני בן 29 מיתמודד עם המחלה מ2004 מגיל 21 בגיל 22 התפרצה ממש היתי ב2 אישפוזים 1 איבחון 2 לא לקחתי תרופות לפי מה שאמרו אז החזירו אותי וזאת היתה פעם אחרונה. מה שרציתי לומר זה שקשה לי מבחינה רפאוית פיזית יש לי רק רעידות כבר כמה שנים לפעמים פחות או יותר. כמו כן אני מתאר את זה כמו לקחת מחשב לפרמט אותו וללמוד הכול מחדש וכמו כן חרדות נלוות יחד עם הטיפול זה אחוז נמוך אבל יש עדיין הפרעות מחשבה, פחדים, רעד, בעיות קצת עיניים, מיגרנה פעם ב.., לחצים נפשיים מצבי רוח. אני מקבל דפלפט 1000 מג ורספרדל 5 מג עם השנים במהלך 7 שנים+ המצב ניהיה ב20 אחוז יותר טוב כמו כן לא הבראתי אבל איך שאומרים התרגלתי ללמוד על המוח על המצב החדש המחשבה שנדפקה ועכשיו חושב בצורה אחרת פיתחתי שיטות איך לחיות במצבים שוניים למרות שלפעמים זה גדול עלי מתי שיש קצת חרדה להתמודד ליד סביבה של אנשים בעבודה. עם השנים המינון של התרופות ניהיה חלש לכן היה צורך להגדיל אותו כדי להיות מאוזן חלקית. זוגיות: קשה לי בזוגיות זה לא כמו 7-8 שנים שהיה לי קל תוך 10 דקות שיחה של בחורה כבר היה לי מספר טלפון אני לא שמן אני יחסית נראה בסדר, 1.80 שוקל 73 ירדתי ב10 במהלך השנים חזרתי להיות כמו לפני המחלה במשקל, ניהיהתי קצת קירח בגלל גיל 30 כמעט, לא יודע בחורה בריאה 1 למצוא שעוד תרצה אני לא מזלזל בעצמי אבל שתרצה לחיות עם התיק שלי קשה לדעת עם יש מישהי שמוכנה לחיות איתי, עכשיו ניסיתי להכיר כמו בחורות עם תיק כמו שלי בעיה שהאיזון שלהם פחות משלי ממש עד כדי כך, ולמצוא בחורה מיתמודדת זה יותר קשה מלמצוא , בריא לבריאה, בכלל עוד יש היום גירושים בכל מקום זוג 2 או 3 מתגרש לאן הגענו איפה נמצא מישהי כל החיים חברים מועדונים זה נמאס לאט לאט. אני עובד גם... מה כדי מה ממליצים?

ניסית מועדוני פנויים פנויות? אל תתייאש. עדי

היתי בטיול מחוץ לעיר אפשר להגיד שהצלחתי להביא בחורה לחדר כאילו יש התקדמות למרות שזה לא לרציני, אני גר בבאר שבע פה קשה למצוא מקומות כאלו היתי במקשיבים היה טיולים וזה אבל שם קשה למצוא מישהי שיש לה בערך איזון כמו שלי, והחברה לצערי נסגרה, המון מתחבאים בגלל שזה סטיגמה.

הייתי בחמישה אישפוזים עים התקפים קשים ואובחנתי סכיזופאניה ומאניה דיפרסיה טופלתי ב אין ספור כדורים מכול המינים היו לי רעידות קשיי דיבור מוח ריק בעיות קורדינאציה ברגלים ובגוף קשיי דיבור קשיים לחבר מישפטים קושי לחשוב ולדבר עים אנשים על נושא מסויים פחד מאנשים חרדות הל הליכה כמו רובוט ועוד הרבה הרבה תסמינים הוריי ניקו אותי מהכדורים לגמרי על ידי שתיית רוזמרין רתוח במשך חודש וחצי שלוש פעמים ביום לנקות את שאריות הכדורים ולנקות ת הדם יש לי זוגיות עים אדם בריא התחתנתי אני עובדת 4 שעות ביום ומיתנדבת בקהילת חולי נפש דרך עמותת עמיתים יש תקווה רצון אמונה ותפילה אני בחורה חילונית מידי יום בזמן המחלה פתחתי ספר תהילים ודיברתי עים אלוהים ביקשתי ודיברתי עים המוח צאי מיזה צאי מיזה תחזרי לעצמך תחזרי לעצמך דיברתי עים התת מודע הכול תלוי ברצון בהצלחה

הנרשם לזכותך. רציתי לשאול לגבי ויטמין E וההורמון מלטונין, כמקלים על תופעות פסיכוטיות או מונעים התפרצותן. תודה.

שלום. נכון להיום אין מחקרים שמראים יעילות מיוחדת של ויטמין E או מלטונין כמונעים של התקפים פסיכוטים. לגבי מלטונין ותרופות שמשפיעות על מלטונין יש מחקרים חדשים בתחום של דכאון והפרעות שינה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לפונקס. התוויות,תופעות לוואי וכו. תודה וחג שמח.

שלום. הלפונקס (ובשמה הגנרי "קלוזאפין") היא תרופה נוגדת פסיכוזה מדור שני (אם כי היא קיימת כבר עשרות שנים). היא התרופה היחידה המראה יעילות טובה יותר בכל שאר התכשירים נוגדי הפסיכוזה שקיימים היום. יש מקרים רבים של מטופלים שלא הגיבו לטיפול כלשהו, היו מגיעים לאשפוזים חוזרים, ורק לאחר שקיבלו טיפול בלפונקס הגיעו לרמיסיה ארוכת שנים. למרות זאת, שימושה מוגבל בשל תופעות לוואי שיש לה, מהם התופעה המסוכנת ביותר היא דיכוי ייצור תאי דם לבנים. זו אמנם תופעה נדירה, אך בגללה יש צורך בביצוע ספירות דם כל שבוע למשך 18 שבועות ולאחר מכן פעם בחודש. אם מקפידים על כך הסכנה היא מזערית כי מפסיקים את התרופה ברגע שרואים ירידה של הספירה הלבנה מתחת גבול מסויים. תופעות לוואי אחרות אפשריות הם השמנה, עליה בכלוסטרול ונטיה לסכרת (מה שקרוי ה"סינדרום המטבולי"). יש לומר שלא רק הלפונקס יכול לגרום לכך אלא גם תרופות אחרות (גם מדור ראשון וגם מדור שני) ויש לדאוג על מעקב בהתאם. תופעה אחרת שהלפונקס יכולה לגרום לה זה ריבוי רוק (בעיקר בבוקר). ההנחיות של משרד הבריאות לגבי לפונקס הן שניתן לנסות לתת לפונקס לאחר שלא היתה תגובה ל-2 תכשירים אחרים למשך לפחות חצי שנה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם יש זריקת לפונקס לחודש ימים(טיפול לטווח ארוך)? הרי חלק מהבעיה בהתקף פסיכוטי היא שהמטופל מסרב ליטול תרופות ,כך שזריקה לטווח ארוך פותרת את הבעיה.

עושה סבבים גם במחלקות בבתי חולים פסיכיאטרים. השאלה שלי היא לגבי התרופות שהחולים מקבלים. שמתי לב שלרוב המחלות הפסיכותיות התרופה המנצחת היא רספרדל על כל נגזרותיה(קונסטה,אינווגה,קספליון). האם יש מחקרים המוכיחים יתרון ניכר לרספרדל על פני תרופות אחרות מהדור השני? מה קרה לתרופות מצוינות אחרות כמו: זיפרקסה,אביליפי,סרוקוול,גאודון וכו.?

שלום. יש לכך תשובה פשוטה למדי. ההנחיות של משרד הבריאות לגבי תכשירים מדור שני היא לתת ריספרדל כקו ראשון בסכיזופרניה (אם כי במידה ואין אלימות ניתן לתת כל תרופה) ורק במידה ואין השפעה אז לעבור לתרופה אחרת. לגבי יעילות - בסה"כ כל התכשירים נוגדי הפסיכוזה דומים ביעילותן (אך שונים בפרופיל תופעות הלוואי שלהם). יש לומר שזהו נושא שנוי במחלקות - בעוד מחקרים גדולים (כגון ה-catie האמריקאי) לא הראה הבדל בין יעילות נוגדי פסיכוזה שונים (כולל מדור ראשון), מחקרים אחרים מראים עדיפות (קטנה) לתכשירים מסויימים (כגון ריספרדל, זיפרקסה, סוליאן ועוד). ובכל מקרה התכשיר היחיד שמוכח כיעיל יותר מכולם הוא הלפונקס. בברכה, ד"ר אהוד ססר.

האם הנחיית משרד הבריאות נובע משיקולים מנומקים? אולי בשל מיעוט תופעות לוואי?

שלום דוקטור ושנה טובה, אני רוצה להציג תמונת מצב ולמרות שברורות לי מגבלות האבחון דרך האינטרנט,על כל המשתמע מכך,מאד מאד מבקשת התייחסותך. מדובר בבחורה בריאה בת 23 שלקתה בהתקף פסיכוטי ראשון בחייה. לא טופלה כלל במשך כחודש ימים והסמפטומים הלכו וגברו(כולם שליליים). לאחר כחודש ללא טיפול,נלקחה לרופא והחלה טיפול ברספרידל (3מ"ג).לאחר שבוע ימים של טיפול,חזרה לעצמה לחלוטין.כל הסימפטומים חלפו כאינם, היא שבה לחבריה,לבילויים,לתחביבים ולעבודה(אם כי חשה חולשה פיסית מסוימת). אין לה עבר של סמים ואלכהול,אין בעברה חוויה טראומתית משמעותית(פרט לארוע לא נעים ומשפיל מאד במקום העבודה שארע בסמוך להתקף). הרופא המטפל קבע (לאחר שבוע ימים של הכרות עם הבחורה)כי מדובר במחלת הסכיזופרניה וכי עליה להמשיך את הטיפול בזריקות אחת לחודש לכל ימי חייה (במינון שילך וירד עד להתיצבות על סף מינימום נחוץ). אני מבקשת לדעת, א. מה דעתך לגבי נכונות האבחנה? ב. מה דעתך לגבי הטיפול? ובעיקר, מה דעתך על הנחיצות בהמשך טיפול למשך כל חייה?

שלום. את צודקת בכך שאני לא יכול לתת חוות דעת ספציפית דרך האינטרנט למטופלת שכלל לא ראיתי. ניתן לענות באופן כללי בלבד - אבחנה של סכיזופרניה היא אבחנה שנעשית לאורך זמן. לפעמים האבחנה הראשונית מוטעית והיא רק מתבהרת בהמשך. בינתיים יש להמשיך טיפול תרופתי לצורך מניעת התקפים נוספים ויש להישאר במעקב. במידה והרופא המטפל יתרשם בהמשך שהיה מדובר במצב חד פעמי ולא בסכיזופרניה (כגון "brief psychotic disorder") אז הוא כבר ימליץ על הפחתה הדרגתית של הטיפול. יחד עם זאת יש לומר שאבחנה של סכיזופרניה היא לא אבחנה שמגיעים אליה בקלות ראש - כך שככל הנראה היו לרופא נתונים שתומכים בכך. בכל מקרה ניתן לפנות לחוות דעת שנייה במידה ויש ספקות בעניין. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ושיכולים לתמוך בכך שמדובר בסכיזופרניה?

שלום רב, אשמח לדעת מה ההבדל בין "פרנויה ורה" לפרנויה רגילה. תודה על תשובתך.

שלום. המונח paranoia vera הוא מונח ישן שכבר לא נמצא בשימוש. המונח המקביל לו בשימוש היום היא delusional disorder, הפרעה שבה יש מחשבות שווא בתחום מסויים אך פרט לכך אין הפרעות בהלך החשיבה, אין תופעות ביזריות והרמה התפקודית בסה"כ נשמרת פרט לתחום של מחשבות השווא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

רציתי לשאול, אם לחולה בזכיזופרניה מותר לפעמים לשתות כוס בירה? האם זה יכול לנטרל את התרופות ?

שלום. בעיקרן מומלץ להימנע משתיית אלכוהול מכמה סיבות - אלכוהול יכול להוות טריגר (זרז) להחמרה נפשית (ואנו רואים זאת מדי יום ביומו בעבודתנו), האלכוהול יכול לגרום להתמכרות קשה שגורמת לנזקים בלתי הפיכים (נפשיים וגופניים), והאלכוהול גם יכול להפריע להשפעה של הכדורים (דרך הפעילות שלו בכבד). אז השורה התחתונה - למרות שבירה אחת מדי פעם לא אמורה להוות בעיה משמעותית - בכל זאת הייתי נמנע מכך בשל הסיבות האמורות לעיל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

למי מהם פחות תופעות לוואי ? למה העבירו אותי מרספרידאל לאינווגה?

שלום. אינווגה היא תרופה חדשה שאמנם מבוססת על הריספרדל (היא למעשה מטבוליט פעיל שלו) אך יש לה מספר יתרונות - היא ניתנת בקפסולות מיוחדות עם מנגנון שחרור מושהה שמאפשר רמה אחידה בדם לאורך 24 שעות כך שהיא ניתנת רק פעם ביום, יש לה גרסה למתן בזריקות ארוכות טווח (קספליון) שניתן לתת פעם בחודש (בניגוד לגרסה ארוכת הטווח של הריספרדל שניתנת פים בשבועיים), ויש לה (מעט) פחות תופעות לוואי (אם כי יש לומר שפרופיל תופעות הלוואי בסה"כ דומה לריספרדל). לגבי שאלתך למה העבירו אותך מריספרדל לאינווגה - אני לא מכיר את המקרה הספציפי שלך כך שתצטרך לשאול את הרופא המפטל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

קראתי שהטארדיב דיסקינזיה יכול להיגרם בשימוש ממושך. כמה זמן זה שימוש ממושך? במידה ואני מתחילה ליטול כדור אנטי פסיכוטי, ורואה שיש לי תסמינים של התופעה. האם הפסקת הכדור יכולה לעזור? באילו מקרים התופעה עלולה להיות לכל החיים? האם במקרים של שימוש ממושך מאוד (מעל שנה), או פחות. תודה וחג שמח

התחלתי ליטול מודאל 400 מ"ג ביום פחות מחודש.

שלום. טרדיב דיסקינזיה tardive dyskinesia (ובפירוש מילולי תנועות בלתי רצנויות "דיסקינזנה" שמתפתחות באיחור "טרדיב") היא סוג של תופעת לוואי שיכולה לקרות בכ-10-20% מהמקרים בהם יש שימוש ממושך (בד"כ יותר מחצי שנה) בתכשירים נוגדי פסיכוזה מדור ראשון. היא בד"כ מתאפיינת ע"י תנועות לא רצוניות של הפנים כגון הפה, הלשון והשפתיים אך לעיתים היא יכולה לכלול גם איברי גוף נוספים (ידיים רגליים וכד'). גורמי סיכון הם גיל מבוגר, מין נשי, מרכיב אפקטיבי (כלומר דכאון או מאניה) ומחלות אורגניות (גופניות) נלוות. המנגנון של תופעת הלוואי עדיין אינה ידועה בוודאות אך היא ככל הנראה קשורה לרגישות יתר של המערכת הדופמינרגית לאחר חסימת הקולטנים לאורך זמן. תופעה זו נדירה מאד עם התכשירים מדור שני (ולא קיימת בכלל עם לפונקס) אולם יש לזכור שלתרופות מדור שני יש גם תופעות לוואי (אחרות). הטיפול בטרדיב דיסקינזיה הוא לא קל. בגדול ניתן להפחית מינון או להחליף תכשיר, להוסיף כדור נגד תופעות לוואי או להוסיף כדור מיוחד בשם "קסנזין", אך לפעמים למרות הטיפול התופעה נשארת. לגבי מודל - מדובר בתכשיר נוגד פסיכוזה חלש יחסית ומינון של 400מג הוא מינון בינוני, כך שהסיכוי לפתח טרדיב דיסקינזיה הוא נמוך למדי (אך בתאוריה זה יכול לקרות). בברכה, ד"ר אהוד ססר

הייתי מאושפזת כבר 3 פעמים בבית חולים שניים מתוכם בזמן לימודים והפסדתי לימודים למרות ששילמתי הרבה כסף. ברצוני לקבל סיוע כלכלי בלימודים מביטוח לאומי וגם לקבל חונכת שתעזור לי בלימודים.למי לפנות? האם זה אפשרי? מה התנאים הדרושים לשם כך? תודה!

