פורום סכיזופרניה

אובחנתי לפני 20 שנה ומאז היו לי 3 התקפים קשים. אחרי כל התקף,מאד קשה לי לחזור לתפקוד רגיל ולוקח לי כמה חודשים לעמוד על הרגליים ולחזור לעבודה. אני מאד רוצה לדעת איזה טיפולים קיימים היום כדי לזרז את ההחלמה לאחר התקף? האם יש טיפולים אלטרנטיביים שטובים לזרוז ההחלמה ואולי גם כדי למנוע התקפים? האם יש איזה תזונה מסוימת או צמחים מסוימים למניעת התקף או לזרוז החלמה מהתקף? מה אתה ממליץ? תודה מראש על תשובה.

שלום. זה נכון שאחרי התקפים לפעמים קשה לחזור לתפקוד רגיל. הטיפול צריך להיות משולב, כלומר כזה שיכלול מרכיבים תרופתיים, שיקומיים ופסיכולוגיים. טיפולים שקיימים - למשל טיפול פסיכולוגי המכוון לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר את התפקוד. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. מבחינה תרופתית יש תרופות שיכולות לעזור יותר מאחרות שהטובה ביותר היא ה"לפונקס". יחד עם זאת יש לה גם לא מעט תופעות לוואי. שוב, לצורך פרטים יש לפנות לרופא המטפל. טיפולים אלטרנטיביים - אין טיפול אלטרנטיבי מסויים שהוכח מחקרית כיעיל לתסמיני סכיזופרניה. מבחינת תזונה - יש מחקרים שמראים השפעה חיובית (אמנם קטנה) עם נטילת אומגה 3. כמו כן אין להמעיט בחשיבות השיקום שיכול לכלול מגוון תחומים כגון תעסוקה, לימודים, מועדון חברתי, מגורים נתמכים וכד'. לבסוף - מה שאתה מתאר יכול להיות גם דכאון (מה שקרוי דכאון פוסט פסיכוטי). יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם (גם פסיכולוגי וגם תרופתי). בברכה, ד"ר אהוד ססר

השבוע נודע לי שאבא שלי חולה סכיזופרניה כבר מגיל 20 (היום הוא בן 58). הוא נפצע בצבא (חטף כדור בגב) ועבר ניתוח מסובך.תוך כדי אישפוז,התפרצה אצלו מחלת הסכיזופרניה. מאז ועד היום היו לו עוד 4 התקפים שאנחנו,הילדים,לא ידענו מהם. אמא שלי היתה מיד מאשפזת אותו,עוד לפני שראו סימנים קשים ולנו הילדים היא היתה מספרת שהוא מאושפז בגלל דלקת ריאות ובגלל שזו מחלה מדבקת,אסור לבקר אותו. בין ההתקפים הוא סיים תואר שני ועובד בתפקיד מכובד בחברת הייטק.אף אחד במקום עבודתו לא יודע דבר. רק לפני שבוע אבא שלי סיפר לנו את האמת על מחלתו ומאז אני לא מפסיקה לקרא עליה. אני הבת הבכורה ומכיוון שאמא שלי חולה במחלה סופנית,אני יודעת שהטיפול באבא שלי יפול עלי. רציתי לשאול אותך דוקטור, מהם הסימנים הכי הכי ראשונים של התקף? איך אדע מתי לאשפז אותו?

שלום. ראשית - האחריות על אביך לא צריכה להיות על הכתפיים שלך - בשביל זה יש מעקב פסיכיאטרי וצוות מטפל. לפעמים התערבות יתר של בני משפחה יכולה להשיג תוצאות הפוכות מהרצוי. כמו כן, נשמע שאביך יכול לטפל בעצמו ולהרגיש מתי הוא יוצא מאיזון. לגבי סימנים ראשוניים של התקף - אין תשובה חד משמעית וזה משתנה מאדם לאדם. לפעמים אין סימנים מקדימים. בכל אופן להלן מספר סימנים (רשימה חלקית): הוא נהיה חשדני, רגזני, מתחיל לדבר עם עצמו, קופץ מנושא לנושא, לא ישן בלילה, מדבר בטון מאיים, מתנתק באמצע שיחה, בוהה בנקודות בחלל כאילו שהוא שומע משהו ועוד. יש להדגיש שגם אם יש החמרה במצב - זה לא אומר שצריך אוטומטית אשפוז. במקרים רבים ניתן לאזן את המצב דרך הפסיכיאר המטפל במרפאה. בכל מקרה ההחלטה על האשפוז היא לא שלך - אלא החלטה משותפת שלו ושל הרופא המטפל בהתאם למצבו. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בריאה וחזקה.מאד אסרטיבית.ספורטאית מצטיינת ותלמידה מצטיינת באוניברסיטה.לאחרונה החלה להסתגר וכעבור זמן מה גם הפסיקה ללכת ללימודים.עכשיו היא מדברת בצורה מוזרה במשפטים לא קשורים. לקחנו אותה לפסיכיאטר שאמר לנו שכנראה מדובר במחלת נפש קשה.הוא הזכיר את המילה סכיזופרניה ושוקל אפילו אישפוז. בנתיים היא מקבלת תרופה בשם מודיקט בזריקה אחת לשבועיים. בדיקות הדם שלה תקינות,אך יש מקרה של מחלת נפש במשפחה (לא יודעת איזו,אולי סכיזופרניה). קראתי פה באתר על המחלה הזו וראיתי בכמה מקומות שהיא מחלה שקשה לאבחן אותה. אני מבקשת לדעת: 1) האם במקרה שלה,זה באמת סכיזופרניה? 2) איזה עוד אפשרויות יש? 3) לא הצלחתי להבין מהמאמרים באתר האם יש החלמה מלאה וחזרה לתיפקוד רגיל,או שנגרם נזק מוחי תמידי מההתקף הזה. 4)כמה זמן נמשך התקף וכמה זמן נדרש כדי לחזור לתפקוד רגיל? נ.ב. היא אינה משתמשת בסמים אבל נוטלת רטאלין לפני בחינות.

שלום. תשובות: 1) מובן שלא ניתן לאבחן את האחיינית שלך דרך פורום אינטרנט. יש צורך במעקב פסיכיאטרי לאורך זמן לצורך גיבוש האבחנה. לפי התאור שלך ולפי סוג הטיפול שהיא מקבלת - כנראה שהפסיכיאטר אכן התרשם שמדובר בסכיזופרניה. 2) עוד אפשרויות - דכאון, הפרעה אורגנית (גופנית), השפעה של סמים, הפרעה סכיזואפקטיבית ועוד. כאמור - רק פסיכיאטר שיבדוק אותה אישית יכול לחוות דעה בנושא. 3) לפעמים יש החלמה מלאה אך בד"כ מדובר בהפרעה כרונית עם עליות וירידיות לאורך השנים שפוגעת ברמות שונות (תלוי במקרה הספציפי) ביכולות קוגניטיביות (אולם שוב - יש רבים שאינם חווים פגיעה כלשהי). 4) זה מאד משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שהתקף נמשך ימים בודדים ויש כאלה שנמצאים במצב פסיכוטי תמידי כל חייהם למרות טיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איזו תרופה יותר חזקה במינון נמוך מבין השתיים? תודה מראש

שלום. לא מדובר ב"חוזק" ותלוי לאיזה סיבה מקבלים את התרופה. מבחינת יעילות נוגדת פסיכוזה - מחקרים מראים שהסוליאן יעיל יותר מהמודל במינונים מקבילים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אבא שלי סכיזופרן וגם בן דוד שלי. לפני 3 שנים התנסתי בעישון סמים קלים אבל אחרי שנה של שימוש אינטנסיבי,עזבתי את זה לחלוטין. שנה אחרי שהפסקתי את השימוש בסמים היה לי התקף פסיכתי עם אישפוז במחלקה סגורה. היום אני מתפקד מצוין ולא מטופל בתרופות. אני מבקש לדעת האם אני סכיזופרן. האם יכול לבוא לי התקף נוסף?

שלום. אין אפשרות לאבחן אותך דרך פורום אינטרנט. אתה צריך לעבור בדיקה מעמיקה אצל פסיכיאטר עם מעקב לאורך זמן לצורך גיבוש אבחנה זו או אחרת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=36&u=87

האם צריך לקחת דקינט עם רספרדל?

שלום. דקינט היא תרופה נגד תופעות לוואי של תרופות נוגדות פסיכוזה (בעיקר מהדור הראשון). מדובר בתופעות לוואי מוטוריות כגון קשיון שרירים, רעד, איטיות. הדור השני של התרופות פחות גורמות לתופעות לוואי אלה. במידה ואין תופעות לוואי - אין סיבה לקחת דקינט, להיפך - דקינט היא תרופה שיכולה לגרום לפגיעה קוגניטיבית, יובש, עצירת שתן ואפילו התמכרות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם 3מ"ג ביום של ריספרדל יכול לפגוע בתפקוד מיני אצל גבר? האם ויאגרה יכולה לסייע?

שלום. ריספרדל יכולה לגרום לפעמים לעליה בהורמון בשם פרולקטין. עליה זו יכולה במקרים מסויימים לגרום להפרעות בתפקוד המיני. יש לבצע בדיקת דם לפרולקטין. במידה והרמה אכן גבוהה וכאמור יש פגיעה בתפקוד המיני- מומלץ לטפל בעניין. דרכי טיפול אפשרויות - ע"י הפחתת המינון של הריספרדל, או ע"י החלפה לתרופה אחרת שלא גורמת לעליה בפרולקטין, או ע"י הוספת תרופה שמורידה פרולקטין, או ע"י נטילת כדור שמשפר את תפקוד המיני כגון ויאגרה או סיאליס. יש לפנות לרופא המטפל להחליט על דרך הפעולה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הי לכולם יש לי חבר שנה וחצי אשר חולה במחלה הזו. אני נורמלית לחלוטין, אקדמאית עובדת וכו'. החבר הזה שלי, מעבר למחלה שלו מערים קשיים רבים על הקשר כל כמה שבועות הוא אומר שהוא לא באמת אוהב אותי ורוצה להיפרד, ואחכ כמובן משנה את דעתו ואומר שהכי אוהב, מנשק, קורא לי אהובתו ומדבר על מגורים משותפים. האם זה קשור למחלה? האם עוד משהי חוותה את זה? קשה לי להבין אם הוא לא אוהב אותי מספיק או שזה קשור למחלה שלו. כאשר אנחנו יחד הוא נחמד, אבל כאשר אנו מתרחקים פתאום מתחילות לצוץ לו מחשבות שמחבלות בקשר. אשמח לדעות. יערה.

שלום יערה. אני מקווה שתקבלי תשובות בלתי אמצעיות ממתמודדים בעלי נסיון במערכות יחסים כמו שלך. מבחינתי רק ניתן לומר שכל אדם באשר הוא הוא בראש ובראשונה עולם ומלואו עם רצונות, תקוות, אכזבות אהבות וכד' - ולא "אבחנה" שקיבל מרופא זה או אחר. מכאן שאם את אוהבת את האדם ורוצה להישאר אתו - אז תנסי להבין אותו כמכלול. תנסי להכיר את הסימנים המעידים על החמרה נפשית. ניתן ללכת אתו ביחד לפגישות המעקב. אבל אם הבן אדם לא מתאים לך - (ולא בגלל שהוא מתוייג כחולה) - אז תתקדמי הלאה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

חבל שאנשים שנמצאים במצב דומה, לא מגיבים. אני.

איך רופא יודע ,אחרי התקפ פסיכותי יחיד,שמדובר בסכיזופרניה? הרופא שלי קבע שאני חולה במחלה הזו,למרות שההתקף הוגדר "התקף קל" ואפילו לא הגעתי לאישפוז. יצאתי מהבעיה אחרי 3 חודשים ואני כמו חדש,לומד לתואר שני וחושב על דוקטוראט ובמקביל גם חזרתי לעבודה שלי כמנהל צוות עובדים ואחראי על תקציבים גדולים. יש לי שאיפות גדולות בתחום עיסוקי ואני עלול להפגע מאד עם סטיגמה של מחלת נפש. האם אני בטוח חולה סכיזופרניה וצפויים לי התקפים נוספים בעתיד? איך ניתן לרפא או לעצור את המחלה? איך ניתן למנוע התקפים בעתיד? רוצה לציין,שבהוראת הרופא,הופסקו הכדורים וכרגע אינני מקבל שום טיפול,בהוראת הרופא.

שלום. שאלה זו נשאלת שוב ושוב בפורום. להלן תמצית הדברים: 1) אבחנה של סכיזופרניה יכולה להשתנות לאורך זמן. לפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית ולפעמים יש החלמה. האבחנה לא חקוקה באבן. בכל מקרה לגבי המקרה שלך הספציפי אתה צריך לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה והחלטה באם יש מקום לשינוי או ביטול אבחנה. 2) האם צפויים התקפים נוספים בעתיד? כמובן שאני לא יכול לנבא את העתיד, אך במידה ומקפידים על טיפול ומעקב (בהתאם לאבחנה) אז הסיכוי להתקפים נוספים יורד משמעותית. 3) הערה אחרונה - אני מבין את הקושי של הסטיגמה - אולם יש לזכור שאף אחד לא צריך לדעת במה אובחנת או טופלת בעבר ויש סודיות רפואית מוחלטת. מכאן שאין סיבה שתגביל את עצמך או את שאיפותיך בחיים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שמעתי שיש זריקות רספרדל לשבועיים,לחודש ,ואפילו ל- 3 חודשים. ראשית אשאל,האם זה קיים במינון שיכול להחליף כדור יומי של 1 מ"ג? איך קוראים לזריקה של ה-3 חודשים? הרופא שלי אמר משהו על קספליון .מה זה ? איפה משיגים? האם זה בסל התרופות?

שלום. יש זריקות ריספרדל (risperdal consta) שניתנים פעם בשבועיים, וזה קיים בכל המינונים, כולל מינון המקביל ל נטילה יומית של1מג. במקרה כזה המינון של הזריקה הדו-שבועית תהיה כ-12.5מג. אין זריקות ריספרדל שניתנים פעם בחודש או יותר. קספליון היא זריקה ארוכת טווח של כדור בשם אינווגה - שהיא תרופה חדשה המבוססת על הריספרדל (ולכן בד"כ אין בעיה להחליף מריספרדל לאינווגה או לקספליון). את הקספליון ניתן לקבל פעם בחודש. גם הריספרדל קונסטה וגם הקספליון נמצאים בסל התרופות וניתן לקבלם בהנחה (ברוב הקופות) בהתוויות של משרד הבריאות (כגון סכיזופרניה). אין זריקה הניתנת פעם ב-3 חודשים. אמנם בשלבים המחקריים של הקספליון דיברו על אפשרות כזו - אך היא ירדה מהפרק וכעת ההמלצה היא פעם בחודש ולא יותר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום דוק יש מצב כזה שפיצול אישיות אחד פוגע בשני במצפ פיזי כלומר חתחכים צלקות בלי שאני זוכר את זה או שולט בזה?

שלום. ראשית יש להדגיש שסכיזופרניה זה _לא_ פיצול אישיות כפי שרבים חושבים, אלא הפרעה מורכבת בה יש הפרעות בבחן המציאות (כגון מחשבות שווא, הזיות וכד'), הפרעות בהלך החשיבה, הפרעות בתפקוד ועוד. הפרעת פיצול אישיות (שהיום קוראים לה dissociative identity disorder) היא _מאד_ נדירה. בהפרעה זו יש מספר "אישויות" שונות (לפעמים רבים) שלא בהכרח יודעות מה האישויות האחרות עושות. אז מבחינה תאוריטית - אכן יכול להיות מצב שאחד חותך את עצמו והשני לא זוכר זאת. אבל אני שוב מדגיש - זו הפרעה מאד נדירה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בת דודתי קבלה התקף פסיכוטי לפני למעלה מ-10 שנים וטופלה בכדורים במשך כמה חודשים עד שהטיפול הופסק. אז אמרו לה שיתכן וההתקף היה כתוצאה מעישון צמח הקנאביס. חלפו 10 שנים מאז ועכשיו היא שוב בהתקף למרות שלא השתמשה בצמח הקנביס יותר. האם זה אומר שהיא חולת סכיזופרניה?

שלום. אי אפשר לדעת ללא בדיקה. יש סיבות רבות ומגוונות להתקפים פסיכוטים. יש להפנותה לפסיכיאטר לצורך אבחון מעמיק. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אחותי הרבתה לעשן גראס וחוותה התקף נוראי ,עם אישפוז של שבועיים. מאז חזרה לתפקד אך נאמר לה שהיא חייבת לבלוע כדור אחד של רספרידאל כל יום למשך שנה שלמה כדי להבטיח שההתקף לא יחזור. קשה לה מאד לבלוע כדורים,יש לה רפלקס הקאה והיא ממש מתענה עם זה.היא גם מפחדת מזריקות ומחטים. השאלה שלי היא האם יש רספרידאל בטיפות כי זה יכול להיות פיתרון מצוין עבורה. ואם יש,איפה קונים? כי אין בבתי המרקחת.

אחי מסתיר את הכדורים מתחת ללשון ולא בולע אותם. טיפות זה נשמע מעולה,כי אז אי אפשר להסתיר מתחת ללשון.

שלום. יש ריספרדל בטיפות, ויש גם בצורה של כדור מסיס בפה (rispedal quicklet). הבעיה היא ששניהם לא בסל הבריאות ולא ניתן לקנות אותם בהנחה (אך ניתן לקנות אותם במחיר מלא). פתרון טוב יהיה לעבור לזריקות ריספרדל קונסטה (פעם בשבועיים) או זריקות קספליון (פעם בחודש - זו זריקה חדשה של תרופה המבוססת על הריספרדל). את שניהם ניתן לקבל בזריקות בכתף עם מחט דקה, ושניהם כלולים בסל הבריאות וניתנים לרכישה בהנחה במידה ויש אבחנה של סכיזופרניה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם התרופה במינון 200 מ"ג משפיע על הדופמין? האם יש צורך בלקיחת דקינט בזמן הטיפול? תודה

שלום. מינון 200מג של מודל הוא מינון נמוך שבד"כ אינו מצריך נטילה של דקינט (שכפי שכבר כתבתי בפורום - היא תרופה שיכולה לגרום לירידה קודניטיבית ולהתמכרות ולכן יש לתת אותה רק אם יש תופעות לוואי ברורות). לגבי הדופמין - מודל היא תרופה שחוסמת את קולטני הדופמין. במינון 200מג - חסימה זו תהה יחסית קטנה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב קיבלתי סוליאן 200 מיליגרם, עקב כישלון בשאר התרופות. יש משהו שמטריד אותי. כתוב בעלון לצרכן: הארכת מקטע QT, הפרעות בקצב הלב ומוות פתאומי. האם במינון הנ"ל תופעות אלו עלולות להופיע? האם אני צריכה גם לקבל כדור שנקרא דקינט לשאר התפעות לוואי? (הרופא פשוט לא נתן לי). מה יותר חזק, מודל או סוליאן? תודה מראש

שלום. להרבה תרופות נוגדות פסיכוזה יש פוטנציאל להארכת מקטע ה-QT באקג. דווקא עם סוליאן זה הרבה פחות שכיח (אבל קיים לעיתים נדירות). יש צורך במעקב (ביצוע אקג) תקופתי כדי לבדוק את העניין. יש להדגיש שגם אם יש הארכה ב-QT - נכון להיום לא נמצא קשר בין מוות פתאומי לבין הארכה ב-QT אצל אנשים המטופלים בתכשירים נוגדי פסיכוזה וההמלצה בד"כ היא למעקב בלבד. 2) מינון של 200מג סוליאן הוא נמוך ומכאן שהסיכוי לתופעות לוואי כלשהם (כולל הארכת QT) הוא קטן עוד יותר. 3) דקינט ניתנת רק אם יש תופעות לוואי מוטוריות - כלומר קשיון שרירים, רעד, איטיות. סוליאן (תרופה מדור שני) בד"כ לא עושה את התופעות האלה, וודאי שלא במיון נמוך של 200מג. יש לזכור שדקינט היא תרופה שיכולה לפגוע בתפקודים קוגניטיבים וגם יכולה לגרום להתמכרות - לכן אם אין תופעות לוואי ברורות - לא צריך לקחת אותה. 4) מודל וסוליאן הן בסה"כ תרופות דומות, אך לפי רוב המחקרים הסוליאן יותר יעילה. בברכה, ד"ר אהוד ססר 4)

אני אדם בבריאות מצוינת בן 40. לפני כחצי שנה עבר עלי התקף שנקרא "התקף פסיכוטי". אושפזתי לחודש ימים והיום אני בסדר גמור אבל ממשיך לקחת 1 מיליגרם של רספרדל ליום. הרופא המטפל אמר שאני צריך להמשיך לקחת את הכדור הזה במשך עוד חצי שנה ורק אחר כך להפסיק. השאלה שלי היא, למה צריך לקחת את הכדור כל כך הרבה זמן אחרי ההתקף ומה יקרה אם אני אפסיק עכשיו.כאמור אני מרגיש טוב וחזרתי לעבודה במשרה מלאה. .

שלום. לא ניתן לתת תשובות ספציפיות דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מעמיקה. באופן כללי ניתן לומר שלאחר התקף פסיכוטי ראשון יש צורך במעקב לאורך זמן לצורך גיבוש האבחנה ולא תמיד אפשר לדעת בחודשים הראשונים אם מדובר בתופעה חד פעמית או לא. הרי אם מדובר בהפרעה שיכולה לחזור על עצמה (כגון הפרעה דוקוטבית, דכאון פסיכוטי, סכיזופרניה, מצבים אורגניים שונים וכד') - אז כשמפסיקים טיפול יש סיכוי לא מבוטל שיהיה התקף פסיכוטי חוזר שיפגע קשות במהלך החיים. לכן בד"כ ההמלצה היא ליטול טיפול לתקופה מסויימת עד לגיבוש האבחנה ורק אז להגיע להחלטה באם ניתן להפסיק את הטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

1) איך יודעים אם התקף פסיכותי הוא מחלה כרונית או משהו חד פעמי שלא יחזור יותר? 2) מה הסיכוי(באחוזים) שהתקף פסיכותי ראשון,יתגחה שהוא בעצם מחלת נפש?

שלום. תשובות: 1) בגדול לא ניתן לדעת בוודאות באם התקף פסיכוטי יחיד הוא ארוע חד פעמי או שמא הוא יחזור שוב, אולם יש סימנים שמעלים את הסבירות שמדובר בארוע חד פעמי כגון התחלה פתאומית, קשר לארוע דחק, שימוש בסמים בסמוך להתקף וכד'. מצד שני - באם מדובר במצב שהחל בהדרגה לאורך תקופה ממושכת במקביל לירידה בתפקוד ללא ארוע דחק ברור - הסיכוי שמדובר במחלת נפש שתחזור על עצמה גדל. 2) ע"פ הסטטיסטיקה הידועה לנו - כ-50% מאלה שחוו התקף פסיכוטי חריף בהמשך יסבלו מהפרעות נפשיות כגון סכיזופרניה או הפרעה אפקטיבית (כלומר דכאון או הפרעה דוקוטבית). בברכה, ד"ר אהוד ססר

קראתי מאמר שהרספרידל עושה גידולים במוח במיוחד להגידול בבלוטת ההיפופיזה.האם יש בזה אמת? האם יש תרופה טובה יותר שלא עושה את זה?

שלום. ריספרידל לא גורמת לגידולים במח. ריספרדל יכולה לגרום לפעמים לעליה בהורמון בשם פרולקטין מבלוטת ההיפוזה - אבל זה לא גידול וזה בכל מקרה הפיך. אם אין תופעות לוואי מכך - הגישה היום שניתן להמשיך ליטול את התרופה תוך מעקב, למרות הרמות הגבוהות של הפרולקטין. מצד שני - אם יש תופעות לוואי כתוצאה מהפרולקטין שמפריעות (כגון הפרעות במחזור, הפרשת חלב, קושי להיכנס להריון, דכאון) אז מומלץ לטפל בעניין, בד"כ ע"י הפחתת המינון של הריספרדל או החלפה לתרופה אחרת שלא גורמת לעילה בפרולקטין. למרות שכל תרופה נוגדת פסיכוזה יכולה בתאוריה להעלות פרולקטין, יש כאלה שבד"כ לא עושות זאת כגון אביליפי, סרוקוול, גאודון או זיפרקסה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

יכול להיות שסמים קלים יביאו התקף נפשי? חבר שלנו שעישן איתנו סמים קלים,ככה סתם בחבר'ה בראש טוב,עכשיו אישפזו אותו במחלקה סגורה. אמרו להורים שלו שהסמים עשו לו מחלת נפש. אני רוצה לשאול כמה שאלות: הוא יחזור להיות בריא לגמרה? מתי זה יקרה? האם עכשיו הוא נחשב חולה נפש? זה יכול לקרות לו עוד פעם? זה קורה לכל מי שמשתמש בסמים קלים? תודה על הזמן שלך, מיונתן.

