מבולבלת...זקוקה לחוות דעת
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום לכולם! אני ובן זוגי עברנו לגור יחד לפני חודש בדירה חדשה. אני בת 28, שנה לאחר סיום לימודים בהצטיינות ויותר משנה בקשר עם בן זוגי. לאורך כל השנה האחרונה אני נמצאת בקשיים כלכליים בשל חוסר מזל בעבודות. בן זוגי הצהיר היום שאני צריכה להשתתף איתו בעלויות הדירה, חצי חצי, שווה בשווה, כמו שצריך בזוגיות. הסברתי לו שהמצב כרגע לא מאפשר וגם בזמן הקרוב לא אוכל להשתתף. הוא אמר שאני יכולה לקחת הלוואה. אמרתי לו שאין מצב שאלווה כסף אז הוא הציע שאחזור לאימי עד שיסתדר המצב הכלכלי שלי. הוא אמר "אני לא מוכן או מעוניין שאף אחד ישען עליי" אציין כי היתה תקופה קצרה מאוד שגרנו בדירה אחרת ואני לא השתתפתי בהוצאות הדירה. מצטערת על הבורות... אך אני מבולבלת! אינני מצליחה להגיע להחלטה מה עליי לחשוב או להבין מכך! ואילו מסקנות עליי להסיק לגביו, לגביי ולגבי המקרה! אשמח לקבל את חוות דעתכם. תודה, דש
על פניו העניין נראה כאילו ונובע ממצבך הכלכלי. זה לא סביר (ההסבר מגיע מיד), אבל בכל זאת, התעסוקה היא עניין חשוב. כדאי לטפל בזה ע"י הכוון תעסוקתי. תוכלי לראות מה זה - בכמה כתבות במדור על תעסוקה וקריירה באתר שלי (הקלקה מעל תמונתי). ולגבי שניכם - סביר שהקרע נובע ממספר גורמים: ראשית, כדאי שתשוחחו על ערכים ועמדות בהקשר למה שנקרא "זוגיות". מה מקומה של השוויוניות במערכת הזוגית? מה מקומם של קשיים וגיבוי הדדי? שנית, טוב שתשוחחו על מידת הרצון להשאר ביחד. האם אכן שניכם רוצים זה בזו עד כלות? האם יש לשניכם הרהורים על פרידה ורצון להתנסות בזוגיות חדשה? כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
ד"ר יוסי, תודה על תגובתך:-) אני גם חשבתי רבות על מידת הרצון שלנו להיות יחד והבנתי שגם לי וגם לבן זוגי קשה לוותר על הקשר ולאחרונה מתגבש יותר ויותר הרצון להיות יחד ולראות אותנו יחד לחיים משותפים, מקימים בית בישראל. הבעיה היא שאנו לא מסכימים בנושא התמיכה הזוגית בתחום הכלכלי. אני מאמינה שצריך להיות חשבון משותף והוא דוגל בחשבונות נפרדים, אני מאמינה שאם הוא ישקיע בעצמו בכל תחום שהוא אני אעזור לו כי בסופו של דבר הרווח הוא של שנינו כזוג. אני בחורה שאפתנית וחרוצה, אינני מחפשת להישען על אף אחד, אני מעוניינת לתת את חלקי בהוצאות אך זקוקה לזמן התאוששות וביכולתו של בן זוגי לאפשר לי זאת. אך, הוא אינו מעוניין. הוא אומר "כל עוד את לא עובדת אני לא אבקש ממך להשתתף בעלויות אך ברגע שתתחילי לעבוד תתחילי להשתתף". נשמע מתחשב, נכון? אך זה לא מה שאני זקוקה או ביקשתי. אמרתי לו "אני אתן את חלקי אך אני רוצה לחכות שיהיה לי יותר אוויר לנשימה ואחזיר לך הכל גם רטרואקטיבית" כאן הבלבול... הוא אינו מוכן ואני כועסת על כך. אני יודעת שזו זכותו ושאני התחייבתי מראש להשתתף בהוצאות חצי חצי אך אם יש לי את האפשרות להיעזר בבן זוגי ובסופו של דבר לא להשתמט מחוב אז למה לא?! אשמח לקבל את חוות דעתך כי אני מרגישה מבולבלת, אינני יודעת מה להבין מהמקרה. חשוב לי להוסיף שלאחר המקרה הזה אנו לא כועסים אחד על השני ולא ברוגז סגרנו את העיניין בהסכמה שאנו חושבים אחרת ולא מסכימים בעיניין הזה והמשכנו הלאה עם הרבה אהבה. לדעתי הגישה שלו שגויה ולדעתו היא הכי נכונה ובריאה לזוגיות. אז מה בעצם נכון?! אני והוא רוצים ללמוד ולהבין יותר למען זוגיות יותר טובה ובריאה ונשמח לשמוע את דעתך. תודה, דש