פורום עבודה סוציאלית

הי לכולם. אני בת 15 וחצי וסובלת מהטעללות קשה בבית עד לפני חצי שנה אבי היה מכה אותי קשות ועשיו אמא התחלי היא מכה אותי מקללת מילים זבאטיות. המצב היה תמיד ככה אבל הוא החמיר כאשר סיפרתי לה שאני שוכבת עם חבר שלי בן 21 וחצי. בלילות היא בא ומכניסה לי אצבעות לאיבר המין כל הגוף שלי בסריטת ובמכות. שבוע שלהם אף אחד מבני הבית לא מדבר איתה. אני כל היום בוכה. לפעמים לא רוצים להביא לי אוכל ואני הולכת לחבר לאכול. ד'ברים בססים כמו שמפו וממתקים אני לא מקבלת כי הכל מוחבא מימני יש לי עוד אח הקטן מימני והוא מקבל הכל. אני לאר יודעת מה לעשות אני כל היום בוכה ולפעמים אפילו בא לי למות. אני מרגישה שאני לא חיה הדבר היחיד שיש לי עכשיו זה את החבר שלי שתומך בי לכל הדרך. אני מיואשת. אני בדיכאון ואני לא מפסיקה לבכות בבקש תעזרו לי

גלית: את מתארת ארועים מאוד קשים שעברו עליך. אין לי את הידע ואת היכולת לעזור לך דרך הפורום. אבל יש לי עצה מאוד מעשית בשבילך: תפני טלפונית ללשכה לשרותים חברתים במקום מגוריך ובשקי לדבר עם פקידת סעד. המקרה שלך יטופל מהר ,ההתעללות תיפסק תקבלי סיוע והדרכה מאשנים מקצועיים. גלית !!! מחר את פונה לפקיד סעד . O.K ?

גלית יקרה שלום רב, כפי שאת מתארת את מצבך, נראה כי ללא ספק את נמצאת במצוקה גדולה, קשה מאד. אין לאף אחד את הזכות לפגוע בך, לא נפשית, ובוודאי לא פיזית. אסור למנוע ממך אוכל או מצרכים בסיסיים נוספים, אסור לדחוף לך אצבעות ולגעת בך אם אינך רוצה בזה, אסור!! פשוט א-ס-ו-ר!!!!!!! בני משפחתך נוהגים בצורה שמזיקה לך ופוגעת בך, ונראה שאת מודעת לכך שהם עושים עבירה. אינני עסוקה כעת בהיבט המשפטי של מצבך, אלא אני פשוט דואגת לך. עלייך לפנות באופן מיידי לאחד מהמקומות הבאים: אל"י, על"ם, מרכזי "הפוך על הפוך", לשכת הרווחה המקומית או יועצת בית הספר. אני מאמינה שברגע שתוכלי לשתף את אחד מהמקורות הללו במה שעובר עלייך, הם יידעו לנקוט בהליכים הדרושים על מנת שתוכלי לשוב ולחיות יותר ברוגע ובביטחה. אם את מעוניינת לדעת מהם המקומות שהמלצתי לך עליהם, ואיך ניתן להגיע אליהם, תוכלי למצוא את הכל באתר של סה"ר, תחת הכותרת "כתובות". כתובת האתר של סה"ר הינה: www. sahar.org.il אני מקווה שתפני לאחת מהמקומות ושיוכלו לעזור לך במהרה. ומאחלת לך....רק חיים שקטים ורגועים, כמו שמגיע לך!!! אם תוכלי ותירצי....אשמח אם תחזרי לעדכן... בהצלחה, טלי

היי יש לי הפרעות אכילה איך יעזרו לי בזה בלי ידיעה מההורים?

אפשר לשאול בת כמה את?

15 וחצי וכמה חודשיים למה?):

האם את מוכנה לפרט באיזו הפרעת אכילה מדובר ?

נועה- אבל הקופת חולים משלמת את זה לא? אילן- אני כל הזמן חושבת מה אני אוכל אחר כך ומה קודם זה מה שמעסיק ואתי כל הזמן עם אכלתי משהו קטן פרור אפילו שאמרו לי שהוא משמין אני מסוגלת לחשוב להתאבד אני לא יוצאת למביות כדי שאני לא ישמין שם והתגע מהמאכלים אני נישארת בבית לעשות כפיפות בטן אני 99% מול המראה ומקטרת שאני שמנה.

טלי שלום! הייתי מעונינת לדעת היכן אפשר למצוא מטפל/ת בתרפיה באמצעות ארגז החול באזור אשדוד-רחובות והסביבה הקרובה. בברכה, תמר.

תמר שלום רב, לצערי אינני מכיר מטפלים בחול באזור זה. אולם את יכולה לקבל מידע מהימן באיגוד יה"ת, זהו האגוד המקצועי של המטפלים באומנויות. את הטלפון תוכלי בוודאי להשיג דרך בזק, וכשתפני ליה"ת, הסבירי להם בדיוק מה את מח]שת, ואני מאמינה שהם ידעו לתת לך מידע מעודכן. בהצלחה, טלי

אני בת 37. לפני כשנתיים, עקב אסון במשפחה, נכנסתי לדיכאון. עד היום אני מטופלת בתרופות ובשיחות אצל פסיכולוגית. מצבי טוב. אני מרגישה צורך לעסוק בפיסול כלשהו, כלומר, יותר בהתעסקות בחומר, דבר שנראה לי מאד מרגיע. לאן עלי לפנות ומה לעשות? יש רעיון?

שירית שלום רב, ראשית, הרצון להתחבר לסוג של אומנות כדרך נוספת להתמודד עם קשייך הנפשיים, הוא רעיון שעשוי להיות לך מהנה ומועיל. שנית, לא ברור לי משאלתך, האם את מעוניינת בחוג של פיסול (חוג רגיל) או טיפול באומנויות שיתמקד בפיסול... אז למה התכוונת? בברכה, טלי

זו בדיוק השאלה שלי אליך, האם כדאי לי ללכת לטיפול בפיסול או במשהו דומה או שאני יכולה להסתפק בחוג רגיל. או אולי כדאי לנסות ואז לדעת?