עישון סמים בהחלט יכול לגרום להתפרצות מצב פסיכוטי אצל אנשים שיש להם את הנטיה לכך. לא אצל כל אדם. בקשר לריפוי, קשה לדעת ולהשיב, תלוי בהרבה גורמים.

שלום. אי אפשר לתת תשובות על אדם ספציפי ללא בדיקה ובוודאי שלא דרך פורום אינטרנט. בכל מקרה הנה תשובות כלליות לשלאותיך: 1) יכול להיות שסמים קלים יביאו התקף נפשי? בהחלט כן, בעיקר כשיש נטיה לכך מראש, אבל לפעמים אפילו אם אין נטיה כזו. צריך לזכור שסמים שפעם הוגדרו כ"סמים קלים" כגון קנביס כבר אינם בהכרח כאלה - למשל היום יש סוגים של קנביס שהם מרוכזים מאד (עם אחוז THC גבוה) כגון "הידרו" או "ג'אראס" שבהחלט יכולים לגרום למצבים פסיכוטים גם למי שלאין נטיה לכך מראש. כמו כן כשקונים בסמי רחוב לא תמיד מקבלים את מה שאתה חושב שאתה מקבל - למשל בתוך חשיש יכולים להוסיף גם אדולן (סוג של הרואין) ולפעמים אפילו רעל עכברים לצורך העלאת הגורם הממכר. 2) הוא יחזור להיות בריא לגמרי? אי אפשר לדעת ללא בדיקה מעמיקה וללא מעקב לאורף זמן. 3) האם עכשיו הוא נחשב חולה נפש? כנ"ל. 4) זה יכול לקרות לו עוד פעם? כן. 5) זה קורה לכל מי שמשתמש בסמים קלים? לא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני לאחר התקף פסיכוטי אחד בודד ללא אישפוז. טופלתי ברספרדל ועדיין מטופל בו במינון נמוך. לא הובחנתי כסכיזופרן אלא כהתקף אפיזודי בודד. הבעיה שלי היא שקופת חולים לא מממנת רספרידל אם לא הובחנתי כסכיזופרן. אני סטודנט שמתקשה לממן את התרופה מכיסי. הרופא אמר לי שיש תרופה בשם מודיקט שהיא יותר טובה מרספרדל אבל יש לה קצת תופעות לוואי,היתרון שלה הוא שהיא זולה מאד. מה אתה ממליץ? באמת נכון שמודיקט יותר טוב מרספרדל? מודה לך מראש על התשובה. .

שלום. מודיקט היא זריקה ארוכת טווח מהדור הראשון של התרופות נוגדות הפסיכוזה. מודיקט לא "יותר טובה" מריספרדל. מבחינת יעילות נוגדת פסיכוזה - היעילות דומה. מבחינת תופעות לוואי - יש הבדלים. מודיקט יכול לגרום לתפועות "פרקינסוניות" כגון קשיון שרירים, רעד, איטיות, רוק. גם לריספרדל (תרופה מהדור השני) יש תופעות לוואי אפשריות כגון עליה במשקל, עליה בהורמון בשם פרולקטין או עליה בכולסטרול (אם כי פחות מתרופות אחרות מהדור השני). הבדל אחר הוא אכן המחיר אם כי יש היום גרסאות גנריות של ריספרדל (כגון ריספונד או ריספרידקס) שיותר זולות. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לא מזיקה לעצמה או לסביבה ולכן אי אפשר לכפות עליה אישפוז. היא מסרבת לקחת כדורים או זריקות.מסרבת לראות רופא ומסרבת להקשיב למה שמדברים אליה. היא מסתובבת עם אוזניות שלא מחוברות לכלום וטוענת ששומעת רדיו.פעם ביום אוכלת ושותה ומדברת מעט מאד,ממש מילים בודדות וגם הן בבלבול גדול ולא קשורות למציאות.רוב הזמן סגורה בחדר שלה עם חלונות מוגפים,ללא מחשב,טלביזיה,ספרים,עיתון או טלפון.היא כאילו התנתקה מהעולם. מה אפשר לעשות כדי לעזור לה לצאת מההתקף? תודה מראש מאבא ביאוש נוראי.

שלום. אתה מתאר נושא כאוב שחוזר על עצמו שוב ושוב במשפחות של מתמודדים עם סכיזופרניה וכבר היו מספר התייחסות בנושא כאן בפורום - הנושא של סירוב לקבל טיפול, חוסר התובנה למחלה, הירידה בתפקוד וכד'. אתמקד בדברים העיקריים הרלוונטים לגבי מקרה זה. אני מתנצל על כך שחלק מהדברים כבר כתבתי בפניות קודמות. 1) איך משכנעים מתמודד ליטול טיפול תרופתי? זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המאפניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. במידה והיא לא מסכימה להגיע לפסיכיאטר - ניתן לארגן ביקור בית של פסיכיאטר ולנסות לשכנעה. ביקור בית של פסיכיאטר זה רק באופן פרטי. אפשרויות אחרת זה לארגן ביקור בית של רופא המשפחה או עובד סוציאלי. 2) לגבי סוגיית התובנה: אתה מציינת שהיא מסרבת להכיר בכך שהיא סובלת מבעיה נפשית ושהיא צריכה טיפול, וכאמור אחד המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת (כפי שנתכב לעיל) – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. 3) לגבי הצורך באשפוז: אכן נראה שיש צורך באשפוז לצורך איזון מצבה אולם לפי התאור שלך היא לא מסוכנת לסביבה או לעצמה כך שאין אפשרות לכפות זאת. במידה ותהיה החמרה במצבה והיא כן תתחיל להיות מסוכנות לעצמה או לסובביה - כלומר תתחיל להיות אלימה, תנסה להתאבד או תרעיב את עצמה באופן קיצוני - אז אולי יהיה מקום לשקול אשפוז כפוי לצורך איזון תרופתי והליך שיקומי (למרות שיש להדגיש שאשפוז כפוי הוא המוצא האחרון). לפי החוק לטיפול בחולי נפש (1991) כשמטופל מציג התנהגות המסכנת את עצמו או את סובביו כתוצאה ממחלתו יש מקום לשקול אשפוז כפוי. ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשת הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה. יש מספר אפשרויות מעשיות לפעולה. העדיפה ביותר היא לארגן ביקור בית של גורם מטפל (רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכיאטר פרטי) והם יפנו לפסיכיאטר המחוזי במקרה הצורך. אפשרות נוספת (פחות מומלצת) היא פניה ישירה לפסיכיאטר המחוזי (עדיף בכתב). 4) סוגיית השיקום: אתה מתאר מצב שבו בתך אינה מתפקדת כלל. יש מקום להתחיל הליך שיקומי, אבל איך משכנעים מטופל שסובל מסכיזופרניה להתחיל בהליך שיקומי כשהוא לא רוצה? התייחסתי לסוגיה זו גם בשאלות קודמות בפורום. בכל אופן הנה התמצית: מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) כאמור לעיל – יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות המסגרות השיקומיות השונות – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר מועדונים חברתיים ו/או הוסטלים ו/או דיור מוגן לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. ד) ניתן להסביר למטופל שהוסטל או דיור מוגן אינו סוף הדרך – בהמשך ניתן להתקדם לדרגות עצמאות גבוהות ולתעסוקה בשוק החופשי. ה) כמו כן ניתן להסביר שמעבר להוסטל אינו מהווה נתק מהמשפחה כלל ועיקר. הוסטלים נמצאים במרכזי אוכלוסיה וניתן לבקר את המשפחה בכל עת, לבוא לחופשות בסופי שבוע וכד'. 5) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. מומלץ שלועדה יגיעו גם בני משפחה כדי להציג את הצד שלהם. 6) קבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, יש מסגרות רבות בקהילה כגון (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי בתך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם המדובר בסכיזופרניה?? זה התקף ראשון שלה ועד ההתקף היתה בחורה בריאה ופעילה מאד. אני התיעצתי עם פסיכיאטר ללא ידיעתהולא הבנתי ממנו שיש ודאות למחלת נפש. מה הסיפור עם דיור מוגן וכו? יש סיכוי שהיא לא תצא מהמצב הזה? האם אתה מנסה להגיד לי שהיא לא תחזור לחייה הקודמים? שלעולם לא תהיה יותר עצמאית ותזדקק לדיור מוגן?

אוהב לעשן גראס כמעט כל יום. לפני כחודשיים חטפתי התקף פסיכוטי ומאז אני מטופל בקונסטה אחת לשבועיים.אני מרגיש טוב וחזרתי לעצמי אבל בתוך ההתקף הייתי מאד פרנואיד,חשדתי בכולם,כולל בהורים שלי ובאחים שלי.לא אכלתי אוכל שלא בא משקית סגורה מפחד הרעלה,לא התקלחתי כי חשבתי שבמקלחת יש מתקני האזנה וכו.שמעתי קולות של אנשים שמדברים אלי ואומרים לי מה לעשות.בקיצור,עשיתי דברים משוגעים. הרופא הגדיר את מצבי כ"התקף פסיכוטי עקב שימוש" וטען שכנראה לא מדובר במחלת נפש.אבל אני קורא דברים על סכיזופרניה ומאד חושש שאולי הרופא טועה באבחנה שלו וההתקף שלי אינו חד פעמי ועוד עלול לחזור. היום יש לי חברה חדשה ואני מאוהב וחושב להתחתן איתה.האם אני יכול להביא ילדים לעולם? האם הבעיה שלי היא גנטית? האם אני צריך לספר לחברה שלי מה עברתי? תודה מאד מאד על תשובות. מצפה בכליון עיניים לשמוע מה דעתך. יניב.

שלום. 1) כפי שכתבתי בפניה קודמת פה בפורום, מצב פסיכוטי לאחר שימוש בסמים יכול להיות אך ורק בשל השימוש בסמים ויכול להיות שהשימוש בסמים הביא לידי ביטוי מצב פסיכוטי שכבר מראש היתה לך נטיה לכך. המקרה שלך אירע רק לפני חודשיים ולכן מוקדם לומר מה האבחנה באופן וודאי ויש צורך בהמשך מעקב. 2) האם אתה יכול להביא ילדים לעולם? וודאי. גם אם מדובר בסכיזופרניה (וכאמור זה בכלל לא בטוח) הרי ניתן לקיים אורח חיים רגיל תוך טיפול ומעקב, וזה כולל כמובן את הזכות להקים משפחה. 3) גנטיקה - אם בכל זאת מדובר בסכיזופרניה, הסיכוי שזה יעבור לילדים עומד על כ-12%. כלומר 88% סיכוי שלא. 4) האם אתה צריך לספר? זאת החלטה שלך - אבל ניתן לומר שקשר זוגי טוב צריך להיות מבוסס על כנות ופתיחות, וזה כולל קבלה של בן או בת הזוג באשר הוא. בנוסף, אם היא תגלה מאנשים אחרים ולא ממך - זה עללו להחוות כפגיעה באמון ההדדי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם יש למצב פסיכוטי סימנים דומים גם למצבים אחרים? לדוגמה מחשבה על שתילת מחשבות. אני שואל כי אולי אובחן אצלי מצב פסיכוטי בטעות וזה היה אולי משהו אחר?

