ממה אני כ"כ פוחדת...?

שלום לך יוסי. יש לי בעיה שאני ממש זקוקה לעצתך בנוגע אליה. אני בת 20 וחצי, מעולם לא הייתי מעורבת בקשר רציני עם בן זוג, אך יצאתי לדייטים עם שני בנים שחיבבתי בעבר ולא התפתח שום דבר מהם ויש לי קצת ידידים(בנים) מהצבא. הבעיה שלי היא שאני בחורה די מופנמת וביישנית, לא ספונטנית ומאוד פרפקציוניסטית וביקורתית כלפי עצמי והסביבה. זב גורם לכך, שישנו ידיד שלי שהכרתי לפני שנתיים בצבא, שירתנו יחד ועד היום אנו בקשר טלפוני ולפעמים גם מתראים במפגשים חברתיים. כשהכרתי אותו ביום הראשון בבסיס, כבר אז נמשכתי אליו ונדמה לי שזה היה הדדי. הוא רמז לי דברים ושאל אותי לגבי חבר וכל הזמן חיזר אחריי, אך אני בתור אחת ביישנית ,הייתי אדישה, שלא במתכוון! הוא התייאש לאחר כמה זמן והמשכנו להיות רק ידידים בבסיס. העבודה לצידו מידי יום ויום רק הגבירה את המשיכה שלי כלפיו אך לא העזתי לעשות כלום כי פחדתי מדחייה. ואתמול, הוא התקשר אלי ודיברנו במשך שעה, השיחה זרמה ואני הייתי מאושרת לדבר איתו. הוא שאל אותי על חבר ואמרתי לו שאני עדיין פנויה(הוא לא יודע שמעולם לא היה לי חבר) ושוב הרגשתי משהו כלפיו, כמו ביום הראשון שראיתי אותו. אני לא מסוגלת לומר לו משהו על איך שאני מרגישה, כי אין לי אומץ וחוץ מזה אני מפחדת עדיין שהוא אולי לא מעוניין ואני בכלל סתם מבינה אותו לא נכון. למה זה כ"כ קשה? למה נדמה שהוא רומז רמזים? אני מפחדת להיות חברה שלו בכל מקרה, כי נדמה לי שאני לא נראית טוב מספיק בשבילו. לא יודעת למה הדימוי העצמי שלי נמוך נורא ואני מרגישה לא טוב עם איך שאני נראית (למרות שכן מסתכלים עליי ואומרים לי שאני נראית טוב ומחזרים אחרי). אך כשזה מגיע אליו אני מרגישה כ"כ מכוערת ושלא מגיע לאחד כמוהו, שנראה טוב ויש לו אופי מדהים, להיות עם אחת כמוני. כבר שנתיים זה נמשך ככה המצב הזה. אני אובדת עצות, אינני יודעת מה כוונותיו ורגשותיו כלפיי אך הוא רומז לי דברים ובאותו זמן אני מרגישה מאוד לא מושכת כשאני בחברתו אך חושבת עליו ללא הפסקה ומדמיינת אותנו יחד. בנוסף לכך, אני לא מצליחה לעבור הלאה ואני נעולה רק עליו ולא מעוניינת בבחורים אחרים שלא משתווים אליו כלל! מה עליי לעשות? בתודה מראש, דנה.