פחד מדחייה

שלום ד"ר , חויתי לא מעט דחיות בחיי מגברים, בהתחלה הכל נפלא והם מתלהבים ואז עוזבים ושוברים לי את הלב..., למרות היותי אטרקטיבית באיזשהי צורה...ז"א כל פעם שאני יוצאת מתחילים איתי ומידי פעם מכירים לי, אבל אני כמעט ולא יוצאת ובעיקר בגלל תחושת הדחייה הכוללת שלי מאנשים ובגברים בייחוד. הלב שלי נשבר לפני כשנה, היתי בקשר שהפיל אותי חזק....ואחרי כמה חודשים נגמר.מאז לא יצא לי שום דבר וכניראה שגם אם קרה אני לא זוכרת בגלל שהיתי בדכאון מכל הסיפור. והנה הכרתי מישהו חדש....אחרי שנה....אבל מה, אני לא מצליחה לחשוב מחשבות חיוביות, ז"א...מחשבות הדחייה מציפות אותי ואני מאבדת את עצמי לגמרי, אני חרדה לכך שאני אפספס גם הפעם את הקשר ואהרוס אותו. אני יודעת שהרבה דברים בי גורמים לצד השני לדחות אותי...וזה בעיקר ריגשי הנחיתות שלי. אבל במיקרה הזה אני מרגישה שיש לי הזדמנות!!ואני לא יכולה לפספס הפעם את ההזדמנות להיות חזקה ומרשימה!הבעיה מתחילה בכך שאני חיה חיים לא פשוטים...ז"א אני בסביבות גיל שלושים וחזרתי לבית הוריי ,כי החלטתי ללמוד...ועוד עם קשיי למידה נגררת עם זה המון זמן...אני לא יכולה גם לעזוב את הבית, מאחר ואני במצב כלכלי שלא מאפשר לי ,ועם הלימודים בכלל...יש לי עבודה בנוסף ללימודים אבל אני מרוויחה מתחת לממוצע.ובלי רכב שזה בכלל קטסטרופה כפולה..ובאופן כללי אני חיה כמו בחורה בת 20 כרגע....וזה עצוב מאוד עבורי, יש לציין שאני בטיפול פסיכולוגי שעוזר לי , אבל בין לבין מתחילים להתרחש דברים שאין לי אפשרות לעבוד עליהם...עכשיו יש לי עוד שבוע להעביר .אני מפחדת שהקשר הזה גם יגרום לי לשברון לב שוב...כי זה קורה פעם ב שאני פוגשת מישהו שאני נמשכת אליו..די נדיר. מה עושים? איך מספרים לו שאני במצב הזה...גרה אצל ההורים,בקושי מרוויחה, סטודנטית שיש לה עוד כמה שנים לסיים את התואר...??איך מספרים דבר כזה למישהו שנמצא במקום אחר לחלוטין ממני....די ההיפך...מה עושים??