שלום. מצב פסיכוטי מוגדר (בגדול) כמצב שבו מאבדים את היכולות להבדיל בין מציאות ודמיון - כלומר יש מחשבות שווא (מחשבות שאינן נכונות אובייקטיבית ולא ניתן לשכנע את הלוקה במחשבות שווא באי-נכונותן) ן/או הפרעות בפרספציה (כלומר הזיות שמיעה, ראיה, תחושה, ריח או טעם) ו/או הפרעות קשות בהלך החשיבה. לגבי שאלתך - מחשבה ששתלו לך מחשבות - היא בהגדרה מחשבת שווא - הרי לא מדובר בדבר שקיים במציאות. למחשבה הזו קוראים באופן ספציפי גם מחשבת שווא "שניידריאנית" על שם הפסיכיאטר הגרמני קורט שניידר שתיאר את התופעה. אז התשובה - אכן מדובר במצב פסיכוטי. למה הפסיכוזה שייכת זו כבר שאלה אחרת (סמים, סכיזופרניה, הפרעה דוקוטבית, הפרעה אורגנית ועוד) ויש צורך בהמשך מעקב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני בן 19 מטופל ב3 מ"ג ריספרדל ארבעה חודשים לאחר ארוע פסיכוטי יחיד שבו לא אושפזתי אלא התחלתי טיפול בבית.(הארוע כנראה בעקבות עישון חד פעמי של סם) כיום מצבי טוב חזרתי לעבוד ולקשרים חברתיים.וגם הפסיכיאטר אםשלי אישר זאת. כמה זמן אני עוד אצטרך להמשיך עם התרופה? מתי יורידו לי את המינון? נראה לי שהרופאים מעדיפים לתת תרופה לזמן ארוך ופוחדים להוריד את המינון ולכן אני עדיין עם התרופה.

בדר"כ אחרי חצי שנה יורידו לך למינוך נמוך אולי אפילו 1 מ"ג אך להפסיק לגמרי באמת לא מומלץ למה לך להסתבך, והרבה שחשבו שהכל עבר.. זה חזר חזק. ובמידה והרופא יחשוב לנכון להפסיק זה משהו אחר. בהצלחה

שלום. אתה צריך להמשיך במעקב אצל הפסיכיאטר לצורך גיבוש אבחנה והחלטה לגבי צורך בהמשך טיפול. בגדול - יכול להיות שהפסיכוזה היתה אך ברק בשל השימוש בסמים (וזה גם תלוי על איזה סמים מדובר ובאיזה כמות) ויכול להיות שהשימוש בסמים הביא לידי ביטוי מצב פסיכוטי שכבר מראש היתה לך נטיה לכך. במקרה הראשון - ניתן בהמשך לשקול את הפסקת הטיפול. במקרה השני - לא מומלץ. לפעמים ניתן לגבש את האבחנה רק לאורך זמן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ילד בן 10 עם אוטיזם ואפילפסיה (ניתוקים רבים ללא פרכוסים - לא מטופל תרופתית כי אינו מסתגל לתרופות) הומלץ על אביליפי אך לא קיבלנו אישור והתחלנו סרקואל האם אכן האביליפי עדיף על סרקואל? מה המינון המקובל של סרקואל לילדים? תודה

שלום. גם הסרוקוול וגם האביליפי תרופות טובות ואין עדיפות מיוחדת אחד על השני. יש להם שונות בפרופיל תופעות הלוואי - הסרוקוול יכול לגרום לסדציה (עייפות), (שלעיתים זו דווקא תוצאה רצויה) והיא גם יכולה לגרום לעליה במשקל. האביליפי לא מרדים (להיפך - הוא מעורר) וגם לא גורם לעילה במשקל. אני מתאר לעצמי שהסיבה שקיבלתם המלצה היא בשל הפרעות התנהגות על רקע האוטיזם ולא מצבים פסיכוטים. לגבי מינונים - זה תלוי בגרומים רבים - האינדיקציה, החומרה של התסמינים, המשקל של הילד ועוד. לשם כך צריך להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

דוקטור שלום, ברצוני לשאול שאלה הנוגעת לאחותי. אחותי עברה התקף פסיכוטי לפני שנתיים ובחצי שנה האחרונה היא יציבה ומתנהלת כרגיל. היא יצאה מבית הורי להתחלת עבודה באחד הקיבוצים כמדריכת נוער. כמו שהוסבר לנו התקף נוסף עלול להגיע אם לא יהיה מספיק שעות שינה. חוסר שינה. בתחילת העבודה שלי היא שוב לא ישנה מספיק, כשלוש שעות בלילה לערך. היום היא ממש לפני התקף נוסף אולם היא די יציבה. אני מודעים למצבה והיא מתעקשת לחזור לעבודה בקיבוץ ואנו בידיעה כי היא צריכה לחזור הביתה למספר ימים שנוכל לעקוב אחריה. להשלים לשעות שינה רצויות. היא עדיין מתעקשת. היא לא מסודרת לגבי התרופות שלה כולל כדור שינה שעלול לעזור לה להירדם. מה היא עצתך? האם להחזירה הביתה בכוח או להשאיר אותה שם ולסמוך עליה שתיטול את התרופות? 

שלום. אתה צודק בכך שחוסר שינה יכול להוות טריגר להחרפה נפשית (בעיקר מצבים מאנים ו/או פסיכוטים) אצל אנשים עם נטיה לכך. זה גם יכול להיות סימן שהמצה כבר החל להחמיר. יחד עם זאת יש לנסות להימנע מצעדים כחניים - בכח בד"כ לא משיגים הרבה, והיא רק יוצרת אנטגוניזם. כמו כן הפעלת כח היא בעייתית מבחינה מוסרית אלא אם כן מדובר במקרה חירום עם מסכנות מיידית לעצמה או לסובביה. מצד שני - חשוב שהיא תקבל עזרה לפני שנגיע למצבים קיצונים. אז התשובה לא פשוטה. יש כמה דברים שניתן לעשות: - להביא אותה לבדיקה אצל פסיכיאטר - לארגן ביקור בית של פסיכיאטר או עובד סוציאלי. - לדבר אתה ולנסות לשכנעה על החשיבות בטיפול התרופתי וסדר יום מובנה כולל שעות שינה. - להפגיש אותה עם אנשים שחוו מצבים דומים במסגרות תמיכה שונות (כגון מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד). - לדבר עם המעסיקים בקיבוץ כדי שיקפידו על סדר יום מובנה ושעות שינה. - לשקול שינוי תרופתי לזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) כדי לוודא דביקות לטיפול. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב...הנני מי זה 10שנים,חיי את החיים במצב שבה אני חושב שאני חולה סכיזופרניה אך לא בטוח, סתמורת מגיל 16 התחלתי לעשן מריחאונה בתדירות גבוהה כול יום כול היום,כעבור שנתיים אושפזתי עקב מצב פסיכוטי לאחר כחודש שוחררתי לא התעמקתי באבחנה של הרופאים ובהתאם לזאת לא נטלתי תרופות חשבתי שהנני בריא וחזרתי לעשן את "הסמים הקלים"צבא עבודה וחיים מסופקים למדיי הרגשתי שאני חיי לקראת גיל 24 אחריי שפוטרתי מעבודתי הגברתי את הצריכה שלי לעישון הבנגים הארור והתקף הרבה יותר חזק ואלימ הגיע הושפזתי בשנית, היו לי מחשבות שלא קשורות למציאות וכדומה תקופה ארוכה הייתי בהתקף השני,שהשתחחרתי נאמר לי שהנני חולה ואני יהיה חייב לקחת את התורפות למשך כול חיי, אך המחשבה שעשנתי כמות ממש גדולה של מריחאונה גרמה לזאת לא פסקה מה שגרם להתקפים הללו לפרוץ, מצד שני הרבה אנשים מעשנים ולהם לא קורה דבר כיום אני לא נוטל תורפות ולא מעשן מריחאונה אני חיי את החיים בצורה יחסית שטחית ולא מספקת מרגיש שנגרם נזק למוח עקב הארועים הפסוכטים ,הרגש ,המחשבה ושאר הירקות..מה שכן אני נלחם ומנסה לחיות את החיים בצורה נורמלית עד כמה שאפשר ,עובד מתפרנס יש חבר שתיים אבל תחושת הבדידות והמחשבה שאני חולה בסכיזופריה ממש מייאשת אין לי את שמחת החיים שהיתה .האם יש אישזהו אבחנה מדיוקת שפסיכאטר יכול לבדוק ולהאריך את הנזק שנגרם כמו שמאי כזה?ולפי זה אני ידע מה לעשות בעתיד האם להגיש תביעה סל שיקום וכן הלאה...תודה מראש נפלא שאתה עוזר ככה....

היי, ראשית כואב לי באמת המקום בו אתה נמצא, ושעברת כל מה שעברת. אך מאידך אני רואה את הרצון שלך להתקדם, לחיות, ודבר זה מעיד בעצם עד כמה החלק הבריא שבך עדיין נשאר. כידוע אנו בדרך השיקומית [סליחה.. פשוט אני מפורום שיקום לנפגעי נפש באתר] מסתכלים בעיקר על החלק הבריא שנשאר, ומה שניתן להציל הכל דרכו. כמו שאומרים מעט מן האור ידחה את החושך. וכשאתה בא ומיצר על מצבך וגם מתאר שאתה מתאמץ כמה שאתה יכול כן לתפקד ולעשות, אז אני אומר לך בפה מלא: יש לך סיכוי! כלומר, לא בשנה אחת, זה לא יקרה מהר. זה לא יהיה קל. המסלול של לתפקד בעקביות וברצינות שהוא לאט לאט מכניס את החיוניות שבחיים ואז גם תהנה מהחיים אט אט [כולנו מכירים את תחושת הריקנות והאפתיות הרגשית בעקבות מצב פסיכוטי. אך יותר מכך חשוב להכיר שהדברים במשך השנים משתנים לטובה. אגב כשתהיה יציב גם תרופות אנטי דכאוניות תוכל לקבל, והם מאד עוזרות לכך]. אני מאחל לך בהצלחה מאד ואתה גם מוזמן לפורום שלנו..

כבר ענית לי בפעם הקודמת והאמת שאני חושב על זה די הרבה, הפעם הגעתי לגרסה הסופית של התיאוריה שלי שעמלתי הרבה בשבילה. אני צריך רק לדעת אם יש שם קצת אמת: אני בטוח בזה שלסכיזופרניה יש הסבר מדעי כלשהו עכשווי שמסביר את התופעה, אמנם לא הצליחו להבין מהו הגורם בגנים שמפעיל את זה אבל אם תחשבו על זה, לדיכאון אנשים נכנסים בגלל סיבה מסויימת כמו אהבה נכזבת דיכאון אחרי לידה לאבד מישהו קרוב וכו' וכו'.. אז אני אומר שמחלת נפש מתחילה בגלל "הסיבה הפסיכולוגית" שאיכשהו נגעתי בה ברשומה הקודמת וגם קצת לפניה(ובעצם במשך כל הבלוג) כמו שאומרים שדיכאון נובע מתחושת עצבות עמוקה אז אפשר להגיד איזשהו הסבר פסיכולוגי תיאורטי אחד על סכיזופרניה ולהתחיל לחפש פיתרון פיזי שימנע את ההידרדרות הנפשית כמו שבדיכאון מצאו איך "לשמח" את הבן אדם ימצאו גם פיתרון לסכיזופרניה וזה רק מראה שאנחנו כל כך רחוקים מלהבין את המוח האנושי בגלל שאנחנו פשוט לא יכולים להסביר במילים בדיוק את המחלה הזאת כדי למצוא לה הסבר תרופתי.אבל, כמו לכל דבר צריך להתחיל ממשהו... אני מאמין שככל שנצבר יותר תסכול כאשר יותר מאבדים את עצמך ולא נותנים ביטוי לקול הפנימי בגלל העדר הליכה "בשביל הזהב" הדמיוני שבו הולכים כולם חוץ מנפגעי הנפש שנועד להתקדמות של האישיות, ובתמצות - כאשר נוצר תהליך של העדר התקדמות של האישיות...כתוצאה מחוסר ההליכה בשביל הזה נאגרים שדים במערכת שדים שקריים (אני יסביר בהמשך למה שקריים) שמבטאים את כל הרצונות והתשוקות שלנו הלא מומשים, בעקבות התסכול העמוק הזה - שפשוט מתים לצאת החוצה, נוצרת אישיות חדשה וכאשר זה קורה השדים שולטים במערכת ובגלל שלשדים האלה השקריים אין כבר הצדקה כרגע(הייתה להם בעבר) אז מן הסתם החיים עצמם הם שקריים מן בועה. אני אישית חושב שבעצם "מחיקת" הידע הוא סוף של תהליך מסויים שברגע הזה של ההתפרצות "איבדת" את כל הידע שהיה לך. ז"א שכשנוצר מצב של העדר התקדמות של האישיות ובעצם אותו בן אדם לא חווה את הדברים שהוא הייה חייב לחוות על מנת להתקדם בדרך "האלוהית" שבו הוא צריך ללכת ולכן מן הסתם הוא מאבד ידע קריטי להתפתחות שלו וכאשר זה כבר מתפרץ כי הנפש כמו שאמרתי בונה אישיות חדשה וכאשר היא כבר הושלמה התהליך הבא אם יבוא ,יבוא כמימוש אותה אישיות ובעצם המילה הנכונה היא סכיזופרניה או התקף פסיכוטי. בהתקף הפסיכוטי המוח עובר למצב דעיכה של ממש (SHUT DOWN) שבו המערכת כבר מפסיקה לתפקד התפקוד תלוי בגורמים חיצוניים בלבד, באותו רגע הידע כבר מחוק או שהוא פשוט לא יעיל כך שהוא מחוק. זהו בעצם התהליך של קבלה של מחלת נפש במקרה שלנו - סכיזופרניה...והיא כל כך קשה מן הסתם ואני יכול להגיד למה, בגלל הסיבה הפשוטה שברגע שהידע "נמחק" כחלק מתהליך של שיכחון אז הבן אדם תלוי רק בשדים השקריים, שדים במערכת שהצדיקו אירועים מסויימים בעבר הרחוק או לא, ולא קשורים באופן מעשי להווה, טוב זה כבר נושא מאוד עמוק ומורחב לדבר עליו אני ידבר עליו בהכי קצר שאני יכול...הכי טוב להביא דוגמא: נגיד שבתור ילד היית ילד זהב הילד הכי טוב שהורה רוצה, תלמיד מצטיין ספוראי עם הרבה חברים הולך בדרך הישרה וגם היית מופנם בגלל הסיבה שתמיד כעסו אליך שלא בצדק ואתה בפנים אוגר כחלק מפנטזיה בלבד את הדברים שאם היית במצב הזה שוב מה כן היית עושה למשל מתעצבן כל כך ואומר לאבא שלך שבחיים לא ידבר אליך ככה, וכאשר כבר חלית במחלה בגיל ההתבגרות פתאום אתה חי את הפנטזיות האלה והופך מילד זהב שתמיד מקשיב לאבא שלו לערס אחד שאוהב להתגרות באבא שלו ובסוף לטיפוס לא מוסבר ואלים בעצם כאשר היית בריא היית כמו כולם מופנם כזה ביישן והבנת במאה אחוז שזה אבא שלך אבל בסך הכול יש לו את החסרונות שלו כמו לכל אבא אבל בחלומות הלא קרובים שלך לא חשבת שמתישהו בחיים תהפוך להיות הסיוט הכי גדול של אבא שלך ובסופו של דבר גם שלך עצמך - טיפוס אלים וזה בעצם הקושי העיקרי בסכיזופרניה. אז לגבי תרופה לסכיזופרניה, אני מאמין שכדי שיהיה טיפול תרופתי לריפוי מסכיזופרניה צריך לתת לנפש את הידע הרגשי שנחסך ממנה בדיוק, את אותו אחד שנלקח ממנה(שכתוצאה ממנו נוצר השד העיקרי), כי בצורה הכי פשוטה אם לבן אדם יהיה את אותו ידע רגשי הוא לא יצטרך את השדים השקריים וכך הוא יוכל להתרפאות מסכיזופרניה קליל.

האם יש לך בלוג? הייתי שמח לקרוא שם את ה'תיאוריות' של סכיזו'

blog.tapuz.co.il/manbehindd תשתדל לקרוא את זה מההתחלה לסוף כי זה בא בהמשכים,לפי קו המחשבה שהנחה אותי.

בן דודי ,כמעט בן 60 התחיל לגלות סימנים מאד מדאיגים לאחרונה. הוא בטוח שהשב"כ אורב לו בכל פינה, מנסים להתנקש בחייו (הכל בגלל שיש בידיו מספר סודות מדינה). הוא מאמין שכל חברין כבר עברו לצד שכנגד ולא מאמין באף אחד. גם אני כבר נאשמת בזה שהם קנו אותי ואני מדברת מגרונם.יש לו אחות סכיזופרנית הגדולה ממנו במספר שנים. לא נראה לי שניתן יהיה לשכנע אותו להגיע לטיפול פסיכיאטרי או דומה לו. מה עושים? הוא ממש סובל. האם מצב כזה מהווה סכנה עבורו או לזולת? אודה על התייחסות.

המצב שאת מתארת נשמע מדאיג ומחייב בדיקה פסיכיאטרית. אם הוא מתנגד יש למצוא דרך להביא פסיכיאטר הביתה באופן פרטי. זה אמנם יקר ויעלה כמה מאות שקלים אבל לפחות תדעו מה קורה איתו ויקבל טיפול. כם לביקור של רופא פרטי הוא עלול לגלות התנגדות, תשאלו את הרופא אם יוכל בעדינות לשכנע אותו לשתף פעולה.

טיפול במשך שנים ארוכות, אינו מוכר בשל סירובו, אינו עובד, מקשה על כל בני המשפחה עד שהחיים הפכו לגיהנום.

היי, שולחת לך חיבוק. עדי

שלום. את מתארת נושא כאוב שחוזר על עצמו שוב ושוב במשפחות של מתמודדים עם סכיזופרניה וכבר היו מספר התייחסות בנושא כאן בפורום - הנושא של סירוב לקבל טיפול, חוסר התובנה למחלה, הירידה בתפקוד וכד'. להלן עיקרי הדברים (שכבר נכתבו בעבר בפורום): 1) את מציינת שבן המשפחה מסרב להכיר בכך שהוא סובל מבעיה נפשית ושהוא צריך טיפול, וכאמור אחד המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. 5) סוגיית השיקום: את מתארת מצב שבו בן המשפחה אינו מתפקד. יש מקום להתחיל הליך שיקומי, אבל איך משכנעים מטופל שסובל מסכיזופרניה להתחיל בהליך שיקומי כשהוא לא רוצה? התייחסתי לסוגיה זו גם בשאלות קודמות בפורום. בכל אופן הנה התמצית: מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) כאמור לעיל – יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות העזרה השיקומית – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר מקומות תעסוקה (כגון מפעלים מוגנים או תעסוקה נתמכת) או מועדונים חברתיים לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. 3) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. מומלץ שלועדה יגיעו גם בני משפחה כדי להציג את הצד שלהם. 4) קבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, כל מה שתארת אינו רלוונטי לגבי אחייני, שאינו מוכן בשום פנים ואופן לקבל סיוע, מצבו הולך ומדרדר ואנו חוששים לחייו. מי יעזור? מה לעשות? הוא בחור צעיר בן 24, מה עושים ? הוא חסר כל, מקבל קצבה שאותה הוא מוציא באותו יום שקיבל, אין לו מה לאכול ולמרות כל זה אינו מוכן לקבל עזרה. תודה

שלום, ד"ר! לפני מספר שנים היו לי כמה התקפות של קוצר נשימה המלוות בהזיות שמיעה וראייה. חשד לסכיזופרניה. לפני כי חצי שנה התבררה הסיבה של קוצר נשימה - סיליקוזיס של ריאות. קבעו לי 60% של נכות. יש מצב שכל הזיות הן תוצאה מקוצר נשימה וחוסר חמצן בדם? תודה.

שלום. בהחלט יכול להיות. מצבים של חוסר חמצן יכולים לגרום למצב הקרוי "דליריום" שיכול להתבטא בהזיות שונות. יחד עם זאת - אם ההזיות נמשכו זמן רב ללא קשר לקוצר הנשימה - יש לחשוב גם על כיוונים אבחנתיים אחרים. בכל מקרה יש לעבור הערכה אצל פסיכיאטר לפני שמגיעים למסקנות סופיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אחי היום בן 24 ובגיל 18 וחצי בערך מחלת הסכיזופרניה התחילה להשתלט עליו כנראה בקטנה עד שלאט לאט עם השנים זה נהיה ברור מרגע לרגע שיש לו בעיה כלשהי והורי החליטו לקחת אותו לבדיקה. אחרי הרבה מפגשים ובדיקות שהוא עבר לפני כשנתיים בערך הוא הוגדר כחולה סכיזופרניה. שאלתי היא ממה נובעת המחלה? והאם המחלה הזו יכולה לעבור או שהיא נצחית ? ואיך מתמודדים עם בן או אח חולה במשפחה כי הרבה פעמים הוא מוציא אותנו מדעתנו בגלל משפט שאמר או משהו שעשה. ואנחנו מגיבים לו חזרה כאילו הוא נורמלי ואז מתחרטים כי זה בעצם מרגיש מיותר מה שאמרנו לו כי ממילא הוא חוזר על זה שוב ושוב . אשמח לקבל תשובות במייל. תודה מראש  

את לא כותבת את המייל שלך אשמח לכתוב לך מנסיוני [email protected] אגב את מוזמנת לפורום שלנו שיקום והחלמה בריה"נ

שלום. תשובות: 1) ממה המחלה נובעת? אין תשובות פשוטות, הנושא נידון רבות בפורום, רק נאמר כעת שמדובר בהפרעה מורכבת מאד עם מרכיבים סביבתיים וגנטיים והסתמונויות קליניות שונות. מומלץ לקרוא בהרחבה (באתרים למשל בויקיפדיה). 2) האם המחלה יכולה לעבור? לפעמים כן, בד"כ לא. 3) איך מתמודדים עם בן משפחה המאובחן כמתמודד עם סכיזופרניה? בגדול - צריך להתייחס אליו כרגיל - הרי לא מדובר ב"אבחנה" אלא באותו אח או בן. יחד עם זאת זה לא תמיד קל, במיוחד כשיש החפרות במצב. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). לכן מומלץ ללמוד על ההפרעה (לקרוא). חשוב לא פחות - ניתן להיעזר במסגרות שתומכות בבני משפחה, יש מגוון רחב של מסגרות ומפגשים בקהילה למתמודדים עם בעיות נפשיות. יש מועדונים, מסגרות של תעסוקה, מסגרות חברתיות, קבוצות תמיכה ועוד ועוד. כדאי לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת באיזור מגוריכם כדי לקבל פרטים ספציפים. מספר אתרים שניתן להעזר בהם (בין השאר): מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לכם, אני בחור בגיל 34 יש לי זכיזופרניה, מטופל יציב, ומאוזן, ועובד 8 שעות, אפילו עבודה פיזית, רוצה למצוא זוגיות, מתאימה, היכן אפשר למצוא ?

