בגידה - סיוט שלא נגמר, מה לעשות?

שלום אני בת 24 וחברי בן 31 אנחנו יוצאים ביחד וחיים ביחד שנה וחודשיים. הקשר התחיל כקשר רציני מבחינתו וקליל מבחינתי עברנו לגור ביחד לאחר חודש וגרנו ביחד חודשיים. שלושה חודשיים לאחר תחילת הקשר החבר שלי נסע לארה"ב בענייני עסקים וההסכם היה שכשאני אשתחרר מהצבא (הייתי תוכניתנית מחשבים בקבע) ואסיים את הסמסטר האחרון באוניברסיטה אני אגיע אליו ונחייה יחד. הוא נסע... אני נשארתי בארץ....והמשכנו את הקשר בטלפון... לפני שאספר מה קרה אני רוצה לציין שמבחינתי הקשר היה מאוד לוחץ היו מקרים של קנאות יתר והרגשה של חנק הוא לא בטח בי חשב שאני משקרת לנו בכל מני דברים הרגשתי לכודה, הוא היה במן דכאון ולחץ בגלל עניין כלכלי לא שכבנו כמעט הרגשתי שהוא לא נמשך אלי ניסיתי לדבר על זה אבל הוא התחמק כל הזמן ואמר שזה לא אני זה המצב הכלכלי שהוא נמצא בו עכשיו (אציין שהוא היה מרוויח משכורות גבוהות והיה רגיל לחיים טובים מאוד...) עוד דבר הוא שאני בחורה יפה מאוד דיגמנתי קצת באותה תקופה ואני בחרוה מושכת מאוד, אף פעם לא היתה לי בעיה של בטחון עצמי נמוך בעניין זה אבל הוא הצליח להוריד לי אותו ואני חושבת שבגלל זה לא קמתי והלכתי. סה"כ הרגשץי דחויה והיתה חסרה לי אהבה וחם דברים שאני מאוד זקוקה להם. לאחר שהוא נסע היתה לי קצת הרגשת הקלה אבל התגעגעתי מאוד, לאחר חודש השתחררתי מהצבא ונסעתי לבקר אותו לשבוע וחזרתי למבחנים באוניברסיטה. השבוע הזה היה פשוט נורא הוא התייחס אלי לא יפה רבנו הרבה שכבנו פעם אחת היו לו שם הרבה חברים והרגשתי לא שייכת... כל כך שמחתי לחזור הביתה.... כשהגעתי לארץ השיחה הראשונה היתה מריבה ולאחר מכן פרידה (וזה היה כבר בדרך משדה התעופה...) אני החלטתי שזהו ונפרדנו...לאחר כמה דקות התחילו שיחות השכנוע שלו שנחזור לא הפסיק להתקשר לבכות לאיים שהוא נוסע למקום אחר ואני לא אדע איפה הוא וכל מיני מניפולציות אני הסברתי למה אי אפשר להמשיך יותר הוא התנצל ואמר שהוא לא ידע ואחרי שעה של פרידה חזרנו..... אבל אני כבר לא הייתי שלמה עם כל העניין הזה.....החבר הכי טוב שלי שביליתי איתו רב הזמן ניצל זאת והתחיל בנינו קשר רומנטי מאוד חם הוא נתן לי את כל האהבה ויחד עם זאת החופש שההיתי זקוקה לו (הקשר לא היה מחייב זה היה רומן) הרומן הזה נמשך חודשיים שהיו מאוד יפים מרגשים חמים ומלאי תשוקה שכל כך נזקקתי להם....אבל לא התאהבתי בו....והמשכתי במקביל את הקשר בטלפון עם החבר שלי.....ידעתי שאני רוצה לסוע לחבר שלי ושכל העניין הזה הוא זמני....אני לא יודעת איך הצלחתי להסתיר מכולם ומהחבר שלי בכזו טבעיות...זה פשוט קרה והיה לי פשוט טוב!!!!! נסעתי לחבר שלי הפרידה מהרומן היתה קשה, ןלכן לאחר שבוע הרומן עם הבחור בארץ המשיך בטלפון בכל הזדמנות שההיתי לבד בעוד אני עם החבר בארה"ב לאחר שבוע רציתי לחזור לארץ אליו... אל הרומן...