יש לציין כי אני מקבלת קצבה מביטוח לאומי.

את צריכה לפנות לפקיד השיקום שנמצא במוסד לביטוח לאומי לגבי העזרה בלימודים. לגבי חונכת, אחרי שיאשרו לך שיקום מקצועי, במידה ותצטרכי מורה פרטי הם יעזרו לך גם בזה. http://www.btl.gov.il/benefits/Vocational_Rehabilitation/Pages/default.aspx בהצלחה

היי לך לדעתי את צריכה לפנות למחלקת רווחה משם יפתחו לך תיק שיקום ויתנו לך מדריכה שתסייע לך בתחום שתבחרי בהצלחה

שלום. כפי שענו לך את צריכה לפנות לגורמי הרווחה (עובד/ת סוציאלי/ת). לאחר מבן ניתן להפנות אותך לועדת סל שיקום. דרך ועדה זו ניתן לקבל סיוע במגוון תחומים כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי (כגון חונכת) ואפילו טיפולי שיניים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ברצוני לדעת איך נראה התקף סכיזופרניה

שלום. סכיזופרניה היא למעשה מעין "סל" של אבחנות שעונות על קריטריונים מסויימים וההסתמנות מאד משתנה בין אדם לאדם כן שלא ניתן לומר איך נראה "התקף טיפוסי". בקווים כלליים - בד"כ יש חלק מהתסמינים הבאים (אך לא בהכרח) - מחשבות שווא (מחשבות מוטעות שאין אפשרות לשכנע את המטופל באי נכונותן), הפרעות בפרצפציה, כלומר הזיות כגון שמיעת קולות, ראיית דמויות וכד', הפרעות בהלך החשיבה (כגון חוסר ארגון בחשיבה), סימני פגיעה קוגניטיבית ומגוון "סימנים שליליים" כגון צמצום רגשי, חוסר יוזמה, וכד'. יש להדגיש שאף סימן בודד לא מעיד בהכרח על סכיזופרניה (ובד"כ כלל זה באמת לא) אלא כשמדובר בקומבינציה מסויימת שנמשכת לאורך זמן. ולצורך הבהרה - בניגוד למה שהרבה חושבים, סכיזופרניה היא לא פיצול אישיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני סובל מסכיזופרניה כבר כ-10 שנים. אני מטופל בתל-השומר. אני מגיע כל שבועים לביקורת. אני מרגיש לא נעים להגיע לשם והרופא מתעקש לראות אותי. אף על פי שאני מאוזן כבר הרבה זמן והמפגש עם הרופא לא נעים,שואל מה שלומי אני עונה בסדר וזהו.השאלה איך אני יכול להשתחרר מזה? לשכנע את הרופא שאני בסדר?(למרות שאני יודע שמאוד קשה לקבל תור במרפאה)

שלום. מובן שאני לא יכול לענות על המקרה הספציפי שלך. באופן כללי ניתן לומר שכשהמצב יציב לאורך זמן אכן ניתן להפחית את תדירות המפגשים עם הרופא המטפל (אך בוודאי שלא להפסיק את המעקב באופן כליל) לפעם בחודש או אפילו יותר. יחד עם זאת יש לומר שתדירות הממפגשים אצל הרופא המפטל במרפאה נגזרת ממספר גורמים. לפעמים - ההתרשמות הקלינית של הרופא אינה תואמת את ההרגשה הסובייקטיבית של המטופל והרפוא דווקה רואה סימני החמרה שלכן מגביר את תדירות המפגשים כדי למנוע התדרדרות שתצריך אשפוז. כמו כן לפעמים תדירות המפגשים נגזרת מתוך סטטוס משפטי כגון טיפול מרפאתי כפוי או צו מרפאתי כפוי. ולפעמים צריך להגיע פעןם בשבועיים כדי לקבל זריקה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד''ר אהוד ססר ברצוני להפנות אלייך בעיה יש לי אחות בת 18+ לפני כשנה פרצה אצלה המחלה הארורה היא שתתה כדורים ולאחר מכן הפסיקה וחזרה לחיים נורמטיבים יש לציין שהיא לקחה כדורים שנה באופן רצוף. ההפסקה עד לפרציה של החלה בפעם השנייה היא 5 חודשים כרגע היא חולה ולנו [המשפחה] שמנסים לרצות אותה מאוד קשה נפשית אני יודעת שזה עניין של זמן עד שהכדורים יסדרו לה את המחשבות אבל אני ממש דואגת כמה זמן היא צריכה לשתות עד שלא יהיה התקפים של עצבים או דימיונות כרגע היא במצב שהיא לוקחת כדורים בוקר/לילה שבועיים אשמח לקבל תשובה מהירה תודה רבה וערב טוב

אני מבינה שאתה בטח עסוק אבל אני מבקשת תשובה עוד דבר שקורה אחותי אומרת שהיא מוכנה לשתות את הכדורים עד לראש השנה יש לציין שכל דבר שהיא אומרת היא מבצעת ואני מאוד פוחדת שהיא תחזור אחורה .. כי המצב שלה כרגע יציב

שלום. לא ניתן לתת תשובות ספציפיות לגבי אחותך דרך פורום אינטרנט. צריך להביא אותה לפסיכיאטר המטפל לצורך התאמת טיפול. באופן כללי ניתן לומר שזמן ההשפעה של כדורים מרגע התחלתם יכול להיות בין מספר ימים למספר שבועות, תלוי במקרה הספציפי. לפעמים טיפול מסויים לא מביא לשיפור הרצוי ואז יש צורך בהחלפתו או בהוספת תכשיר נוסף. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום דוקטור, האם זה נכון ש"מזון מלכות" ו"אומגה 3" יעילים במניעת התקף פסיכוטי ובזרוז היציאה מהתקף? האם זה נכון שחומרים ממריצים כמו:סיגריות,קפה,אלכהול,סמים מסוימים- עלולים להיות טריגר להתקף פסיכוטי? ממה צריך להזהר כדי למנוע התקף? איזה תוסף מזון כדאי לקחת כדי למנוע התקף?

שלום. תשובות: 1) לגבי מזון מלכות - איני מכיר מחקרים שמראים אפקט מניעתי להתקפים פסיכוטים. לדבי אומגה 3 - יש מחקרים המראים השפעה (קטנה) במניעה של מצבים פסיכוטים כמו גם השפעה כל מצבים של דכאון. 2) חומרים ממריצים אכן יכולים להיות טריגר למצבים פסיכוטים, כגון סמים שונים (אקסטזי, קוקאין, קריסטל ועוד). אלכוהול הוא לא חומר ממריץ (להיפך) אך הוא בהחלט יכול לגרום למצבים פסיכוטים, הן במצב של שכרות והן במצבים של גמילה. קפה הוא חומר ממריץ חלש ובעקרון לא מהווה טריגר למצבים פסיכוטים. סיגריות גם לא, אך הם בהחלט מזיקים מבחינות אחרות (כגון סרטן, מחלות לב, בעיות מיניות ועוד). 3) ממה צריך להיזהר למנוע התקף? בין השאר: להמנע ממצבים של דחק, להימנע משימוש בסמים או אלכוהול, להקפיד של שינה ועל תזונה מסודרת, להקפיד על טיפול ומעקב. 4) אין תוספי מזון המוכחים כמונעי התקפים פרט לנאמר לעיל לגבי אומגה 3 (וגם אז מדובר בנושא שנוי במחלוקת). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני לאחר אישפוז של חודש(מרצון),לאחר פסיכוזה קלה עם דמיונות שוא. יצאתי עם אבחון של "סכיזופרניה פרנואידית". עכשיו מרגיש מאד חלש,מטופל ב-קספליון 75 מ"ג. אני מבקש לדעת: 1.במה שונה סכיזופרניה פראנואידית מסכיזופרניה אחרת? 2.אמרו לי שאצטרך להיות במעקב לפחות שנה ולאחר מכן יורידו לי את מינון הזריקה,אבל לא ידעו להגיד לי מתי אחדל לחלוטין להיות תלוי בזריקה. 3.האם לאחר שנה מחלימים מהמחלה? 4.האם התקף שכזה עלול לקרות פעם נוספת בחיים? אני נורא חושש איך עלולים להראות חיי כי ראיתי בבית החולים אנשים מבוגרים שנראים חולים מאד ונמצאים בבית החולים שנים רבות. אני אקדמאי וחושב להקים משפחה,מהם המגבלות שלי כאדם חולה? האם אני נחשב חולה נפש? האם אוכל להמשיך לעסוק בעבודה מאומצת? האם לטיפול שאני מקבל יש תופעות לוואי? אני מאד מפוחד ומבולבל עם הרבה מאד סימני שאלה.אני אשמח מאד אם תפיג חלק מהן, תודה.

שלום. תשובות: 1) סכיזופרניה פראנוידית היא סוג של סכיזופרניה בה מערכת מחשבות השווא היא יחסית מאורגנת וההפרעות בהלך החשיבה יותר קלות. מכאן שהפרוגנוזה (התחזית) היא טובה יותר מסוגים אחרים של סכיזופרניה. 2) האם אחרי שנה מחלימים מהמחלה? אי אפשר לדעת באופן וודאי. לפעמים אכן יש החלמה מלאה. לפעימם האבחנה הראשונית בכלל היץה מוטעית. יחד עם זאת בד"כ מדובר במצב הדורש טיפול ומעקב לאורך שנים. 3) האם התקף יכול לקרות שוב? אי אפשר לדעת בבטחה. מה שכן ניתן לומר שבמידה ומדובר באבחנה של סכיוזפרניה, ההקפדה על הטיפול והמעקב יכולים להפחית משמעותית את הסיכוי להתקפים חוזרים. 4) האם אתה נחשב חולה נפש? "חולה נפש" זה תיוג של החברה. אני לא מאמין בתיוגים. אתה אדם ככל האדם שמתמודד לעיתים עם תסמונות נפשיות הדורשות טיפול. זה לא עושה אותך "חולה" או "אחר" ואין סיבה שלא תמשיך במהלך חייך ע"פ רצונותיך, תוך טיפול ומעקב. 5) האם תוכל לעסוק בעבודה מאומצת? אין סיבה שלא, אך יש לבחון כל מקרה לגופו. באם מדובר בעבודה עם גורמי דחק שגורמים להחרפות נפשיות - יש לחשוב על עבודות אחרות. אבל שוב, זה נכון לגבי כל אחד, לאו דווקא למי שעבר אשפוז או תויג כסובל מהפרעת נפש. 6) האם לטיפול שלך יש תופעות לוואי? אתה מטופל בקספליון, זריקה חדשה שמקבלים פעם בחודש. יש לה תופעות לוואי פוטנציאליות, אם כי פחות מטיפולים מדור ראשון, למשל עליה בהורמון בשם פרולקטין או עליה מסויימת במשקל אך בד"כ היא תרופה בטוחה. לפרטים נוספים יש לפנות לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר אוהד ססר שלום, אמי בת 53 בדרך כלל בריאה , לפני כ 26 שנים היה לה דיכאון לאחר לידה אבי לקח אותה לטיפול יום בבית חולים פסיכיאטרי ולאחר כ-חודש ימים זה עבר לה , לאחרונה ( שמונה חודשים עד שנה )היא עוברת טיפולים אצל רופא שיניים , מאז שהיא התחילה לטפל אצלו יש הידרדרות במצב הנפשי שלה היא בטוחה ב 100% שהרופא עשה במהלך הטיפול איזו טעות וכדי שלא יגלו את זה הוא יזריק לה משהו שבסופו של דבר יהרוג אותה , היא בדיכאון ולא יוצאת מהבית , אין לה ביטחון עצמי לדבר עם אחרים ,היא מתלוננת על לחצים בחזה וקושי בנשימה לקחנו אותה כמה פעמים למיון וכל הבדיקות נמצאו 100% , היא בוכה וחושבת שהיא עומדת למות ויכולה מיד לעבור למצב של צחוק יש לציין שאמי היתה אישה שעבדה כל חייה ואהבה לעבוד. אני באמת לא יודע מה לעשות ולמי ליפנות ולא מבין איך זה קרה לה , בבקשה תנסה להסביר לי איך להיתנהג איתה ואיך לטפל בה , ממה היא סובלת ומה אפשר לעשות כדי לסיים את הסיוט הזה תודה מעומק הלב הבן

