בחור ובלוג

שלום, לפני זמן מה הכרתי בחור, אחרי זמן מה שהייתי לבד עם עצמי ולא חיפשתי לעצמי אף אחד. פגשתי אותו בסוג של מקריות, בתחילה התעלמתי ממנו, אבל אז הפכנו את היחסים ביננו לסוג של משחק משעשע אשר בסופו התחלנו לצאת. אנחנו די הפכים אחד לשני, אבל למרות הכל, היחסים ביננו הולכים טוב. אני באמת מרגישה טוב עם זה, למרות שהוא מסוג האנשים שתמיד חשבתי שלא אצא איתם. כל הפרטים האלו הופכים מינוריים ברגע שמניחים אותם בצד ומתרכזים בבן אדם וביחסים שזורמים יפה. אפילו העובדה שיש לי לרוב נטיה להאיץ את הקשר לא הרסה לי הפעם את ההרגשה יותר מידי לגבי הקשר שלנו. (בד"כ אני מאיצה אבל מתחרטת כעבור זמן מה). הרגשתי שגם הוא מרוצה מזה ונוח ונעים לו. אני חושבת שאני בנאדם פתוח וגם הוא מחשיב את עצמו כפתוח ככה שיש ביננו התאמה מסוימת. החלטתי הפעם לתת לזה לזרום, בלי לחשוב יותר מידי מה יהיה בעתיד או מה היה בעבר וכן הלאה. גם הכרנו בצורה מאוד מוזרה, יחסית ל"הכרויות רגילות", כמו למשל, בדייט הראשון והלאה, לא ממש שאלנו אחד את השני שאלות בנאליות כמו "מה אתה עושה בחיים" או שאלות אחרות. אני חושבת באופן מסוים שזה מה שהפך את הקשר למה שהוא, מעניין, מסתורי ומצד שני גם לא כבד, למרות שעכשיו אנחנו חברים אפילו רשמית. עד כאן הכל נשמע טוב ויפה? ככה גם אני חשבתי. מסתבר שהוא מנהל בלוג... חברה שלי (שהיא גם ידידה שלו והיא זו שהכירה ביננו) נתנה לי לפני שהתחלתי לצאת איתו את הבלוג שלו. זה לא עניין אותי במיוחד כי לא הסתכלתי עליו באופן רומנטי. כשהתחלנו לצאת, נזכרתי יום אחד בבלוג שלו וחשבתי שזה יהיה מעניין להציץ, לראות אם כתב עלי משהו (הוא יודע שאני יודעת שיש לו בלוג, רק שהוא לא נתן לי את הכתובת שלו ואני מניחה שהוא גם לא יודע שאני יודעת מה הכתובת). בקיצור, כן, הוא כתב עלי. בהתחלה כתב עלי פרטים מסוימים, שאמרתי לו שהם "סודיים" מבחינתי. למרות שקצת כעסתי, החלטתי שלא לומר לו שקראתי את זה, כדי לראות אם הוא חוזר בעצמו. אח"כ הוא באמת מחק את הפוסט (את הרשומה). כעבור מספר ימים הוא שוב כתב, דברים נחמדים שגרמו לי להרגיש, שמה שאני מרגישה לגבי הקשר הוא סמילרי לגביו. הוא גם הרגיש כמוני וחשב שהקשר הולך טוב ויפה. עד אתמול. אתמול הוא כתב שהוא מתחיל להשתעמם, שפתאום הוא גילה שאני אנושית (כן). שפתאום אני לא "מושלמת" שיש לי מגרעות וחסרונות (מה אתה אומר), ושבגלל זה הוא מתחיל לחשוב שאולי הוא לא מחבב אותי יותר. כן, אז קראתי את זה, ובאיזשהוא אופן, למרות שלא פיתחתי אליו עדיין רגשות אהבה עזים, אלא יותר בגדר העובדה שכן חיבבתי אותו, איפושהוא נשבר לי הלב. הרגשתי שחבל שזה קרה, שזה הגיע למצב הזה. ואולי אני אשמה קצת שהובלתי את זה למקום הזה, למרות שבסה"כ זרמנו. בגלל שזרמנו ומבחינתי הזרימה היתה מהירה אבל חלקה ונעימה, אולי לו זה עשה ההפך, הביא למצב יותר גרוע שהוא מסתכל על הקשר שלנו וחושב שהוא הפך לשגרה. אני מנסה לחשוב, מה הוא מחפש, מה הוא רוצה או לאן הוא רוצה שזה יוביל, ואת האמת שזה לא ממש עניין אותי מלחתחילה. למרות שידעתי שזה הופך לקשר רציני. הוא כותב שזה משעמם אותו שאני "רגילה". שאין שום מסתוריות בקשר. אני לא מתכוונת לשנות את עצמי בהתאם למישהו אחר. אבל אני כן חושבת במה אולי טעיתי. אני את האמת לא מחשיבה את עצמי לבן אדם רגיל כל כך, לכן זה מה שמשך אותו אלי מלחתחילה. אבל עם הזמן, אני מניחה, שמכירים את הבנאדם ולומדים לקבל אותו בצורות אחרות שעלולות להגיע, פתאום המיסתוריות קצת נעלמת. אני למשל, למרות הרבה אלמנטים באישיות שלו שלא מתאימים לאישיות שלי, קיבלתי אותו, אבל לא כי התפשרתי. אלא כי פשוט זרמתי עם זה כדי לראות מה יצא הלאה. אני רוצה לציין שכבר יצא לי לצאת עם בחורים שגם להם היו כל מיני בעיות כאלה, של דברים ובנות לא מציאותיות שהם חיפשו. בנוסף, קראתי בבלוג שלו על איזו בחורה שהוא יצא איתה לפני (הוא דווקא סיפר לי עליה), זו מישהי שהם יצאו זמן מה ובסוף הוא נפרד ממנה, ועכשיו היא לא יוצאת לו מהראש. כל הבלוג שלו מלא בהתבכיינויות שלו עליה, על זה שהוא חולם עליה בלילות וזה שהוא רוצה לפגוש אותה אבל מצד שני גם לא וכן הלאה. אמרתי לו פעם, שכנות זה דבר שמאוד חשוב לי. ומשום מה יש לי הרגשה עכשיו שהוא אלוף בלהיות לא כנה. אני שמה לב איך הוא מתייחס לבנות שמתקשרות אליו ושאין לו כוח לענות להן, הוא פוטר "אוי לא" ואז עונה להן בשמחה. אני מתחילה לחשוש שאולי גם כלפי זה ככה.שאלתי אותו בצחוק אם גם כלפי זה ככה והוא ענה מה פתאום. גם כשאני הכי מרגישה שיש משהו שמעצבן אותו הוא מראה שהוא הכי בסדר, שאין שום דבר שמרגיז אותו. ועכשיו נוכחתי לדעת שהאינטואיציה שלי כן עבדה בסדר. כשאמרתי לו את זה הוא אמר מה פתאום וחיבק אותי וכו. זה מעצבן אותי שהוא לא אומר את האמת, שהוא לא אמיתי איתי. לא מפריע לי שבנות יתקשרו אליו, ובאופן כללי גם לו לא איכפת שאני אתרועע עם בחורים אחרים. אני יודעת שזה לא היה מעשה יפה כל כך להציץ בבלוג שלו, אבל זה מסקרן ותמיד מסקרן לדעת את האמת לפי מה שהבנאדם באמת חושב עלי. מה גם, שלא מדובר ביומן אישי, אלא בבלוג שכל אחד יכול לקרוא. ככה שבעצם אני לא מרגישה אשמה יתר על המידה. מצד שני, עכשיו אני באמת יודעת מה הוא מרגיש כלפי. ואני מניחה שאולי זה עדיף על לא לדעת בכלל. אולי באמת זה לא יפה שלא אמרתי לו שאני יודעת על הבלוג שלו, מצד שני, אם הייתי מספרת לו או שהוא היה מתעצבן או שהוא היה מפסיק לכתוב עלי ואז לא הייתי יודעת את האמת. כרגע אני די בדילמה, האם עלי לומר לו שאנחנו צריכים הפסקה, או להפרד או להשאיר את הדברים כמו שהם ולתת לו להחליט מה הוא רוצה? כי בסה"כ הייתי שמחה להמשיך את הקשר, כי אני כן מחבבת אותו. מצד שני, אם אני אתן לו להחליט, מתוך אולי חולשה שלי, יש מצב שאני מאוד אפגע מזה. ולדעתי הוא יפגע פחות מאשר אם אני אעשה את הצעד הזה של לקחת הפסקה או משהו אחר. הרי, בלאו הכי יש לו מישהי אחרת בראש. אם הוא יפרד ממני, אני ארגיש לא נעים. כי גם אני יודעת למה הוא נפרד ממני אבל הוא לבטח גם לא יאמר למה. המישהי הזאת שהוא חושב עליה - זה לא מפריע לי יותר מידי, כי אני מבינה אותו במובן הזה. אני יודעת איך זה מרגיש, אז אני לא נעלבת. אני נותנת לזה לזרום הלאה. אבל זה די מעצבן אותי שהוא בוחר לספר על זה לכל העולם אבל לא לדבר איתי על זה. וזה מה שהופך את זה למכעיס. או מעליב. אני יודעת גם שכל אחד צריך את הפינה שלו, את הפרטיות שלו, אבל אני לא מוצאת שום פינה או פרטיות בבלוג שהוא חולק עם כל העולם. ועוד כזה שאנשים כן יכולים לדעת מי הוא. (הוא כותב בשם בדוי, אבל יש תמונה שלו). עוד דבר, עכשיו הוא בתקופת לימודים, והוא ממש לחוץ. אז הוא כתב בבלוג שלו שכרגע הוא לא מחבב אותי אבל מצד שני הוא לא מחבב שום דבר. כתוצאה מהלחץ שלו בלימודים. אז יכול להיות שזה זמני... מה עלי לעשות? האם עלי לומר לו שאני מרגישה שהוא לא כנה איתי, או לומר לו שאני יודעת על הבלוג שלו ושזה פוגע שהוא מעדיף לכתוב את הרגשות שלו ואת החיים שלו מול כל העולם אבל לא מוכן להגיד לי ספיציפית אם יש בעיה או משהו כזה? או האם עלי להפרד ממנו בטוענה שזה מה שזה צריך להיות מבלי לומר לו את הסיבה האמיתית? או האם עלי לחכות קצת ולראות מה קורה - אם הוא מתחיל לקבל את האנרגיות שלו בחזרה ולשנות את הגישה שלו כלפי או שהוא מעדיף להפרד ממני? ומה יש לך לומר לגבי אותם הגברים שבאמת מחפשים את ה"אישה המושלמת" זו שאין לה שום בעיה או פגם אישיותי, שמחפשים את המסתוריות אבל לא את מה שהופך ל"בנאלי" ומשעמם? תודה

עוד דבר, אנחנו יוצאים ממש מעט זמן, פחות מחודש. אבל זה קשר קצת שונה מקשרים אחרים בטווח הזמן הזה. זה קשר שהוא קצת יותר חזק ואינטנסיבי. לכן מצד אחד אני מתייחסת לזה כאל קשר טרי, אך מצד שני, גם כזה שדורש התייחסות קצת שונה כלפיו מפאת האלמנטים שמרכיבים אותו. זה לא יהיה אותו דבר כמו קשר קצר שלא הלך - אז מישהו התקשר ואמר שזה לא הולך. אני חושבת שזה דורש התייחסות קצת שונה, כאילו היה קשר שנמשך קצת יותר זמן. שוב תודה.