אני בת 23,לפני שחרור[ קצינת ת"ש בקבע]. אני מעוניינת ללמוד באונברסיטה בשנה הקרובה,ציוני הבגרות והפסיכומטרי שלי גבוהים. אני מאוד מעוניינת ללמוד מקצוע טיפולי,לטפל ולעזור לאנשים. אני מתלבטת בין עבודה סוצילית לפסיכולוגיה. מבחינה טיפולית מה ההבדל בין עבודת העו"ס לעבודת הפסיכולוג? בברכה גלית

גלית שלום רב, פסיכולוג לומד לעומקם של תיאוריות שונות, ולומד גם את כל תורת המבחנים הפסיכולוגיים כך שיהיה באפשרותו לערוך איבחונים פסיכולוגיים מקיפים. עובד סוציאלי לומד פחות תיאוריות פרטניות, ויש יותר עירוב של לימודי גישות משפחתיות, קבוצתיות וקהילתיות. הפסיכולוג נוטה לראות את האדם ביצור פרטני אישי בתוך מכלול הטיפול, ואילו עובד סוציאלי סביר להניח שישים לב גם למאפיינים רחבים יותר, בזמן הטיפול באדם. כל מה שכתבתי עד כה, אינו מייצג את כ-ל העובדים הסוציאליים לעומת כל הפסיכולוגים, אלא משהו שאני מזהה כיום בשטח, בצורה די ברורה. ברור שיש יוצאים מן הכלל משני התחומים, המשלבים גישות ותיאוריות שונות. מבחינת הלימודים: פסיכולוג קליני - עליו לעבור תהליך הכשרה ולימודים ארוך למדיי (בדר"כ זה לוקח כחמש-שש שנים, כיון שחייבים לעשות גם תואר שני על מנת שתוכלי להיות מטפלת). עובד סוציאלי - יכול להתחיל לעבוד כבר עם סיום התואר הראשון. כדי להיות עובד סוציאלי קליני - יש להשלים תואר שני במשך כשנתיים, ואז בדרך כלל רוב המטפלים, הן הפסיכולוגים והן העובדים הסוציאליים נפגשים בביה"ס לפסיכותרפיה (אפשר להגיע לשם אחרי תואר שני טיפולי בדר"כ), ולמעשה יוצאים עם נתונים דומים. את מוזמנת לשאול גם את ד"ר קפלן, הפסיכולוג את אותה השאלה...ולשמוע את תשובתו... ייתכן והסתכלותו שונה לגבי העניין, וחשוב שיהיו לך מגוון דעות ורשמים. חג שמח ובהצלחה, טלי

שלום יש לי שאלה אני עובדת עם ציבור חולי הנפש כבר 3 שנים ואני רוצה ללמוד עבודה סוצילית איך אני מתקבלת ואיפה אגב אני כמעט בת 50 תודה מראש

אני משתתף בחוג לתיאטרון , אני עברתי הלם -קרב וכל פעם שאנחנו מתקרבים לכאב ולרגש חזק אני חש שאני מתפרק . נשאר בדיכאון עד לשבוע לאחר מכן . אני חש שמה שנעשה בחוג לפעמים תורם לשיפור בהרגשתי ולפעמים נוגע בנימים הרגישים של הטראומה . איך להתייחס לנושא ? בידידות אלן

אלן שלום רב, לא ברור לי מהו חוג התיאטרון שאתה משתתף בו, האם זה תיאטרון קהילתי, טיפול בדרמה, סתם חוג עם כל מיני אנשים זרים? זה חשוב לדעת, כיון שיש שוני מהותי בין סוגי החוגים השונים. בכל מקרה, באופן עקרוני, אני חושבת שחשוב שיהיה לך מקום שבו תוכל לעבד את החוויות שאתה עובר במסגרת החוג, בין אם זה מטפל פרטני, או בין אם זה תהליך שיש לכם בתוך הקבוצה עצמה בתום הפעילות...מעין שיתוף. לא כדאי להישאר עם הדברים בינך לבין עצמך... בברכה, טלי

בני לוקה בתסמונת "טורט" ובעקבות בעיות התנהגותיות רבות הומלץ בין היתר על ריפוי באומנות, יש לו קושי בהצבת גבולות, לפעמים די קשה לו להפריד בין דמיון ומציאות , לאחרונה בני מסרב ללכת לטיפול בטענה שמשעמם לו,ושלא כייף לו דבר שבהתחלה מאד אהב. שאלתי היא: למה (לאילו בעיות) ריפוי באומנות עוזר, ואם הומלץ איך לשכנע את הילד לחזור לטיפול- אני לא מעוניינת שהוא יפסיק אם זה מה שהוא צריך.

תיקי שלום רב, ריפוי באומנויות באופן עקרוני מתאים כמעט לכל אחד. לגבי בנך וחוסר העניין שלו בטיפול...אני חושבת שהכי טוב הוא לדבר עם המטפלת שלו...ולשמוע את דעתה בנושא... שיהיה בהצלחה, טלי

היי אני יכול במקרה הזה להמליץ לך על מטפלת שהייתי מרוצה מהטיפול שלה בתור אחד שבנו מטופל .אוכל לעזור בשמחה במידה ותרצי היא מאזור ת"א ואם את מעונינת אשמח להפנות . גדי

איך משתלבים בעבודה בתחום מאוחר יותר? ההתלבטות שלי היא: האם לעזוב מקום עבודה וחיים מאוד יציבים וכלכלית רווחיים לטובת משהו שאני אוהבת?

ליאת בוקר טוב, לגבי שיטת אלבאום, אני מכירה אותה באופן שיטחי, כך שאינני יכולה להמליץ על כן או לא. מה שברור הוא שזו שיטה מוכרת, שעובדים איתה במקומות לא מעטים. לגבי ההתלבטות שלך....לצערי התשובה מצויה אצלך. זוהי אכן לא החלטה קלה, אך איכשהו מהדבריך שלך, יש לי התחושה שאת במין פרשת דרכים, וצומת של החלטות שונות ומגוונות... ותחום הלימודים והעיסוק הוא אחד מההחלטות הללו.. בהצלחה, טלי

אני מחפשת קבוצת תמיכה או מסגרת דומה טיפולים לאנשים שעברו חוויות של אלימות פיסית כלפיהם בנוסף להתעללות נפשית באיזור ירושלים. תודה

מיטל בוקר טוב, אני מציעה לפנות למרכז לבריאות הנפש שבאזור שלך, ולברר איתם אודות קיום קבוצות שכאלו. אינני מכירה קבוצות פרטיות בסגנון זה באזור ירושלים (אבל אני לא מהאזור....כך שאם אני לא מכירה, זה לא אומר שאין...) יום טוב, טלי