אבל החבר לא נתן לי לסוע שיכנועים אין סופיים בכי הוא לקח לי את כרטיס האשרי כדי שאני לא אסע למקום אחר וכל מיני כאלו....חזרנו נפרדנו חזרנו נפרדנו.....ככה במשך חודש....ואז החלטתי שאני רוצה להשאר עם החבר והרומן עבר לי...אבל לא יכולתי לשאת את ההרגשה שאני אהיה עם מישהו שבגדתי בו.....ולכן רציתי לעזוב בכל זאת וסיפרתי לו על הרומן!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מכאן מרגע זה התחיל סיוט שלא נגמר כבר 7 חודשיים תמימים יש זמנים טובים יותר ויש רעים יותר אבל כל הזמן יש משהו שמרחף..... אני חייבת לציין שההיתי בטוחה שהוא יסיים את הקשר מיד, אבל ההפך קרה החבר שלי התחיל להשקיע בקשר בדרך שלא תאמן, הוא רצה אותי עוד יותר הוא הראה אהבה מטורפת הוא עשה דברים רק למעני דברים שהוא לא היה עושה....כל מה שרציתי היה....אבל יחד עם זאת לאחר תקופה מסויימת התחילה אלימות נפשית מצידו הוא אמר לי דברים נוראיים בלילה מריבות מגעילות שהן פשוט התעללות נפשית ואחר כך חנופות אין סופיות. כל פעם שהרגשתי שאנחנו עוברים את זה זה היה יותר גרוע..... חזרנו לארץ ביחד לאחר חודשיים שההיתי שם, וכמובן שההתעללות בארץ התחזקה, הוא התקשר לבחור מהרומן שאל אותו עלי ועוד דברים רבים שאין מקום לפרט אותם כעת. נפרדנו, אני נפגשתי עם הבחור מהרומן שוב שכבנו וידעי שזה לא זה רציתי לסיים את זה אבל הוא לא הפסיק להתקשר..... החבר שלי נסע ולאחר כמה ימים חזרנו וסיכמנו שאני באה אליו ואין יותר שקרים ואז הוא התקשר ואמר לי שהוא נמצא ממש כרגע עם מישהי במטה היא ערומה אבל הוא לא יכול כי הוא אוהב אותי ושאל עם אני מוכנה ללכת לטיפול פסיכולוגי? זה ההתעללות הכי מכוערת שעברתי בחיים שלי ועניתי לו שכן! יום למחרת הוא יצא לבלות אני הרגשתי שמשהו לא בסדר ובמשך כל הלילה התקשרתי למלון שלו התנהגתי בצורה אובססיבית שממש לא מתאימה לי....עד 6 בבוקר.... ואז הוא ענה...שאלתי אותו עם הוא שכב איתה והוא אמר כן! אני קיבלתי מכה חזקה שאף פעם לא קיבלתי..... החלטתי שזהו אמרתי לו שאני נוסעת לחברה שלי ושאנחנו לא נדבר והוא נבהל וביקש שאני אבוא אליו מחר.... ושהוא אוהב אותי .....אני התחלתי לשאול שאלות אובססיביות לגבי כל פרט שהיה בקס שלו איתה והוא ענה.....זה היה נורא זה בדיוק מה שהוא עשה לי במשך חודשיים רבים.... נסעתי אליו מאז אנחנו ביחד ההיתי בטיפול קצר והוא היה איתי במפגש אחד או שניים..... אבל זה לא נגמר זה משתפר אבל זה עדיין לא דרך לחיות את החיים.....יש לו ימים שהוא מתרחק ומתחיל לשאול שאלות......בערך פעם בשבוע...אני גם מתרחקת בחזרה ומתחילה לחשוב מה אני עושה פה? אני מרגישה שאני צעירה כל כך וכבר מרגישה שהחיים נגמרו....אני לא עושה דברים שההיתי רוצה לעשות...בבילויים כשהוא משתכר הוא מתחיל להציק לי עם שאלות ודברים פוגעים...