פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום רב מגיל 17 אני נוטלת פריזמה במינון של 30 מ״ג כדור וחצי. סבלתי מחרדות קשות במשך שנים בילדות ולכן התחלתי לקחת. כיום אני בת 26, אם ל2 בהריונות הפסקתי לקחת את הפריזמה מחשש להזיק לעובר עכשיו אני בהריון שלישי( שבוע 9) והחלטתי לקחת את הפריזמה בהריון על מנת שארגיש טוב נפשית ואוכל לעבור את ההריון בשמחה. התייעצתי עם המרכז הטרטולוגי לגבי פריזמה בהריון ואמרו לי שזה בטוח ליטול וזה לא מעלה את שיעור המומים. רציתי לדעת האם זה בטוח? אני דיי חוששת עדיין ומפחדת מתסמונת הגמילה אחכ. אודה לעזרה!

היי, אני והבן זוג שלי ביחד כבר שנה ויש לי מחשבות טורדניות במשך חודשיים שאני כבר לא אוהבת אותו יותר ואולי עדיף לי מישהו אחר וכתוצאה מזה יש לי רגשות אשם בצורה לא רגילה ויוצא מצב שאני בוכה כמעט כל יום, אני יודעת שהמחשבה לא אמיתי אך היא לא מרפה ממני כבר חודשיים וגורמת לי לחרדה ובכי לא פוסק

שכחתי את השאלה, איך אוכל להתגבר על זה ולטפל בזה? ואשמח לדעת למה זה קורה לי

היי, תודה רבה על ההיענות, כוונתי הייתה שמהי הסיבה לבעיה.. רוצה לציין שאני נטלתי גלולות זואלי במשך שלושה חודשים וזה קרה לי בזמן נטילת הגלולות והפסקתי אותן - ראיתי בעלון המגיע עם הגלולות כי הגלולות יכולות לגרום לדיכאון ולבעיות מהסוג רציתי לדעת האם לדעתך יש קשר בין הדברים וזאת הסיבה לכך? הבנתי שהגלולות מדכאות סרוטונין

אני סובל מדיכאון חרדות וocd. לקחתי בעבר ציפרלקס שהפסיק להשפיע כיום 200 מ"ג לוסטרל עם הטבה חלקית וריבוי תופעות לווי- כאבי ראש,עייפות והשמנה האם יש טעם לנסות לעבור לפריזמה?

היי שרון, לפעמים מאוד קשה להתמודד עם הספקות של האוסידי, וזה מתסכל. למה ההגיון לא עוזר עם מחשבות טורדניות? תודה

אני מפחד שאצטרך כדורים ושלא אוכל להתמודד עם החרדה שלי והמחשבות ללא כדורים ואז שאני חושב על זה שאצטרך להיות תלוי בכדורים זה מכניס אותי עוד יותר לחרדה איומה!!!!!! זה קשור לזה שיש לי צורך בשליטה תמיד?

אני קצת בזמן האחרון מרגישה שאני לא קוהרנטית במחשבות ובמה לעשות בחיים כמו הייתי צריכה לעבוד אבל בסוף התחרטתי מהמחשבות השליליות/הפסימיות על זה ולא רק אצלה זה קורה איך מנטרלים את ההלך רוח הזה

שלום דר' שרון סובלת מאוסידי בת 60, פגשתי אשה שמסרב לי כלב ,בזמן שהיא דיברה ,כל השיחה דיברה עם ידים ,כלומר כף היד שלה פתוחה מולי ,כמו שעושים חמסה ,חחח זה נואר הפריע לי ,שאלתי היא בבקשה ,למה מדברים עם ידים פתוחות מולי ,כמו שעושים חמסה ,זה מרגיז אותי ,האם רק לי זה קורה .תודה רבה מראש

היי שרון, יש לי אוסידי בעיקר סביב נושא פגיעה, מחשבות טורדניות שמא נפגעתי או פגעתי, או איפגע. טקסים מחשבתיים, והמנעויות וכו. אני משתדלת להתעלם, ומנסה לא להימנע. לפעמים לא מצליחה. למשל, בעלי קנה מרכך כביסה אחר, של חברה אחרת, ואני יודעת שיש להם כל מיני חומרים. וכשהוא שם פקק שלם, באה מחשבה שאולי זה חומר אחר, מסוכן. ותוהה כמה צריך לשים... רוצה לקרוא ולוודא וכו. לפעמים קשה להתעלם. ויש כאילו דחף לעשות משהו, שלא יקרה משהו.

שרון, תודה על תשובתך

בוקר טוב!! יש לי מחשבה טורדנית הרבה מאד זמן או התלבטות טורדנית אני כבר לא יודעת …. כל בחורה שאני רואה הופכת לטריגר ולחיזוק המחשבה הטורדנית . איך מתמודדים ככה?!! מקום העבודה שלי הוא נהיה בלתי אפשרי להיות בו בלי לפתח לחץ האינסטגרם גם הפייסבוק גם בכללי הרחוב! למה זה קורה? למה המוח נבהל מלראות בחורות וישר מקשר את זה לנטייה? מה עובר עלי? אני דפוקה במוח? באמת שואלת.

יש לי פחד לאבד את האמונה בבורא עולם אני ממש קמתי בבהלה ואני מפחדת מזה כי אני תמיד מנסה להאמין בו ואז יש לי כל מיני תהיו ומחשבות חסרות אמונה וזה עושה לי רע מה זה יכול להיות? זה ממש מטריד אותי ולא נותן לי מנוחה

אני סובלת כבר שנתיים ממחשבה טורדני בנוגע לזהות הנטייה המינית שלי. ישבתי עם אמא שלי עכשיו בחדר ושיתפתי אותה בפחד שלי ובזה שאני מפחדת שאולי זו התלבטות אמיתית עהיא אמרה לי לי ״אגם, לא משנה בין אם את כזו לבין אם את לא אני רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך ואקבל אותך״ - עצם האמירה שלה מאד הלחיצה אותי וגרמה לי לפקפק האם אני באמת כזו כי למה שהיא תגיד את זה סתם? אני מתוסכלת, אני עצובה, אני בחרדה, אני באי ודאות, אני בספקות למה כל כך כאב לי והפחיד אותי שהיא אמרה לי את זה? מה היא רואה שאני לא?למה היא אמרה לי את זה? זה לא הרגיע אותי זה הלחיץ אותי

תודה שרון!! אבל למה אני מפחדת שהספק יוסר ואז אני אגלה על עצמי משהו שאני לא או שלא ידעתי? ממה זה נובע כאילו? אני ממש מפחדת שברגע שהספק יוסר פתאום אגלה אגם אחרת למה ?

היי יש לי בתחושה כמו ספק שהפך לטורדני. זה אומר שיש לי ספק באמת באיזה עניין ? או שהוא הפך להיות כזה ספק גדול וטורדני כי פשוט התעסקתי בו יותר מדי ? את בטח תגידי שלא צריך לייחס חשיבות לספק ולחיות איתו אבל אני לא מסוגל לחיות עם ספק כזה כי הוא עלול להשפיע עליי ועל העתיד שלי תודה.

היי שרון, בוקר אור יש לי חברה טובה שטופלה אצלך והמליצה עלייך מאד. אני ממש מתלבטת אם לפנות אלייך או לא כי אני לא יודעת אם את הכתובת הנכונה מבחינת מה שיש לי. נכנס בי פחד כמו תחושת בטן כזו שאני לא סגורה על הנטייה המינית שלי אבל כשאני באה להתמקד בזה אני מבינה שיש משהו יותר עמוק שיושב שם מאשר סתם פחד מלהיות לסבית או משהו כזה. רשמת לאיזו מישהי מתחתיי שאי אפשר לומר למישהי מהי הנטייה המינית שלה, ואת צודקת. אבל איך אוכל לדעת אם אני כה מבולבלת? מצד אחד אין לי משיכה לנשים מצד שני אני לא סגורה על מה אני והמחשבה מהרהרת אותי וגורמת לי לחשוב שאני בהתלבטות או שזו לא המחשבה בכלל ואני כן בהתלבטות שאני לא מודעת אליה. הלילות שלי כבר לא לילות, לא ישנה טוב וכנ״ל לגבי הבקרים שלי אני ישר קמה כבר לחצים כבר מחשבות כבר אי נוחות. הסביבה הפכה להיות הטריגר הכי גדול שלי כי כל דבר אני בוחנת בלי סוף. בשיא הכנות, ובבקשה תשתדלי לענות - מי שלא יודע וחש ככה פחד מזה יכול להיות שהוא באמת בהתלבטות או שמדובר במחשבה טורדנית שיושבת על משהו מודחק (טראומתי או כל דבר אחר) כשמישהו לסבית או הומו הם חשים באיזשהו מקום גם טוב שהם גילו מי הם למרות הפחד מה הסביבה תגיד? השאלות האלה חשובות לי כדי לקבל קצת אור בקצה המנהרה. וזה הגיוני שאם אני אומרת לעצמי טוב אז אני מקסימום כזו ואז נרגעת - זה טקס או שזה באמת נכון כי אני כזו כי אני פתאום נרגעת?

