צריכה עזרה דחופה!!!

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

25/04/2004 | 10:33 | מאת: א.א.

שלום לכולם, אתמול בערב אני וחבר שלי נפרדנו בגלל שהורי לא תמכו בקשר. הפרידה כ"כ כואבת שלא ניתן לתאר זאת במילים. היו לנו המון בעיות וריבים (בגלל הורי) אך למרות הכל היה לנו נפלא ביחד. היה לנו קשר מאוד מיוחד שאני לא יודעת אם אנחנו נזכה אי פעם לקשר כזה עם מישהו אחר. זה התבטא בהבנה שלנו אחד את השני, בהכרה שלנו אחד את שני, באהבה הרבה שהייתה (ועדיין יש בנינו). אני כ"כ מתגעגעת אליו ואני מרגישה שבלעדיו אין משמעות לחיי. אנחנו רוצים לחזור אחת לשני אבל אנחנו יודעים שאין סיכוי שהקשר יצליח בגלל התנגדות הורי. הוא התקשר אליי היום בוכה ומתחנן שנחזור ושהכל יהיה בסדר אבל אני לא יודעת מה לעשות. עלי לבחור- או הוא או הורי. אני מפחדת שהקשר שלנו יתפרק בסופו של דבר ומי יודע באיזה מצב נהיה אז. אולי עם ילדים. מה עליי לעשות? אני כל הזמן בוכה וחושבת על הזמנים הנפלאים שלנו יחד. על כמה טוב היה לנו, על כמה טוב אני חושבת שיכול להיות לנו, על הילדים שכ"כ רצינו להביא יחד, על הטיולים הרומנטיים שלנו על חוף הים, על הטיסה בשמי הארץ שהוא נתן בדיוק לפני חודשיים ליום הולדת שלי, על השבועה שלנו שנהיה ביחד לנצח לא משנה מה. מה לעשות? במי עליי לבחור? אני ממש מיואשת וכואב לי להגיד זאת אבל אין לי רצון לחיות עכשיו בלעדיו... הוא הכל בשבילי. הוא יודע כל פרט קטן עליי, פרטים שאפילו הורי לא יודעים. אני לא רואה את עצמי חולקת כזה קשר וכזאת פתיחות עם אף אחד אחר מלבדו. אני חושבת על כל האהבה שיש בנינו ועל כל השמחה שהוא מביא לחיי ואני מתפוגגת מבפנים. ושאני באה לבכות להורי הם אומרים לי שמגיע לי יותר טוב ושהם מבטיחים למצוא לי מישהו אחר. אבל שוב לא יהיה לי איתו אותה אהבה ופתיחות שיש לי עם החבר הנוכחי. מה לעשות? בבקשה עזרו לי אני ממש מיואשת?

25/04/2004 | 13:22 | מאת: דנה

היי! אני מההודעה מעלייך. אני החלטתי להגיב כי לחברתי הייתה את אותה בעיה וייעצתי לה גם לגבי זה. את בעצם כבר ענית על שאלתך- איתו את רוצה להיות ובלעדיו אין משמעות לחיים. אמנם זה קיצוני ואין לי מושג כמה זמן אתם יחד שקשר הזה כ"כ משמעותי בעינייך וחשוב לך, אך זו לא הנקודה.השאלה היא למה הם מתנגדים לקשר הזה כ"כ, עד כדי כך שזה גרם לכם להפרד?! חבל שלא ציינת את טענתם אך אני אומרת שאם הוא מסב לך אושר ואת מרגישה שיש בינכם כימיה מצויינת, פתיחות ונאמנות, הרי שהקשר חייב להמשך, גם בניגוד לרצון הורייך. הם הרי רוצים שרק תהיה מאושרת ואם איתו את מאושרת אז למה ההתנגדות שלהם? אולי הם יודעים משהו שאת לא מודעת אליו והם לא רוצים לספר לך, מחשש שתפגעי? זה בין כה וכה לא משנה כי את פגועה ממילא וגם הוא. אני מציעה ליישב את ההדורים בינך לבין הורייך, תשתפי אותם במה שאת מרגישה ואיך שהם גורמים לך להרגיש. הם צריכים להבין שביתם כבר ילדה גדולה ויכולה להחליט לבד, הם לא יכולים להחליט משהו בשבילך שמגיע מליבך, הם לא שולטים בלב שלך. מקווה שקצת עזרתי ושיהיה סוף טוב... דנה.

25/04/2004 | 13:30 | מאת: ענת

חשוב פה לדעת את סיבת הפרידה למה ההורים מתנגדים ואז לשקול ולהחליט , תחשבי את לבדך אם הסיבה שההורים מתנגדים היא מוצדקת ואז להחליט את מספיק גדולה ואם כן תחזרי אפילו בלי רצונם כי אלו חיך בלבד בי

26/04/2004 | 08:23 | מאת: א.א.

ראשית, רוב תודות על תשובתך. שנית, הורי מתנגדים לקשר מאחר וחברי לשעבר חולה במחלת מעיים. הם היו אצל רב מקובל והוא אמר להם שאני פשוט עיוורת, שאני לא רואה כלום. הוא הזהיר אותם שאם אני אתחתן עם האדם הזה החיים שלי יהרסו פשוט יהרסו. אני אמצא את עצמי במערכת יחסים קשה ומסובכת מאוד שבסופה יהיו גירושים ארוכים וכואבים. הוא אמר שהוא יתעלל בי בצורה שלא ניתן להגדירה. הורי הזהירו אותי כי אם אני אתחתן הם לא יהיו שם והם מתכוונים לזה. וחברי יודע שלא ניתן להתנתק מן המשפחה והוא גם לא רוצה שאני אעשה זאת. הוא יודע שזה ייפגע בי ובקשר שלנו. והבעיה היא שאני מצד אחד אני יודעת שהוא צודק- קשר לא יכול להתקיים בלי תמיכת ההורים אבל מצד שני אני לא יכולה בלעדיו. אני בתחילה האמנתי לדברי הרב אבל כשחושבים על זה, הוא הבן אדם הכי מדהים בעולם ואני מרגישה שהוא לעולם לא ייפגע בי. הוא ייתן את חייו למעני. בעיה נוספת היא, שהורי חברי דיברו בחוצפה כלפי הורי והורי לא מוכנים לסלוח להם או לקבלם למשפחה. אם זה היה רק המחלה הם אולי היו מסכימים אבל כל הצירוף הזה יחד פשוט בלתי אפשרי מבחינתם. הם שמחו שנפרדנו והם אמרו לי שהם מבטיחים לי שבעתיד אני אודה להם על כך ושאני אבין את הטעות שלי. אני פשוט שבורה ולא יודעת מה לעשות, מצד אחד דברי הרב שמנבאים לי רעות ודברי הורי שבשום פנים ואופן לא ירצו קשר איתי ואיתו בעתיד אם נתחתן ומצד שני הרגש שלי. אבל מי יודע, אולי הוא מטעה אותי ואני באמת עיוורת. אני לא יודעת. בבקשה עיזרו לי, מה לעשות? במי לבחור?

שלום רב, עניין התלות בהורים אכן נשמע בעייתי. יש כאן מחיקה של מי את ומה את. ולא ברור מהפניה שלך מדוע ההורים מתנגדים, ומדוע את כה תלויה בהם. אם עברת את גיל ה 20, טוב תעשי אם תעדיפי סיוע פסיכולוגי מקצועי, לחיזוק ה'אני' שלך, על פניות אנונימיות במדור כזה ו אחר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

26/04/2004 | 11:16 | מאת: א.א.

ד"ר אברהם שלום רב, אני בת 19 סה"כ וחשוב לציין שאני בחורה דתיה. התלות בהורים נובעת, לפי דעתי, בין היתר בגלל חוסר הבטחון העצמי שלי וחוסר האמון במי שאני. התנגדות הורי, כפי שציינתי בתגובתי לדנה, נובעת בשל מחלתו של חברי (מחלת מעיים). נוסף לכל, התקיימה שיחה בין הורי להוריו ובשיחה הוריו התבטאו בצורה פוגעת ומעליבה כלפי הורי (לדעת הורי). אני נקרעת בין האהבה שלי אליו והקשר המיוחד שיש לנו לבין העובדה שהורי ורב שהורי פנו אליו מנבאים לנו עתיד רע מאוד. אני נמצאת בדכאון ובוכה כל הזמן. בכל רגע אני חושבת מה חברי עושה עכשיו ומה הוא אוכל ואני רוצה פשוט לחקות אותו ולעשות אותו דבר וזאת כדי שאני ארגיש קרובה אליו. אודה לך אם תוכל לייעץ לי מה לעשות במצב המסובך הזה? במי עליי לבחור? ואנא אל תפנה אותי לטיפול כי במצב הנוכחי אני לא יכולה ללכת לטיפול (בשל הפחד שלי לעשות דברים לבד בלי הורי, בלי החבר שלי לצידי). אנא תגובתך המהירה. א.א.

28/04/2004 | 09:33 | מאת: המלאך

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה