חששות
דיון מתוך פורום משפחה וזוגיות
היי, אני בת 31 נשואה ללא ילדים. אני ובן זוגי יחד כבר הרבה שנים וההחלטה לא להביא ילדים עד היום הגיעה מתוך רצון "למצות" את עצמנו ואת הזוגיות והאמת שגם קצת חששתי מהריון ולידה. שנינו תמיד ידענו שילדים אצלנו יגיע בשלב מאוחר יותר. בחודש האחרון בן זוגי סובל ממצב נפשי מסוים שכרוך בלחץ נפשי גדול ואנחנו מנסים למצוא לו את הטיפולים המתאימים (כבר התחלנו חלק מהטיפולים) ולכן הנושא של הריון ירד מהפרק כרגע בגלל מצבו הנפשי (שמקבל גם ביטוי פיזי). אני מסייעת לו בכל דרך אפשרית לעבור את התקופה הזו, כדי שמצבו הנפשי לא ידרדר ולא מדברת איתו על הריון בכלל, אבל החששות שלי הולכות וגדלות. תכננתי בגיל זה להיכנס להריון ואני רואה שזה עשוי לא לקרות בזמן הקרוב והלחץ הפנימי- שהגיל שלי נהיה "מבוגר מדי", הולך וגדל. אני מפחדת להגיע לגיל 32 ללא ילד ראשון וחוששת מהסכנות של הריון בגיל מבוגר מדי. גם כך תמיד היו לי חששות מהריון ולידה, וגילי שמתקדם גורם לחששות לגבור, אך איני יכולה לדבר עם בן זוגי על כך בגלל מצבו הנפשי. אשמח לעצות או מחשבות בנושא. תודה
שלום, ראשית ההחלטה על דחיית נושא הבאת ילדים הייתה משותפת.נכון כי השעון הביולוגי שלך " מתקתק" איני יודע מהי הבעיה שממנה סובל בעלך ולכן הדבר מקשה עלי לתת תשובה מקיפה לסוגיה שהעלת. אני גם למד כי התחלתם בפיתרון הבעיה הנפשית של בעלך וזה בהחלט מבורך. מניח כי בעיה זו תבוא על פיתרונה בלוח זמנים כזה או אחר. היתכנות להריון לוקחת לרוב זמן ולא תמיד הדבר "מתממש על פי הזמנה" ובשעה טובה אם נקלטת ונכנסת להריון אזי גם אז מזומנים לך כ9 חודשים, כל אלה יחד יכולים להביא לידי החלטה מה לעשות . חושב שלאור הגישות וההחלטה הקודמת שלכם ובכלל זה הנתונים העכשיוים שלך ושל בעלך, הדבר הרצוי הוא לקיים פגישה משותפת שניכם עם יועץ (אם תרצי אוכל לעמוד לרשותכם- 0542137277) על מנת לשוחח, להבין, להפנים ולתכנן את המהלך הנדרש כראוי ובראיית הטוב של כולכם....
מנהל פורום משפחה וזוגיות
