משבר החודשיים בזוגיות

אני בת 28, חשה שקשה לי מאוד ליצור קשר ארוך וקבוע. בד"כ לאחר חודש, מקסימום חודשיים אני מתחילה לאבד קצת עניין. אני מרגישה שהקסם מתחיל להתפוגג ומתגלים סדקים בקשר. אני חושבת שזה קשור בחשיפה (הרגשית, הפיזית) הכרוכה בקשר זוגי ובחדירה לפרטיות האחד של השני. יש בזה המון יופי אך מצד שני גם זה פוגם במיסתורין ובעניין - שבקשר. היחס שלי לחשיפה הוא אמביוולנטי. זה עושה לי טוב ורע. כל עוד שהקשר בשלב ההכרות- עצם ההכרות (הרצון להכיר) מהווה את "הדבק" אך ברגע שכבר הכרנו והקשר עובר למצב שאין כל כך מה לחדש אחד לשני בכל מפגש והקשר עובר למצב "שגרתי"- אני מרגישה שאין יותר "דבק". בד"כ לאחר חודש עד חודשיים (תלוי בבחור וכמובן באינטנסיביות של הקשר) מכירים פחות או יותר ויודעים "עם מי יש לנו עסק". אם הקשר אינטנסיבי וכולל פגישות יומיומיות ניתן להכיר די טוב. לאחר שעובר השלב הזה, קשה לי "להתניע" את הקשר, לחדש, לעבור שלב וכו'. כמו דרך ללא מוצא....... זה מתחיל להדאיג אותי כי זה משפיע עלי לגבי דעותי על מוסד הנישואים. אני נוטה יותר לראות את "חצי הכוס הריקה" בנישואים מאשר את המלאה וזה קשור באותו נושא של איך מקיימים קשר ארוך, איך יוצרים עניין גם לאחר שכבר מכירים, שחשופים מאוד אחד לשני. לסיכום אומר שתהליך החשיפה בהכרות עם בחור מאוד מעניין ומאתגר אותי ואני נהנית מכך מאוד- להכיר אותו, ללמוד מה הוא אוהב, מה הוא רוצה, להכיר את סביבתו וכמובן נהנית מהרצון שלו להכיר אותי, את סביבתי, את מאווי וכו'. ברגע שתהליך זה נמצא בדעיכה (כי זוהי דרכו של עולם, אי אפשר להיות ב"היי" כל הזמן ובהכרות מתמדת) ונכנסים למעין יציבות- אני משתעממת, לעיתים נסוגה, לעיתים עצבנית ויוצרת מריבות, לעיתים נכנסת למצב רוח קודר של תהיות "מה יהיה". הייתי שמחה לדעת אילו כישורים עלי לפתח כדי להמנע ממצבים שכאלה או להתמודד עימם בהצלחה? איך אוכל לעבור את משבר החודש- חודשיים ולהשאר בקשר עם בחור שיש לו פוטנציאל טוב לקשר עימי?