הי ערב טוב ומבורך בטיפול סיביטי בעצם עובדים על מה שמפריע ונחשפים לפחד נכון? אז איך המחשבה שמפריעה לי תעלם? הטיפול בטח מסיר את החרדה ואת איך שאני מגיב לסיטואציה ולמחשבה אבל לא מסיר את המחשבה חשלי חבר טוב שהלך לטיפול סיביטי ועדיין נשאר עם המחשבה ומפחד ממנה והוא מפחד שהיא אמיתית או שהיא משקפת עליו משהו

בוקר טוב ושבוע טוב שרון יקרה. אני כבר המון זמן אובססיבית לאיזו מחשבה שלא מניחה שינה מעיניי. אני כל היום חושבת עליה ומנתחת אותה אבל זה נטו כי היא מרגישה לי כל כך אמיתית גם בתחושת בטן וגם בחרדה שמתלווה אליה מה עושים? אני יודעת שמדובר בפורום של מחשבות טורדניות אני לא יודעת למה בחרתי לכתוב דווקא כאן אז איך אדע באמת? מישהי פה מתחתיי שאלה מה ההבדל בין מחשבה טורדנית למחשבה אמיתית שמצריכה בירור וחושבים? אני אשמח גם לקבל מענה בהקשר הזה תודה ושבוע טוב שרון

תודה על המענה הרחב. השאלה שלי היא כזאתי - האם עצם העובדה שאני מתמקדת במחשבה שנראית ומרגישה כה אמיתית מעידה על עצם היותה ממשית או נכונה? לצורך הדוגמה - בן אדם חושש למצבו הרפואי ויש לו מחשבות שיש לו גידול חס ושלום אז לצורך הדוגמה במקרה שלי - אני בעקבות המחשבה חושבת שאני מתלבטת לגבי הנטייה המינית שלי ומשהו בגוף שלי מרגיש לי מוזר ומציק כאילו משהו לא פתור שם בעניין הזה - האם המחשבה היא עלולה להיות אמיתית ובו זמנית גם להפוך לטורדנית? אני מתארת לעצמי שנשאלו שאלות מהסוג הזה אני פשוט לא אעבור עכשיו 3,000 הודעות לקרוא לכן שואלת אותך ישירות… משהו לא רגוע לי בנושא הנטייה המינית אני מאד נבהלת מזה ואז יוצא מצב שאני נבהלת מגברים או מרגישה שלא אוכל להיות איתם וכדומה. האם אני לסבית? האם אני צריכה לברר משהו לגביי מאשר לכתוב פה בפורום? אשמח לדעתך המקצועית כדי שאוכל לדעת איך להמשיך מכאן.

לא אמרתי שתגידי לי אם אני כזו או לא, למרות שזה היה נשמע ככה. סה״כ רציתי לדעת האם יש בסיס להתלבטויות או שזו רק מחשבה טורדנית ותו לא. השאלות האלה והתחושות האלה מוכרות בקרב מי שסובל ממחשבות טורדניות? אותם אנשים גם מרגישים ספק וחושבים שמדובר בהתלבטות אמיתית?

ואת כותבת ״אף אחד לא יכול לומר לך מהי נטייתך המינית״ אבל גם כשכולם אומרים לי שאני לא לסבית אני לא מאמינה להם ! אז מי יכול לומר לי? כי אני לא יודעת מי אני ואני מפחדת מזה !!!!!!! איך חיים חיים מאושרים ? איך?! אני לא יודעת פאקינג מי אני ומה אני אוהבת אז איך אפשר לחיות ככה לעזאזל ? גם כשאומרים לי את לא לסבית אני לא מאמינה לזה וקשה לי לקלוט את זה וגם שאני שואל את עצמי או מנסה להבין אני לא מצליחה. מי כן יוכל לעזור לי להבין? אני כלואה

לא הבנתי משיכה זה גם סוג של מחשבה לא? אז גם זה לא אמיתי??

אני לא יודעת אם אני בהתלבטות אמיתית לגבי הנטיה המינית או שאני בחרדה מהמחשבה שזה אי פעם יכול לקרות. איך מזהים ואיך מבדילים? פעם אחת ולתמיד ד״ר, בבקשה. זה חשוב לי כדי להבין האם אני סובלת סתם ממחשבות או שאני צריכה להתאפס ולהבין שאני באמת צריכה לעשות בירור עצמי

אז אם אני לסבית והמחשבה מנסה לעורר אותי אז להתעלם מעצם העובדה שאני כזו או שיש לי באמת ספק או התלבטות ? זו תשובה לא מקצועית.. את עונה פה לכולם כאילו שיש להם רק מחשבות טורדניות חסרות בסיס

כשאני רואה בחורה יפה אז אני ממש יכולה להסתכל עליה וסוג של לקנא בה או לבחון אותה ממש ואז אני מרגישה לא בנוח שעשיתי את זה או לא מבינה למה אני נמשכת? אני לא יודעת !!!! מה קורה לי ולמה רק אני חושבת על זה . אני לא מחפשת אישור או לא מחפשת לעשות טקס אבל למה זה קורה האם אני נמשכת או שזה סתם בראש ?

