פורום סכיזופרניה

אודה אם תענו לי מה ספירת דם יכולה לגלות על בעיות נפשיות? האם רואים בה תרופות שלקחו? ואיזה נתונים בספירה מעידין על הבעיות? תודה מראש!

שלום. ספירת דם רגילה בפני עצמה אינה יכולה להעיד על בעיות נפשיות ספציפיות. גם לא רואים בספירת דם רגילה טיפולים תרופתיים. יש מספר תרופות שניתן לבדוק בבדיקות דם רק אם מבקשים באופן ספציפי (כגון ליתיום, דפלפט, טגרטול) אך שוב - לא בספירת דם רגילה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב. 1)ברצוני לדעת: האם חולה סכיזופרניה שלא מוגן ע"י תרופה אנטיפסיכוטית וניתנת לו תרופה נוגדת דיכאון, האם זו (נוגדת הדיכאון) תזרז אצלו היווצרות מצב פסיכוטי? 2)כתבת בפורום זה כי ריפוי מוחלט לסכיזופרניה וללא צורך ליטול תרופות כלל הוא נדיר אך יש תיאורי מקרים כאלה - האם תוכל לתאר כאלה ולפרט עליהם? 3)אני בת 30, סובלת מסכיזופרניה מגיל 16.5, היו לי 2 התקפים פסיכוטיים בחיים בגילאי 16.5 (רציני-הראשון בחיי עם מחשבות שווא ופרנויות)ו- 18 (קל יותר- כי הצלחתי לחזור ליטול תרופה בזמן, לפני שיחמיר המצב יותר מדי),חוץ מזה בגיל 20 הייתה קצת התדרדרות כי ירדתי למינון נמוך מהמינימלי של הרידזין (ל-50 מ"ג) אך מצבי השתפר במשך הזמן ובגיל 22 הגאודון לא התאים לי כך שהרגשתי לא הכי טוב (בעיקר עצבנות) אבל לא הייתי במצב פסיכוטי. אני נוטלת תרופות ברציפות במשך שנים רבות כאשר היו חילופי תרופות במהלך שנים אלו בשל חוסר יעילות מבחינת הסימנים השליליים של המחלה ( בעיקר קהות רגשית); רידזין, ריספרדל,גאודון,זיפרקסה והאחרונה לפונקס, אותה נוטלת 6 שנים , משנת 2005. ידוע לי מרופאה שטיפלה בי בעבר במשך שנים רבות ומכירה את המקרה שלי היטב, שניתן להפסיק את התרופות אם אחרי הגל הפסיכוטי האחרון נוטלים בערך 5 שנים את התרופות, כמובן כאשר המצב יציב לאורך כל אותן השנים - האם הדבר אכן נכון? מה דעתך על כך? מודה לך מאוד, שלומית.

שלום שלומית. 1) קודם כל כדאי מאד שאדם המתמודד עם סכיזופרנהי יטופל בתכשיר אנטי פסיכוטי כלשהו כדי למנוע התקפים פסיכוטים נוספים - הרי כל התקף פסיכוטי נוסף משאיר את חותמו בדמות סימנים שליליים, קשיי תפקוד וכד'. יש מחקרים שאף מצביעים על כך שכל התקף פסיכוטי נוסף יכול לגרום נזק מוחי של ממש. אשר לשאלתך - מה קורה אם מסיבה כלשהיא מתמודד עם סכיזופרניה לא מקבל תכשיר נוגד פסיכוזה אבל מקבל תכשיר נוגד דכאון? אם היו לו מצבים של מאניה בעבר - זה עלול לגרום להתקף מאני נוסף. אם לא - אז לא אמור להיות סיכון נוסף. אבל שוב - עצם אי הנטילה של תכשיר נוגד פסיכוזה היא סיכון ממשי להתקף נוסף. 2) לפי הספרות יש מיעוט של מקרים (מתחת 10%) של אנשים שיש להם החלמה טובה עם תפקוד מלא - אך גם הם אמורים להמשיך טיפול תרופתי. אישית אני לא מכיר מקרים של ריפוי מוחלט ללא צורך בטיפול תרופתי. יש את התאור המפורסם של זוכה פרס הנובל ג'ון נאש (סיפורו מסופר בסרט "נפלאות התבונה") שגם הוא מתמודד עם סכיזופרניה אך הוא הפסיק את הטיפול התרופתי. יחד עם זאת הוא עדיין, עד עצם היום הזה, סובל מתסמינים פסיכוטים (כגון הזיות שמיעה). הוא פשוט למד לחיות אתם. 3) יש גישה בספרות שבאם היה התקף פסיכוטי יחיד ועברו מספר שנים - ניתן לנסות להפסיק טיפול. יחד עם זאת אם היו 2 התקפים או יותר - אז יש סיכוי גדול למדי שהפסקת הטיפול תוביל בסופו של דבר להחמרה פסיכוטית. הרי יש סיבה אצלך ליציבות בשנים האחרונות - ככל הנראה הטיפול בלפונקס (שהיא מהתרופות היעילות ביותר לסכיזופרניה). אני מכיר אישית לא מעט מקרים של אנשים שהיו מאוזנים ללא אשפוזים למשך 10 שנים ויותר תחת טיפול בלפונקס, הפסיקו מסיבות שונות ולאחר מכן סבלו מנסיגה שהצריכה אשפוזים חוזרים. לכן, אני לא הייתי ממליץ על הפסקת טיפול, גם לא לאחר 5 שנים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לטיפול חדשני בסכיזופרניה דרושים מטופלים. הטיפול ניתן באמצעות גריה מגנטית של המוח, במסגרת מחקרית בביה"ח שלוותה. מתאימים לטיפול חולי סכיזופרניה הסובלים מסימפטומים שליליים (מצב רוח ירוד, קושי בתפקוד וכדומה). לפרטים וברור התאמה : לירון 09-7478644 (ימים ב'-ה )'

מעוניין לקבל אינפורקמציה

נא לייצור איתי קשר 0523511162 אבי

שלום יש לי סכיזופרניה פרנואידית וקיבלתי עד לפניי שבועיים רספרידל קונסטה בזריקה.. ביקשתי לשנות את הטיפול התרופתי משום שאיבדתי חשק מיני, לפניי שלושה שבועות התחלתי לקחת כדור גאודון. האם יחזור לי החשק המיני?

שלום. תלוי. אם הסיבה לירידה בחשק המיני היתה עליה בהורמון פרולקטין, אז רוב הסיכוי שההחלפה לגאודון תפתור את הבעיה. אם היתה סיבה אחרת - אי אפשר לדעת מראש מכיוון שמדובר במנגנונים מורכבים ולעיתים יש גם מרכיב פסיכולוגי. בכל מקרה שווה לנסות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני מאובחן כ סובל מסכיזופרניה פרנואידית. ומטיפול של זיפרקסה 10 מ"ג . כי הייתי תוחן מחשבות לפני השינה והייה לי קשה להירדם. אף פעם לא היו לי הזיות ולא הייה לי קושר שיפוט לקוי. ולא התיחסתי באופן פגום למציאות. האם האבחנה היא בסדר?

שלום. אי אפשר לאשר או להפריך אבחנה לפני מספר משפטים בפורום אינטרנט. בכל מקרה אבחנה של סכיזופרניה עושים לאחר מעקב לאורך זמן. אגב, סכיזופרניה יכולה להתבטא בהרבה צורות ולא תמיד יש הזיות. במידה ואתה רוצה חוות דעת שניה אתה תמיד יכול לפנות לפסיכיאטר נוסף (דרך הקופה או באופן פרטי). בברכה, ד"ר אהוד ססר

אם אני ללא תרופות אז יש לי כעסים -התפרצויות זעם -ואני חייב להרביץ או לישבור חפצים. למרות הכל אני יכול להתאפק. האם זאות סכיזופרניה ? אם אתה יכול להגיד משהוא עכשיו? בתודה מראש על התשובה.

עפ"י המלצת הרופא המטפל בי -- הוחלט להתחיל לי תרופה בשם לפונקס, אני מאוד חושש מהתופעות לוואי שיגררו ע"י זה, ובמיוחד העייפות הרבה וכו'. אציין שאני לוקה (לפי הערכה...) מסכיזופרניה ו-ocd וזאת לאחר ניסיונות רבים של תכשירים אלו ואחרים אך ללא תוצאה מספקת. שאלותיי הן: האם הלפונקס אכן יעזור לי? וכמה? וכיצד אתמודד עם תחושות העייפות והכבידות ממנה סובלים הנוטלים אותה? תודה אייל

שלום. לפונקס היא תרופה יעילה מאד (למעשה הכי יעילה) לסכיזופרניה. לגבי OCD יש חילוקי דעות (כבר כתבתי על כך בפורום).בכל אופן לגבי תופעות הלוואי - זה אינדיבידואלי - לפעמים אין תופעות לוואי בכלל, לעיתים יש תופעות שחולפות עם הזמן ולעיתים יש תופעות כרוניות. בחלקן ניתן לטפל אך לעיתים צריך להפסיק את התרופה. בכל אופן - תישאר במעקב צמוד אצל הפסיכיאטר, תדווח לו על התופעות וכך ניתן יהיה להתייחס אליהן בזמן אמת. בברכה, ד"ר אהדו ססר

איזה ארגונים יודעים אודות קצבת נכות שמקבל אדם החולה בסכיזופרניה מביטוח לאומי? האם הם יודעים בגין מה הוא מקבל את הקצבה ואת אחוזי הנכות? תודה מראש

שלום. בעיקרון חוק זכויות החולה מבטיח סודיות רפואית ואף אחד לא אמור לדעת אודות הקצבה שמקבלים ובוודאי לא בגין מה הקצבה, אלא אם כן חותמים על טופס ויתור סודיות לגורם ספציפי (למשל גורמי רווחה או בית משפט). יש 2 יוצאי דופן - משרד הרישוי (המועצה הרפואית לבטיחות בדרכים) לגבי רשיון נהיגה ורשיון לנשק. בברכה, ד"ר רהוד ססר

בעלי סובל מזה כ 4 שנים הוא בן 31 התחתנו לפני שנה אני בהריון שבוע 30 הוא רודף אחרי בפלאפון במצלמה חושב שאני בוגדת בו לא נותן לי מנוח מה עושים? הוא מטופל בלפונקס השאלה עם זה מוכן לחיות איתו? או שניתן לחיות ככה אני אוהבת אותו וקשה לי אבל אני מפחדת שלא ייגרם לי נזק לא יודעת מה הוא יעשה לי..........

שלום. מה שאת מתארת יכול להיות סימן להחמרה פסיכוטית. יש לפנות בדחיפות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בני חולה בסכיזופרניה ומטופל תרופתי בזפקסה 20 מ"ג 400 סוליאן פעם ביום בבוקר השבוע הלך לקבוצת תמיכה לגמילה מסיגריות . המנחה המליצה על שתי תרופות זייבן וצמפק . השאלה אין חשש שתרופות לגמילה יפגעו באפקת התרופות שהוא לוקח באופן קבוע בעקבות המחלה שלו. יישר כח לפועלך הנפלאה

שלום. הגמילה מעישון היא חשובה ביותר ומיותר לציין שעישון גורם לסרטן, מחלות נשימה, מחלות לב ועוד. ידוע שמתמודדים עם סכיזופרניה מעשנים הרבה יותר משאר האוכולוסיה - עד 90% מהם מעשנים לעומת כ-30% בשאר האוכלוסיה. לכן מומלץ בחום השתתפות בסדנאות גמילה כולל הטיפול התרופתי (בזיבן או הצ'מפקיס). נכון להיום המחקרים מראים שאין יותר החמרות נפשיות אצל נגמלים מעישון עם התרופות הנ"ל לעומת בלעדיהם. בלי קשר - כשנגמלים מעישון יש תסמיני גמילה כגון עצבנות, חרדה, נדודי שינה שעוברים עם הזמן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

עישנתי חשיש במשך חצי שנה קבוע כל יום.. לפני שלושה ימים עישנתי וקרה לי משהו מוזר היה לי עיוותים בפנים והרגשה מוזרה מאוד.. אני רוצה לדעת מה אני יכול לעשות אני כבר מרגיש יותר טוב אבל אני עדיין מבולבל יש לי כל מיני רעידות ותחושות מוזרות כל מיני ,אני מרגיש שאני כל הזמן חושב. כמובן שהפסקתי להשתמש בחשיש

שלום. שימוש בחשיש יכול לגרום לתופעות פסיכוטיות אצל אנשים עם מועדות גנטית - והרי אי אפשר לדעת זאת מראש, כך שמדובר במעין "רולטה רוסית" עם המח. אתה שואל מה לעשות? אז קודם כל תפסיק לעשן חשיש. אם זה קשה ניתן לפנות למסגרות גמילה. אם בכל זאת ממשיכות התחושות המוזרות והבלבול כדאי לפנות לפסיכיאטר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

פסיכיאטרים נוטים להפעיל מינונים גבוהים של תרופות באופן כמעט אינסטינקטיבי על כל מי שנקרה בדרכם, וידם על ההדק של האשפוז הכפוי לרוב קלה. מה גם, שיש את הסטיגמה והרישומים במערכת שאח"כ יוצרים שלל בעיות. לפיכך - הכתובת הטובה לכל בעיה, כולל בעיה "נפשית", היא רופא המשפחה בקופת החולים. אם רופא המשפחה יראה לנכון - הוא כבר ידאג להפנות אותך למומחה הרלוונטי. אבל יכול להיות שיהיו לרופא המשפחה רעיונות אחרים בשבילך.

שמעתי שבעוד כמה שנים יצאו תרופות שלא רק מטפלות בסכיזופרניה אלא מרפאות אותה. האם יש לזה בסיס במציאות? האם ניתן יהיה לקחת תרופה בעת התקף ולא ליטול תרופות יותר? תודה מראש כולי תקווה שימצא מזור לחולי הסכיזופרניה

שלום. זה נכון שיש היום מחקרים רבים בנסיון למצוא תרופות "נוירופרוטקטיביות" - כלומר תרופות ש"יגנו" על המח מפני התדרדרות ואולי אף ימנעו את התפרצות המחלה באם יינתו בשלבים מוקדמים - אך למרות אלפי המחקרים עד כה - לא נמצאה תרופה עם השפעה מהפכנית. בכל מקרה לא מדובר על ריפוי - אלא על טיפול יעיל יותר שגם ככל הנראה יהיה צריך לקחת לאורך זמן. אז כפי שכתבתי בשרשור קודם - שוב אני נאלץ לאכזב בתשובה - לא צפוי בעתיד הנראה לעין ריפוי לסכיזופרניה. סכיזופרניה כאמור היא מחלה מורכבת מאד במנגנון התורשה שלה (מה שקרוי מנגנון "מולטיפקטוריאלי"), והיא מושפעת גם מגורמים גנטיים, ביולוגים, סביבתיים ועוד. יש עשרות גנים שונים שנמצאו קשורים לסכיזופרניה ברמה זו או אחרת ואך אחד מהם לא אופייני רק לסכיזופרניה. לגבי מחקר - ככל שנעשה יותר מחקר בתחום הגניטיקה של סכיזופרניה, אנו מבינים עד כמה מורכב המנגנון התורשתי, והאופטימיות שהיתה בשנים הראשונות של המחקר הגנטי התחלפה לפסימיות מסויימת לגבי האפשרות של ריפוי גנטי של סכיזופרניה בעתיד הנראה לעין. בברכה, ד"ר אהדו ססר

בתי חולה כבר שנה בסכזופרניה ,קיבלה רספרידל עברה לזיפרקסיה מזיפרקסיה לסרוקאל ולפני שבוע לפודור ,פודור היא לא מוכנה לשתות היא פתאם לא מדברת היא בפרנויה ,קניתי לה פחיות שתיה שהיא תשתה היא תפתח ,הרופאים רוצים שאאשפז אותה אני מסרבת מה ניתן לעשות

שלום. אי אפשר לתת לך תשובות דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מעמיקה. ניתן לומר שלפי מה שאת מתארת המצב קשה עם תסמינים פסיכוטים פעילים (פרנויה) למרות טיפולים תרופתיים רבים. את אומרת שהרופאים ממליצים על אשפוז. על פניו זה נשמע הגיוני על רקע העמידות לטיפול וההתדרדרות הנפשית - אבל שוב - ניתן לתת תשובה רק לאחר בדיקה. פני לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

דוקטור ססר שלום אני מאובחן כסכיזואפקטיבי ומטופל בריספרידל 4 מג ודפלפט 700 מג בהצלחה מצבי יציב הרופא שלי שוקל להעביר אותי לסוליאן מאחר ואני סובל מבעיות מטאבוליות ותהיתי האם זה שווה את הסיכון? מצבי המטאבולי תקין בעזרת תרופות בעבר לקחתי זיפרקסיה במשך שנים ונראה לי שזאת הסיבה לבעיות כמו כן משקלי תקין

שלום. אי אפשר לענות ללא בדיקה מעמיקה. באופן כללי כל שינוי תרופתי נעשה דרך הפסיכיאטר המטפל מכיוון שההשפעה של התרופות, כמו גם תופעות הלוואי, היא מאד אינדיבידואלית. לכל התרופות בעולם יש תופעות לוואי. בבחירה של טיפול תרופתי כלשהו תמיד לוקחים בחשבון את מאזן הרווח וההפסד. לחלק מהתרופות אכן יכולות להיות תופעות לוואי מטבוליות (כגון השמנה מותנית, יתר לחץ דם, עליה בכולסטרול, עליה בערכי סוכר). במקרה כזה ניתן לעשות מספר דברים בהתאם למצב לאחר בדיקה מעמיקה אצל הפסיכיאטר המטפל: א) להשאיר את התרופה ולהתחיל בפעילות ספורטיבית + דיאטה ב) להפחית מינון במידה שאפשר. ג) להוסיף טיפול נגד הסימנים המטבולים. ד) להחליף לתרופה אחרת. יש תמיד סיכון בהחלפת טיפול כשהמצב הנפשי יציב אך לעיתים יש לשקול זאת כשהתסמינים הגופנים הם חמורים. כאמור, כל מקרה לגופו. לגבי סוליאן - תרופה מצויינת ובטוחה יחסית מבחינת הפן המטבולי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב ד"ר ססר! לפני כמעט כשלוש שנים, לקיתי בהתקף פסיכוטי, לראשונה בחיי בגיל 24,מאז השתנו חיי ללא היכר, לאחר האשפוז, התברר לי שאובחנתי כסובלת מהפרעה סכיזו אפקטיבית, מיותר להכביר במילים, ולתאר עד כמה השנה הראשונה אחרי האשפוז, הייתה קשה מנשוא, תחושות קשות, של ניתוק, בהייה, אפטיות, קהות רגשית נהיו הוויתי, ואני, אני נלחמתי בשיניים בהפרעה, ממאנת להשלים עם רוע הגזירה,וכך סיימתי לימודים אקדמיים, בהצטיינות, הרגשתישעצם העובדה שלקיתי בנפש, מצריכה ממני להוכיח את עצמי בכל רבדי החיים, ואכן הצלחתי. כאן המקום לציין, כי בשנה הראשונה טופלתי ע"י רספירידל ודפלפט, יצויין כי בשנה זו, תופעות הלוואי היו קשות מנשוא, אך המחשבה הייתה נקייה, לאחר שנה מיום האשפוז, התחלתי טיפול ע"י פסיכיאטר באופן פרטי, שם, אחרי 4 חודשי טיפול, הוחלט להחליף לי את הטיפול התרופתי בגאודון 80 מ"ג פעמיים ביום, יודגש כי אני כמטופלת לא תמיד הקפדתי ליטול את התרופות במינון המלא, אך יחד עם זאת, לסירוגין המחשבות חזרו, והרגשתי הייתה כי הטיפול התרופתי בי אינו ממצה, ובתוכי חשבתי, כי אם נגזר עליי ליטול תרופות, אז לפחות שיהיה זה הטוב ביותר, אך לשווא.לא אחת, ציין הרופא המטפל בפניי, שבכל שנות היותו רופא לא ראה מטופלת כמוני שמצליחה לעשות מה שאני עושה, אני בתגובה עניתי כי זה לא מעודד אותי, שהרי כמיהתי המקוננת בלבי, היא לחיות את חיי ללא תרופות, ולהיות בריאה, בפגישה האחרונה עם הרופא, תקוותי נגוזה, כאשר שאלתי אותו עד מתי אצטרך ליטול את הטיפול התרופתי, והוא ענה כדלקמן: "לאור השנה האחרונה בה ראיתי כי כאשר הפסקת, חלה החמרה, תצטרכי ליטול את התרופות למשך כל חייך..".. ואני שואלת האומנם? האין תקווה שאוכל לשוב ולהיות בכל רמ"ח איבריי כאחד האדם? האם ניתן לומר את שאמר הרופא באופן גורף? שאלות אלו ועוד, אני מפנה אלייך, ד"ר ססר, כולי תקווה,לקבל ממך תשובה אמיתית וכנה, ואם אפשר גם מפיחה תקווה... המון המון תודה, על הסבלנות בקריאת הודעתיומתן תשובה.. אורלי

שלום אורלי, גם אני כמוך חליתי בהתקף פסיכוטי לראשונה בחיי בגיל 20. לאחר שנה אובחנתי כחולה בסכיזואפקטיביות. לראשונה חליתי בצבא בדיכאון וחרדות לאחר פחד מנשק. הדיכאון כנראה התפתח לסכיזואפקטיביות. גם אני לומדת באוניברסיטה ומקווה מאוד, זהו חלומי הגדול ביותר לסיים את האוניברסיטה ולקבל תואר. טופלתי לראשונה ברספרידל ולאחר מכן בגאודון ואז סוליאן ועכשיו אינווגה. גם אני כמוך, מנסה להוכיח את עצמי בכל תחום בחיי. להוכיח שאלת ושאני יכולה ושאנשים לא ידברו עלי מאחורי הגב דברים רעים, אלא רק דברים טובים. אך לאחרונה חלה החמרה במצבי, למרות שהייתי לוקחת סוליאן באופן קבוע אך כל הזמן הייתי מפחיתה את המינון עד שהגעתי למינון של 200 מ"ג ביום ואז חל התקף נוסף דיכאון והתקף פסיכוטי. כרגע הפסדתי סמסטר שלם של לימודים ואין לי מושג איך להשלים אותו ועוד מעט מתקרבות הבחינות. לצערי הרב, כפי ששמעתי וקראתי בפורום נאלץ לקחת את התרופות למשך כל החיים, אלא אם כן יפתחו תרופות מרפאות ולא רק מטפלות. אשמח מאוד לקבל את תגובתך ואת תגובת ד"ר ססר לגבי המקרה שלי. האימייל שלי: [email protected] אשמח מאוד לקבל את המייל שלך ולהישאר איתך בקשר כי את נשמעת לי בחורה חכמה ואינטליגנטית עם ראש על הכתפיים והייתי שמחה לקבל ממך השראה לגבי לימודים ועבודה.

שלום. שניכן מעלות שאלות דומות - לגבי אפשרויות ההחלמה מהפרעה סכיזואפקטיבית, לגבי האפשרות להפסיק טיפול תרופתי ולחילופין איך להתמודד עם הסטיגמה שבמחלה. אז אתחיל מהסוף - לעיתים, מרוב רצון להתנער מה"סטיגמה" שוכחים את העיקר - שתחת טיפול ומעקב מסודרים אפשר לנהל חיים מלאים כולל לימודים, תעסוקה, חיי חברה, חיי משפחה ועוד - ומה זה אם לא להיות "כאחד האדם" כלשונך? אז נכון שהפרעות מהתחום הסכיזואפקטיבי והסכיזורפני הן בד"כ הפרעות כרוניות הדורשות טיפול תרופתי ממושך - אבל כך גם מחלות כגון יתר לחץ דם, סכרת, אסטמה ועוד - ובמקרים אלה בד"כ אין את ה"סטיגמה" שמפריעה לאנשים לקבל טיפול לאורך שנים רבות. הפרעת נפש אינה שונה, בסופו של דבר גם מדובר בהפרעה עם מרכיבים ביולוגים ברי טיפול. אז כפי שנכתב פעמים רבות בפורום - אין כל בושה בלהיות מטופל. אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות הם אנשים ככל האדם עם יכולת לתרום לחברה, ליצור קשרים, להקים משפחה וכד'. כשיש בני משפחה שלא מבינים - ניתן להפנותם לקבוצות התמודדות של משפחות (כגון מל"ם) שם יקבלו הסברים מקיפים. לגבי הפסקת טיפול - הרי מרבית הממתודדים שמפסיקים טיפול סובלים בסופו של דבר מהתקפים חוזרים שפוגעים ברצף החיים וביכולת לחזור לפעילות רגילה. יתרה מכך - כל התקף נוסף יכול לגרום להחמרה בסימנים השליליים לאורך זמן. אז אם יש טיפול יעיל שמונע את ההתקפים - אין רע בכך שצריך ליטול אותו שנים רבות, במיוחד במקרה של שניכן - שאתן הוכחתן שאפשר לתפקד ברמה גבוהה מאד במקביל לטיפול התרופתי - יותר מרוב האנשים "הנורמלים". בברכה, ד"ר אהוד ססר

היכן אוכל לפנות לייעוץ פסיכיאטרי בנוגע לחרדה קשה ממחלות נפשיות(בעיקר מסכיזופרניה)? יש לי מחשבות רעות,אני מדמיין את כל הדברים שקראתי עליהם וכמובן מפתח לעצמי מחשבות מאותו סוג ואני מרגיש רע מכל המחשבות האלה אפילו שאינן הגיוניות וחסרות בסיס(מחשבה כמו כל האנשים סביבי הם בעצם אנשים אחרים,או מחשבה שמישהו אחר שולט על הגוף שלי ואני מישהו אחר וכו' וכו',אפילו שאני מודע לכך שהמחשבות הללו לא הגיוניות וחסרות בסיס מציאותי ואין סיכוי שיקרו עדיין מפחד מהן).

ואותו דבר גם קרה לגבי הזיות.קראתי עליהן ופתאום עכשיו אני שומע קולות מפחידים כאלה אבל לא באוזניים בראש(הם לא אומרים כלום רק אם אני חושב שהם אומרים אז הם אומרים).אני יודע שהם נובעים ממני ושהם לא מגיעים ממקום אחר,אבל יש לי את המחשבות שנגיד זה מישהו אחר אפילו שזה אני ואני מפחד....

שלום. אתה מתאר חרדות שמא יש לך מחלת נפש. אתה אומר שאתה מדמיין שאתה שומע קולות וכ"ו אבל אתה יודע שזה לא אמיתי. זה לא נשמע כמו סכיזופרניה אלא כמו הפרעת חרדה. בכל מקרה, כפי שנכתב כבר מספר פעמים בפורום - אין סיבה שתסבול. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר לצורך טיפול ואבחון. ניתן לפנות למרפאות ציבוריות עם הפניה מרופא המשפחה. כמו כן ניתן לפנות באופן פרטי, לפי העדפתך. יש רשימה של פסיכיאטרים באינדקס הרופאים בפורום. בכל אופן יש לומר שבד"כ רוב האנשים ששואלים "האם יש לי סכיזופרניה" בסופו של דבר לא סובלים מסכיזופרניה אלא (בין השאר) מהפרעות חרדה שונות או הפרעות אישיות, וזאת מפני שבסכיזופרניה יש בד"כ פגיעה בבחן המציאות והתובנה למחלה, לפחות בשלבים הראשונים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם בדידות גורמת לסכיזופרניה? כלומר אדם שאין לו עם מי לשוחח מתחיל לדבר עם עצמו? האם זה אל חזור? נגיד איש שחי על ההרים, באיזה אי מבודד, באיזה צינוק או במכרה פחום שקרס

שלום. בדידות אינה גורמת לסכיזופרניה. סכיזופרניה היא הפרעה מורכבת מאד עם אלמנטים גנטיים, ביולוגים, סביבתיים ועוד. אצל מי שכבר יש לו נטיה מולדת לסכיזופרניה - מצבים של לחץ (כולל בדידות קיצונית) יכולים לזרז את התפרצות המחלה. אבל בד"כ זה הפוך - בגלל סימני סכיזופרניה אדם בוחר לחיות לבד (למשל כי יש לו מחשבות שווא של רדיפה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד"ר ססר שלום. בני מאובח כאו סי די. מקבל 32 פרפנאן עקב מחשבות שווא (יודע שאינן נכונות). + 75 לוסטראל. המינון של הפרפנאן גבוה מאוד אך לא עושה מספיק את העבודה.מה גם שמתחילות תופעות לואי של דיבור לא מובן ואקטיזיה בולטת. הפסיכיאטרית שלו הציעה להוריד בפרפנאן מעט (2 מ"ג) ולהוסיף 100 מ"ג לפונקס. השאלה שלי האם לדעתך זו מחשבה נכונה? האם יכול להיות שהאו סי די יכול להתפתח לסכיזופרניה למרות טיפול תרופתי וסי בי טי? מה התופעות לואי הבולטות של לפונקס במינון כזה? יש לציין שבני רגיש מאוד לתרופות והפרפאנן הכי עזרה לו. אודה לתשובה בהקדם.

שלום. אי אפשר לתת תשובה מקיפה דרך פורום אינטרנט ללא בדיקה מעמיקה. בכל אופן לא ברור לפי השאלה אם בנך מאובחן כ-OCD בלבד או כ-OCD + סכיזופרניה. במידה ומדובר ב-OCD בלבד, טיפולים נוגדי פסיכוזה (כגון פרפנאן) ניתנים רק כמוצא אחרון וגם הם בד"כ לא ממש עוזרים. עיקר הטיפול הוא בתכשירים מסוג SSRI (כגון לוסטראל, רסיטל, סרוקסט, פבוקסיל ועוד) ובמינונים גבוהים יותר מהרגיל (לוסטרל למשל נותנים במינון עד 200מג). את מציינת שהוא יודע שהמחשבות לא נכונות. לפיכך לא מדובר במחשבות שווא אלא במחשבות טורדניות, מה שמחזק את הסברה שסובל מ-OCD קשה בלבד. לפונקס לא נותנים ל-OCD (והיא גם לא רשומה לטיפול זה). להיפך - יש מחקרים שמראים שלפונקס דווקא מחמיר סימנים של OCD. מצד שני, אם הוא כן סובל גם מסכיזופרניה אז זה סיפור אחר ואז כן יש צורך גם במתן תכשיר נוגד פסיכוזה (אבל שוב - עדיף לא לפונקס). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, אחי חולה סכיזופרניה, הוא היה מאושפז אך שוחרר. כעת הוא מקיים מפגשים של פעם בשבוע עם העובדת סוציאלית מהבי"ח. הוא לוקח זריקות אך מסרב לעשות דבר. הוא מסרב לכל טיפול שיקומי שאנו מציעים לו כגון בית היוצר, מפגשים עם פסיכיאטר, חונך.רציתי לדעת אם יש אפשרות לטיפול בבית. הכוונה שאדם עם הכשרה מקצועית רלוונטית יגיע לביתו ויחדיר לו את הרצון לשקם את חייו ולקבל טיפול נאות, אפילו באופן פרטי. אשמח אם תחזור אלי עם תשובה. בברכה.

שלום. זו סוגיה שעולה רבות בפורום, גם בדיונים האחרונים. בקיצור - המדינה אינה ממנת טיפולים פסיכיאטרים בבית. לכן האפשרויות הם ביקורים של עובד/ת סוציאלי/ת (דרך הרווחה) שתנסה לשכנעו לשתף פעולה עם תכנית שיקומית, או לארגן ביקור בית פרטי של פסיכיאטר שגם ינסה. ברור שלא מובטחת תוצאה חיובית ויכול להיות שהוא ימשיך לעמוד על סירובו לכל טיפול שיקומי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לא. בני אינו סובל מסכיזופרניה אך יש לו או סי די עם סממנים פסיכוטיים ומפה החשש. יש חשיבה להוריד מהפרפנאן ולהוסיף לפונקס כחיזוק נגד סממנים פסיכוטיים( שומע בראשו קולות של אנשים מציאותיים שמכיר) רגיש מאוד לרעשים חיצוניים. נא תשובתך.

שלום רב, אני כל הזמן נמצאת בדאגות איזה עבודה אני אעבוד או אם אני אצליח בלימודים או בכלל בחיים. אני מרגישה מין אבן כזאת על הלב. יש לציין כי אני בחורה מאוד עדינה ורגישה שכל דבר קטן מערער אותי ואני חסרת ביטחון. לכן אני מפחדת שאם אני אעבוד בעבודה מהשוק ירמסו אותי כי ידרשו ממני לעבוד מהר ואני מפחדת שאני לא אוכל. אני כרגע לא עובדת ולא לומדת. למדתי שנה שעברה ועברתי את כל המבחנים אך לצערי השנה נכנסתי לדיכאון ומצב פסיכוטי והפסדתי מלא חומר לימודי. אני מפחדת שלא אוכל להשלים אותו בעצמי, לנסות ללמוד הכל בעצמי- זה יכול להוסיף לי לחץ ולהגביר את הדיכאון? אין לי תחביבים ואני כל הזמן בבית ולא מוצאת לי מה לעשות. הפסיכיאטר שלי המליץ על עובדת סוציאלית אך אני מפחדת שהיא תציע לי עבודה עם אנשים לא בריאים. ואז כשישאלו אותי במה אני עובדת אני אגיד בעבודה הזו שהעובדת סוציאלית הציע ואני אתבייש ממנה. אני מפחדת גם בלימודים שיהיה רשום לי בטופס המחלה במה אני חולה. אני ממש מתביישת מהמחלה ומפחדת שאנשים ידברו עלי ברחוב ויגידו הנה באה אליה עובדת סוציאלית. אני חושבת שהחיים הם מאוד קשים וכל דבר קטן מערער אותי. איך אפשר לחיות ככה? מה עלי לעשות יש קורסים להעלאת ביטחון עצמי ולהיות אופטימים? אני מסתכלת על הכל בעיניים שחורות. וכשהלכתי לקורסים במקום לשמוע מה המרצה אומר חשבתי על המחלה שלי ולמה חליתי. סליחה על אורך ההודעה. אך אני נואשת לעזרה. תודה מראש, יעל.

שלום יעל. מתמודדים עם סכיזופרניה הם אנשים ככל האדם ומגיע להם חיים מלאים עם חיי חברה, חיי משפחה, עבודה, תחביבים וכד'. מכיוון שלעתים יש קשיים בתחומים תפקודיים וקוגניטיבים (מה שקרוי "סימנים שליליים") מומלץ להיעזר בגורמים המקצועיים לצורך מימוש התכניות האמורות. לכן ההמלצה להיעזר בעובדת סוציאלית היא מאד נכונה - הרי דרך ועדת סל שיקום ניתן לעזור לך בתחומים של לימודים, תעסוקה, חברה וכד'. כפי שכתבתי באחד הדיונים הקודמים יש אפשרויות תעסוקה רבות, ולא כולם הם עם מתמודדים אחרים (לא שזו אמורה להיות בעיה). על הכל יש סודיות רפואית. אף אחד לא צריך לדעת שאת מטופלת אצל גורמי בריאות הנפש. אף אחד גם לא צריך לדעת עם מי את עובדת. האופציה להישאר בבית ולא לעשות כלום היא כמובן הפחות טובה - וחוסר התפקוד בפני עצמו יכול להוביל גם למצבים של הישנות המחלה (דכאון ו/או התקפיםפ פסיכוטים). לכן בכל מקרה מומלץ לפנות לעובדת בסוציאלית ולהתחיל בתהליך שיקומי. אולי גם תופתעי לטובה? בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד"ר! האם קיים סיכון שיחזור התקף אצל אדם המטופל בכדורים ולוקח אותם בעיקביות? הוא כרגע מטופל בכדורים מאוזן ועובד .בתודה.

שלום. הסיכוי שיחזור התקף פסיכוטי אצל מתמודד עם סכיזופרניה שמקפיד על טיפול תרופתי הוא פחות בהרבה מאצל אדם שמפסיק את הטיפול. יחד עם זאת אין עדיין יש סיכון מסויים ויש אנשים שעמידים לטיפול תרופתי. בברכה, ד"א אהוד ססר

שלום, השאלה שלי האם אפשר להתרפות ולהחלים ממחלת הסכיזופרניה? אם באמת אפשר להחלים מהסכיזופרניה מה האחוז ההחלמה? תודה

אפשרי...שליש מהחולים מראים ריפוי מוחלט של הסימפטומים של המחלה, שליש אחר מראה חיים מלאים לצד הסימפטומים שאם אני לא טועה זה כנראה מושג ההחלמה, וחמישית מהחולים מראים אשפוזים חוזרים והידרדרות. יש גם מקרים כאלה שנרפאו מהמחלה עצמה אבל זה די נדיר.

שלום. אני מצטרף לתשובה של אבי - אבל אם הבדלים באחוזים. אכן פעם אמרו ששליש מראים ריפוי מוחלט, שליש יציבים ושליש נשארים עם סימנים פעילים. היום אנחנו יודעים שהמספרים פחות אופטימים - לכ-10%-20% יש החלמה טובה אם תפקוד מלא (אך בד"כ כן יש צורך בהמשך טיפול תרופתי), לכ-50% יש ליקוי תפקודי ניכר, השאר באמצע. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איזה סל שיקום מגיע לחולים-אפשרות של עבודה בסביבת חולים אחרים או עבודה בסביבת אנשים בריאים? אני לא עובדת ולא לומדת, האם אוכל למצא עבודה בשוק החופשי? ואם אלמד ואקבל תעודה או תואר האם תהיה לי בעיה להתקבל לעבודה רגילה?

שלום עדי. יש מגוון אפשרויות עבודה למתמודדים עם בעיות נפשיות שניתן לקבל דרך ועדת סל שיקום. יש עבודה מוגנת - זו עבודה בד"כ במפעל מוגן עם ליווי של אנשי מקצוע. עבודה זו היא בד"כ יחד עם אנשים שגם סובלים מבעיות נפשיות. יש תעסוקה נתמכת - זו למעשה עבודה בשוק החופשי עם ליויו של אנשי מקצוע. עבודה זו מיועדת למטופלים שרמת התפקוד שלהם יחסית שמורה. לבסוף, ניתן לחפש עבודה בשוק החופשי כמו כל אדם אחר. היום (בניגוד לפעם) זה כבר לא פוגע בזכות לקבל קצבה. כמובן שאם תקבלי תעודה ו/או תואר לא תהיה לך בעיה להתקבל לעבודה כי: א) אף אחד לא אמור לדעת שאת מטופלת בגורמי בריאות הנפש (סודיות רפואית), ב) בכל מקרה אסור ע"פ החוק להפלות אדם על בסיס רפואי, ו-ג) זכותם של אנשים עם בעיות נפשיות לעבוד כמו כל אחד אחר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מצוקה קשה,התקפים חוזרים ונשנים וחוסר רצון להכיר במחלה.מטופל בסוליאן800 מג ביום.מדוע אין פניה ישירה,או עקיפה של המערכת אל החולה?כיצד אפשר לשכנע חולה לקבל עזרה?מדוע אין ליווי פסיכולגי?שיחות שיקלו על המצוקה והחרדה? וטיפול בהפרעת התנהגות? אנא קדמו את המודעות למחלה בפרסום,הסבר,הטבות וכל אמצעי אחר..מיואשת..

שלום שולמית. את מעלה סוגיות קשות שהן למעשה בבסיס של הפרעת הסכיזופרניה - חוסר תובנה, סירוב לקבל טיפול, התקפים חוזרים. סוגיות אלה חוזרות על עצמן לא מעט כאן בפורום. ההתמודדות אינה קלה, לא למתמודדים עצמם ולא למשפחותיהם. האמת המרה היא שזה באמת קשה מאד לעזור למישהו שמסרב לקבל עזרה. אם אדם מסרב טיפול, מסרב להשתקם ולא מסכן עצמו או אחרים, אי אפשר להכריח אותו לפנות לעזרה, (כמו שאי אפשר להכריח בן אדם עם לחץ דם גבוה לקחת טיפול), הרי מדובר בזכויות אדם בסיסיות - עקרון ה"אוטונומיה". בכל זאת יש מה לעשות עם מטופלים שמסרבים טיפול ושיקום (וכבר התייחסתי לכך רבות בפורום). להלן הנקודות המרכזיות: 1) לגבי סוגיית התובנה: אחד המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת (והחשובה ביותר) – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון (שלעיתים נפגע) וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. דרכים אחרות לשפר תובנה וכתוצאה את הסיכוי שתיטול טיפול - מתן מידע על המחלה למטופלת (ולמשפחה), טיפול קוגניטיבי להגברת המודעות למחלה וחשיבות הטיפול, הקשבה לצרכים המיוחדים של המטופלת וכך להתאים טיפול ספציפי אופטימלי. 2) סוגיית השיקום: איך משכנעים מטופלת שסובלת מסכיזופרניה להתחיל בהליך שיקומי? מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) כאמור לעיל – יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות השיקום (כגון מעבר להוסטל) – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר הוסטלים ו/או דיור מוגן לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. ד) ניתן להסביר למטופל שהוסטל או דיור מוגן אינו סוף הדרך – בהמשך ניתן להתקדם לדרגות עצמאות גבוהות ולתעסוקה בשוק החופשי. ה) כמו כן ניתן להסביר שמעבר להוסטל אינו מהווה נתק מהמשפחה כלל ועיקר. הוסטלים נמצאים במרכזי אוכלוסיה וניתן לבקר את המשפחה בכל עת, לבוא לחופשות בסופי שבוע וכד'. 3) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. מומלץ שלועדה יגיעו גם בני משפחה כדי להציג את הצד שלהם. 4) קבוצות תמיכה להורים: התמיכה בהורים (ובני משפחה בכלל) היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה בהורים (בד"כ קבוצות שבועיות) ויש גם את ארגון מל"מ. יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). 5) לגבי הטיפול התרופתי: זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערנו אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר (שוב) – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. 6) את שואלת לגבי פניה ישירה של המערכת אל החולה. היו בעולם מספר נסיונות כאלה (תכנית של "reaching out") לגבי מתמודדים עם סכיזופרניה. אכן, בחלק מהנסיונות הודגם שיפור בהיענות לטיפול ובמדדים שיקומיים. יחד עם זאת זהו טיפול יקר. נכון להיום אין בישראל טיפול כזה במסגרת הרפואה הציבורית. אולי בעתיד יהיה. עד אז, האפשרות היחידה להביא פסיכיאטר הביתה זה באופן פרטי. כן ניתן לארגן ביקור בית של עובת/ת סוציאלי/ת. לשם כך צריך לפנות לרווחה. 8) מדוע אין ליווי פסיכולוגי? ראי סעיף קודם. אמנם זה מצער, אך המדינה אינה יכולה לממן טיפול פסיכולוגי לכל מי שצריך. יש טיפול דרך קופ"ח שהוא במחיר מופחת לכ-12 מפגשים. מעבר לכך - רק טיפול פרטי. 9) לגבי טיפול בהפרעות התנהגות - יש טיפולים שונים בהתאם להפרעה שניתן להתאים אצל הגורמים המטפלים. חלק מהטיפול הוא תרופתי וחלק פסיכולוגי בהתאם למצב. יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 10) מודעות למחלה - זו אכן בעיה. הפורום כאן נועד גם לעזור, ולו במעט, בקידום המודעות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה על ההסבר המפורט,מרגיע לדעת שיש בצד השני מישהו שמקשיב למצוקת המשפחות.תודה

מדובר על מקרה סוכרתי תורשתי,לחולה מבוגרת-כבת 57,המאובחנת כחולת סכיזופרניה שהתפתחה בעקבות דיכאון קשה לאחר לידה לפני כ-30 שנה. מצב הסוכר בגוף חמור מאוד ויש כבר סימנים וריח של רקבון בכפות הרגליים.עיקר הבעייה היא שכאשר לוקחים אותה לבית החולים היא פשוט בורחת ונדרשת השגחה צמודה לכל שעות היממה. החולה הייתה מאושפזת בכפייה בעבר עקב התקפים פסיכוטיים קשים ומאובחנת כלא מסוכנת לעצמה.שאלתי היא-האם יש מקום(מוסד,בית אבות טיפולי-סיעודי או משהו אחר) היכול לתת מענה למצב זה? אודה לעצתך כדאי לנהוג בנושא זה מבחינה רפואית.

שלום. יש מעט מוסדות (מספר הוסטלים) שמתמחים במקרים של שילוב של תחלואה גופנית ותחלואה נפשית. יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת באיזור המגורים לקבלת פרטים. בכל אופן אם היא מתנגדת לשיקום - זו יכולה להוות בעיה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב! אני אמא לילד בן 23 שחלה בסכיזופרניה מגיל 11 והיה מאושפז ובפנמיות, במשך 5 שנים האחרונות הוא צרך לפונקס במינון של 350 מל"ג ויותר. בשנה האחרונה ע"פ הפסיכאטר המטפל הוא הוריד את הכמות במינון קטן מאוד בימים האחרונים נודע לי שבמשך שנה בלי לומר לנו הוא הוריד את הכדורים לגמרי וראינו זאת במספר התהגויות היפר או מניה,הוא ירד במשקל כיום הילד שלנו ללא תרופות בכלל ונמצא בחו"ל מתפקד נפלא עדיין היפר אבל שנה צלול עושה דברים מבין יותרץ וכמו שהוא אומר ראש נקי למחשב. איך תסבירו שילד כזה ללא כדורים שהרופאים ואנחנו פחדנו מה יהיה פשוט כאילו ניצח את המחלה אנחנו תוהים ודיי בשוק האם המחלה נעלמה,או האם אפשר לומר למחלה הנ"ל ברמסיה.אנא ענו לי איך לנהוג ואיך להבין זאת כולנו במשפחה קצת המומים. האם יכול להיות שהוא נרפא או טעות בדיאגנוזה. או..... אודה לכם מאוד דנית

שלום. כמובן שאי אפשר להגיע למסקנה בלי בדיקה מעמיקה אצל פסיכיאטר. האפשרויות הן: 1) הוא אכן סובל מסכיזופרניה ונמצא היום ברמיסיה - אולם בעתיד הפסיכוזה עלולה לחזור (מה שקורה לא פעם שמפסיקים תרופה כגון לפונקס). 2) הוא לא סובל מסכיזופרניה והיתה טעות באבחנה. 3) הוא החלים מסכיזופרניה (נדיר למדי, אבל יש תיאורי מקרים). כאמור רק לאחר בדיקה מעמיקה ניתן לחשוב על מסקנה. רק נאמר שבאופן סטטיסטי התשובה היא בד"כ הראשונה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה על כל העזרה שבוע טוב

לפני קצת יותר משבועיים נחשפתי למחלה הנפשית סכיזופרניה.הייתי סקרן ונתקפתי חרדה מכל הדברים שקראתי באתרי האינטרנט,והתחלתי לדמיין את הדברים שהיו רשומים שם.אחרי ארבעה ימים כבר החרדות עברו,והרגשתי שוב מעולה.הן עברו לשבוע וקצת,אך לפני כמה ימים חזרו ובגדול.מה שאני אומר זה שחזרו כל הדמיונות והמחשבות שהיו לי מהחרדה לפני כמה שבועות.אני כבר לא יודע מה לעשות....החלו לי מחשבות כמו שאני עכשיו דמות גדולה מאוד שכולם מכירים אותה ולכן כל הזמן מדברים עליי בכל מקום בעולם ובגלל זה כולם עכשיו רוצים להרוג אותי או להתנכל לי וגורמים לי לרצות דברים או שאני שולט עכשיו על כל דבר בטבע.אני מודע למציאות,ולכן אני יודע כי המחשבות האלה אינן הגיוניות וחסרות בסיס הגיוני,שזה לא יכול להתרחש במציאות ושזה הכל בדימיון.אך אני מוטרד בצורה קשה מאוד,ומרגיש לא טוב בגלל זה.אני לא יודע מה לעשות....?מה כדאי?ומה זה יכול להיוץ?

שלום רב. אתה מתאר תופעה מוכרת למדי אצל סטודנטים לרפואה - לומדים על מחלה ואז מדמיינים שיש להם אותה. זה נשמע די דומה אצלך. לפעמים לא כדאי לקרוא יותר מדי על הפרעות נפשיות... בכל מקרה אתה מציין שאתה מודע לכך שהמחשבות הם דמיון ולכן לא נראה שיש מה לדאוג. כמו כן, כפי שכתבתי בפניות קודמות - בד"כ רוב האנשים ששואלים "האם יש לי סכיזופרניה" בסופו של דבר לא סובלים מסכיזופרניה אלא (בין השאר) מהפרעות חרדה שונות או הפרעות אישיות, וזאת מפני שבסכיזופרניה יש בד"כ פגיעה בבחן המציאות והתובנה למחלה, לפחות בשלבים הראשונים, וכתוצאה הכל נראה להם מציאות ולא מחלה. ובכל זאת אם אתה עדיין מודאג - אתה יכול לפנות ליעוץ אצל פסיכיאטר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מה שרשמת בהחלט הרגיע אותי.אך אני עדיין מודאג ומרגיש רע,משום שהמחשבות עדיין מטרידות וחוזרות.היכן אוכל למצוא פסיכיאטר טוב?

ד"ר ססר שלום רב, האם יש טיפול אלטרנטיבי אפקטיבי לחולי סכיזופרניה,והאם נפש של אדם יכולה להתאחות ולהבריא האם ישנם מקרים מסוג זה?

שלום. 1) נכון להיום הטיפול היעיל בסכיזופרניה היא תרופות נוגדות פסיכוזה במקביל לטיפול פסיכולוגי (מותאם באופן ספציפי למטופל) ותהליך שיקומי. תרופות וטיפולים אלטרנטיבים יכולים להינתן כתוספת אולם יש לומר שהיעילות היא במקרה הטוב מועטה. יש מאות (ואפילו אלפי) מחקרים שנעשו לגבי טיפול אלטרנטיבי בסכיזופרניה והתוצאות הם מעורבות וסותרות לכל היותר. למשך - יש מחקרים המדברים על הצורך בשמירה על רמות תקינות של ויטמינים B6, B12, C וויטמינים אחרים, אולם המלצה זו היא נכונה לכולם, לא רק לסובלים מסכיזופרניה. יש מחקרים שנעשו בתחום של חומצות שומן "אומגה 3" שהראו השפעה מסויימת על חלק מתסמיני המחלה (אבל לא גדולה). גם כאן, לכולם מומלץ תזונה מאוזנת שכוללת גם חומצות שומן מסוג זה (בעיקר ממקור של דגים, אבל לא רק). 2) האם נפש אדם יכולה להתאחות? זוהי שאלה פילוסופית למדי. אם נרד לקרקע - נדיר שאפשר להבריא לגמרי מסכיזופנריה אך ניתן לנהל חיים מלאים ןמספקים תוך מעקב רפואי סדיר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מה הן הזכויות שחולי זכוזפרניה מקבל מביטוח לאומי??

שלום. מתמודדים עם סכיזופרניה ברב המקרים זכאים לקצבת נכות מהביטוח הלאומי כמו גם סל שיקום (לפירוט ראה פניות אחרות בפורום). בברכה, ד"ר אהוד ססר

איזה תרופות לסכיזופרניה שהיו אמורות להיכנס לסל לא נכנסו? תודה

שלום. לא ידוע לי על תרופות שהיו אמורות להיכנס ולא נכנסו. (זה לא אומר שאין כאלה - זה רק אומר שאני לא שמעתי על כך). בכל אופן כל התרופות נוגדות הפסיכוזה שאני מכיר הם בסל ורובם גם מאושרות לטיפול בסכיזופרניה והפרעות ביפולריות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

סורי על האיחור. פשוט אין שום התראה שהגיבו. אשמח לדעת כמה התקפים פסיכוטיים היו לך? אחרי כמה זמן החל להופיע הדיכאון? ולמה הוא הופיע? מה אתה עושה היום בחיים? תודה רבה.

שלום רב, אני מכירה מישהו שחולה בסכיזופרניה, ולצערי הוא עדיין לא מצא את התרופה שעזרה לו. הייתי שמחה לשמוע מאנשים שמכירים את המחלה, חווים אותה, או שמעו סיפורים של אחרים. בעיקר בנושא של תרופות, איזה תרופות לקחתם? מה עשה לכם טוב, מה לא, מה השקיט את הסימפטומים בצורה היעילה ביותר וכו'. אני חושבת שמידע זה יעזור לרבים אחרים אשר מנסים ללמוד על תרופות, וגם זה יהיה נחמד לדעת וללמוד מניסיונם של אחרים, לטוב ולרע. וכמובן לקבל קצת תקווה ואופטימיות. יאללה, אל תתעצלו, זה הפורום היחיד שיש באינטרנט שמיועד רק לחולי סכיזופרניה, אז תשקיעו בו! מחכה לסיפורים שלכם אני

לי עזר סרדולקט במינון 16 ולאחר מכן מינון של 8 ו 4 מ"ג

האם זאת תופעה נפוצה, שכשאר האדם הסכיזופרני מתחיל להתאזן וההזיות קצת יורדות, הוא מפתח דיכאון? כיצד ניתן לטפל בזה? האם יש חשש שיפסיק עם הטיפול התרופתי עקב כך?

זאת תופעה נפוצה שחלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות במינון גבוה גורמות להתפתחות של דיכאון לדוגמא סוליאן במינון 800 מ"ג ביום. ניתן להוסיף בנוסף לתרופות האנטי פסיכוטיות תרופות אנטי דיכאוניות למשל ויאפקס, סרוקסט.

ברור שיש סיכוי שיפסיק אני בעצמי הפסקתי ליטול פעם אחת לאחר שמצבי הוטב ואז חזר ההתקף השני בכל אופן תופעות לוואי בתחום המיני הם שגורמות להפסיק

טוב אז ככה, היה לי רק התקף אחד אני 4 וחצי שנים אחרי אשפוז. הדיכאון הופיע בגלל חוסר היכולת שלי לשלב עבודה ולימודים ביחד,אני רק לומד ומה שקורה זה שאין לי חיים מי יודע מה וזה בלשון המעטה.הסיבה שאני לא יכול לשלב היא הפרעת שינה כתוצאה מהתופעות לוואי של הכדורים.אז מן הסתם בחרתי בדרך של לימודים ואני ילמד עד שלא תהיה לי ברירה, כך שאני יהיה מספיק זמן יציב- שאני יחליף טיפול כדי לבטל את ההפרעת השינה הסיכוי שאני יקבל התקף פסיכוטי הוא נמוך, אני אומר את זה כי שאלת מה אני עושה בחיים, אני משלים בגרויות והתכנון זה לסיים את הבגרויות ולהתחיל תהליך של לימודי רפואה ברומניה.שאני יגיע לזה אני יצטרך להחליף כדורים. אם לא הייתי חולה היום אני בשלבים מתקדמים של לימודי רפואה, אבא שלי גם היה רופא. וכן יש דבר כזה שנקרא דיכאון-פוסט-פסיכוטי שמופיע אחרי קבלת טיפול בערך שנה אחרי שהסימפטומים הפסיכוטיים מתחילים קצת לרדת, והדיכאון נובע משאלות שאנחנו שואלים את עצמנו איך הגענו לזה? וכו', פשוט תחפשי בגוגל דיכאון פוסט פסיכוטי.והבעיה הכי גדולה בדיכאון הזה זה מחשבות אובדניות שבלי טיפול יכול לגרום להתאבדות.

שלום ביתי הבכורה (עוד בת בצבא) בת 21 משוחררת שנה, במהלך השירות הסדיר הכירה "חברה" והן חברות כשנתיים, לאחרונה התהדק הקשר ביניהם בצורה מוגזמת, לאחר בדיקה מקיפה התברר שהחברה משתמשת בכרטיס האשראי של ביתי ומשכה בחודשים האחרונים עשרות אלפי מחשבונה. החברה "ניצלה" את המצב העדין בו נמצא ביתנו (אני ובעלי בהליכי גירושין מתקדמים), ומשכה את ביתי ללון בביתה ומילאה את כל עולמה החברתי. ביתי ניתקה את כל הקשרים עם חברותיה מהעבר. לאחר איום שאפנה למשטרה גרמתי לשתיהן לנתק ולפחד ביצירת קשר ביניהן. ביתי "שקעה" לתוך עצמה ואינה מעוניינת לדבר עם הסביבה וכל הזמן מבקשת לחזור לקשר עם החברה וטוענת שהיא נתנה לחברה את כרטיס האשראי ואישרה לה למשוך כספים אלו ושהן למדו את הלקח. ברצוני לציין שעד להיכרות ביניהן, ביתי היה אחראית למעשיה, פעילה חברתית, עבדה וחסכה לצורך נסיעה לחול. הנסיגה בחיי ביתי עצומה, היא "שקועה" בתוך עצמה ואמרה שתפגע בעצמה אם נתלונן ורוצה לחזור לקשר עם "החברה". למי לפנות ? אני חוששת למצבה מה נדרש לעשות בכדי לקבל מענה מהיר לבעיה.... האם הדואגת

שלום יהודית. זהו פורום סכיזופרניה והפניה שלך ללא ממש קשורה לנושא הפורום. למרות זאת נתייחס בקצרה - את מתארת מצב שבו בתך חווה שינויים במצבה הנפשי בעקבות פרידה (כפויה) מחברה טובה שעלה חשד שהיא מנצלת אותה כספית. נראה שיש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעבד את המשבר. כמו כן נראה שגם יועיל טיפול משפחתי (שלכם ובתכם ביחד). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לך ד"ר אהוד ססר מאחר ואף אחד מהפורומים של הפסיכאטריה והפסיכולוגיה לא עונים ( השאלות אפילו לא מתפרסמות ) אשמח אם תוכל לעזור לי. לאחר התמוטטות עצבים בעבודה לא חזרתי לעבוד הלכתי לפסיכאטר שאיבחן שיש לי CYCLOTHYMIC DIC אני לא ממש הבנתי מהאינטרנט מה זה בדיוק ורציתי לדעת בבקשה האם אוכל לתבוע את ביטוח לאומי לנכות כי אני לא מתפקדת ומתה מפחד לחזור לעבודה ולחטוף שוב התמוטטות . תודה על העזרה

שלום גלית. זהו פורום סכיזופרניה. למרות זאת נתייחס לשאלתך בקצרה - הפרעה ציקלוטימית היא הפרעה שבה יש תנודות במצב רוח בין "היי" (מה שקרוי "היפומאניה") ודכאון קל עד בינוני (ולא קשה). לגבי ביטוח לאומי - וודאי שאי אפשר לתת לך תשובה ללא בדיקה מעמיקה. תפני לפסיכיאטר ותבררי את הסוגיה לעומק. באופן כללי ניתן לומר שציקלוטימיה נחשבת להפרעה יותר קלה מדכאון קשה או הפרעה דוקוטובית, אך יחד עם זאת היא גם דורשת טיפול ומעקב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אתה פשוט איש גדול, ההסברים המפורטים, הרצון לספק כל בן אדם בתשובות שלך, ממש נוגע ללב, אין הרבה כמוך רק שתדע לך ואני מדבר מניסיון של שנים.

מצטרפת גם, הד"ר הנל הוא מלאך בדמות אדם. עונה לכל אחד, לא מעליב, לא פוגע, רואים שאצלו להיות רופא זה משהו שבא מהלב, ולא רק מהשיקול הכלכלי. תישאר תמיד ככה, ותהיה בטוח שתצליח מאוד בתחום שלך!!

תודה רבה! בברכה, ד"ר אהוד ססר

היי, אני לוקחת ויפאקס וסובלת מכאבי ראש ולחץ דם גבוה מאז שהתחלתי עם התרופה הבנתי שהתופעות לוואי של התרופה בין היתר לחץ דם גבוה מה לעשות? בתודה מראש.

שלום רב. ויפקס (תרופה מקבוצת ה-"SNRI") מעלה את הרמה של סרוטונין ונוראדרנלין במח, שהם שני נוירוטרנסמיטורים הידועים כמעורבים במנגנון של דכאון. הנוראדנלין יכול במקרים נדירים לגרום לעליה בלחץ דם. אז מה לעשות? לבדוק כמובן. למדוד לחץ דם 2-3 פעמים ביום למשך שבוע בשעות שונות כל פעם ולראות אם אכן יש עליה בלחץ דם. לפרטים נוספים לפנות לרופא המשפחה. לאחר מכן ניתן יהיה להחליט עם להמשיך בתרופה או להחליפה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם אימבווילנטיות קשה מראה על סכיזופרניה? תודה רבה

שלום. אמביוולנטיות היא מצב רגשי שבו מתקיימים בו-זמנית רגשות מנוגדים כלפי אדם או דבר. אמביוולנטיות בפני עצמה וודאי שאינה מצביעה על סכיזופרניה והיא רגש טבעי שיש לכל אחד בזמן זה או אחר של חייו. הקשר לסכיזופרניה הוא זה: בתחילת המאה הקודמת הפסיכיאטר אויגן בלוילר טבע לראשונה את המונח "סכיזופרניה" והגדיר במחלה זו את 4 ה-A - אוטיזם, אסוציאציות, אפקט ואמביוולנטיות. אז נכון שלמתמודדים עם סכיזופרניה יש נטיה לאמביולנטיות - אך זה בהחלט לא אופייני רק להפרעה זו. אז התשובה - אמביוולנטיות קשה כלל אינה מעידה על סכיזופרניה אלא אם יש תסמינים נוספים כגון הפרעות בהלך החשיבה, מחשבות שווא, הפרעות בפרספציה ופגיעה תפקודית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, שמעתי שתוך 3-4 שנים צפוי להיות ריפוי גנטי לסכיזופרניה. רציתי בבקשה לשאול מה ידוע על כך ובאיזה שלב נמצא המחקר. תודה.

שלום מירב. אני נאלץ לאכזב אותך בתשובה - לא צפוי בעתיד הנראה לעין ריפוי גנטי לסכיזופרניה. סכיזופרניה היא מחלה מורכבת מאד במנגנון התורשה שלה (מה שקרוי מנגנון "מולטיפקטוריאלי"), והיא מושפעת גם מגורמים גנטיים, ביולוגים, סביבתיים ועוד. יש עשרות גנים שונים שנמצאו קשורים לסכיזופרניה ברמה זו או אחרת ואך אחד מהם לא אופייני רק לסכיזופרניה. לגבי מחקר - ככל שנעשה יותר מחקר בתחום הגניטיקה של סכיזופרניה, אנו מבינים עד כמה מורכב המנגנון התורשתי, והאופטימיות שהיתה בשנים הראשונות של המחקר הגנטי התחלפה לפסימיות מסויימת לגבי האפשרות של ריפוי גנטי של סכיזופרניה בעתיד הנראה לעין. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום לדר' ססר. בעלי לאחר שלושה התקפי סכיזופרניה בהפרשים של בערך שנתיים. מאז ההתקף האחרון לפני כ- 10 חודשים נוטל ריספונד במינון 2 מג'. הבעיה היא התסמינים השליליים כגון: רצון לישון כל הזמן ,חוסר עיניין בכל תחום, חוסר מוטיבציה וכו'. שאלותיי הם : האם ניתן להפחית מינון ל1 מג' וברגע שמופיעים הסימנים המקדימים למחלה לחזור ל-2 מג'? והאם הפחתה במינון מפחיתה גם את עוצמת התסמינים השליליים? הוא עובד, נוהג וללא אישפוזים, בתודה מראש.

מנסיוני, בחודשים הראשונים לא משנים מינון לתת זמן לתרופה להיות פעילה ורגילה בגוף ובנפש. ורק אחרי 4 5 חודשים הרופא יבדוק ויחשוב. שנית, התסמינים השליליים תלויים ג"כ בתרופות שמרדימות וכו' אך אני מתפלא כי המינון שציינת הוא נמוך מאד. שלישית, צריך לפנות לסל שיקום שזה התחום שלהם לשקם ולהתמודד עם התסמינים השליליים. כך לדעתי.

שלום. צריך לעשות סדר - לא ברור אם את מדברת על תסמינים שליליים, תופעות לוואי מהטיפול או לחילופין על סימני דכאון. אכן לעיתים קשה להבדיל ביניהם. תסמינים שליליים בעקרון אינם נגרמים מתרופות, אלא הם בהגדרתם תסמינים של המחלה עצמה (כגון חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד). הסימנים השליליים נוטים להיות כרוניים וקשים הרבה יותר לטיפול מאשר הסמינים החיוביים שבד"כ חולפים עם טיפול תרופתי. תופעות לוואי משתנות בהתאם לתרופה. ריספרדל היא תרופה מדור שני עם יחסית מעט תופעות לוואי, וודאי במינון נמוך של 2מג שאת מציינת (מינון ריספרדל הוא בד"כ בטווח 4מג-6מג). לפיכך לא נראה שמדובר בתופעות לוואי. אז האם כדאי להפחית ריספרדל? כדי לתת תשובה בעלך יצתרך להיבדק ע"י פסיכיאטרי. אולם ניתן לומר שלכאורה לא נראה שיש צורך בכך - הרי הסימנים השליליים לא ישתפרו - להיפך. ומה ניתן לעשות בכל זאת לגבי תסמינים שליליים? להלן תמצית הדברים שכבר נכתבו בפורום: 1) הטיפול התרופתי הוא רק מרכיב אחד מהטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים השליליים בפרט. לסימנים שליליים ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 2) אין להמעיט בחשיבות השיקום שיכולה לכלול מגוון תחומים כגון תעסוקה, לימודים, מועדון חברתי, מגורים נתמכים וכד'. לצורך התאמת תכנית ספציפית שמתאימה לך יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת במקום המגורים. 3) מבחינה תרופתית יש תרופות שיכולות לעזור (מעט) לתסמינים השליליים. הטובה ביותר היא ה"לפונקס". יחד עם זאת יש לה גם לא מעט תופעות לוואי. לצורך פרטים יש לפנות לרופא המטפל. 4) מה שאת מתארת יכול להיות לא רק תסמינים שליליים אלא גם דכאון. לפעמים קשה להבדיל ביניהם. יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם (גם פסיכולוגי וגם תרופתי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

רציתי לדעת באופן כללי האם חולה סכיזופרניה שעבר שני התקפים בעבר ומצבו הוטב צריך ליטול תרופות לכל חייו או שלאחר שנה שנתיים המינון יורד לאפס ואפשר להפסיק ליטול את התרופות לגמרי

שלום. זוהי שאלה שחוזרת רבות בפורום. אז ככה: סכיזופרניה היא בד"כ מחלה כרונית הדורשת טיפול לאורך שנים רבות. לא פעם קורה שמטופלים מפסיקים את התרופה בגלל הרגשה ש"הבריאו" ואז לאחר תקופה מסויימת (שיכולה להיות גם מספר שבועות, חודשים או אפילו יותר) יש החמרות פסיכוטיות ואשפוזים חוזרים. יש לזכור שכל התקף פסיכוטי נוסף פוגע ביכולת להשתקם ולתפקד. לכן הגישה כיום זה שאם היו כבר שני התקפים פסיכוטים - מומלץ להמשיך טיפול למשך שנים רבות - ואפילו לכל החיים, וזאת כמו בכל מחלה כרונית אחרת (כגון סכרת או יתר לחץ דם). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, רציתי לשאול מה עושים כשיש סימנים שליליים של המחלה כמו חוסר מוטיבציה, חוסר חשק לקום בבוקר ואי שקט. חוץ מזה, אני מאוזנת ונמצאת במצב טוב.

