בעייה משפחתית
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום, בעקבות ריב עם אחי והתגובה שלי אני חושבת שאני צריכה טיפול או משהו כי זה לא נראה לי נורמאלי. המקרה שהיה: קבעתי עם אחי שהוא יבוא בשעה מסויימת, כעבור שעה שלא הגיע התקשרתי והוא אמר לי שהוא בדיוק רואה סידרה אז ידבר איתי אח"כ - דבר שגרם לי ממש להתעצבן עליו -על חוסר אחריותו (דבר שמאופיין אצלו בנורמה). לאחר מכן הוא התקשר ותיאמנו שאצא אליו והוא יחכה לי למטה. כשהגעתי, מתחת לביתו- התקשרתי אליו מספר פעמים והוא לא ענה, חשבתי שוב שהוא עסוק במשהו אחר, ולכן לא עונה, אז נכנסתי לרכב וחזרתי הביתה- כמובן כולי בעצבים. כשהוא התקשר - כעבור שעה- לא עניתי לו. כמה שעות מאוחר יותר דיברנו, כשאני צועקת עליו בעצבים- והוא מספר לי שהוא לא ענה לי כי הוא נחתך עמוק ביד וכמעט פינו אותו למיון. שאלתי אותו אם הכל בסדר, אבל יותר עניין אותי העצבים שלי מאשר מצבו, והתנהגתי בחוסר איכפתיות למצבו, ושאם הוא רוצה שיקפוץ אלי כדי לקחת את מה שהוא רוצה, כי אני לא מתכוונת להגיע שוב וממש לא מעניין אותי מה יהיה (אנחנו במרחק של מס' דק נסיעה אחד מהשניה). הוא הגיע כעבור כמה דק כשהחבר שלו נוהג. לאחר זמן מה נרגעתי וחשבתי צלול יותר, התקשרתי לראות מה מצבו מבחינה בריאותית ובכיתי לזמן מה- לא לאוזניו- כי אני לא מבינה איך אפשר להתנהג ככה בכלל- כשאחי מספר לי שהוא נחתך וכמעט הלך למיון, ואני מתעסקת בעצבים שלי. זה פשוט לא נראה לי נורמלי ורציתי את חוות דעתך, אני יודעת שפעם לא הייתי מתנהגת ככה ואולי אני צריכה ללכת לטפל בזה באופן מקצועי. בנוסף עליי לציין שאם זה היה כנראה אחד מהאחים האחרים שלי (או חברה) לא הייתי מתנהגת כך, איתו אני מתעצבנת בקלות יותר. באופן כללי אני שמה לב שהוא מעצבן אותי עם התנהגותו (חוסר אחריותו ואדישויותו) לעיתים ממש קרובות. כמו כן, אני נוטה להתעצבן מהר- אך רק עם אנשים שממש נוח לי איתם- משפחה, בן זוג.
מוטב אם תשתפי את אחיך, ולא פסיכולוג, ב 'חוויה' שעברת. לאחר 'התחברות' מחודשת כדאי ותבדקי איך לפתח חיבורים מחייבים עם שותף/ה לחיים, כך שמשקלו הסגולי של הקשר עם בני המשפחה יהיה נמוך יותר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם