זקוקה לתמיכה ועצה מועילה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

26/09/2006 | 11:45 | מאת: מישהי

שלום, (אני מצטערת מראש על האורך, פשוט הייתי חייבת "לשפוך" את כל משיש לי בלב) אני בחורה בת 23. לא מזמן חזרתי מחו"ל לאחר כמעט שנה וחצי ששהיתי שם. חזרתי למטרת לימודים שהתקבלתי אליהם עוד לפני שטסתי ומאוד רציתי בהם. בכל אופן, במהלך שהותי בחו"ל הכרתי בחור מקסים, פשוט מושלם בעיני, מכל בחינה אפשרית! יצאנו במשך כ5 חודשים והוא הפך את עולמי ושינה אותי במובנים שאני לא יכולה לתאר. הוא גרם לביטחון שלי לעלות וגרם לי להרגיש כמו מלכה! גם היתה בינינו משיכה מאוד חזקה. הפגישה האחרונה שלנו, יומיים לפני שטסתי, היתה מדהימה אך מאוד עצובה, בכיתי כל הדרך הביתה לאחר שניפרדנו. אני לא מצליחה להתגבר עליו, כל יום שומעת שירים שמזכירים לי אותו, מסתכלת בתמונות שלו ושלנו, נורא קשה לי עם העובדה שלא אראה אותו וזאת לאחר שרק עבר כמעט חודש מאז שניפרדנו. אך הכי קשה לי עם המחשבה הטורדנית הזו שמציקה לי - מעין חרטה כזו, שמה אולי עשיתי את טעות חיי. האמת שהוא בחור מאוד עסוק והיינו נפגשים פעם בשבוע מפאת הלו"ז העמוס שלו. הוא בן 24 ועכשיו בדיוק עובד על הקריירה שלו כך שבאיזשהו מקום אני חושבת שפעלתי נכון כשחזרתי הביתה, כלומר ארצה. אני פשוט כל הזמן חושבת מה היה קורה אילו הייתי נשארת. בטח הדברים היו נראים אחרת בינינו. אני מרגישה כ"כ ריקנית, כאילו לא אפגוש עוד אף אחד כמוהו. ויתרה מכך, מפחדת שגם אם כן אפגוש מישהו, אשווה אותו אליו וזה יהיה ממש נורא כי כאמור הבחור הזה היה מושלם! כיצד אוכל לעבור הלאה? אני אמורה לטוס לשם בקיץ, עד אז הכל יכול להשתנות אצלו ואצלי ואני ממש מקנאה בבחורה שתהיה איתו! אני יודעת שהוא ימשיך בחייו וירצה שגם אני יעשה זאת(אם כי גם לו היה מאוד קשה לראות אותי עוזבת), אך זאת היתה התקופה הכי יפה בחיי ואני לא מפסיקה לחשוב עליו! העובדה שניפרדנו בלית ברירה ולא בגלל מריבה, היא שמקשה עלי גם כן. היה לנו טוב יחד... שאלו אותי למה לא למדתי שם, כי היתה לי את האפשרות לעשות זאת. אז התשובה שלי היתה שהחלום שלי היה ללמוד במוסד הלימודים הספציפי הזה בארץ וכשהתחלנו לצאת יחד היה נראה לי מטורף להקריב את העתיד שלי בעבור בחור שגר בחו"ל. כיום אני גם בספק לגבי זה. אולי כן משתלם להקריב בשביל אהבה? ? ? אני חייבת עזרה או עצה ממישהו, אני ממש משתגעת כבר!

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2006 | 16:12 | מאת: קוראת

אני לא פסיכולוגית אבל לדעתי אם כבר חזרת , תנסי להפיק את התועלת.כלומר הניתוק הזה יכול גם לשמש כמבחן אם היחסים שלכם באמת אמיתיים והוא הגורל שלך. לדעתי אהבה היא הדבר החשוב ביותר בחיים , יותר מתארים אוניברסיטאיים שמביאים הרבה כבוד אבל לא את האושר האמיתי שכולנו רוצות. את מתגעגעת ומתייסרת וזה אומר שהוא חשוב לך ולכן זה המצב גם אצלו , תמיד תוכלו לחדש את הקשר.שנה אחת של ניתוק זה לא נורא כשאוהבים באמת וזה גם מבחן טוב ליחסים. בהצלחה וכל טובלשניכם.

נתתי תשובה לשאלה אחרת - והמענה מתאים גם לעניינך: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-428,xPG-89,xFT-60429,xFP-60447,m-Doctors,a-Forums.html כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

01/10/2006 | 02:03 | מאת: ירון

לי היה סיפור דומה, אבל של רוסיה שיצאתי איתה וחזרה לרוסיה, האמת שהקשר דאך לקראת הסוף - אבל שאני לבד אני חושב שאולי הייתי צריך לטוס איתה או לפחות להשאיר אותה פה. ותמיד יש יותר טובים ממה שהכרת - הבעיה של הבחורות פה שמתלהבות ממנטליות אחרת - וזה דבר שקרי במקום לאהוב את הבחורים הישראלים בחורות רוצות תוצרת חוץ. תנסי לתת צאנס לבחורים ישראלים - ותגלי שיש בחורים הרבה יותר טובים ממה שהכרת בחו"ל.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה