דיכדוך חוסר החלטיות ומחנק
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בחורה נאה ואינטליגנטית בת 28 מאיזור המרכז. אני מוקפת חברים ומחזרים ויש לי עבודה מכניסה ונחשקת. לכאורה הכל נראה בסדר אבל אף אחד לא יודע שבפנים אני מרגישה מתה. יש לי חבר נחמד כבר חודשיים, אולם אני מרגישה את הסוף קרב. אני לא מצליחה לפתח קשרים עם גברים למשך זמן. עקב שיעמום וחוסר נאמנות כרוני שלי. עם חלקם אני שומרת על יחסי רעות ארוכים גם לאחר הפרידה מתוך מחשבה שאולי אשתנה, אולם אני כבר די מיואשת שכך יהיה. במשך השלוש שנים האחרונות החלפתי כבר למעלה מ 10 חברים!! האם אני נורמאלית?? משיחות שהיו לי עם מספר פסיכולוגים שהיו לי בעבר נאמר לי שאני סובלת מצורך כפייתי באהבה. אני מטופלת מזה 5 שנים ע"י שלושה פסיכולוגים שונים, אולם ללא הועיל. העבודה שלי נוחה ומתגמלת אולם אני מרגישה שאין בה כל עניין. לאחרונה עוברות בי מחשבות לעזוב את מקום עבודתי ולנסות לפתוח עסק קטן, אולם אני חוששת מכיון שבלי הכנסה גבוהה לא אוכל להתקיים ברמת החיים לה הורגלתי. מה עושים?
שלום רב, חוסר ההחלטיות מייצר גם את ההליכה במקביל לשלושה יועצים שונים - מה שכנראה רק יקדיח את התבשיל. תעשי אן-דנ-דינו, תחליטי על מסלול אחד, ובלעדי, לטווח זמן מסויים, נניח חצי שנה. תני בלעדיות למסלול היעוצי הזה. ניתן בהחלט לשלב בזמן שכזה, עם איש מקצוע טוב, תהליכי הכוון במיומנויות חברתיות, יחד עם תהליכי התבוננות תוך-אישי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
ד"ר אברהם שלום, כנראה שלא הבהרתי עצמי כראוי. ההליכה לשלושה מטפלים לא היתה במקביל אלא לשלושה מטפלים שונים במשך 5 שנים. הפסיכולוג הראשון טיפל בי כחצי שנה וטס לחו"ל. השני טיפל בי שלוש שנים אולם נאלצתי להפסיק את הטיפול עקב יצירת קשר אישי ותלותי מדי עימו. השלישי מטפל בי מזה כשנה וחצי, לאחר כל טיפול אני מתמלאת באנרגיה חיובית שפוחתת בהדרגה אולם תעריפי הטיפול הפכו כל כך גבוהים עד שאני בקושי מוצאת את הדרך לממנם. האם יכול להיות שאני מקרה אבוד מבחינה אישיותית?