שלום. אי אפשר לאבחן בן אדם דרך פורום אינטרנט. נשמע שהיא מאד סובלת. אתה מתאר מצב של פחדים, חוסר יציבות במצב ברוח ועוד. בקצרה - יש לקחת אותה לבדיקה אצל פסיכיאר (במרפאה לבריאות הנפש או באופן פרטי) לצורך אבחון וטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מטופל ב2- מ"ג רספרידל ומקבל את התרופות בחינם מגורם התנדבותי.הבעיה שלא תמיד יש להם במלאי את אותו חומר. לפעמים יש להם קונסטה בזריקה לשבועיים,לפעמים יש להם קספליון לחודש,לפעמים זה טיפות רספרידל ולפעמים רק בכדורים. בתנאי שאני שומר על אותו מינון,האם זה בסדר לקבל פעם זריקת קספליון לחודש ולאחר מכן קונסטה לשבועיים,אחרי זה שוב קספליון ואז כדורים או טיפות? כלומר,האם מותר להיות לא עקביים בסוג הרספרדל?

שלום. בעקרון צריכים להיות עקביים עם הטיפול, כלומר אותו סוג, אותו מינון ואותו דרך מתן (כדורים, טיפות או זריקות). טיפול בזריקות ארוכות טווח מצריך מספר זריקות עד להגעה לרמה טיפולית לכן אם יש החלפה מתמדת בין כדורים וזריקות זה יכול לפגוע ביעילות הטיפול ולגרום להחרפה במצב. יחד עם זאת - אם אין ברירה (מסיבית כלכליות או אחרות) - והאפשרות היחידה זה או לקחת סוג אחר של ריספרדל או לא לקחת כלום - אז עדיף כבר לקחת סוג אחר. אבל שוב - זה רחוק מלהיות אידיאלי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם חצי מיליגרם (0.5), עלול לגרום לתופעות לוואי שקשורות לתנועה, תנועות בלתי רצוניות של הפנים, לשון, TD, הליכה איטית וכו'...?

שלום. מאד נדיר שמינון נמוך מאד של 0.5מג ריספרדל יגרום לתופעות הלוואי שציינת לעיל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב לדוקטור הנכבד. אני חולה סכיזופרניה כבר משהו כמו עשור עברתי 3 התקפים פסיכוטים האחרון היה הקשה והארוך מכולם .כיום אני סובל באופן שלילי מהמחלה,הרגש ,המחשבה וכד.ברצוני לדעת אם יש בדיקה מסיומת שתוכל לתת לי דוח מצב על הבעיות הללו כיאלו לדעת באופן מדיוקאיפה אני עומד ביחס לבן אדם בריא?תודה מראש

בטח יש לך סל שיקום ועו"ס מלווה. תבקש ממנה להיות לך לעזר ותבדקו יחד. נ.ב. יש לי מאמר השולל את המושג 'תסמינים שליליים' כמחלה. [אם כי מציאותי עקב יאוש והקשיים, אך לא כהגדרה הרפואית] באתר לשמ"ה במאמרים שמי בן יעקב. בהצלחה רבה לך

שלום. אין בדיקה שנותנת "דו"ח מצב". אמנם יש סולמות הערכה שונות אך הערך שלהם הוא בעיקר מחקרי ואין להם יישום משי בחיי היום יום. בנוסף, אתה מבקש לדעת איפה אתה עומד ביחס ל"אדם בריא". אז ראשית - אין הגדרה ל"אדם בריא" כך שלא ברור למה נשווה אותך. שנית אתה לא צריך לראות את עצמך כ"חולה", הרי סכיזופרניה היא לא "מחלה" אלא אוסף של סימפטומים הגורמים לתסמינים נפשיים שדורשים התייחסות מקצועית. כמו כן - אני לא מבין מה השוואה כזאת תתן לך. נראה לי שעדיף להתמקד בדרכים לשיפור התסמינים מהם אתה סובל ושיפור איכות חייך דרך הצוות הרב מקצועי שמלווה אותך. בברכה, ד"ר אהוד ססר