אני מאוד רוצה ללמוד טיפול באומנות לתואר שני. איפה עושים את זה?(איפה מומלץ),האם יש בזה עבודה בכלל?ואם מישהו שמטפל/מטופל יוכל קצת לספר לי על התחום... אני ממש מיואשת כי לא מצאתי כלום באינטרנט...תודה רבה

אביבה שלום רב, ראי קישור לתשובה שכתבתי לא מזמן. באם נותרו לך שאלות, את מוזמנת לשאול... http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=419&i=14&t=6 שבת שלום, טלי

טלי שלום, אשמח אם תוכלי לתת לי מידע ו/או קישור כהמשך לאותה שאלת לימודים בנושא זה בצפון הארץ. תודה יעל

שלום טלי, אני עובדת סוציאלית ביחידה לנערה. אחת הנערות שלי אובחנה כבעלת חרדה חברתית, ע"י פסיכיאטרית. הומלץ שתקבל טיפול תרופתי וכן שתמשיך בשיחות איתי. הבנתי מהפסיכיאטרית שהטיפול המומלץ הוא קוגניטיבי - התנהגותי ספציפי לחרדה. 1. האם יש חומר בעברית על הנושא? 2. במידה ואיני מיומנת לטפל דווקא בכלי זה, האם יש לך רעיונות אחרים?(מדובר בשרותי רווחה ולנערה אין משאבים לטפול כספי). 3. הקשר עם הנערה מצוין,וכרגע מגיעה לשיחות פעמים בשבוע. בתודה, סמדר

סמדר שלום רב, אני ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום בראשותו של ד"ר קפלן, כיון שהוא מומחה בעניין טיפול בחרדה. הכח טוב לקבל מידע מ"המקורות" :) שבת שלום, טלי פרידמן

שלום לכולם אני עוסקת באומנות מאז שאני מכירה את עצמי, אך רק לאחרונה אזרתי אומץ ויצאתי ללימודים מוסמכים. סיימתי מורה מוסמכת באומנות וכרגע ממשיכה לבכירה. לומר את האמת, לעולם לא אפסיק ללמוד, זה כל כך טוב, ותרפיה לנשמה במיוחד שיש פירגון מכל התלמידים. למדתי כל נושא באומנות (כמעט הכל). ואני יוצרת בבית הרבה. במיוחד בפיסול בחומר, אם יש אנשים שעוסקים בתחום, אשמח לשוחח עמם בכייף.

הי הלנה, אני סטודנטית שנה ג' בתולדות האומנות ואני מעוניינת ללמוד טיפול באומנות לתואר מתקדם יש לך אולי מידע בנושא?אני אשמח לשמוע אני רוצה להרשם בקרוב...תודה

היי אביבה אני היום בת 47, לכן להמשיך לתואר אין באפשרותי, כי כדי להיות מטפלת באומנות צריך תואר שני ואני יודעת זאת כי כאשר ביקרנו במלכישוע(כפר לניגמלי על הרי הגלבוע) פגשתי שם את המורה לאומנות וזה מה שהיא אמרה לנו. הלוואי והייתי יכולה לעשות זאת כי היום יש בתוכי הרבה להעניק לאחרים, אבל למדתי שנתיים חינוך טיפולי בחומר וזה לא ברמה אקדמאית, זה טוב לבעיות חריגות קלות. מקווה שאצליח לייצור קבוצה ולנסות איך זה עובד. אשמח לשוחח אתך כל הזמן יום טוב

הלנה שלום רב, דבריך מרגשים עד מאד. השימוש באומנות אכן עשוי לשמש פתח לתרפיה עצמית או מיקצועית, וצוהר בינינו לבין עצמנו...כמין גשר אל הפנימיות שלנו. יישר כוח! ושיהיה בהצלחה, טלי

טלי הרבה תודה ובמיוחד לזה שאת מתיחסת להתכתבות בפורום גם אם לא פונים אליך ישירות. אין הרבה אנשים כמוך, ולפעמים הדברים הקטנים הללו עושים הרבה לנפש. ושוב תודה, אשמח להעלות דברים בכל מני דברים ותמיד אדע שיש מי שיתיחס לדברי. הלנה

זוכרת אותי זאת הילדה בולמית..... בכל מקרה נורא התגעגעתי לדבר איתך סתם רציתי להגיד שאני די בסדר היה יכול להיות יותר טוב... רציתי לשאול אותך יש קבוצת תמיכה לבולמיות באיזור חיפה והקריות?

בל יקרה, אני שמחה לשמוע ממך (יותר נכון לקרוא) , ועל אף שאינני יודעת מה מצבך כיום, עצם החיפוש שלך אחר קבוצות תמיכה...זה כבר מעיד על תהליכים טובים. אני אברר לך, ואחזור עם תשובה, טוב? וחוץ מזה...איך את? טלי

אני די בסדר... לא הקאתי כבר שבועיים עוד מעט... אני אוכלת די לפי תפריט... עכשיו אני די עצבנית ועצובה כי הייתי צריכה לנסוע היום למיונים לצבא ורציתי אבל לא יכלתי כי יש לי הדרכה בעבודה וגם שיעור עם המורה שלי מה כל כך ציפיתי לו כי אני אוהבת את המורה שלי מאודדדדדדדד, אבל עכשיו היא התקשרה וביטלה את השיעור אז אני קצת עצובה ונורא מדאיג אותי שאני לא יודעת מה אני הוכלת להיות בצבא.... אבל אני יהיה בסדר... עכשיו אני בתקופה של המגנים והבגרויות זו תקופה קצת לחוצה וגם המטפל שלי בחו,ל וחוזר רק מחר והרבה זמן לא היה לי טיפול.... וכן כן אני עדיין על פרוזאק.... וזה מעצבן אותי כי זה גורם לי לא להרגיש כלוםםםםםםםם טוב אני יפסיק לכתוב כי בטח נמאס לך לקורא ממני שאוהבת בל

מיקצועית, עונה תמיד, יודעת מה היא אומרת

אני סטודנטית למדעי התנהגות וחושבת על המשך לימודים הקשורים בתרפיה באמנות, במיוחד בתחום של אומנויות פלסטיות כמו פיסול. הייתי שמחה לשמוע ממך האם יש ביקוש למטפלים בתחום זה, ואם כן באלו מסגרות? האם יש ביקוש למטפלים בבתי ספר או בתי חולים, או קופות חולים או באופן פרטי? אני חושבת שהתחום מתאים לי מכיון שאני מאד אוהבת אומנות , אבל כמובן מפחדת להשקיע 6 שנים בלימודים וא"חכ לגלות שאין מה לעשות איתם. המון המון תודה.

שלום נגה. אני מטפלת באמנות ואני יכולה להעיד שלא קל למצוא עבודה בתחום שגם שכרה בצידה. יש עדיין המון חוסר ידע בקשר לטיפול באומנויות גם בתוך מוסדות ציבוריים שבהם טיפול באומנויות מתקיים מזה שנים והמקצוע עדיין בחיתוליו. אפשר למצוא עבודה בכל המקומות שציינת, אבל זהו אחד התחומים כמו פסיכולוגיה שהלמידה האמיתית מתחילה מיום סיום הלימודים ולמשך כל החיים. בכל מקרה אני ממליצה לך באם תחליטי ללמוד ללכת לתוכניות אשר התואר שלהם מוכר. ותבררי מראש על נסיעות לחו"ל במסגרת הלימודים כי זה יוצא מאד יקר. בהצלחה.

נגה שלום, אני מסכימה עם דבריה של דורה, ואין לי להוסיף עליהם. מצב שוק העבודה אינו במיטבו, אבל לדעתי ניתן לומר זאת על כלל המקצועות, ולאו דווקא על טיפול באומנויות. ועוד דבר...מדוע המחשבה על 6 שנים? הלימודים נמשכים סה"כ 3 שנים...? בכל מקרה, שיהיה בהצלחה טלי

אני מנסה להתאושש מטראומה. טיפןל פסיכולוגי לא הועיל. חשבתי לנות תרפיה באמנות. האם ידוע לכם על מטפלים באיזור ר"ג גבעתיים, המלצות, מחירים וכו'

שלום רב, האם את/ה מעוניין/נת בטיפול פרטי או ציבורי? מטפלת או מטפלת? ומדוע חשבת על טיפול באומנויות דווקא? בברכה, טלי

ליעל, את יכולה להתקשר לדוא"ל של ריפוי בעיסוק במרכז השיקום בתל השומר ולהשאיר פרטים כדי שיצרו אתך קשר - [email protected]

שלום, שאלותיה של יעל היו רלוונטיות להמשך הבירור לגבי סוג הטיפול בו את מעוניינת, המטפל וכו'... אם את מעוניינת, את יכולה לשלוח לי אימייל עם הפרטים הרלוונטיים... שבת שלום, טלי

אני לא יודעת בקשר לטיפול פרטי או ציבורי. פשוט ראיתי שהטיפול הפסיכולוגי הקונבנציונלי לא מועיל לי (קרה לי אסון לפני 4 שנים ואני לא מצליחה למצוא טעם בחיים מאז) ואני די טובה בציור, כך שחשבתי "לצוד שתי ציפורים במכה אחת" - לקבל סעד נפשי ולטפח את היצירתיות שלי

רצית לומר או לשאול עוד משהו? רצוי שתפרט/י... :)) טלי

שלום למנהלת הפורום! אני סובלת מבולמיה. אבקש ממך מאד, אם תוכלי, שתמליצי לי על קישורים שמסבירים על בולמיה. אם אפשר, לאתרים יותר מפורטים, שיש בהם חומר יותר מפורט, רציני. אני מצאתי אתרים עם מאמרים קצרצרים. תודה רבה. עמיליה