שלום גיא, אתה יכול ללכת למועדונים חברתיים למתמודדים ואפילו לתוכנית "עמיתים" ושם להכיר אנשים. עדי

תבדוק: האם אתה חרדתי? האם אני צופה כשלון בזוגיות? האם אני חושש מאד מה היא תגיד שאני לוקח תרופות? והנה במידה ואינך חרדתי מהנישואין וגם לא מפחד מכשלון (כמו כל אדם.. גם בריאים לפעמים מתגרשים..) אז בטוחני שכבר תדע איך לספר לה על התרופות ומצבך וכו' רק בסוף אחרי שכבר יהיה כימיה ביניכם. כל מה שנותר הוא כמו כל הבריאים שמחפשים זוגיות. אשמח לשמוע את דעתך ומה ניתן לעזור

שלום לכם, שלום לכם,יש לי בן בגיל 36, לפני 10 שנים התפרצה אצלו המחלה, עקב לקיחת כדור אקסטזי, היום הוא מטופל, עובד, לאחרונה היה לו חוסר איזון, מס' פעמים וזה התבטה דיבור לא בהגיון, לאחר בדיקה אצל הפסיכאטר, שינו לו את המינון, וה"ה מצבו כעת מאוזן, הוא עבד כשנתיים בעירייה,בזמן חוסר האיזון שקרה לו, בעירייה הפסיקו לו את עבודתו (צבעי) כי לטענתם, חולה בזכיזופרניה פרנואידית, יכול להוות מטרד, וסכנה לעובדים, רציתי לדעת אם זה נכון,אם הוא מטופל כראוי, ע"י תרופות האם באמת הוא יכול לפגוע בעובדים, בזמן כעס, כחה כשבאמת קורה לו דבר כזה הוא מעביר ולא מתיחס, אני מאד חוששת חלילה אם זה כן יכול לקרות, האם זה יכול לקרות ? אם הוא מטופל ? תודה, וחשובה לי תשובתכם בהקדם האפשרי, כי עליו ללכת לשימוע, בפני ועד העובדים, תודה רותי

שלום. אם הוא מאוזן, נוטל טיפול, לא מגלה סימנים פסיכוטים ולא מגלה הפרעות בהתנהגות - אז אין עילה לפטרו (וזה גם לא חוקי). יחד עם זאת, במצבים של חוסר איזון נפשי מתמודד עם סכיזופרניה יכול להיות במקרים מסויימים תוקפני ואז יש כמובן קושי בעבודה. אני לא מכיר את המקרה הספציפי ולכן לא יכול לחוות דעה. הוא צריך להיבדק ע"י הרופא המטפל שיחליט אם במצבו הוא יכול לעבוד או לא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה על תשובתך, רציתי גם להתיעץ איתך, העילה בעירייה, שהוא לא דיווח למנהל כח אדם על מחלתו, אך למעשה, כן הוא נבדק ע"י רופא תעסוקתי, בהתאם לבקשתם, אם הוא יכול לעבוד בבי"ס יסודי. רופא התעסוקתי אישר זאת, לבהתאם לדיווח מהפסיכיאטר שהוא יכול לעבוד, בכל עבודה מאחר ושהוא מטופל, לכן רציתי לשאול, למה צריך לדווח למעביד, הרי זה חסוי, ורופא תעסוקי אמר בפרוש, שלא צריך לדווח, כי הוא כן מסוגל לעבוד, לכן אני פונה לבית דין לעבודה, בשביל לנסות להחזיר אותו לעבודה, במחלקה אחרת , יותר קלה, רציתי לדעת אם, אני עושה דבר נכון? אנה תשובה בהקדם, בשביל לדעת מה לעשות, תודה רותי

שלום דר', אני סובלת מדיכאון עמיד עם היפומאניה אחת ולכן ליתר בטחון אני מקבלת למיקטל 200 מג'.בנוסף לוקחת נורטילין 50מג' לדיכאון ו0.5 קלונקס בלילה.אני סובלת מבעיית שינה מאוד חמורה...ניסנו את כל האופציות האפשריות עד שקיבלתי סרוקוול 100 מג' ועתה ברוך ה' אני ישנה 5 שעות בלילה שזה מבחינתי נס גדול. אני נוטלת את הסרוקוול מזה חודשיים וחצי ובחודש האחרון שמתי לב שיש לי תיאבון מוגבר ואין לי כל כך שליטה. רציתי בבקשה לשאול לגבי התרופה אביליפיי. הבנתי שהיא לא משמינה אבל מצד שני היא מעוררת. האם לדעתך דר' זה נכון? אני מאוד שוקלת את ההחלפה... כל חיי הייתי רזה ופתאום התחלתי להשמין. במידה וממליץ האם היא בסל הבריאות?אישרו לי לאחר ערעורים את הסרוקוול.אז האם תוכל לומר לי מה אפשר לעשות/לומר במידה ושייך להחליף.(כמובן עם רצפט של פסיכיאטר) בבקשה עזרתך בנדון.

שלום. תשובות: 1) אביליפי אכן מעוררת, והיא אכן לא משמינה. העוררות יכולה להוות יתרון (כשיש תופעות לוואי של עייפות עם תרופות קודמות) והיא יכולה להיות חסרון (אם יש בעיות שינה). 2) אני לא יכול לתת המלצות לטיפול דרך פורום אינטרנט - את צריכה להבידק ע"י הרופא המטפל שלך ואז להחליט אם יש מקום בהחלפת הטיפול. ניתן רק לומר שגם סרוקוול וגם אביליפי תרופות טובות ויעילות כנגד תסמינים פסיכוטים וגם כמייצבים של מצב רוח. 3) אביליפי היום היא מאושרת כקו שני בסכיזופרניה בקופ"ח כללית ולאומית (אז אם קיבלת אישור לסרוקוול לא צריכה להיות בעיה בלקבל אישור לאבילפי). בברכה, ד"ר אהוד ססר

יש לי עמידות לתרופה

בעלי חולה סכיזופרניה כרגע מצבו קשה והוא אינו עובד הוא מקבל נכות 100% אי כושר זמנית השאלה שלי היא האם בעתיד יש סיכוי שהוא ישתקם ויוכל לעבוד ולקיים חיים נורמליים? הוא אינו נוטל תרופות

אבל זה בהחלט אפשרי אני לא מזמן קראתי כתבה על חולי סכיזופרניה שעובדים כשופטים לא פחות ולא יותר בארה"ב,הכוונה היא שכאשר יש טיפול ולא פחות חשוב שיש מוטיבציה מצד המטופל להתקדם בחיים אז הכול אפשרי, באמת שאין גבול לדמיון.אבי.

שלום. שאלה זו נשאלת רבות בפורום. בקצרה התשובה היא כן. ובהרחבה: הגישה היום כלפי מתמודדים עם הפרעות נפשיות היא בדגש על הפן השיקומי - כלומר שיש לעשות הכל על מנת להחזיר את המתמודד עם הפרעות נפשיות (כולל סכיזופרניה) לחיי קהילה מלאים כולל תעסוקה, משפחה, מצוי עצמי וכד' תוך שמירה על איכות חיים. לכל אחד ניתן להתאים תכנית בהתאם למצבו. חוק השיקום משנת 2000 עשה רבות על מנת לקדם את המתמודדים ומאפשר עזרה בדיור, תעסוקה, ליווי אישי, טיפולי שיניים ועוד. יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת באיזור המגורים. הערה לסיום - את כותבת שמצבו קשה - ושהוא לא נוטל תרופות. השאלה היא למה הוא לא נוטל תרופות? הוא לא רוצה? הרופאים המליצו? הרי לעיתים ההתדרדרות במצב (כולל הירידה התפקודית) היא בשל החמרה בתסמיני המחלה על רקע אי נטילת טיפול. אם יש בעיה עם תופעות לוואי - יש דרכים להתמודד עז זה (כגון החלפת טיפול, הוספת תכשירים נגד תופעות לוואי ועוד). בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר ססר שלום, רופאה מקופת חולים אבחנה אצלי הפרעת מצב רוח סכזופקטיבית מה ההבדל בין זה לסכיזופרניה... שאלה נוספת... האם חוויה טראומטית נפשית (לא פיזית) יכולה לגרום לתסמינים של סכיזופרניה שבשלב במסוים נעלמים כלומר שהיסוד איננו גנטי אלא טראומטי רגשי נפשי.. כיצד רופא יכול להבחין בין מצב שיכול להשתנות לבין אבחנה מוחלטת במחלה...

שלום. 1) ההבדל בין הפרעה סכיזואפקטיבית לבין סכיזופרניה - בהפרעה סכיזואפקטיבית יש מרכיב אפקטיבי משמעותי - כלומר מרכיב של דכאון או מאניה ("היי") במקביל לתסמינים הפסיכוטים. 2) השאלה הנצחית על גנטיקה מול סביבה - סכיזופרניה היא למעשה "סל" של הפרעות שעונות על קריטריונים מסויימים (כגון פסיכוזה וסימנים שליליים), התורשה היא מורכבת. אמנם יש מרכיב תורשתי אך בהחלט יש גם מרכיבי סביבתי מכריע. למשל - לתאום זהה של אדם המאובחן כסובל מסכיזופרניה יש 50% סיכוי לקבל את אותה האבחנה - כלומר 50% סיכוי שלא - וזאת למרות המטען הגנטי הזהה. ולשאלתך - טראומה נפשית לא אמורה לגרום לתסמינים של סכיזופרניה ללא שהיתה מראש נטיה תורשתית, אך היא בהחלט יכולה להוות טריגר להתפרצות המחלה. את שואלת איך רופא יכול להבדיל בין מצב זמני ואבחנה מוחלטת? רק לאורך זמן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום. בני, בן 23 קיבל כל מיני סוגי תרופות נוגדות פסיכוזה כגון: רספירדל, זיפרקסה, סוליאן, סרוקוול. כרגע הוא מקבל אינבגה שגורמת לו המון תופעות לוואי. כרגע הוא ממש בדיכאון: אין לו חשק לכלום, אין לו חברים וגם אין לו יכולת ליצור קשרים חדשים. הוא לא נהנה מכלום, לא קם מהמיטה, אוכל רק כי תרופה גורמת לו לתאבון חייתי, מדבר שאין טעם בחיים . האם יש תרופה נוגדת דיכאון שמשתלבת עם תרופות אנטיפסיכוטיות?

כן, תרופה טובה שמשתלבת טוב עם אינווגה היא ויאפקס. רפואה שלמה

האם לרוב התרופות נוגדי פסיכוזה אפשר למצוא תרופה נגד דיכאון?

שלום. אין אפשרות לאבחן דרך פורום אינטרנט ומכאן שאי אפשר להמליץ על טיפול ספציפי. בהחלט יכול להיות שמדובר בדכאון אולם יש לקחת בחשבון גם אפשרויות אחרות כגון תסמינים שליליים של סכיזופרניה או תופעות לוואי של התרופות. לפעמים קשה להבדיל ויש צורך בבדיקה מעמיקה. גם כשכן מדובר בדכאון - יש סוגים שונים של דכאון (כגון דכאון פסיכוטי שמלווה את ההתקף עצמו או לחילופין דכאון פוסט פסיכוטי) וכל אחד מצריך התייחסות ספציפית. בכל מקרה - במידה ויש צורך במתן תכשירים נוגדי דכאון (ןזה לא בהכרח המצב) - אין מניעה לתת אותם במקביל לתרופות נוגדות פסיכוזה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר שלום, האם צריך לטפל בפרולקטין גבוה שנוצר כתוצאה מלקיחת ריספרדל? תודה

שלום. ריספרדל אכן יכולה לגרום לפעמים עליה בהורמון בשם פרולקטין. אם אין תופעות לוואי מכך - הגישה היום שניתן להמשיך ליטול את התרופה תוך מעקב, למרות הרמות הגבוהות של הפרולקטין. בכל מקרה העליה בפרולקטין היא הפיכה לאחר שמפסיקים את הטיפול. מצד שני - אם יש תופעות לוואי כתוצאה מהפרולקטין שמפריעות לך (כגון הפרעות במחזור, הפרשת חלב, קושי להיכנס להריון, דכאון) אז מומלץ לטפל בעניין, בד"כ ע"י הפחתת המינון של הריספרדל או החלפה לתרופה אחרת שלא גורמת לעילה בפרולקטין. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לפני למעלה מעשר שנים , בגיל 26, סבלתי מאירוע פסיכוטי ואושפזתי לתקופה של חודש. אובחנתי כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית ומאז אני מטופלת בריספרדל ורסיטל. מאז אותו אירוע אני מתמידה בטיפול התרופתי באדיקות, מבקרת אצל פסיכיאטר פעם בשלושה חודשים ומתפקדת תפקוד מלא ומוצלח בעבודה, בחיי זוגיות ומשפחה. אני חשה סיפוק מחיי, מאושרת לפרקים. טלטלות העבר לא חזרו אלי וסערות הנפש שלי כשהן מתרחשות הן מוצדקות ואינן גורמות למשבר. האבחנה המלווה אותי כל כך הרבה שנים גורמת לי צער, יאוש, לעתים חוסר בטחון עצמי לבצע שינויים ולהתקדם בחיים, תחושתי שהאבחון גרם לי רק סבל. מצד שני , אני חשה פחד גדול להפסיק לקחת את התרופות שמא התסמינים יחזרו. אודה לקבלת דעתך בנושא. האם לא הגיע הזמן לוותר על התרופות ולחפש רופא אמיץ שיאבחן אותי מחדש? בתודה, חנה

אני לא הייתי מאושפז קרוב ל11 שנה ואז ירדתי בהדרגה במינון התרופות עד שהפסקתי לקחת אותן לחלוטין וכעבור שבועיים כמו שעון התאשפזתי סוער מאוד. אין בכך להעיד על דבר מלבד הצורך לשמור על ערנות ולא למהר וכמובן למצוא רופא טוב ואחראי שתרגישי שיש לך קשר טוב איתו - (אולי ד"ר ססר?)

