רוצה להבין אך מתקשה - בקשה מפורטת יותר

שנינו אנשים נשואים העובדים באותו מקום עבודה, התאהבנו והחלטנו לפרק את משפחתנו תוך שמירת סודיות מלאה על יחסנו ולצאת לדרך משותפת ביחד, כל אחד/ת בדירתו ולחשוף את יחסנו במשך הזמן. לאחר חודש ימים החל בן זוגי לגלות רגשי אשמה גדולים על פירוק ביתו, בעיקר לאור הובדה כי בתו הגדולה בעלת הפרעות נפשיות , אם כי קלות, ולחר שלא התגייסה לצבא והחלו קשיים האישם עצמו במצב. מס' חודשים דובר על חזרה הביתה , תוך ידוע בני זוגנו כי אנו רוצים לחזור. במשך כל הזמן אהבתנו התעצמה אך לא הצלחתי לשכנעו כי אין כל טעם בחזרתו הביתה. כשבועיים לפני מועד חזרתנו הביתה (יצאנו וחזרנו באותם תאריכים) הבנתי כי הוא לא מסוגל לעזוב וחיות בלעדי אך עדיין המשכנו בתבליך החזרה לאחר שלא מצא את הדרך להודות בטעותו. חזרנו הביתה מתוך ידיעה כי לא נמשיך לבגוד אולם תוך בוע נוצר הקשר לאחר שבן זוגי השתגע כי לא יוכל לחיות בלעדיי, התהלך כמו אריה ורצה כי נחזור. לחא כחודש ימים עזב בחזרה לדירה את בתו (אשתו וילדיו) למד מהטעטיות וניהל את הכל בדרך שונה מבעבר, הבין כי שגה וטען כי בעיותיה של ביתו אינן קשורות לפרוק הבית (ביתו היתה מאושפזת כבר בעבר שעוד הכל היה טוב). חיכה לי חודשיים ששוב הכאבתי לכולם ופרקתי שוב את ביתי וחזרתי לדירה. הכל היה ורוד, עוד לא התגרש ורק דיבר על כך שניתחתן ויותר בחיים לא יעזור אותי. עוד טרם צאתי מהבית אושפזה ביתו ובן זוגי שיתף אותי בכל התהליך וחלק עימי את קשייו. כרגע שוחחרה לאשפוז יום, הטיפול בשלב זה דורש תשומות אדירות על מנת לרצותה ולהחזיקה עד למציאת מסגרת הולמת עבורה שבה תקבל כלים להשתלבות בחברה וליצירת חיים תקינים (כגון מכון סאמט). הבעיה, התשומות האדירות והחשש האדיר ממשהו שיקרה לצד הרצון לשקם את ביתו, גרמו לבן זוגי להתכנס בעצמו ולרצות להיות רק עם עצמו, וברגע אחד "חתך" אותי וניטרל כל רגש כלפי, חזר ואמר שזקוק לזמן לעצמו, שזה הדבר היחידי בחייו כרגע. יודעת שאוהב אותי נואשות, מעריץ אותי, אומר כי זכה לאהבתי, היה בן זוג מדהים למרות כל הקשיים שעברנו, אהבתנו התעצמה. ממש כאילו השתגע, נסגר ונאטם, ניתק בשניה אחת כל קשר עימי. אינו יכול לתת ואינו רוצה לקבל.לילה היה איתי ובצהרים משהוא התהפך בו ונאטם. מנסה להכנס לראשו ולהבין מה קרה, עם על הבנתי קשה לי להבין.מבינה כי מרגיש רגשות אשם, מבינה כי לא יכול להנות מיחסנו, מרגיש אשם ומחוייב למשפחתו, מבינה הכל. אני אגם טוב, מבין ןמתחשב, תמיד אמר לי שאני פרטנרית נהדרית ובת זוג מבינה, תמכתי ורציתי לתמוך... מבינה כי אני לא שייכת למעגל חייו כרגע, אך מרגישה נורא כיון ששוב עזבתי את ביתי עבורו ופרקתי את משפחתי שוב, האמנתי ועדיין מאמינהבו, יודעת כי זה אינו קשור לאהבתנו אך יודעת כי נשארתי לבד, לא יודעת אם יתאפס ויתפוס עצמו, או שינתק עצמו לחלוטין. לא אתן שזה יקרה, לא רוצה לוותר עליו וגם לא מגיע לי היחס. מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. מחפשת פסיכולוג המתמחה בטיפול במתבגרים שיעזור לי להבין, לא רוצה להפסיד אותו, רוצה לתמוך ולהבין. כרגע מבינה שהשקט שאתן לו חשוב אך רוצה עזרה מגורם שיסביר לי מה עובר עליו וכיצד עלי לנהוג. האם תוכלי להפנות אותי לגורם המתאים, זה יעזור ?? יודעת שזו שאלה קצת מוזרה, אך חשובה לי להמשך החיים. פסיכולוג שידריך אותי ויעזור לי להבין ולהתמודד עם המצב. האם נכון כרגע לא ליצור עימו כל קשר, לתת לו מנוחה (כבר עבר שבוע) או שעליי בכל זאת ליצור קשר מינימלי להזכיר שאני קיימת ומחכה. אמרתי לו שלא אוותר עליו, שאתן לאו את השקט מתוקף הבנתי ולהראות שהבת שלו הכי חשובה בעולם, אך לא אוותר על הזוגיות. תשובתו היתה קרה ועניינית, כאילו "אבדו" כל הרגשות וההתמקות רק בצערו. מה בנוגע למחוייבות שלו כלפיי ולהבטחות?? היתה אהבה מדהימה, אידיליה מושלמת, פרטנר מקסים אוהב ומבין, חבר נפש. עברנו הרבה והתגברנו על כל המכשולים, אהבתנו עדיין חסויה, לא יכולה "להתאבל" ולהישבר כיוון שבמקום העבודה לא יודעים (לא יודעים שווב עזבתי את הבית ולהזכירך עובדים באותה מערכת, אך לא מתראים). לא יכולה להתאבל בחוץ, כי מלבד 2 חברות אף אחד לא יודע שהיה לי מישהו. אני לבד, מבולבלת, אך מנסה להחזיק מעמד ואולי דברים יסתדרו. רוצה עיצה למי לפנות, רוצה לדעת ולהבין מה עובר עליו, לעזור ותמוך. לא רוצה להרוס הכל ולהישאר לבד. אנא עזרתך.....