חוסר פירגון בין חברים
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אנו כ 5 חברים בני 30 מאז הילדות. עברנו את התיכון הצבא ורובינו הקמנו משפחות. יש לנו הומור שהתגבש במהלך השנים, ומצבור חויות אדיר משותף. פעמים רבות כשאנו נפגשים אנו מתבדחים זה על חשבונו של רעהו, הומור שלעיתים עשוי להיות עוקצני ופוגע. לצערי הנני חש כי במשך השנים האחרונות התחלפה החברות הטובה בצרות עין ושמחה לאיד. לעיתים נראה לי כי חברי אורבים זה לכשלונותיו של האחר ומזמן שכחו מהו פירגון הדדי ותמיכה בחבר במשבר. אודה ואף אבוש, כי גם אני מוצא עצמי לעיתים נסחף לאותה מערבולת של רגשות רעים. כיצד והאם ניתן לשקם מערכת יחסים מורכבת כגון שלנו. אשמח אם תצייד אותי בעצות או כיווני מחשבה פרקטיים לפתרון הבעיה ולא תפנה אותי לייעוץ שכן אין סיכוי שחברי יצטרפו ואף אני איני חושב שאמצא את הזמן והממון להשקיע בייעוץ מקיף. בברכה. ארז
שלום רב, שאלתך מעניינת, כי היא לוקחת אותנו למה שקורה בשלבי החיים של גילאי ה 30, ששם עוברים את תהליכי ההתמקצעות, ההתברגנות, וההתבססות בסולם המעמד-רכוש-סטטוס. קינאה מתקיימת כשיש הבדלים בין אנשים, ובשלב הזה של חייכם ההבדלים האלו מתחילים להיות יותר מוחשיים. אני מציע שתפנה את השאלה לפורום "תמיכה הדדית", כדי לקבל דעות של רבים ככל האפשר. הצעה פרקטית עבורכם יכולה להתחיל בפעילות שלכולם יש אינטרס משותף בה, נניח משהו וולונטרי לילדים במצוקה, ולהמשיך במשהו מלכד כמו ימי הולדת לילדים, כשבאמצע אפשר להתכנס אחת לתקופה בסיטואציות של "טבע", ששם מתקלפות השכבות הבורגניות, והבנאדם חוזר לקליפה המקורית שלו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
