זקוקה לעצתכם

הענין אינו פשוט, למרות שהשאלה נשמעת בנאלית. אפריד בין שלושה גורמים שכיחים למצב שהעלית: אם ההורים מסתייגים על רקע עדתי / דתי - ושאר דברים של מורשת ומסורת, יש לאמץ דרכי הכרות שלהם עם אותו בן/ת זוג, כדי לצמצם את המרווח של הדעות הקדומות. אם מדובר בהסתייגות על רקע של פערים סוציואקונומיים (השכלה, פוטנציאל השתכרותי) - כדאי לבחון את הנטייה ה"ההסטורית" שלהם להתערב בחייך. מדובר לפעמים ביחסי הורה-ילד שהינם סבוכים, ומצריכים מעורבות מקצועית. העניין הולך ונהיה מורכב אם ההסתיגות היא בעצם לא כלפי בן הזוג, אלא כלפי רעיון הזוגיות. זהו מצב של העדר אמון ב'אני' של הילד שהינו כבר בוגר, אבל ממש תינוק בעיני ההורים. וגם כאן סביר להניח שיש להסתייע באיש מקצוע. ברור שאינני יכול לתת לך מענה ספציפי - ללא הכרות אישית. מקווה שהועלתי. אם תרצי הפנייה לאיש/ת מקצוע, כנסי לאתר שלי, ושם באמצעות 'צור קשר' - העבירי תקציר מפנייתך, ומיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם