בעיה יסודית של פרפקציוניסט
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
אני נמצא בצומת מהותית, לאחר שעברתי מספר תפקידים בחיי המקצועים השגתי מספר התמחויות שונות. בכל אחת יש לי היכולת להתקדם בכוחות עצמי, וזאת כיום לאחר סיום פרק של מספר שנים בחברה גדולה, אבל כפרפקציוניסט אין לי את היכולת לעבוד בשיטה של גם וגם! במצבי היום אני עקרונית יכול לבצע פעולות בהתמחויות שלי בשיטת גם וגם ולנהל זמן מיטבי וגם להשתכר יפה. אבל אני ניסיתי וזה לא עובד כי אני נכנס בכל הראש לדבר אחד ולוקח לי זמן לצאת ממנו. כיאה לפרפקציוניסט! במצב כזה אני מבין שעלי לבחור תחום אחד תחת המגבלה הזו. ולהתקדם רק בו. עד כאן זה בעית הגם וגם שאני מקבל על עצמי. במסגרת המגבלה הזו כנדרש לבחור תחום, אני מאוד מתלבט האם להכנס למהלך אינטסיבי ושווקי בתחום התמחות שלי כלומר עשיה והתרחבות מול העולם. או לקחת שנה לסיום כתיבה של ספר. בעבר היתה לי דילמה כזו מאוד דומה ובחרתי בכתיבה שעבדה יפה ולאחריה המשך יותר אינטרקטיבי עם העולם החיצוני. כרגע בדילמה אם לנצל חלון זה לפסק זמן לסיום כתיבה או לא? אציין שבשנתיים האחרונות הייתי די מוטרד בסיום ספיחים של עבודה של מספר שנים שלא עבדו נכון ועשיתי הכל כדי לסיימם בדרך הכרוכה בערכים אישים של מחויבות אישית למרות התרוששות כספית הרבה שלא בגלל מעשי שלי. אבל לקחתי בחירה חכמה ערכית כזו. שאלתי באם בעית הגםוגם מוכרת לך, ובמסגרת מגבלה כזו האם בנסיבות שאני נמצא בהן כתיבה כעת זה בחירה שתקדם אותי בהתמודדות או שעדיף להכנס לשווק ובצוע בתחום אחד בו התמחתי שזה כרוך כאמור בהרבה עשיה עם העולם אנשים ומטבע הדברים פחות מאפשר התכנסות לכתיבה.
שלום עידן, בעיית ה"גם וגם", כפי שאתה קורא לה, כלומר, עבודה במספר תחומים במקביל, היא מקרה פרטי של אמונה שלילית בסיסית המאפיינת פרפקציוניסטים ואשר מטופלת במסגרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהם. אמונה זו היא "הכול או לא כלום", כלומר, קושי לתפוס דברים על פני רצף ולעשות את הפשרות המתבקשות מכך. לעתים קרובות אנשים מגיעים לטיפול בגלל בעיה של דחיינות על רקע פרפקציוניזם שלילי שהוא תוצאה של אמונה זו, כלומר, הואיל והמשימה צריכה להתבצע בצורה מושלמת, לפי תפיסתם ודברים מושלמים הם לעיתים קרובות בלתי אפשריים, יש הדוחים משימות עד אין קץ, אינם מתחילים לבצע אותן או מתקשים מאוד לסיימן. שילוב בין מספר משימות דורש גמישות מסוימת וניתן, בעזרת טיפול מתאים, לגייס את הנטייה הפרפקציוניסטית לעריכת תכנית עבודה, שיש בה זמנים קבועים המיועדים לכל אחת מהמשימות המרכזיות. הרעיון הוא לחלק משימה אחת גדולה לתת-משימות קטנות מאוד ובנות התמודדות, שיש להתמיד בהן מדי יום ביומו, לפי תכנית, במקום להיסחף אחר הדחף הפרפקציוניסטי לעשות הכול בבת אחת סביב השעון עד כדי התשה עצמית. במקביל, יש להגמיש בטיפול את מערכת הציפיות והערכים ותרגומן לגישה של רצף שמאפשר את הפשרות המחויבות כדי להסתגל למציאות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il