שלום דנה. השאלה על סימנים שליליים חוזרת רבות בפורום. להלן תמצית הדברים: הסימנים השליליים בסכיזופרניה כוללים בין השאר חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד. הסימנים השליליים נוטים להיות כרוניים וקשים הרבה יותר לטיפול מאשר הסמינים החיוביים שבד"כ חולפים עם טיפול תרופתי. אז מה בכל זאת ניתן לעשות לגבי התסמינים השליליים שמהם אתה סובל? 1) הטיפול התרופתי הוא רק מרכיב אחד מהטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים השליליים בפרט. לסימנים שליליים ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 2) אין להמעיט בחשיבות השיקום שיכולה לכלול מגוון תחומים כגון תעסוקה, לימודים, מועדון חברתי, מגורים נתמכים וכד'. לצורך התאמת תכנית ספציפית שמתאימה לך יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת במקום המגורים. 3) מבחינה תרופתית יש תרופות שיכולות לעזור (מעט) לתסמינים השליליים. הטובה ביותר היא ה"לפונקס". יחד עם זאת יש לה גם לא מעט תופעות לוואי. לצורך פרטים יש לפנות לרופא המטפל. 4) מה שאת מתארת יכול להיות לא רק תסמינים שליליים אלא גם דכאון. לפעמים קשה להבדיל ביניהם. יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם (גם פסיכולוגי וגם תרופתי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אודה לך מאוד אם תענה לי על השאלות. אני שמחה שיש פורום שבו עונים בצורה כנה על השאלות. האם כל הרופאים במכבי שנכנסים דרך הכרטיס שלי יכולים לראות שאני מאובחנת כסכיזופרנית? אם לא, מי כן יכול לראות? האם אינווגה היא תרופה טובה והאם אפשר לקחת אותה 9 מ"ג באופן יום יומי למשך מספר רב של שנים ולא לרדת או לעלות במינון? והאם זה יכול להשפיע עלי באיזשהיא צורה אם אני לוקחת אינווגה 9 מ"ג הרבה שנים? במה מטפלת אינווגה? למשך כמה זמן יש ליטול ויאפקס 75 מ"ג כדור אחד ביום? תודה!

שלום גלית. תשובות: 1) כן, אבל יש חסיון רפואי ואסור לאף רופא להעביר את הנתונים לגורם חיצוני אלא אם נתת את הסמתך בכתב (יוצא דופן - משרד הרישוי). 2) אינווגה תרופה מצויינת ומינון של 9מג הוא בהחלט סביר (מינון ממצוע של אינווגה נע בין 6מג ל-12מג). אין מניעה לקחת את התרופה תקופות ממושכות - להיפך, זה יכול להוביל לתקופות ממושכות של יציבות ותפקוד. 3) אינווגה היא תרופה נוגדת פסיכוזה ולפיכך ניתנן בהפרעות שיש בהן תופעות פסיכוטיות (כגון מחשבות שווא או הזיות או הפרעות בחשיבה) במחלות כמו סכיזופרניה או הפרעה ביפולרית. 4) ויפקס היא תרופה נוגדת דכאון וחרדה וניתנת בד"כ במינונים של 150מג - 225מג. אין מניעה ליטול אותה לתקופות ממושכות. ההשפעה היא בד"כ תוך 2-4 שבועות. לתשובות מפורטות יוצר יש לפנות לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני בן 30 ומגיל צעיר התחיל להתפתח אצלי הזיות לגבי העולם וחיים חייתי לבד כל החיים ולא הסתדרתי חברתית , אני מיואש אני לא מסוגל לפנות לעזרה אין לי כח נפשי להתמודד עם זה וההשלכות של זה אני סובל מבפנים. אני חושש לאובדנות קיצונית עקב אי הצלחה בחיים . אגב ראיתי את ניפלאות התבונה עכשיו וככה אני מרגיש . הלואי ומישהו יעזור לי .

שלום אמיר. אין סיבה שתסבול. מומלץ שתפנה לפסיכיאטר לצורך טיפול ואבחון. ניתן לפנות למרפאות ציבוריות עם הפניה מרופא המשפחה. כמו כן ניתן לפנות באופן פרטי, לפי העדפתך. הערה אחת - לגבי סכיזופרניה - בד"כ רוב האנשים ששואלים "האם יש לי סכיזופרניה" בסופו של דבר לא סובלים מסכיזופרניה אלא (בין השאר) מהפרעות חרדה שונות או הפרעות אישיות, וזאת מפני שבסכיזופרניה יש בד"כ פגיעה בבחן המציאות והתובנה למחלה, לפחות בשלבים הראשונים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם יש מצב של רמסיה של המחלה ויום בו החולה מודע ליום אחר בוא הוא היה בהזיות ולא שלט על המחשבות שווא שלו ועל מעשיו ? התקפף פסיכוטי בהכרך סיכזו או יש התקפים מסוג אחר? אין לי חרדה ולא דיכאון העיקר אלה בלוואים של משהו אחר כניראה גנטי .

שלום רב ד"ר ססר. אני בת 30 וחולה בסכיזופרניה מגיל 16.5. נוטלת כרגע את התרופות הבאות: 100 מ"ג לפונקס, 20 מ"ג סרוקסט ו-750 מ"ג דפלפט כרונו. משנת 2005 אני נוטלת לפונקס למחלה עצמה, את הסרוקסט אני נוטלת משום שסובלת מהסימנים השליליים של המחלה (קהות רגשית בעיקר, ובגלל ששילוב של תרופה נגד דיכאון עם תרופה אנטיפסיכוטית עוזר להעלמת קהות רגשית, לכן לוקחת אותה), ואת הדפלפט כרונו לוקחת משום שכאשר הייתי בעבר עם מינון של 450 מ"ג לפונקס, מינון זה גרם לי להתפרצות פרכוסים ואפילפסיה( משנת 2007). לאחרונה חזרו לי הפרכוסים ומכיוון שלא בריא לקחת כל כך הרבה ולהעלות במינון הדפלפט כרונו, הורדתי במינון הלפונקס מ- 150 מ"ג ל- 100 מ"ג. יש לציין שמאז שהורדתי ממינון הלפונקס, התחלתי להרגיש מבחינה נפשית יותר טוב וזה מתבטא ביכולת להרגיש יותר תחושות ודברים וגם הזיכרון השתפר ברוך השם. האם הדבר מסמן או מעיד שאני לא צריכה את הלפונקס והבראתי מהמחלה? חוץ מזה, בתוצאת בדיקת הדם שביצעתי לפני כחודש - רמת הלויקוציטים הייתה נמוכה וירדה ל-4.1 והתוצאה מיום ב' האחרון (27.12) הייתה 3.9 ( יש לי קצת כאבי גרון וחולשה כללית). בכל מקרה, יש לי תור לפסיכיאטרית בשבוע הבא. רציתי לדעת: האם מותר למי שחולה באפילפסיה לקחת זיפרקסה? כתוב בעלון לצרכן של הזיפרקסה ש"אין להשתמש בתרופה זו מבלי להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול אם הינך סובל או סבלת בעבר מליקוי בתפקוד:מאפילפסיה". אני שואלת שאלה זו מפני שאם בגלל התוצאות הלא תקינות של בדיקות הדם, אצטרך להחליף את הלפונקס, אז חשבתי על אפשרות לחזור לזיפרקסה, אותה לקחתי לפני שהתחלתי את הלפונקס, הזיפרקסה השפיעה עלי היטב ללא תופעות לוואי, הבעיה היחידה שהייתה היא שמבחינת העלמת הקהות הרגשית בלבד (לא מבחינת פסיכוזה) השפיעה יותר יותר מדי לאט, אפילו שלקחתי אותה הרבה זמן (שנה ו-4 חודשים)ולכן אח"כ עברתי ללפונקס. לכן חשוב לי מאוד מאוד לדעת זאת. (חוץ מזה, תרופות שלקחתי בעבר: פרפנאן, הלידול, מלריל, ריספרדל וגאודון). מקווה שתוכל להיות לי לעזר, בתודה מראש, אביבית.

שלום. תשובות: 1) לפונקס היא התרופה הטובה ביותר לסכיזופרניה אבל שימושה מוגבל בשל התופעות הלוואי האפשריות (ירידה בספירה הלבנה, השמנה וכד'). מינונים מקובלים הם בסביבות ה-300מג. 2) את שואלה שאם את מרגישה טוב עם הורדת מינון לפונקס ל-100מג האם זה סימן שהבראת מהמחלה. אז קודם כל צריך לדעת ממה בדיוק את סובלת. יכול להיות שמדובר בסכיזופרניה + אפילפסיה ומצד שני יכול להיות שמדובר באפילפיסה בלבד עם התבטאויות פסיכוטיות. אני לא מכיר אותך ולא יכול לחוות דעה לכאן או לכאן. בכל מקרה סכיזופרניה היא בד"כ מחלה כרונית הדורשת טיפול לאורך שנים רבות. לא פעם קורה שמטופלים מפסיקים את התרופה בגלל הרגשה ש"הבריאו" ואז לאחר תקופה מסויימת (שיכולה להיות גם מספר חודשים) יש החמרות פסיכוטיות ואשפוזים חוזרים. לפיכך במקרים אלה לא מומלץ להפסיק טיפול יעיל כגון לפונקס. אם מצד שני מדובר באפילפסיה עם התבטאויות פסיכוטיות (ולא סכיזופרניה) הנובעות מחוסר איזון של האפילפסיה - ניתן לעיתים להסתפק בטיפול אנטי אפילפטי בלבד. לצורך בירור מעמיק יותר יש לפנות לרופא המטפל. 3) ירידה בספירה הלבנה מ-4.1 ל-3.9 אינה משמעותית. מתי צריך לפנות לרופא? כשהספירה של הנויטרופילים יורדת מתחת ל-1500 או הספירה הלבנה הכוללת יורדת ב-50%. במקרים אלה סביר להניח שהרופא כבר יזמן אותך. 4) האם מותר לחולה אפילפסיה לקחת זיפרקסה? כן. זיפרקסה פחות משפיעה על סף הפרכוס מאשר לפונקס. בברכה, ד"ר אהוד ססר

בתקופת הצבא לקחתי כדורים במשך שנה, אחרי המצא המשכתי לתקופה מסויימת, אולי שנה ואז הפסקתי. מאז עברו 7 שנים, אולי יותר. לפני שנה התחלתי שוב בטיפול פסיכיאטרי ולקחתי כדורים נגד חרדה ונגד סכיזופרניה מה שטענו שיש לי, כביכול.. לפני 4.5 חודשים הפסקתי עם הטיפול והכדורים. רציתי לדעת אם לפני שבכלל נטלתי כדורים, האם ההתנהגות שלי היא זהה להתנהגות של לאחר הפסקת כדורים? כלומר, האם יש דבר כזה שהפסקת כדורים גורמת לתופעות חיצוניות לבלוט פתאום,\ או שזה איינואך כמו במצב של תקופה בה לא לקחתי כדורים בכלל?

שלום. קשה לענות ללא בדיקה מקיפה. באופן כללי זה תלוי במצב הקליני. אם יש הפרעה כגון סכיזופרניה אז ההתבטאות יכולה להשתנות לאורך השנים ואז הפסקת טיפול בגיל צעיר יכולה להתבטא באופן שונה מהפסקת טיפול בגיל מבוגר יותר. ושוב - החלטה על הפסקת טיפול תרופתי צריכה להיעשות בתיאום עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

היי,אני ילדה בת 16. והפסיכיאטרית שלי אמרה לי היום שהיא מעריכה כי יש לי סכיזופרניה אבל היא לא בטוחה... רציתי לשאול, אם כדורים נגד דיכאון ישפרו את מצבי וארגיש טוב הרבה יותר זה אומר שזה רק דיכאון ולא סכיזופרניה?, כי כעת הכדורים של הטיפול בסכיזופרניה לא מועילים. תודה מראש, נטלי

שלום נטלי. אבחנות יכולות להשתנות עם הזמן בהתאם למצב הקליני. לפעמים גם רופאים טועים. לפעמים מה שהיה נראה כמו דכאון היה בעצם סכיזופרניה - ולפעמים ליהפך. צריך להישאר במעקב לאורך זמן ורק אז ניתן להגיע למסקנה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר ססר שלום רב, רציתי לדעת איך אפשר להבדיל אצל חולה סכיזופרני אם אינו נוטל את התרופות מיוזמתו או שאי נטילת הכדורים הינה כחלק מהמחלה ?.בנוסף מהם דרכי ההתמודדות בעת התקף? האם יש להרפות או להתעמת? מהי הגישה המומלצת יש לציין שאני נשואה לאדם שמאובחן כסובל מהאמור לעיל, נא התייחסותך.אביטל.

שלום אביטל. 1) סיבות להפסקת טיפול הם רבות ומגוונות - חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", תופעות לוואי מהטיפול, מצב פסיכוטי "למשל - השב"כ מרעיל את התרופות" ועוד. הדרך לאבחן את הסיבה זה להיבדק אצל הפסיכיאטר המטפל. 2) בעת התקף (אני מניח שאת מתכוונת להתקף פסיכוטי) יש להפנות את האדם לפסיכיאטר המטפל או ישר למיון בהתאם לחומרת המצב. אם הוא מסכן את עצמו או האחרים באותו הזמן ומסרב להגיע לבדיקה ניתן לבקש הוראת בדיקה כפויה (כבר ציינתי רבות בפורום את דרכי הפעולה אך בתמצית ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי דרך רופא המשפחה (ביקור בית), עובד/ת סוציאלי/ת, פסיכיאטר פרטי) או לפנות ישר למשטרה). לגבי סוגיית העימות - בד"כ לא מומלץ להתעמת עם אדם פסיכוטי אלא אם כן אין ברירה. עימות עם אדם פסיכוטי יכול להגיע לאלימות שאינה רצוייה. עדיף לפנות ישר לגורמים המטפלים ולהשאיר להם את העימותים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הבן אלייאסף עובדיה משתולל הוא תקף את יוסף עובדיה ונתן לו פטיש בראש וליוסף עובדיה נפגע וירד לו הרבה מאוד דם בראש אליאסף עובדיה במצב פסיכוטי פעיל והוא תוקף ומסכן אחרים באמת בטלפון שלי הוא 0577761313 באמת אני קובי יעקוב בר און מבקש שתקחו את אליאסף עובדיה לאשפוז כפוי הוא שכב על הכביש וגם ניסה להיתאבד זה אליאסף עובדיה ניסה להיתאבד באמת קובי לא משקר זה אמת

שלום. הפורום לא נועד למקרי חירום אלא לצורך מתן יעוץ ומידע כללי. יתרה מכך - מנהלי הפורום לא קוראים את הפורום בכל יום. לפיכך כשיש מקרה חירום צריל לפנות לגורמים הרלוונטים - הרופא המטפל, משטרה וכד'. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איתן למה אתה משקר יחולה נפש מפגר

מהו אחוז ילדי חורף אביב שלקו בסכיזופרניה לעומת ילדי קיץ שחלו. האם לווירוסים ולחוסר ויטמין D משמעות גדולה על המחלה. אני לחוצה מכיוון שהייתי חולה 2 הריונות האחד בשליש שני והשני בשליש שלישי שניהם נולדו בחורף. והאם אפשר למנוע את המחלה הילדים בני 4 ו 3. תודה

שלום. מבחינה סטטיסטית יש מעט יותר סובלים מסכיזופרניה אצל ילידי חודשי החורף בהשוואה לקיץ. התאוריה היא שזה קשור לזיהומים עונתיים במהלך ההריון. בכל מקרה ההבדלים הם קטנים מאד. לגבי ויטמין D לא ידוע על משהו ספציפי לגבי התפתחות סכיזופרניה. לגבי שאלתך לגבי מניעה של המחלה אצל ילדים - לצערנו כיום לא ידוע על דרך למנוע את התפרצות המחלה אצל אנשים שטרם לקו בה. נערכים כיום מחקרים רבים בנושא ואולי זה ישתנה בעתיד. באופן כללי ניתן לתת המלצות שנכונות לכולם - להימנע מסמים ואלכוהול ולנהל אורח חיים בריא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, רציתי לברר האם אימון אישי (life coach) יכול להיות אפקטיבי ותורם לאדם שסובל מסכיזופרניה ולוקח כדורים באופן קבוע? האם יש סיכוי שלמרות הרצון הגדול של אדם כזה להכנס לתהליך אימון, הוא בעצם לא יהיה מסוגל ליצור שינויים משמעותיים והתקדמות לעבר מטרתו להעלות את הבטחון העצמי ולהפחית את החרדות, עקב הבעיה הפסיכיאטרית? ובמקרה כזה האם יכולה להיווצר אכזבה שעלולה להחמיר את מצבו? איזה טיפול חלופי כדאי להציע לו? הבנתי שהוא לא מדבר עם הפסיכיאטרית שיחות ארוכות, רק נמצא במעקב כל 3 חודשים לקבלת מינון לתרופות. איזה שיטה פסיכולוגית מומלצת? הוא בעיקר סובל מחרדות וממחשבות אובססיביות ומבטחון עצמי מאוד נמוך וקושי שיצירת קשרים חברתיים. תודה מראש הפסיכיאטרית שלו לא יודעת מה זה אימון אישי ולכן לא יכולה להמליץ או לשלול.

שלום רב. התשובה לגבי אימון אישי life coach וסכיזופרניה תלויה במי שואלים. מצד אחד - יש שטוענים שמאמנים לא למדו פסיכולוגיה או פסיכיאטריה, אינם מכירים לעומק את כל הרבדים והדקויות של ההפרעות הפסיכיאטריות והם אינם אמונים על טיפולים פסיכולוגים במקרים אלה. מכאן שיש פוטנציאל לטיפול שיכול להחמיר את המצב אם מדובר במצב פסיכוטי שלא מאובחן ע"י המאמן. מצד שני - יש את אלה שטוענים שכל טיפול פרטני, אם זה פסיכולוג, מאמן אישי או איש דת יכול לעזור בעצם תשומת הלב ומתן האפשרות לבטא את המצוקות. למי להאמין? נשאיר את זה פתוח. לדבי בחירת סוג טיפול פסיכולוגי - זה מאד תלוי במצבו הקליני וגיבוש המטרות הטיפוליות. לכך צריך לפנות לפסיכולוג ולבנות טיפול מתואם ספציפית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

יש לי כל מיני מחשבות מוזרות. כמו למשל: שכולם יודעים על מחלתי. אני נקרעת בין להיות דתייה או חילונייה או שמא מסורתית. כדאי לי ללכת לפסיכולוג? כמה עולה פסיכולוג פרטי? או שכדאי ללכת לפסיכולוג ששייך לקופת חולים? תוכלו לרשום לי המלצה על פסיכולוג טוב?

שלום. את מעלה מספר סוגיות - סוגיות של התמודדות עם ה"סטיגמה" של המחלה, התמודדות עם המחלה עצמה (מחשבות שכולם יודעים על המחלה), סוגיות על בחירת אורח חיים (דתי או חילוני), וסוגיות על סוג הטיפול המומלץ. נעשה סדר: 1) התמודדות עם הסטיגמה - אין שום בושה בלהיות מטופל. אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות הם אנשים ככל האדם עם יכולת לתרום לחברה, ליצור קשרים, להקים משפחה וכד'. אם יש בני משפחה שלא מבינים - ניתן להפנותם לקבוצות התמודדות של משפחות (כגון מל"ם) שם יקבלו הסברים. 2) התמודדות עם המחלה - אם יש מחשבות ש"כולם יודעים על המחלה" באופן שלא מציאותי - יכול להיות שמדובר במחשבת שווא. זה יכול להיות התבטאות של המחלה וכדאי לפנות לפסיכיאטר לצורך שקילה של שינוי מינון או תרופה. 3) אורח חיים דתי או חילוני - מדובר בהתלבטות לגיטימית שיש לכל אחד שאינה בהכרח קשורה לבעיה הנפשית. יחד עם זאת, מומלץ קודם כל להיות מאוזנים מבחינה תרופתית לפני שמגיעים להחלטות שיש להם השפעה ארוכת טווח על כל מהלך החיים. 4) איזה טיפול? טיפול פסיכולוגי הוא בהחלט מומלץ ויכול לעזור במגוון נושאים. צריך להתאים את סוג הטיפול הפסיכולוגי לפי במצב הקליני. יש פסיכולוגים בקופה בתשלום מופחת ויש פרטי. שתי האפשרויות מצויינות. אם יש מגבלה כספית אין סיבה לפנות למטפל פרטי. בכל מקרה פסיכולוג לא מחליף את הפסיכיאטר המטפל, מדובר בטיפול נוסף. 5) בפורום לא ממליצים על מטפלים ספציפים. ניתן לפנות לאינדקס הרופאים באתר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

הודעה 12 במספר לאחור. את ההתייחסות בדבר הקליניקה שלך תוכל בבקשה לרשום לי לאימייל שנתתי כאן. תודה מראש וכל טוב

שוב שלום. אני חוזר על מה שעניתי בהודעה הקודמת - זה לא המקום של פורום זה להמליץ על מטפלים ספציפים (כולל הח.מ.). ניתן לחפש רופאים דרך אינדקס הרופאים כאן באתר ב- http://www.doctors.co.il/drשם יש פרטים איך ליצור קשר באופן אישי עם כל אחד מהרופאים שעובדים כאן בפורומים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם האינדקס כולל רק רופאים פרטיים או גם רופאים של קופות חולים? כי הרופא שלי לא מופיע באינדקס. אם לא, תוכל לתת לי בבקשה את האינדקס של רופאי קופות חולים? תודה!