עמיליה שלום רב, התקצירים הם בעיקר באנגלית, ומדובר במאמרים מקצועיים מ-Medline ו-PsychInfo. אם ברצונך לקבל מושג כללי אודות ההפרעה, ישנם מספר ספרים בעברית הכוללים מידע בסיסי אודות הפרעות אכילה. מצ"ב הקישורים: AN: 2002-10297-001 DT: Journal-Article TI: Integrative time-limited group therapy for bulimia nervosa. AU: Riess,-Helen SO: International-Journal-of-Group-Psychotherapy. 2002 Jan; Vol 52(1): 1-26. PB: US: Guilford Publications. IS: 0020-7284 PY: 2002 AB: This article presents an integrative group therapy model for the treatment of bulimia nervosa (BN) and describes the 12-session format, incorporating components of cognitive-behavioral therapy (CBT), psychoeducation, interpersonal therapy (IPT), and relational therapy (RT), in detail. Previous reports have found CBT, IPT, and RT to be effective approaches for BN when used separately. The integrative approach may have the advantage of achieving symptom reduction by two different mediating mechanisms, those that directly affect eating behaviors and those that address the interpersonal and relational context in which the disordered eating has developed. The group approach makes use of the peer group in providing new opportunities for self-exploration and self-correction. One advantage of an integrative model is patients' exposure to several different treatment modalities from which they can identify specific approaches that are most helpful to their recovery. This identification is valuable in directing future treatment, if needed. Pilot data for this approach (36 women Ss, aged 21-40 yrs) are presented. (PsycINFO Database Record (c) 2002 APA, all rights reserved) *LHM: Available in other libraries in Israel View Complete Record DT: Journal-Article TI: Shame and severity of bulimic symptoms. AU: Hayaki,-Jumi; Friedman,-Michael-A; Brownell,-Kelly-D SO: Eating-Behaviors. 2002 Spr; Vol 3(1): 73-83. PB: US: Elsevier Science. IS: 1471-0153 PY: 2002 AB: Initial research suggests that self-conscious affect such as shame may perpetuate bulimic symptom among individuals suffering from bulimia nervosa (BN). This investigation reports findings from two studies that examine the relation of shame to bulimic symptoms. In the first study, the relation of shame to bulimic symptoms was examined among 137 female college undergraduates. Shame accounted for a significant portion of variance in bulimic symptoms after controlling for age, weigh status, guilt, and depressed mood. A second study examined the severity of shame in 30 bulimic patients compared to 28 eating-disordered patients with subclinical symptoms. Although patients with more severe bulimic symptoms exhibited higher levels of shame, this relation was not independent of the shared relation with depression and guilt. Findings are discussed in terms of the role of shame in bulimic symptoms. (PsycINFO Database Record (c) 2002 APA, all rights reserved) *LHM: This journal is available in the Union Catalog of Bar-Ilan Libraries. For details click on: Library Catalog Available in other libraries in Israel View Complete Record DT: Journal-Article TI: Perfectionism, body dissatisfaction, and self-esteem: An interactive model of bulimic symptom development. AU: Vohs,-Kathleen-D; Voelz,-Zachary-R; Pettit,-Jeremy-W; Bardone,-Anna-M; Katz,-Jennifer; Abramson,-Lyn-Y; Heatherton,-Todd-F; Joiner,-Thomas-E Jr SO: Journal-of-Social-and-Clinical-Psychology. 2001 Win; Vol 20(4): 476-497. PB: US: Guilford Publications. IS: 0736-7236 PY: 2001 AB: The hypothesis that perfectionism, body dissatisfaction, and self-esteem interact to predict bulimic symptom development was tested. This study replicates and extends previous findings (K. D. Vohs et al, 1999) demonstrating that the joint operation of perfectionism, perceived overweight status, and low self-esteem accounts, at least in part, for bulimic symptom development. 70 female college students completed the Beck Depression Inventory, the Beck Anxiety Inventory, and the Eating Disorders Inventory. Within the context of a longitudinal design, the current study, which used different measurement approaches and operationalizations than Vohs and colleagues, provided strong support for the model's ability to predict bulimic symptom development. Moreover, we tested whether the model displayed symptom specificity to bulimic symptoms, as opposed to anxiety and depressive symptoms. Although we found support for the model's specificity with regard to anxiety symptoms, development of depressive symptoms was also predicted by the model. Our findings refine the role of social psychological variables, such as perfectionism and self-esteem, in predicting bulimic symptoms and concomitant conditions. (PsycINFO Database Record (c) 2002 APA, all rights reserved) *LHM: This journal is available in the Union Catalog of Bar-Ilan Libraries. For details click on: Library Catalog Available in other libraries in Israel View Complete Record DT: Journal-Article TI: Anger and personality in eating disorders. AU: Fassino,-Secondo; Daga,-Giovanni-Abbate; Piero,-Andrea; Leombruni,-Paolo; Rovera,-Giovanni-Giacomo SO: Journal-of-Psychosomatic-Research. 2001 Dec; Vol 51(6): 757-764. PB: US: Elsevier Science. IS: 0022-3999 PY: 2001 AB: This study was designed to examine how anger, temperament and character profiles differ across subtypes of eating disorders (EDs) in comparison to healthy controls and to analyze the relationship between anger expression, eating attitudes and personality dimensions. 135 outpatients (aged 17-32 yrs) participated in the study. 50 Ss suffered from anorexia nervosa restrictor type (AN-R), 40 Ss suffered from anorexia nervosa binge/purging (AN-BP), 45 suffered from bulimia nervosa (BN), and 50 control Ss were recruited and administered State-Trait Anger Expression Inventory (STAXI), Temperament and Character Inventory (TCI) and Eating Disorder Inventory II (EDT-II). STAXI showed greater levels of anger in patients with BN than in those with AN. TCI showed different personality profiles, in accordance with previous studies. Correlations were found between the management of anger feelings and psychological and personality traits typical of patients with EDs. (PsycINFO Database Record (c) 2002 APA, all rights reserved) *LHM: This journal is available in the Union Catalog of Bar-Ilan Libraries. For details click on: Library Catalog Available in other libraries in Israel View Complete Record DT: Dissertation-Abstract TI: Friendship relations, bulimic symptomatology, and body esteem in a non-clinic sample of high school girls. AU: Henderson,-Katherine-A SO: Dissertation-Abstracts-International:-Section-B:-The-Sciences-and-Engineering. 2001 Oct; Vol 62(4-B): 2059. IS: 0419-4217 PY: 2001 UM: AAINQ59140 AB: The present research investigated, with two studies, the processes of friendship associated with bulimic symptomatology and body esteem in a sample of adolescent girls. Female adolescents from Grade 10 to 12 were recruited. In Study 1, adolescents and their friends completed (1) the Bulimia Test-Revised (Thelen, Farmer, Wonderlich, & Smith, 1991), (2) a Friendship Network Questionnaire, (3) a Perceived Friendship Group Attitudes Questionnaire, (4) height and weight self-report, and (5) the Body Esteem Scale for Adolescents and Adults (Mendelson, White, & Mendelson, 1997). The results for Study 1 indicate that having or not having a friend and the size of the friendship network are not related to the level of an adolescent's bulimic symptomatology or body esteem. However, the results do demonstrate the homophily of bulimic symptomatology and two dimensions of body esteem within adolescent girls' friendship groups. The results of regression analyses indicate that (a) an individual adolescent's body esteem weight and appearance are predicted by her perceptions of her friendship group; (b) an individual adolescent's body esteem attribution is predicted by the self-reported body esteem attribution of her friends; and (c) bulimic symptomatology is predicted by both the self-reported thoughts and behaviors of close friends and an adolescent's perceptions of her friendship group. In Study 2, adolescents with high and low bulimic symptomatology and a reciprocated close friend participated in a videotaped interaction session from which the interpersonal processes were micro- and globally-coded and each completed the Network of Relationships Inventory (Furman & Buhrmester, 1985). The results demonstrate that adolescents with high bulimic symptomatology express less conflict, demonstrate less engagement, and use more self-disclosure in their relationships with close friends than adolescents with low bulimic symptomatology. The findings demonstrate that friendship relations are related to bulimic symptomatology and body esteem and support the hypotheses that peer modeling and peer influence are moderator and mediator variables in the development of eating disorders. The results suggest that friendship groups and close friendships do not provide a protective or compensatory influence on body esteem or bulimic symptomatology in female adolescents. These findings have important implications for prevention, treatment and future research. (PsycINFO Database Record (c) 2002 APA, all rights reserved) *LHM: Available in other libraries in Israel DT: Journal-Article TI: Negative feelings and the desire to eat in bulimia nervosa. AU: Alpers,-Georg-W; Tuschen-Caffier,-Brunna SO: Eating-Behaviors. 2001 Win; Vol 2(4): 339-352. PB: US: Elsevier Science. IS: 1471-0153 PY: 2001 AB: Examined a broad range of negative feelings as possible antecedents of binge eating in bulimia nervosa (BN). Another goal was to explore the connection between negative feelings and the desire to eat as recorded continuously during 2 consecutive days. This is the first study comparing data from BN patients with a relevant clinical control group. 40 female BN patients (aged 17-42 yrs), 40 female panic disorder (PD) patients (aged 18-54 yrs), and 40 healthy women (aged 18-40 yrs) continuously recorded their feelings and the desire to eat while in their natural environment. Both patient groups reported more negative feelings than the healthy controls. BN patients had higher within-subject correlations between most negative feeling and the desire to eat than the 2 control groups. BN patients rated most feelings more negatively in the hour prior to binge eating than during the rest of the day. BN patients' general mood state worsened after binge eating but returned to prebinge levels after purging. The study provides additional evidence that unspecific negative feelings play an important role in the context of binge-eating behavior in BN. (PsycINFO Database Record (c) 2002 APA, all rights reserved) *LHM: This journal is available in the Union Catalog of Bar-Ilan Libraries. For details click on: Library Catalog Available in other libraries in Israel View Complete Record טוב...זהו לבינתיים, בהמשך אני אצרף גם קישורים לאתרים שישי להם נגיעה לנושא. בברכה, טלי

אני יכולה להסביר לך על הכל אני בולמית כבר 7 שנים.. בת כמה את? אני ישמח להכיר אותך ויש לי כתובות לאתרים אח"כ אני ינסה לצרף אותם

לטלי האם תוכלי להמליץ לי על מטפל טוב באזור תל-אביב בתודה דניאל

דניאל שלום רב, מטעמי פרטיות ופרסום שאינו במקומו, אני אעדיף להמליץ לך דרך המייל. אתה מוזמן לשלוח לי את בקשתך למייל. בברכה, טלי

אני רוצה לספר על מצוקת הדיור אצל חולי OCD. בחורה צעירה עם הפרעת OCD הסתכסכה עם הוריה על רקע סימפטומי ה-OCD ונאלצה לעזוב את ביתה. כבר כמה ימים שהיא ללא קורת גג וכל יום היא צריכה לחפש איפוא לישון. בחורה אחרת עם אותה הפרעה, גרה בבית הוריה אך אינה מקבלת את היחס וההבנה שהיא כל כך זקוקה להם, וחיה במצב מאוד מדכא ואינה יודעת היכן למצוא מעט רווחה. מישהו אחר שבשל אותה הפרעה אינו רוצה לגור עם אנשים "רגילים" כי יצטרך להסתיר מהם את סימפטומי ה-OCD ועם נפגעי נפש מסוגים אחרים אינו יכול לגור כי הם פוחדים שהוא יתפוס כל היום את המקלחת. הוא מתארח אצל ידידה אבל מרגיש מאוד מאוד לא נוח, בגלל שהוא מרגיש כמו "שפוט" שלה, כי הוא גר אצלה על בסיס של אירוח ולא על בסיס של זכויות מלאות, וזה נותן לו הרגשה מאוד מאוד זיפתית. יש עוד מקרים שידועים לי הקשורים למצוקת הדיור אצל חולי OCD הנובעים ישירות ממחלה זו. מצד אחד הם מתקשים לגור עם ההורים, ומצד שני, לחולי OCD יש "מנטליות" אישית שונה מאוד מזו של נפגעי הנפש "הקלאסיים" ולכן גם אינם מוצאים עצמם משתלבים במסגרות הדיור המיועדות לנפגעי נפש. אמנם הרחבתי עם הרבה דוגמאות, אך הסיפור הראשון על הבחורה שכרגע היא ללא קורת גג בגלל סכסוך עם הוריה, זה דורש פתרון דחוף ומיידי. א. מה היית מציעה לאותה בחורה לעשות? ב. מה אפשר להציע "בגדול" לחולי OCD המתקשים לגור עם ההורים, אך גם אינם מתאימים למגורים במסגרות המיועדות לנפגעי נפש? על עצמי: אני פעיל זה מס' שנים באופן לא פורמלי למענם של חולי OCD, ונתקל רבות במצוקות הייחודיות לחולי OCD, הדורשות גם כן פתרונות ייחודיים. תודה, רועי

שלום רב רועי, אכן זו אינה הפעם הראשונה שאני שומעת אודות מצוקות הדיור של בעלי הפרעה של OCD, אולם אלא מביניהם שהתעקשו ונלחמו ככל הידוע לי קיבלו פתרון של משרד הבריאות (דיור מוגן) או מאידך דירת לווין. לגבי הבחורה הספציפית, לדעתי עליה לפנות לעובדת הרווחה שמטפלת בה בלשכת הרווחה האזורית (וכולי תקווה שאכן יש כזו), לשטוח בפניה את המצב ולבקש פתרון, אפילו זמני. כמובן שיש מקומות כמו "בית השאנטי" בת"א, אבל אני לא בטוחה שלמקרה הזה זה פתרון נכון. לסיכום, יש לערב איש מקצוע מהמגזר הציבורי כך שיוכל לערב את כל המערכות הציבוריות הדרושות (רווחה, בריאות, שיכון) לצורך סיוע מהיר ויעיל לבחורה. בברכה, טלי פרידמן

טלי יקרה --שלום ובהצלחה, שמחה לפוגשך כאן , ואני יודעת שכל מי שמכירך יודע שהוא הידיים הכי טובות . בקשר לבני ,,הוא עדיין ממשיך אצל הפסיכו' שהימלצת בבהצלחה רבה .ואני תמיד אוקיר לך תודה על כך. בקשר אלי עם כל הרקע הפתאלוגי,,, שממנו אני באה ,האם תוכלי ליעץ לי איך אוכל להתחיל שוב לבטא עצמי בציור ,,? כלומר יש לי תרוצים הגיונים למה לא ,,,מזה כשנה שאני לא עובדת ולמרות זאת אין לי זמן ,עסוקה ומטופלת בבן,, ומוגבלת פיזית בעיפות וכאבים תמידיים.קוראת המון , ומתבטאת בכתב לרב . אך כלי הציור נישארים מיותמים. האם יתכן שאני מפחדת ממה שאני עלולה לגלות באמצעות ציור שאצייר מהדימיון ,אני אף פעם לא ציירתי מהדימיון רק מהעתקת תמונה קטנה לגדולה והעשרתה בהפחת בה חיות וממשיות ,,,כמו נוף ופנים.( גם על בקבוקי זכוכית ) אני יודעת שאני צריכה לנסות לראות מה יצא לי ,,על ידי לקיחת עיפרון ודף . אך גם זה מפחיד אותי ,,זה לא רק שאין לי מוזה ,,זה הביטחון בכישרון שאבד לי.(אני מסתכלת בציורים שממלאים את הבית שהם פרי ידי בנוסטלגיה ,ולא מאמינה שאני יצרתי אותם פעם רק לפני שנתיים שלוש. מהו הדבר שעוצר מבעדי ליצור ציור או משהו יפה אחר .(מאפה באים הספקנות והביקורת הפנימית הזו כשאני יודעת שאני דיי אוהבת את יצירותיי) ומאידך לכתוב ביומן או אפילו כאן בפומבי לא עוצר? האם הרגשות הפנימיות שלי בילדות המוקדמת ממאנות לצאת למקום לא בטוח שבו אני נימצאת כרגע. כלומר אני עוד לא מוכנה נפשית להיתחבר איתם .? למה ראשי אטום ..אין פתחיות או זרימה, רוצה להתחיל אך לא יכולה. מודה לך מראש טלי,, שלך ויוי.

