מבולבלת נורא
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
היי אני מבולבלת מאוד מדברים שקורים בחיי כרגע ואני מבקשת עזרה.. אני בת 30, נשואה שמונה שנים ואמא לשני בנים קטנים. אני מאוד אוהבת את בעלי, נמשכת אליו, ולא רוצה לפגוע בו. הביעה שלי היא שהכרתי גבר, בן חמישים, שנמשך אלי ואני מאוד נמשכת אליו. הוא אומר לי שהוא אוהב אותי אבל אני לא מאמינה לו (הוא נשוי, אבא וסבא) וכבר היו לו רומנים בחייו. הבעיה שלי היא כזאת: אני נמשכת אליו ורוצה סוג מסוים של קשר איתו (כבר היתה ביננו נשיקה קטנה על הפה) אני רוצה להתנשק איתו ולא חס וחלילה לשכב איתו (שנינו אנשים דתיים ואני יודעת שלעולם לא אהיה מסוגלת לשכב עם גבר שהוא לא בעלי) אבל על נשיקה אני יכולה איך שהוא לסלוח לעצמי. אני אומרת לעצמי שזאת לא בגידה... זאת רק נשיקה... האם אני בוגדת בבעלי?? האם זה כ"כ נורא?? כנראה שאני מחפשת סוג של אישור... אני ממש מיואשת אני מתה על בעלי ולא רוצה לפרק את המשפחה שלי אבל אני גם נמשכת לגבר האחר ורוצה משהו איתו... בבקשה, עזרה... עזרה בלהבין את עצמי ואת מה שעובר עלי... (כל זה חדש לי, זה אף פעם לא קרה לי בכל תקופת נישואי...) סליחה על האורך ותודה מראש...
לדעתי תתרחקי ממנו כמו מאש. זה לא יכול להיגמר טוב. עדיף לחתוך עכשיו ושיהיו לך זכרונות מתוקים מרים על מה שיכול היה להיות מאשר מצב שעלול ללכת ולהתדרדר ובסופו של דבר בעלך יגלה ואז תאבדי את אמונו בך וזה יהרוס את חייך לנצח. חס וחלילה שאולי אף יגרור לפירוק משפחתך. לא ממליצה בכלל. עזרי אומץ, היי מאושרת ומסופקת בשלך, רבים רבים היו רוצים להתחלף איתך.
שלום רב, קשר מהסוג שאת מתארת מאד אופייני במצבי קושי במהלך תקופת הנישואין, כאשר התופעה של ההתקשרות עם ה"שלישי" מאפשרת בדיקת אלטרנטיבות של התנהגות מבן הזוג, בד בבד עם ריגושים וניחומים. הפרטנר שבחרת, מעיד על קשייך, ועל הצורך שלך "לצאת החוצה", יותר מכל דבר אחר שאפשרי בפרשיות שכאלו. קחי את מה שעובר עלייך כדרישה שלך מעצמך, חדה, ברורה, ובלתי מתפשרת - לעשות משהו עם חייך, וחיי הנישואין שלך. סביר כי הוועצות אישית עם איש/ת מקצוע תהיה צעד מועיל. יתכן ואחר כך יהיה כדאי לערב את הבעל, ויתכן וזה יהיה מהלך מספיק שיאפשר להכניס לחייך תכנים ותהליכים שמתאימים לך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
אין לך שום סיבה להיות מבולבלת. פשוט, את מתלהבת מתשומת לך שמוענקת לך על ידי גבר. גבר נשוי. אבא. סבא. - שלושת התארים האלה בלבד יכולים למוסס את כל הבילבול שלך ולהגיד לך - תירגעי. לכי הביתה לבעלך ולילדייך היקרים - ותבני משפחה. אם יקרה ביניכם משהוא - לא משנה אם זה רק נשיקה או יותר מזה, לא תהיה דרך חזרה. גם לא לך בפני עצמך. תתפסי את עצמך. לכי הביתה ותרגעי. לא היית רוצה שמישהיא תכתוב זאת על בעלך, נכון?
תחשבי שהבחור המבוגר היה אבא שלך, או סבא שלך. היית מייעצת למישהיא רק להתנשק איתו? מה ששנוא עליך, אל תעשי לאף אחד.
תודה לכולכן על ההתייחסות... אבל האם זה כ"כ נורא? אז אני אספק תא התשוקה שלי, אתנשק איתו, ואחזור לבעלי האהוב... הרי ככה אני כל הזמן "עורגת" אליו... אולי אם אני אתנשק איתו זה יעבור לי... אני עדיין כ"כ מבולבלת...