שלום רב
דיון מתוך פורום דיכאון בהריון ואחרי לידה
אני לא יודעת האם הגעתי למקום הנכון אך בכל מקרה הייתי רוצה לשתף ברגשותי וכך לבדוק האם עליי לקבל עזרה מקצועית. אני 4 וחצי חודשים אחרי לידה ראשונה , עברתי הריון נפלא, לידה קלה יחסית ויש לי ילדון מתוק שאני אוהבת מאוד. יום יום אני מתפקדת מצוין, יש לי מצב רוח טוב, לרוב, אני נהנית עם הקטן וכרגע עוד לא חוזרת לעבודה. למרות הכל , יש לי מחשבות קצת מוזרות. אני חושבת המון על תקופץ ההריון ומתגעגעת לתקופה זו. כל פעם שאני רואה דבר מה הקשור להריון שלי מרגישה צביטה בלב וגם עצב. בנוסף, אני נזכרת בלידה ובכלל בכל התהליך בגעגועים רבים. יש לציין שגרנו אצל ההורים של בעלי 3 חודשים אחרי שילדתי אז לא מיד חזרנו הביתה וגם קיבלתי המון עזרה. אני לא יודעת האם אלה מחשבות טבעיות והייתי בטוחה שיעברו ויעזבו אותי עם הזמן , אך לא כך הדבר. אני מוצפת במחשבות אלה הרבה פעמים ביום וזה מאוד מוזר. אשמח לעצה או תגובה.
שלום רב, מזל טוב. מחשבות געגועים לתקופה שהיתה טובה הן טבעיות לחלוטין, בעיקר בתקופה שלאחר הלידה, שעם כל הכיף היא לרוב גם תקופה קשה ומתישה. תנסי לנתב את המחשבות שלך לחצי שעה ביום, כל פעם שבאה מחשבה כזו תאמרי לעצמך שיהיה לך זמן לחשוב עליה אחר כך. תקבעי חצי שעה קבועה במהלכה תחשבי רק על דברים אלו. זה יאפשר לך להיות יותר נוכחת מבחינה רגשית במה שאת עשה במהלך היום ובנוסף לחשוב ללא הפרעה במשך חצי שעה. זה אולי אפילו יאפשר לך את השקט להבין למה המחשבות הללו לא עוזבות. בברכה, דר שרון בן רפאל