ויוי יקרה, ראשית, אני שמחה מאד לשמוע לגבי בנך. הלוואי והשיפור רק ילך וימשיך, ילך ויעמיק. ולגביך: ציור, כתיבה וכל דומיהם אלו דרכים יצירתיות שמסייעות לנו לא פעם להוציא תכנים פנימיים, בין אם קשים, כואבים או דווקא שמחים ואופטימיים. יש תקופות בהם הוצאת התכנים הללו היא קשה יותר, ואפשר לחשוב על הרבה סיבות: בין עם עומס ועייפות פיסיים, ובין אם חסימה ריגשית כזו או אחרת. אם בכל זאת היית רוצה לנסות להתחבר חזרה לחלקים היצירתיים, ואת חוששת לעשות זאת לבד, הייתי ממליצה לך ללכת לאו דווקא לטיפול באומנויות (אם כי זו גם אפשרות) אלא לחוג ציור, כזה שנותן לכל תלמיד ללכת בקצב שלו, זה יכול לתת לך את המסגרת המגנה של השיעור...בזמן שאת חוזרת ופותחת את תיבות הצבע הפנימיות שבתוכך. טיפול באומנויות יכול להיות כאמור גם אפשרות, אולם כאן המטרה תיהיה באופן גלוי התמודדות עם הקשיים, ודווקא התמודדות גלויה שכזו, עלולה לחסום אותך יותר. אבל לא בהכרח. בכל אופן, שיהיה לך המון המון בהצלחה, לך ולבנך, ואל תשכחי לבוא מדיי פעם לעדכן ולספר. חיזקי ואימצי, טלי

היי טלי , תודה לך, על תשובתך,, אני חושבת שהאפשרות של טיפול באומנות בצורה גלויה ,היא עדיפה , ויכולה דווקא לגרום לי להבין ולדעת יותר על עצמי וכן לרצות לשתף פעולה בקשר הזה . כך שעל ידי פתיחת עצמי בטיפול אתפוס כמה ציפורים במכה. בקשר שיש לי אם המטפלת שלי (מטעם משרד הרווחה) לא זז דבר כבר שנה. אפה אפשר למצא מטפלים כאלה ,,והאם זה טיפול יקר כמו פסיכולו' מבחינת העלות. שלך ויוי

כתיבה אישית ביומן היא שונה מציור. אפילו כאו בפומבי, כשאת מבטאת משהו פנימי משלך, את עושה זאת בידיעה שאיש לא יודע מי את והמשיבים לך אינם יכולים לקשר בין מה שכתבת לבין דמותך המציאותית. הלא וירטואלית. כתיבה ביומן אישי היא אף יותר אנונימית מכך, כיוון שאת בוודאי לא מאפשרת לאיש להציץ בו או שהקוראים נבחרים בקפדנות יתרה, אם בכלל... ציור ופיסול קיבלו תדמית של מוצגים לראווה. את מספרת על יצירות שתלית בביתך וגלויות לעין, לא מאמינה שאת יצרת אותן. יש אצלך משמעות להישגים. כשבא לך לתת דרור לרגשות ולמחשבות ולבא אותם בציור או פיסול את עדיין מחוברת למה שאת מכירה, לדפוסי היצירה המקובלים (הגדלה, העתקה, צללים וכו'). זה קורה לי גם בתקופות קשות יותר. אני מפסיקה לצייר ועוברת לכתוב, כי באיזור הזה אני פחות פרפקציוניסטית כלפי עצמי וזה דורש ממני פחות כוחות, סתם הבעתי את דעתי

היי ושלום לך תודה לך על ההתיחסות , את בהחלט צודקת באופן הנקודתי הזה של המחשבה , היתי צריכה לקרא את מה שכתבת כדי להעלות את זה למודע שלי. יש משמעות רבה להישיגים ואולי זאת אחת הסיבות ,,, אני תמיד כיניתי כל ציור שהיה מוצלח בעיני (מה שלא מוכנס למגירה)שהיצלחתי להעביר בו את כל מה שרציתי ,, כלידה אמיתית ,,,בהתחלה עם צירים ,כאבי בטן ולבסוף אנחת רווחה שזה ניגמר,,ו,,ההנאה של המוצר המושלם והמוגמר. טוב,,אולי נחחזור לזה פעם. שלך שוב תודה ,,, ויוי

שלום רב בני בן השלוש הובחן לpdd שאלתי היא האם יש סוג של ריפוי באומנות שיכול לעזור? כרגע הוא מטופל פעם בשבוע עם קלינאית תקשורת ומיועד לגן תקשורתי . תודה

מרטין שלום רב, אינני מכירה את המונח PDD. אם תוכל לפרט אודות ההפרעה, אשמח לייעץ. בברכה, טלי פרידמן

אני מתעניינת בלימוד טיפול באומנויות והייתי שמחה לדעת היכן ניתן ללמוד סוג טיפול זה ואילו קריטריונים נדרשים ללימודים

חני שלום רב, ראי קישור לתשובתי לשאלה דומה: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=419&i=14&t=6 במידה ועדיין נותרו לך שאלות, אני אשמח לעמוד לרשותך. בברכה, טלי

תודה, אני אבדוק זאת

Hi Tali good luck with your new forum,let us all play in the sand pit of life.Lisa

THANK YOU DEAR, :)

אני מאחל לפורום החדש בהצלחה . בידידות אלן

תודה :)

טלי יקרה, להגיד בהצלחה..? לא נראה לי שצריך, זאת הרי את.. וברור שתצליחי.. אז די מיותר.. ובכל זאת מחזיקה לך אצבעות בכל אשר תלכי.. אוהבת, אילונה

תודה לך אילונה... :)) מחזיקה לך אצבעות... טלי

גולשים יקרים, עם פתיחת הפורום החדש, אני רוצה לאחל לכולנו הצלחה בפורום, שתיהיה לכולנו גלישה נעימה ומעניינת, תוך שמירה על כללי נימוס וכבוד הדדי. שלכם, טלי

!!!

תודה :)) ויום טוב.

גמני...