שלום. שאלה זו נשאלת רבות בפורום. להלם עיקרי הדברים: 1) אבחנה של סכיזופרניה יכולה להשתנות לאורך זמן. לפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית ולפעמים יש החלמה. האבחנה לא חקוקה באבן. בכל מקרה לגבי המקרה שלך הספציפי את צריכה לפנות לפסיכיאטר לצורך בדיקה מעמיקה והחלטה באם יש מקום לשינוי או ביטול אבחנה. 2) העובדה שאת יציבה שנים רבות תחת מעקב וטיפול תרופתי אינו מעיד בהכרח שיש להפסיק את הטיפול - בהחלט יכול להיות שהיציבות במצבך מושגת ב_זכות_ הטיפול. אני מכיר מקרים רבים מאד של אנשים שהיו יציבים שנים רבות, החליטו להפסיק את טיפולם התרופתי וחזרו לאשפוזים חוזרים. בנוסף - במקרים רבים של אשפוזים חוזרים לאחר תקופה ארוכה של יציבות יותר קשה לחזור למצב מאוזן, גם עם אותו טיפול שעזר לפני כן. הערה אחרונה - אם את כרגע מנהלת חיים מאושרים עם זוגיות, משפחה, עבודה ועוד - למה זה גורם לך צער אם קיבלת "אבחנה" כלשהי בעבר? את יכולה להתקדם בחיים ללא הגבלה ובכל מקרה יש סודיות רפואית כך שאף אחד לא צריך לדעת אם פעם היית מאובחנת עם הפרעה נפשית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, אני נמצא כרגע בפרשת דרכים גם בעבודה וגם בחיים האישים רוצה להתגבר על השינויים ורוצה לדעת האם ציפרקלס יעזור לי לראות דברים אחרת. האם יש תופעות לוואי? וכמה זמן בערך צריך לקחת את זה? תודה

שלום. הפורום פה הוא פורום סכיזופרניה ואינך מציין באם זו ההפרעה שאובחנת בה או שלא, מה שמשנה במעט התשובה. בכל אופן ציפרלקס היא תרופה נוגדת דכאון וחרדה (ובמינונים גבוהים יותר נגד מחשבות טורדניות וכפייתיות). הוא לא תרופה שניתנת לצורך "התגברות על שינויים בחיים". גם לא מומלת לרשום אותה למי שסבל ממצבים של "מאניה" בעבר. בכל אופן, יש לפנות לפסיכיאטר לצורך אבחון מעמיק על מנת להגיע למסקנה באם יש אינדיקציה לטיפול תרופתי כלשהו (כולל ציפרלקס). בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר שלום, האם לקיחת 1.5 מ"ג ריספרדל נחשב למצב קל או בינוני? האם המצב יכול להחמיר? תודה

שלום מלי. מינון ריספרדל בד"כ נע בין 1מג ל-6מג בהתאם למצב ולאבחנה. מינון של 1.5מג הוא מינון יחסית נמוך - אך שוב זה מאד משתנה בהתאם למצב הספציפי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מזה כחודש אני מקבלת קלופיקסול דפו בזריקות 200 מ"ג. האם זו נחשבת למנה גדולה? תוכל לספר לי בבקשה אודות התרופה? האם היא נחשבת לתרופה טובה? האם היא יכולה להפריע ללימודים או לעבודה? האם ניתן לנהל איתה אורך חיים נורמלי? מאז שאני לוקחת את התרופה אני מרגישה מין הרגשה מוזרה כאילו אני עצורה איטית יותר, איטית יותר בלימודים. אני בשנה שניה לתואר ולא ניגשתי למבחנים. האם לדעתך כדאי לי להמשיך בתואר או לקחת פסק זמן ולעבוד כשנה ולאחר מכן לחזור לתואר או להחליף מקצוע? איזה מקצועות נחשבים לקלים וניתן לעבור אותם בשלום גם לחולים במחלה זו? אני נמצאת בפרשת דרכים ואני לא יודעת מה לעשות כי אני חוששת שהתרופה תפריע לי ללימודים. החליפו לי כבר 4 תרופות רספרידל, גאודון סוליאן אינווגה ואז קלופיקסול וכל פעם הורידו לי במינונים והגעתי כבר כמה פעמים לבית חולים. האם זה נכון כי לאחר כל התקף מתים תאים במוח וקשה יותר ללמוד? מה עלי לעשות כדי להקל עלי את הלימודים? תודה רבה מראש יום טוב

אלין שלום כשהייתי בן 24 התפרצה אצלי המחלה ומאז לא הפסקתי ללמוד לא סיימתי תואר אך השתתפתי בקורסים רבים אני מעריץ את הרצון שלך ללמוד ולהצליח מי כמוני יודע שעם המחלה זה לא פשוט עלי והצליחי!

קודם כל תודה רבה! שמחתי לשמוע! בן כמה אתה עכשיו? סיימת לימודי תעודה? איזה תרופות אתה לוקח? האם אתה מצליח ללמוד ולעבור את המבחנים?

שלום אלין. קיבלת תשובות יפות ומרגשות מהמשתתפים בפורום. גם אני מצטרף להבעת התמיכה ברצונך ללמוד ולהתקדם. כפי שכתבו לך, במידה ואת מאוזנת מבחינה נפשית אז אין מניעה לנהל חיים מלאים ומספקים כולל לימודים, עבודה, משפחה, תחביבים ועוד. לגבי הטיפול - לכל טיפול יש תופעות לוואי פוטנציאליות, ובהחלט יכול להיות שהקלופיקסול גורם לך לאיטיות מסויימת (למרות שלפעמים קשה להבדיל בין איטיות מחשבתית שהיא תוצאה מההפרעה הנפשית עצמה (מה שקרוי "סימנים שליליים") או באם מדובר בתופעת לוואי). בכל אופן עברת ניסונות טיפוליים רבים (את מציינת ריספרדל, גאודון, סוליאן ואינווגה) ושרק עם הטיפול הנוכחי הגעת למצב מאוזן ללא אשפוזים. לכן חלא הייתי ממליץ בשלב זה להחליף טיפול. בהמשך אם תהיה החמרה נוספת עם הקלופיקסול (וכולי תקווה שלא) ניתן לשקול תרופה בשם לפונקס. לגבי התאוריה שכל התקף נוסף גורם למות תאים במוח - מדובר בנושא שנוי במחלוקת - יש שטוענים שהירידה ההדרגתית בצפיפות החומר האפור במח הוא בגלל ההתקפים עצמם, יש שטוענים שזה המהלך של הסכיזופרניה. כמו כן צריך להדגיש שזה לא משהו זהה אצל כולם ולרבים המאובחנים עם סכיזופרניה יש פגיעה קלה בלבד ביכולות הקוגניטיביות ולחלק אין פגיעה בכלל. בכל מקרה, לכל התקף פסיכוטי יש הפשעה שלילת על השיקום, התפקוד ומסלול החיים כל שיש לנסות להימנע מכך ע"י הקפדה על טיפול ומעקב. לגבי שאלתך מה לעשות כדי להקל בלימודים - אין כאן תשובת קסם. מדובר במכלול של גורמים - שמירה על מהלך חיים עם כמה שפחות סטרסורים (גורמים מלחיצים), להימנע משימוש בסמים או אלכוהול, להפקיד על שינה ותזונה מאוזנת, להקפיד על טיפול ומעקב, להיעזר בטיפול בשיחות, לפנות לעזרה כשמרגישים התחלה של שינוי במצב וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

יש פסיכולוג ממוחה בכאלו שלוקחים כדורים מנחה אותם ועוזר להם מאוד יחד עם הפסכיאטר כמובן הם מורידים את מנת הכדורים למינימום בקיצור הפסיכולוג הזה שמו דר אנטון שחר או טוני שחר מתל אביב הוא מטפל בי ואני מאוד ממליץ.

התחלתי לקחת אבילפיי לפני כשבועיים. עברתי למינון של 10 מ"ג ביום שני ומאז יש לי תחושה של אי שקט שהולכת וגוברת כל יום. בנוסף אני כמעט ולא מסוגלת לישון. מתי תופעות נלואי צפויות לעבור? תודה

שלום. אלה תופעות לוואי מוכרות בטיפול באביליפי (לתופעה של האי שקט קוראים אגב "אקטיזיה"). לעיתים זה חולף עם הזמן אבל בכל מקרה אין סיבה לסבול ויש דבכרים שניתן לעשות (כגון הוספת תכשיר נגד תופעות הלוואי (כמו דרלין נגד האי שקט), שינוי מינון האביליפי (או עליה יותר הדרגתית במינון) ולבסוף, באם אין שיפור, להחליף את התרופה. בכל מקרה את צריכה להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

1) כמה אחוזי נכות נקבעים לחולה סכיזופרניה, ע"י הביטוח הלאומי? (האם מעל 40%?) 2) האם אבחון סכיזופרניה, לאדם שבכל ההסטוריה שלו אין שמץ עדות להפרעה נפשית - בר שינוי? כלומר האם יתכן שבשלב מסויים, האדם כבר לא יאובן כסכיזופרן? 3) האם כל חולה סכיזופרניה מקבל סל שיקום? 4) איזה טיפול נחוץ לחולה סכיזופרניה? האם מדובר בטיפול תרופתי או טיפול נוסף? וכמו כן, מי מממן את הטיפולים הנחוצים? 5) האם חולה סכיזופרניה יכול להיות עם פגיעה תפקודית נמוכה? לצאת לעבודה ולקיים אורח חיים נורמלי למרות המחלה? 6) מה גובה קצבת נכות והאם יש כספים נוספים שמקבל חולה סכיזופרניה?

היי, אני עונה לך כמי שמתמודדת עם סכיזופרניה, על חלק מהשאלות: 1. אני קיבלתי 40% נכות רפואית על סכיזופרניה ודרגת 100% (לפי חוק לרון) אי כושר השתכרות. 3.מי שמקבל 40% נכות רפואית על רקע נפשי זכאי לקבל סל שיקום (אני מקבלת). 4.השתתפתי בשיחות קבוצתיות בנוסף לטיפול תרופתי במסגרת קופת חולים. 5.לדעתי, כן. אני מכירה אנשים כאלה. 6. יש אפשרות לקבל סיוע בשכר דירה ויש אפשרות פעם בכמה שנים לקבל כסף (כמה אלפי שקלים) לצורך רכישת ריהוט ומכשירים בסיסיים לבית. עדי

שלום. התשובות שקיבלת מעדי נכונות. בכל מקרה הנה התשובות: 1) כמה אחוזי נכות נקבעים לחולה סכיזופרניה? בד"כ מעל 40% וברוב המקרים 100%. 2) האם אבחון סכיזופרניה, לאדם שבכל ההסטוריה שלו אין שמץ עדות להפרעה נפשית - בר שינוי? עניתי על השאלה הזאת רבות בפורום והותשובה היא כן - אבחנה של סכיזופרניה יכולה להשתנות לאורך זמן. לפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית ולפעמים יש החלמה. האבחנה לא חקוקה באבן. 3) האם כל חולה סכיזופרניה מקבל סל שיקום? אם יש נכות מעל 40% אז יש זכאות לסל שיקום, והרי לרוב המכריע של מתמודדים עם סכיזופרניה יש אחוזי נכות גבוהים מ-40%. צריך להדגיש שזאת רק זכאות לסל שיקום - אם המתמודד אינו רוצה לקבל סל שיקום אז הוא לא ייקבל. כמו כן צריך לעבור ועדת סל שיקום שם יוחלט מה מתוך האפשרויות של סל שיקום הוא זכאי לקבל בהתאם למצבו ולצרכיו. האפשרויות הם רבות ומגוונות - דיור (כגון דיור מוגן או הוסטל), תעסוקה (מוגנת או נתמכת), ליווי (חונך, סומך, מתאם טיפול וכד'), לימודים (קורסים שונים), טיפולי שיניים ועוד. 4) איזה טיפול נחוץ לחולה סכיזופרניה? האם מדובר בטיפול תרופתי או טיפול נוסף? וכמו כן, מי מממן את הטיפולים הנחוצים? אין מקום כעת לפרט את כל הסוגים של הטיפולים בסכיזופרניה וזה משתנה בהתאם למקרה הפרטי. בכל אופן מספר הערות הכלליות - הטיפול הוא רב תחומי וכולל בד"כ מרכיב תרופתי (כגון תרופות נוגדות פסיכוזה), טיפול פסיכולוגי (כגון טיפולים פרטניים, קבוצתיים, משפחתיים, קוגניטיבים ועוד), ומרכיב שיקומי כנכתב לעיל. לגבי המימון - המדינה משלמת על כל סוגי הטיפולים האמורים לעיל במגבלות של הרפואה הציבורית ובהתאם ליכולות של מרפאת בריאות הנפש באיזור המגורים. 5) האם חולה סכיזופרניה יכול להיות עם פגיעה תפקודית נמוכה? לצאת לעבודה ולקיים אורח חיים נורמלי למרות המחלה? בהחלט כן. מתמודדים רבים עם סכיזופרניה מתפקדים ברמה גבוהה וחלקם עובדים בשוק החופשי ומנהלים אורך חיים רגיל (כלומר משפחה, ילדים, עבודה, תחביבים וכד'). יש להדגיש את החשיבות בהקפדה על טיפול ומעקב כדי למנוע הישנות של מצבים פסיכוטים. 6) מה גובה קצבת נכות והאם יש כספים נוספים שמקבל חולה סכיזופרניה? זה משתנה בהתאם למצב המשפחתי, הצרכים, אחוזי הנכות וכד'. באופן עקרוני הקצבה עומדת כעת על כ-2300שח בחודש (ויותר אם יש ילדים), כמו כן ניתן לקבל סיוע לשכר דירה (כמדומני כ-600שח). בנוסף לעיתים ניתן לקבל עזרה נוספת מגורמי הרווחה (כגון סיוע בקניית מוצרים הכרחיים כגון מקרר וכד' בהתאם למצב). מומלץ לפנות גם לפורום שיקום (ב-http://www.doctors.co.il/forum-1553) לקבל פרטים נוספים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

קיבלתי 40% האם אפשר לקבל תשלום רטרואקטיבי

שלום ד"ר יש לי שאלה דחופה הכרתי מישהי ויצאנו מהתחלה שמתי לב שהיא קצת שונה היא סיפרה לי שהיא מסוכנת ואסור להתעסק אתה היום היא תמיד אומרת לי מבאס שרוצחים עכשיו אנשים מתחת לבית שלי אמרתי לה את מכירה את הרוצחים היא אומרת כן אבל אמרתי להם שירצחו במקום אחר אחרי זה היא אמרה לי שהיא פעם היתה במקום של עבריינים ושלחו אחריה רוצחים 5 במספר והיא רצחה את כולם באבן ובסכינים וברובה אין לי מושג בהתחלה חשבתי שהיא צוחקת אבל היא חזרה על זה הרבה והיא גם אומרת לי אתה לפעמים נמצא עם האנשים הכי קרובים אליך והם רוצחים ואתה לא יודע וכו' האם היא סובלת מסכיזופרנייה ??? ומה אני עושה בכזה מצב האם זה מסוכן ?

קח את עצמך והתנתק מהקשר הזה מה שיותר מהר.

תודה רבה

שלום. אי אפשר לאבחן אנשים דרך פורום אינטרנט וודאי שלא דרך מידע מוגבל מגוף שלישי. צריך לברר את הפרטים לעומק. אתה אומר שהיא טוענת שהיא רצחה 5 אנשים? אז באופן תאוריתי יש כ-3 אופציות: או שהיא אומרת אמת, או שהיא משקרת, או שהיא מדמיינת (כלומר סובלת ממחשבות שווא). אם היא אומרת אמת - הטיפול הוא דרך המשטרה. אם היא משקרת - צריך לברר למה (ויש הרבה מאד סיבות שאנשים משקרים, חלקם קשורים להרפעות נפשיות, חלקם לא). ואם היא מדמיינת - כדאי שתפנה לבדיקה אצל פסיכיאטר. הערה כללית - זה שאדם סובל (אולי) מהפרעה נפשית לא עושה אותו מסוכן. רוב רובם של מקרי הרצח _לא_ מבוצעים ע"י אנשים הסובלים מסכיזופרניה. אדם הסובל מהפרעה נפשית הוא ראש ובראשונה אדם ככל האדם עם רצונות, תקוות, אכזבות ואהבות, והם תורמים לחברה ולמשפחה. אם נמצאים במעקב מסודר אפשר בד"כ לתפקד, לעבוד, להקים משפחה ועוד. בכל מקרה עצם הקיום של הפרעה נפשית כלשהי אינו צריך להוות שיקול באם צריך להיות עם אותו האדם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

גם סבא שלי חלה במחלת נפש כלשהי השאלה שלי אם זה גנטי ואם אני יחלה גם בחלה זאות שיהא מחלה קשה מאוד שאני רואה איך היא משפיעה על אבא שלי עד היום אפילו שהוא לוקח כדורים ומשמצבו התייצב עדיין זאות מחלה קשה ברצוני לדעת אם יש דברים שאני צריך להיזהר מהם כגון סמים או דברים אחרים אני נער

שלום. שאלות אלה חוזרות על עצמן לא מעט בפורום. יש אפילו הפניה לסוגיה זו בראש הפורום ("גנטיקה וסכיזופרניה"). בכל מקרה להלן התשובות: שכיחות סכיזופרניה באוכלוסיה - 1%. שכחיות סכיזופרניה אצל אח של מטופל המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 8%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של הורה אחד המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 12%. שכיחות סכיזופרניה אצל בן של שני הורים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה - 40%. שכיחות סכיזופרניה אצל אח של תאום זהה המאובחן כסובל מסכיזופרניה - 47%. בכל מקרה אצלך לפי מה שאתה כותב אביך סובל מסכיזופרניה ולפיכך הסיכוי הסטטיסטי שגם אצלך תהיה ההפרעה היא כ-12% בלבד - כלומר רוב הסיכוי (כ-88%) היא ש_לא_ תסבול מההפרעה. ובכל מקרה האחוזים הם סטטיסטיקה בלבד וכך יש להתייחס אליהם. לגבי סמים - וודאי שצריך להמנע משימוש מסמים. סמים שונים יכולים לגרום למצבים של פסיכוזה, דכאון, מאניה, חרדה ועוד מגוון רחב של הפרעות נפשיות, לעיתים בלתי הפיכות. הם גם יכולים לגרום לפריצה של סכיזופרניה אצל מי שיש לו נטיה תורשתית לכך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב.בן 48 מטופל זיפרקסה 10מ"ג קלונקס 2מ"ג ויפקס 75 xr אני אמור לעבור םיפול שיניים יש לי פחד עם ההרדמה שלא תצליח בגלל הזיפרקסה יש לי ניסיון קודם עם טיפול שורש אני מאוד מפוחד מה עושים במקרה עם ההרדמה אמשיך להרגיש כאב אולי אניאמור לעבור טיפול מיוחד מה עושים.?

היי, קודם כל, רופא השיניים שלך אמור לדעת איזה טיפול אתה מקבל.בכל מקרה, תגיד לו. דבר שני, אני מאמינה שיהיה בסדר. עדי

שלום. כמו בכל הליך רפואי שדורש הרדמה אתה צריך למסור לרופא פירוט מלא של כל הטיפול התרופתי שלך. לפעמים צריך להפסיק חלק מהתרופות לפני הטיפול. בכל אופן לא אמורה להיות בעיה מיוחדת. ליעוץ נוסף אתה יכול לפנות לפורומים של טיפולי שיניים, כגון: http://www.doctors.co.il/forum-1006 בברכה, ד"ר אהוד ססר

בס"ד שלום רב, הנני אדם כבן-30 הסובל מזה כ-15 שנה מדיכאון קליני, סכיזו-אפקטיב, OCD והפרעות אישיות. מטופל בפאקסט (60 מ"ג), אלטרול (50 מ"ג) ואלפרליד (3 מ"ג). בשנים האירונות חלה החרפה במצבי. הדבר מתבטא, בעיקר, בהתקפי דיכאון פסיכוטי קשים. להלן השאלה: (חוות דעת שניה) האם מותר להשתמש בסרוקואל בזמן ההתקף לשם הרגעה, בלא שימוש קבוע בתרופה זו? במידה וכן, תוך כמה זמן תרופה זו יכולה להשפיע ואיך? בתודה מראש, ש.

שלום. לא ניתן לתת חוות דעת ספציפית דרך פורום אינטרנט. באופן כללי מצבים של דכאון פסיכוטי דורשים טיפול בתכשיר נוגד פסיכוזה, וסרוקוול הוא כזה. כמו כן, אם האבחנה הבסיסית היא הפרעה סכיזואפקטיבית, אזי יש נטיה למצבים פסיכוטים חוזרים ולכן הטיפול המומלץ בד"כ (שוב, ללא התייחסות ספציפית למקרה שלך) הוא טיפול קבוע בתכשיר נוגד פסיכוזה, ולא שימוש רק בזמן התקפים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני אמא של חולה סכיזופרניה מזה 18 שנים. והוא בן 40 לפני כחודשיים החליפו לו תרופה לאינווגה. לפני כן קיבל את התרופה הביליפיי ואפקסור. ולפניכן במשך עשר שנים היה עם התרופה זייפרקסה וסילוואן ואפקסור. והיה מאוזן רוב הזמן עם הזייפרקסה. היות והביליפיי לא עזרה במאומה במשך 6 חודשים, אז החליפו לאינווגה. הוא כבר מקבל חודשיים ואין שום שינוי. המינון היה 9 מיליגרם, ביחד עם אפקסור. עכשיו הורידו את המינון ל-3 מיליגרם. הוא כל הזמןמסתובב בלי מצב רוח, חוסר מוטיבציה, הוא עבד בהתנדבות בדואר כל יום ועכשיוהפסיק הכל. היה בחדר כושר תקופה ארוכה וגם הפסיק. השאלה שלי האם זה לא מספיק זמן כדי לדעת אם התרופה עוזרת או לא, דרך אגב הוא נשוי ומצפה לילד, האם זה אולי השפיע עליו. אני מבקשת ומתחננת אם אפשר לקבל עצה מה לעשות אנחנו חסרי אונים. ועוד שאלה אם אתה יכול להמליץ על רופא שעובד עם משרד הביטחון באזור הצפון, רופא טוב. תודה רבה - חנה

שלום. אי אפשר לתת הנחיות תרופתיות ספציפיות דרך פורום אינטרנט. באופן כללי את כותבת שהוא היה יציב שנים רבות תחת טיפל בזיפרקסה, אז אני מניח שהטיפול הופסק בשל תופעות לוואי (השמנה? סכרת?). מכיוון שאף טיפול אחר לא הביא לשיפור הרצוי (לא אינווגה ולא אביליפי) יש מקום לנסות טיפולים אחרים (למשל סוליאן) או אפילו לחזור לזיפרקסה, למרות תופעות הלוואי - אך שוב - יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. לשאלתך השניה - ניתן למצוא פסיכיאטר פרטי דרך אינדקס הרופאים כאן. למשרד הביטחון יש את הרופאים הקבועים שלהם (ויש להניח שאת כבר מכירה אותם). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שכחתי לרשום שהוא קיבל ביחד עם הזיפרקסה גם סוליאן. ודווקא לא הייתה לו תופעה של השמנה וסכרת. פשוט קיבל התכף פסיכוטי תוך כדי הטיפול הארוך בזייפרקסה והסילואן, אז הרופאים אמרו שזה הפסיק להשפיע עליו ולכן החליפו לו את הכדורים לאביליפי, שלא עזר לו בכלל במשך חצי שנה וכעת הוא מקבל את האינווגה ואפקסור כבר כחודשיים ואין שום הטבה אלא להיפך.