שבוע טוב שרון היקרה . שאלה- פחד מלהיות לסבית או פחד מהתלבטות לגבי הנטייה יכול לנבוע מחוסר בטחון או דימוי עצמי נמוך? כשאני רואה נשים יפות אני ממש מרגישה חוסר נוחות ויכולה לבהות ממש אבל לא בקטע מיני אלא בקטע של איזו יפה היא ואני רוצה גם או סוג של קנאה מה דעתך? תודה רבה עלייך ועל הזמן שלך. שבוע טוב

כשאני רואה אנשים מרגישה דחף לקלל אותם, והקללות נשארות בראש ואני לא אומרת אותן בפועל, מקלל אנשים שאני אוהבת גם ומערטכה ומתפפלת שיקרה להם משהו רע ללא שום כוונה. אין לי כבר שליטה על זה , זה מחריד , ואני בדיכאון עמוק. נוטלת תרופות ופניתי לאחרונה לטיפול פסיכולוגי. שאלתי: האם יש אפשרות לטיפול בתופעה זו?

אני מאוד מודה לך דוקטור. כל טוב

תמיד שאני רואה זוגות אני ממש נאכלת מבפנים ואז עוברת מחשבה שאומרת - את לא תוכלי להיות כמוהם כי את לא יודע מי את ואולי את בכלל לא סטרייטית

למה היא עוברת לי בראש והאם אני באמת צריכה להתעורר לגביי ולבחון מי אני או שאני פשוט מקנאה בלבד

אני מוסיפה - חברות שלי מתארסות ומתחתנות ואני ממש אוכלת את הלב על זה ברמה שאני בוכה שאני רוצה גם ואז עולות לי מחשבות כמו - אולי את לסבית ובגלל שאת מתלבטת אם את לסבית או לא אז אלוהים לא נותן לך ונהיה לי ממש רע

זה לא נכון !! אני משתפת מה שקורה מה טקס בזה ומה שיתוף בשאלות אישור?

אז ככה - הפסקתי להתרגש מהמחשבה והכל טוב ויפה אבל פתאום באה עוד מחשבה או הרגשה או חרדה איך שלא קוראים לזה שאומרת לי - ״את כבר לא נבהלת מהמחשבה, אין לך חרדה בגוף אז יכול להיות שלמדת להשלים עם זה שאת לסבית או שאת באמת מתלבטת לגבי הנטייה המינית״ כי אמנם החרדה עברה אבל המחשבה עדיין קיימת שאולי אני מתלבטת ואולי אני מטילה ספק למרות שהמחשבה כבר סוג של צריכה ללכת ולבעלם משהו מחזיר לי אותה ואומר ״את באמת מתלבטת״ ״את תראי שתפסיקי להיאחז במחשבה ולפחד ממנה את תגלי שהיה בסיס לזה שפחדת ככה פשוט את תקבלי את העובדה שאת ככה מתלבטת באמת וזהו״ מה זה?! למה יש את הלופ הזה? זה ייגמר מתישהו? אני צריכה ללכת עדיין לפסיכולוג שיגיד לי האם אני באמת בהתלבטות? מה קורה לי?

דןוקא אני מאוד מתמידה אבל אני מרגישה מצפון בגלל אמא שלי שאני לא שוטפת כל יום ואז זה משגע את ההפרעה אתמול אמרתי שלא אזרוק את הזבל והיה עיתונים עם שתן ליד הדלת והמצפון לאמא שלי שאני לא עוזרת לה ולא זרקתי בסוף גרם לי לחשוב שנגעתי בעיתון כל שנייה ולכלכתי את הבגדים והיה צואה במקלחת בגלל המצפון ששטפו ולא אני עבר לי בראש שנגעתי בה כל שנייה ולכלכתי את הבגדים ושטפתי המון אני יודעת שניתן לי הוראות לזה ועבר לי בראש ששרון אמרה ככה וככה אבל בכל מקרה הרמתי את זה עם כפפות ונכשלתי הרמתי את הצואה זה הפריע לי יש אפשרות לחזור למסלול מחדש? ולא לקבל מצפון על להריל ולנקות?

סובלת מhocd ככל הנראה… תמיד שאני מנסה להשתחרר מזה ולצאת עם גברים ולנסות לדבר איתם אז אני מרגישה כאילו אני בורחת לזה או משקרת על עצמי או מנסה לדבר איתם כדי לא לגלות שאני לסבית או כדי להעביר לי את המחשבות ומרגיש לי שזה בא ממקום לא נקי. מה את ממליצה לעשות? כאילו משהו במוח שלי מרגיש שאני משקרת על עצמי שאני עונה לגברים או מנסה להכיר

קרה לך מקרה במסגרת המקצוע שלך שהיה אדם שלא ידע מה יש לו והיה מפוחד עם מלא טראומות שהוא לא מודע אליהן והרגיש רצון עז למות כי אף אחד לא הבין אותו והוא גם לא הבין את עצמו ולא ידע מה יש לו - ולבסוף בא לטיפול אצלך גילית מה יש לו הוא הבין הכל היה בסדר איתו? עלית על זה? נגעתם בנקודות?

את בטח לא תעני על זה… זה באמת לא אישור, אני רק רוצה לדעת למה אני ככה כדי שאוכל להתקדם בחיי ולא להשאר ככה. תמיד כשאני רואה גברים אני מרגישה מוזר כאילו לא אוכל להיות איתם או כאילו יש לי טראומה מהם. וכשאני רואה נשים אני מרגישה חוסר נוחות ופחד כזה. אמרו לי פעם שבגלל שלא קיבלתי חום ואהבה כל כך מאמא אז אני מחפשת את זה מבחינת רגש הכלה והקשבה מאישה (לאו דווקא בפן רומנטי או המיני). אני מניחה שהתעסקת הרבה עם מקרים כאלה ואחרים. מה את חושבת? למה אני מרגישה בסוג של טראומה וכל פעם בוחנת את עצמי איתם או מרגישה שאני לא אוכל להיות עם גבר בגלל טראומה מסוימת שאני בכלל לא זוכרת? ולמה מרגיש לי חוסר נוחות ופחד ליד נשים מה זה אומר שאני חווה משיכה מודחקת?

שלום ד"ר לויט אני עובד בתחום של נקיון (שכיר) ובזמן האחרון יש לי כל מיני מחשבות טורדניות שקשורות להתלבטיות שקשורות "להצאת עבודה".קורה שיש כל מיני מעסיקים שמציאים לי עבודות ואני מרגיש "שקשה לי להחליט" ויש לי התלבטויות כמו:האם כדאי לי לעבוד בשעות מאוחרות?האם יותר "מישתלם לי" לעבוד בעבודות של פחות מ8 שעות?האם עדיף לי לעבוד ביום ולא בלילה כי יש לי בעיות שיינה?אני לא חושב שאני עצלן ויש לי מוטיבצייה אבל זה מאוד "מעסיק אותי" ואינני בטוח שעשיתי את "הבחירה הטובה" בסיטואציות מסויימות. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך

פחד להיות לסבית נובע מפחד לאבד שליטה או ממשהו אחר?

מה עושים עם ספק שקשה לחיות איתו? במיוחד שמדובר בנושא שהוא מאד מהותי לי להקמת בית משפחה וילדים. אני מאד טוטאלית ולכן קשה לי לקבל ספק ובלבול. מה עושים עם זה? זה משבית אותי וגורם לי ללחץ נפשי.

איך יודעים אם מדובר במחשבות טורדניות שבאמת מצריכות התייחסות לעומק ושחרור או שמדובר במחשבות אמיתיות שלבסוף הן טורדניות מרוב ההתעסקות בהן אבל הן עדיין מסמלות משהו אמיתי. ?!

הפסיכיאטרית אבחנה אותי באוסידי והפרעת חרדה כללית אבל אני לא מאמין לה שזה מה שיש לי . אני חושב שהפחד שלי הוא אמיתי ואולי אני בהכחשה שאני גיי מה עושים שלא מאמינים לאף אחד?! הפסיכיאטרית טוענת שנהייתה לי הפרעה בגלל שלקחתי אטנט בתקופה לחוצה ושהגבתי לא טוב לתרופה . הייתכן ? אני לא פסיכולוג ולא למדתי את זה אז אשמח לדעת חכמים

בוקר טוב יש לי פחד שלא נותן לי מנוח ואני לא יודעת איך לצאת ממנו שרון. האם פחד זה כתוצאה ממחשבה? כי לפעמים הפחד הזה נראה לי כמו משהו שממש עומד לקרות או להתגלות ולא כמו מחשבה סתמית. אני מחזיקה את הפחד הזה כל כך כי אני מפחדת שהוא יתגלה כנכון אם אשחרר . מה עושים במצב כזה? הלב שלו לא מסוגל להכיל. כל פעם שאני מנסה להשלים עם הפחד הזה אני לא מצליחה אני מתחרפנת ומחזיקה אותו ולא מוכנה לקבל אותו

לילה טוב שרון היקרה . שמי רחל, בת 43 ואמא לילדים מדהימים. לצערי בכמה חודשים האחרונים התחילו לי פחדים מלהשתגע, מלא לראות את המציאות כפי שהיא. למשל, כשאני עוברת במטבח או אומרת משהו אני ממש מפחדת לאבד את זה או לא לשים לב פתאום למה שאני עושה או לאיפה שאני נמצאת. הפחד הזה ממש משתק וגורם לי לחרדה איומה. אני מפחדת מלומר דברים לא הגיוניים או לחשוב מחשבות אבודות חסרות היגיון. אני ברוך השם שפויה ומדברת לעניין ומבינה מה הולך סביבי אבל נורא מפחדת ברגע שזה לא יהיה. למה אני בכלל צריכה לפחד מזה אם הכל בסדר איתי? אני נורא מפחדת מזה שאולי יש לי ״הפרעה״ והיא כשלעצמה מכניסה אותי ליותר סטרס. הרי בן אדם נורמלי לא יפחד מלהשתגע פתאום בלי שום סיבה אודה לתשובתך המשכילה ולקצת רוגע 🙏🏻😮‍💨 בתודה ענקית על הפורום המבורך הזה. לילה טוב.