שלום טלי אני לומדת שנה שלישית במכללת עמק הירדן מדריכה לאומנות, קיבלתי תעוד ועכשיו ממשיכה לבכירה. אני רוצה לומר לך שקיבלתי חיים חדשים. האומנות חשובה לנפש גם אם אתה לא מוכשר במיוחד. החברות שמתגבשת שם , הפרגון זה דבר מיוחד במינו. בחופשים אני כמו משוגעת רק לחזור. אנו גם לומדים דידקטיקה ופסיכולוגיה, מה שעזר לי מאוד להשתחרר מעט ממשבר נשואי. אני לא חושבת שאפסיק אי פעם ללמוד בעיקר פיסול קרמי. כרגע אני גם מלמדת במתנ"ס חינוך סביבתי ובנית לוגו וסלוגן, נושא שלא למדתי אף פעם, אולם בעקבות לימודים אלו, אפשר הכל. ההנהלה מרוצה מאוד ממני וכן התלמידים. מה שאהבתי בכל לימודי הוא - חינוך טיפולי בחומר - ובזה הייתי רוצה לעסוק. אלא שאין מודעות לכך בבתי ספר וכן תקציבים. הייתי רוצה שתייעצי לי בנידון. תודה מראש הלנה

הלנה שלום רב, אני שמחה לשמוע שאת נהנית בלימודים, והצורה בה את מתארת את התהליך מרגשת ומעידה עד כמה מדובר בתהליך אישי ולא רק "לימודי". לגבי חינוך טיפולי בחומר, לצערי אינני יודעת מה לומר לך, מהסיבה שבעיות תקציבים תמיד גרמו להשתקת פרוייקטים נפלאים, שלא פעם הצליחו מאוחר יותר במסגרות פרטיות. אז או שצריך מרפקים חזקים, ולדעת "לדפוק על הדלתות הנכונות" אי שם אצל קובעי ההחלטות, או פשוט ללכת למקומות פרטיים או לפתוח מקום שכזה בכוחות עצמך. בהצלחה, טלי

היי טלי גאה לפתוח את הפורום הזה... איפה באיזור המרכז ניתן ללמוד תרפיה באומנות? כמה זמן עד שמקבלים תעודה? (ואיזה סוג של תעודה?) מה כוללת תרפיה באומנות?

ליבי שלום רב, אפשר ללמוד תרפיה באומנויות במגוון מקומות: מכללת בית ברל, סמינר הקיבוצים, מכללת דוד ילין השלוחה הישראלית של לסלי קולג' ועוד. ככל הידוע לי רק לסלי קולג' מעניק תואר שני, וכל היתר מעניקים תעודה בסיום הלימודים, אולם ייתכן ואינני מעודכנת בתחום. בתוך המונח "תרפיה באומנויות" נכללים תחומי אומנות רבים: דרמה ותיאטרון, ביבליותרפיה, אומנויות פלסטיות, תנועה, מוסיקה ועוד. בכל מקום לימודים יש התמחויות שונות במספר מתחומי האומנויות, כמו למשל באוניברסיטת בר אילן ניתן ללמוד תואר שני בתרפיה במוסיקה. אולם פרט לתחום זה, אין באונ' בר אילן לימודי תרפיה בתחומי אומנות אחרים. במכללת דוד ילין יש לימודי תרפיה באמצעות בעלי חיים, תחום ייחודי למדיי שאין במרבית מקומות הלימוד של התרפיות השונות. בדרך כלל משך הלימודים כשלוש שנים. לסיכום, במידה ואת שוקלת לימודי תרפיה באומנויות, עליך להחליט על תחום התמחות ומתוך כך להתחיל ולבדוק באילו מן המקומות מלמדים את התחום בו את מעוניינת, איזה סוג לימודים אלו (תואר שני, תעודה וכו') ומהן דרישות הקבלה. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה, טלי

אשמח לשמוע על מקומות פרטיים שבהם אוכל להשתלב כמטפלת בשילוב אמנויות. יש לי שנתיים ניסיון בעבודה במרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער.

אשמח לשמוע על מקומות פרטיים שבהם אוכל להשתלב כמטפלת בשילוב אמנויות. יש לי שנתיים ניסיון בעבודה במרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער.

לטלי שוחחנו בטלפון לאחרונה לפנע שנה ! מתי שוחחת לאחרונה עם אנג'ל ומה שלומה בהצלחה

שאול בוקר טוב, תודה על הברכות. אכן דיברנו די ממזמן, ואני מקווה שאם השתנו אצלך דברים, אזי הם השתנו לטובה. לגבי אנג'ל, אני מאמינה שאם היא הלכה מהפורום בלי להשאיר הודעה להמשך, זהו רצונה, ומן הראוי שנכבד אותו. יום טוב, טלי

שאול מה אתה עושה פה? הלנה

בוקר טוב, בהצלחה עם פתיחת הפורום החדש. שאלה לי אליך: הבת שלי מסיימת תיכון עם 5 יחידות בפסיכולוגיה וסוציולוגיה ו- 5 יחידות באמנות. ברצונה לשלב עבודה סוציאלית עם אמנות האם ניתן ללמוד תרפיה באמנות במסגרת עבודה סוציאלית לתואר ראשון? ואם כן, היכן? תודה ויום נעים.

נטע בוקר טוב, ככל הידוע לי, אין תוכנית המשלבת לימודים לתואר ראשון בשני התחומים. בכל מקרה, בכל המקומות המלמדים תרפיה באומנות, נדרש תואר ראשון, בדר"כ ממקצוע טיפולי/אומנותי, ורק אחרי התואר הראשון, כלימודי המשך, לימודי תעודה או לימודי מוסמך (M.A.) ניתן ללמוד תרפיה באומנויות. בהצלחה, טלי

שלום לך ובהצלחה. אולי אפשר לקבל ממך הסבר מה ההבדל בין המקצועות הטיפוליים השונים, ולמי כדאי לפנות לטיפול ובאילו נסיבות. והאם גם עובדים סוציאליים עובדים בקליניקות פרטיות. האם זה מוסדר מבחינה חוקית? אני יודעת שזה הרבה שאלות אבל בהתחשב אפילו במספר הרב של הפורומים בענין טיפול נפשי זה מאוד מסקרן.

מאירה שלום רב, ראשית, תודה על האיאולים. לגבי שאלתך: לא ברור לי אם את שואלת לגבי ההבדלים בין מקצועות הטיפול של פסיכולוג-עובדת סוציאלית- פסיכיאטר, או בין התרפיות השונות (דרמה, ביבלותרפיה, אומנות פלסטית וכו'). לגבי עובדים סוציאלים העובדים בקליניקות פרטיות, כן זה חוקי, במידה והם מידעים את המטופלים במקצועם והתמחותם. בברכה, טלי