זמן פנוי

דר יוסי אברהם שלום, עד היום הייתי משתתפת פאסיבית בפורום שלך- רק קוראת ונהנית מן התובנות שלך.. היום החלטתי להעזר בשירותך. 1. אני בת 27. רווקה ללא ילדים. אני חשה כל הזמן ש- "אין לי זמן". אני רוצה לעשות המון דברים אבל זמני הפנוי לא מאפשר זאת. קראתי הרבה חומר והייתי בסדנאות של תכנון זמן אפקטיבי. הכל טוב ויפה אך כשחוזרים ב- 18:30 -19:00 כל יום מהעבודה והזמן הפנוי שנשאר עד השינה הוא בערך 4-5 שעות- זה קשה ליישם את כל מה שקראתי. אני אדם שאוהב ולפעמים גם צריך לתרום לבית בניקיון, בקניות, אוהבת לקרוא, אוהבת לצאת, אוהבת לבקר בני משפחה, צריכה לעשות ספורט, לנוח קצת לפעמים, להכין את עצמי ליום העבודה למחרת ועוד ועוד... אבל אני מרגישה כל הזמן שאני לא מספיקה, צריכה לוותר ולפעמים התחושה היא של קריסה תחת עול. התחושה הזו גוברת יותר כשאני יוצאת עם מישהו. נוספת לי עוד מחויבות, עוד אדם להתחשב בו וזה מאוד קשה לי. לא מזמן נפרדתי מחבר שהיה לי למעלה מחצי שנה. בכל התקופה שהייתי איתו הרגשתי שאני כל הזמן צריכה לתמרן בין המחויבויות. הקושי הזה השפיע עליי כך שרוב הזמן הייתי עצבנית ו/או עייפה והתחושה היא של רדיפה אחר הזמן. הרגשתי באיזשהו מקום שהקשר הזה הוא מעמסה בשבילי. כיום, אני בלעדיו. מודה, יש לי יותר זמן פנוי וטוב לי עם כך אבל במעמקי ליבי הוא חסר לי. איך מוסיפים זוגיות לחיים ומקטינים כמה שיותר את תחושת המעמסה? אני חוששת מהעובדה שהתקופות שהיה לי בהם הכי טוב מבחינת עומס- הן התקופות שהייתי לבד ללא בן זוג. פתאום אני מוצאת זמן לעצמי, לחוגים, לעניינים אישיים מבלי להתחשב בעוד גורם. אני חוששת שאני מתקשה לקבל את הזוגיות על כל רבדיה- חובות וזכויות ובאיזשהו מקום אני מעדיפה את הלבד על הביחד בגלל העומס שאני מתקשה להתמודד איתו. אני מודאגת. מה יהיה בעתיד? אני כרגע רווקה, ללא ילדים וכבר חשה את התחושה הזו.. איך מארגנים את הזמן הפנוי? איך מספיקים (כמעט) הכל? איך משפרים את תחושת העייפות והעצבנות כשיש עומס? תודה, טולי