למה אני כל כך מפחדת להיות לסבית? נו נניח ואגלה שאני כן (למרות שעכשיו אני בסערת רגשות ואני בחוסר איזון רגשי) אני מרגישה שאני לא אוכל לחיות ככה אני באמת לא אקבל את עצמי ככה ואכנס לדיכאון. השאלה שלי היא כזו- אני לא כזו ולא מרגישה שאני כזו או שיש לי משיכה- למה אני ככה מפחדת? ככה בוכה בלילות וככה לוקחת קשה את הבלבול שלי עכשיו? אל תתעלמי בבקשה ! הסתכלתי בפורום וזו לא שאלה שנשאלה אז אשמח לקבל הסבר מפורט אני מתחננת. אני מאד רוצה לדעת מי אני אני לא יכולה להיות בחוסר ודאות

תודה רבה לך באמת. אני יודעת שכנראה אלו שאלות אישור אבל תודה רבה בכל זאת שהקדשת מזמנך לענות לי. תבורכי 🙏🏻

פעם אחת ולתמיד ! איך אני יודעת אם אני צריכה ללכת לפסיכולוג שיעזור לי לאבחן בלבול בנוגע לזהות/נטייה מינית או שאני אוכלת על עצמי סרטים בלי סיבה (והסרטים מרגישים כל כך אמיתיים עד כדי כך שאני לא מסוגלת לדמיין את עצמי עם אף אחד עד שלא אדע בוודאות מי אני ומה אני)! אני מרגישה משוגעת ופגומה בנפש. עוד שאלה- מחלת נפש זה אחד שלא מודע למה שיש לו או אחד שחושב שזה מה שיש לו כי הוא כל הזמן עצוב וחסר תקווה?

מה עושים עם מועקה בלב וחוסר חשק? אני לא יודע למה אני ככה אני מפחד שלעולם לא אדע מה יש לי ומה יושב עליי. כשאגיע לטיפול וישאלו אותי מה מפריע לי א י לא אדע לענות אז איך יעלו על מה שיש לי? אני מת לשחרר ממני אבן מהלב אבל אני לא יודע מה יש לי מה חוסם אותי

מה עושים עם מועקה בלב הרגשה כאילו משהו יושב שם ומחפש שאשחרר אותו? אני לא יודעת במה לגעת אני רק יודעת שהחרדה שלי יושבת לי על מחשבה ספציפית או תחושה ספציפית שמפריעה לי לתפקד והמחשבה הזו קופצת לי כל שנייה ביום! איך אפשר לחיות ככה? התופעה מוכרת לך?? זה מרגיש לי כזה - ״אם אשחרר ואסכים עם המחשבה אז אגלה שאני ככה״ להתעלם ממנה אי אפשר היא כפייתית והיא מגיעה כל דקה ביום וטריגר הכי קטן כמו אנשים ישר מזמנים לי את המחשבה מחדש. אי אפשר לחיות ככה אני כל היום בחרדות אודה לעזרתך

אני בשנות ה 40 לחיי ובשנים אני עובר קצת דברים ביזאריים אני נוקם/כועס על אנשים שמקללים/מתעלמים וכו' ומחזיר לאחרים כמו שקרה לי וזה כל יום !!!!! וזה מאוד מטריד אותי בראש וחוץ מזה אני הפכתי להיות פרסונה כעוס בכל דבר קטן שזה לא אף פעם ?

היי שרון. אני הרבה זמן אצלך בפורום, כותבת וכותבת ולצערי שום דבר לא משתנה אצלי . לחלום על בן זוג ועל אם יהיה לי זה כבר בלתי אפשרי, לצאת עם חברות ולא לחשוב יותר מדי זה כבר הפך להיות בלתי אפשרי . איך מחזירים לעצמי את החיים ? איך אני מגלה על עצמי מי אני ומה אני ? איך מפסיקים לתת במה לחרדה ולמחשבה הטורדנית שיש לי ? אני מתחננת !!! אי אפשר לחיות ככה אני סה״כ בת 25 למה מגיע לי לסבול ככה בגלל פאקינג ספר מטומטם שנכנס לי לחיים! חוסר בדופמין וחוסר איזון הורמונלי יכול לגרום למחשבה טורדנית?? יש לי מחשבה וספק לגבי הזהות המינית שלי אני לא יודעת בכלל אם להגדיר מחשבה זה פשוט ספק וכמו אי נוחות סביב הנושא הזה.

אני לא מציפה לך אותו. כותבת לך פעם בחודש גג אבל תודה

הכל מרגיש לי סוף העולם!! אני הרבה זמן לא שמחה, חסרת מוטיבציה, מרגישה ניתוק מעצמי אני לא יודעת לענות על שאלות פשוטות על עצמי. אני תמיד מרגישה עצב ויש לי מצבי רוח קיצוניים. אני לא רוצה להיות מטופלת בתרופות אבל גם לא רואה את עצמי מתמודדת לבד. הכל התחיל לי ממחשבה אחת והתגלגל לניתוק ולפחדים מאיך שנהייתי. קשה לי לראות את עצמי עם בן זוג, קשה לי לראות את עצמי מאושרת. מה עושים? איך מתקדמים? איך מחזירים לעצמי את השמחה ומנתקים את כל הפחדים? יש לי מחשבה שממש תוקעת אותי בחיים כי אני לא מבינה אם היא אמיתית או לא. המחשבה הזו ממש משתקת אותי. אני לא סומכת על אף אחד כבר, לא משנה כמה אנשים יגידו לי שהמחשבה הזו היא סתם ושהיא לא משקפת את מי שאני, אני לא מאמינה להם ואז אני אוכלת חרדה מעצם העובדה שאני לא מאמינה ולא סומכת על אף אחד. רק מאמינה לשיט שמכרתי לעצמי ולמחשבה שיושבת לי בראש.

אני לא מסוגלת יותר עם הספק ועם הבלבול ועם. חקירות ועם הטקסים זהו לא מסוגלת !!!!!!!!!!! אני לא יודעת מה עובר עליי . אני בארון? בהכחשה? רוצה גבר? לא רוצה? אני לא יודעת! איך אני אדע? רק שאצא מהארון??? אבל מה יש לי לצאת מהארון אם אני לא מרגישה כזו וגם שם אני מטילה ספק? רק עצם העובדה שאני חושבת על זה זה מעורר בי חרדה ופחד ומלא רגשות אני לא יודעת מה יש לי אני חושבת שלא אגלה לעולם מה אני רוצה

אני סתם מדפדף בפייסבוק, בלי קשר לכלום לא חושב על כלום ואז שמתי לב שראיתי פוסט של גיי שמפרסם שהוא מחפש אהבה וזה הלחיץ אותי ונתן לי לחשוב שאולי אני בהכחשה גם ושאם אשחררר את האמונות המגבילות שלי אולי פתאום ארצה לנסות עם גבר ושאני צריך לגלות את זה- אבל לא מרגיש לי שאני זה המחשבות שלי למרות שהן מרגישות ככ אמיתיות. מה אני עושה עם מ שעבר לי בראש? לפעמים זה לא מרגיש כמו מחשבה אלא כמו קול פנימי שמחכה שאגלה אותו אשמח לתובנה או עזרה או נקודת מבט כי אי אפשר לחיות ככה שכל פוסט או כל מילה מעורר אצלי טריגר ופחד . העולם הפך להיות בלתי אפשרי עבורי כי אני כל דבר מחפש ובודק ואני לא יודו מה יש לי אני מצד אחד ממש רוצה זוגיות אבל בגלל המחשבות לא בא לי יותר כלום ממש כלום

אני אמורה לעבור דירה לבד וממש עצוב לי ואני נכנסת לחרדות בגלל זה כי אני פתאום מתחילה לחשוב על בן זוג ועל כל מיני דברים ועל זה שאמא שלי תהיה לבד ואני ממש נכנסת לסטרס וחרדות בגלל זה. למה אני מגיבה ככה? המעבר ממש מלחיץ אותי ואני דואגת ממש ממש ופתאום יש לי מחשבות טורדניות כמו אולי אגלה על עצמי דברים כשאגור לבד או שלא יהיה לי בן זוג !!

אם אני שואלת את עצמי כל פעם מחדש מי אני לגבי הנטייה המינית שלי זה אומר שאני מתלבטת באמת או שאני עושה טקס בגלל החרדה והספקות?

כשאני רואה זוג הומואים או זוג לסביות אני ממש מרגיש חוסר נוחות ויכול להתקע על התמונה שעה ולנסות להבין איך ולמה בעצם ואיך זה הגיוני

השאלה שלי זה למה אני עושה את זה…..