וכמובן אנחנו שוכבים לעיתים רחוקות....זה לא מה שאני רוצה... אני יודעת שיכול להיות לנו טוב ביחד אבל אני לא יודעת איך....אני לא יכולה להמשיך ככה....אני מפחדת לעזוב אותו....ואני מפחדת להשאר... הוא רוצה להתחתן וזה עוד יות ר מלחיץ אותי כי אני ממש לא רוצה להתחתן עם גבר שאלו החיים שלי איתו... אנחנו לא נמצאים בארץ...טוב לנו פה במקום הזה....אבל רע לי כמעט כל היום....אני חושבת שאני במן דכאון כזה...רק שיש איתנו חבריפ אני מרגישה טוב...כשאנחנו לבד אני עצובה מדוכאת אני לא צוחקת (ואני אוהבת לצחוק...) אני יודעת שגם הוא סובל הוא לא גיבר עם אף אחד על מה שעבר עליו ואני דיברתי עם חברות עם אמא שלי ועם מטפלת ....לפעמיים אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו או שזה הפך להיות מרדף אחרי זה שנצליח להיו ביחד באהבה ושלווה.....אני לא עובדת פה...אני רב הזמן בבית ואני מרגישה רע בגלל זה אני לא עצמאית כמו שההיתי ואני מתגעגעת לזה אני אוהבת חופש עצמאות ומימוש עצמי ואין לי את זה ואני חושבת שהדכאון שאני נמצאת בו משפיע גם על החשק והמוטיבציה שלי לחפש משהו לצאת מהבית..... אני לא יודעת מה לעשות....אני חסרת אונים.....ואני יודעת שגם הוא... מה עושים? אפשר לעבור משבר כזה? ואם כן איך?????????? אני פגוע ממנו והוא פגוע ממני ואף אחד לא יודע מי התחיל את זה קודם הוא שלא נתן אהבה בהתחלה או אני שבגדתי או הוא שהעליב אותי ככה (דרך אגב הוא מודע לפגיעה שהוא פגע בי בדרך הדיבור שלו...וההתעללות הנפשית שעברתי מצדו..) מה לעשות?

אני ממליצה לך בחום לנתק את הקשר האומלל הזה. בחור שבאמת אוהב את חברתו לא מתעלל בה רגשית או מילולית. לפי מה שנראה לי אם תשארי איתו גורלך יהיה הרבה יותר גרוע ממה שעכשיו. את בחורה צעירה, יפה, מציאותית. יהיו לך עוד הרבה מחזרים, ועוד הזדמנויות למצוא חבר אמיתי שאוהב אותך באמת.

כל הכבוד על ההדפסה !! אולי באהבה את נבוכה אבל בקלדנות 10!!!

תשמעי הד"ר צודק במקרה הזה... ובד"כ אני לא מוצא עצמי מסכים איתו כל כך בקלות. את מתארת כאן שרשרת של התרחשויות לא בריאה ומאוד לא בוגרת מצד שניכם. אתם נכנסים למערכת רגשית סוערת ולא במובן החיובי. עצתי לך היא לזנוח את הסערה האכזרית וללכת לקשר כמו הרומן עם החבר הטוב שהיה זורם נינוח ומספק. הקשר עם החבר הנוכחי הוא רע ויביא עימו רק צרות ומכאובים. אתם לא מסתדרים ואינכם יכולים לפתור קונפליקטים. האובססיביות מזינה את יחסיכם ומרעילה אותה בסערות רגשיות ומפחי נפש על לא כלום. את עדיין צעירה אינך נשואה ואין לך ילדים, חשוב שתביני שהמצב הרבה פחות קשה ממה שנראה לך. בסה"כ מדובר בקשר רומנטי שגוי. תנתקי את הקשר תלכי למספר מפגשים פסיכולוגיים שיעזרו לך לעשות סדר בבלגן על מנת שתחזרי לשגרת חיים נורמאלית. האמיני לי בפרספקטיבה את תסתכלי על הכל ולא תביני על מה היתה כל המהומה. מילה של רז.