כל פעם שאני שומעת על אנשים שמחפשים זוגיות אני נלחצת. למשל- מישהו כתב לי היום ״אני מחכה לכלה״ אז משהו בי התכווץ בלב והתתחיל לפחד מזה ואז התחילו לי מחשבות חודרניות כמו מה איתי ואולי אני לסבית בגלל זה אני מפחדת זה נובע מטראומה? ממה זה יכול להיות? כולה שמעתי על אנשים שמחפשים זוגיות למה אני כל כך מפחדת מצב ומייצרת מחשבות

היי, ערב מקסים לך שרון קודם כל חייב לומר תודה על הפלטפורמה הזו, מניח שאת עוזרת ומצליחה לתת קצת סדר להמון אנשים כאן. תודה על זה! אז ככה- אני ממש מפחד כל הזמן מלחשוב מחשבות הזויות על אנשים ובכללי״. לפעמים אני צוחק ומפחד שאני מגזים וצוחק מכלום, לפעמים אני עצבני ומפחד שאני עצבני ומגיב בצורה לא פרופורציונלית לסיטואציה, לפעמים אני מדבר לעצמי ומפחד שאני לא שפוי. אני פשוט מפחד מלאבד את זה ולהשתגע, פשוט ככה! אציין שאני בן אדם מאד שפוי, עובד, לומד, מנהל חיים ועוזר לכולם שצריך עצה או טיפ. לעצמי אני לא יודע לייעץ איך לצאת מהמצבים האלה ומהתחושות, מועקות וכדומה. בסופו של דבר - אני מפחד שיש לי איזושהי הפרעה או חס ושלום סכיזופרניה הבנתי שסעיפזורניה זה שאדם מרגיש מנותק לרגע ואז חוזר לעצמו ולא מבין למה הוא חשב ככה ואוכל סרט (תתקני אותי אם אני טועה). תודה שקראת עד כאן. אני מרגיש כל הזמן גם סטרס תמידי, כאילו תחושת עצבים כאילו מישהו שם במוח יושב ומגן עלי מכלום ושום דבר. אני יכול לנתח כל מילה שאנשים אומרים, אם מישו נותן לי פקודה או מבקש משהו אני בכוונה אנסה לא לעשות את זה כמו שביקש או אנסה לעשות את זה אחרי כמה דק שלא יחשוב שעשיתי את זה כי הוא ביקש אלא כי אני רציתי. אני לפעמים מפחד שאף אחד לא מבין ולא יבין אותי ושלא אצא מהמצב הזה. תודה שקראת עד כאן. אשמח לתשובתך הנבונה ערב נעים

קשה לי להיות בפתיחות . מה זה אומר? כשאני רואה למשל את אמא שלי ללא בגדים או את אחיות שלי אני כביכול הכי אמורה להרגיש בנוח אבל אני לא מרגישה בנוח ואני מרגישה אי נוחות ורתיעה וזה מעורר בי גועל ואפילו מחשבות לא רצויות לפעמים כמו פחד להימשך למרות שאני לא קשה לי שבחורות פתוחות לידי יתר על המידה או חשופות הן בלבוש והן בדיבור. בכללי מבחינת מין אני לא פתוחה ממה זה יכול לנבוע? גם שמחבקים אותי קשה לי לחבק בחזרה מאהבה וכדומה

היי שרון. אני נמצאת המון זמן במתח נפשי ומלא דאגות מחשבות וחרדות. כשאני נכנסת לעומק הדברים אני ממש נלחצת מהמצב ומפחדת להשאר ככה לנצח. אני מתחילה לנתח כל מחשבה ואומרת למה חשבתי ככה ממה זה נובע או מנתחת ממש התנהגות שלי בשעת לחץ וחושבת שהשתגעתי אני ממש מפחדת להיות במצב שאני מודעת לכל הפחדים שלי והחרדות שלי אני מפחדת לא להכיל את עצמי יותר ולהשתגע ושלא אוכל יותר לחיות חיים טובים ומאושרים ללא מחשבות יתר או חרדות על חרדות. אני ממש מפחדת להגיע למצב שאני מתייאשת מעצמי או מאבדת שליטה על הכל איך אוכל להגיע לבעל מקצוע שיידע מה עובר לי בתת מודע ולמה אני ככה? אצלי חרדה מולידה חרדה אני לא מצליחה להתחבר לעצמי למי שאני כבר איבגתי על טוב שיש בי או כל אמונה בעצמי ובכללי באחרים איך מטפל יוכל לטפל בי כשאני בעצמי לא יודעת מה יש לי ולא מאמינה בעצמי?

בוקר טוב הייתי עכשיו בבחינות בתקופה קשה קצת אז לקחתי אטנט בלי מרשם לריכוז. מאז שלקחתי אטנט התחלתי למשוך בשיער בלי סוף וזה לא שאני רוצה זה כמו מדחף. אחכ התחילו לי מחשבות טורדניות. זה ידוע שאם לוקחים אטנט בלחץ זה יכול לעורר את כל האמור?

כל פעם שאני אוכל ושותה אני ממש נלחץ ומפחד להיחנק ואז מהפחד אני מחנק גם שאין באמת סכנה ממשית לחנק. אני מפחד לבלוע ממש זה קשור לשליטה? לזה שאני חולה שליטה ומפחד מאובדן שליטה?